פילוסופיה (Philosophy), אם נגדיר אותה לרגע בפשטות, היא תורת החוכמה. זהו תחום מחקרי העוסק בהבנה של מושגי יסוד בהכרה האנושית, או בחיים שלנו.

הפילוסופיה מפעילה גישה ביקורתית, שיטתית וכזו המסתמכת על טיעונים רציונליים, לחקר שאלות שונות, בנושאים כמו חקר הקיום האנושי, המציאות, ההכרה, הנפש, ההיגיון, המוסר, הסיבתיות, השפה והידע.

פירוש המילה פילוסופיה ביוונית הוא "אהבת החוכמה". ואכן, הפילוסופיה נולדה ביוון הקדומה, אך משערים שהיא הרבה יותר מוקדמת. הסברה היא שמשחר התרבות האנושית, עסקו הוגים בני התקופות בשאלות משמעותיות בחיי האדם ובדיונים על התשובות הראויות להן.

בין הנושאים שבהם עוסקת הפילוסופיה נמצאים הלוגיקה, היא תורת ההיגיון, תורת ההוויה, שהיא תורת ה"יש" הנקראת בלועזית מטאפיזיקה או אונטולוגיה, האסתטיקה, העוסקת במושגי היופי והאמנות והמטאפילוסופיה, שעיסוקה במהות הפילוסופיה ובמטרותיה.

במהלך השנים נוספו עוד ענפים לפילוסופיה, כמו הפילוסופיה של המדע, פילוסופיה של הלשון, של הדת (תאולוגיה), פילוסופיה של החינוך, של הנפש, של ההיסטוריה ושל המתמטיקה.

יש גם את ענף המחשבה המדינית והדיון הפילוסופי בפוליטיקה, שבתקופות מסוימות היווה חלק מרכזי בפילוסופיה של הזמן. מחשבה מדינית, או פילוסופיה מדינית, היא תורה העוסקת באמנות הממשל, בצדקת קיומן של מדינות ובאתיקה של קבוצות.


מהי הפילוסופיה:

https://youtu.be/zhnglxhzh7Y


למה כדאי ללמוד אותה (עברית):

https://youtu.be/8Bjt6FMTIkU


על החשיבה הביקורתית שהיא כה חשובה בפילוסופיה:

https://youtu.be/vNDYUlxNIAA


בחיוך על מובטל שרוצה לעבוד במקצוע הפילוסופי שלו (עברית):

https://youtu.be/H8zrBtK_V_E


וסרטון נהדר שמסביר מהי פילוסופיה (מתורגם):

https://youtu.be/1A_CAkYt3GY?long=yes

זוֹאוֹלוֹגְיָה (Zoology) היא ענף במדעי החיים שבו חוקרים זואולוגים, כלומר מדענים העוסקים בזואולוגיה, עולם בעלי החיים.

הזואולוגיה היא תחום מדעי החוקר את מבנה גופם של בעלי חיים, אורחות חייהם, דרכי הגידול וההתרבות שלהם ואת היחסים בינם לבין בעלי חיים אחרים או בינם לבין סביבת המחיה שלהם.

המילה חחח היא הלחם של שתי מילים מהשפה היוונית. הראשונה היא המילה "זוֹאוֹן", כלומר "חיה" ואחריה המילה "לוגיה" שפירושה "תורה".

בתגית "בעלי חיים" תכירו את בעלי החיים שחוקרים הזואולוגים. יש גם תחום של זואולוגיה ימית בו חוקרים את אלו שבתגית "בעלי חיים ימיים".

בנוסף, הזואולוגיה כוללת בתוכה או משתמשת בתחומים נוספים כמו פיזיולוגיה, אנטומיה, אבולוציה, אקולוגיה וביולוגיה.


הנה עולם הזואולוגיה:

https://youtu.be/2RbFedaFPqA


למה כדאי ללמוד זואולוגיה כתחום מחקר?

https://youtu.be/ZdaX8NqbuvI


מצגת וידאו על עבודתם של הזואולוגים:

https://youtu.be/5suxAxFm0vE


זואולוגיה מספרת:

https://youtu.be/ipOoEmrm4pI


מגוון המינים בטבע וכמה הוא חשוב לאדם (מתורגם):

https://youtu.be/GK_vRtHJZu4


וסרטון תיעודי על מדע הזואולוגיה:

https://youtu.be/rbJ3H13yrTw?long=yes

מדע הגאולוגיה (Geology) הוא ענף בתחום מדעי כדור הארץ ואחד ממדעי הטבע.

