השעונים החכמים ממש לא מסתפקים בלהציג את השעה - הם משתדלים להבטיח המון פעולות נוספות, כמו סמס, התראות על הודעות ומיילים, האזנה למוסיקה, מידע על מזג אוויר, ניהול פעילות גופנית כמו פעימות הלב, מהירות הריצה והמרחק ועוד המון אפליקציות אפשריות.

לא רחוק היום, מבטיחים לנו היצרנים, שגם צפייה בטלוויזיה תהיה בשעונים הקטנים והכל כך חכמים!


הנה סוג של שעונים חכמים עתידניים שיוכלו לעשות דברים מדהימים:

http://youtu.be/u5OV_BJreTA


השעון של חברת אפל:

http://youtu.be/GvXmfj2lzAo


השוואה של שעונים חכמים חדשים:

http://youtu.be/RdI1JGOD_nQ


והסמארט-ווטש של סוני, שנולד ב-2012:

http://youtu.be/d7C-XuSEBPA

מצלמת הפולרואיד הומצאה ב-1947 והפכה מאד פופולארית. זו הייתה מצלמת אינסטנט (מצלמה מיידית) שהדפיסה את התמונות באופן מיידי. פיתוח התמונה התרחש בתוך דקות אחדות והמצלמה הוציאה אותה על נייר - הישר מגוף המצלמה. המצלמה השתמשה בשכבות צבע מיוחדות לפיתוח מיידי והכילה בתוכה מנגנון שהוציא תמונה במהירות. זו הייתה המצאה מרגשת שאיפשרה לקבל את התמונה מיד ולא להמתין למעבדת פיתוח התמונות.

לא רבים יודעים שמצלמת הפולרואיד היא רעיון שהגיע משאלה של בתו של הממציא, יצרן עדשות למשקפיים. כשהילדה שאלה את אביה מדוע אי אפשר לראות את התמונה מיד, הוא חשב רגע ועוד רגע ורעיון נבט בראשו..

כיום החברה עדיין פעילה, אך מצבה לא ממש טוב. היא מייצרת מוצרים אלקטרוניים כמו מחשבי לוח (טאבלטים), מסכי טלוויזיה וכמובן מצלמות, כולל מצלמת אקשן, שמזכירה את הגו-פרו הפופולארית בתחום זה.


על מצלמות פולארויד וההיסטוריה שלהן:

http://youtu.be/We6WzeVLWHU


סיפור ההמצאה של מצלמת הפולרואיד:

http://youtu.be/82ZiQP0f7rs


והדור החדש שלהן, זה שעושה קאמבק למצלמות הפולארויד:

https://youtu.be/HNdZwpt2sK0

הצמיד החכם הוא מתקן אלקטרוני מתוחכם שנענד על היד כמו צמיד. צמיד חכם יודע לבצע משימות שונות בשביל העונד אותו. קיימים סוגי צמידים רבים, כמו צמידי ספורט, שמודדים במהלך ריצה או פעילויות ספורטיביות אחרות את קצב הלב, מספר הצעדים וכדומה. צמידי בריאות חכמים מדווחים על בריאות העונד אותם, צמידי שינה חכמים בוחנים ומדווחים על איכות ורצף השינה ואף מציעים דרכים לשיפור השינה, צמידי מצוקה מסייעים למבוגרים ואוכלוסיות בסיכון לשפר את בטחונם ואיכות חייהם וכך הלאה.

חוקרים מעריכים שבעתיד יהפכו צמידים כאלה לנפוצים מאד, בין השאר משום שיתרונם על השעונים החכמים הוא דווקא במיקוד שלהם במשימות מעטות, שאותן הם מבצעים היטב.


הנה צמיד חכם שיקרין על היד מסך שלם:

http://youtu.be/9J7GpVQCfms


צמיד חכם שמתמחה בספורט:

http://youtu.be/sWJOWUNx4ts


צמיד בריאות:

http://youtu.be/LXhxU77OJlU


צמיד חכם שמתמקד ברפואה:

https://youtu.be/gfklKBnPH8Q


וצמידים נוספים מעניינים וחכמים:

https://www.youtube.com/watch?v=vTFZ0I0R0Ug

מה זה גוגל גלאס?
מהו גוגל גלאס?


גוגל גלאס הם משקפי המציאות המורחבת של חברת גוגל. הגלאס הם מחשב במשקפיים. המשקפיים הם חלק ממה שנקרא "טכנולוגיה לבישה", שכשאדם לובש על גופו הוא מסוגל להשתמש בה לצרכיו, בתנועה. הם מאפשרים למשתמש לעשות הרבה פעולות בתנועה. בין הדברים שמאפשרים המשקפיים ניתן לצלם, לנווט, לדבר עם אנשים, להאזין למוסיקה, לחפש מידע בדיבור, לשתף חברים בפעולות, מיקומים וחוויות ועוד.

הגלאס הוצגו בשיחה בלייב שערך אחד ממייסדי גוגל, סרגיי ברין, עם צנחנים, ששוחחו עם הקהל והעבירו חוויות כשכולם צונחים עם משקפי ה-Glass ומשדרים את הצניחה מהמשקפיים בשידור חי.

