מה עשה הסרט "פארק היורה"?
הסרט "פארק היורה" (Jurassic Park) הוא אחד הסרטים המכניסים בכל הזמנים. אבל פארק היורה (Jurassic Park) הוא הרבה יותר מסתם סרט על דינוזאורים. כשהוא יצא לאקרנים בשנת 1993, בהתבסס על ספרו המצליח של מייקל קרייטון (Michael Crichton) משנת 1990, שינה הסרט הזה את פני תעשיית הקולנוע ואת הדרך שבה אנו מדמיינים את היצורים הפרהיסטוריים האלה.
הבמאי סטיבן ספילברג (Steven Spielberg) לקח את הרעיון המופרך לכאורה של פארק שעשועים עם דינוזאורים חיים והפך אותו לחוויה קולנועית נדירה, שממשיכה להדהד עד היום.
הסרט מתחיל כשהמיליארדר ג'ון המונד (John Hammond) מזמין קבוצה קטנה של מומחים, ביניהם הפליאונטולוג ד"ר אלן גרנט (Alan Grant) והמתמטיקאי איאן מלקולם (Ian Malcolm), לבקר באי בו הוא הקים פארק שעשועים מהפכני.
באמצעות דנ"א של דינוזאורים שנשמר בתוך יתושים מאובנים בענבר, הצליחו בסרט מדעני הפארק להחיות מחדש מגוון מינים של דינוזאורים.
תחילתו של הסרט במראה המופלא, כשגם המדענים וגם הקהל חווים את המראה המדהים של דינוזאורים חיים, שלמול עיניהם צועדים על אדמת כדור הארץ.
כמובן שהדברים משתבשים במהירות כשמערכות האבטחה נכשלות וקורסות והדינוזאורים משתחררים וזורעים הרס בכל רחבי האי. ביחד עם הדמויות אנו עוברים מיראה ויופי לסיוט מפחיד של הישרדות, פחד ולחץ שמשאיר את הקהל מתוח, על קצה המושב.
מה שהפך את הסרט למיוחד כל כך היה השילוב המושלם בין אפקטים מיוחדים מהפכניים לבין סיפור מרתק על הגבול הדק שבין התקדמות מדעית לבין יהירות אנושית. ספילברג השתמש בשילוב חכם של דינוזאורים אנימטרוניים שנבנו על ידי סטן וינסטון (Stan Winston) ואנימציית מחשב חדשנית לזמנה של חברת אינדסטריאל לייט אנד מג'יק (Industrial Light & Magic).
הסרט היה פורץ דרך בשילוב בין אנימציה ממוחשבת לאפקטים פיזיים. התוצאה הייתה כל כך משכנעת שגם היום, שלושים שנה אחרי, הדינוזאורים בסרט נראים אמיתיים להפליא.
הצילומים התקיימו במגוון מיקומים מרהיבים. בניגוד לדיבורים על האי קוקוס, היה זה האי קואאי (Kauai) בהוואי ששימש כרקע למרבית סצנות החוץ, כולל הנוף המרשים של "אי נובלר" (Isla Nublar) הבדיוני. לסצנת ההגעה המפורסמת במסוק שימשו מפלי מאנואה (Manawaiopuna Falls), שמכונים כיום בהתאם, "מפלי פארק היורה". סצנות נוספות צולמו ברד רוק קניון (Red Rock Canyon) בקליפורניה.
ההצלחה העצומה של הסרט הובילה ליצירת סרטי המשך שהיו לסדרת פארק היורה. כך החלה האבולוציה של פארק היורה, עם "העולם האבוד" (The Lost World) ב-1997 ו"פארק היורה 3" ב-2001. הפריצה המחודשת הגיעה ב-2015, עם "עולם היורה" (Jurassic World) שהציג פארק שעשועים פעיל ומצליח, לאחר מכן "ממלכה נופלת" (Fallen Kingdom) ב-2018 ו"שליטה" (Dominion) ב-2022.
הסרטים הללו השפיעו לא רק על תעשיית הקולנוע אלא גם על המדע הפופולרי. דור שלם של פליאונטולוגים מספר שההשראה שלהם הגיעה מהצפייה בפארק היורה. כבר הסרט המקורי עזר גם לשינוי התפיסה הציבורית של הדינוזאורים, מיצורים איטיים וזוחלים לבעלי חיים חכמים, זריזים ומורכבים.
מעבר להצלחה הקופתית העצומה, פארק היורה נשאר רלוונטי גם היום בזכות הנושאים שהוא מעלה: גבולות ההתערבות האנושית בטבע, האחריות שמגיעה עם כוח טכנולוגי והשאלה האם כל דבר שאפשר לעשות מבחינה מדעית אכן צריך להיעשות.
ואולי זו אחת הסיבות שגם אחרי שנים רבות, כשאנחנו שומעים את נעימת הפתיחה המפורסמת של ג'ון ויליאמס (John Williams), אנחנו עדיין מרגישים את אותה התרגשות של הפעם הראשונה.
