שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הקומוניזם שאין בו רכוש פרטי?
הקומוניזם היא שיטה כלכלית שבה הכל שייך לכולם, כלומר למדינה. לפי הגישה הזו כל אמצעי הייצור במדינה הם של המדינה ואין בעלות פרטית על אמצעי ייצור. בפשטות - לאיש אין בעלות על דברים שמייצרים ערך וכסף, כמו מפעלים, שדות וכדומה.
קרל מרקס, הוגה הסוציאליזם, ראה בקומוניזם את השלב הסופי של המהפכה של העם (הוא קרא לו פרולטריון) כנגד בעלי ההון, הקפיטליסטים, או בעלי המעמד, כמו האצילים, המלוכה וכדומה. בסוציאליזם יש למדינה בעלות על אמצעי ייצור ובקומוניזם יהיו כל אמצעי הייצור הללו שייכים למדינה.
היסטורית, מספר מדינות אימצו את הקומוניזם, או שהוא נכפה עליהם על ידי בריה"מ, לאחר שכבשה אותן במלחמת העולם השנייה. בכולן הוא הביא לבעיות כלכליות קשות. זה משמש את תומכי הקפיטליזם, כלכלת השוק החופשי, ככלי ניגוח נגד הקומוניסטים. הם הציעו לבחון את התוצאות של מדינות קומוניסטיות ולאיזה שפל הגיעו מבחינה כלכלית ולהבין עד כמה הקומוניזם כושל.
גוף אחר שאימץ את הקומוניזם הוא הקיבוץ הישראלי. במשך שנים רבות הוא סיפק שפע לחבריו, אך ברבות השנים מרבית הקיבוצים בחרו לסיים את הדרך המשותפת בדרך זו, לטובת הפרטה ומעבר לבעלות פרטית מסוגים שונים.
הענין בקומוניזם, כפי שהעיד פעם הבדחן אפרים קישון, הוא ש"זו תיאוריה מצוינת שיש איתה רק בעיה אחת - היא ניתנת ליישום..."
ואכן, יישומי הקומוניזם לא ממש הצליחו לטווח ארוך. אמנם כל עוד היו מצוקה ומחסור מסביב, הקומוניזם נראה אפשרות טובה ותומכת למניעת עוני. אבל כשהשפע החל להתפשט מסביב להן, מסגרות קומוניסטיות החלו להרגיש לחצים גדולים מהחברים, להפריט את עצמן ולהפוך לכלכלות חופשיות.
כי אנשים, כמו אנשים, רוצים להתבסס על הצלחתם האישית, כשרונם ומאמציהם ושאף אחד לא יאמר להם שהם כמו כולם, כי הם הרי יודעים שהם טובים יותר...
הנה סיפורו ההיסטורי והרעיוני של הקומוניזם:
https://youtu.be/bc7EGTfVCg8
על מקורות הקומוניזם ההיסטוריים (מתורגם):
https://youtu.be/C7npztitsA0
שיר הלל קומוניסטי למנהיג המהפכה הקומוניסטית ולדימיר לנין:
http://youtu.be/kEZJXI-IQS4
סרטון תעמולה שנעשה בארה"ב נגד הקומוניזם:
http://youtu.be/KkXTd9v56LQ
וניסיון להסביר את הקומוניזם להמונים (עברית):
https://youtu.be/Irui9_7hnkE?long=yes
מהו "אפקט מתי" בחברה האנושית?
"אפקט מתי" הוא אפקט חברתי או אבחנה שמדברים על כך שלמי שכבר יש, יהיו הרבה יותר סיכויים לקבל עוד ולצבור עוד יותר.
העניין הוא בכך שיש יתרון בחברה למי שכבר יש לו. יהיו מי שיאמרו שהאפקט מחזק את התחושה בחברה האנושית ש"כסף הולך לכסף", כלומר שהעשירים נעשים כל הזמן עשירים יותר והעניים הולכים ועניים. במילים אחרות - המנצח זוכה בכל.
האפקט הוא אחד הגורמים לגידול העצום באי-השוויון בחברה, כולל בחברה הישראלית כיום. צעירים יכולים לראות אותו היום מתממש בתופעת ה"משפיענים", או אישיות הרשת, שככל שהם יותר מצליחים, עם יותר עוקבים או לייקים, הם זוכים להצעות כספיות נדיבות, קמפיינים שמעשירים אותם והנחות מפליגות על מוצרי יוקרה.