גוגל החלה למכור את המשקפיים למפתחים, כדי שיפתחו אפליקציות למשקפיים, במחיר גבוה של יותר מ-5000 שקלים. בתוך זמן קצר, הבטיחה בגוגל, יירד המחיר של הגלאס מאד והם יופצו לקהל הרחב בהמוניהם.

אך בינתיים, על אף ההבטחות שהעתיד שמור לגוגל גלאס, נראה שהעניין בהן פוחת. המשקפיים, שבעבר נחשבו לחוד החנית של מהפכת המציאות הרבודה (Augmented Reality) ומהפכת הטכנולוגיה הלבישה (Wearable Tech), פילסו דרך והביאו לפיתוח מואץ בתעשיות הללו, אבל לא בטוח שכמוצר הן הופכות להצלחה של ממש.

כך או כך, בשנים האחרונות גוגל החליטה להתמקד בשוק הארגוני, של בעלי מקצוע שונים שהמשקפיים הללו משמשות אותם מצוין בעבודה יעילה ואיכותית יותר. העתיד יראה אם גם השוק הפרטי ישוב להתעניין בטכנולוגיה הזו, או באחת האבולוציות שיבואו ממנה.


הנה השימוש בגוגל גלאס מודגם בסרטון:

http://youtu.be/9c6W4CCU9M4


כך המשקפיים החכמים פועלים:

https://youtu.be/4EvNxWhskf8


מה שמצלמים עם המשקפיים של גוגל על העיניים:

https://youtu.be/wTxFxk2dwaQ


השידור החי של הצנחנים עם הגוגל גלאס עליהם:

http://youtu.be/uh-liQDE3cM


עוד על גוגל גלאס:

http://youtu.be/UanRRx-B5hs?t=3s


כך הגוגל גלאס פועלות:

http://youtu.be/zS2RexNzOhs?t=5s


ועל הפיתוח שיודע להעלות טקסטים על משקפיים שהן כמעט רגילות:

https://youtu.be/os6bqbTo4Qs

המצלמות של GoPro הן מצלמות האקסטרים הנמכרות ביותר בעולם. מצלמת GoPro הזעירה מתחברת בכל צורה אפשרית לגוף ומאפשרת תיעוד מזוויות מיוחדות וכמעט בכל מיקום אפשרי - בתנאי אקסטרים. אלו מצלמות מצוינות לספורט אתגרי וכמעט בכל ענף ספורט אתגרי עושים בהן שימוש כדי להנציח ולשתף אחרים בחוויה ובהישגים שחווה הספורטאי.

כיום הפך השם GoPro למעין שם כללי למצלמות אסקטרים ויש מצלמות נוספות המתחרות במוצרי החברה. כל המצלמות הטובות בתחום מציעות היום צילום של וידאו בהפרדה גבוהה HD.


הנה אוסף של צילומי גופרו מכל העולם:

http://youtu.be/A3PDXmYoF5U


חוויות לא ממש אתגריות שצולמו עם הגו-פרו:

http://youtu.be/jWIRa-_1wrQ


ונסיון להציג את מה שהיינו רואים אם היו מצמידים לסופרמן מצלמת גופרו:

http://youtu.be/H0Ib9SwC7EI

חברת Cicret מעוניינת לפתח צמיד חכם, שמקרין את התמונה על גבי הזרוע ומאפשר לשלוט ב"מסך" המוקרן על העור בנגיעה וכך גם לשלוט בסמארטפון שנמצא בכיס.

פיתוח המכשיר, שנמצא בשלב האבטיפוס (דוגמת פיתוח), נמשך במרץ, אבל עכשיו 5 שנים אחרי, נראה שאם וכאשר מוצר כזה יבשיל, חברה אחרת תהיה חתומה עליו.


הנה צמיד חכם שמקרין על היד את מסך המגע:

http://youtu.be/9J7GpVQCfms


הסבר (עברית):

https://youtu.be/wbNFk-4HCno?t=19s&end=1m41s


ויוטיובר שבודק מוצרים כאלו ואומר שאין סיכוי שהוא יבשיל:

https://youtu.be/KbgvSi35n6o?long=yes

"פרוייקט ארה" (Project Ara) של חברת גוגל היה אחד המעניינים של החברה אבל נסגר. הוא התמקד בפיתוח של טלפון מודולרי, כזה שמורכב מחלקים שניתן להוסיף ולהחליף כרצוננו. זהו מעין טלפון לגו סלולארי שניתן להרכיב ממודולים שונים. הטלפון בנוי משלד בסיסי שעליו ניתן להרכיב את המודולים, יחידות שונות שניתן להחליף לפי הצורך - מצלמה, מעבד, זיכרונות, מסכים, רמקולים ועוד.

הרעיון הוא שכל משתמש יכול להוסיף רק את מה שחשוב לו בטלפון נייד ולא לשלם עבור מה שאינו נחוץ. זה רעיון יפה ויצירתי שאינו חדש. חברת מודו הישראלית ניסתה את מזלה בפיתוח דומה, שלא צלח. לכן, על אף שמדובר בטלפון שיכול לשנות את השוק הסלולארי ולהיות גורם מערער, שיוצר שינוי מסעיר בשוק, מומחים רבים הטילו מלכתחילה ספק בהצלחתו העתידית של "פרוייקט ARA".

