הצמח הרוקד, או "צמח הטלגרף" כמו שהוא נקרא לעיתים, הוא צמח שמזיז את עליו כדי לאתר ולהגיע כל הזמן למצב הטוב ביותר אל מול האור.

התכונה הזו מעט מטעה כי אנשים, שהוקסמו מהתזוזה המתמדת שלו, ייחסו לו בעבר יכולת "להקשיב" למוסיקה. היום, כשאנו יודעים מה המכניזם של התנועה שלו, מובן כיצד גם כאן האור הוא המוביל את הצמח להתכוונן אליו ולתת לו חיים.


הנה הצמח המחולל Desmodium gyrans יוצא במחול לטיני:

http://youtu.be/fWMywNQ78sY


ועוד סרטון של הצמח המתנועע לפי המוסיקה שהוא שומע, אבל במרווחים של שתי שניות, כדי להדגים כמה שהוא פעיל:

http://youtu.be/J-fIKlcCbSU

כרבע ממיני היונקים על כדור הארץ הם מינים של עטלפים (Bats) - מדובר באחוז גבוה מאד. הוא מראה שהעטלף חי מצוין והוא ככל הנראה גם בעל כושר הישרדות גבוה במיוחד.

העטלף, אגב, הוא גם היונק היחיד בעולם שעף באוויר.

אבל איך העטלפים חיים כל כך טוב? - העטלפים נעזרים בשיגור של גלי קול בתדירות גבוהה, צלילים שאנחנו לא יכולים לשמוע והם קולטים את ההד החוזר. כך יכולים ללמוד על המיקום, הצורה והתנועה של עצמים שנמצאים בסביבתם, לנווט בחשיכה המוחלטת של המערות והיערות בלילה, מבלי להתנגש בעצמים או בבעלי חיים אחרים והכי חשוב - לאתר ולצוד חרקים ויצורים קטנים שמהם הם ניזונים.

כלומר, יש לעטלפים מנגנון של "זיהוי מיקום לפי הדהוד". הם משמיעים קריאה והזמן שעובר בין הקריאה להד שלה מסייע להם להבין את המרחק של עצמים שמחזירים את ההד. זוהי מערכת שנקראת באנגלית סונאר - "ניווט והתמצאות באמצעות קול", או "אקו-לוקיישן". באמצעות הסונאר, העטלף יכול לזהות אפילו שערה בחשיכה ולא להתנגש בה.

כיום מתבצעים בעולם מחקרים רבים על מערכת הסונאר של העטלפים ומדענים וחוקרים לומדים ממנה כיצד לשפר את מכשירי הסונאר, הניווט והרדאר האנושיים.


הנה סיפורם של העטלפים (מתורגם):

https://youtu.be/Z8wLQ3NCBgg


מעט על יכולתו של העטלף לנווט ולצוד רק בעזרת הרדאר שלו:

http://youtu.be/wgLHUNBWR58


קריאת עטלף שהוקלטה ועברה עיבוד סאונד כדי שתוכל להישמע באוזן אדם:

http://youtu.be/ajLY1EPybLY


הבחור העיוור והחכם הזה סיגל לעצמו את השיטה כדי לנווט מבלי להיפגע:

https://youtu.be/a05kgcI9D2Q


וכך חוקרים עטלפים באוניברסיטת תל אביב (עברית):

http://youtu.be/s3e4qf58QEw

הפיל הוא חיה מיוחדת שאינה מפסיקה לגדול. במיוחד גדולים הפילים האפריקניים, שמגיעים למשקל של 10 טון ואף יותר. פיל אחד יכול להגיע למשקל זהה למשקלם של 90 בני אדם בוגרים.

הפיל האפריקאי נחשב ליונק היבשה הגדול ביותר בעולם. ככל שפיל כזה מתבגר הוא גדל יותר.

לשיא גודלו הוא מגיע בגיל 25 שנה. פילים מבוגרים הם עצומים בגודלם ויכולים להגיע לגובה של 7 וחצי מטרים.


הנה סרטון שמראה כמה גדול הוא פיל ליד מכונית:

https://youtu.be/qYHcMc748Uc


ומבט מקרוב על פיל גדול:

http://youtu.be/z3pdKsnsIFQ


בואו למפגש עם פילים ב-360 מעלות:

https://youtu.be/mlOiXMvMaZo?qr=yes

רבים סבורים שחשיבה בצמחים אינה באמת קיימת, לפחות לא במובן האנושי של חשיבה, או אפילו בהקבלה לבעלי חיים. מוח אין לצמח אז איך בדיוק תהיה חשיבה כזו?

אז נכון. מוח אין לצמחים, לפחות לא כמו זה שאנו מכירים. אך יותר ויותר מחקרים מראים שהם מסוגלים לקלוט מידע מהסביבה, לעבד את המידע הזה ולהגיב אליו באופן מתוחכם למדי.