את השם "אפקט מתי" טבע הסוציולוג רוברט מורטון בשנת 68. מקורו הוא בפסוק מהברית החדשה, שגורס ש"מי שיש לו נתון יינתן לו ויעדיף ומי שאין לו, גם את אשר יש לו יוקח ממנו".
הנה סרטון שמסביר את "אפקט מתי":
http://youtu.be/NrDmPCL_A0w
מהו הקיבוץ הישראלי והשיתוף שהוא הדגים?
אחת ההמצאות המעניינות של הציונות והחברה הישראלית היא ללא ספק הקיבוץ.
זוהי צורת התיישבות שיתופית שנוצרה רק ביישוב שבארץ ישראל, על ידי התנועה הציונית, ליישוב מדינת ישראל. הקיבוץ התבסס על ערכים סוציאליסטיים, שיתופיים, עם השאיפה לשוויון בין בני האדם.
מטרת הקיבוצים הייתה ליצור שיתוף כלכלי ורעיוני בין החברים.
בכל קיבוץ היו בדרך כלל כמה מאות חברים. במשך שנים רבות התפרנסו הקיבוצים מחקלאות ובהמשך גם מתעשייה.
משך זמן רב הקיבוצים היו נערצים ונחשבו לשכבה מובילה במדינת ישראל. גם בעולם הם נתפסו כפלא ישראלי ייחודי ומקסים וצעירים ממדינות רבות הגיעו להתנדב בקיבוצים בישראל.
השיתוף המלא בין החברים ברכוש הקיבוצי והשוויון ביניהם בייצורו ובצריכתו היו עקרונות שנכתב עליהם רבות עוד מימי קרל מרקס, הוגה הסוציאליזם. העקרונות הללו נחשבו לאוטופיה שקשה לממש. מדינות סוציאליסטיות השליטו אותו בכוח על רבים מאזרחיהן שלא דגלו בשיתוף, תוך לקיחת הרכוש הפרטי מהעשירים וחלוקתו לכולם.
הקיבוצים הישראליים, דווקא הם, היו ההצלחה הסוציאליסטית הגדולה ביותר בעולם, במיוחד בהשוואה לשלטון האימים שנדרש במדינות קומוניסטיות, כדי להשליט את אותו שוויון.
אך לקראת סוף המאה ה-20 השתנו מעט הדברים. עת משבר הגיעה לקיבוצים. בעיני רבים מחבריו התחייב שינוי במתכונת של "הקיבוץ המסורתי". החקלאות הלכה וירדה בהכנסותיה. שינויים פוליטיים הקטינו את כוחם של הקיבוצים בחברה הישראלית. עזיבת הדור הצעיר על העיר המחישה שמה שהתאים לעידן הקמת המדינה, כבר לא מושך את הצעירים בעידן המודרני. החברה הישראלית החדשה הדגישה את ה"אני" על חשבון ה"אנחנו" וגם חברי הקיבוצים החלו לבקש את הפיתויים שמסביב.
וכך שינה הקיבוץ המגונן אך מגביל את פניו בהדרגה לקיבוץ מופרט. ההפרטה הביאה לעידן שבו כל חבר מקבל שכר שונה ואנשים יכולים להחזיק רכב פרטי, לנסוע לחו"ל כרצונם ולהחזיק דירות בעיר. הקיבוץ שיתופי עכשיו אולי פחות, אך לרבים זה התאים.
בקיבוץ המופרט הבעלות על אמצעי הייצור, כולל השדות, המפעלים והמיזמים שהקים הקיבוץ, היא עדיין משותפת, אבל העבודה בפועל נעשית פעמים רבות על ידי שכירים ואנשי מקצוע מבחוץ.
הפרטת הקיבוצים כיום היא כמעט מלאה. הקיבוצים העיקריים שנשארו שיתופיים לגמרי הם הקיבוצים המבוססים, אלו שהקימו את המפעלים המצליחים והמכניסים, שמאפשרים את השיתוף ובו-בזמן מזכים את החברים בחיים נוחים ובשפע כלכלי. יש שיראו בהפרטה כישלון של הסוציאליזם, בעוד אחרים יטענו שזו רק הנוסחה המדויקת שלא נמצאה לשיתוף נכון.