מצד שני, כולם הודו שיש יצירתיות רבה ברעיון - במקום שנבחר את הטלפון שלנו לפי המצלמה למשל, נבחר את המצלמה בשביל המכשיר שברשותנו. זה היה אמור להיות העתיד של הטלפונים ואולי אף יהיה, אבל נכשל בפרויקט ארה שוב.


הנה דוגמה מ-2015 של המודולריות של ארה:

https://youtu.be/R93fQKmM350


המחשה של הטלפון הסלולארי המודולרי של גוגל:

https://youtu.be/aWW5mQadZAY


הצד המדעי של הטלפון להרכבה:

https://youtu.be/AAu9Bm1ula0


ומדוע טלפונים מודולאריים נכשלו עד היום:

https://youtu.be/CcQxdjHlKO4

המינידיסק (MiniDisc) היה היורש מהניינטיז של הווקמן האנלוגי משנות ה-70, חלוץ המוסיקה הניידת. אבל הוא יכול לא רק להקליט ולהשמיע, אלא לעשות זאת באיכות מדהימה. איכות דיגיטלית.

היום זה מובן מאליו, אבל פעם הקלטה דיגיטלית הייתה דבר נחשק שדרש ציוד ברמה גבוהה ויקר להחריד. המינידיסק היא אמור להיות המהפכה של המוסיקה הדיגיטלית הניידת. לא מכשיר גדול ומציק כמו הדיסקמן אלא קטן וקומפקטי, מכשיר נייד עם יכולות של אולפן הקלטה.

זה היה מכשיר להקלטה דיגיטלית והשמעה של מוסיקה שהוקלטה דיגיטלית. באמצעותו ניתן היה להקליט ולהשמיע בתנועה, באוזניות, מוסיקה ואודיו באיכות גבוהה, לצד כל סוג אחר של סאונד, אבל תמיד דיגיטלי.

ה-MiniDisc, שיצא בשנת 1992, פותח על ידי חברת סוני, מי שהמציאה גם את הווקמן ואת הדיסקמן. דיגיטלי כמו דיסק אודיו וקטן כמו קלטת - למעשה הוא שילב בין הדיסק הקומפקטי הדיגיטלי ששלט בניינטיז ובין קלטת האודיו ששלטה בתחום עשור לפני כן, בעשור של האייטיז.

כשהוציאה אותו לשוק, סוני ציפתה ללהיט טכנולוגי נוסף. אך עם עלות גבוהה יחסית של המדיה שלו, הדיסקים הקטנטנים להקלטה והשמעה, לצד מגוון די קטן של מכשירים ומעט מאוד אלבומים שיצאו בפורמט שלו, הצלחתו של המכשיר הזה הייתה מצומצמת.

אם הייתה לו הצלחה היא התרכזה בקרב בעלי מקצוע, כמו מוסיקאים ומקצועני תחומים של הקלטות, ריקודים וכדומה.

האמת היא שיצאו לשוק כמה מאות אלבומי מוסיקה על גבי מינידיסקים. בכל זאת מדובר בחברת Sony, ענקית טכנולוגיה שגם החזיקה במניות של שחקניות גדולות מחברות התקליטים. אבל הם כמעט ולא נמכרו.

מנגד, מכשירי המינידיסק שמשו בעיקר להקלטה על ידי המשתמשים המתוחכמים. ממופעי לייב, חזרות של נגינה ושירה או להקלטה ממקורות חיצוניים ולצורך העתקים באיכות גבוהה של מוסיקה. למכשיר הזה הייתה עדנה בהקלטה, אבל נגינה של מוסיקה דיגיטלית? - פחות, כי באופק כבר נראה שחקן חדש ולא צפוי להשמעת מוסיקה - נגן ה-mp3 החסכוני והנייד אף יותר.


הנה המינידיסק:

https://youtu.be/lHwMWmTXziI


פרסומת למינידיסק של סוני:

https://youtu.be/KDCwCtZPpUw


ומיני דיסקים מעוצבים רבים:

https://youtu.be/DsKivtXEHmY

השעונים החכמים של חברת אפל הם לא בהכרח השעונים החכמים הטובים ביותר. אבל אפל אינה בהכרח חברה שמייצרת את המוצר הטוב ביותר ומעולם לא הייתה כזו. חברת Apple ניסתה תמיד לייצר את המוצרים הנוחים והמהנים ביותר לשימוש וגם בשעונים החכמים שלה היא מתיימרת להציג את הדרך הנכונה להשתמש בשעון חכם.

ואפל מובילה גם בעוד היבט של המוצר - היא החברה שיודעת לדחוף ולשווק את מוצריה בצורה מופלאה. אין כמו החברה הזו מי שיודעים לקחת מוצר ולהפוך אותו לנחשק ומבוקש בקרב הצרכנים.

כך הצליחה אפל בעבר לרכוש את ליבם של מיליונים רבים ולהפוך את מוצריה למוצרים נחשבים, שמי שמשתמש בהם רואה את עצמו כשייך לקהל שונה של צרכנים, כאדם שמעריך עיצוב ופשטות ומתמקד בעיקר. זו תדמית שהחברה הזו יודעת לטפח ולבנות מוצרים לפיה ואז לשווקם כך. היא עובדת ועבדה לה גם בתחום השעונים החכמים.


