פעם, כשהבולים היו שימושיים מאד ואנשים שלחו מכתבים רבים אחד לשני, רבים אספו בולים. בולאות (Stamp collecting), או איסוף בולים, הוא תחביב שבעבר היה מהתחביבים הנפוצים ביותר ובניגוד למעמדם השימושי של בולי הדואר, ממשיך להיות פעיל בקרב אספנים מובהקים. זהו ככל הנראה התחביב הנפוץ ביותר מכלל תחביבי האספנות. את תפוצתו של התחביב, בכל הגילאים, המקומות והמעמדות החברתיים, ניתן לזקוף לאופיו הרגוע והביתי של תחביב הבולאות, כמו גם לזמינותם ומחירם הנמוך של הבולים.

תחביב הבולאות נולד באמצע המאה ה-19, כעשור לאחר שהונפק בול הדואר הראשון בשנת 1840. על אף שהוא נולד כתחביב נשי, בשלב מסוים הפך איסוף בולים גם לתחביב גברי, השינוי התרחש ככל הנראה בשל הערך הכספי שהחל להיווצר למסחר בבולים לאספנים. עשור נוסף אחר-כך, בשנת 1860, כבר נולדו שווקים למסחר והחלפת בולים, הודפסו קטלוגים והוצמדו מחירים לכל בול. מאותו שלב הפכה אספנות בולים לבעלת פוטנציאל כספי.

משהתרבו הבולים בעולם ובשנות ה-30 של המאה ה-20 הם הגיעו לכ-60 אלף בולים שונים, החלו רבים מהאספנים להתרכז באוספים לפי נושאים. יש מי שמטפחים אוספים לאומיים, המוקדשים לאיסוף בולים של מדינה או קבוצת מדינות, כמו בולים של חבר העמים הבריטי, בולים אמריקאים או בולים ממדינות מזרח אירופה לשעבר. אחרים מעדיפים להתרכז בתקופה מסוימת, כמו בולים מהמאה ה-19 או בולים מהעידן שאחרי מלחמת העולם הראשונה. יש כמובן רבים המטפחים אוסף שמוקדש לנושא אחד, כמו בולי טכנולוגיה, בולים בנושאים תנ"כיים, אישים דגולים, בולי בעלי חיים וכדומה.


כך אוספים בולים:

https://youtu.be/EeMB9le8WaI


יש אספני בולים שמטפחים אוספים מושקעים וגם קונים בולים בכסף רב:

https://youtu.be/RMiOjstOb8w


סדרת בולים שהקדיש השירות הבולאי לתכניות טלוויזיה חינוכיות (עברית):

https://youtu.be/zWEfBGw4hNQ


בולים מהגוש המזרחי מתקופת המלחמה הקרה:

https://youtu.be/FaT-aUwG6Ws


וסרט תיעודי על חייו של אספן בולים:

https://youtu.be/Rs-CRzmVuU0?long=yes

אנו נתקלים בהן לא פעם בהקשרים אלימים ובסרטים הן לא פעם דוגמה מוגזמת לשימוש בכוח, אבל רובן ככולן אינן תורות לחימה אלא תורות חיים. אלה הן אמנויות הלחימה שתתפלאו, קושרות בין הגוף והנפש ומטיפות לפתרון סכסוכים בדרכי נועם.

אמנויות לחימה הן יכולות גופניות שנועדו לאפשר לחימה פנים אל פנים. רובן התפתחו במשך מאות שנים, במדינות שונות באסיה. מספר רב של סגנונות ואמנויות לחימה קיימות בסין כיום, כשרק חלק קטן מהן התפשט אל העולם כולו.

ההבדל העיקרי בין אמנויות הלחימה השונות הוא בדרך שבה משתמש הלוחם באיברי גופו ובאביזרים. אך כל תורות הלחימה מושתתות על האמונה שרוגע, שלווה ומיקוד הם הכלים החשובים ללוחם טוב.

הסגנון העתיק ביותר הוא סגנון האבקות סינית הידוע היום בשם שְּוָואי גִ'יאָוו. הוא התפתח במאה ה-27 לפני הספירה. אך רוב אמנויות הלחימה המוכרות היום נולדו משיטות שפיתח במקור נזיר בודהיסטי במאה ה-5 לספירה, במנזר שאולין שבסין.

תלמידיו של אותו נזיר העבירו את סודות הלחימה הלאה, אך במהלך הדורות התפתחו אמנויות הלחימה לכיוונים שונים והתפצלו לאמנויות לחימה שונות, שכל אחת שמה דגש על היבטים אחרים וזכתה לשם משלה. בעוד שחלקן שמו את הדגש על הפעילות הגופנית, התנועה היפה וחוקי הספורט, אחרות הפכו לשיטות לוחמה יעילות המשמשות להגנה עצמית והכנעת היריב במהירות.

כל אמנויות הלחימה מדגישות את הצורך במשמעת חזקה ובאימונים רבים של הלומד. חשובה בהן מאד השליטה העצמית של הלוחם והן שמות דגש על השימוש בכישורים הנרכשים בהן להגנה ולא לתקיפת אחרים.

במהלך הלימוד של אמנויות לחימה, משתנה צבע החגורה של הלומדים. ככל שהתלמידים מתקדמים ורוכשים מיומנויות וטכניקות נוספות, הם זוכים בחגורות בצבעים שונים, בשאיפה להגיע לחגורה השחורה. חגורה שחורה היא הדרגה הגבוהה ביותר באמנות לחימה.

מיליוני בני אדם ברחבי העולם עוסקים באמנויות לחימה שונות, הן להגנה עצמית והן כפעילות גופנית לשעות הפנאי. יש מהם שאף הופכים את הלימוד למקצועי ומתחרים בתחרויות בינלאומיות.

בין אמנויות הלחימה ניתן למצוא את הג'ודו, קרטה, טאי צ'י, קיק בוקסינג, קנדו.