למשל בהקשר לזיהוי של שינויים בסביבה. יותר ויותר מחקרים מראים שצמחים רגישים לשינויים בסביבתם, משינויים באור, בטמפרטורה, לחות ומגע. ללא מוח מצליחים הצמחים להגיב לגירויים כאלו. זה מתאפשר באמצעות מערכת מסועפת של הורמונים וחיישנים ביוכימיים.

כשהצמח חש בחרק טורף, למשל, הוא יכול לשחרר חומרים כימיים. זה מתרחש לצורך הרתעה או כדי להזעיק צמחים סמוכים.

מה שמעניין עוד יותר הוא שצמחים מסוגלים גם לזכור מידע ולהשתמש בו בעתיד, כמו למשל לזכור תקופות של בצורת ולהתכונן אליהן.

מחקרים מראים תקשורת של ממש בין צמחים, המתקשרים זה עם זה דרך השורשים ובאמצעות חומרים שהם משחררים לאוויר. בדרך זו מעבירים צמחים מידע מגוון, על סכנות, משאבים שזמינים להם ואפילו לגבי זהותם של צמחים שכנים. מחקרים שונים זיהו רשתות שורשים ביערות, המאפשרות העברת מידע ומשאבים בין צמחים שונים. רשתות מידע אלה זכו לכינוי "אינטרנט של העצים".

החשיבה הצמחית, חשוב לזכור, שונה מאוד מהחשיבה האנושית. לצמחים אין מודעות במובן המוכר לנו. גם רגשות או מחשבות מופשטות אין להם. ה"חשיבה" של הצמחים היא יותר לכיוון של תגובות לסביבה, תגובות מורכבות שמבוססות על מנגנונים ביולוגיים וכימיים שונים.

המחקר לגבי הבינה הצמחית ממשיך וחושף בהתמדה יכולות לא ידועות של הצמחים, יכולות מפתיעות ולעתים שומטות לסתות בעולם הטבע.


#מחקרים מעניינים
פרופסור סטפנו מנקוסו מאוניברסיטת פירנצה חוקר שנים את האינטליגנציה של צמחים. במהלך השנים הוא גילה ממצאים מרתקים על היכולות של הצמחים לפתור בעיות ולהגיב לסביבתם. בשנת 2006 הוא אף טבע את המושג "נוירוביולוגיה של צמחים" (plant neurobiology), מה שיצר, למעשה, תחום מחקר חדש.

באחד המחקרים הראשונים שהדגימו תגובה ספציפית של צמחים לגירוי קולי, הראה מחקר פורץ של החוקרת אפפל ועמיתיה כיצד צמחי ארבידופסיס מסוגלים להבחין ברעשי אכילה של זחלים ולהגיב לכך על ידי ייצור כימיקלים שמגינים עליהם.

גם הפרופסורית סוזן סימארד מאוניברסיטת בריטיש קולומביה חקרה את התקשורת בין עצים וקבעה שהם מתקשרים ביניהם דרך רשתות תת-קרקעיות של פטריות. בספר שהוציאה בשנת 2021, "Finding the Mother Tree", היא תיארה כיצד עצים מעבירים מידע ומשאבים זה לזה דרך מערכת תקשורת, אותה היא מכנה בחצי חיוך "Wood Wide Web", על משקל האינטרנט המשמש את המין האנושי כמערכת תקשורת וקרוי "World Wide Web".

עוד מחקר מרתק פרסמו בשנת 2019 פרופ' יואב יגר מאוניברסיטת תל אביב והצוות שלו. הם הראו כיצד צמחים מסוגלים להגיב לעקה, קושי גדול העומד בפניהם, באמצעות ייצור של אותות אולטרה-סוניים. הם הצליחו ממש להקליט מעין "צעקות" אולטרה סוניות מצמחים שונים, במצבי עקה. לדבריהם הצעקות הללו מרמזות על צורה נוספת של תקשורת צמחית.

ב-2016, במסגרת מחקר נוסף שפרסמו ז'ולי צ'יננדורמי ועמיתיה בכתב העת המדעי Nature Communications, הם הראו שצמחים מסוגלים "לזכור" חוויות של קור ולהשתמש במידע הזה כדי לתזמן את מועד פריחתם. תהליך המכונה קִיּוּט, וֶרנָליזציה (vernalization) שמובנו הפשוט "אביביות".

ועדיין, חשוב לציין שתחום האינטליגנציה של צמחים הוא עדיין שנוי במחלוקת - במיוחד בקהילה המדעית. יש חוקרים, דוגמת לינקולן טייג מאוניברסיטת סידני, המזהירים מלייחס יכולות קוגניטיביות מורכבות מדי לצמחים. ועדיין, מחקרים כאלו ואחרים ממשיכים לחשוף יכולות מפתיעות של צמחים ומעוררים שאלות מרתקות על טבע התודעה של צמחים בעולם הצומח המגוון כל כך.