הנה השעון החכם של אפל:

http://youtu.be/GvXmfj2lzAo


סקירה של השעון על הזרוע:

http://youtu.be/Hn8jj9KuKDc


עיתונאים בוחנים את שעון אפל:

http://youtu.be/zQ_zlDEyaX4


וכך זה לחיות איתו:

http://youtu.be/SAXRJPbT-5M

הטבעת החכמה רינגלי (Ringly) נראית כמו טבעת רגילה, אבל מדובר בחתיכת טכנולוגיה קטנה ועצבנית, שיודעת להאיר ולרטוט כשיש לכם התראות מאפליקציות הסמארטפון שבתיק או להתריע שהתרחקתם מהטלפון יותר מדי וכך למנוע שכחה או אובדן שלו...

רינגלי הוא פיתוח של סטרטאפ שייסדה מעצבת ניו-יורקית, שהצליחה לשלב אופנה עם מחשוב לביש. היתרון של הטבעת החכמה הזו הוא שעם מראה הטבעת הרגילה שלה, היא לא מושכת יותר תשומת לב מתכשיט יפה מאד, אך היא עדיין שימושית מספיק כדי שהעונדת אותה לא תפסיד התראה מאפליקציה חיונית, מסרון, הודעה או שיחה חשובים.

ההתראות מופיעות בטבעת הרינגלי בצבעים, על גבי אבני חן קטנות שמשובצות בצד הטבעת. בעזרת האפליקציה שפותחה עבור רינגלי ניתן להגדיר צבעי התראות שונים, כך שלכל סוג של התראה יוצמד הצבע שנכון לכם - אדום למסרון, ירוק לווטסאפ וכן הלאה.

קופסת הטבעת היא שטוענת אותה ויש בה חיישנים שונים, רכיב תקשורת למרחקים קצרים ועוד.


הנה רינגלי, הטבעת החכמה:

https://youtu.be/XvmCjMy6Okg


והדגמה ארוכה שלה:

https://youtu.be/KUEREGefyqE

כולנו יודעים שכשצוללים אין טעם לקחת את הסלולארי. גם אם הוא יכול לסבול מים, הרי שהלחץ שיכולים הטלפונים הסלולאריים לסבול הוא מוגבל מאד.

אבל יש כבר טלפונים שיכולים לצלול איתכם ולסבול את הלחץ התת-מימי וגם לקלוט קליטה סלולארית מתחת לפני המים. אמנם הם ראשוניים מאד ומוגבלים ביכולת הקליטה במעמקים, אבל העתיד, אתם יודעים, עולה על כל דמיון.

בעתיד, כשבני האדם ייאלצו אולי לחיות מתחת לפני הים לתקופות ארוכות, הטלפונים הללו יתפתחו ודאי עוד יותר ויוכלו גם לשהות ולקלוט ממש במעמקים גדולים.


הנה הטלפון התת-ימי נפטון של "אושן ריף":

https://youtu.be/WtHtS1SdR98


וכך מגדירים אותו לעבודה:

https://youtu.be/4L0vnIoFE_U

טעינה אלחוטית (Wireless charging) היא טכנולוגיה שמאפשרת לטעון מכשירים חשמליים ללא חיבור חוטי. למעשה, הטכנולוגיה הזו מאפשרת מעבר של חשמל ממקום למקום "דרך האוויר".

כיצד ניתן להעביר חשמל באוויר?

ובכן, הטעינה האלחוטית מתבססת על השראה אלקטרומגנטית. זהו עיקרון פיזיקלי שמאפשר לשני סלילי נחושת, המוצבים במרחק זעיר זה מזה, להעביר חשמל מאחד מהם, הטעון בזרם חילופין, אל השני. האחראי להעברת האנרגיה החשמלית באופן אלחוטי הוא השדה המגנטי שנוצר בין הסלילים.

ממש כמו ששידורי הרדיו משודרים ונקלטים דרך האוויר, במקלטי הרדיו המצויידים באנטנה, כך "נקלטת" אנרגיה חשמלית, באופן אלחוטי ובאמצעות השראה אלקטרומגנטית, ממכשירים ה"משדרים" חשמל דרך האוויר, אל מכשירים שיש בהם "מקלט" של אנרגיה כזו.

ההיסטוריה של הטעינה האלחוטית היא עתיקה למדי, שכן הטכנולוגיה הזו מתבססת על פיתוחים מהמאה ה-19, בין השאר של חוקרים וממציאים גאוניים, כמו מייקל פאראדיי וניקולה טסלה, שיצר בשנת 1891 את סליל טסלה, שנאי תהודה שמייצר זרם חילופין חזק במתח חשמלי גבוה והפך לאבן יסוד במערכת החשמל המודרנית.


כך פועלת טעינה אלחוטית ומי יוצריה:

https://youtu.be/5cILFl0tzpI


הסבר טכני:

https://youtu.be/-Wf7aadxBkE


אפילו חברת איקאה הוציאה סדרת רהיטים שטוענים אלחוטית:

https://youtu.be/Uwmm_NCKSps


ומעט על האמת על הטעינה האלחוטית של הטלפונים:

https://youtu.be/iOVg62_DUYU?long=yes

המחשוב הלביש הוא אחד התחומים הלוהטים של הטכנולוגיה המודרנית. בתוכו מהווה תחום הבריאות האישית את אחד החשובים שבהם. המצליחים כרגע הם צמידי הספורט, שמנטרים את הפעילות הפיזית והביומטרית שלנו ומודדים בעזרת חיישנים את הביצועים הגופניים שלנו בספורט. בין הדברים שמודדים צמידי ספורט יש ביצועים בכושר וריצה, שריפת קלוריות, מדידה של קצב הלב, ספירת צעדים ועוד.