הנה סיפורו של הקיבוץ (עברית):
https://youtu.be/g5TkJMbTfwU
קיבוץ אופייני מהאוויר:
https://youtu.be/wnwl4yxhu6k
על תחילתם של הקיבוצים (עברית):
https://youtu.be/-sfG2TpGSMo
האידאולוגיה של הקיבוץ מתחזקת:
https://youtu.be/LWMmcjh4wBw
דוד בן גוריון היה ראש הממשלה בעל החזון שהחליט להתיישב ולהפוך לחבר קיבוץ שדה בוקר שבנגב (עברית):
https://youtu.be/mqNnRKXxbhU
כך הוא עבד כמו כל החברים בקיבוץ:
https://youtu.be/A_jA8OHG7Vs
המון שנים היו הקיבוצים חממה למתנדבים מכל העולם (עברית):
https://youtu.be/osTZiFrPx-g
הרעיון והמעשה השיתופי המדהים של הקיבוץ הישראלי (מתורגם):
https://youtu.be/RIf2f77tjJ8?long=yes
יש גם קיבוצים שונים מהרגיל (עברית):
https://youtu.be/pRdWSevUH0o?long=yes
עם השנים החלו קיבוצים רבים בהפרטה שהורגשה בחדר האוכל (עברית):
https://youtu.be/12kFl6YW_Xk?long=yes
וזו התרומה של הקיבוצים לחקלאות העולמית:
https://youtu.be/oxxYmn3HpDU?long=yes
איך הפך נאום גטיסברג של לינקולן כל כך חשוב?
היה זה נשיא ארצות הברית של אמריקה, אברהם לינקולן, שבנאום גטיסברג (Gettysburg Address) הגדיר כל כך יפה, קצר ומדויק את המטרה, התפקיד והמשמעות של אמריקה - לעצמה ולעולם.
את הנאום, שנכלל עד היום בספרי הלימוד בהיסטוריה ובספרות ונחשב לנאום החשוב ביותר של נשיא אמריקאי, נשא לינקולן בטקס. זה היה טקס שבו הוקדש בית הקברות הלאומי לחיילים שנהרגו בקרב גטיסברג שבפנסילבניה.
התאריך הוא ה-19 בנובמבר 1863, במהלך ימי מלחמת האזרחים האמריקאית. עברו ארבעה חודשים וחצי מאז קרב גטיסברג, שהפך לחלוטין את מהלך המלחמה. אחריו ובזכותו עברו אחריו כוחות הצפון בהנהגת הנשיא לינקולן, מעמדה של נחיתות לעליונות על כוחות הדרום, על צבא המורדים בדמוקרטיה של ארצות הברית.
ברכבת לגטיסברג ועל גב מעטפה פשוטה, כתב לינקולן את הנאום שיימשך 2 דקות בלבד אבל ידייק ולא יגרע דבר ממה שהיה באמת חשוב שייאמר על דמוקרטיה, שוויון ואמריקה.
אולי לכן זהו אחד הנאומים הכי מפורסמים בתולדות ארצות הברית. כדאי להבין שכשהיסטוריונים מדברים על לינקולן, הם מדברים לא פעם על הענווה שלו. בנאום הקצר והמדויק הזה בולטת דווקא האמונה של המנהיג הדגול ביכולתו לתמצת ולומר ב-272 מילים בלבד את מה שכמעט כל פוליטיקאי אחר היה מתקשה לומר גם באלפי מילים.
בנאום גטיסברג לינקולן דיבר על עקרונות השוויון בין בני האדם, העקרונות שעוגנו בידי אבות האומה האמריקאית כל כך נכון בהכרזת העצמאות של ארצות הברית, 87 שנים קודם לכן. את מלחמת האזרחים הוא הגדיר כ"לידה חדשה של חירות". זו חירות שלינקולן אמר ש"תביא לשוויון אמיתי לכל אזרחי ארצות הברית" כי "כל בני האדם נבראו שווים".
את הטקס בגטיסברג ראה לינקולן כהזדמנות לא רק להקדיש את אדמות בית העלמין למתים, אלא גם להקדיש את החיים למאבק שמבחינתו מיועד להבטיח את קיומו של "שלטון על העם, בידי העם, למען העם"
(“Government of the people, by the people, for the people”)
צחוק הגורל הוא שאף שנאום גטיסברג נחשב כיום לאחד הנאומים הגדולים בהיסטוריה, לא לינקולן ולא המבקרים היו בטוחים בזמן אמת שהוא היה בכלל טוב. מספר עיתונים אף זיכו אותו בביקורת קשה. אחד מהם סבר שהנאום היה "מטופש, שטחי ונדוש".