הנה סרטון שמספר על היכולות המדהימות של הצמחים:

http://youtu.be/u2GWd2j3qJ8


הרצאה עם דוגמאות מאלפות לחשיבה צמחית ותקשורת בין צמחים:

https://youtu.be/zm6zfHzvqX4


לצמחים יש מערכת עצבים ותקשורת ברורה:

https://youtu.be/LeLSyU_iI9o


וגם לבעלי חיים יש חשיבה מסוג מסוים (מתורגם):

https://youtu.be/BDJ8xyQjyhM


האם לצמחים יש אינטליגנציה ללא מוח? והאם יש להם מודעות?

https://youtu.be/CaTgM52a32s?long=yes

אחת התופעות הגיאולוגיות היפות בעולם היא זו של פטריות האבן (Mushroom Rock) המרשימות. רגל דקה יחסית ועליה גוף כבד ורחב - הפטריות הללו הן קסם של הטבע.

כוח המים בזרימתם מוכר לנו מסחף ונהרות. אבל כשהמים משפיעים, במשך מיליוני שנים של זרימה, על הסלעים הרכים דוגמת אבן הגיר, הם גם מפסלים צורות מופלאות.

הפטריה נוצרת כאשר מי השיטפונות או הרוח גורמים לבלאי של אבן גיר רכה, בעוד שכבת האבן שמעליה לא מתבלה, אם בגלל שהיא עשויה מאבן קשה ופחות נשחקת ואם במקרה של שחיקת מים, בגלל גובהה והעובדה שהמים לא מגיעים אליה.

כך הולכת ונשחקת השכבה התחתונה ונוצרת רגל דקה יחסית. עליה יושב גוש רחב של אבן שהמים לא הגיעו אליה ולכן לא נשחקה. קיבלנו פטריה.

אז כמו עמודי אבן, הרי שולחן וזקיפי אבן, פטריות אבן הן רק חלק מהצורות הגאולוגיות שהמים יודעים לפסל ולפסל היטב. זוהי האמנות שיצרו שני האמנים הכי ותיקים בעולם - כוחות הטבע והזמן!


כך נוצרות פטריות האבן:

https://youtu.be/zmmr3Nr3TRc?si=sJlJm3oS_prn5UGS


הנה שמורת פטריות האבן בקנזס ארה"ב:

http://youtu.be/mX4SDZzQGUY

מי שמכיר את תופעת הגאות והשפל יודע שגובה פני הים משתנה לא פעם. פני המים "עולים" או "יורדים" במחזוריות קבועה. התופעה הזו נקראת "מחזור גאות ושפל", או כְּרִית.

איך זה קורה שיש גאות ושפל בחופי הים ועוד יותר בחופי האוקיינוסים הגדולים?

אז ראשית, התופעה קשורה במיוחד בשילוב של סיבוב כדור הארץ סביב עצמו עם המסלול שעושה הירח לאורך היממה סביב כדור הארץ.

ההסבר הוא כזה: כשהירח והשמש נמצאים זה מול זו, כוח המשיכה שלהם גורם למי הים והאוקיינוסים לעלות ולגאות. למעשה, הגאות מתרחשת כשהירח קרוב לים והשפל מתקיים כשהאוקיינוס עולה לגאות באזור אחר בעולם והים יורדים כאן.

כשהירח מתקרב - המים גואים ויש גאות. כשהירח מתרחק - המים יורדים בחזרה, כי במקום אחר בים הם עולים לגאות. כך נוצרים הגאות והשפל בימים ואוקיינוסים בעולם.

מעניין שכשהירח מלא או חסר, אז הגאות של השמש והירח מחזקות אחת את השנייה. כאשר הירח חצי מלא, מבטלות השפעת השמש והירח זו את זו והפרשי הגבהים של המים הם הקטנים ביותר.


קבלו הסבר נהדר של השפל והגאות (עברית):

https://youtu.be/RAbDTfnRU94


הרצאת וידאו שמסבירה זאת לעומק באנגלית:

https://youtu.be/pwChk4S99i4


הילוך מהיר של שפל בים של נובה סקוטיה:

https://youtu.be/yQnpWyXMyL8


משפל לגאות בהילוך מהיר - ההר או האי מונט סן מישל:

https://youtu.be/ks90u6nY26M


תופעות מרתקות בעולם שקורות בשפל וגאות:

https://youtu.be/gND4pe_sitw


והיכולת המעולה לייצר אנרגיה ירוקה כתוצאה מהבדלי גבהים בגאות ושפל (עברית):

https://youtu.be/RqqjLfBDRC4

מעופן של להקות הזרזירים הוא אחד הדברים המופלאים שיש בעולם הציפורים. כמו להקות הסרדינים העצומות, שנעות כגלים אדירים וכהים מתחת לפני המים, כך נעים הזרזירים באוויר, כמו ענן שחור ומהיר להפליא.

מדענים הצליחו לבנות מודל של מעוף להקות הזרזירים ולגלות כיצד הם עפים בתיאום מושלם שכזה. הטענה היא שהמעוף המשותף, בדיוק כמו אצל דגים קטנים, נועד להגדיל את הביטחון של חברי הלהקה מפני טורפים.