בשנים הקרובות ייכנסו לפעולה גם צמידי בריאות חכמים. צמידים כאלו ידווחו על בריאות המשתמש, על ביצועיו הגופניים והרגליו הטובים והפחות בריאים, צמידי שינה יסייעו לשיפור איכות השינה והרצף שלה ויציעו דרכים לשיפור השינה. הציבור המבוגר ייעזר בצמידי מצוקה, שיאתרו סיכונים ובעיות בריאות וישפרו את התפקוד בגיל הזיקנה. גם חולים יזכו לשיפור הביטחון הרפואי ואיכות החיים באמצעות צמידי בריאות מותאמים.


הנה צמיד חכם לספורט:

http://youtu.be/sWJOWUNx4ts


וצמיד רפואי חכם:

http://youtu.be/LXhxU77OJlU

השעון המודולרי "בלוקס" (BLOCKS) הוא שעון חכם שניסה ללכת נגד המגמה לשעונים שיש בהם הכל. מדובר בשעון המיועד להרכבה מחלקים.

בלוקס היה מודולרי. כלומר ניתן להרכיב בו חלקים, בהתאם לרצונכם בתכונות שונות שמתאימות לכם, לעומת דברים שאתם פחות זקוקים להם.

לפי התכונות יורדות האפליקציות המתאימות ופשוט מרכיבים את הבלוקים הנחוצים להפעלתן (רכיבים כמו נווט GPS, מוסיקה, צילום, סוללות נוספות, מיקרופון וכו').

הוא לא הצליח. יצרני שעונים חכמים פיתחו אפליקציות שהחליפו את מרבית התכונות שלו, רק שבמקום באמצעות חומרה וחלקים להרכבה, הם יצרו אותם באפליקציות ותכונות מובנות מראש של השעון החכם.


הנה השעון המודולרי בלוקס כפי שיצא להפצה:

https://youtu.be/SuwDAOaVaMw


חלקי השעון המודולרי BLOCKS:

https://youtu.be/NSsUCtAaQWg


ומפתחי השעון המודולרי:

http://youtu.be/2QuTGj0yLpU

טאבלטים הפכו לסוג המחשבים הפופולארי ביותר בקרב המשתמשים האישיים. אנשים קונים טאבלט לרוב כדי לקרוא ולגלוש באינטרנט, לצפות בסרטים ולשחק משחקים פשוטים. מדובר במכשירים ניידים וקלים במשקלם, שהמערכות האלקטרוניות שבתוכם הן חדשניות ומשוכללות במיוחד.

ייצור של טאבלטים דומה לתהליך הייצור של טלפונים סלולאריים ומחשבים ניידים. רובוטים ומכונות הרכבה מטפלים בכל שלב בתהליך ההרכבה של כל טאבלט וטאבלט. בתחילה רובוטים מהירים מרכיבים על המעגלים האלקטרוניים את אלפי הרכיבים שמוכנסים לכל אחד מהם. בחלק אחר של המפעל מורכבים מסכי הטאבלטים ובפינה אחרת הרכבת המצלמות הזעירות של הטאבלט אל המכשיר. בהמשך פס הייצור מחברים את כל החלקים, לתוך המארז הסופי של המכשיר. במחלקת הבדיקות מבצעים בדיקות של המכשירים, כדי לראות שכולם עובדים ופועלים כראוי. אז נארזים הטאבלטים החדשים ונשלחים למחסן. מחר כולם יישלחו למכירה, לכל פינות העולם.


הנה סרטון שמראה את תהליכי הייצור של טאבלטים:

http://youtu.be/mTe54BivXpg?t=36s


פס הייצור של האייפד של אפל:

http://youtu.be/rIAsBPsA27I


ופס ההרכבה של טאבלטים בסין:

http://youtu.be/tbyu1tbGE38

מקרן המגע שמפותח בימים אלו החל כרעיון שגייסו עבורו כסף ממימון המונים. הוא נקרא אז טאץ' פיקו. לאחר מכן, בשל הפרת זכויות, שמו השתנה לטאץ' ג'ט. אך הרעיון דומה - זהו מקרן שמסוגל להפוך כל משטח למסך מגע. המקרן מצויד במערכת הפעלה אנדראויד ולכן יכול להקרין מאות אלפי אפליצקיות אל הקיר או כל משטח ולהפעילן בעזרת עט סטיילוס, מעין עט שמצויידת ביכולת מגע.


הנה הטאץ' פיקו, מקרן המגע:

https://youtu.be/6muoZjyU8fE


וכאן הוא מודגם על ידי איש פיתוח:

http://youtu.be/P604eW4Ttk0

אמנם הוא לא היה טאבלט אלקטרוני ודיגיטלי, כמו מחשבי הלוח של היום, אבל בכל זאת טאבלט. רק שהטאבלט הראשון בהיסטוריה היה בכלל לוח חימר עשוי טיט רטוב. הוא נוצר בתרבות השוּמֶרית, במסופוטמיה, המקום שנחשב לערש האנושות.

