הפיסול (Sculpture) הוא יצירה בתלת-ממד שתוצאתה היא "פֶּסֶל". הפסל יוצר פסלים, שהם עבודות אמנות תלת-ממדית מאבן, מתכת, חימר ועץ ועד חומרים כמו שעווה, נייר וחומרים מגוונים אחרים.

טכניקות שונות משמשות לפיסול - מפיסול בחומר ושריפתו בתנור, פיסול בתבניות עם חומרים שיוצקים לתוכן, כמו מלט וגבס, ועד לפיסול בגריעה, באבן ובעץ - פיסול שבו הפסל "מוציא" מהחומרים הללו את "הפסל החבוי" שבתוכם. הטכניקה הזו מתפתחת עד לחציבה הישירה בחומר, טכניקה לא פשוטה שגדולי המאסטרים יצרו בה את גדולי הפסלים של תקופת הרנסאנס, הבארוק והעת העתיקה.

כמו תחומים רבים באמנות עבר הפיסול במאה ה-20 שינוי חד. טכניקות מודרניות חדשות שנוצרו במאה זו יצרו שינוי במושג ובתדמית של אמנות הפיסול. מה"רדי מייד" של תנועת הדאדא, דרך אמנות האדמה, אמנות המיצג, המיצב, הווידאו ארט ועוד - מגוון של תוצרים וחומרים חדשים נכנס לעולם הפיסול, כמו גם עבודות שנוצרו משילובי חומרים וטכניקות. כל אלה שינו את אמנות הפיסול. אם בעבר נחשב הפיסול הקלאסי לאמנות נצחית, כיום ברור שחלק מהפסלים ועבודות האמנות הפיסוליות שנוצרים, לא יישמרו לדורות הבאים.


הנה הפיסול הקלאסי מיוון ורומי העתיקות:

https://youtu.be/D9LzdpVi_cw


עבודתו של הפסל באבן:

https://youtu.be/WbLqrsHJEVc


תולדות הפיסול והשינויים שעבר לאורך התקופות:

https://youtu.be/BQ1FWKC_qxE


על תולדות הפיסול - מהפיגורטיבי ועד למופשט:

https://youtu.be/4eNX_xFt-sU


עבודות מודרניות של מודיליאני וג'יאקומטי:

https://youtu.be/aU_bi0Oihy4


פיסול מודרני ומופשט מהטייט מודרן בלונדון:

https://youtu.be/A5J6Qb11UHE


פסל מודרני שמפסל בעזרת תוכנה תלת-ממד בעץ לביד, סנדוויץ':

https://youtu.be/ui4e02Xwz94


פסל מספר על האמנות והפיסול הייחודיים שלו (מתורגם):

https://youtu.be/vJ66jv8ICjc?long=yes


וכמה פסלים מהמדהימים שנוצרו בעולם:

https://youtu.be/Jh5zfgoQOlo?long=yes

פסל "איקרוס הנופל" הוא המונומנט שנמצא בעמק המקדשים בסיציליה. זהו פסלו המרהיב של הפסל איגור מיטוראג' (Igor Mitoraj) שבו מוצג איקרוס היווני, כשהוא שכוב על האדמה ומת. זאת על רקע וליד מקדש קונקורדיה שבעמק.

הפסל מנציח את איקרוס, בנו היחיד של דדלוס. סיפורו במיתולוגיה היוונית מתאר כיצד עף אל השמיים, ביחד עם אביו, בכדי לברוח מהמלך מינוס. הם עפו בעזרת כנפיים מנוצות ציפורים, שחיברו בעזרת חוטים עם שעווה ודונג.

אבל איקרוס שכח את אזהרתו של אביו, לבל יגביה לעוף ויתקרב לשמש. בהתלהבות על שהם עפים, הוא החל להתרומם למעלה, להתקרב לשמש ו...

לפתע הוא צנח אל הקרקע. השעווה והדונג נמסו מחום השמש וכשהתמוססו החיבורים הן התפרקו ואיקרוס נפל ומת.


הנה עמק המקדשים עם הפסל המרשים:

https://youtu.be/-VOUeoAExCI


ביקור והסבר על עמק המקדשים, כשהפסל מצולם בדרך אגב:

https://youtu.be/fN7SFscrsvk


עוד פסלים של האמן איגור מיטוראג' בעמק המקדשים:

https://youtu.be/GCJXX4oCgS4


האזור שלו - חבל אגריג'נטו שבסיציליה:

https://youtu.be/yH07cYdd7nM


סיפורם של דדלוס ואיקרוס:

http://youtu.be/7yp_igX-sDs


וסרטון ארוך של פסליו של איגור מיטוראג' בעמק המקדשים:

https://youtu.be/Bm1zJVxKaY4?long=yes

מתכת הארד, או הברונזה, היא מתכת שאינה מתכת טהורה, אלא סגסוגת. כלומר, היא מורכבת משתי מתכות: נחושת ובדיל.

הברונזה הומצאה לפני מעל 5,300 שנים. ההמצאה הזו הייתה חזקה מהברזל והייתה להמצאה חשובה מאד, שגם תרמה לקידמה האנושית. בין השאר יצרו ממנה אז כלי נשק, כלי אוכל וכלי עבודה.