הנה מה שמשותף לכל אמנויות הלחימה - ריכוז, ידע, אימונים אינסופיים, גמישות, כושר גופני ועוד:

http://youtu.be/WRUIGNIiRfY


אנשים מדהימים שעושים דברים מדהימים באמנויות הלחימה השונות:

http://youtu.be/-DwLvzR5_kg


אלוף באמנויות לחימה המדגים את היכולות של המומחים:

http://youtu.be/2CmiOyaKcEs


נזירים בסין שמתאמנים בשניים מסוגי הקונג פו (מתורגם):

https://youtu.be/j5ZigUsbD6I


ותכנית חינוכית על אומנויות לחימה (עברית):

https://youtu.be/zKtUFncjhbI?long=yes

ספורט אתגרי (Extreme sport) הוא הכינוי שניתן למגוון ענפי ספורט חדשים ומסוכנים במיוחד. כמובן שרמת הסיכון משתנה מענף לענף, אך היא מהווה גורם משותף לענפי הספורט האתגרי. בכל מקרה, ענפי הספורט האתגרי כוללים לפחות את אחד המרכיבים הבאים: מהירות גבוהה, גובה רב וסכנה של ממש.

בשנים האחרונות תפס הספורט האתגרי תאוצה של ממש. התחזקות התופעה היא תוצאה של הפרסום הרב שלו זוכים סרטוני ספורט אתגרי באינטרנט, כמו גם בזכות אירוע "משחקי האקסטרים" המצליח מאד, שאליו מגיעים מקצוענים מכל תחומי הספורט האתגרי וקהל רב נטהר אליו בכל שנה.


הנה ענפי הספורט האתגרי המסוכנים ביותר שיש:

https://youtu.be/WDKc6z4LRgQ


מראות מדהימים של ספורט אתגרי:

https://youtu.be/jxS8EUxmlx8


עוד מהספורט האתגרי המטורף ביותר:

https://youtu.be/_VUIFaNxH-w


קצת מניו-זילנד:

https://youtu.be/YDFH-8TBxvQ


נסו להשתתף בראפטינג נהרות:

http://youtu.be/iv4lHXz2XlQ?qr=yes


ואל תנסו את זה בבית - מקבץ מפחיד של ספורט אתגרי:

https://youtu.be/AQkbbtDoPq0?long=yes

הצפייה בטלוויזיה (Watching TV) היא אחד התחביבים הפופולריים ביותר וכבר מזמן הפכה לאחד המרכיבים המנצחים ואולי המובילים בתרבות הפנאי העולמית.

"הטלוויזיה לא תוכל להחזיק בכל שוק שהיא תופסת, אחרי השישה חודשים הראשונים. לאנשים בקרוב יימאס לבהות בקופסת עץ מדי ערב." - את ההצהרה המשונה הזו מסר דאריל זאנוק, מפיק סרטים, מחברת פוקס המאה ה-20.

אמנם הוא אמר את הדברים בשנת 1946, כמה שנים לפני שהטלוויזיה הפכה לגורם החשוב ביותר בתחום הבידור בארה"ב ואחר-כך בשאר העולם.

בכל זאת חייבים להודות שבתור איש מקצוע מהתחום שבו הוא עסק, זאנוק די נכשל.. לא זו בלבד שאנשים המשיכו לבהות בקופסת העץ המשונה בעיניו - שעות הצפייה הלכו וגדלו וברבים מהבתים בעולם הטלוויזיה עבדה לאורך כל שעות היום, יום יום!

אפילו בימינו, כשהאינטרנט הפך למתחרה הגדול שלה, הטלוויזיה לא מפסיקה לפרוח. להיפך, סדרות הטלוויזיה של ימינו הפכו טובות מסרטי הקולנוע ורבים כבר מכנים את העידן הנוכחי שלה כ"תור הזהב של הטלוויזיה". לא פחות.

אז אולי על זה נכון לומר ש"מומחה הוא מומחה למה שהיה ורק בעל חזון הוא מומחה למה שיהיה..."


הנה המצאת הטלוויזיה על ידי הממציא הסקוטי ג'ון לוגי ביירד:

https://youtu.be/YdfhcHZEkFU


והדגם הראשון של הטלוויזיה בצבעים:

https://youtu.be/nauvjMM2fzY

פארקוּר (Parkour) הוא ספורט לא תחרותי, אמנות דילוגים מסוכנת, שצעירים רבים מתפתים לעסוק בה בשנים האחרונות.

אמני הפארקור, המכונים "טרייסרים", המתמחים בספורט האתגרי והמסוכן הזה, עוסקים בשעות הפנאי שלהם בטיפוס על קירות, ניתורים מעל גבי מכשולים עירוניים מגוונים, זינוקים מהירים בין גגות הבתים, גלגולים, טיפוסי סולמות ועוד מגוון של תרגילים מהירים ונועזים, ללא כל ציוד בטיחות.

מטרת אמני הפארקור היא להגיע בצורה המהירה והיעילה האפשרית ממקום למקום, תוך כדי שימוש בגופם להתגברות על מכשולים בדרך. המיקוד בפארקור הוא ביופי התנועה ויעילותה, במהירות התנועה וזרימה שלה ובחשיבה המהירה בזמן אמת.

את הפארקור פיתחו שני צעירים צרפתים בשם סבסטיאן פוקן ודוד בל בשנות ה-90, כשהם מתבססים על תרגילי מעבר על מכשולים שפותחו בקומנדו הצרפתי של צבא צרפת.

מקור המונח "פארקור" הוא מהמילה Parcours שמשמעותה בצרפתית היא "דרך" או לחילופין "מסלול".


יש כינויים מקובלים לספורטאים שעושים פארקור. המתרגל את הפרקור נקרא "טראקור" (traceur) ומתרגלת אישה מכונה "טראקוס" (traceuse). מקור השם לשניהם הוא מהפועל בצרפתית של "סולל דרך" או "מסלול מכשולים".


אזהרה: אנו מזהירים מלנסות משהו מהדברים שבעלי המקצוע הללו עושים! לפארקור יש להגיע באימון ארוך וזהיר, בהדרכת פארקוריסטים מנוסים.


הנה פארקוריסטים מספרים על התחביב שלהם (עברית):

https://youtu.be/1fqCBWDV2uw


פארקוריסטים שעושים דברים מדהימים:

http://youtu.be/NX7QNWEGcNI


פארקור מנקודת המבט של מי שעושה אותו:

http://youtu.be/jPhuefvauuk


היום גם רובוטים עושים פארקור:

https://youtu.be/tF4DML7FIWk


וחיוך עם פספוסי פרקור:

http://youtu.be/TaXjUaaHCPY

משחקי מחשב (Gamification) היו מאז ומתמיד סכנה בעיני הורים. לא פעם הם גורמים לבני נוער וילדים להתמכרות, הם פוגעים או יכולים לפגוע להם בלימודים ולא מעט מהם אלימים במיוחד.

