מהי ארכיאולוגיה ימית?
ארכיאולוגיה ימית (Marine Archaeology), או ארכיאולוגיה תת-ימית, היא ענף בארכיאולוגיה בו חושפים על קרקעית הים ובחופים שרידים מהעבר.
מטרת התחום היא ללמוד דרך הממצאים הללו על הסחר הימי הקדום ועל יחסי המסחר, הספנות והקשרים שבין תרבויות העולם העתיק.
תחום מחקר זה עוסק בחיפוש של שרידי פעילות ימית קדומה, החל מכלי שיט שטבעו על מטענם, דרך רציפים, מתקני נמל, תעלות שיט ושוברי גלים.
עוד חקר של הארכיאולוגיה הימית הוא חפירה בשרידים ארכיאולוגיים שבעבר היו ביבשה אך טבעו, עקב שינויים של גובה פני הים.
דוגמאות למחקר כזה ניתן למצוא בעיר העתיקה אלכסנדריה שטבעה למצולות, או בכפר הנאוליתי שהתגלה בעומק של כמה מטרים, בסמוך למבצר עתלית.
ממצאים כאלו בישראל שופכים אור על אספקטים שונים בתולדות הספנות האזורית, בדגש על זו של אגן הים התיכון, גדות הנילוס וים סוף.
ממצאי הארכיאולוגיה התת-ימית כוללים סחורות שטבעו בים עם ספינות המסחר הטרופות, דרך דברי אמנות ואוצרות יקרים שנבזזו בכיבושים צבאיים וטבעו בדרכן אל האימפריות הכובשות ועד כלי נשק וכלי רכב מאוניות צבא שטבעו במלחמות העבר.
המעניין במחקר ארכיאולוגי של אניות טרופות הוא שבניגוד לארכאולוגיה על היבשה, בה מתערבבים השרידים מתקופות שונות אלו באלו, בספינות כאלה הממצאים כמו מקפיאים נקודה בזמן ומאפשרים לחוקרים הצצה למאגר חד-תקופתי של חפצים, שיד אדם לא נגעה בו מאז טבע בתוך גוף הספינה השוקעת למצולות.
מכאן שדרך מאגר שכזה אפשר ללמוד המון על חפצי התקופה, על טכנולוגיות שבהן השתמשו יורדי הים ואפילו על כלי האוכל שלעתים ניתן למצוא ממש על שולחן האוכל שעליו סעדו המלחים והאורחים רגע לפני הטביעה.
מבחינה מחקרית, מכלול כזה הוא "מכרה זהב מדעי", המהווה מעין "קפסולת זמן" טבועה שמוגשת לחוקרים כמו שהיא וללא בלבולים וערבוביות שרווחים כל כך בממצאים ארכיאולוגיים שנחפרים על היבשה.
ארכיאולוגיה ימית (Marine Archaeology), או ארכיאולוגיה תת-ימית, היא ענף בארכיאולוגיה בו חושפים על קרקעית הים ובחופים שרידים מהעבר.
מטרת התחום היא ללמוד דרך הממצאים הללו על הסחר הימי הקדום ועל יחסי המסחר, הספנות והקשרים שבין תרבויות העולם העתיק.
תחום מחקר זה עוסק בחיפוש של שרידי פעילות ימית קדומה, החל מכלי שיט שטבעו על מטענם, דרך רציפים, מתקני נמל, תעלות שיט ושוברי גלים.
עוד חקר של הארכיאולוגיה הימית הוא חפירה בשרידים ארכיאולוגיים שבעבר היו ביבשה אך טבעו, עקב שינויים של גובה פני הים.
דוגמאות למחקר כזה ניתן למצוא בעיר העתיקה אלכסנדריה שטבעה למצולות, או בכפר הנאוליתי שהתגלה בעומק של כמה מטרים, בסמוך למבצר עתלית.
ממצאים כאלו בישראל שופכים אור על אספקטים שונים בתולדות הספנות האזורית, בדגש על זו של אגן הים התיכון, גדות הנילוס וים סוף.
ממצאי הארכיאולוגיה התת-ימית כוללים סחורות שטבעו בים עם ספינות המסחר הטרופות, דרך דברי אמנות ואוצרות יקרים שנבזזו בכיבושים צבאיים וטבעו בדרכן אל האימפריות הכובשות ועד כלי נשק וכלי רכב מאוניות צבא שטבעו במלחמות העבר.
המעניין במחקר ארכיאולוגי של אניות טרופות הוא שבניגוד לארכאולוגיה על היבשה, בה מתערבבים השרידים מתקופות שונות אלו באלו, בספינות כאלה הממצאים כמו מקפיאים נקודה בזמן ומאפשרים לחוקרים הצצה למאגר חד-תקופתי של חפצים, שיד אדם לא נגעה בו מאז טבע בתוך גוף הספינה השוקעת למצולות.
מכאן שדרך מאגר שכזה אפשר ללמוד המון על חפצי התקופה, על טכנולוגיות שבהן השתמשו יורדי הים ואפילו על כלי האוכל שלעתים ניתן למצוא ממש על שולחן האוכל שעליו סעדו המלחים והאורחים רגע לפני הטביעה.
מבחינה מחקרית, מכלול כזה הוא "מכרה זהב מדעי", המהווה מעין "קפסולת זמן" טבועה שמוגשת לחוקרים כמו שהיא וללא בלבולים וערבוביות שרווחים כל כך בממצאים ארכיאולוגיים שנחפרים על היבשה.
