מי היה אהרון אהרונסון?
אהרון אהרונסון היה מדען ומרגל. הוא נחשב למדען הארץ ישראלי הראשון, בוטנאי ואגרונום בעל שם עולמי.
אהרונסון היה מי שהקים את מחתרת ניל"י, ביחד עם אבשלום פיינברג. הוא היה בן למשפחה ממייסדי זכרון יעקב, שבתחילה בחר לו קריירה של בוטנאי (חוקר צמחים) ואגרונום. כחוקר מבריק הוא הפך למפורסם בתגליותיו והקים וניהל בהמשך תחנת נסיונות חקלאית בזכרון יעקב.
בין הישגיו המדעיים-חקלאיים החשובים של אהרונסון ניתן למנות את גילוי "אם החיטה" ב-1906, שזיכה אותו בתהילה עולמית. גילוי זה איפשר לגדל חיטה עמידה ומשובחת יותר, גם בתנאים ובאזורים בעייתיים ובכמויות יבול כפולות ואף משולשות מהרגיל. בכך איפשרה תגליתו לצמצם את סכנת הרעב בעולם.
פעילותו הציבורית החלה כששוכנע שיש בכוחו לסייע לצבא הבריטי לנצח את השליט התורכי על ארץ ישראל. היתרון שראה בהבאת הבריטים לשלוט בארץ הוא בכך שהשתכנע שהבריטים יסכימו להקים בית לאומי לעם בארץ ישראל.
חברי הארגון שהקים וקרא לו ניל"י, העבירו מידע רב וחשוב מתוך הארץ אל מצרים, שם ישבו מפקדות הצבא הבריטי. חופש התנועה המוחלט שנתנו לו התורכים, גם בשביל מחקריו וגם מפני שהעריצו אותו, איפשר לו לרגל ולאסוף מידע שסייע רבות לבריטים.
בשלב מסוים הצטרפה למחתרת גם אחותו, שרה אהרונסון, שתרמה רבות לריגול נגד התורכים ושילמה בחייה, לאחר שנתפסה, נחקרה בעינויים והעדיפה להתאבד, כדי שלא להישבר ולהסגיר את חבריה למחתרת ניל"י.
לאחר גמר המלחמה וניצחון הבריטים הוא היה מהיהודים שהשפיעו והביאו ל"הצהרת בלפור". הצהרה זו דיברה על זכותם של היהודים להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל והייתה לאחד מהרגעים החשובים בדרך למדינה יהודית.
אך אהרון לא זכה לראות את המדינה היהודית קמה. במהלך הדיונים באירופה על עתיד היהודים בארץ ישראל, באחת מהטיסות שערך בין לונדון לפריז, נעלם מטוסו. גורלו של אחד מגדולי החוקרים והמדענים של העם היהודי ולבטח האמיץ שבהם, לא נודע עד היום.
כיום, בעידן ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים, מהווה תגלית "אם החיטה" שלו, את אחת התגליות החשובות מתמיד. היא אחראית ליבולים שהם לא פחות מהכרחיים להמשך קיומו של המין האנושי.
אהרון אהרונסון היה מדען ומרגל. הוא נחשב למדען הארץ ישראלי הראשון, בוטנאי ואגרונום בעל שם עולמי.
אהרונסון היה מי שהקים את מחתרת ניל"י, ביחד עם אבשלום פיינברג. הוא היה בן למשפחה ממייסדי זכרון יעקב, שבתחילה בחר לו קריירה של בוטנאי (חוקר צמחים) ואגרונום. כחוקר מבריק הוא הפך למפורסם בתגליותיו והקים וניהל בהמשך תחנת נסיונות חקלאית בזכרון יעקב.
בין הישגיו המדעיים-חקלאיים החשובים של אהרונסון ניתן למנות את גילוי "אם החיטה" ב-1906, שזיכה אותו בתהילה עולמית. גילוי זה איפשר לגדל חיטה עמידה ומשובחת יותר, גם בתנאים ובאזורים בעייתיים ובכמויות יבול כפולות ואף משולשות מהרגיל. בכך איפשרה תגליתו לצמצם את סכנת הרעב בעולם.
פעילותו הציבורית החלה כששוכנע שיש בכוחו לסייע לצבא הבריטי לנצח את השליט התורכי על ארץ ישראל. היתרון שראה בהבאת הבריטים לשלוט בארץ הוא בכך שהשתכנע שהבריטים יסכימו להקים בית לאומי לעם בארץ ישראל.
חברי הארגון שהקים וקרא לו ניל"י, העבירו מידע רב וחשוב מתוך הארץ אל מצרים, שם ישבו מפקדות הצבא הבריטי. חופש התנועה המוחלט שנתנו לו התורכים, גם בשביל מחקריו וגם מפני שהעריצו אותו, איפשר לו לרגל ולאסוף מידע שסייע רבות לבריטים.
בשלב מסוים הצטרפה למחתרת גם אחותו, שרה אהרונסון, שתרמה רבות לריגול נגד התורכים ושילמה בחייה, לאחר שנתפסה, נחקרה בעינויים והעדיפה להתאבד, כדי שלא להישבר ולהסגיר את חבריה למחתרת ניל"י.
לאחר גמר המלחמה וניצחון הבריטים הוא היה מהיהודים שהשפיעו והביאו ל"הצהרת בלפור". הצהרה זו דיברה על זכותם של היהודים להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל והייתה לאחד מהרגעים החשובים בדרך למדינה יהודית.
אך אהרון לא זכה לראות את המדינה היהודית קמה. במהלך הדיונים באירופה על עתיד היהודים בארץ ישראל, באחת מהטיסות שערך בין לונדון לפריז, נעלם מטוסו. גורלו של אחד מגדולי החוקרים והמדענים של העם היהודי ולבטח האמיץ שבהם, לא נודע עד היום.
כיום, בעידן ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים, מהווה תגלית "אם החיטה" שלו, את אחת התגליות החשובות מתמיד. היא אחראית ליבולים שהם לא פחות מהכרחיים להמשך קיומו של המין האנושי.