אך בתחילת העשור השלישי של המאה ה-21 פורסמה שורת מחקרים שקבעה שיש גם לא מעט יתרונות למשחקי המחשב.

אז כן, משחקי מחשב מפתחים יצירתיות, דמיון וגם כישורים חברתיים. הם גם תורמים ואפילו מועילים לבריאות הנפשית של השחקנים.

עבור לא מעט ילדים מציעים משחקי המחשב דרך משמעותית להעצמה, הקנייה של מסוגלות, ביטוי עצמי ותחושה של שליטה. במיוחד חשובות תרומות אלה לילדים שלא זוכים בהן בספורט, חברה או תחומים אחרים.

עוד מקנים משחקי מחשב לילדים את האפשרות לפרוק לחצים, לשפר את היכולות הקוגניטיביות השונות ולרכוש אסטרטגיות של חשיבה ופתרון בעיות.

אז אולי, אם כך, זה עניין של מינון בכמות משחקי המחשב שילד צורך ביום. נראה שכמו הרבה דברים בחיים, גם משחקי מחשב במינון סביר יועילו לשחקנים הצעירים, בעוד שבמינונים גבוהים הם עלולים לפגוע בהם ובהתפתחותם הטבעית והמוצלחת.


הנה האהבה למשחקי מחשב (עברית):

https://youtu.be/GCjhqtm9dLY


התרומה שלהם להתפתחות המוח, תשומת לב לפרטים ועוד המון יכולות אצל הילד:

https://youtu.be/OOsqkQytHOs


היתרונות של משחקי המחשב שהיום יודעים להביא גם לחינוך במִשְׂחוּק (עברית):

https://youtu.be/aFpkG1JbdE8


מה מחקרים מראים על התרומה של משחקי מחשב לילדים (מתורגם):

https://youtu.be/Y6ijCbTwRPY


פרק מרתק על משחקי מחשב (עברית):

https://youtu.be/zUceDmLVsTk?long=yes


והרצאת טד של מצליחן על תרומת משחקי המחשב להצלחה בחיים (מתורגם):

https://youtu.be/ylS-6UK9FhQ?long=yes

טיסן (Model aircraft) הוא כינויו של מטוס זעיר, לא מאויש ולרוב הוכן בעבר מחומרים כמו בלזה, עץ, פיברגלס או קצף מוקשה וכיום גם מחומרים אחרים.

בין סוגי הטיסנים, ניתן למצוא מדאונים פשוטים ואף כאלו שנעשו לבד ועד לדגמים מוקטנים של מטוסים וכלי טיס אמיתיים, שגודלם יכול להגיע לקנה מידה של 1:3 מגודלו של כלי הטיס האמיתי.

מאז שנות ה-30 של המאה ה-20, הטיסנאות היא תחביב פופולרי. הוא תמיד כלל הן את עבודת הידיים של הרכבה הטיסנים, לעתים גם של התכנון, והן את העיסוק הספורטיבי בהטסתם.

בשנות ה-50 של המאה הקודמת כבר היה תחום הטיסנאות לאחד התחביבים האהובים על ילדים ובני-נוער. רבים מהם בילו שעות ארוכות בבנייה של טיסנים, החל מבנייה עצמית, בישראל למשל בעזרת תכניות לבניית טיסנים מחוברות "הטכנאי הצעיר" הפופולריות של אותן שנים, ועד לבניית טיסנים בהנחיית מדריכים במסגרת מועדוני תעופה או גדנ"ע אוויר.

בהמשך יצאו חובבי הטיסנאות למנחתים ולשדות ונהגו להטיסם, תוך כדי צפייה בפלאים שיצרו ושפורשים כנפיים.

כיום, מעט מאוד מהטיסנאים בונים את הטיסן שלהם בעצמם. מרביתם מקדישים את זמנם, לאחר שהרכיבו את הטיסן שקנו, לאימון ולהטסה שלו.

הטיסנים של היום הם משוכללים ביותר, במיוחד אם משווים אותם לטיסני עץ הבלזה שהוטסו בשמיים בשנות ה-50. אנשים העוסקים בתחביב זה בונים כיום טיסנים ברמה גבוהה מאוד, הנמכרים כמוצרים להרכבה עצמית.

בימינו יש טיסנים המשמשים אפילו במלחמות, כמו במלחמת רוסיה-אוקראינה של השנים האחרונות, בה טיסנים תופסים לא פעם מקום בלוחמה של הצבא האוקראיני כנגד הצבא האדום והמצויד.


הנה סרטון על לימודי טיסנאות (עברית):

https://youtu.be/SJBFeUzXMSQ


חובבים מטיסים טיסני בלזה בימינו (ללא מילים):

https://youtu.be/wXpJPhZ4vnk


טיסנים בישראל בשנת 1950 (ללא מילים):

https://www.youtube.com/watch?v=azlur5ccCZE#t=202


מטיסים טיסן עכשווי בשטח:

https://youtu.be/oQkOoqHm7O8?t=4m50s


טיסן דמוי המטוס העל-קולי קונקורד:

http://youtu.be/2ZeGylHqo7M


אנשים וטיסנים - מצגת וידאו:

https://youtu.be/JnIF5JSr3Hc


ואחד הטיסנים הגדולים בעולם (ללא מילים):

https://youtu.be/VINU7uJNDsc

קיר טיפוס מלאכותי (Climbing Wall) הוא מבנה מלאכותי שמאפשר טיפוס, טיפוס ספורטיבי או חווייתי.

לעתים, מתקינים קיר טיפוס על מבנה קיים או מבנים שהוקמו במיוחד, שחוברו אליו אחיזות.

טיפוס על קירות, מענפי הספורט החדשים, נולד מטיפוס הצוקים. הוא מאפשר את התרגול של הטיפוס, בתנאים בטוחים יותר. בניגוד לטיפוס על צוק, שלא פעם מציב את הספורטאי בגובה רב ומסכן אותו, טיפוס על קירות מאפשר לשים דגש על בטיחות ולתרגל מצבים בבטיחות מרבית.