הדימיון ביניהם נעוץ בעובדה שגם במחשב לוח, באנגלית "טאבלט", וגם בטאבלטי החימר העתיקים, עושים שימוש במגע כדי לכתוב. בין אם זה קורה בעזרת עט הסטיילוס, על הטאבלט השומרי, או במגע אצבע על הטאבלט המודרני, כך כותבים על שניהם, גם אם 5000 שנה מפרידים ביניהם..

הכתיבה על לוחות החומר, מכוסי הטיט הרטוב, הותירה על הטיט סימנים שונים שהורכבו משילובים שונים של סימני יתדות. כדי לכתוב מחדש, כל שהיה צריך הוא להחליק על החומר והוא נעשה חלק שוב (מכאן בא הביטוי "לוח חלק", שאנו מכירים בלטינית כ"טאבולה ראסה"). כדי לשמר את הכתוב לתמיד, שרפו את הלוחות, כדי להקשותם ולייצר מהכתוב הזמני שעל הטאבלט, לוחות חרס תמידיים.

אז את הטאבלט השוּמֶרי המציאו בראשית התרבות האנושית והטבעת הסימנים באמצעות הסטיילוס הותירה בטיט שלו את סימני היתדות הקדומים, הכתב הראשון, שבאופן מסוים היה קשור וקרוב יותר לשפת האמוג'י המודרנית, מאשר שפות האלף-בית המודרניות.


הנה הטאבלטים העתיקים ביותר שנמצאו וטענות שהם הכילו סיפור בריאה מסתורי:

http://youtu.be/MfENlxCXbro


סיפור הבריאה השומרי הקדום, כפי שהוא מתואר בטאבלט שומרי עתיק:

https://youtu.be/Nd23QJ1ZfjI


סרטון על עדויות בטאבלט עתיק שלכאורה עוסק בסיפור של ישו:

https://youtu.be/VVG0sTVKu0s


אך בעידן המודרני הגיע הטאבלט המודרני הראשון - ה-iPad של אפל (מתורגם):

https://youtu.be/68zpaRLQs78


והשומרים לא ידעו שכך ייראה הטאבלט המודרני, מחשב הלוח של המאה ה-21:

http://youtu.be/bJfFgm0KPIU

לא פעם נמאס לנו מאיך שנעלי הספורט שלנו נראות. זה בכלל דבר מופלא, כמה שחפץ שימושי, שפעם נעלנו כדי לשמור על הרגליים, צריך היום להיות מעוצב כדי שנהיה מרוצים ממנו..

כדי לפתור את בעיית השעמום והצורך בהתחדשות הנעליים, יתכן שנעלי העתיד יהיו נעליים בעלי מסכים. המסכים הללו יהיו חלק ממרקם הנעליים ויאפשרו הקרנת דוגמאות עיצוב שמתאימות את עצמן למצב הרוח או הצורך של הנועל.

הנעליים ה-ShiftWear הן בדיוק כאלה. לאחר שיושלם פיתוחן הן יאפשרו להשתמש באפליקציה על הטלפון שלנו כדי לבחור ולהציג אנימציות מרהיבות שיוצגו על מסך גמיש וצבעוני, שהוא חלק מהנעליים. המסך הצבעוני, שבנוי כ"נייר אלקטרוני" (ePaper) יחליף את בדי הצד של הנעליים ויציג את המראה החדש של הנעליים שלכם.

סוללת הנעליים תספיק ל-30 ימים של שימוש. הטעינה תהיה אמנם אלחוטית, אבל הכי מעניין הוא שהן יאפשרו לנועל לטעון אותה בעזרת הרטט שמייצרת ההליכה היומיומית. ואגב, כדי למנוע מהנעליים המשוכללות האלה להיגמר מהר יותר מהסוללה שלהן, יהיו הנעליים עמידות במים. ניתן יהיה להיכנס עימן למים עד לעומק של 5 מטרים.


הנה נעלי המסכים האלקטרוניים של העתיד:

https://youtu.be/O5XhzmjUVnk

המחשב הכי קטן בעולם שהוא עצמאי לחלוטין נחשב ה-CuBox שפותח בישראל. זהו מחשב זעיר שהכונן הקשיח שלו הוא בכלל כרטיס מיקרו SD קטנטן.

עוד מחשב אמיתי וזעיר הוא בגודל דיסק-און-קי ובמחיר מצחיק ונקרא ה-MeegoPad. המחשב הזעיר הזה מחייב חיבור לטלוויזיה או ל-USB כדי לפעול. הוא מאפשר להקטין את המקום שמוקדש למחשב בסלון, במטבח או בכל חדר אחר. בעזרתו ניתן גם להשתמש במחשבים ביישומי אינטרנט של הדברים בקלות רבה יותר ובפחות מ-100 דולר למחשב שלם.

כך למשל, במקום להשתמש בסטרימר, ניתן בעזרתו לחבר מחשב אמיתי לטלוויזיה ולהזרים בעזרתו סרטים, סדרות ועוד תכנים מהרשת, או אפילו להריץ תוכנות ואינטרנט ישירות למסך הטלוויזיה. במקום העכבר, השלט שלו יכול להיות מסך המגע של הטלפון הסלולארי. כך ניתן לשלוט בסמן שעל המסך מבלי להחזיק בעוד שלט או מקלדת על השולחן.


