מהו מנהג הים?
מנהג הים (Custom of the sea) הוא שמו של מנהג לא קל ששרר בעולם הימאות, אחד הקיצוניים בעולם התרבותי, אבל כזה שמיושם במצב של אין ברירה.
מדובר במצב שבו ניצולי ספינה שורדים בלב ים, ללא כל מזון או במצב שבו המזון פשוט נגמר. כדי לשרוד עושים ביניהם הגרלה והמנצחים אוכלים את בשרו של המפסיד.
אצל הימאים מנהג הים הוא די נדיר. בוודאי שהפנייה לקניבליזם אינה פשוטה, קשה מאוד מבחינה מוסרית וחברתית והיא גם מעשה פלילי. אבל הם מיישמים אותה בלית ברירה, בתנאים של הגרלה הוגנת ועל מנת להציל את שאר חברי הקבוצה ממוות בטוח של כולם.
סיפורה של הספינה האומללה הזו, אגב, יהיה לימים אחד ממקורות ההשראה לספר "מובי דיק", שיכתוב הסופר הרמן מלוויל.
הספינה שקעה די מהר וכ-20 מלחים נטשו אותה ומצאו את עצמם מתנודדים על גלי הים, כשהם ישובים ב-3 סירות הצלה, במרחק של כ-4,000 קילומטרים מהחוף הקרוב.
הם החלו לשוט ללא מטרה מוגדרת ובשלב מסוים הם הגיעו ועלו על אי קטן ונטוש, האי הנדרסון. היום האי הזה הוא אחד מאיי פיטקרן השייכים לבריטניה.
די מהר המזון על האי נגמר והניצולים החלו לסבול רעב שכלל והחמיר מיום ליום. בשלב מסוים המלחים החלו למות בזה אחר זה. לאחר שהגיעו למסקנה שהמוות כך בטוח, הם החליטו בלא ברירה אחרת, להטיל גורל ביניהם מי ייאכל בידי האחרים. הגרלה נוספת נועדה לקבוע מי יהרוג את המלח שהפסיד ויהפוך בכך למזונם של חבריו.
עד שניצלו, על ידי ספינה שעברה במקום, באפריל 1821, הספיקו הניצולים לאכול את בשרם של 7 מחבריהם המלחים.
מנהג הים (Custom of the sea) הוא שמו של מנהג לא קל ששרר בעולם הימאות, אחד הקיצוניים בעולם התרבותי, אבל כזה שמיושם במצב של אין ברירה.
מדובר במצב שבו ניצולי ספינה שורדים בלב ים, ללא כל מזון או במצב שבו המזון פשוט נגמר. כדי לשרוד עושים ביניהם הגרלה והמנצחים אוכלים את בשרו של המפסיד.
אצל הימאים מנהג הים הוא די נדיר. בוודאי שהפנייה לקניבליזם אינה פשוטה, קשה מאוד מבחינה מוסרית וחברתית והיא גם מעשה פלילי. אבל הם מיישמים אותה בלית ברירה, בתנאים של הגרלה הוגנת ועל מנת להציל את שאר חברי הקבוצה ממוות בטוח של כולם.
מנהג הים אצל ציידי הלווייתנים של "אסקס"
בשנת 1820, לאחר שצוות מיומן של ציידי לווייתנים ניסה לצוד חברים מלהקתו, נגח ופגע לווייתן אימתני בספינתם של ציידי הלווייתנים "אסקס" והטביע אותה.
סיפורה של הספינה האומללה הזו, אגב, יהיה לימים אחד ממקורות ההשראה לספר "מובי דיק", שיכתוב הסופר הרמן מלוויל.
הספינה שקעה די מהר וכ-20 מלחים נטשו אותה ומצאו את עצמם מתנודדים על גלי הים, כשהם ישובים ב-3 סירות הצלה, במרחק של כ-4,000 קילומטרים מהחוף הקרוב.
הם החלו לשוט ללא מטרה מוגדרת ובשלב מסוים הם הגיעו ועלו על אי קטן ונטוש, האי הנדרסון. היום האי הזה הוא אחד מאיי פיטקרן השייכים לבריטניה.
די מהר המזון על האי נגמר והניצולים החלו לסבול רעב שכלל והחמיר מיום ליום. בשלב מסוים המלחים החלו למות בזה אחר זה. לאחר שהגיעו למסקנה שהמוות כך בטוח, הם החליטו בלא ברירה אחרת, להטיל גורל ביניהם מי ייאכל בידי האחרים. הגרלה נוספת נועדה לקבוע מי יהרוג את המלח שהפסיד ויהפוך בכך למזונם של חבריו.
עד שניצלו, על ידי ספינה שעברה במקום, באפריל 1821, הספיקו הניצולים לאכול את בשרם של 7 מחבריהם המלחים.