כך יכולים חובבים לעסוק בטיפוס בטוח, ללא ציוד מיוחד לטיפוס, חוץ מציוד האבטחה שמסופק בקירות הטיפוס עצמם, על ידי המפעילים.

מבחינת חומרים, קירות טיפוס עשויים מחומרים כמו בטון, אבן, או אפילו עץ, שלרוב יצופה בשכבת חומר שיגביר את החיכוך. לוחות עשויים פיברגלס ופוליאסטר מוקשה ידמו לא פעם סלעים וזיזים בולטים, תוך שימוש בחומרי מילוי שונים.

ואגב, קיר הטיפוס הגבוה בעולם נקרא "אקסקליבר" (Excalibur). הוא נמצא בהולנד ולומדים ומתאמנים בו מטפסים רבים, מרמת מתחיל ומעלה. קראו עליו בתגית "קיר טיפוס, שיאים".


נא להכיר - זהו קיר הטיפוס (עברית):

https://youtu.be/3vvyTAY3Myk


ענף הטיפוס התחרותי באולימפיאדה (עברית):

https://youtu.be/RzMJRoYC9XM


הטיפוס המהיר הוא קשה מאוד (עברית):

https://youtu.be/7UavpXm0fK0


קיר הטיפוס הגבוה בעולם שנמצא בהולנד:

https://youtu.be/xsEIasxC6hI


ויום אחד יתכן ותגיעו מקיר הטיפוס אל ההר עצמו (עברית):

https://youtu.be/82ODDXobAy0

המייקרים (Makers), בעברית "תחביבנים", הם בעלי מלאכה מודרניים המייצרים מוצרים בעצמם, בדרך אבולוציונית, מקושרת ומשתפת. במובן הרחב של המושג אפשר להגדיר מייקר כאדם סקרן, יצירתי ובעל מוח חוקר, שאוהב לעשות דברים בעצמו, במקום לקנות אותם בחנות, כשהוא משתמש לשם כך ביצירתיות, הידע והיוזמה שלו.

מייקרים בונים כיום שלל דברים, בכל גודל, צורה ועלות. ממכונות שעושות דברים מיותרים באופן מרהיב, דרך פתרונות מגניבים לבעיות יום יום ועד לדברי אמנות, גאדג'טים, רובוטים, מלאכת יד ומכשירי מחשוב לביש - המייקר כבר יספק את הצורך לחקור ולמצוא פתרונות שיאפשרו לו להגשים חלומות טכנולוגיים.

מעבר ליצירתיות שלו, המייקר מרבה להשתמש גם בידע ששותף על ידי מייקרים אחרים. כך המייקר מהנדס תוך התבססות גם על כשרונו וגם על חוכמת ההמונים. את הידע וההתקדמות שלו יחזיר גם המייקר לאחר מכן בחזרה לקהילה וכך ייהנו מייקרים אחרים מפתרונות שהוא מצא לאתגרים הנדסיים.

המייקרים משלבים ביצירות שלהם גם את הצד המוחשי-פיזי וגם את המרכיב הטכנולוגי, לעתים קרובות מחשבים, רובוטיקה או אלקטרוניקה. האינטרנט מקשר את המייקר לידע המשותף ולחוכמת ההמונים. שיתוף הידע בקוד הפתוח מאפשר למייקרים ליהנות מרכיבים שיתופיים שמאפשרים פיתוחים מורכבים, על בסיס פתרונות שכבר הושגו על ידי קודמיהם.

בין הטכנולוגיות הנוספות שתורמות לפופולריות של התופעה נמצאים מחשבים זעירים וזולים מאד, כמו רספברי פיי ואדיסון, מדפסות תלת מימד זולות, מכשירי כרסום וחריטה נשלטי-מחשב ועוד. כל אלו מאפשרים למייקרים לבנות כמעט כל מה שברצונם ולהעביר בקלות ובדיוק רב את הרעיונות שלהם מהמחשב אל המציאות.

מכיוון שלא רק התוצאה הסופית מעניינת אותו, מייקר אופייני לא יירתע מהקשיים לבנות דבר, אלא ימשיך ויאתר דרכים ופתרונות עד ליעד. התהליך והאתגר הם בעלי משמעות בעיני המייקרים לא פחות מהתוצאה ופעמים רבות הם מתגאים דווקא בקשיים שחוו ובפתרונות המקוריים שהצליחו למצוא להם.

בשנים האחרונות המייקינג הפך פופולארי בעולם. ירידי מייקינג מתקיימים ברחבי העולם, בתי ספר מפעילים תכניות לימוד, דיווחים ותכניות טלוויזיה מסקרים הישגי מייקרים והיצע עצום של סרטוני הדרכה באינטרנט מכניסים עוד ועוד חברים למה שכבר הפך תנועה עולמית - תנועת המייקרים.


הנה תנועת המייקרים העולמית:

http://youtu.be/mklywR7TQxs


המכונות של ורדי, הסבא של המייקרים בישראל (עברית):

http://youtu.be/sBNTIWAbN6E


בשביל המייקרים פותח אפילו מחשב מיוחד, האדיסון של אינטל (עברית):

http://youtu.be/_53eOfPllwQ


כיום יש לא מעט חוגי מייקרים (עברית):

https://youtu.be/G-egSWFG6nY


גם מכונות רוב גולדברג הן צורה של מייקינג:

http://youtu.be/3z8lr7GFPPM


ומה קורה כשהעסקים מגלים את הטרנד המייקרי:

http://youtu.be/SgTH6j2kWwM

אלקס הונהולד הוא מטפס הרים בסגנון שנקרא "פרי סולו", כלומר טיפוס ללא ציוד טיפוס - בידיים חשופות, בלי דבר שישמור עליו אם חלילה ייפול!

אלקס נועץ את ידיו בסדקים שבסלע ומרים את עצמו לאט לפיסגה. זהו אחד מסוגי הספורט המסוכנים שיש. כל טעות קטנה, כל זיז שנופל, רגל שמונחת במקום לא יציב - כל אחד מאלו יכול לגרום ברגע למוות בטוח או פציעה קשה ביותר.