הנה מחשב הדיסק-און-קי (עברית):

https://youtu.be/8_UjPulBvss


ומחשב CuBox הקטנטן:

https://youtu.be/MQIR2zUxurI


משתמש מפעיל אותו:

http://youtu.be/YMvjuqSX_-8


פירוט תכונותיו:

http://youtu.be/Um76JrIIeTo

זה היה בשבעה בחודש נובמבר 1994, כשתחנת רדיו מסורתית בשם WXYC הייתה הראשונה להודיע שהיא מתחילה לשדר את שידוריה הרגילים גם אונליין באינטרנט. זה היה לרגע הפריצה של רדיו האינטרנט (Internet Radio) לחיינו והרגע, מעין הדהוד של האינטרנט כולו, שבו הרדיו המקוון החל את מסעו לקשר את הכפר הגלובלי כולו, בצורה חסרת תקדים.

הרי גם פעם יכולת לשמוע תחנות מקצוות עולם דרך שידורי הגלים הקצרים, אבל איכות השידור בגלים אלו הייתה נמוכה מאד. שידורי רדיו נקלטו ממרחק של אלפי קילומטרים והגיעו לאזני המאזינים, אך הצליל היה כה בעייתי שהייתה לשידורים כאלו משמעות בעיקר בשידורי חדשות ואקטואליה.

רדיו האינטרנט, לעומת זאת, מציע יתרונות כמו היכולת להאזין לשידורים בכל מקום ומכל מקום על-פני כדור הארץ, ללא מגבלת מרחק ובאיכות מעולה. הקמת תחנת רדיו אינטרנט היא גם זולה וקלה הרבה יותר מתחנת רדיו רגילה, הזקוקה לתדרי רדיו שכמותם מוגבלת, לקבל רישיון ואז היא מחוייבת להקים ולתחזק משדרים, אנטנות ועוד.

התוצאה היא שעשרות אלפי תחנות רדיו אינטרנט משדרות כיום שידורים חיים ומוקלטים אונליין. אלה כוללים מוסיקה ערוכה ודיבורים. מכאן נבע שאלפי תחנות אינטרנט רדיו מתרכזות כל אחת בנושא ספציפי, כמו סגנון מוסיקלי, תחום עניין או אפילו אמן או להקה ספציפית, נושא שמעניין מעטים יחסית. בכל תחנה כזו משדרים לרוב מעט עובדים, או אפילו אדם יחיד, אל קהל מאזינים הפרוש ברחבי העולם ומתעניין במה שיש להם לומר או להשמיע.

זה כמובן עוד לפני שמזכירים את מהפכות הפודקאסטים האישיים והסטרימינג מבוססי האלגוריתמים, שבהן הפלייליסט והתכנים שמאזין להם כל אחד, מותאמים לו או לה, לפי הטעם הייחודי והאישי, לפי העדפות קודמות או אפילו לפי המלצות של חברים שלהם.

רבים חוששים שהאינטרנט מאיים היום על גם על תעשיית הרדיו המסורתי. שהתחנות האישיות, אתרי אינטרנט שמתאימים מוסיקה לטעם האישי של המאזין ושירותי הסטרימינג הפופולאריים, עלולים להרוס את תחנות הרדיו הרגילות, אלה שפונות להמונים.

מצד שני, ההרגשה בינתיים היא הפוכה. בכל הכאוס של שפע האפשרויות, בערוצי הטלוויזיה האינסופיים שבכבלים, ב-VOD, הסטרימינג והנטפליקס, על שלל הפיתויים שהם מציעים ובאינסוף הפודקסטים שמוצעים להאזנה חינם - נראה שההמונים מחפשים בלב כל אלה משהו יציב. עורכים מקצועיים, פרשנים ידועים, מובילי דיעה ותכניות שמובנות לציבור גדול - כל אלה לא ייעלמו.

ואם לאשר את זה איכשהו, הרי שחברת אפל בשירות הסטרימינג שלה, Apple Music, מציעה להאזנה הרבה מתחנות רדיו האינטרנט הללו, כבר שנים.

ייתכן בהחלט שמדובר בשלב מעבר, עד שיתחלפו הדורות סופית. אך מנגד יתכן שמדובר בצורך אנושי - אולי אנו כבני אדם נרצה גם בעתיד להתכנס סביב "מדורת שבט", סביב שיחה שבה כולם מקשיבים לראש השבט, למנהיג, לפרשן, לעורך המוסיקלי וכדומה. יתכן שהאדם, כמו כל בעל חיים חברתי, זקוק ל"ביחדנס" שהרדיו עושה כל כך טוב, לקולו של הידע, לנאום הבוטח של המנהיג וכדומה. אולי לא כל אחד יכול ורוצה לבחור את פסקול הרדיו שהוא יוצר, את הפלייליסט שהוא חיבר או את רשימת החדשות שתוגש לו.

במובן הזה, נראה שיותר ויותר תחנות רדיו פופולריות, המשדרות כיום בגלי רדיו, יעברו בעתיד, אולי אף בלעדית, לשידור זול ואיכותי ברשת. במקביל, ימשיכו יותר ויותר אנשים להקים תחנות רדיו אינטרנט אישיות וירבו את הדמוקרטיזציה של השיח הרדיופוני, ממש כמו אתרי האינטרנט האישיים, הבלוגים והפוסטים ברשתות החברתיות, שמאפשרים כיום לבעלי כישרון, נחישות ויכולת אישית, להפוך למשפיענים.