בזכות התרומה העצומה שהייתה לברונזה ניתן לזמן ההוא, שבו פותחה, השם "תקופת הברונזה".

כיום משמש הארד או הברונזה ליציקת פסלים, מדליות, מטבעות ופעמונים.


כך יוצקים חרב עשויה ארד:

http://youtu.be/8c2xiKFLnYY


כך יצרו את הברונזה, המתכת הקשה והשימושית בימי קדם:

http://youtu.be/eEWIuyeNp2k


ופיסול בברונזה (עברית):

http://youtu.be/yqEi6qo7_H4

זה היה בשנת 1948 כשהחלו צאצאי שבטי הסיו בהקמת אנדרטה עצומה, לזכרו של "קרייזי הורס" (Crazy Horse Monument) ולזכר תרבותם שנכחדה.

המצביא האינדיאני המהולל "קרייזי הורס" ("זה שסוסו משוגע") הוא אולי האינדיאני הכי זכור במלחמה האבודה של האינדיאנים במלחמתם נגד שלטונות ארצות הברית, שפלשו לשטחי האינדיאנים והפריעו לאורח חייהם של שבט הלקוטה שבראשו עמד.

בראש לוחמיו הצליח האיש להביס את הכוחות האמריקאים והשיג אף ניצחון צבאי מרשים בקרב ליטל ביגהורן בשנת 1876.

לאחר שנדחתה בקשת האינדיאנים להוסיף את פני מנהיגם לפסל הגדול של הר ראשמור, החל אז האמן קורצ'ק ז'ולקובסקי לפסל ב"גבעות השחורות" שבצפון דקוטה ארה"ב את הפסל הגדול בעולם.

סוף הפרויקט נראה עדיין רחוק. על אף שהאמן מת כבר לפני עשרות שנים, ממשיכים בני משפחתו לעבוד על הפרויקט. את דמי הכניסה לאתר הפופולארי, ביחד עם תרומות של נדבנים אמריקניים עשירים, הם מקדישים כדי להמשיך ולהשלים את העבודה על הפסל.

היחידים שאינם משלמים דמי כניסה לאתר האנדרטה הם האינדיאנים. כל השאר משלמים ובכך מסייעים להמשך בניית האנדרטה העצומה הזו.


הנה סרטון של אנדרטת קרייזי הורס בצפון דקוטה:

http://youtu.be/2gkQWxw17ao?t=17s

האמן הצרפתי אדגר דגה ידוע מאד בציורי הרקדניות והמחול שלו. אבל לא רבים מכירים את הפסל היחידי של דגה "רקדנית צעירה בת ארבע עשרה" (Little Dancer of Fourteen Years). הפסל נוצר בשנת 1880 והוא היצירה הפיסולית היחידה שהציג דגה בימי חייו. את שאר פסליו יצר כמודלים לצורך הציור ורק בזכות חברו ששמר תבניות שלהם הם שוחזרו אחרי מותו לפסלי ברונזה מרהיבים.

הפסל המקורי, בגובה של כ-99 ס"מ, מציג את דמותה של רקדנית בלט צעירה העומדת על כן נמוך העשוי עץ. גופה של הרקדנית עשוי שעווה צבועה שנועדה לחקות צבע של עור אנושי. דגה הוסיף לפסל פריטים נוספים כמו חצאית הבאלט האמיתית, פאה וסרט לשיער.

מבחינתו נועדו הפריטים הללו להוסיף מראה אמיתי לדמות הרקדנית. אמנם "רקדנית קטנה בת ארבע עשרה" אינו פסל ששייך לסגנון ה"רדי מייד", בו נאספים חפצים יומיומיים ליצירות אמנות, אבל הוא הקדים את הרעיון הזה במעט.

כיום יודעים חוקרי האמנות לספר שהדמות בפסל היא תלמידת באלט בשם מריה ון גותהם. הוא הוצג בתערוכה השישית של קבוצת האמנים האימפרסיוניסטיים בשנת 1881. מבקרי האמנות ביקרו אותו קשות כפסל "מכוער" ו"מגוחך".

בשנים שלאחר הצגתו של הפסל, יצרו ממנו עותקים רבים, שפוזרו מוזיאונים בעולם. כיום שווה הפסל המקורי מיליוני דולרים.


הנה סרטון על הפסל המהפנט "רקדנית קטנה בת ארבע עשרה" מאת אדגר דגה:

https://youtu.be/Swh6pYdeR_8


עוד הסבר קצר:

https://youtu.be/ioAd1_KwZ2M


וסרטון נוסף של פסל הרקדנית:

http://youtu.be/Nrimokda5Mo

מודל הוא בן-אדם שמציג את גופו מול האמן או מול כיתת תלמידי אמנות והם נעזרים בדמותו כדי ליצור יצירת אמנות שמבוססת על דמות המודל, כעזרה לדמיונם.

מודל עירום הוא אדם שמציג את גופו כשהוא עירום, לשם יצירה של תמונת עירום או פסל עירום. מדובר באמנות לכל דבר והמודל והאמנים אינם חשים מבוכה בסדנה כזו, עם מודל עירום.