הסרט "פארק היורה" (Jurassic Park) הוא אחד הסרטים המכניסים בכל הזמנים. אבל פארק היורה (Jurassic Park) הוא הרבה יותר מסתם סרט על דינוזאורים. כשהוא יצא לאקרנים בשנת 1993, בהתבסס על ספרו המצליח של מייקל קרייטון (Michael Crichton) משנת 1990, שינה הסרט הזה את פני תעשיית הקולנוע ואת הדרך שבה אנו מדמיינים את היצורים הפרהיסטוריים האלה.
הבמאי סטיבן ספילברג (Steven Spielberg) לקח את הרעיון המופרך לכאורה של פארק שעשועים עם דינוזאורים חיים והפך אותו לחוויה קולנועית נדירה, שממשיכה להדהד עד היום.
הסרט מתחיל כשהמיליארדר ג'ון המונד (John Hammond) מזמין קבוצה קטנה של מומחים, ביניהם הפליאונטולוג ד"ר אלן גרנט (Alan Grant) והמתמטיקאי איאן מלקולם (Ian Malcolm), לבקר באי בו הוא הקים פארק שעשועים מהפכני.
באמצעות דנ"א של דינוזאורים שנשמר בתוך יתושים מאובנים בענבר, הצליחו בסרט מדעני הפארק להחיות מחדש מגוון מינים של דינוזאורים.
תחילתו של הסרט במראה המופלא, כשגם המדענים וגם הקהל חווים את המראה המדהים של דינוזאורים חיים, שלמול עיניהם צועדים על אדמת כדור הארץ.
כמובן שהדברים משתבשים במהירות כשמערכות האבטחה נכשלות וקורסות והדינוזאורים משתחררים וזורעים הרס בכל רחבי האי. ביחד עם הדמויות אנו עוברים מיראה ויופי לסיוט מפחיד של הישרדות, פחד ולחץ שמשאיר את הקהל מתוח, על קצה המושב.
מה שהפך את הסרט למיוחד כל כך היה השילוב המושלם בין אפקטים מיוחדים מהפכניים לבין סיפור מרתק על הגבול הדק שבין התקדמות מדעית לבין יהירות אנושית. ספילברג השתמש בשילוב חכם של דינוזאורים אנימטרוניים שנבנו על ידי סטן וינסטון (Stan Winston) ואנימציית מחשב חדשנית לזמנה של חברת אינדסטריאל לייט אנד מג'יק (Industrial Light & Magic).
הסרט היה פורץ דרך בשילוב בין אנימציה ממוחשבת לאפקטים פיזיים. התוצאה הייתה כל כך משכנעת שגם היום, שלושים שנה אחרי, הדינוזאורים בסרט נראים אמיתיים להפליא.
הצילומים התקיימו במגוון מיקומים מרהיבים. בניגוד לדיבורים על האי קוקוס, היה זה האי קואאי (Kauai) בהוואי ששימש כרקע למרבית סצנות החוץ, כולל הנוף המרשים של "אי נובלר" (Isla Nublar) הבדיוני. לסצנת ההגעה המפורסמת במסוק שימשו מפלי מאנואה (Manawaiopuna Falls), שמכונים כיום בהתאם, "מפלי פארק היורה". סצנות נוספות צולמו ברד רוק קניון (Red Rock Canyon) בקליפורניה.
ההצלחה העצומה של הסרט הובילה ליצירת סרטי המשך שהיו לסדרת פארק היורה. כך החלה האבולוציה של פארק היורה, עם "העולם האבוד" (The Lost World) ב-1997 ו"פארק היורה 3" ב-2001. הפריצה המחודשת הגיעה ב-2015, עם "עולם היורה" (Jurassic World) שהציג פארק שעשועים פעיל ומצליח, לאחר מכן "ממלכה נופלת" (Fallen Kingdom) ב-2018 ו"שליטה" (Dominion) ב-2022.
הסרטים הללו השפיעו לא רק על תעשיית הקולנוע אלא גם על המדע הפופולרי. דור שלם של פליאונטולוגים מספר שההשראה שלהם הגיעה מהצפייה בפארק היורה. כבר הסרט המקורי עזר גם לשינוי התפיסה הציבורית של הדינוזאורים, מיצורים איטיים וזוחלים לבעלי חיים חכמים, זריזים ומורכבים.
מעבר להצלחה הקופתית העצומה, פארק היורה נשאר רלוונטי גם היום בזכות הנושאים שהוא מעלה: גבולות ההתערבות האנושית בטבע, האחריות שמגיעה עם כוח טכנולוגי והשאלה האם כל דבר שאפשר לעשות מבחינה מדעית אכן צריך להיעשות.
ואולי זו אחת הסיבות שגם אחרי שנים רבות, כשאנחנו שומעים את נעימת הפתיחה המפורסמת של ג'ון ויליאמס (John Williams), אנחנו עדיין מרגישים את אותה התרגשות של הפעם הראשונה.