לקישורי תחנות רדיו מעולות בסגנונות שונים ראו תגית "רדיו אינטרנט לייב".


הנה עולם הפודקסטים:

https://youtu.be/yJKp-C1kwJ8


מכשיר רדיו אינטרנט:

https://youtu.be/sJAOVDS9qZQ


כך נבנה אולפן רדיו אינטרנט מתקדם:

https://youtu.be/hE6e6Brqb-4


כך לומדים להפיק תכנית רדיו:

https://youtu.be/RgBPVHhapyk


וכך תאזינו באתר עם תחנות רדיו אינטרנט מכל העולם:

https://youtu.be/lkyMwAo8Yto

הספר האלקטרוני (eBook), בלשון עממית, הוא גם כינוי שניתן לספר המופץ בצורה דיגיטלית לקוראים, סוג של קובץ שניתן לקרוא במדיה דיגיטלית, אך גם למכשיר שנועד לקריאת ספרים כאלה - קורא ספרים אלקטרוני.

כמובן שניתן לקרוא ספרים אלקטרוניים גם בטלפון חכם, במחשב ובטבלטים למיניהם.

הבלבול, אגב, הוא בעיקר בשפה העברית. ספר אלקטרוני או דיגיטלי מוגדר בתור סוג הקובץ בו מוצג תוכן הספר, בעוד שאת המכשיר מכנים בעברית קורא ספרים אלקטרוני. אבל הציבור מבלבל לא פעם במונחים. בהיותנו עממיים באאוריקה, יתכן שגם אנו נתבלבל לעתים ונשתמש כאן במושג ספר אלקטרוני גם למכשיר ולא רק לקובץ האלקטרוני. בכל זאת בני אדם...

ספרים אלקטרונים מסוגים שונים מסתובבים בעולם כבר מאז סוף שנות ה-90. אבל מאז 2007, כשיצא הקינדל (Kindle) של חנות הספרים הגדולה בעולם אמזון, הוא הפך למכשיר הראשון שהצליח להעביר רבים לקריאת ספרים במכשיר אלקטרוני.

היתרונות של הקינדל על מכשירים שקדמו לו ועל רבים שיצאו אחריו היה המראה שלו, שהזכיר בממדיו ספר נייר. היה לו מסך שלא עייף את עיני הקוראים וחיי סוללה ארוכים, שתי תכונות שהתאפשרו בזכות הדיו האלקטרוני, בטכנולוגיית ה-E-Ink שהוטמעה בו. מוצלחים בו היו גם משקלו הנמוך וגם השליטה בצפיפות ובגודל הטקסט, שאפשרו לכל קורא להתאים אותו לפי טעמו ונוחות הקריאה שלו. לאנשים מבוגרים עם קשיי ראיה זה היה ממש נפלא.

הקינדל (Kindle), שפירושו באנגלית "מבעיר אש", הסביר את עצמו מיד. כולם הבינו (או לפחות דוברי האנגלית...) שהוא הגיע בכדי להחליף את ספר הנייר. האחרון הוא ללא ספק אחד המוצרים החשובים והמשמעותיים שיצר המין האנושי ומה שאפשר את המהפכה המדעית ואת הפריצה המדעית, התרבותית והטכנולוגית של האנושות בחצי המילניום האחרון.

הפרטים הקטנים הם שעשו את ההבדל. הקינדל, שימו לב, תמיד זכר את העמוד האחרון שאליו הגענו בקריאה. המשמעות היא שכשחוזרים לספר לא צריכים לחפש הרבה או להצטער שזה ספר אלקטרוני שלא ניתן בו לקמט את אוזני הדף.

כל התכונות האלה, כמו גם היכולת לקנות ספרים ישירות מאמזון, מהקינדל עצמו, היו מנצחות. בשנת 2010 הודיעה החברה שלראשונה היא מכרה יותר ספרים אלקטרוניים מספרים בכריכה קשה.שנה אחר כך עברו ה-ebooks גם את מכירת הספרים בכריכה רכה.

עם הזמן והצלחת האייפד, הטבלטים ובעיקר גדילת מסכי הסמארטפונים לממדים גדולים, החל שוק קוראי הספרים האלקטרוניים לדעוך. הספרים האלקטרוניים עצמם דווקא התרבו, אבל משניתן היה לקרוא אותם על כל פלטפורמה טכנולוגית ניידת, או במקרה של אמזון גם על מסך המחשב הרגיל, הצורך במכשיר ייעודי פחת.

נראה שרק הקוראים המכורים רצו בקוראי הספרים, עם הדיו האלקטרונית, הטעינה אחת למספר שבועות והעיניים שלא מעייפות מתאורת המסכים הרגילים. האחרים קוראים במכשיר הכי זמין להם.


הנה ספר אלקטרוני ויתרונותיו (עברית):

https://youtu.be/te5G5-hbDBI


אנבוקסינג לספר אלקטרוני ישראלי:

https://youtu.be/AXawmaWvTsY


הנה סקירה של קורא אלקטרוני מודרני (עברית):

https://youtu.be/Okg8QKSqsOU?long=yes