מה הייתה מלחמת החפירות במלחמת העולם ה-1?
דמיינו שאתם חיילים שחיים זמן רב בשוחות, חפירות שנעשו באדמה. בתוך החפירות הללו אתם ישנים, נלחמים, אוכלים, מטפלים בפצעים, נלחמים בהגיינה הירודה ובהתקפות של לוחמת גז איומה ומקווים שהמלחמה אוטוטו תיגמר. ככה חודשים ושנים...
מה שכונתה "מלחמת החפירות" (Trench warfare) של מלחמת העולם הראשונה הייתה התחפרות של חיילי הצבאות הלוחמים בחפירות, למשך זמן רב, כמעט מבלי להשיג הישגים צבאיים או התקדמות כלשהי. מהחפירות ומהשוחות הסתערו החיילים אל קרבות פנים אל פנים, אל מול מכשולים כמו גדרות-התיל, מכונות הירייה של האויב ומוות כמעט ודאי.
באותן שנים יופיעו כלי נשק חדשים ואיומים, כמו לוחמת הגז והטנקים. שיטות ההגנה לא התקדמו באותה מידה והתוצאה הייתה אובדן עצום בחיי אדם. הדבר ניכר במיוחד בקרבות הקטלניים כמו הקרב על הסום וקרב ורדן, שבכל אחד מהם נפגעו יותר ממיליון חיילים.
מלחמת החפירות הפסיקה להיות רלוונטית רק כשהטנקים, כלי מלחמה חדשים שנכנסו לשדה הקרב במלחמה זו לראשונה, פותחו והפכו לאמצעי כיבוש טוב מחיילי הרגלים.
למספר הקורבנות הרב תרמו גם הפעלת נשק להשמדה המונית כגון החדרת גז רעיל לשוחות ורמת ההיגיינה הירודה. לעתים נאלצו החיילים לשהות בשוחות זמן רב, לישון בהן, לבשל ולאכול בהן, לטפל בתוכן בפצועים וכדומה. על מנת לשבור את הקיפאון במלחמת העולם הראשונה הומצא הטנק, שהיה אמור לתת מענה לתנועה ממוגנת מעבר למכשולי שטח ההפקר ולאפשר הסתערות, כיבוש שטח והכרעה. למרות שבמהלך המלחמה עצמה לא הוכיח הטנק את עצמו, המשך פיתוח הטנקים שינה את אופי הלחימה והפך את מלחמת החפירות ללא רלוונטית.
דמיינו שאתם חיילים שחיים זמן רב בשוחות, חפירות שנעשו באדמה. בתוך החפירות הללו אתם ישנים, נלחמים, אוכלים, מטפלים בפצעים, נלחמים בהגיינה הירודה ובהתקפות של לוחמת גז איומה ומקווים שהמלחמה אוטוטו תיגמר. ככה חודשים ושנים...
מה שכונתה "מלחמת החפירות" (Trench warfare) של מלחמת העולם הראשונה הייתה התחפרות של חיילי הצבאות הלוחמים בחפירות, למשך זמן רב, כמעט מבלי להשיג הישגים צבאיים או התקדמות כלשהי. מהחפירות ומהשוחות הסתערו החיילים אל קרבות פנים אל פנים, אל מול מכשולים כמו גדרות-התיל, מכונות הירייה של האויב ומוות כמעט ודאי.
באותן שנים יופיעו כלי נשק חדשים ואיומים, כמו לוחמת הגז והטנקים. שיטות ההגנה לא התקדמו באותה מידה והתוצאה הייתה אובדן עצום בחיי אדם. הדבר ניכר במיוחד בקרבות הקטלניים כמו הקרב על הסום וקרב ורדן, שבכל אחד מהם נפגעו יותר ממיליון חיילים.
מלחמת החפירות הפסיקה להיות רלוונטית רק כשהטנקים, כלי מלחמה חדשים שנכנסו לשדה הקרב במלחמה זו לראשונה, פותחו והפכו לאמצעי כיבוש טוב מחיילי הרגלים.
למספר הקורבנות הרב תרמו גם הפעלת נשק להשמדה המונית כגון החדרת גז רעיל לשוחות ורמת ההיגיינה הירודה. לעתים נאלצו החיילים לשהות בשוחות זמן רב, לישון בהן, לבשל ולאכול בהן, לטפל בתוכן בפצועים וכדומה. על מנת לשבור את הקיפאון במלחמת העולם הראשונה הומצא הטנק, שהיה אמור לתת מענה לתנועה ממוגנת מעבר למכשולי שטח ההפקר ולאפשר הסתערות, כיבוש שטח והכרעה. למרות שבמהלך המלחמה עצמה לא הוכיח הטנק את עצמו, המשך פיתוח הטנקים שינה את אופי הלחימה והפך את מלחמת החפירות ללא רלוונטית.