מי הפסל שייצר את "האיש החושב"?
הפסל הצרפתי אוגוסט רודן הוא שפיסל בשנת 1880 את "האדם החושב" - מהפסלים המפורסמים בעולם. הפסל הזה, כמו עוד כמה פסלים מהחשובים ביותר שלו, לקוח מתוך היצירה שרודן מעולם לא סיים "שערי הגיהנום", יצירת ענק שהוזמנה ממנו בשנת 1880 על ידי המשרד לאמנויות יפות וכללה 180 דמויות, אבל הפסל הגאון לא הצליח לסיימה עד מותו.
הוא היה ידוע בסגנונו הריאליסטי (שמעתיק את המציאות) והושפע רבות מהפסל מיכלאנג'לו, אם כי תמך גם באימפרסיוניסטים, שהיו רחוקים מסגנון זה. הוא התפרסם בפסלו "תקופת הברונזה" שהפך אותו לאמן מעורר מחלוקת, כי טענו שהוא השתמש במודלים חיים (בני אדם של ממש) כדי ליצור את תבניות הגבס לפסל. המחלוקת סביבו הביאה לו פרסום רב והפכה אותו לאמן ידוע מאד.
סגנונו המיוחד איפשר לרודן לבטא רגשות בפסלים שלו, באמצעות הבעות פנים ותנוחות גוף שונות ואמיתיות. הוא ידע ליצור שקעים עמוקים בפנים של הדמות המפוסלת והצליח בכך למנוע צללים, אך עדיין הוא הצליח לשמור על שטח הפנים מלא חיים ואפילו תחושה של תנועה, שבפיסול הקלאסי לא הכירו.
כמה שנים לפני מותו הוא תרם את כל עבודותיו לממשלת צרפת והציב אותן במו-ידיו במוזיאון רודן. הן מוצגות שם עד היום, בדיוק כפי שבחר להעמידן בחייו.
הפסל הצרפתי אוגוסט רודן הוא שפיסל בשנת 1880 את "האדם החושב" - מהפסלים המפורסמים בעולם. הפסל הזה, כמו עוד כמה פסלים מהחשובים ביותר שלו, לקוח מתוך היצירה שרודן מעולם לא סיים "שערי הגיהנום", יצירת ענק שהוזמנה ממנו בשנת 1880 על ידי המשרד לאמנויות יפות וכללה 180 דמויות, אבל הפסל הגאון לא הצליח לסיימה עד מותו.
הוא היה ידוע בסגנונו הריאליסטי (שמעתיק את המציאות) והושפע רבות מהפסל מיכלאנג'לו, אם כי תמך גם באימפרסיוניסטים, שהיו רחוקים מסגנון זה. הוא התפרסם בפסלו "תקופת הברונזה" שהפך אותו לאמן מעורר מחלוקת, כי טענו שהוא השתמש במודלים חיים (בני אדם של ממש) כדי ליצור את תבניות הגבס לפסל. המחלוקת סביבו הביאה לו פרסום רב והפכה אותו לאמן ידוע מאד.
סגנונו המיוחד איפשר לרודן לבטא רגשות בפסלים שלו, באמצעות הבעות פנים ותנוחות גוף שונות ואמיתיות. הוא ידע ליצור שקעים עמוקים בפנים של הדמות המפוסלת והצליח בכך למנוע צללים, אך עדיין הוא הצליח לשמור על שטח הפנים מלא חיים ואפילו תחושה של תנועה, שבפיסול הקלאסי לא הכירו.
כמה שנים לפני מותו הוא תרם את כל עבודותיו לממשלת צרפת והציב אותן במו-ידיו במוזיאון רודן. הן מוצגות שם עד היום, בדיוק כפי שבחר להעמידן בחייו.