מהן הנעליים שעל חוטי החשמל והטלפון?
זוהי אחת התופעות העולמיות הלא-ברורות ושחוזרות על עצמן בהמון מקומות בעולם. לכאורה היא ללא הסבר ואיש לא מצליח להוכיח למה היא מכוונת. אבל המנהג לזרוק נעליים ולהשאירן תלויות על כבלי החשמל או הטלפון, הפך למנהג עולמי משונה ומרתק.
הדיעה הרווחת היא שהנעליים התלויות הן סימן של מקומות למסחר בסמים. הטענה של מצדדי העניין הזה היא שהנעליים התלויות הן משהו כמו שלט של חנות, אבל "שלט סודי" ומוסכם רק על יודעי דבר, המבינים שזהו סימון של חנות או מקום פעילות של סוחרי סמים.
אחרים מדברים על הנעליים שעל חוטי הטלפון כסימן גבול. הוא נועד לסמן את תחום השליטה של כנופיית רחוב. כל כנופיה אחרת תימנע מלהיכנס לתחומה, אלא אם כן כוונתה לייצר אלימות. כך מסמלות הנעליים על כבלי החשמל והטלפון את הטריטוריה, קצת כמו שהשתנה של בעלי חיים היא אמצעי לסימון הטריטוריה שלהם.
מצד שני, בכלל לא ברור שזו אכן טכניקה של כנופיות רחוב, בעיקר מכיוון שרבים הם הילדים הצעירים שמשליכים נעליים אל כבלי רשת החשמל ושאין בינם לבין הכנופיות הללו דבר.
רבים סבורים שבכלל מדובר באקט תמים של פרידה מהנעליים הישנות. כולנו יודעים כמה קשה לעיתים להתנתק מהנעליים והבגדים הישנים שלנו. כך מתאפשרת לנו פגישה עם הנעליים הישנות שלנו, למשך תקופה ארוכה. בכל עת שנרצה בכך, ניתן להגיע ולהצביע עליהם ולומר: "הי, הנה הנעליים שלי!".
כך או כך, המסתורין של הנעליים התלויות על עמוד הטלפון והחשמל ימשיך ללוות אותנו עוד זמן, עד שתתגלה (או שלא) הסיבה למנהג הלא מובן הזה.
זוהי אחת התופעות העולמיות הלא-ברורות ושחוזרות על עצמן בהמון מקומות בעולם. לכאורה היא ללא הסבר ואיש לא מצליח להוכיח למה היא מכוונת. אבל המנהג לזרוק נעליים ולהשאירן תלויות על כבלי החשמל או הטלפון, הפך למנהג עולמי משונה ומרתק.
הדיעה הרווחת היא שהנעליים התלויות הן סימן של מקומות למסחר בסמים. הטענה של מצדדי העניין הזה היא שהנעליים התלויות הן משהו כמו שלט של חנות, אבל "שלט סודי" ומוסכם רק על יודעי דבר, המבינים שזהו סימון של חנות או מקום פעילות של סוחרי סמים.
אחרים מדברים על הנעליים שעל חוטי הטלפון כסימן גבול. הוא נועד לסמן את תחום השליטה של כנופיית רחוב. כל כנופיה אחרת תימנע מלהיכנס לתחומה, אלא אם כן כוונתה לייצר אלימות. כך מסמלות הנעליים על כבלי החשמל והטלפון את הטריטוריה, קצת כמו שהשתנה של בעלי חיים היא אמצעי לסימון הטריטוריה שלהם.
מצד שני, בכלל לא ברור שזו אכן טכניקה של כנופיות רחוב, בעיקר מכיוון שרבים הם הילדים הצעירים שמשליכים נעליים אל כבלי רשת החשמל ושאין בינם לבין הכנופיות הללו דבר.
רבים סבורים שבכלל מדובר באקט תמים של פרידה מהנעליים הישנות. כולנו יודעים כמה קשה לעיתים להתנתק מהנעליים והבגדים הישנים שלנו. כך מתאפשרת לנו פגישה עם הנעליים הישנות שלנו, למשך תקופה ארוכה. בכל עת שנרצה בכך, ניתן להגיע ולהצביע עליהם ולומר: "הי, הנה הנעליים שלי!".
כך או כך, המסתורין של הנעליים התלויות על עמוד הטלפון והחשמל ימשיך ללוות אותנו עוד זמן, עד שתתגלה (או שלא) הסיבה למנהג הלא מובן הזה.