הנה סרטון אנימציה שמציג אמנים שנעזרים במודל כדי לפסל ולצייר:

http://youtu.be/stOrl-GWhe0

איגור מיטוראג' (Igor Mitoraj) היה פסל פולני שהושפע מהפסלים היוונים ומסיפורי המיתולוגיה. אצלו תורגמה ההשפעה הזו לפסלים שמזכירים חלקי גוף ודמויות קטועות איברים, שאף אחד מהם אינו שלם. אבל זה לא נבע מגניבה אמנותית אלא משימוש בתבניות אסתטיות מוכרות, בהקשרים שאיננו רגילים לחוות אותם.

מיטוראג' גם רצה להעביר באמצעות האמנות שלו רעיונות על יופיו של גוף האדם, למול השבריריות שלו. במילים אחרות - הוא יצר קלאסיקה פוסט-מודרנית והעמיד אותה ליד קלאסיקה הממוקמת במקומות קלאסיים. לכן נהג להציג את עבודותיו הניאו קלאסיות המרתקות, במקומות כמו עמק המקדשים שבסיציליה או בפומפיי האיטלקית, כשברקע שלהן ניבטים מקדשים וחורבות מהעולמות הקלאסיים של יוון ורומי העתיקות.

אבל אתם בטח רוצים דוגמה עוד יותר מרתקת של הגאונות שלו, נכון?

אוקיי... הוא עשה זאת בצורה מרתקת גם בעבודות קודמות שלו, כמו זו שבה איחד ב-2003 את מראות הפיסול בסגנון היווני העתיק עם הסיפורים של הנצרות. בניגוד למגמות השולטות באמנות המודרנית, של הפשטה והמשגה, פנה מיטוראג', כהרגלו, אל הקלאסיקה בחיבור שלו, בין מלאכים נוצריים לגופים שמזכירים פסלי ספורטאים יווניים ואלילות פגאניות.

החיבור שעשה, בין עולם הדימויים הנוצרי לקלאסיקה ובין סיפורים נוצריים למראות של גופות שבורים, ראשים ערופים וגפיים קטועות, המאפיינים את עבודותיו ולקוחים ממראות הפסלים היווניים שאנו רגילים לראות במוזיאונים הארכיאולוגיים, סייעו לחיבור העל-זמני והעל-תרבותי המיוחד שלו, בין ישן מאד לישן פחות ישן.


הנה עבודות של איגור מיטוראג':

https://youtu.be/xXU8An6Ukyg


תמונות מפתיחת תערוכה שלו בלונדון 2014:

https://youtu.be/T-JiwmJ9XXg


מהתערוכה בפומפיי:

https://youtu.be/GqeJtXiFIzU


ותערוכה בעמק המקדשים באגריגנטו:

https://youtu.be/pbEW-MWi4m0

מיכלאנג'לו (Michelangelo), או מיכאלאנג'לו, כונה על ידי בני דורו "האלוהי". היו שהצמידו לו את התואר "שמיימי". הוא נחשב לאחד מגדולי הפסלים בהיסטוריה, אולי הגדול שבהם. כדי ללמוד לפסל את גוף האדם, הרבה מיכאלאנג'לו לנתח גופות וללמוד את השרירים ומבנה הגוף האנושי לפרטיו. הגופות שניתח היו של עניים, שאוחסנו בבתי החולים ללא השגחה, עד לקבורה.

את פסליו הוא פיסל בפטיש ואיזמל והגיע לרמת דיוק שלא תאומן בפרטים. יכולתו לתאר כל איבר בגוף האנושי, כל נים בפניו וכל קפל בבגדים, הטכניקה שלו בבניית פרופורציות מושלמות - כל אלה הפכו אותו למייצג של אמנות הרנסאנס במובן הכי מופלא שלה.

מיכאלאנג'לו (או בשמו המלא: מיכאל אנג'לו די לודיבקו באונאררוטי סימוני) הוא אחד האמנים החשובים בהיסטוריה של האמנות. הוא פעל בתקופת הרנסנס. מיכאלאנג'לו היה צייר, פסל, משורר, מהנדס ואדריכל. השפעתו על בני זמנו ועל האמנות בכלל היתה גדולה מאד.

רבות מיצירותיו של מיכלאנג'לו, כגון הפסל דוד, משה, הפייטה של מריה וישו בוותיקן והפרסקאות בקפלה הסיסטינית ("בריאת העולם"), נחשבות מהחשובות שבאמנות העולמית.


הנה סיפור חייו של מיכלאנג'לו:

https://youtu.be/ML1PA_Dxa_M


הביוגרפיה של האמן מיכלאנג'לו:

http://youtu.be/qQ98sERHhto


ותכנית חינוכית על מיכאלאנג'לו (עברית):

https://youtu.be/ptvCKUA-l9I?long=yes

פסגתו של הר נמרוד המערבי (Nemrut) שבתורכיה מתנשאת לגובה של 1,981 מטרים. במאה ה-1 לפני הספירה בנה אנטיוכוס מלך הקומגנה שני מקדשים על פסגת ההר. את האחד הוא כיוון לזריחת השמש בעוד שהשני פונה לכיוון השקיעה.

קומגנה, ממלכה עצמאית קטנה ששאבה ולמדה מאפיינים מהאימפריות הגדולות של יוון ופרס, וכאן, על ההר, בחר אנטיוכוס להנציח את עצמו.

