מי פיתח את מחשב כף היד הראשון בעולם ניוטון?
בימינו, כשסמארטפונים משוכללים מונחים בכל כף יד בעולם, קצת קשה להבין את החידוש המרעיש שבמחשבי כף היד ועד כמה הם היו מהפכניים בזמנו.
מעניין שהמהפכה הזו החלה בכישלון מפואר, גם אם פורץ דרך. וזה היה כישלון לא של סתם חברה, אלא של חברת Apple, החברה שיצרה את המחשב האישי ואותה חברה שלבסוף תעשה את המהפכה הזו בגדול - עם האייפון, שישנה את העולם.
ואכן, המחשב הראשון שניתן היה לאחוז בכף היד הוא מחשב כף היד ניוטון (Newton), שפיתחה חברת Apple. המסע לפיתוחו החל ב-1987 והוא הושק בתחילת שנות ה-90, אחרי פיתוח שעלה לחברה חצי מיליארד דולר. כדאי לזכור שבאותה תקופה עדיין לא היו עדיין האינטרנט והטלפון הסלולרי הדיגיטלי. גם הדואר האלקטרוני היה אז נחלתם של מעטים בעולם, בעיקר חוקרים ומדענים.
ואכן, במהלך ארבע שנות חייו לא הציג הניוטון הצלחה מסחרית. מחירו של המכשיר המשוכלל היה יקר להחריד. כ-1,000 דולר נדרשו בשנות ה-90 למי שרצה לרכוש אחד. אלפי יחידות בודדים אכן נמכרו ממנו. גודלו ומשקלו היו גם הם מוגזמים ביחס לסמארטפונים של ימינו. נראה היה אז שקהל היעד ממתין לדורות הבאים והמשופרים שלו, אבל אלה לא הגיעו.
התכונה הכי זכורה של הניוטון היא מנגנון זיהוי כתב היד שלו. המכשיר אפשר למשתמשים לכתוב ישירות על המסך ודי הקדים את זמנו. עם זיהוי כתב יד מתוחכם ומשוכלל מאוד, הוא אכן הציע טכנולוגיה פורצת דרך. אבל הייתה לו גם יכולת לזהות לא רק אותיות, אלא גם מילים, שהושוו למילון שאוחסן בו. אבל הניוטון עדיין לא היה טוב. הוא פשוט לא סיפק את הסחורה.
בסופו של דבר, אם בוחנים את זה בכנות, הניוטון היה מוצר מהפכני. הוא המכשיר שהנחיל בציבור את המושג "סייען דיגיטלי אישי", או בקיצור באנגלית PDA. אבל אפל, שקיוותה ליצור שוק חדש ולהכניס את המחשב לכל כף יד, לא התרוממה איתו. גם אם הניוטון כיכב בסדרות טלוויזיה ובסרטים, כולל הסדרה המצליחה "תיקים באפילה" והסרט "מצור ימי 2", בעסקים האמיתיים הוא לא התנחל.
ב-1993 עזב ג'ון סקאלי, המנכ"ל שהעיף את סטיב ג'ובס מ-Apple, את החברה. האיש שקשר את גורלו עם הפיתוח של הניוטון, רצה באמצעותו להראות שגם לו יש חזון דיגיטלי משמעותי. אבל הוא נכשל ולא הצליח למלא את הנעליים העצומות של ג'ובס. ארבע שנים אחר כך, כשג'ובס שב לניהול החברה, הוא הפסיק סופית את פיתוח הניוטון. כך, הוא ידע, לא עושים שינוי טקטוני. עשור לאחר מכן הוא יבצע את מהפכת האייפון. הפעם היא תיעשה נכון. בכל זאת ג'ובס...
מי שתעשה לבסוף את הפריצה הגדולה של מחשבי כף היד עתידה להיות חברה בשם "Palm". היא תלמד את כל הלקחים מהכישלון של הניוטון ותציג, כמה שנים אחריו, את מחשב ה"פאלם פיילוט" שלה. הוא עתיד לכבוש את השוק בסערה ולהפוך למחשב כף היד המצליח הראשון בעולם. סטיב ג'ובס, שראה זאת, לא עתיד לשקוט על השמרים. הוא פיתח בהמשך את האייפון, תוך הבנה ששילוב בין טלפון סלולארי למחשב כף היד הזה יהיה הדבר הגדול הבא. מה אתם אומרים - הוא צדק?
אבל אגב, בשולי הכישלון המסחרי שהקדים את זמנו, בכל זאת אפל זכתה מהניוטון לרווח צדדי כלשהו. כדי לפעול הניוטון נזקק למעבד עם תצרוכת החשמל נמוכה שמסוגל להריץ גרפיקה משוכללת יחסית. לכן קנתה "אפל" בתחילת פיתוחו 43% מהמניות של חברת שבבים צעירה בשם ARM. היא בדיוק אז החלה לפתח מעבדים כאלה. ARM אכן הצליחה בכך ועשור אחר כך מכרה אפל את המניות שרכשה ב-2.5 מיליון דולר בלבד, תמורת 800 מיליון דולר. במהלך שנות ה-90 הצילה הרכישה הזו את אפל מהתמוטטות ועל הדרך גם עתידה ליצור את הבסיס הטכנולוגי לשוק המכשירים החכמים כולו.
