מה קרה במבצע ולקירי להתנקשות בהיטלר?
"מבצע ואלקירי" (Operation Valkyrie), או "קשר העשרים ביולי", היה נסיון להפיל את המשטר הנאצי בגרמניה, על ידי התנקשות בחייו של אדולף היטלר. הנסיון נעשה על ידי חבורת קצינים מהצבא הגרמני ואישים נוספים. רבים מהקושרים ראו את היטלר כמי שגרם למעשים שלא ייעשו כולל פשעי מלחמה ורציחות המוניות, סיבך את גרמניה במלחמה מפלצתית, שנוהלה באופן חובבני וכדיקטטור ששרידותו האישית הייתה חשובה לו מגורלה של גרמניה.
זה לא היה הניסיון הראשון להתנקש בחייו של הפיהרר של גרמניה הנאצית. נסיונות כאלו היו בעבר ולמזלו הוא ניצל שוב ושוב, כולל הפעם ההיא, במלחמת העולם הראשונה, כשחייל בריטי ריחם עליו ולא הרג אותו (ראו בסרטון למטה).
אבל הפעם זה היה המבצע הכי מקצועי, עם אנשים חזקים מאד ובעלי יכולות תכנון, צבא ושלטון. הם יוכלו לעשות זאת וגם לשלוט בגרמניה אחרי חיסולו של היטלר - כך קיוו והאמינו.
המבצע נקבע לתאריך ה־20 ביולי 1944. על פי התכנית הניח שטאופנברג, מנהיג הקשר, פצצת זמן בחדר הישיבות שב"מאורת הזאב", מפקדתו של היטלר, סמוך למקום שבו עמד בישיבה היטלר. הוא הפעיל את המרעום ויצא מהחדר. הפיצוץ שגרמה הפצצה היה גדול והוא הספיק לשמוע אותו בעת שיצא משער המפקדה.
היטלר שרד את הפיצוץ. התיק עם הפצצה הוזז על ידי אחד הגנרלים במהלך הישיבה, מכיוון שזו הפריעה לו להתקרב למפה. כך נוצרה חציצה בין התיק ובין היטלר. הדיקטטור הנאצי נפגע קלות בפיצוץ באזנו ובידו, אך שרד בקלות. שטאופנברג, שחשב שההתנקשות הצליחה, החל להריץ את התכנית ולנסות להשתלט על גרמניה.
אבל הקשר להריגתו של היטלר נכשל. היטלר שרד ונקם בקושרים באכזריות. רובם הוצאו להורג. בראשם מוביל הקשר, הקולונל קלאוס שנק פון שטאופנברג וביניהם גם הפלדמרשל ארווין רומל, מגיבורי הצבא הגרמני, שאולץ להתאבד, כיוון שהיה דמות נערצת בגרמניה.
הקשר הזה נגד היטלר היה הבולט ביותר בין נסיונות שונים שנעשו להפלת המשטר הנאצי במשך שנות קיומו. כולם,לצער העולם הנאור, נכשלו.
"מבצע ואלקירי" (Operation Valkyrie), או "קשר העשרים ביולי", היה נסיון להפיל את המשטר הנאצי בגרמניה, על ידי התנקשות בחייו של אדולף היטלר. הנסיון נעשה על ידי חבורת קצינים מהצבא הגרמני ואישים נוספים. רבים מהקושרים ראו את היטלר כמי שגרם למעשים שלא ייעשו כולל פשעי מלחמה ורציחות המוניות, סיבך את גרמניה במלחמה מפלצתית, שנוהלה באופן חובבני וכדיקטטור ששרידותו האישית הייתה חשובה לו מגורלה של גרמניה.
זה לא היה הניסיון הראשון להתנקש בחייו של הפיהרר של גרמניה הנאצית. נסיונות כאלו היו בעבר ולמזלו הוא ניצל שוב ושוב, כולל הפעם ההיא, במלחמת העולם הראשונה, כשחייל בריטי ריחם עליו ולא הרג אותו (ראו בסרטון למטה).
אבל הפעם זה היה המבצע הכי מקצועי, עם אנשים חזקים מאד ובעלי יכולות תכנון, צבא ושלטון. הם יוכלו לעשות זאת וגם לשלוט בגרמניה אחרי חיסולו של היטלר - כך קיוו והאמינו.
המבצע נקבע לתאריך ה־20 ביולי 1944. על פי התכנית הניח שטאופנברג, מנהיג הקשר, פצצת זמן בחדר הישיבות שב"מאורת הזאב", מפקדתו של היטלר, סמוך למקום שבו עמד בישיבה היטלר. הוא הפעיל את המרעום ויצא מהחדר. הפיצוץ שגרמה הפצצה היה גדול והוא הספיק לשמוע אותו בעת שיצא משער המפקדה.
היטלר שרד את הפיצוץ. התיק עם הפצצה הוזז על ידי אחד הגנרלים במהלך הישיבה, מכיוון שזו הפריעה לו להתקרב למפה. כך נוצרה חציצה בין התיק ובין היטלר. הדיקטטור הנאצי נפגע קלות בפיצוץ באזנו ובידו, אך שרד בקלות. שטאופנברג, שחשב שההתנקשות הצליחה, החל להריץ את התכנית ולנסות להשתלט על גרמניה.
אבל הקשר להריגתו של היטלר נכשל. היטלר שרד ונקם בקושרים באכזריות. רובם הוצאו להורג. בראשם מוביל הקשר, הקולונל קלאוס שנק פון שטאופנברג וביניהם גם הפלדמרשל ארווין רומל, מגיבורי הצבא הגרמני, שאולץ להתאבד, כיוון שהיה דמות נערצת בגרמניה.
הקשר הזה נגד היטלר היה הבולט ביותר בין נסיונות שונים שנעשו להפלת המשטר הנאצי במשך שנות קיומו. כולם,לצער העולם הנאור, נכשלו.