מנגד אמר ללינקולן אדוארד אברט, גדול נואמי התקופה באמריקה של אותם ימים, "הלוואי שאני הייתי מצליח להביע בשעתיים שלמות את הרעיונות שהצלחת לבטא בנאום בן שתי דקות".
הדעה של אברט הייתה דעה כמעט ספונטנית, שהפכה בדיעבד לנבואה של ממש לגבי מקומו העתידי של מה שנחשב היום לנאום הקצר, האלגנטי והמוצלח ביותר שנישא באמריקה אי-פעם.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה סיפורו של נאום גטיסברג - מתוך סרט עליו (מתורגם):
https://youtu.be/U2a-S3rjDBw
כל נאום גטיסברג (בעברית):
https://youtu.be/bUtDccSSac0
הנשיא אובמה קורא את נאום גטיסברג על רקע קולנועי:
https://youtu.be/CHAyepp7ypY
הקרב ששינה את המערכה:
https://youtu.be/FcGA-JNcpRI
עוד הקראה של נאום לינקולן הזה:
https://youtu.be/9TCMHVmNc5w
והרצאת טד על סיפור הקרב (מתורגם):
https://youtu.be/f4pkzHP3qyA?long=yes
מהו המחזמר "שיער" שהיה לסמל?
"שיער" הוא שמו של מחזמר רוק מהפכני ושובר מוסכמות משנות ה-60, שתאר את עולמם של הצעירים ההיפים באמריקה ואת האהבות והסערות הרגשיות שהם חוו אז, לצד הביקורת החברתית הנוקבת שלהם על החברה של המבוגרים ומרד הנעורים כנגד מה שנתפס בעיניהם כרקוב.
המחזמר, שהפך פולחן, הועלה לראשונה בסוף שנות ה-60, ממש בזמן שמהפכת ה"היפים" התרחשה בארצות הברית והחלה להתפשט בעולם המערבי. העלילה התרכזה בחבורת היפים שוחרי שלום ואהבה מניו-יורק, בימים שלפני גיוסו של קלוד מנהיגם לצבא ולמלחמה בוויטנאם.
הם מוחים נגד מלחמת וייטנאם אבל הם עדיין קצת ילדים וכשהם מסתבכים הם ממהרים להורים, כדי לקבל עזרה.
כשעלה "שיער" לראשונה בשנת 1967, זה היה שיא תקופת ההיפים, שכונו "ילדי הפרחים". צעירים אלה, שהאמינו בשלום, פתיחות, שוויון, חופש ואהבה חופשית, ראו במלחמה בוייטנאם דוגמה למה שרקוב בחברה האמריקנית. אבל זה לא מנע מהם להיבלע במטוסי התובלה הצבאיים שלקחו אותם אל החזית.
המחזמר היטיב לשרטט את הלבטים שלהם בחיפוש דרך חדשה לעצמם, תוך התמודדות עם המציאות שמסביבם ועם מערכת היחסים שבין הפרט לקבוצה.
ב-1979, כ-12 שנה מאוחר יותר, הביא סרטו של הבמאי מילוש פורמן "שיער", את עלילת מחזמר הקאלט והשירים מתוכו אל האקרנים. הסרט, שהציג בדיעבד את "ילדי הפרחים", אותם היפים מורדים של שנות ה-60, הפיץ בכל העולם את הרעיונות של המחזמר ונתן ביטוי לשאיפה של צעירים לעולם טוב וצודק יותר, עולם של אהבה וללא מלחמות.
הנה סיפור המחזמר דרך ההפקה הישראלית האחרונה (עברית):
https://youtu.be/y_h22_O0uZQ?t=26s&end=3m11s
השיר "תנו לשמש יד" מתוך המחזמר "שיער":
https://youtu.be/fhNrqc6yvTU
השיר "אקווריוס":
https://youtu.be/Cb8luHdpR84
ברגר שר באנגלית "יש לי חיים" על שולחן האוכל היוקרתי:
https://youtu.be/ivyuT_VY3_E
קדימון מהמחזמר "שיער" כפי שהוצג בישראל בשנים האחרונות (עברית):
https://youtu.be/K-U1K_1UTLE
וקטעים מהביצוע של "שיער" בישראל של שנות ה-70, בין השאר עם צביקה פיק ומרגול הצעירים (עברית):
https://youtu.be/MXtSMLUGICk?t=5m42s
מי היו הפנתרים השחורים?
