מה ההסבר האקוסטי לנשיפה בטרומבון?
הטְרוֹמְבּוֹן (Trombone), שמשמעות שמו באיטלקית "חצוצרה גדולה", הוא כלי נשיפה ממתכת, בעל ידית הזזה שמאריכה ומקצרת את אורך הכלי ובכך משנה את גובה הצלילים.
לכן צריך נגן הטרומבון ללמוד היטב את המיקום המדויק של כל תו, בכדי שיוכל להפיק את כל הצלילים השונים שהטרומבון מאפשר.
המסוט הזה, שמחליף בטרומבון את שסתומי כלי הנשיפה האחרים ממתכת, הוא זה שמאפשר להפיק עם הטרומבון גם את נגינת הגליסנדו, בה גולשים מצליל לצליל, בירידה ובעליה רציפה בין הצלילים - ללא הפסקה ביניהם.
צלילי הטרומבון מופקים על ידי הרטטת השפתיים ואפקט ההרעדה הזה של הצליל נקרא טרמולו. מאותו טרמולו גם נולד השם טרומבון.
בהרכב התזמורת הסימפונית של ימינו משתתפים לרוב 3 טרומבונים, המחולקים בדרך כלל לשני טרומבוני טנור וטרומבון באס אחד.
עוד קיימים, אם כי פחות מוכרים, גם טרומבוני סופרן, אלט וקונטרבס. לצלילים גבוהים במיוחד יש אפילו טרומבוני פיקולו וסופרנינו.
והכי מדהים ולא כל כך ידוע, שיש גם טרומבון שסתומים (Valve Trombone). בטרומבון השסתומים אין סלייד אלא... שסתומים, כמו בחצוצרה. לא יפליא אתכם לדעת שהנגינה בו דומה מאוד לנגינה בחצוצרה.
הטרומבון הצטרף לתזמורת הסימפונית בימי מוצרט. גם באופרה "חליל הקסם" וב"טובה מירום" המפורסם מתוך ה"רקוויאם" שלו יש לטרומבון תפקידים משמעותיים. הראשון ששילב אותו בסימפוניה היה בטהובן, בסימפוניה ה-5 שלו.
ביצירתו הפופולארית "בולרו", ראוול משלב את הטרומבון בתפקיד סולו על מנגינת הנושא, הכוללת נגינת גליסנדו. גם אורף, ביצירתו המפורסמת "כרמינה בורנה", עשה שימוש רב בטרומבון.
הטְרוֹמְבּוֹן (Trombone), שמשמעות שמו באיטלקית "חצוצרה גדולה", הוא כלי נשיפה ממתכת, בעל ידית הזזה שמאריכה ומקצרת את אורך הכלי ובכך משנה את גובה הצלילים.
לכן צריך נגן הטרומבון ללמוד היטב את המיקום המדויק של כל תו, בכדי שיוכל להפיק את כל הצלילים השונים שהטרומבון מאפשר.
הפקת הצליל
הטרומבון דומה לחצוצרה בהפקת הצליל אך יש בו מסוֹט, באנגלית "סלייד". זוהי למעשה ידית, המחוברת לחלק צינורי הנע פנימה והחוצה, כשבכך הוא מאריך ומקצר את קנה הכלי ולמעשה הוא משנה את גובה צליליו.
המסוט הזה, שמחליף בטרומבון את שסתומי כלי הנשיפה האחרים ממתכת, הוא זה שמאפשר להפיק עם הטרומבון גם את נגינת הגליסנדו, בה גולשים מצליל לצליל, בירידה ובעליה רציפה בין הצלילים - ללא הפסקה ביניהם.
צלילי הטרומבון מופקים על ידי הרטטת השפתיים ואפקט ההרעדה הזה של הצליל נקרא טרמולו. מאותו טרמולו גם נולד השם טרומבון.
בהרכב התזמורת הסימפונית של ימינו משתתפים לרוב 3 טרומבונים, המחולקים בדרך כלל לשני טרומבוני טנור וטרומבון באס אחד.
עוד קיימים, אם כי פחות מוכרים, גם טרומבוני סופרן, אלט וקונטרבס. לצלילים גבוהים במיוחד יש אפילו טרומבוני פיקולו וסופרנינו.
והכי מדהים ולא כל כך ידוע, שיש גם טרומבון שסתומים (Valve Trombone). בטרומבון השסתומים אין סלייד אלא... שסתומים, כמו בחצוצרה. לא יפליא אתכם לדעת שהנגינה בו דומה מאוד לנגינה בחצוצרה.
תולדות הכלי
הסברה היא שהטרומבון שימש כבר את הרומאים. בימי הביניים היה בשימוש בחצרות אצילי אירופה ומהמאה ה-16 סייע למקהלות בחיזוק תפקידי השירה. כך השתמשו בו באך והנדל בתקופת הבארוק.
הטרומבון הצטרף לתזמורת הסימפונית בימי מוצרט. גם באופרה "חליל הקסם" וב"טובה מירום" המפורסם מתוך ה"רקוויאם" שלו יש לטרומבון תפקידים משמעותיים. הראשון ששילב אותו בסימפוניה היה בטהובן, בסימפוניה ה-5 שלו.
ביצירתו הפופולארית "בולרו", ראוול משלב את הטרומבון בתפקיד סולו על מנגינת הנושא, הכוללת נגינת גליסנדו. גם אורף, ביצירתו המפורסמת "כרמינה בורנה", עשה שימוש רב בטרומבון.