כיום פזורים על פסגת ההר פסלי ענק שבורים של זאוס, אבי האלים היווני, ביחד עם האלים הרומיים אפולו ופורטונה אלת המזל וגם אלים זרים כמו האל הפרסי מיתרה ועוד. חלקם מתגוללים למרגלות דמויות האבן חסרות הראש.

הפסלים, שגובהו של הענק שבהם הוא כ-10 מטרים, שבורים כיום לגמרי. גובה כל ראש כזה לבדו הוא כ-2 מטרים.

על הפסגה הזו הכין אנטיוכוס את קברו. זהו תל אבנים עצום שגובהו כ-50 מטרים. בעבר הוא התנשא לגובה כפול. למרגלות הפסל ניצבו פסלי אבן עצומים על שתי טרסות. בלטה בהם דמות המלך לצד פסלי אלים רומיים שונים. מעט רחוק יותר, בקצה הטרסות הציבו סמלי שלטון יציב וחזק בדמות פסלי אריות ועיטים.


הנה סרטון עם סיפורו של הר נמרוד:

http://youtu.be/roN9TGegbl8?t=29s


והמראות הקסומים של פסלי ונופי הר נמרוד:

http://youtu.be/1ZCxBRA66u4

לפני שנים הוציאו בוולט דיסני את הסדרה המצוירת "הגַרְגוֹיְלִים", שבה קמים פסלי מפלצות מאבן לתחיה מידי לילה, בטירה ששוחזרה על גבי מגדל מודרני בניו יורק. אבל מהם אותם גרגוילים מוזרים?

ובכן, הגַרְגוֹיל (Gargoyle), כמו הכרכוב, או הגרוטסק, הוא פסל שד, רכיב פיסולי המשובץ במבנים עתיקים, לרוב בכנסיות וקתדרלות נוצריות, ונועד להוות גם סוג של אלמנט פיסולי אמנותי, אבל גם... מרזב.

מרזב? - ובכן, כן. בבניינים כאלה חשוב מאד שהמים יירדו מהגגות, בכדי שלא לגרום לנזקים ודליפות מים, שבכנסיות ובקתדרלות הגדולות יכולים לגרום נזק עצום לתשמישי הקדושה וליצירות האמנות היקרות והעתיקות כל כך.

אבל לצד זה שה"גרגויל" שימש כמרזב, הוא שימש כדי להפחיד. אבל למה צריך להפחיד אנשים בבניין? - ובכן, התשובה קצת משונה, כי הוא לא נועד להפחיד בני אדם, אלא שדים ורוחות רעות, כך שיימנעו להיכנס לכנסייה!

מצד שני, יש המאמינים שאלה הנשמות של מי שחטאו ומשלמים את מחיר החטאים שצברו.

צורת המפלצות דמויות הדרקונים, השדים או סתם יצורים שלא נשמח להתחבר איתם, הופנו תמיד כלפי חוץ והפחידו את האנשים שעברו ליד המבנה. בשביל הכנסיות היה כאן איום לא מוסווה מדי, על המאמין הרשלן, שלא הגיע זמן רב לווידוי ולתפילות ובבנייני ציבור אחרים סתם עניין של טרנד ימי ביניימי נפוץ.

כך או כך, הגרגוילים מאפיינים את האדריכלות הגותית, בה מיקמו אותם על קצה הגג כמרזבי מים קישוטיים.

לא פעם תוכלו לראות פסלי שדים ומפלצות כאלה, שהם לא מרזבים. על אף שבציבור מכנים בדרך כלל את כל פסלי המפלצות והשדים "גרגויל", יש אבחנה ברורה בין "גרגויל" לבין הסוג השני, המכונה "גרוטסק". בעוד שהגרגויל הוא מרזב מפוסל ומעוצב כמפלצת, הגרוטסק הוא פסל של מפלצת שאיננו מרזב. עם זאת, מחוץ לחוגים המקצועיים מקובל לכנות את שני סוגי הפסלים בשם "גרגויל".


הנה גרגוילים שיוצאים מקו המבנה, להורדת מי הגשמים:

https://youtu.be/VPLID9Y5ydw


הגרוטסקות ששורשיהן בימי הביניים:

https://youtu.be/nOlE_malBqk


הגורגוילים מהסרט של דיסני בשם זה:

https://youtu.be/ygrEVnrg3Ic


וסרט תיעודי על הגרגוילים:

https://youtu.be/Y60e92MFnJE?long=yes

בחזית של קתדרלת ריימס שבצרפת ניצב פסל יפה וחביב שעשה היסטוריה של ממש. בכנסייה הגותית היפה הזו מהמאה ה-13 ניצבים פסלים רבים, חלקם יצירות מופת גותיות של ימי הביניים.

אבל הפסל הידוע ביותר בריימס הוא המלאך המחייך. הפסל הזה הוא הפסל הידוע הראשון שבו מלאך מביע רגש. מדובר בימי הביניים והפסלים הקדושים והמלאכים שפוסלו עד אז היו חסרי הבעה או בעלי הבעה שלווה, שהייתה מקובלת אז.

