איזו מגפה הפילה אימפריות?
אין ספק שמבין הנגיפים שהיכרנו בהיסטוריה האנושית נגיף האבעבועות השחורות הוא הנוראי ביותר. לא שלא הייתה לה תחרות נוראה ממחלות איומות אחרות. הכולרה, הדבר, העגבת והקדחת הצהובה בהחלט נתנו לה פייט, אבל "המוות האדום" כפי שהיא כונתה, הייתה הקטלנית מכולן.
החוקרים סבורים שמקורו של מה שעתיד להיות אחד הנגיפים הקטלניים בתולדות האנושות הוא בצפון-מזרח אפריקה, לפני 12 אלף שנה. התקופה היא שם תחילת החקלאות באזור וההנחה הזהירה היא שווירוס האבעבועות השחורות מקורו במחלה של חיות משק, שאיכשהו עברה לבני-אדם.
במהלך הדורות הלך הנגיף והתפשט. בכל מקום אליו הגיע הייתה השפעתו החברתית נוראה. רבים מהשורדים נותרו התעוורו לתמיד, אחרים נותרו עקרים, לאחר שהמחלה פגעה בדרכי הרביה שלהם ומי שלא נפגעו מהמחלה הנוראה חיו בפחד מתמיד ממנה.
פניהם של מי שזכו להתגבר על המחלה ולהישאר בחיים התעוותו קשות. בני זוג אוהבים התחלחלו מהשינוי בפני אהוביהם, אמהות כאבו את התעוותות פני התינוקות והילדים והחברה התרחקה ממי שפניהם הצטלקו והוכתמו כל כך.
זה גם היה גורלה של מלכת אנגליה, אליזבת הראשונה, שנדבקה בנגיף במאה ה-16 והחלימה אך נותרה עם פנים מעוותות וללא שיער.
באירופה של שלהי המאה ה-18 הרג נגיף האבעבועות יותר מ-400 אלף איש בכל שנה. הוא עבר מכפר לכפר ומעיר לעיר והביא את המוות לכל מקום.
כשחצרות הכנסיה התמלאו בגופות, הצביעו הכמרים על וירוס האבעבועות השחורות כעונש אלוהי שלא ניתן לחמוק ממנו. המתים נקברו בהמוניהם ולא היה מזור.
ערים שלמות נמחקו מהמפה בשל המגיפה האיומה. תרבויות נעלמו בגללה לתמיד והמחלה הזו הפילה ברחבי העולם לפחות 3 אימפריות, כולל אימפריית האינקה, האימפריה האצטקית והאימפריה הרומית, שהמגיפה סימנה את התחלת הסוף שלה והיא לא שבה עוד לעוצמתה המקורית.
במאה ה-16, לאחר שהחיילים הספרדים של קורטז ושל פיזארו הדביקו ללא ידיעתם, את הילידים באמריקה, הכחיד וירוס האבעבועות השחורות, בתוך מאה אחת, כ-90% מהאינדיאנים של אמריקה.
נתונים אחרים מראים שהנגיף כמעט וחיסל את כל אוכלוסיית דרום אמריקה. כך הפכו 80 מיליון איש שחיו בה, לפי אומדן מדעי, למיליון איש בלבד.
עד המאה ה-18 מסוגל היה פצעון על המצח של אדם בודד לגרום להיסטריה בכל העיר. תושב בוסטון שנדבק באבעבועות שחורות הביא בתחילת מאה ה-18 לבריחת תושבי העיר ממנה בהמוניהם. זה הסתיים במותם של כמעט 15% מהתושבים, כששליש מהשורדים התעוורו ורבים אחרים איבדו את יכולתם להביא ילדים לעולם.
במאה ה-20 חוסל הנגיף לתמיד. יכולתו של וירוס האבעבועות השחורות לעבור רק בין בני-אדם והיעדרן של מוטציות ששינו את הסממנים החיסוניים שלו, הם הגורמים שאפשרו את הכחדתו.
ההישג הרפואי של ביעור האבעבועות השחורות הוא ייחודי בהיסטוריה, שכן אבעבועות שחורות היא המגפה היחידה שהאדם הצליח למגר לחלוטין. גם אם אינן מהוות איום על חיינו, עם כל שאר המגפות אנו ממשיכים לחיות.
