מה קרה בטירת קנוסה עם ההליכה לקנוסה?
במרכזה של שרשרת טירות וביצורים, על השיפולים של הרי האפנינים, בטוסקנה שבצפון איטליה, נמצאת טירת קנוסה (באיטלקית: castello di Canossa). זו הייתה יכולה להיות עוד טירה לא חשובה, כמו אלפי טירות אחרות שנבנו בימי הביניים באירופה כולה, אבל בקנוסה נערכה בשנת 1077 אחת הפגישות ההיסטוריות והדרמתיות, ששינו את פני אירופה לשנים רבות ולמעשה את ההיסטוריה האנושית כולה.
זה החל ב"מחלוקת האינבסטיטורה" שעסקה במחלוקת על הזכות למנות אנשי דת לכהונות כנסייתיות. לכאורה דבר טכני ולא חשוב, אבל למעשה עניין מהותי בשליטה על אירופה כולה. המחלוקת הביאה לתקרית קנוסה ולהמחשה של עוצמתה ושליטתה של הכנסייה בפוליטיקה של אירופה וביחסי הכוחות שבין הכנסייה לשליטים.
היינריך הרביעי לא היה קיסר רומי כמו שאנו מכירים מההיסטוריה. למעשה, הוא היה קיסר של מה שכונה "האימפריה הרומית הקדושה", מעין שריד עמום של האימפריה הרומית, שהמשיך להתקיים במהלך ימי הביניים. בגרמניה כינו אותו גם הרייך הראשון.
העימות שהוביל להליכה לקנוסה התנהל כמשחק דמקה עצבני בן 4 שנים. הוא החל כשהיינריך הרביעי, גרמניה וקיסר האימפריה הרומית הקדושה באותו זמן, מינה לעיר מילאנו ארכיבישוף, מבלי שקיבל את אישור האפיפיור. מששמע זאת האפיפיור, הוא איים לנדות את המלך, שמצדו הודיע לבישופים של גרמניה שהוא מדיח את האפיפיור.
בצעד הבא במשחק הדמקה וכיפופי הידיים הדיח האפיפיור את המלך ואת כל בישופי גרמניה והודיע על שחרור הווסאלים של היינריך ה-4 מחובת הנאמנות למלך. בכך התיר האפיפיור לווסאלים למרוד בקיסר. זה היה השלב שבו הבין המלך שיחסי הכוחות אינם לטובתו ושהוא עלול לאבד את מלכותו. מהחשש לגורלו הוא חזר בו מהדחת האפיפיור והחליט ללכת אליו, לטירת קנוסה שבה שהה האפיפיור ראש הכנסיה באותו הזמן.
לפני שנפגשו השניים, נאלץ המלך-קיסר להמתין בשלג שלפני שערי הטירה, במשך 3 ימים, כשהוא יחף ולבוש שק, תוך שהוא מבקש סליחה ורחמים מהאפיפיור. רק אז, כשהמלך הושפל, סלח לו האפיפיור. בכך הוגדרו מחדש יחסי הכוחות שבין הכנסיה והאצולה באירופה הנוצרית.
מאז, מתאר הביטוי "הליכה לקנוסה" אדם המוותר על כבודו, או נכנע ללחצים ומסכים להשפיל את עצמו ולחזור בו מהחלטות קודמות שהחליט, רק כדי לשמור על מעמדו, תפקידו, או על התמיכה בו.
במרכזה של שרשרת טירות וביצורים, על השיפולים של הרי האפנינים, בטוסקנה שבצפון איטליה, נמצאת טירת קנוסה (באיטלקית: castello di Canossa). זו הייתה יכולה להיות עוד טירה לא חשובה, כמו אלפי טירות אחרות שנבנו בימי הביניים באירופה כולה, אבל בקנוסה נערכה בשנת 1077 אחת הפגישות ההיסטוריות והדרמתיות, ששינו את פני אירופה לשנים רבות ולמעשה את ההיסטוריה האנושית כולה.
זה החל ב"מחלוקת האינבסטיטורה" שעסקה במחלוקת על הזכות למנות אנשי דת לכהונות כנסייתיות. לכאורה דבר טכני ולא חשוב, אבל למעשה עניין מהותי בשליטה על אירופה כולה. המחלוקת הביאה לתקרית קנוסה ולהמחשה של עוצמתה ושליטתה של הכנסייה בפוליטיקה של אירופה וביחסי הכוחות שבין הכנסייה לשליטים.
היינריך הרביעי לא היה קיסר רומי כמו שאנו מכירים מההיסטוריה. למעשה, הוא היה קיסר של מה שכונה "האימפריה הרומית הקדושה", מעין שריד עמום של האימפריה הרומית, שהמשיך להתקיים במהלך ימי הביניים. בגרמניה כינו אותו גם הרייך הראשון.
העימות שהוביל להליכה לקנוסה התנהל כמשחק דמקה עצבני בן 4 שנים. הוא החל כשהיינריך הרביעי, גרמניה וקיסר האימפריה הרומית הקדושה באותו זמן, מינה לעיר מילאנו ארכיבישוף, מבלי שקיבל את אישור האפיפיור. מששמע זאת האפיפיור, הוא איים לנדות את המלך, שמצדו הודיע לבישופים של גרמניה שהוא מדיח את האפיפיור.
בצעד הבא במשחק הדמקה וכיפופי הידיים הדיח האפיפיור את המלך ואת כל בישופי גרמניה והודיע על שחרור הווסאלים של היינריך ה-4 מחובת הנאמנות למלך. בכך התיר האפיפיור לווסאלים למרוד בקיסר. זה היה השלב שבו הבין המלך שיחסי הכוחות אינם לטובתו ושהוא עלול לאבד את מלכותו. מהחשש לגורלו הוא חזר בו מהדחת האפיפיור והחליט ללכת אליו, לטירת קנוסה שבה שהה האפיפיור ראש הכנסיה באותו הזמן.
לפני שנפגשו השניים, נאלץ המלך-קיסר להמתין בשלג שלפני שערי הטירה, במשך 3 ימים, כשהוא יחף ולבוש שק, תוך שהוא מבקש סליחה ורחמים מהאפיפיור. רק אז, כשהמלך הושפל, סלח לו האפיפיור. בכך הוגדרו מחדש יחסי הכוחות שבין הכנסיה והאצולה באירופה הנוצרית.
מאז, מתאר הביטוי "הליכה לקנוסה" אדם המוותר על כבודו, או נכנע ללחצים ומסכים להשפיל את עצמו ולחזור בו מהחלטות קודמות שהחליט, רק כדי לשמור על מעמדו, תפקידו, או על התמיכה בו.