במדע הגאולוגיה נכללים תחומי מחקר שונים ומגוונים, העוסקים בכדור הארץ ותכונותיו למרכיבים השונים, בתצפיות והסברים לתופעות שונות, המתחברים לתמונה שלמה.

הגאולוגיה חוקרת את הגאוספירה של כדור הארץ המוצק. המחקר הגאולוגי מדבר על תכונותיה של הגאוספירה, את זמן ותהליך ההיווצרות שלה ומרכיביה השונים.

המילה גאולוגיה פירושה תורת הקרקע. היא מורכבת מהמילים היווניות גִי, שפירושה "קרקע" ולוגיה שפירושו "תורה".

בגאולוגיה נחקרים גם תהליכים דינמיים שונים המתרחשים בה, כולל רעידות אדמה, צורות הנוף השונות, נדידת היבשות ואוצרות הטבע הטמונים בה.

את התפתחות כדור הארץ, התהליכים השותפים ליצירתו ולשינויים המתרחשים בו, והשפעתם על יצירת הנוף המגוון שאנו רואים, חוקר מדע הגאולוגיה באמצעות מינרלים, סלעים, קרקעות ומאובנים.

לא רק בכדור הארץ עוסק המחקר הגאולוגי. יש בו גם חקר של המאפיינים המוצקים של גרמי השמיים שביניהם כוכבי לכת, אסטרואידים, מטאוריטים וכוכבי שביט.

על רבים מהמקומות והתופעות שמרתקות את הגאולוגים בעולם קראו בתגית "גאולוגיה".


הנה סרטון שמסביר את מדע הגאולוגיה:

http://youtu.be/19J_h6icI1o


מעט מהסוגיות שבהן עוסקים הגאולוגים (עברית):

https://youtu.be/ZTYdEmLm4jc


כך נוצרים סלעים למשל (מתורגם):

https://youtu.be/mwCWzL0vlw0


והנה גאולוג שמציג את הגיאולוגיה של אזור אילת (עברית):

https://youtu.be/e0iXmIbmgnk?long=yes

ארכיאולוגיה (Archaeology) הוא מדע העוסק בחקר שרידים מהעבר. הארכיאולוגיה מתמקדת בחקר התרבות החומרית. לרוב היא מתבססת על חפירות ארכיאולוגיות, שבהם מוצאים הארכיאולוגים שרידים מן העבר ולומדים מהם על התקופות והתרבויות שאת שרידיהן גילו.

הארכיאולוגים חוקרים את העבר של התרבות האנושית על ידי חפירה וחשיפה של כלים וחפצים עתיקים של מי שחיו בימי קדם. בין סוגי הנתונים שנוהג הארכיאולוג לאסוף נמצאים הממצאים, שבהם נכללים בין השאר כלים, חפצים, כלי נשק, מבנים וכמובן שרידי אנשים, בעלי חיים וצמחים.

השיטות המדעיות של הארכיאולוגים הן איתור, תיעוד מסודר וניתוח המידע החומרי והסביבתי שבאתרים הנחקרים על ידם. את שברי הכלים והחפצים מחברים הארכיאולוגים, שבר אחרי שבר ופיסה אחר פיסה. זו עבודה מאד זהירה ומקצועית והם לומדים ורוכשים ידע רב כדי להצליח בה.

מקור המונח מצירוף של שתי מילים ביוונית. "ארכיאו" פירושו עתיק ו"לוגיה" היא תורה, דעת, או חקר.