אין ספק שמבין הנגיפים שהיכרנו בהיסטוריה האנושית נגיף האבעבועות השחורות הוא הנוראי ביותר. לא שלא הייתה לה תחרות נוראה ממחלות איומות אחרות. הכולרה, הדבר, העגבת והקדחת הצהובה בהחלט נתנו לה פייט, אבל "המוות האדום" כפי שהיא כונתה, הייתה הקטלנית מכולן.
החוקרים סבורים שמקורו של מה שעתיד להיות אחד הנגיפים הקטלניים בתולדות האנושות הוא בצפון-מזרח אפריקה, לפני 12 אלף שנה. התקופה היא שם תחילת החקלאות באזור וההנחה הזהירה היא שווירוס האבעבועות השחורות מקורו במחלה של חיות משק, שאיכשהו עברה לבני-אדם.
במהלך הדורות הלך הנגיף והתפשט. בכל מקום אליו הגיע הייתה השפעתו החברתית נוראה. רבים מהשורדים נותרו התעוורו לתמיד, אחרים נותרו עקרים, לאחר שהמחלה פגעה בדרכי הרביה שלהם ומי שלא נפגעו מהמחלה הנוראה חיו בפחד מתמיד ממנה.
פניהם של מי שזכו להתגבר על המחלה ולהישאר בחיים התעוותו קשות. בני זוג אוהבים התחלחלו מהשינוי בפני אהוביהם, אמהות כאבו את התעוותות פני התינוקות והילדים והחברה התרחקה ממי שפניהם הצטלקו והוכתמו כל כך.
זה גם היה גורלה של מלכת אנגליה, אליזבת הראשונה, שנדבקה בנגיף במאה ה-16 והחלימה אך נותרה עם פנים מעוותות וללא שיער.
באירופה של שלהי המאה ה-18 הרג נגיף האבעבועות יותר מ-400 אלף איש בכל שנה. הוא עבר מכפר לכפר ומעיר לעיר והביא את המוות לכל מקום.
כשחצרות הכנסיה התמלאו בגופות, הצביעו הכמרים על וירוס האבעבועות השחורות כעונש אלוהי שלא ניתן לחמוק ממנו. המתים נקברו בהמוניהם ולא היה מזור.
ערים שלמות נמחקו מהמפה בשל המגיפה האיומה. תרבויות נעלמו בגללה לתמיד והמחלה הזו הפילה ברחבי העולם לפחות 3 אימפריות, כולל אימפריית האינקה, האימפריה האצטקית והאימפריה הרומית, שהמגיפה סימנה את התחלת הסוף שלה והיא לא שבה עוד לעוצמתה המקורית.
במאה ה-16, לאחר שהחיילים הספרדים של קורטז ושל פיזארו הדביקו ללא ידיעתם, את הילידים באמריקה, הכחיד וירוס האבעבועות השחורות, בתוך מאה אחת, כ-90% מהאינדיאנים של אמריקה.
נתונים אחרים מראים שהנגיף כמעט וחיסל את כל אוכלוסיית דרום אמריקה. כך הפכו 80 מיליון איש שחיו בה, לפי אומדן מדעי, למיליון איש בלבד.
עד המאה ה-18 מסוגל היה פצעון על המצח של אדם בודד לגרום להיסטריה בכל העיר. תושב בוסטון שנדבק באבעבועות שחורות הביא בתחילת מאה ה-18 לבריחת תושבי העיר ממנה בהמוניהם. זה הסתיים במותם של כמעט 15% מהתושבים, כששליש מהשורדים התעוורו ורבים אחרים איבדו את יכולתם להביא ילדים לעולם.
במאה ה-20 חוסל הנגיף לתמיד. יכולתו של וירוס האבעבועות השחורות לעבור רק בין בני-אדם והיעדרן של מוטציות ששינו את הסממנים החיסוניים שלו, הם הגורמים שאפשרו את הכחדתו.
ההישג הרפואי של ביעור האבעבועות השחורות הוא ייחודי בהיסטוריה, שכן אבעבועות שחורות היא המגפה היחידה שהאדם הצליח למגר לחלוטין. גם אם אינן מהוות איום על חיינו, עם כל שאר המגפות אנו ממשיכים לחיות.