העוף הדורס ינסה מבחינתו לפצל את הלהקה ובכך להחליש את יכולתה להתנגד ולהפחיד אותה. אותן הציפורים שרואות אותו, מעבירות מידע לאחרות באמצעות דפוסים של אור וצל, וכך כולן נוהגות באופן מתואם כדי להימלט.

הידע הנלמד מהזרזירים הוא חשוב מאד, שכן בעתיד ניתן יהיה לבנות מערכות תיאום למל"טים או לנחילי רובוטים שמתעופפים באוויר ומבצעים פעולות ריגול או לוחמה, מבלי שטייס אנושי צריך להטיס אותם.


הנה סיפורו של "מחול הזרזירים" וההסבר (עברית):

https://youtu.be/edwBwtUAyjQ


ויזואלית "מחול הזרזירים" הוא מדהים:

http://youtu.be/eakKfY5aHmY


מהמחקר על מעופם של הזרזירים (מתורגם):

https://youtu.be/Gtm_1VWhKFs


הזרזירים במעופם היפהפה:

https://youtu.be/QOGCSBh3kmM


והצלילים, הסאונד המדהים של הזרזירים:

https://youtu.be/V4f_1_r80RY

הכדנית (Pitcher plant) הוא צמח טרופי שחי באזורים בעלי קרקע שאין בה הרבה חומרי מזון שדרושים לה. לכן פיתחו הכדניות במשך השנים מלכודות מתוחכמות לחרקים - פרח בצורת כד.

לפרחי הכדנית יש צורה של כדים שמלאים בנקטר. הנקטר, אותו נוזל הצוף החלקלק שבשולי הכד מושך אליו חרקים. הם נוחתים על שולי הכד ואז נופלים וטובעים בנוזל שבתוכו. החרקים שנלכדו בכד ישמשו כמזון לצמחי הכדנית. לעתים לוכדת אפילו מכרסמים קטנים למאכל ופעמים נדירות גם ציפורים.


הנה הכדנית בפעולה:

https://youtu.be/vqkrT_yyAIE


כך היא לוכדת חשופית:

https://youtu.be/BjWtAjdl4a0


כדנית שלכדה ציפור:

https://youtu.be/D_Hgjrh8Ybo


וכך תוכלו לראות את צמח עם הכד בארץ (עברית):

https://youtu.be/uCsg95Y08u8

לעיתים מופיעה הקשת בענן פעמיים. התופעה מכונה "קשת כפולה" (Double Rainbow).

הקשת המשנית בה היא השתקפות של הקשת הראשית. לכן היא עמומה יותר והפוכה ממנה בסדר הצבעים (בעוד שבקשת הראשית הצבע האדום הוא למעלה, בקרן המשנית הוא בתחתית).

הקשת המשנית נוצרת תמיד, אך היא נגלית לעינינו רק כשאור השמש בהיר מאד. האור נשבר פעמיים בתוך הטיפה, שכן הטיפה היא מעין מראה שמשקפת גם את שבירת הקרן וגם את השתקפותה. כך יוצא האור השבור מהטיפה ונגלה לעינינו כקשת ראשית ובו-זמנית הוא יוצא כקשת שנייה, חלשה יותר והפוכה. זוהי הקשת המשנית - קשת חלשה יותר מכיוון שהיא השתקפות. הקשת המשנית היא גם הפוכה, משום שהיא השתקפות של שבירת הקרן המקורית. כמו שמראה מציגה לנו הכל הפוך, כך גם תוצג קרן ההשתקפות (הקשת המשנית) הפוך.

מדעית, התופעה נובעת משבירה כפולה של קרני האור בטיפות הגשם. היא מתרחשת בשל סטיית הזוויות של הקשת העיקרית והקשת המשנית. מבחינה אופטית, הבדלי הזוויות שיוצרות את הקשתות הם כה גדולים (עוברים את ה-180 מעלות!) שהם הגורמים לכך שצבעיה של הקשת המשנית הפוכים משל הקשת הראשית.

אגב, החלק שבין שתי הקשתות נראה חשוך יותר. אמנם תמיד יהיה כהה יותר מחוץ לפס האדום של הקשת וכאן הפסים האדומים הם באותו צד, זה שבין הקשתות. לכן תיווצר בין הקשתות רצועה כהה. התופעה, שהתגלתה במאה ה-2 לספירה, הקנתה לרצועה הכהה את השם "רצועת אלכסנדר", על שם אלכסנדר מאפרודיזיאס, שהיה החוקר הקדום שהבחין בה והציגה ראשון.


הנה הקשת הכפולה:

https://youtu.be/k6N882ZUYV4


הסבר לתופעת הקשת הכפולה:

https://youtu.be/3oYnUabaXnQ


כאן היא גורמת לצלם לבכות ממנה:

https://youtu.be/OQSNhk5ICTI


ועוד קשת כפולה בסרטון קפיצות זמן:

https://youtu.be/vo00p3__Xqo

דובוני המים (Tardigrade) המיקרוסקופיים, הם יצורים מופלאים ומכונות הישרדות של ממש. למעשה, אם היו משתתפים בתכנית "הישרדות" בטלוויזיה, די סביר שהם היו לוקחים את הפרס הגדול בקלות רבה...