כך מתחילים ורוכשים נסיון:

https://youtu.be/fiNVDz2nYBo


הנה סרטון על טיפוס ההרים של אלקס הונהולד על הר גבוה מאד:

http://youtu.be/uTybT2VO59o


ביצועים מדהימים בטיפוס הרים ללא ציוד:

https://youtu.be/yvMEH0_qBX8


אימונים מעל הים:

https://youtu.be/FCWLtyTmX3o


טיפוס על הצוקים המדהימים של סין:

https://youtu.be/AIO2MEJCD9k


סרט תיעודי על טיפוס בלי ציוד:

https://youtu.be/V1P97VVt6_k?long=yes


והרצאה מתורגמת על טיפוס ללא חבלים בגובה של קילומטר:

https://youtu.be/6iM6M_7wBMc?long=yes

כנראה שהשעשוע בצלליות נולד אי-שם בעידן הפרהיסטורי, בעידן המערות. מישהו בטח שם לב לפתע, שהצל שיוצרות ידיו על קיר המערה, לאורה של האש הבוערת, יוצר צורה של בעל חיים.

כך זה הפך לשעשוע של יצירת חיות ודברים שונים על גבי הקיר - מעין "פנס קסם" קדום וראשוני.

ואכן, לפני שנים רבות, עוד לפני עידן הטלוויזיה והמחשב, כשהיה יורד הלילה והחשיכה היתה משתלטת, היו הילדים וההורים משחקים מול האור בלעשות צלליות על הקיר.

משחקי הצלליות נעו בין חיקוי של חיות שונות באמצעות הצלליות ועד להצגות צלליות של סיפורים ידועים פחות או ידועים יותר. התחברות הייתה בין כולם, על הצלליות המדויקות, היצירתיות והמפתיעות ביותר.

נסו את זה בעצמכם. לשחק בצלליות זה לא כל כך קל כמו שזה נראה ודורש קצת אימון. כדאי לכם לנסות, כי זה כיף!


כך יוצרים בידיים צלליות של חיות:

https://youtu.be/J-3fHDUmnf0


קליפ צלליות בזמן אמת על שיר של לואי ארמסטרונג:

https://youtu.be/4yNK32GmhTk


מופע צלליות מקצועני:

https://youtu.be/CPFto6ghMV4


ומופע צלליות ישראלי:

http://youtu.be/51B7gq7p5qU

שירה בציבור עדיין פופולארית בישראל, אך לעיתים נראה שימי השיא שלה הם בעבר. תכניות השירה בציבור שודרו בטלוויזיה וזכו לצפייה עצומה. מלכי השירה בציבור קיימו ערבי ענק שבהם התכנסו מאות אנשים לשירה משותפת, מעין מקהלה עממית ששרה בגרון ניחר ובהתלהבות אין קץ. קצת קשה לצעירים של היום, בעידן חדרי הקריוקי והיוטיוב המתנגן מהסמארטפון האישי, לדמיין את החוויה הזו כפעילות מגניבה, אבל פעם נהג רוב הציבור הישראלי לשיר כך.

במהלך השנים היו כוהני שירה בציבור כמו אפי נצר, גבי ברלין ושרה'לה שרון, שזכו להצלחה גדולה. הם נהגו לעבור בקיבוצים, מושבים ומקומות עבודה ולארגן ערבי שירה. חלקם הדפיסו חוברות שירים וחלקם נהגו להקרין על מסך את השיקופיות שיצר בשבילם בנציון המיתולוגי, יזם שיצר אלפי שיקופיות לשירה בציבור.


הנה גבי ברלין, מלך השירה בציבור של שנות ה-80:

https://youtu.be/BzMd62jTfxE


זו הייתה מלכת השירה בציבור, שרה'לה שרון:

https://youtu.be/wpC6B3cOkXY


ובשירה בציבור עלו מדי פעם סולנים להוביל את הציבור:

https://youtu.be/ailK3zkasrM

הלגו הוא משחק המורכב מלבני משחק הניתנות להרכבה ונתפסות זו בזו היטב ומבלי להתנתק. את לבני הלגו המציא הנגר אולה קירק כריסטיאנסן מדנמרק. זו הייתה שנת 1932 והשם שניתן למוצר "leg godt" ניתן לו כבחירה אקראית. רק אחר כך שם לב הממציא שמשמעותו בשפה הדנית היא "שחק יפה" והשאר הפך להיסטוריה..

לבני המשחק שבשנים הראשונות היו עשויות מעץ, הפכו עם הזמן ללבני משחק עשויות פלסטיק. לצורות הבסיסיות והראשוניות של הלבנים התווספו עם השנים גם צורות מיוחדות, כמו אלכסונים, פינות ואנשים מבובות לגו.

בשנת 2015 ייצרה חברת לגו יותר מ-700 מליון דמויות לגו וכמות עצומה של כ-72 מיליארד לבני משחק! על פי הערכות החברה בשנה זו למעלה מ-100 מיליון ילדים ברחבי העולם שיחקו במשחקי ההרכבה מתוצרתה.

כיום נחשבת לגו ליצרנית הצעצועים הגדולה והמצליחה ביותר בעולם. לבני הלגו האמינות והחזקות הפכו למוצר הילדים המצליח ביותר מסוגו. אנשי מקצוע רבים, בתחומים כמו אדריכלות והנדסה, העידו במהלך השנים שהמשחק בלגו היה המקום שבו פגשו את העיסוק שהפך לקריירה שלהם.

גם העובדה שמוצרי לגו יצאו בסדרות וחבילות שהוקדשו לסדרות טלוויזיה, למקומות בעולם ולאירועים בתרבות העולמית, תרמה רבות להפיכתו של הלגו למוצר נפוץ ואהוב על ילדים בכל מקום בעולם.


הנה סרטון אנימציה על המצאת הלגו והסיפור של המשחק המצליח הזה:

http://youtu.be/NdDU_BBJW9Y


פסלי הלגו של אמן לגו ששמו נתן סאווייה:

http://youtu.be/KA-aGYKj2HA?t=4s


והרצאה קצרה על כיצד הפכה לגו לחברה כל כך מצליחה:

https://www.youtube.com/watch?v=bDiQBSyPi0c

בשלהי 2020 זכה משחק השחמט (Chess) לזינוק שלא ידע כמוהו כבר עשורים רבים. זה קרה תודות לסדרה היפה "גמביט המלכה". הסדרה שהוסיפה למשחק העתיק הזה הרבה יופי, אסתטיקה, רגש וסקס אפיל הובילה לעניין עצום בשחמט.

