מהו הכפר הוולקני של איראן?
הכפר האיראני קנדובן (kandovan cave houses) הוא כפר סלעי בצפון מערב איראן, שגילו 7,000 שנה. הוא ידוע בתור מקום עם בתי מערות - בתים שנבנו במערות טבעיות, פחות או יותר, בהרים הוולקניים.
הפסגות הבלתי רגילות של ההרים הללו נוצרו כשהר הגעש סהאנד, כיום הר געש רדום, התפרץ לפני אלפי שנים. האפר הוולקני, הלבה והפסולת הגעשית התקשו עם הזמן לאבן ותהליכי בלייה הם שיצרו את הצורות הייחודיות שלהם.
הכפר, הממוקם כשעה מהעיר טבריז, מזכיר את אזור קפדוקיה שבטורקיה. זהו כפר המערות היחידי באיראן, שעדיין נמצא בשימוש למגורים. לא פלא דהוא מושך אליו תיירים מכל העולם.
בשפה המקומית "קנדובן" פירושו כוורת ושיטוט או טיפוס במעלה השבילים המפותלים של כפר המערות ימחיש את מקור שמו של הכפר.
בתי המערות של קנדובן הם לא סתם כאלה. הכפר הייחודי הזה מקורו בעמים קדומים שלפני אלפי שנים נמלטו מהפלישה המונגולית אל מורדות הרי הסהנד. הם התיישבו באזור וחפרו בתים בצלע ההרים המהווים
בתי המערות, שהפכו לבתים על ידי הכפריים המקומיים, עדיין ראויים למגורים. עובי הקירות של בתי המערות הוא כ-2 מטרים, מה ששומר על קרירות בקיץ ושמירת האוויר חם במהלך החורף. בבתים יש חשמל ומים ואפרופו, יש בסביבה מים מינרליים וצלולים, שאפילו מציעים סגולות מרפא. כל אלה הופכים גם לתיירים את השהות בבתי המערות בקנדובן לנעימה למדי ולאורך כל עונות השנה.
הכפר האיראני קנדובן (kandovan cave houses) הוא כפר סלעי בצפון מערב איראן, שגילו 7,000 שנה. הוא ידוע בתור מקום עם בתי מערות - בתים שנבנו במערות טבעיות, פחות או יותר, בהרים הוולקניים.
הפסגות הבלתי רגילות של ההרים הללו נוצרו כשהר הגעש סהאנד, כיום הר געש רדום, התפרץ לפני אלפי שנים. האפר הוולקני, הלבה והפסולת הגעשית התקשו עם הזמן לאבן ותהליכי בלייה הם שיצרו את הצורות הייחודיות שלהם.
הכפר, הממוקם כשעה מהעיר טבריז, מזכיר את אזור קפדוקיה שבטורקיה. זהו כפר המערות היחידי באיראן, שעדיין נמצא בשימוש למגורים. לא פלא דהוא מושך אליו תיירים מכל העולם.
בשפה המקומית "קנדובן" פירושו כוורת ושיטוט או טיפוס במעלה השבילים המפותלים של כפר המערות ימחיש את מקור שמו של הכפר.
בתי המערות של קנדובן הם לא סתם כאלה. הכפר הייחודי הזה מקורו בעמים קדומים שלפני אלפי שנים נמלטו מהפלישה המונגולית אל מורדות הרי הסהנד. הם התיישבו באזור וחפרו בתים בצלע ההרים המהווים
בתי המערות, שהפכו לבתים על ידי הכפריים המקומיים, עדיין ראויים למגורים. עובי הקירות של בתי המערות הוא כ-2 מטרים, מה ששומר על קרירות בקיץ ושמירת האוויר חם במהלך החורף. בבתים יש חשמל ומים ואפרופו, יש בסביבה מים מינרליים וצלולים, שאפילו מציעים סגולות מרפא. כל אלה הופכים גם לתיירים את השהות בבתי המערות בקנדובן לנעימה למדי ולאורך כל עונות השנה.