שכן דובוני המים, בלועזית "טרדיגראדה", הם השורדים הגדולים של כדור הארץ. שום יצור אחר לא יכול לשרוד את מה שהם שורדים ושרדו בעבר, כולל קרינה, חום, יובש וקור קיצוניים, 10 שנים ללא מזון, או לחץ בלתי נתפס במעמקי האוקיינוסים.

דובוני המים הזעירים הם בגודל של פחות מראש סיכה. אבולוציונית הם בני חצי מיליארד שנים! - במהלך השנים התגלה שחוץ מיכולתם לשרוד כל טמפרטורה ואת התנאים הקשים ביותר וחוץ מיכולתם לחיות ללא מים מעל 100 שנה ואף לבטל לחלוטין את חילוף החומרים שלהם לתקופות ארוכות, הם מסוגלים לשרוד אפילו בחלל וללא חמצן לפחות כמה ימים!

היסטורית, דובוני המים שרדו את כל האסונות שקרו בעולם, כולל האסון העולמי שנגרם מהאסטרואיד שככל הנראה חיסל את הדינוזאורים.


הנה השרידות המדהימה של דובון המים (מתורגם):

https://youtu.be/IxndOd3kmSs


דובוני המים (עברית):

https://youtu.be/EXn1gmY5ep0?t=1m6s&end=2m01s


דובוני המים מציגים את עצמם בסרטון אנימציה מרהיב ביופיו:

http://youtu.be/cjV2WP0wkvo


כך דובוני המים היו מנצחים ודאי, בכל תחרות הישרדות בעולם:

http://youtu.be/SUC0_HjNFBs


שיעור ושיר על היצורים הזעירים והמרתקים הללו:

http://youtu.be/_yIuN2XL31w


הסברים על השרידות המדהימה של דובוני המים:

http://youtu.be/6H0E77TdYnY


וההשראה שמקבל מהם אדריכל בבניית בתים שעמידים לרעידות אדמה:

https://youtu.be/Hrl5WY8cdHo

הזיקית מהירה מאד, במיוחד כשמדובר בכלי הציד שבו היא מרבה להשתמש - הלשון שלה!

כן, לשונה של הזיקית יוצאת מפיה במהירות מטורפת של 9 מטר בשניה, כדי לצוד חרקים באמצעותה.

הלשון של הזיקית מאוד ארוכה. למעשה היא ארוכה יותר מאורך גופה ומשמשת לה כסוג של רשת ללכידה של חרקים קטנים.


הנה הזיקית צדה באמצעות לשונה:

http://youtu.be/KdMkKjrof2c


וחיי הזיקית, שינוי הצבעים לפי המיקום והציד באמצעות הלשון:

http://youtu.be/Cdhpj4YpPjQ

פעם חשבו שהנמלים יכולות להרים משקל עצום ביחס למשקלן שלהן וציינו שנמלה יכולה לשאת משא במשקל של 50 פעמים ממשקל גופה. בהמשך גילו שנמלה יכולה להרים בבת אחת גם פי 1,000 ממשקל הגוף שלה. הדבר דומה לבן אדם שמרים משאית על כתפיו!

אבל בשנים האחרונות מתחדד שמדובר גם כאן ביכולת הרבה יותר גדולה. מחקרים חדשים לימדו את החוקרים שמשהו במכניקה המובנית של צוואר הנמלה מאפשר לה להרים משקל ששמגיע גם לפי 5,000 ממשקל גופה. החוקרים שביצעו צילומי רנטגן לנמלים, גילו שהרקמות שמרכיבות את צוואר הנמלה הן רקמות רכות. החיבור של הרקמות הללו לשלד הקשיח של ראש הנמלה ואל הגוף שלה יוצר חיכוך שונה, שמצליח להוריד את העומס שנוצר על צוואר הנמלה. למעשה, גילו החוקרים, יש לנמלה מעין ציר לפעולת ההרמה שלה - ומנוף, כולנו זוכרים, מצליח להרים משקל מדהים, בזכות המבנה שלו.

לאחר שהחוקרים למדו את המכלול המכני של גוף הנמלים, הם עשו "הנדסה לאחור" ובנו מודל מכני שמחקה את מבנה גופן, בחומרים וביכולת התנועה שלו. כיום הם מנסים לפתח רובוט שרוב הכוח שלו, כמו אצל הנמלה, מופנה להרמת המשאות, במקום להזזת משקלו העצמי. הוא שוקל הרבה פחות ובנוי מאסיבי הרבה פחות, בניגוד לנטייה הטבעית של בוני הרובוטים בעבר.


הנה קבוצת נמלים שיכולה לשאת לטאה ענקית בלי להתאמץ:

http://youtu.be/rBVmJtQsGgM


ונמלה סוחבת לבדה סיגריה:

http://youtu.be/l43kTZ4Br5U

מערות (Caves) נוצרות כמעט תמיד ממים.