כך לומדים על הקסם הארכיאולוגי בחפירות ולא של המורה דווקא (עברית):

https://youtu.be/gpGLcJbdyu0?t=24


דוגמה לארכיאולוגיה מסעירה ומסתורית מתחת לבית (עברית):

https://youtu.be/u6rTbJATHVI


הארכיאולוגיה והארכיאולוגים:

http://youtu.be/qMzpA5oCGNY


כמה מהתגליות הארכיאולוגיות הכי חשובות בעולם:

http://youtu.be/AGG3nMwY-Ss


הסבר על השיטות לחקור ארכיאולוגיה:

http://youtu.be/zOJlCdMvWAI


חפירה ארכיאולוגית:

http://youtu.be/PcT1vGyJzyg


הארכיאולוגיה לא חוקרת רק על פני היבשה (עברית):

https://youtu.be/7XoVPd0G8bY


כך מגלים אתרים ארכיאולוגיים ואפילו פרהיסטוריים (עברית):

https://youtu.be/Wpbf1nCB4_Q


חלק מהמאמץ של הארכיאולוגים הוא להקדים שודדי עתיקות (עברית):

https://youtu.be/svu4QoYMBs4


ותכנית חינוכית על עולם הארכיאולוגיה (עברית):

http://youtu.be/wNtoqsEzwvQ?long=yes

אנתרופולוגיה (Anthropology) הוא תחום מדעי העוסק בחקר האדם בחברה ומתבונן על כך מזוויות מגוונות. אלה מביאות בחשבון את המרכיבים הרבים בחיים האנושיים.

יש אנתרופולוגים העוסקים בחקר חברות רחוקות או שבטים מבודדים. אחרים חוקרים פרטים מהעבר ואת החברות בהן פעלו. יש מהם אף כאלה שהתפרסמו במחקריהם על חברות פרהיסטוריות.

מאז ומתמיד עסקו אנתרופולוגים בחקר של חברות פשוטות, כאלה שלא היו להן טקסטים שנכתבו. הלמידה על התרבויות הללו הייתה על ידי בחינה של הכלים והיצירות שנוצרו בתרבויות כאלה.

מוכר במיוחד בעולם האנתרופולוגיה הוא תחום האנתרופולוגיה החברתית. תחום זה של מחקר עוסק בהתנהגות חברתית, התנהגות הבאה לידי ביטוי ביחסים שבין פרטים בחברה, בין קבוצות בה וגם בין ארגונים פוליטיים שונים.

במסגרת מחקרית זו חוקרים האנתרופולוגים גם את היחסים היומיומיים בין הפרט למדינה וגם אלה שבין קבוצות שונות למדינה. הפרטים הרי פוגשים את המדינה בכל רגע והיבט בחייהם.

מקור המונח מצירוף של שתי מילים ביוונית. "אנתרופו" שפירושו "של האדם", או "אנושי" ו"לוגיה" שמשמעותה היא תורה, דעת או חקר.

הכירו את חברות ותרבויות העולם בתגית "אנתרופולוגיה".


הנה תיאור של מדע האנתרופולוגיה:

https://youtu.be/J5aglbgTEig


הצצה לכמה מהחברות האנושיות בעולם:

https://youtu.be/udj7ovfg1Xs


שיטות המחקר באנתרופולוגיה וכיצד החוקרים לומדים:

https://youtu.be/mISJ5B9237s


אנתרופולוגית מספרת (עברית):

https://youtu.be/4HEpJ5RrmUs


לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה:

https://youtu.be/mTl0kBvPRfs


ואנתרופולוג אופטי - הצלם שמתעד עמים ושבטים נכחדים (מתורגם):

https://youtu.be/OWq7ToR2U8Q?long=yes

סטטיסטיקה היא תחום ידע שבו אוספים ומנתחים מידע כמותי, כדי להסיק מסקנות. כך למשל אוספים נתונים על אזרחי המדינה ומנתחים אותם וכך לומדים על חייהם, עיסוקיהם, מצבם הכלכלי ועוד. או שאוספים את נתוני הקליעה של שחקני כדורסל ואחרי ניתוח מגיעים למסקנות על הבולטים שבהם ואלו שעושים עבודה פחות טובה.

הסטטיסטיקה נחשבת מדע שאינו ניסויי, אך היא משרתת היטב את אנשי המדע. הסטטיסטיקאים משתמשים בכלים מתמטיים כדי לטפל בנתונים שלקוחים במרבית המקרים מהתחומים המדעיים של מדעי הטבע ומדעי החברה ומסייעים לגלות בהם דברים חשובים, שיכולים לתרום מאד.