החיוך של המלאך המחייך היה חדשני באמנות של ימי הביניים והוא שימש כמקור השראה לפסלים רבים. בעקבותיו הקנו אמנים רבים לדמויות המפוסלות על ידם הבעות פנים והכניסו בהם רגש ומבע אנושיים. מהפכה של ממש באמנות, שעד אז נשלטה לחלוטין בקוד הדתי המחמיר.

לא ידוע מי פיסל את המלאך המחייך, אך יש שמייחסים אותו לאמן והאדריכל הגאון מימי הביניים וייאר דה אונקור.


הנה סרטון של המלאך המחייך מקתדרלת ריימס:

http://youtu.be/QQOVzVtxguY?t=1m47s


ורישומים של וייאר דה אונקור שמעידים על סגנונו:

http://youtu.be/2_5-EHsDGKE

הפסל הגבוה בתבל הוא פסל האחדות (The statue of Unity) שבהודו. זהו פסל ענק הממוקם על אי נהר מול סכר, על נהר נרמדה, במדינת גוג'ראט ההודית.

פסל האחדות הוא הפסל הגבוה והגדול בעולם, בגובה של 182 מטר, או 240 מטרים כולל הבסיס. המדהים הוא שהוא נבנה תוך גיוס תרומות של תושבי הודו לצורך הקמת הפסל.

הפסל, שנחנך באוקטובר 2018, על ידי ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, מציג את סרדר פטאל, שר הפנים הראשון של הודו, ממנהיגי המאבק לעצמאות ומהדמויות המובילות והחשובות בתנועת העצמאות ההודית בכלל.

את הפסל תכנן הפסל ההודי ראם סוטאר. הוא נבנה באמצעות למעלה מ-5,000 טון של בטון מזוין ופלדה, שוקל 67 אלף טונה ובעל עמידות בפני רעידות אדמה ורוחות חזקות.

מתחם הפסלים שמסביבו כולל גן זיכרון ומרכז מבקרים המציג את חייו ותרומתו של סרדאר פאטל. זו אטרקציה תיירותית מרכזית וסמל ליכולת ההנדסית של הודו.

שווה לדעת שבמדינת מהאראשטרה, בהודו עצמה, בונים כבר שנים את פסל המלך ההודי הלוחם שיוואג'י. הוא אמור לעבור את גובהו ולהגיע לגובה נטו של 190 מטרים.


כך נבנה פסל האחדות הגבוה כל כך:

https://youtu.be/_-ymtOMtk4o


השוואת הפסלים הגבוהים בעולם:

https://youtu.be/_k4CpbZliQs


פסל האחדות הגבוה בתבל:

https://youtu.be/xIS1ESJ4cOo


מצגת וידאו על הפסל הגבוה:

https://youtu.be/BFvqnlF9Hrc


היום הפסל לאחדות הוא הגבוה מכולם:

https://youtu.be/FxFvxXTc4bA?long=yes


והוא בגובה של כמעט רבע קילומטר:

https://youtu.be/RralgnvyNe0?long=yes

המקרה של הפסלת קאמי קלודל (Camille Claudel) הוא ללא ספק מהעצובים בהיסטוריה של האמנות. קלודל, נערה כפרית שהתגלתה בגיל צעיר מאד כעילוי בפיסול, התקבלה ללימודי אמנות ולמדה באחד המוסדות המכובדים בצרפת. שם היא הכירה את אוגוסט רודן, האלוהים של הפסלים הצרפתיים באותה תקופה ומגדולי הפיסול בכלל. היא הפכה לאהובתו ובמקביל הייתה לפסלת מוכשרת בזכות עצמה.

פסלת מוכשרת? - בגיל 18 נחשבה קלודל ללא פחות מגאונה. היא פעלה בתחום שהיה עד אז נחלתם של גברים בלבד והפגינה רמה כה גבוהה שלא מעט חשדו שעבודותיה הן העתקות של רודן עצמו. אך האמת כנראה מעט שונה. הפסלים שיצרה הציגו יכולות גבוהות מאד של תיאור אנושי, שהיו דומים ברמתם רק למאסטר והמאהב שלה. אמרו שהיא למדה ממנו המון, אך יש רבים שסבורים שבמקביל הוא למד ממנה לא פחות, אולי אף יותר משלמדה ממנו. הוא נעזר בה כשוליה שלו, פיסל המון פסלים בדמותה ואף אימץ מפסליה שלה, חתם עליהם בעצמו והציגם כיצירותיו. לא פחות.

במקביל להצלחתה האמנותית המרשימה, היא חיה בזוגיות עם אחד הגברים הנערצים בפאריס של סוף המאה ותחילת המאה ה-20. רודן הכרזימטי והנערץ אהב אותה והיא אהבה אותו, אהבה מטורפת ומלאה יופי. היא כמעט ושכחה שבבית מחכה לו רעייתו האוהבת לא פחות. אך לאחר 15 שנים של אהבה גדולה לרודן הנשוי, הוא שב לאשתו וקלודל ננטשה על ידו. בודדה, עניה ומתוסכלת, היא הלכה ושקעה למרה שחורה ואיבדה את צלילות דעתה.