משחק השחמט הוא בעל בסיס פשוט אבל הוא משחק שלהיות טוב בו זה להיות ידען ובעל חושים מעולים ובעיקר - רצון לנצח ונכונות להתאמן המון. כי לצד הכישרון, מיומנות וטכניקה בשחמט הם עניין מרכזי.

את המשחק פותח תמיד הלבן, במה שנקרא "פתיחה". אחריו השחקן השני מגיב במהלך משלו ומכאן השחקנים עושים מהלכים בתורות, פעם זה ופעם זה. המטרה - לאכול את המלך. כשמאיימים באכילה כזו (עם כלי שיכול לעשות זאת) מכריזים "שח" וכשאין ליריב מוצא אפשר לומר "שח מט"


המהלכים הנכונים לכלים השונים הם אלו:

#חיילים
הרגלים, שהם החיילים הפשוטים, הולכים צעד אחד קדימה, אבל במהלך הראשון של כל חייל מותר לו ללכת שתי משבצות קדימה במקום אחת. חיילים אוכלים באלכסון משבצת אחת.

#רץ
יכול ללכת באלכסון כמה משבצות שהוא רוצה.

#פרש
"דוהר" בצורת האות ר' - הולך לכל צד שהוא שתי משבצות ואז למשבצת שבאחד הצדדים שלו.

#צריח
שנקרא גם "טורה" הולך לכל צד שבא לו אבל ישר וכמה משבצות שרוצים.

#מלכה
יכולה ללכת כמה משבצות שרוצים ולכל כיוון שהוא, באלכסון או ישר.

#מלך
יכול ללכת משבצת אחת לכל כיוון שמסביבו. הוא מוגן על ידי כולם כי בלעדיו אין משחק.


כך משחקים שחמט (עברית):

https://youtu.be/3Q6J6VUla1o


הוראות המשחק המלאות באנגלית:

https://youtu.be/6Pqd7UFWr7M


על הסדרה "גמביט המלכה" שהקפיצה את העניין בשחמט לשיא (מתורגם):

https://youtu.be/JE3RwApA0yY


משחק קצר ואכזרי של אלוף העולם קרלסן (משמאל), שנחשב השחקן הטוב בכל הזמנים:

https://youtu.be/wofz0k6FCMU


וסרט על עולם השחמט (עברית):

https://youtu.be/YP75dZgWmHQ?long=yes

גלישת גלים היא ספורט שבו גולשים על.. גלשן! הגולשים בגלישת גלים עומדים ניצבים על גלשנים ללא רוח, כשכוח הגלים הוא שמאפשר להם תנועה. הגולש יכול לעמוד על הגלשן, שממש נושא אותו על הגל הנשבר.

המקומות הטובים בעולם לגלישה הם פאבונס שבקוסטה ריקה - חוף בעל גלים ארוכים מאד, חוף נזאר שבפורטוגל עם גליו הגבוהים מאד (בו הושג לאחרונה השיא העולמי של גלישה על גל בגובה של 30 מטרים!) ופלאיה ונאו וסנטה קטלינה - חופים שנמצאים שבפנמה ושיש בהם גלים ארוכים ומעולים לגלישה ספורטיבית.

מקור הגלישה הוא כנראה במערב פולינזיה שבאוקיינוס השקט, באיים הפולינזים, שם החלו לגלוש ראשוני הרוכבים על הגלים, על גבי לוחות עץ, כבר לפני יותר מ-3,000 שנה. הם לא עשו זאת למטרות ספורט, אלא יותר כשדייגים גילו שרכיבה על גלי הים היא דרך מהירה ויעילה מאד כדי לחזור במהירות אל החוף עם שלל הדייג שתפסו.


הנה תולדות גלישת הגלים (מתורגם):

https://youtu.be/jyn_orqdyHQ


גולש גלים צעיר במיוחד מסביר את הקסם (עברית):

https://youtu.be/HTCV3MWi_Kk


ספורט גלישת הגלים:

https://youtu.be/OsS8bQFSHHs


אחד מגולשי הגלים הטובים בעולם, קרלוס בורלה הברזילאי:

http://youtu.be/6icNdOuAa7Y


גולשי גלים נועזים:

https://youtu.be/WN1ChaLjVY4


הגולשות הן לא פחות טובות:

https://youtu.be/6GUtd7f1_Xo


ואלה שממש על גבול:

https://youtu.be/zMClH1apa20


רוצים לגלוש על הגלים?

http://youtu.be/lgyVVoyGRIo?qr=yes

פינג פונג שולחן, או במונח המקצועי טניס שולחן (Table tennis), הוא ספורט חדש יחסית. משחקים אותו שני שחקנים או שני זוגות שחקנים זה מול זה.

טניס שולחן משחקים באמצעות מחבט וכדור, מין הסתם על גבי שולחן שנועד לכך ומכאן שמו של הספורט הזה.

כל צד במשחק מנסה לחבוט בכדור כך שינחת בצדו השני של השולחן ושהיריב לא יגיע למצב שבו יוכל להחזיר אותו לצד שלו.



#תולדות הטניס שולחן
טניס שולחן נולד באנגליה של סוף המאה ה-19, בתור בידור לשעות הפנאי. שיחקו בו אז בשעות הערב, למעשה, לאחר ארוחת הערב. המעניין הוא שהמשחק נולד כסוג של חיקוי למשחק הטניס המקורי, חיקוי שנועד להכניסו אל תוך הבית וליצור משחק חדש לסביבה הביתית.

בהתאם לכך, סביר שבתחילה אביזרי המשחק היו חפצים ביתיים, כמו פקק של בקבוק שמפניה בתור הכדור, קופסת טבק בתור המחבט ושורה ספרים או חפצים קטנים ששימשו בתור מה שהיום הוא הרשת.

אם הזמן הפך המשחק הביתי המאולתר לאופנתי משהו. בהדרגה הוא זכה לפופולריות ואביזרי המשחק התפתחו. עם הזמן נוצרה הרשת לשולחן, נולדו מחבטים עשויי קלף והכדורים הפכו מקצועיים יותר.