אך לסטטיסטיקה יש גם מגבלות לא קטנות. למשל בכך שהיא עובדת טוב על מספרים גדולים ודי רע על מספרים קטנים. לדוגמה, הבה נביט על אדם שרגלו האחת בגיגית מים רותחים ורגלו השנייה בגיגית של מים קפואים. על פי הסטטיסטיקה יהיה מצבו טוב, שכן ממוצע החום שבין המים הרותחים והמים הקפואים יהיה נורמלי. עם זאת, ברור לנו שבמציאות אדם כזה יסבול מאד... אולי משום כך היה מי שהעיד שאמר פעם בנג'מין ד'יזראלי, ראש ממשלת בריטניה, "יש שלושה סוגי שקרים: שקרים, שקרים גסים וסטטיסטיקה"...

דוגמה נוספת לבעיה של הסטטיסטיקה היא היכולת לנבא ממדגם קטן על האוכלוסיה כולה. למשל, לא פעם חוזים הסוקרים הפוליטיים את תוצאות הבחירות. הם עושים זאת בעזרת מדגם (קבוצה קטנה שאמורה לייצג את האוכלוסיה כולה). אך לא פעם, עם פרסום תוצאות האמת, מסתבר שהם טעו. ברוב המקרים הסיבה לכך היא שסטטיסטיקה היא מנבא מוגבל ולא תמיד מדויק של המציאות.


הנה דוגמאות קטנות למסקנות מעולם הסטטיסטיקה (עברית):

https://youtu.be/o4oM-7UOYRQ


סרטון שמדגים כמה שסטטיסטיקה יכולה להטעות כשמבינים ממנה דברים לא נכונים (עברית):

http://youtu.be/cKHAfiqHwZc


הסבירות הגדולה שסטטיסטיקה תטעה (מתורגם):

https://youtu.be/sxYrzzy3cq8


והסטודנטים לסטטיסטיקה באוניברסיטה (עברית):

https://youtu.be/b-k13rnRFcU

ההִיסְטוֹרְיָה (History) האנושית רצופה באירועים והתרחשויות מופלאות. אנשים בכל תקופה ותקופה תיעדו והשאירו עדויות על האירועים ההיסטוריים שקרו בעבר. אבל אנשי המדע שעושים סדר בידע שלנו על העבר הם ההיסטוריונים.

היסטוריה היא תחום מחקרי שעוסק בחקר אירועים שהתרחשו בעבר, בעיקר לפי חומר כתוב. אנו רוצים לחשוב שההיסטוריה היא מדע מדויק ושתיאור המציאות של ההיסטוריון הוא אכן פני הדברים המדויקים. אבל ההיסטוריון זוכר תמיד שהמנצחים הם שכותבים את ההיסטוריה. לכן, יש לבחון היטב את סיפוריהם שתועדו במסמכים שאותם בוחן חוקר ההיסטוריה ולדעת שהמרחק בין הדימוי של המלך החזק, המנצח, החכם והמצליח, לבין בוגד עלוב, טיפש וחדל-אישים, הוא העובדה הפשוטה שהראשון הוא זה שניצח בקרב או במאבק על הירושה ואנשיו הם שכתבו את העדויות ההיסטוריות. השני, גם אם גרסתו נכתבה, לא פעם היא הושמדה על ידי השליט, או סתם לא נחשבה למשהו בעל ערך ונגוזה - אל פח האשפה של ההיסטוריה.

כך, לדוגמה, קרה עם שטיח באייה, שמציג במעין קומיקס מימי הביניים 58 סצינות שמספרות על נצחונו של דוכס נורמנדי "ויליאם הכובש", בקרב הייסטינגס, והפיכתו למלך אנגליה. הוא מימן את יצירת השטיח ואין בו כל עדות או זווית מגירסתם של כוחות הרולד, מלך אנגליה שהובס ומת בקרב.

השימוש הנפוץ במילה היוונית היסטוריה, שפירושה "תיעוד" או "חקירה", הוא כמתארת אירועים והתרחשויות חשובות בעבר. היא הוכנסה לשימוש התרבותי בעידן של יוון הקדומה, מתוך השם "היסטוריה", שבחר הרודוטוס, מי שלימים יכונה "אבי ההיסטוריה", לספרו על מלחמת פרס-יוון. אגב, מהמילה "היסטוריה" נולדה גם המילה האנגלית "Story", לסיפור.


