מה תוחלת החיים של אנשים בתקופות שונות?
תוחלת החיים (Life expectancy) האנושית משתנה והולכת וברוב המקרים גדלה ביותר.
המין האנושי לומד לחיות יותר ויותר שנים, שלא לדבר על איכות החיים שלנו בגילאים מבוגרים. נראה שהילדים של ימינו, אלו שגדלים היום, יהיו הדור הראשון שתוחלת החיים שלו תעבור את מחסום 100 השנים.
הבה נביט על המגמות המשוערות של תוחלת החיים שלנו לאורך ההיסטוריה:
חוקרים מעריכים שבתקופת האבן הקדומה הייתה תוחלת החיים 18 שנה בלבד. בתקופת הברונזה היא עלתה ל-33 שנה.
ביוון העתיקה חיו היוונים 28 שנה בממוצע ובתקופה הרומית יש הערכות לתוחלת חיים של בין 25 ל-30 שנה. תוחלת חיים זו נמשכה פחות או יותר עד ימי הביניים, בה תרמו היגיינה לקויה ותמותת תינוקות גבוהה לקיצור תוחלת החיים. באנגליה של ימי הביניים היא התרוממה לתוחלת חיים של 33 שנה.
המהפכה המדעית ועידן ההשכלה מביאים לשיפור בתנאי החיים והבריאות האנושית. במאה ה-18 חיו האירופים 37 שנה בממוצע (גברים פחות ונשים יותר).
במהלך המאה ה-19 אורך החיים הממוצע הוא 35 שנה לגברים ו-40 לנשים ובסוף אותה מאה מגיעה תוחלת החיים בארצות המפותחות לכ-50 שנה. חצי מאה אחר כך היא עולה לכ-65 שנה בממוצע בין גברים לנשים.
רוצים נתון מדהים? - בימינו, ממוצע תוחלת החיים בארצות המתקדמות הוא 81 שנים לגברים ו-84 שנות חיים לנשים. זו כמעט הכפלה של תוחלת החיים בתוך מאה שנים.
מדהים לגלות עד כמה עלתה תוחלת החיים של המין האנושי בתוך 200 השנה האחרונות.
כי במיוחד במאה ה-20, עם שתי מלחמות העולם האיומות והקטלניות שהתרחשו בה, השתנו אורך חייו של האדם המודרני ואיכות חייו עצמה. אם אלה שיפורים בתזונה ובהיגיינה של המין האנושי ואם זו ההתפתחות המהירה והמדהימה של הרפואה, בדגש על גילוי תרופת הפניצילין. אם זה בהמשך ההיסטוריה, עם אינספור תגליות, פיתוחים וטכנולוגיות שהובילו לשינויים ולהארכת החיים שלנו. דומה שהשגנו שליטה במרבית הפרמטרים (המשתנים) של תוחלת חיינו.
כי לנו, כאנשי העולם העכשווי, יש מודעות בריאותית גדולה מבעבר. אנו יודעים את סוד הקשר שבין תזונה ופעילות גופנית לבריאות, יש לנו גם יכולת לטפל בעצמנו נפשית ורוחנית והקשר בין גוף לנפש כבר ידוע לרובנו. עכשיו רק נותר לטפל נכון והוגן בעולם שמסביבנו, לשמור עליו ולהגיע למצב שבו נוכל להאריך את תוחלת חיינו עוד יותר ובאורח בלתי נתפס.
תוחלת החיים (Life expectancy) האנושית משתנה והולכת וברוב המקרים גדלה ביותר.
המין האנושי לומד לחיות יותר ויותר שנים, שלא לדבר על איכות החיים שלנו בגילאים מבוגרים. נראה שהילדים של ימינו, אלו שגדלים היום, יהיו הדור הראשון שתוחלת החיים שלו תעבור את מחסום 100 השנים.
הבה נביט על המגמות המשוערות של תוחלת החיים שלנו לאורך ההיסטוריה:
חוקרים מעריכים שבתקופת האבן הקדומה הייתה תוחלת החיים 18 שנה בלבד. בתקופת הברונזה היא עלתה ל-33 שנה.
ביוון העתיקה חיו היוונים 28 שנה בממוצע ובתקופה הרומית יש הערכות לתוחלת חיים של בין 25 ל-30 שנה. תוחלת חיים זו נמשכה פחות או יותר עד ימי הביניים, בה תרמו היגיינה לקויה ותמותת תינוקות גבוהה לקיצור תוחלת החיים. באנגליה של ימי הביניים היא התרוממה לתוחלת חיים של 33 שנה.
המהפכה המדעית ועידן ההשכלה מביאים לשיפור בתנאי החיים והבריאות האנושית. במאה ה-18 חיו האירופים 37 שנה בממוצע (גברים פחות ונשים יותר).
במהלך המאה ה-19 אורך החיים הממוצע הוא 35 שנה לגברים ו-40 לנשים ובסוף אותה מאה מגיעה תוחלת החיים בארצות המפותחות לכ-50 שנה. חצי מאה אחר כך היא עולה לכ-65 שנה בממוצע בין גברים לנשים.
רוצים נתון מדהים? - בימינו, ממוצע תוחלת החיים בארצות המתקדמות הוא 81 שנים לגברים ו-84 שנות חיים לנשים. זו כמעט הכפלה של תוחלת החיים בתוך מאה שנים.
מדהים לגלות עד כמה עלתה תוחלת החיים של המין האנושי בתוך 200 השנה האחרונות.
כי במיוחד במאה ה-20, עם שתי מלחמות העולם האיומות והקטלניות שהתרחשו בה, השתנו אורך חייו של האדם המודרני ואיכות חייו עצמה. אם אלה שיפורים בתזונה ובהיגיינה של המין האנושי ואם זו ההתפתחות המהירה והמדהימה של הרפואה, בדגש על גילוי תרופת הפניצילין. אם זה בהמשך ההיסטוריה, עם אינספור תגליות, פיתוחים וטכנולוגיות שהובילו לשינויים ולהארכת החיים שלנו. דומה שהשגנו שליטה במרבית הפרמטרים (המשתנים) של תוחלת חיינו.
כי לנו, כאנשי העולם העכשווי, יש מודעות בריאותית גדולה מבעבר. אנו יודעים את סוד הקשר שבין תזונה ופעילות גופנית לבריאות, יש לנו גם יכולת לטפל בעצמנו נפשית ורוחנית והקשר בין גוף לנפש כבר ידוע לרובנו. עכשיו רק נותר לטפל נכון והוגן בעולם שמסביבנו, לשמור עליו ולהגיע למצב שבו נוכל להאריך את תוחלת חיינו עוד יותר ובאורח בלתי נתפס.