הפופולריות הגוברת של המשחק הפכה אותו לספורט מקובל ועולמי. בשנת 1971 הוא אף עשה היסטוריה של ממש. זה היה באליפות העולם ביפן, עת התקיים משחק בין נבחרת סין לנבחרת ארצות הברית. המשחק הזה זכה לפרסום רב במדינות הללו והצליח כל כך לרגש, עד שהוא הוביל את שתי המעצמות להתקרבות של ממש. אחד מסממני ההתקרבות הזו, בין סין לארצות הברית, היה ביקורו של נשיא ארה"ב ניקסון בסין.

מי שיצפו בסרט פורסט גאמפ יראו אזכור לאירוע הזה...

כך או כך, בשנת 1988 התקדם טניס השולחן עוד שלב להפוך לספורט של ממש. זה היה במשחקים האולימפיים בסיאול, כששולב סופית באולימפיאדת סיאול.

בימינו טניס שולחן נפוץ מאוד בעולם, בעיקר באסיה ובאירופה. הסינים הם מהשחקנים הטובים ביותר ולא מעט מהם החזיקו באליפות העולם בטניס שולחן.


הנה על ספורט הטניס שולחן (עברית):

https://youtu.be/Tiw_JzA0HhY


על הטניס שולחן באנגלית:

https://youtu.be/gvXhx9SmOB8


שני אלופים נהדרים בסין:

https://youtu.be/XgqTPCw5cN0


בספורט הזה המוח שלנו משתפר פלאים בתפקודו:

https://youtu.be/TuHWjvcKoeE


Kuka הוא רובוט מהיר המשחק נגד אלוף פינג פונג:

https://youtu.be/tIIJME8-au8


אלוף הקונג פו, השחקן ברוס לי, משחק בנונצ'קו:

https://youtu.be/AYiLM06k-F8


ותכנית חינוכית על פינג פונג שולחן (עברית):

https://youtu.be/WFJj_ux98Gw?long=yes

הספורט הלבן הוא הכינוי שניתן לענף הספורט שבו לובשים פעמים רבות בגדים לבנים - הטניס. זהו ספורט אולימפי, שהוא פופולארי בכל רחבי העולם.

הטניס הוא גם ענף אולימפי קבוע ויש בו תחרויות חשובות, המתקיימות ברחבי העולם. זהו אחד הענפים היחידים שבו הנשים אינן חשובות פחות מהגברים. רבים אף אומרים שטניס הנשים מסקרן הרבה יותר.

בעת המודרנית הטניס שולב במשחקים האולימפיים החל מאולימפיאדת אתונה ב-1896. באולימפיאדת פריז ב-1924 הוא הוצא מהמשחקים האולימפיים ורק בשנת 1988 הוא חזר אליהם.


הנה קטעים ממשחק טניס נהדר:

https://youtu.be/oyxhHkOel2I


רגעים מצחיקים מטניס הנשים:

https://youtu.be/bOU2oGVBM_o


חוקי הטניס:

https://youtu.be/zVdWbWi7kI8


תולדות הטניס:

https://youtu.be/l3mSQpbOQHo


תכנית חינוכית על הטניס (עברית):

https://youtu.be/gnY3AEXtPys?long=yes


ובואו למגרש הטניס:

http://youtu.be/EdReErzMsl4?qr=yes

לאסוף מכוניות עתיקות (Car collecting), זה לא כמו לאסוף בולים או מפיות. מדובר בתחביב יקר ומאתגר במיוחד. בשוק של איסוף המכוניות בכלל, נמצאים תחומי תעשייה מגוונים, המוקדשים לשחזור, תחזוקה והצגה של מכוניות אספנות.

כי, בניגוד לבולים או גלויות, אספני רכב מפתחים לא פעם קשר רגשי עמוק מאוד לכלי הרכב שאספו. המכוניות הללו, לא מעט מהן מכוניות קלאסיות, הופכות בשבילם הרבה יותר מסתם רכוש אי השקעה כספית. הריגוש והציד של דגמים נדירים או מרגשים כאלה, הקנייה והתחזוקה שלהם, כל אלה הם הוא בנפשו של האספן.

לפיכך, מי שאוספים מכוניות הקלאסיות עוסקים בשימור של ההיסטוריה שלהם ובשיתוף של סיפורים על כל רכב ורכב מהאוסף שלהם. פעולות כאלה מחייבות לא פעם תחזוקה יקרה ומורכבת של הרכב, שמירת תיעוד לצורכי טיפולים ופתרונות ואפילו מחקר מקיף של הדגם, מרכיביו ותיקונו.

ערכם של כלי רכב עתיקים, במיוחד דגמים קלאסיים, יכול לעלות ולהגיע לסכומים גבוהים במיוחד. ערכן של מכוניות אספנות, במיוחד הנדירות או בעלות החשיבות ההיסטורית או אפילו אלה שיש להם היסטוריית מירוצים מעניינת - הוא גדול.

אבל, כאמור, עם כל היכולות להגדיל את ערכו לאורך זמן, הדבר המדהים בערכו של אוסף כלי הרכב של האספן הוא לא רק כספי אלא גם רגשי. הקשר שנוצר בין אדם למכונה כזו הוא של אהבה, טיפוח, כאב כשמשהו נפגע בתאונה ודאגה להשיג חלקים נדירים כשצריך.

ובכלל, גם אם יש אספני מכוניות שרואים בכלי הרכב שלהם השקעה טובה, חלק גדול מהם עושה את זה בשביל דברים אחרים, כמו האהבה למכוניות הללו והגאווה על כך שהן של האספן ומעוררות עניין בקרב הקהל בתערוכות, מפגשים או סתם בנסיעת סופ"ש ברחוב.


הנה אספן מכוניות השף חיים כהן, מספר על תשוקתו (עברית):

https://youtu.be/I4s-ZNup13w


ניימר, שכשהוא לא משחק הוא אוסף מכוניות יוקרה (עברית):

https://youtu.be/uhSFoysR0Fg


ואספן מכוניות עתיקות שהפך את האוסף שלו למוזיאון (עברית):

https://youtu.be/qvbk1pyOihs

דאון היל הוא סגנון רכיבת שטח באופניים שבו רוכבים במורד תלול (במורד ההר - זה פירוש הביטוי באנגלית). בסגנון הדאון היל קפיצות מרובות ואתגרים מורכבים לרוכב, גם מהצד הטכני וגם מהצד הגופני. הסגנון של רכיבת הדאונהיל הוא חלק מספורט האקסטרים ברכיבת האופניים.