הן מתחילות מסדקים קטנים הנוצרים בסלע ובאדמה, לגמרי במקרה, או מרעידות אדמה. אחרי שיש סדק הוא יכול לגדול למערה, אבל זה תהליך של שנים רבות.

כי דרך הסדקים הללו נכנסים ומחלחלים מים כל הזמן אל האדמה ואל הסלע. בתהליכים שנמשכים מיליוני שנים, הולכים החללים הללו וגדלים. ככל שעוברות השנים, הולכות ונוצרות בסלע מערות.

למעשה, המערה "נחפרת" במשך זמן רב על ידי המים, ההולכים וממיסים את אבן הגיר או הסלע הקשה וגורמים לסדקים הולכים וגדלים, להתמוטטות האבן ולבלייה. אלו יוצרים את המערה שבסלעים.

מערות ים נוצרות באופן דומה, אבל בהן המים לא מחלחלים מלמעלה, אלא מגיעים מגלי הים. הגלים החזקים סודקים ומגדיליםלאורך תקופות ארוכות את החריץ, עד שהוא הופך לחלל של מערה.

לא פעם מי הגלים ממשיכים וגורמים לבלייה של המערה, עד שהיא נפתחת בצידה השני והופכת לקשת ימית. במשך השנים מתמוטט לעתים החלק העליון של הקשת והיא הופכת לעמודי סלע, סטאקים, שהם מה שנשאר מהמערה שהייתה שם פעם.

הכירו מגוון רחב של מערות בתגית "מערות".


כך נוצרות מערות:

https://youtu.be/mdeGkU950qM


במקרים של מערות ימיות זה מתחיל מסדק, הופך למערה, לא פעם הופך לקשת ולאחר התמוטטות לעמוד סלע (סטאק):

https://youtu.be/puA0YC-hSPM


כך נוצרות המערות בסרטון המסביר זאת במערה הגדולה בעולם:

https://youtu.be/EX0q5I3-HZI


כך נוצרת בהן גם אקוסטיקה מיוחדת:

https://youtu.be/wqo9qrw3JCc


בואו לטייל במערה (עברית):

https://youtu.be/v70QRjD0QKk


והסבר מקיף על הארוזיה שיוצרת מערות:

https://youtu.be/EX0q5I3-HZI?long=yes

עלעול (Dust devil), או בעברית "עלעול רוח", הוא תופעה מטאורולוגית של נד ענן של חול או מים.

עלעול החול הוא מעין תימרת אבק שנוצרת מים מערבולת אוויר, שנראית כצינור חול דק ומתנשא לשמיים, עד לגובה של כ-100 מטרים.

קוטרו של עלעול החול הוא כמה מטרים. עלעול חול נוצר בחום ובאזורים צחיחים, לכן הוא יקרה בדרך כלל במדבריות.

אל תתנו לדמיון של עלעול החול לטורנדו להפחיד אתכם. לרוב הוא קטן מכדי להסב נזק של ממש והוא נוטה להתקיים זמן קצר מאוד. מדובר באירוע נדיר במיוחד, שהיא תתחזק ותהיה חזקה על כך, עד כדי העפת עצמים באוויר, כמו גגות או מכוניות קטנות.

קיים גם עלעול מים הנקרא גם נד מים. זהו מעין מערבולת חזקה דמוית עמוד בשמיים, שלרוב היא מופיעה כענן בצורה של משפך. עלעול מים מתרחש בגוף מים ומחובר לענן ערימה.


הנה סרטון עם עלעול חול בנגב:

http://youtu.be/dut182XLPio


ועולעול מים, מעל הים:

http://youtu.be/8RkSv6nvY0I

נַעלוֹן גְּבֶרֶת (Cypripedium Calceolus), או ליידי סליפרס, הוא שמו של צמח נוי ממשפחת הסחלביים, שמוצאו מצפון אירופה ואסיה.

זן אחד של הצמח, שפעם היה נפוץ ביבשת אירופה, הפך להיות צמח כמעט נכחד. בשלב מסוים דווח שהסחלב הזה נשאר לגדול רק במקום אחד באיים הבריטיים, במגרש גולף. מאז 1917 הוא נשמר תחת השגחה קפדנית של המשטרה, ששמרה עליו מהכחדה שיגרמו אנשים, או כדורי גולף תועים במשחק.

גם שוויו של ליידי סליפרס מהזן הזה הרקיע שחקים. מחירו של פרח אחד, אם היו מוכרים כזה אז, הוערך אז בכ-5,000 דולר.

זן אחר של "נעלון הגברת" הוא זה עם הצבע הסגול עז, כמעט חום-אדום בחלקו. צבעו בחלקו האחר הוא צהוב. גם זן זה סבל מקשיים בהתרבות. זרעיו של הצמח לא הצליחו לספק לו מזון וכדי למלא את צרכי התזונה שלו, הוא היה תלוי בפטרייה מסוימת שתעשה זאת. איך זה קורה? - הפטרייה חיה על הצמח הבוגר וניזונה ממנו.

