מיהו שבט המורסי באפריקה ובמה הוא התפרסם בעולם?
שבט המורסי (Mursi) האפריקאי הוא אחד השבטים המבודדים בעולם. השבט המונה ב-6,000 איש חי באיזור נסתר ומבודד אחרי רכס הרים, כשמצידיו האחרים סוגרים ומגינים עליו 3 נהרות. כל אלה הופכים את האיזור למקום שהגישה אליו קשה מאד. רק בשנת 1970 התגלה השבט על ידי אנתרופולוגים בריטים והסתבר שאנשיו לא שמעו על אתיופיה, שבתחומה הם מתגוררים...
לבני השבט מסורת של מלחמות וקרבות עם שבטים שכנים שהפכה אותם ללוחמים באופי וברוח. הם חלקאים שמגדלים תירס ודגן וחיים כבר אלפי שנים חיים שלא השתנו בהרבה.
אבל מה שמושך עניין אל בני השבט הוא המנהג של נשות המורסי להשחיל דיסקית חרס, מעין צלוחית מקושטת, אל תוך שפתן התחתונה. מבחינת אנשי השבט זהו סמל יופי ומעמד חברתי ראשון במעלה, אבל האגדה בשבט מספרת שהמנהג נולד בעבר הרחוק, כשהתרבו החטיפות של בני ובנות השבט, שהיו ידועים ביופיים. אז עלה הרעיון, לכער את בנות השבט כך שיהיו פחות נחשקות לחוטפים. הדבר הביא אותן לנקב את השפתיים ולהשחיל בהן את דיסקיות החרס הללו. המנהג, שלנו נראה ודאי מוזר, נתפס אצלם כשיא היופי.
בדרך כלל גודלה של הצלחת הוא סימן לחשיבות החברתית או הכלכלית של האישה שנושאת אותה בשפתיה. כדי לאפשר את השחלת דיסקית החרס, חותכות נשות המורסי את שפתן התחתונה לכל אורכה ואף עוקרות את שורת השיניים הקדמיות. כבר בגיל 15 נאלצת כל נערה במורסי לעבור טקס ראשון, שבו מנקבים את שפתה התחתונה בעזרת קוצים, כך שניתן יהיה לענוד לה את הדיסקית. בכל שנה מגדילים את הדיסקית של האישה והשפה התחתונה שלה הולכת ומתרחבת בהתאם.
המנהג הזה כואב והופך את האישה המורסית לנכה, אבל דווקא הוא שמעלה את מעמדה החברתי בשבט. ככל שהצלוחית המקושטת שבשפתה תהיה יותר גדולה ומרשימה, יצטרך גבר שירצה בה לאישה לתת לאביה יותר בהמות כנדוניה...
שבט המורסי (Mursi) האפריקאי הוא אחד השבטים המבודדים בעולם. השבט המונה ב-6,000 איש חי באיזור נסתר ומבודד אחרי רכס הרים, כשמצידיו האחרים סוגרים ומגינים עליו 3 נהרות. כל אלה הופכים את האיזור למקום שהגישה אליו קשה מאד. רק בשנת 1970 התגלה השבט על ידי אנתרופולוגים בריטים והסתבר שאנשיו לא שמעו על אתיופיה, שבתחומה הם מתגוררים...
לבני השבט מסורת של מלחמות וקרבות עם שבטים שכנים שהפכה אותם ללוחמים באופי וברוח. הם חלקאים שמגדלים תירס ודגן וחיים כבר אלפי שנים חיים שלא השתנו בהרבה.
אבל מה שמושך עניין אל בני השבט הוא המנהג של נשות המורסי להשחיל דיסקית חרס, מעין צלוחית מקושטת, אל תוך שפתן התחתונה. מבחינת אנשי השבט זהו סמל יופי ומעמד חברתי ראשון במעלה, אבל האגדה בשבט מספרת שהמנהג נולד בעבר הרחוק, כשהתרבו החטיפות של בני ובנות השבט, שהיו ידועים ביופיים. אז עלה הרעיון, לכער את בנות השבט כך שיהיו פחות נחשקות לחוטפים. הדבר הביא אותן לנקב את השפתיים ולהשחיל בהן את דיסקיות החרס הללו. המנהג, שלנו נראה ודאי מוזר, נתפס אצלם כשיא היופי.
בדרך כלל גודלה של הצלחת הוא סימן לחשיבות החברתית או הכלכלית של האישה שנושאת אותה בשפתיה. כדי לאפשר את השחלת דיסקית החרס, חותכות נשות המורסי את שפתן התחתונה לכל אורכה ואף עוקרות את שורת השיניים הקדמיות. כבר בגיל 15 נאלצת כל נערה במורסי לעבור טקס ראשון, שבו מנקבים את שפתה התחתונה בעזרת קוצים, כך שניתן יהיה לענוד לה את הדיסקית. בכל שנה מגדילים את הדיסקית של האישה והשפה התחתונה שלה הולכת ומתרחבת בהתאם.
המנהג הזה כואב והופך את האישה המורסית לנכה, אבל דווקא הוא שמעלה את מעמדה החברתי בשבט. ככל שהצלוחית המקושטת שבשפתה תהיה יותר גדולה ומרשימה, יצטרך גבר שירצה בה לאישה לתת לאביה יותר בהמות כנדוניה...