הנה סיפור לידתה של ההיסטוריה, עם הרודוטוס "אבי ההיסטוריה" (מתורגם):

https://youtu.be/A542ixwyBhc


ציר זמן לילדים המתאר את ההיסטוריה האנושית (מתורגם):

https://youtu.be/8POXvpQ31Uc


יש גם היסטוריות ספציפיות, כמו למשל ההיסטוריה של האינטרנט (מתורגם):

https://youtu.be/DBJsVfmvbuo


זו חשיבות לימוד ההיסטוריה (עברית):

https://youtu.be/OA1gjV_Lhio


סרטון שמציג את ההיסטוריה של העולם בשעתיים בלבד (מתורגם):

https://youtu.be/HZzSLaqk2dA?long=yes


ומדע ההיסטוריה המרתק כל כך (מתורגם):

https://youtu.be/5TbUxGZtwGI?long=yes

קונכולוגיה הוא ענף מחקר בביולוגיה, שעיסוקו בקונכיות האבן של הרכיכות, שהוא בעצם חלק אחד מהמלקולוגיה (malacology), המחקר של הרכיכות. מחקר זה כולל גם את הרכיכות חסרות הקונכייה, שמתנהל במכוני מחקר.

במאות הקודמות עסקו באיסוף והקמת אוספים ענקיים בעיקר אצילים ובני מלוכה, שזמנם הפנוי וממונם סייעו בידם להקים אוספים מפוארים. חלק ניכר אוספים אלו נתרם לאוניברסיאות ומוזיאונים לטבע ומוצג כיום בפני קהל גדול. האוספים הללו מסייעים לחוקרי טבע להגדיר ולמיין מיני רכיכות ובכך לסייע למחקר המדעי-השוואתי.

בסוף המאה העשרים גברה תודעת שמירת הטבע בארצות רבות ונאסרו שלייה של קונכיות מהים והסחר בקונכיות של מינים רבים. כך גם במדינת ישראל, שבה קיים אוסף לאומי ונוספים לו בעיקר פריטים שנאספו בעבר על ידי חובבים וחוקרי טבע.


הנה יריד שנתי שמתקיים כבר 75 שנה באי סניבל, עם תצוגה של פריטים נדירים ופרטי אמנות מקונכיות:

http://youtu.be/H6KQLHbIeKA

ארכיאולוגיה ימית (Marine Archaeology), או ארכיאולוגיה תת-ימית, היא ענף בארכיאולוגיה בו חושפים על קרקעית הים ובחופים שרידים מהעבר.

מטרת התחום היא ללמוד דרך הממצאים הללו על הסחר הימי הקדום ועל יחסי המסחר, הספנות והקשרים שבין תרבויות העולם העתיק.

תחום מחקר זה עוסק בחיפוש של שרידי פעילות ימית קדומה, החל מכלי שיט שטבעו על מטענם, דרך רציפים, מתקני נמל, תעלות שיט ושוברי גלים.

עוד חקר של הארכיאולוגיה הימית הוא חפירה בשרידים ארכיאולוגיים שבעבר היו ביבשה אך טבעו, עקב שינויים של גובה פני הים.

דוגמאות למחקר כזה ניתן למצוא בעיר העתיקה אלכסנדריה שטבעה למצולות, או בכפר הנאוליתי שהתגלה בעומק של כמה מטרים, בסמוך למבצר עתלית.

ממצאים כאלו בישראל שופכים אור על אספקטים שונים בתולדות הספנות האזורית, בדגש על זו של אגן הים התיכון, גדות הנילוס וים סוף.

ממצאי הארכיאולוגיה התת-ימית כוללים סחורות שטבעו בים עם ספינות המסחר הטרופות, דרך דברי אמנות ואוצרות יקרים שנבזזו בכיבושים צבאיים וטבעו בדרכן אל האימפריות הכובשות ועד כלי נשק וכלי רכב מאוניות צבא שטבעו במלחמות העבר.