אגב, על קשיי ההתרבות של הפרח הזה תעיד ההיסטוריה, המעידה על כך שאפילו החוקר הנודע צ'ארלס דארווין לא הצליח לתרבת אותו.


הנה נעלון הגברת הנדיר במלוא הדרו:

https://youtu.be/4TmVtDxA684


כך תאתרו אותו בטבע:

https://youtu.be/lRHF7yICGEg


מישהו שיש לו זן של נעלון הגברת בחצר:

https://youtu.be/okAcEtDdwR8


החיפוש אחרי הליידי'ז סליפר:

https://youtu.be/QdgdtdKzIfk


ובפארק צמחים באיטליה:

https://youtu.be/pjFYvv3v65M

יש כמה דגים שמכונים במקומות שונים בעולם "דגי השטן", אבל הכנפתן השדי הוא זה שמצדיק את שמו.

לפחות במראה.. במבט ראשון דג השטן הוא דג שיכול להיראות מפחיד מעט. קרניו המאיימות, המזכירות ציורי שטן מתקופות שונות, מקנות לו הילה מאיימת. אבל האמת שמדובר בדג שקט ולא מאיים, שניזון בעיקר מדגים קטנים ויצורי ים זעירים דוגמת הפלנקטון. יכולתו לעוף באוויר מעל המים מקנה לו מראה מלא הוד ויופי.

דג השטן הוא דג שחי במים החמים של הים התיכון ובמזרח האוקיינוס האטלנטי. כשהוא מעופף הוא חומק מטורפים, אבל לא פעם, דווקא באוויר ממתין לו הצייד שלו, השקנאי שטורף בו דווקא בעת שהוא מתעופף כדי לחמוק מסכנה במים.

בשל דיג לא מכוון ושינויים באקלים, נמצא הדוויל ריי בסכנת הכחדה. יש חשש אמיתי לקיומו בתקופה הקרובה ולכן דיג שלו אסור לחלוטין. שמו באנגלית Devil fish או Devil Ray.


הנה להקת דגי שטן עצומה במים ובאוויר:

http://youtu.be/CIrAgvXky3I


ודגי השדים במבט ממעוף השקנאים הציידים:

http://youtu.be/cqNxco4xcpI

הזיקית (Chameleon) משנה את צבע העור שלה, בהתאם לסביבה בה היא נמצאת. היא עושה זאת כדי להסוות את עצמה מפני טורפים. יכולתה להחליף צבעים מאפשרת לה להתמזג היטב ברקע שבו היא נמצאת וכך לא רק להגן על עצמה אלא גם להתגנב בעצמה אל הטרף שבו היא מעוניינת.

רצח הזיקית, אגב, הציד מתבצע באמצעות הלשון הארוכה והמהירה שלה. זו נשלחת במהירות הבזק אל החרק שבו היא מעוניינת ולרוב לא מותירה לו שום סיכוי.

הזיקית גם מסוגלת להביט בכל אחת מעיניה לכיוון אחר לחלוטין. שלא כמו כל היונקים האחרים, יש לה שתי עיניים עצמאיות לחלוטין זו מזו. לא נדיר לראות זיקית שעין אחת שלה מביטה קדימה והעין השנייה לצד או אפילו לאחור.

אבל נחזור לצבעים שלה - איך הזיקית מחליפה צבעים כל כך מהר?

בעורה של הזיקית יש תאים קטנים עם פיגמנטים בכמה צבעים והאור משתקף בהם על פי המצב. כשהזיקית משנה מצב רוח או מבחינה בשוני של הגוונים שבהם היא נמצאת, המיקום של הפיגמנטים על עור הזיקית משתנה והצבע הכללי שלה מתאים את עצמו לצבע המשטח שעליו או לידו הזיקית נמצאת.


הנה הסבר על הזיקית (עברית):

https://youtu.be/gRazRR0yqXk


הזיקית המופלאה וצבעיה:

https://youtu.be/KJtaIqahi3I


הזיקית כשהיא צדה באמצעות הלשון:

https://youtu.be/ySCV23UIe_Y


זיקית שמשנה את צבעיה בהגזמה קלה:

http://youtu.be/KMT1FLzEn9I


ההסבר החדש לשינוי הצבעים שלה:

https://youtu.be/SQggDnScsvI


ותת גוונים מדהימים והחלפת צבעים במהירות, כדי להסוות את עצמה:

https://youtu.be/ioblgpA5eTo

הצלופחים, בשמם המדעי צלופחאים, הם מינים של דגים מוארכים שמזכירים נחש. למרבית מיני הצלופחים אין קשקשים.

הצלופחים ידועים בתופעת הטבע המופלאה של "נדידת הצלופחים". זוהי נדידה שבה זחלים צעירים של צלופחים חוצים את האוקיינוס האטלנטי בדרכם אל המים המתוקים.

נדידת הצלופחים היא מסע בן אלפי קילומטרים, שבו הופכים זחלי הצלופח מדגי ים, החיים במים מלוחים, לדגי מים מתוקים. הזחלים נסחפים בזרמי האוקיינוס למסע של אלפי קילומטרים, שנמשך כ-3 שנים. המסע מתחיל מים סרגסו וכשהם חוצים את האוקיינוס האטלנטי הם מגיעים לחופי אירופה. שם עולים הצלופחים הצעירים בנהרות המים המתוקים וחיים בהם במשך עוד 7 שנים ויותר.

