מהו המברק ואיך שלחו מברקים פעם?
המברק (Telegram), או הטלגרמה כמו שקראו לו פעם, הם מסרים קצרים שהועברו למרחקים באמצעות תקשורת מיוחדת ומהירה יחסית.
הטלגרמות, המברקים של פעם, היו כמו הטוויטר של פעם, אבל במחיר כספי ולא זול במיוחד. באמצעות המברק אנשים יכולים היו לכתוב מסר קצר ולשלוח אותו לאחרים. הוא היה מגיע מודפס כמובן והשולחים היו משלמים עבורו. אתה כותב שורה ומשלם עבור המלים לפי מספרן.
הטכנולוגיות השתנו עם השנים. מה שהחל עוד הרבה לפני עידן הטכנולוגיה, נולד במסרים שהועברו במדורות וסימני עשן מראשי ההרים. אבל הוא היה לטלגרף, כשהחלו להשתמש בקודים כמו קוד מורס וקוד בודו, להעברת ידיעות מוצפנות.
עם השנים הטכנולוגיה של המורס התפתחה והייתה להודעות טלגרמה שנשלחו ברשת הטלקס (Telex). הטלקס הזכיר רשת טלפונים אבל איפשר לשלוח רק מברקי טלקס כתובים, כולל הודעות טלקס בינלאומיות. היו ימים שבהם אנשים לא יכולים היו לשוחח עם חו"ל בשיחות חוץ ובינלאומיות. גם בטלקס השתמשו בתשלום וגם כאן היה מגוון שימושים רחב - ממשלוח ברכות או הודעות דחופות ועד לאישור עסקאות על ידי בנקים.
הודעות הטלגרף שנודעו בעולם בתור טלגרמה (telegram) או כבלגרמה (cablegram), זכו בישראל לחידושו של בן יהודה כ"מברק". השימוש בהם בארץ הגיע לשיא בשנות ה-70-80, כשישראלים נאלצו להמתין יותר מ-7 שנים לקו טלפון.
כך או כך, בעידן החדש הפך המברק לאובייקט היסטורי ומיושן, שלא מכסה את עלות השירות. ככל שנכנסו לשימוש וצברו פופולריות הדואר האלקטרוני, מסרוני ה-SMS והאינטרנט ובהמשך גם הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים האישיים - הפכו המברקים ללא רלוונטיים.
שליחת המברק הפכה יותר ויותר מיותרת ובהדרגה הגיעו גם הממשלות להבנה שבעידן האינטרנט מדובר בפריט אנכרוניסטי, שלא לומר מת, שבעיקר מוביל את הדואר ואת חברות המברקים להפסדים.
וכך, הלכה ונעלמה הטכנולוגיה המיושנת הזו. היום כבר אין כמעט בעולם שירותי מברקים, שנטלו תפקיד משמעותי בהעברה של תמסורות לאורך השנים. מברקים שימשו, בין השאר, כדי להודיע על הטיסה הראשונה בהיסטוריה בשנת 1903, כדי להכריז על מינויו של צ'רצ'יל ללורד הראשון של הצי הבריטי ועל תחילתה של מלחמת העולם השנייה.
ואגב, את המברק הקצר בהיסטוריה שלח ויקטור הוגו (יש המייחסים אותו לאוסקר וויילד). הוא שלח אותו למוציא לאור של ספרו. תוכן המברק היה בפשטות סימן שאלה "?" - הסופר רצה לדעת איך הספר החדש שלו נמכר. הספר נמכר כנראה היטב, כי התשובה של המו"ל הייתה "!"...
המברק (Telegram), או הטלגרמה כמו שקראו לו פעם, הם מסרים קצרים שהועברו למרחקים באמצעות תקשורת מיוחדת ומהירה יחסית.
הטלגרמות, המברקים של פעם, היו כמו הטוויטר של פעם, אבל במחיר כספי ולא זול במיוחד. באמצעות המברק אנשים יכולים היו לכתוב מסר קצר ולשלוח אותו לאחרים. הוא היה מגיע מודפס כמובן והשולחים היו משלמים עבורו. אתה כותב שורה ומשלם עבור המלים לפי מספרן.
הטכנולוגיות השתנו עם השנים. מה שהחל עוד הרבה לפני עידן הטכנולוגיה, נולד במסרים שהועברו במדורות וסימני עשן מראשי ההרים. אבל הוא היה לטלגרף, כשהחלו להשתמש בקודים כמו קוד מורס וקוד בודו, להעברת ידיעות מוצפנות.
עם השנים הטכנולוגיה של המורס התפתחה והייתה להודעות טלגרמה שנשלחו ברשת הטלקס (Telex). הטלקס הזכיר רשת טלפונים אבל איפשר לשלוח רק מברקי טלקס כתובים, כולל הודעות טלקס בינלאומיות. היו ימים שבהם אנשים לא יכולים היו לשוחח עם חו"ל בשיחות חוץ ובינלאומיות. גם בטלקס השתמשו בתשלום וגם כאן היה מגוון שימושים רחב - ממשלוח ברכות או הודעות דחופות ועד לאישור עסקאות על ידי בנקים.
הודעות הטלגרף שנודעו בעולם בתור טלגרמה (telegram) או כבלגרמה (cablegram), זכו בישראל לחידושו של בן יהודה כ"מברק". השימוש בהם בארץ הגיע לשיא בשנות ה-70-80, כשישראלים נאלצו להמתין יותר מ-7 שנים לקו טלפון.
כך או כך, בעידן החדש הפך המברק לאובייקט היסטורי ומיושן, שלא מכסה את עלות השירות. ככל שנכנסו לשימוש וצברו פופולריות הדואר האלקטרוני, מסרוני ה-SMS והאינטרנט ובהמשך גם הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים האישיים - הפכו המברקים ללא רלוונטיים.
שליחת המברק הפכה יותר ויותר מיותרת ובהדרגה הגיעו גם הממשלות להבנה שבעידן האינטרנט מדובר בפריט אנכרוניסטי, שלא לומר מת, שבעיקר מוביל את הדואר ואת חברות המברקים להפסדים.
וכך, הלכה ונעלמה הטכנולוגיה המיושנת הזו. היום כבר אין כמעט בעולם שירותי מברקים, שנטלו תפקיד משמעותי בהעברה של תמסורות לאורך השנים. מברקים שימשו, בין השאר, כדי להודיע על הטיסה הראשונה בהיסטוריה בשנת 1903, כדי להכריז על מינויו של צ'רצ'יל ללורד הראשון של הצי הבריטי ועל תחילתה של מלחמת העולם השנייה.
ואגב, את המברק הקצר בהיסטוריה שלח ויקטור הוגו (יש המייחסים אותו לאוסקר וויילד). הוא שלח אותו למוציא לאור של ספרו. תוכן המברק היה בפשטות סימן שאלה "?" - הסופר רצה לדעת איך הספר החדש שלו נמכר. הספר נמכר כנראה היטב, כי התשובה של המו"ל הייתה "!"...