המעניין במחקר ארכיאולוגי של אניות טרופות הוא שבניגוד לארכאולוגיה על היבשה, בה מתערבבים השרידים מתקופות שונות אלו באלו, בספינות כאלה הממצאים כמו מקפיאים נקודה בזמן ומאפשרים לחוקרים הצצה למאגר חד-תקופתי של חפצים, שיד אדם לא נגעה בו מאז טבע בתוך גוף הספינה השוקעת למצולות.

מכאן שדרך מאגר שכזה אפשר ללמוד המון על חפצי התקופה, על טכנולוגיות שבהן השתמשו יורדי הים ואפילו על כלי האוכל שלעתים ניתן למצוא ממש על שולחן האוכל שעליו סעדו המלחים והאורחים רגע לפני הטביעה.

מבחינה מחקרית, מכלול כזה הוא "מכרה זהב מדעי", המהווה מעין "קפסולת זמן" טבועה שמוגשת לחוקרים כמו שהיא וללא בלבולים וערבוביות שרווחים כל כך בממצאים ארכיאולוגיים שנחפרים על היבשה.


הנה תחום הארכיאולוגיה הימית (מתורגם):

https://youtu.be/kSBB5PsRV-k


מתחת לפני הים מגלים לא מעט ממצאים ארכיאולוגיים מדהימים (עברית):

https://youtu.be/7XoVPd0G8bY


סיפורן של הערים שטבעו ונמצאות מתחת לפני הים (מתורגם):

https://youtu.be/b2gtOl7xMmc


כתבת טלוויזיה על הארכיאולוג הימי (עברית):

https://youtu.be/BmWETSeyH9E?long=yes


ועל תחום הארכיאולוגיה הימית המרתק כל כך (עברית):

https://youtu.be/3V0DM3XM5iE?long=yes

אסטרונום הוא מדען שחוקר את החלל והכוכבים. רוב האסטרונומים כיום צופים בכוכבים וגרמי שמיים נוספים ממצפה כוכבים.

מקצוע האסטרונומיה, הנחשב לתחום המדעי העתיק ביותר בעולם, ממוקד כבר אלפי שנים בניסיון להבין את התנהלות היקום וחוקיו.

עוד בימי קדם החלו בני אדם סקרנים להביט בלילה אל השמים זרועי הכוכבים, לחקור בהם צורות שונות להבין מה בעצם הם רואים.

באמצעות הטלסקופים מתחילת תקופת הרנסאסנס נהג האסטרונום הקלאסי לחקור את מיקומם, תנועתם, תפוצתם ותכונותיהם של כוכבים, ירחים, חורים שחורים ושאר גרמי השמיים.

בהמשך החלו האסטרונומים לחקור במצפה הכוכבים. אלו מקומות שנועדו לחקר השמיים ולצורך כך נבנו בהם טלסקופים איכותיים וגדולים שאפשרו תצפיות גם בכוכבים מרוחקים במיוחד.

כיום, כשהפיזיקה ותגליות רבות באלף האחרון סייעו לאסטרונומים הגדולים לגלות ולהבין חלק מהתשובות לשאלות אסטרונומיות חשובות במיוחד, מחפשים אסטרונומים המתמחים בקוסמולוגיה עדויות על היווצרות היקום ועל הדרך בה נוצרו והתפתחו גרמי השמיים השונים.

חלק אחר מהאסטרונומים הם גם חוקרים מיומנים בפיזיקה והם נקראים אסטרופיזיקאים. שיתוף פעולה וסיוע הדדי בינם לבין אסטרונומים מוביל את האסטרופיזיקאים לתגליות חשובות לגבי דרך התנהלות היקום. האסטרונומים, מצידם, פועלים לגילוי של גרמי שמיים חדשים וחשובים והקוסמולוגים ממשיכים לחקור את היווצרות היקום, דרך מה שנצפה לעיניהם כיום בטלסקופי חלל חדישים המצלמים תמונות למרחקים של אלפי ומיליוני שנות אור.

להיכרות עם אסטרונומים ידועים היכנסו לתגית "אסטרונומים" ולתחום המדעי כולו בתגית "אסטרונומיה".