לקראת סוף חייהם, חוזרים הצלופחים שוב אל הים להיות דגי ים שחיים במים המלוחים. אז הם עושים את המסע ההפוך למערב ואחרי אלפי קילומטרים על קרקעית הים, הם מגיעים למקום שבו נולדו בים סרגסו ומטילים ביצים שיתחילו חיים חדשים.


הנה האכלה של צלופחים בשמורה:

http://youtu.be/zp7ToxFod3k


וסרטון על הצלופחים (מתורגם):

http://youtu.be/BR1enXROmgA

התשובה היא שבניגוד ליונקים ובני אדם, שחייהם תלויים בקיומה של מערכת העצבים שבמוח, אצל בעלי חיים כמו תולעים, לטאות או שממיות מפוזרת מערכת העצבים על פני כל הגוף. לכן, אם תולעת נחתכת ממשיכים שני חלקי גופה הכרותים לנוע בעצמם, במשך זמן רב.

כך גם השממית, שזנבה הוסר, תוכל לראות את זנבה ממשיך להתנועע, בעוד לה יגדל בתוך שבועות זנב חדש לגופה (תהליך שנקרא "רגנרציה" - כושר החלמה).


הנה הסבר על התופעה של הרגנרציה:

https://youtu.be/FrL7rQg8nbw


זנב השממית ממשיך לנוע אחרי שנקרע בטעות:

http://youtu.be/wQnDx6BIcE0


הזנב הקרוע יכול להמשיך לנוע עוד זמן רב:

https://youtu.be/JdbyMYdkXaI


והזנב החדש שגדל ללטאות כאלה ומסתבר שאינו בדיוק הזנב שהיה להן קודם:

http://youtu.be/GEehfX6qUwM

דגים מעופפים הם כאילו דבר והיפוכו. דגי הדאון חיים בים הפתוח (מי שיפליג בסירת מירוץ יראה אותם גם באילת). הם לא מתחרים בעופות, אלא בשל התחרות עם דגים טורפים מהירים כמותם הם מנצלים את יכולתם הבלעדית לקפוץ ולזנק לאוויר. זה מצליח להם הודות לסנפיר הזנב התחתון הארוך, שחותר בזיגזג במים כמו מנוע של סירת מירוץ. היתר כבר נעשה בעזרת סנפירי החזה הרחבים שהם בדיוק כמו כנפיים.

הכנפיים מאפשרות לדג הדאון לדאות באוויר למרחק של מאות מטרים. הם לא רק מעופפים למרחק גדול שכזה. לפני שהם צונחים בחזרה למים, דגי הדאון נוטים לימין או לשמאל, כדי ליפול הרחק מנתיב הרדיפה של הטורפים הרודפים אותם במים.


הנה דגי הדאון מעופפים באוויר:

http://youtu.be/9uFjmeWnFZ4

ביו-לומינציה, או ביולומינסנציה (Bioluminescence) היא יצירת אור על ידי אורגניזם חי. אורגניזם הוא בעל חיים. הביולומינציה משותפת לכמה מיקרואורגניזמים, בעלי חיים זעירים וניתן למצוא אותה גם בצמחים.

מה הופך את כל אלה לפנסים חיים? - מדובר באור שנוצר מתגובה כימית אצל אותם מיקרו-אורגניזמים וצמחים. תגובה כימית כזו גורמת לפליטת אנרגיה בצורה של אור. האור הזה נועד למשיכת בני זוג, לפיתוי הטרף ועוד.

התאורה הטבעית שבביולומינציה מתרחשת בחמצון של חומר בשם 'לוציפרין'. ההרכב הכימי של הלוציפרין משתנה מבעל חיים אחד לשני. המבנה הזה לא זוהה בכל האורגניזמים הזוהרים.

בגחליליות למשל, זיהו כבר לפני שנים את המבנה הכימי של הלוציפרין וכיום הוא מיוצר באופן מלאכותי. השימוש המסחרי העיקרי בו הוא ליצירת סטיקלייט - מקלות זוהרים.

מרבית בעלי החיים זוהרים לפרקי זמן קצרים, בעיקר משום שהארה רצופה גורמת להתחממותם. רק מספר קטן של בעלי חיים זוהר כל הזמן, בעיקר תודות למולקולה בשם ATP1, שצורכת מעט אנרגיה ולא מחממת.


הנה הביולומינציה (מתורגם):

https://youtu.be/oKjFVBVGad0?t=11s


הכימיה של הביולומינציה:

https://youtu.be/Wy1vtK8srzQ


כמה יצורים מופלאים עם ביולומינציה מעולה:

https://youtu.be/UXl8F-eIoiM


וחוף מדהים שמואר מפלנקטון עם ביולומינציה:

https://youtu.be/Aaxll8yaAAA