היא מצאה את עצמה בודדה ודחויה על ידי משפחתה, שראתה בושה בבת המוכשרת, שלא הקימה משפחה ובילתה את מיטב שנותיה עם גבר נשוי. מצבה הנפשי של מי שיכולה הייתה להפוך לאחת מגדולי האמנות בכל הזמנים הלך והדרדר. היא ניתצה רבים מפסליה המעולים ובהדרגה איבדה את שפיותה. בשלב מסוים לא נותרה לבני משפחתה ברירה והם חתמו על אשפוזה בבית חולים לחולי נפש. היא שהתה בו למשך עשרות שנים, עד יום מותה.

עם הזמן תלך ותישכח הפסלת הצרפתיה שהשתגעה מאהבה. יחלפו שנים ארוכות עד שתתגלה ותוכר גאוניותה של קאמי קלודל, הרבה אחרי מותה. בהדרגה הושב לה כבודה האבוד.

פסליה של קלודל מוצבים היום במוזיאונים החשובים בצרפת. ביניהם, למרבה האירוניה, חלקם מוצגים במוזיאון רודן, שהאמן עצמו הציב בו את פסליו, לאחר שתרם אותם למדינתו.

אז זהו סיפורה של אחת מהפסלות והאמניות הגדולות בהיסטוריה, שנפלה קורבן למקרה מצער של אהבה, אכזבה, שיגעון ומוות.


הנה מצגת וידאו של חייה ועבודותיה של קמיל קלודל:

http://youtu.be/yqgbu02jdp0


סיפורו של פסל שלה לדוגמה והקשרים בינה לבין רודן:

https://youtu.be/szEoLQMotHw


קדימון של סרט מ-1988 שהוקדש לקאמי קלודל:

https://youtu.be/TCkCl3E_5I8


קליפ עם קטעים מהסרט, שמראים את תסכולה של קלודל אל מול רודן:

https://youtu.be/0KdpaQVkGjQ


ואוגוסט רודן בסרטון מ-1915, שנתיים לפני מותו:

http://youtu.be/OcGTqxsIUjM

הריאליזם (Realism) הוא סגנון שמציג את האופן המדויק שבו נראים דברים במציאות. ציור ריאליסטי, שנקרא גם פיגורטיבי, הוא ציור מדויק. ממש כמו צילום, ציור ריאליסטי משחזר את המראה האמיתי של המצויר בו ועוסק במציאות בלבד, בלי מיתוסים ונושאים מהעבר.

פיסול ריאליסטי יציג את המפוסל באופן מדויק, עם הקפדה על כל פרט ושריר של הדמות המפוסלת למשל.

קולנוע ריאליסטי ידגיש את הפרטים המוכרים מהמציאות, צילום במקומות האמיתיים שבהם התרחשו הדברים, בצילומים מרחוק, טייקים ארוכים וללא עיוות התמונה ואפקטים אמנותיים.


זהו הריאליזם:

https://youtu.be/uH7h4SF2Mfg


כך מציירים ריאליסטי:

https://youtu.be/zkmrsq9jZ7U


וגם כך:

https://youtu.be/yqE6sXhGn5o


אמן ריאליסטי מסביר:

https://youtu.be/5uA1LBdslTg


ניתוח של ציור ריאליסטי:

http://youtu.be/ArCbx99mc8k


ונסו לצייר עין ריאליסטית (עברית):

https://youtu.be/Vg5LXpnQ750

אמנות האבנים (Pebbles' art) שיוצר אמן האדמה ג'ון פורמן (Jon Foreman) הן יצירות טבעיות ומקסימות, המשאירות את הטבע כחומר יצירה בטבע עצמו.

את "אמנות הסלעים" שלו גילה ג’ון פורמן, תושב ווילס, בתקופת לימודיו. הוא התאהב ביצירת אמנות בדרך זו מאוד והרגיש שזו דרך ראויה לחקור את עולם הטבע באזור מגוריו.

חלק משמעותי מזמן היצירה שלו מוקדש לאיתור ואיסוף האבנים שישמשו אותו בעבודה החדשה. קו החוף הרחב שבאזור מגוריו מצטיין בשפע של אבנים כאלה והוא אוסף בו מסלעים בגדלים שונים ועד חלוקי חוף קטנים.

כל כמה זמן פורמן מגיע לחוף, מצויד ברעיון ליצירה חדשה. הוא אוסף ואז בונה מאבנים את הרעיון החדש שלו. אחר כך הוא מצלם את העבודה שעשה ומותיר אותה על החוף, לחסדי הגלים והרוחות.

המקומיים מנומסים ולא נוגעים או משחיתים את העבודות שלו. שוב ושוב מפתיע אותם פורמן, כשהם באים לרחוץ בחוף הים ונתקלים בהתפעלות בפסלי האבנים המדהימים הללו. רבים מהפסלים המהפנטים הוא מפרסם וניתן לראות בחשבון האינסטגרם שלו, שהקנה לו כבר פרסום עולמי (ראו קישור למטה).


הנה סיפור עבודתו של ג'ון:

https://youtu.be/k02MaqDTfz8


ועבודותיו שעל החוף:

https://youtu.be/RQypa8dZG3Y

פסל הלבלר היושב (The Seated Scribe) הוא פסל שמור במיוחד שהתגלה בשנת 1850 בסקארה שבמצרים. הפסל מנציח מקצוע עתיק שנולד עם המצאת הכתב במצרים העתיקה. הוא מתאר לבלר, כלומר פקיד, היושב ושוקד על עבודתו בכתיבה.