הנה מדע האסטרונומיה בה עוסקים האסטרונומים:

https://youtu.be/ujg8lsjdqT0


אסטרונום עונה על שאלות לגבי המקצוע שלו:

https://youtu.be/LK03OMWCGHw


אסטרונומים נפגשים במדבר לצפייה בכוכבים וגלקסיות רחוקות (עברית):

https://youtu.be/BjX2ZIXEhbE


על רבנים אסטרונומים שלימדו אפילו את קולומבוס (עברית):

https://youtu.be/acWs2_d8uDI


תחביב האסטרונומיה הוא מהתחביבים המרתקים לבני נוער ולמבוגרים (עברית):

https://youtu.be/iSN_S-vHUQw


כך תהיו גם אתם אסטרונומים חובבים (עברית):

https://youtu.be/-jSpWQTG1aI


וגם היום מוצאים אסטרונומים כוכבי לכת חדשים במערכת השמש (עברית):

https://youtu.be/AZApVWBzGWg

מדע האנטומיה (Anatomy) הוא עתיק מאד. במצרים העתיקה נרכש ככל הנראה הידע האנטומי הנחוץ לניתוחים קדומים מהידע שצברו בעלי המקצוע שהכינו מומיות מגופות המתים. גם ידע שרכשו אז אנשי דת שחקרו את הקורבנות שהוקרבו לאלים היו מקור של ידע רב.

אצל היוונים הידע האנטומי התפתח עוד יותר. חוקרים יווניים ניתחו גופות אדם, במיוחד בעיר אלכסנדריה שבה החוק היווני איפשר זאת. שם גילה למשל החוקר הירופילוס שבניגוד לתיאוריה של אריסטו, שהלב הוא ששולט בתנועה, דווקא המוח הוא האחראי לתנועת הגוף. החוקר ארסיסטרטוס כמעט וגילה את מחזור הדם, מה שייקח עוד מאות שנים עד שאכן יקרה.

היוונים לא היו מנתחים מוצלחים, כמו שהצליחו בכריתת איברים כירורגית ובאיחוי שברים. הרומאים לעומתם רכשו ידע רב מניתוחי גלדיאטורים וחיילים פצועים. היו להם רבים משני הסוגים... רופא גלדיאטורים בשם קלאודיוס גאלן ניתח ב-170 לפני הספירה חיות וגילה אז תגליות חשובות על מערכת העצבים ומחזור הדם. אך גאלן הותיר גם שגיאות שגרמו לבלבול רב אצל חוקרים בהמשך, כמו ארבעת הנוזלים שטען שיש במוח והם שקובעים את הטמפרמנט של כל אדם ותפקוד גופו.

לאחר התקופה הרומית ובמהלך ימי הביניים, נעצר המחקר האנטומי באירופה לחלוטין. הכנסייה הנוצרית אסרה על ניתוחים ועל לימוד האנטומיה. את ההתעסקות בגוף האדם היא השאירה רק לאלוהים.

מי שהפכו למוקד הידע והמחקר על גוף האדם היו מדענים איסלאמיים. הם זכו בידע רב מתרבויות רומי ויוון, שתפסו הכובשים המוסלמים ומיתרון, בזכות הנגישות לידע מדעי ממזרח אסיה ומאירופה גם יחד. מצד שני, גם לפי חוק האיסלאם אסור היה לנתח גופות.

באירופה החלו אוניברסיטאות לקבל רשות לנתח גופות החל מהמאה ה-14. רוחו של גאלן שרתה עדיין על המחקר ובמקרים שבהם סתרו הממצאים את התיאוריה שלו, הם נחשבו שגויים... רק במאה ה-16 יעיז חוקר אמיץ בשם אנדריאס וסליוס לסתור חלק מהממצאים של גאלן. בזכותו ובזכות תגליותיו בתקופת הרנסאנס יגיע מעתה גל של תגליות.

הגל הזה יתחזק עוד יותר, עם המצאת המיקרוסקופ במאה ה-17. בספרו על "פעולת גוף האדם" יצייר גם וסליוס וירשום לראשונה את מראה המוח האנושי.


מדע האנטומיה מתחיל בידע שנרכש ממומיות לרפואה וניתוחים:

http://youtu.be/3YuFg6dxVlI


ותגליות האנטומיה הרבות של עידן ההשכלה:

http://youtu.be/vrQKYIbPQfs