בימינו, כשסמארטפונים משוכללים מונחים בכל כף יד בעולם, קצת קשה להבין את החידוש המרעיש שבמחשבי כף היד ועד כמה הם היו מהפכניים בזמנו.
מעניין שהמהפכה הזו החלה בכישלון מפואר, גם אם פורץ דרך. וזה היה כישלון לא של סתם חברה, אלא של חברת Apple, החברה שיצרה את המחשב האישי ואותה חברה שלבסוף תעשה את המהפכה הזו בגדול - עם האייפון, שישנה את העולם.
ואכן, המחשב הראשון שניתן היה לאחוז בכף היד הוא מחשב כף היד ניוטון (Newton), שפיתחה חברת Apple. המסע לפיתוחו החל ב-1987 והוא הושק בתחילת שנות ה-90, אחרי פיתוח שעלה לחברה חצי מיליארד דולר. כדאי לזכור שבאותה תקופה עדיין לא היו עדיין האינטרנט והטלפון הסלולרי הדיגיטלי. גם הדואר האלקטרוני היה אז נחלתם של מעטים בעולם, בעיקר חוקרים ומדענים.
ואכן, במהלך ארבע שנות חייו לא הציג הניוטון הצלחה מסחרית. מחירו של המכשיר המשוכלל היה יקר להחריד. כ-1,000 דולר נדרשו בשנות ה-90 למי שרצה לרכוש אחד. אלפי יחידות בודדים אכן נמכרו ממנו. גודלו ומשקלו היו גם הם מוגזמים ביחס לסמארטפונים של ימינו. נראה היה אז שקהל היעד ממתין לדורות הבאים והמשופרים שלו, אבל אלה לא הגיעו.
התכונה הכי זכורה של הניוטון היא מנגנון זיהוי כתב היד שלו. המכשיר אפשר למשתמשים לכתוב ישירות על המסך ודי הקדים את זמנו. עם זיהוי כתב יד מתוחכם ומשוכלל מאוד, הוא אכן הציע טכנולוגיה פורצת דרך. אבל הייתה לו גם יכולת לזהות לא רק אותיות, אלא גם מילים, שהושוו למילון שאוחסן בו. אבל הניוטון עדיין לא היה טוב. הוא פשוט לא סיפק את הסחורה.
בסופו של דבר, אם בוחנים את זה בכנות, הניוטון היה מוצר מהפכני. הוא המכשיר שהנחיל בציבור את המושג "סייען דיגיטלי אישי", או בקיצור באנגלית PDA. אבל אפל, שקיוותה ליצור שוק חדש ולהכניס את המחשב לכל כף יד, לא התרוממה איתו. גם אם הניוטון כיכב בסדרות טלוויזיה ובסרטים, כולל הסדרה המצליחה "תיקים באפילה" והסרט "מצור ימי 2", בעסקים האמיתיים הוא לא התנחל.
ב-1993 עזב ג'ון סקאלי, המנכ"ל שהעיף את סטיב ג'ובס מ-Apple, את החברה. האיש שקשר את גורלו עם הפיתוח של הניוטון, רצה באמצעותו להראות שגם לו יש חזון דיגיטלי משמעותי. אבל הוא נכשל ולא הצליח למלא את הנעליים העצומות של ג'ובס. ארבע שנים אחר כך, כשג'ובס שב לניהול החברה, הוא הפסיק סופית את פיתוח הניוטון. כך, הוא ידע, לא עושים שינוי טקטוני. עשור לאחר מכן הוא יבצע את מהפכת האייפון. הפעם היא תיעשה נכון. בכל זאת ג'ובס...
מי שתעשה לבסוף את הפריצה הגדולה של מחשבי כף היד עתידה להיות חברה בשם "Palm". היא תלמד את כל הלקחים מהכישלון של הניוטון ותציג, כמה שנים אחריו, את מחשב ה"פאלם פיילוט" שלה. הוא עתיד לכבוש את השוק בסערה ולהפוך למחשב כף היד המצליח הראשון בעולם. סטיב ג'ובס, שראה זאת, לא עתיד לשקוט על השמרים. הוא פיתח בהמשך את האייפון, תוך הבנה ששילוב בין טלפון סלולארי למחשב כף היד הזה יהיה הדבר הגדול הבא. מה אתם אומרים - הוא צדק?
אבל אגב, בשולי הכישלון המסחרי שהקדים את זמנו, בכל זאת אפל זכתה מהניוטון לרווח צדדי כלשהו. כדי לפעול הניוטון נזקק למעבד עם תצרוכת החשמל נמוכה שמסוגל להריץ גרפיקה משוכללת יחסית. לכן קנתה "אפל" בתחילת פיתוחו 43% מהמניות של חברת שבבים צעירה בשם ARM. היא בדיוק אז החלה לפתח מעבדים כאלה. ARM אכן הצליחה בכך ועשור אחר כך מכרה אפל את המניות שרכשה ב-2.5 מיליון דולר בלבד, תמורת 800 מיליון דולר. במהלך שנות ה-90 הצילה הרכישה הזו את אפל מהתמוטטות ועל הדרך גם עתידה ליצור את הבסיס הטכנולוגי לשוק המכשירים החכמים כולו.