הלבלר היושב, שנמצא היום במוזיאון הלובר בפאריס, הוא חלק משורה של פסלי לבלרים יושבים, שהיו פופולריים ואופנתיים מאד בתקופה מסוימת באמנות של מצרים העתיקה.

גובהו של פסל הלבלר היושב הוא מעט יותר מחצי מטר, עשוי אבן גיר והוא אחד הפסלים הריאליסטיים, אמיתיים בצורתם, שנותרו מעידן מצרים העתיקה.

אחד הדברים שתורם לריאליזם שלו הן העיניים והמבט החד ומלא החיים. את המבט הזה השיג הפסל תודות לשילוב של אבני חן שחורות (מגנזיט) ואישונים שהיו בעבר משובצים בחורים קטנים. את הלבן של העיניים יצר הפסל מזכוכית לבנה, כשמעליה ומתחתיה שני פסי נחושת צבועים.

אגב, אם חשבתם שהפקיד הזה שיושב וכותב, הוא סתם משרת אז טעיתם לגמרי. בכתב החרטומים של מצרים העתיקה, ההירוגליפים, היו מעל 2000 סימנים שונים. בשל מורכבותו, מעטים ידעו אז קרוא וכתוב. הכוח שהקנה הידע הזה למי שרכש אותו, הפך את הלבלרים, או הסופרים, מי שידעו לכתוב ולקרוא, לבעלי עמדה חברתית מכובדת מאד. סביר שהלבלר הזה שלפניכם הוא בחור מוערך ובעל הכנסה נאותה.


הנה פסל הלבלר היושב:

https://youtu.be/cxs1d3N60UI


כך נהגו הלבלרים אז לכתוב:

https://youtu.be/LoqavHDlKZ0


ופסל הלבלר היושב במוזיאון:

https://youtu.be/RXXBdoDYc2g

האם ראיתם פעם פסלים של מפלצות ושדים עשויי אבן הניצבים על מבנים עתיקים - אם אלו סתם פסלים, מדובר בגְּרוֹטֶסְקים (grotesque). אם הם מרזבים מפוסלים - הם לא...

חוקרי האמנות הגותית מבחינים בין "גְּרוֹטֶסְק", או גְּרוֹטֶסְקָה, ל"גרגויל", כאשר השני הוא מרזב המעוצב כשד או מפלצת בעוד הראשון הוא פסל של שד או מפלצת שאינו מרזב.

בציבור, שאינו תמיד מבין, מקובל לכנות את שני סוגי הפסלים בשם "גרגויל", אבל אתם כבר תדעו מהיום שמה שאינו מרזב הוא "גרוטסק" ולא "גרגויל".


הנה ההסבר של הגרוטסקות והגרגוילים וההבדלים ביניהם:

https://youtu.be/HLm-3DKEQk8?t=18s


והגרוטסקות ששורשיהן בימי הביניים:

https://youtu.be/nOlE_malBqk

גן הפסלים של מיניאפוליס (Minneapolis Sculpture Garden), שנפתח בשנת 1988, הוא גן מרהיב וירוק, שתוכנן על ידי אדוארד לרבי בארנס ואדריכלי הנוף קווינל ורוטשילד. הוא משתרע על פני שטח רחב ידיים של 45 דונם.

מדובר בריאה ירוקה בעיר האמריקאית מיניאפוליס, אבל מה שמפורסם בה כל כך הם לא הצמחים והעצים במיוחדים אלא העובדה שזהו גן הפסלים העירוני הגדול ביותר בארצות הברית. הגן גם פתוח בחינם לציבור ולרבים זו הזדמנות להתחבר באופן נגיש יותר לאמנות מודרנית.

בפארק המרשים יש לא פחות מ-40 מיצבים, פסלים קינטיים ופסלים קבועים של אמנים מודרניים מפורסמים מאוד, כמו הנרי מור וקלאוס אולדנבורג. הפסלים הם של מוזיאון לאמנות מודרנית בשם "המרכז לאמנות ווקר" שמעבר לרחוב.

הפסלים פרושים על שטח ירוק ונרחב, בו מצויים גם ברווזים ואף מבנים עטופי ירק. אבל בנוסף לכל אלה, הפארק מכיל גם גן פרחים עם מגוון רחב של צמחים עונתיים ופרחי בר שגבוהים במיוחד בקיץ.


#גשר הכף והדובדבן
גן הפסלים במיניאפוליס ידוע במיוחד במזרקת "גשר הכף והדובדבן" (Spoonbridge And Cherry), או בשפת המקום "ספונברידג' ודובדבן", שיצרו קלאס אולדנבורג וקוז'יה ואן ברוגן. הפסל הזה שהוא גשר נמצא בלב הפארק ומהווה אטרקציה ידועה במיוחד ומפורסמת בעולם כולו.

אבל יש עוד לא מעט יצירות מרתקות בגן הפסלים העירוני הגדול ביותר בארצות הברית. אחד מהם הוא סוס בטרפילד ולא הריק גם התרנגול הכחול הענקי, שהמבקרים נדהמים מגודלו ויופיו.