בגלל החוזק הדרוש לקפיצות והנחיתות על האופניים ברכיבת דאון-היל להיות כבדות מאד והמשקל שלהם יכול להגיע ליותר מ-20 קילוגרם. משום כך הם אינם מתאימים לרכיבת שטח רגילה.

התאונות ברכיבת דאון היל הן מרובות, בשל המהירויות הגבוהות בצורת רכיבה זו והקשיים והסיכונים שנוטלים הרוכבים במהלך ביצוע המסלולים. אנו מבקשים שתימנעו מנסיונות לחקות ספורט זה מבלי לרכוש את הידע והמיגון הדרוש.


הנה רוכבי אופניים בסגנון דאונהיל ומה שהם עושים:

http://youtu.be/37dxwVXZ384


ורכיבת דאון היל בעיר המצולמת מרחפן עוקב:

https://youtu.be/13OtZFWdhwQ?long=yes

הפוטבול האמריקאי שונה מהכדורגל. אמנם שניהם משחקי כדור קבוצתיים ומקורם במשחקי הכדור שהיו נפוצים באנגליה במאה ה-19.

אבל בניגוד לשער של הכדורגל, הכדורגל האמריקאי נועד להכניס את הכדור לאזור דומה אצל היריבה, אזור שמכונה "אנד זון" (End Zone).

גם הפוטבול הוא משחק כדור קבוצתי המשלב כוח, מהירות וזריזות, אבל הוא הרבה יותר כוחני והכדור בו אינו עגול, אלא כדור אליפטי ומחודד בקצוות.

במשחק זה גם משתמשים בידיים, זאת בניגוד לכדורגל שבועטים בו רק ברגליים. בפוטבול ההתנגשויות בין שחקנים הן מקובלות, בעוד שבכדורגל הן אסורות ונחשבות לעבירות במשחק.


הנה משחק הפוטבול האמריקאי (עברית):

https://youtu.be/2_6gs4iZSNc


פוטבול בישראל (עברית):

https://youtu.be/Hnoa7Zd87-0


ההיסטוריה של המשחק:

http://youtu.be/6kB2_aXd2Zs


הלבוש של שחקני הפוטבול באמריקה:

http://youtu.be/pD7ibRagIyQ?t=15s


סרטון הדרכה לפוטבול אמריקאי (עברית):

http://youtu.be/TKKrgOb2N1c


והיכרות מחויכת של שוסטר את שוסטר עם הפוטבול (עברית):

https://youtu.be/wSFxZbOwhlc?t=3m27s&end=8m36s?long=yes

הכל התחיל כשהאתר נטפליקס העלה את הסדרה "בית הקלפים" בשלמותה והציע למנויים שלו לצפות ברצף בעונה שלמה בבת אחת - מהתחלה ועד הסוף. זו הייתה תחילתה של תופעת הבינג', תופעה ששינתה ותשנה את עולם הטלוויזיה, כמו שאנו מכירים אותו.

צפיית בינג' (Binge) היא צפיית רצף, צפייה מרתונית בכל הפרקים הנגישים של סדרת טלוויזיה, ללא הפסקה. הבינג' נולד משירותי הצפייה בסטרימינג, דוגמת נטפליקס והולו ומהאפשרויות שמציעות תוכנות כמו פופקורן טיים, לצפייה רציפה בסרטים המועברים בקבצי טורנט איכותיים.

המשותף לכל אלה הוא שהתוכן עובר בהם לבחירת הצופה, דרך האינטרנט. צפייה כזו בסדרות, ללא הפסקה, לא הייתה אפשרית בעבר. אבל כיום, בעידן הסטרימינג והצפייה הישירה דרך האינטרנט ובממירים החכמים של חברות הלוויין והכבלים, היא אפשרית ורבים אכן מתמסרים ואפילו מתמכרים לה.

צפיית בינג' פופולארית מאד אצל צעירים. היא אמנם לא מומלצת בתקופות שבהן לומדים או עוסקים בפרויקטים שמחייבים ריכוז, אך בתקופות חופש ארוך או בזמנים של שהייה ארוכה בבית, ערבי חורף, או סתם כשמתים משעמום, אפשר להתמסר לצפיה כזו בסדרה טובה ואז לחזור לפעילות בריאה, שונה כמובן מרביצה מול המסך.

צפיית בינג' אפשרית גם בהתחברות לשירותי צפייה, כמו אימפריות הסטרימינג נטפליקס והולו וגם בצפייה בסדרות שהורדו מהרשת, תוך שימוש באתרי צפייה ישירה או תוכנות ביטורנט ושיתוף קבצים.

אגב, יתכן ששירותי הצפייה הללו עושים כיום צעד אחורה בנושא הבינג'. יותר ויותר מהם מנסים לחזור ולשחרר פרקים חדשים אחת לשבוע. ההשערה היא שזה יחזיק את הצופים במתח, יחזיר להם את החוויה החברתית של השיחה עם החבר'ה בעבודה או בבית הספר על אירועי הפרק של אתמול בערב ויגדיל את הנאמנות לחברת הסטרימינג שבה מוזרמת כל סדרה כזו.

אז האם יתכן שהבינג' עתיד להיעלם ויהפוך לאפיזודה שהייתה והסתיימה?


על מהו הבינג' ועל העוקץ (עברית):

https://youtu.be/HWNc0A9nZNA


כך יכולה להשפיע הצפייה בבינג':

https://youtu.be/uy_qmhac0xQ


הדרך בה מציעים את זה ללקוחות:

http://youtu.be/DDyukofEf4U


החיפוש אחרי בינג'ר מקצועי:

https://youtu.be/xzDuSZeoRAg


כמה מומחי בינג' שעונים על שאלות בהרגליהם במרתוני צפיה:

https://youtu.be/fNjZu4hZRR4


ובחיוך, מה שמציעים להורים לעשות עם הילדים בזמן שהם בבינג':

http://youtu.be/27p9zFJUn-M