#פסל ה-LOVE
בפארק גם פסל האהבה של האמן רוברט אינדיאנה, בצורת המילה LOVE. את הפסל הזה אפשר למצוא במקומות רבים ברחבי העולם והוא הפך מזמן לאייקון עולמי, המתנוסס על חולצות, שלטי ענק ופרסומות בעיתונים.


#פסל הנאוטילוס
עוד פסל מיוחד ומעניין בפארק הוא פסל הנאוטילוס של צ'רלס גינבר. את ההשראה לפסל הפלדה הענקי הזה שאב האמן מקונכיית הנאוטילוס בעלת הצורה הלוליינית המושלמת. קונכייה מרתקת זו היא לא רק יפה להפליא, אלא גם אחד מבעלי החיים הימיים העתיקים והמיוחדים ביותר בטבע. הנאוטילוס שרדה מיליוני שנים על פני כדור הארץ ונחשבת לדוגמה קלאסית של סדרת פיבונאצ'י. סיבוב סביב הפסל, יאפשר להבין את קסמו הלולייני ולהבין כיצד הוא מורכב ממספר חללים גדלים והולכים המולחמים זה לזה לאובייקט פיסולי אחד.


הנה גן הפסלים של מיניאפוליס:

https://youtu.be/EJQ0PtuoLL0


הגן מהאוויר:

https://youtu.be/Qit5MVhCHTY


וסרט תיעודי על המקום:

https://youtu.be/U1VCDfQ7UA4?long=yes

מקדש קרנק הוא מהמקדשים הגדולים בעולם. הוא נחשב פלא ארכיטקטוני מופלא ומרתק. במקדש ניצבים על שטח של 6,000 דונם 134 עמודים עצומים בגובהם ובגודלם, לידם שדרות של פסלים, ספינקסים, אובליסקים ועוד. במרכז המקדש נמצא האגם המקודש שלו.

גם מקדש קרנק וגם מקדש לוקסור הסמוך לו נמצאים בגדה המזרחית של הנילוס. זהו אזור המכונה היום "עיר החיים".


הנה סרטון של מקדש קרנק:

http://youtu.be/VbqJvlTIr-Q


עמודי מקדש קרנק עצומי המידות:

http://youtu.be/vyiUzByseX8


וסרטון על מקדש קרנק (עברית):

http://youtu.be/bcrcDtP6vGc

הצואה הגדולה במוזיאון היא העבודה ביג שיט (Big shit) של "ג'לטין", קולקטיב אמנות וינאי, הידוע כשובר טאבו.

היצירה הזו, אחת מכמה פיסות ענק שכאלה, הייתה חלק מתערוכת "ג'לטין: וורם - עמיתים - גישה". היא נוצרה מיציקת גבס ענקית, שכוסתה בחימר חום עבה, בעבודת יד.

היא נמצאת במוזיאון Boijmans van Beuningen ברוטרדם שבהולנד. מוזיאון זה מפורסם בזכות אוסף הציורים הגדול שלו של ציירים הולנדים ופלמיים מוקדמים, דוגמת הירונימוס בוש ופיטר ברויגל האב, אמני רנסנס שציירו יצורים גרוטסקיים, מעוותים או סובלים, כמו גם אנשים ובעלי חיים שהתנהגותם גסה.

התפיסה של חבורת ג'ליטין היא שהצואה היא היצירה הראשונה של האדם ושהפעוטות מאוד גאים בה. במוזיאון היא הוצבה במקור על שטיחים פרסיים אלגנטיים, משל הייתה מתנת קבלת פנים שהשאיר על השטיח כלב ענק שהושאר לבדו.

המעניין הוא שקבוצת האמנים גם מזמינה את המבקרים לצפות ביצירות בעירום. כלומר, לא להתפשט ממש, אלא ללבוש בגדים שממתינים להם בכניסה ומדמים גוף עירום ובעצם ללכת לבושים בהם בתערוכה. המראה הוא בין מגוחך לראשוני, ילדותי, אבל אפקטיבי - חיבור לראשוני שבנו.


הנה ביקור בתערוכה:

https://youtu.be/SxD5oice_4c


התערוכה במוזיאון בויחמאנס:

https://youtu.be/0Vvll8DIdFQ


ועל היצירות בהולנדית:

https://youtu.be/p66V3Ch0-IU

הבודהה השוכב הוא פסל ענקי של בודהה, שאורכו 46 מטרים וגובהו 15 מטרים. הבודהה השוכב מכוסה בעלים של זהב וכפות הרגליים שלו מצופות בפנינים. סביבו 108 קערות שמייצגות את 108 התכונות של בודהה ולתוכן נוהגים המאמינים להטיל מטבעות, מטבע לכל קערה!

מקדש ואט פהו, שבו הוא שוכן, בשמו הפופולארי 'מקדש בודהה השוכב', הוא המקדש הבודהיסטי הגדול ביותר בבנגקוק בירת תאילנד. הוא גם המקדש העתיק ביותר בעיר ותיירים רבים נוהרים אליו כדי לפגוש את הבודהה הענקי והמפואר שבו.


הנה הבודהה השוכב במלוא הדרו:

http://youtu.be/f04cBb1GFUk


המקדש והפסל העצום והשוכב הזה:

https://youtu.be/Wei4s2kHztY


ושוב הבודהה השוכב ומקדש ואט פו:

http://youtu.be/17uw_PR-JWk