התרבות המהפכנית שהשתלטה לפתע בשנות ה-60 שאפה לשנות את השיטה החברתית מהיסוד. באמריקה של אותן שנים נראה היה שהכל בער. לפתע זכתה תרבות-הנגד לפופולאריות רבה ולאנרגיות טובות. מילדי הפרחים שתיעבו את מלחמת ויאטנם, דרך ההיפים ששנאו את החומרנות של המבוגרים, המון המעריצים של "הביטלס" והנדריקס שהגיטרות הרועמות החליפו בשבילם את הג'אז של ההורים ועד לשחורים שדרשו שוויון וזכויות אזרח - כולם הרימו את ראשם וצעקו את מה שהיה להם לומר.
בארצות הברית דרשו השחורים שוויון כבר שנים רבות. תנועת הפנתרים השחורים (Black Panthers) צמחה מהתסכול של השחורים באמריקה, לאחר רצח מלקולם אקס, ממנהיגי השחורים באמריקה של הסיסקטיז. לכן היא גם נקראה "מפלגת הפנתר השחור להגנה עצמית". זה היה בשנת 1966, כשהתנועה הזו עמדה לרגע בראש מי שרצו לשנות את השיטה החברתית באמריקה.
הפנתרים דרשו תיקון של העוולות ההיסטוריות שנעשו לקהילה השחורה באמריקה. הם תמצתו את משנתם הפוליטית במניפסט שנקרא "תכנית עשר הנקודות". די מהר הם הצליחו להביא להתעוררות פוליטית ותרבותית בקרב השחורים באמריקה.
זו הייתה תנועה מהפכנית שבדיעבד שינתה את ארצות הברית לתמיד. בניגוד לאחותה יריבתה, התנועה לזכויות האזרח של מרטין לותר קינג, שקראה לפיוס וההשתלבות של השחורים בארצות הברית, היה הפנתר השחור ארגון חמוש ומהפכני. הארגון הזה רצה לשנות את המבנה החברתי ולתת את השלטון לשחורים. שתיהן יביאו למודעות הגוברת לאפליית השחורים בארץ שנבנתה על עבדות הוריהם.
בשיאה היו לתנועה סניפים ב-48 מתוך המדינות שבארצות הברית. תנועות תמיכה נפתחו במדינות רבות בעולם. אבל השלטון האמריקאי חשש ממנה והתסיס את האווירה נגדה. הבולשת האמריקאית פשטה עליה שוב ושוב, רציחות של מנהיגים מקומיים שונים, הגליה של המייסד שלה, יואי, ופרובוקציות רבות שגרמו מושתלים שהושתלו והוכנסו אליה - כל אלה גרמו לה להפסיק לפעול ב-1977.
#הפנתרים השחורים של ישראל
השפעות מפלגת "הפנתר השחור" הגיעו גם לישראל, שבה הוקמה בתחילת 1971 תנועה מקומית בשכונת מוסררה שבירושלים. כמו אחותה הגדולה שבאמריקה, גם "הפנתרים השחורים" בישראל זעקה את מחאת צעירי השכונות על התעלמות הממסד מהבעיות החברתיות הקשות שהם חוו. חבריה נלחמו כדי לשנות את עתידם.
התנועה שהקימו צעירים בראשות סעדיה מרציאנו, ראובן אברג'ל וצ'ארלי ביטון, תטלטל את החברה בישראל ותהיה לתנועת מחאה משמעותית מאד, שתביא לשינויים חברתיים לטווח ארוך בישראל. כמו הפנתרים של אמריקה, גם הם הנביטו את המהפכה החברתית שתיראה כאילו היא נכשלת, אך תביא בהמשך אותו עשור את המהפך הפוליטי ואת תחילת עליתם של כוחות פוליטיים חדשים, שיונהגו ויתרכזו בבני עדות המזרח.
הנה ההגדה והאגדה של הפנתרים השחורים בישראל (עברית):
https://youtu.be/FmcJAhQXhv4
דקה על הפגנות הפנתרים השחורים בישראל (עברית):
https://youtu.be/68B64dDCOg8
סיפורם ההיסטורי של ה-Black Panthers של אמריקה:
https://youtu.be/rNBPewOfL7o
מצגת על ה-Black Panthers של אמריקה:
https://youtu.be/W9PwhmyhYLA
על מורשת הפנתרים חינכה אימו ה"פנתרית" והמנוחה את הראפר גדול טופאק, לביטוי עצמי מגיל צעיר:
https://youtu.be/Mb1ZvUDvLDY
תמונות ממאבק הפנתרים השחורים בישראל (ללא מילים):
https://youtu.be/aVRZmtt7n1I
וסאטירה על פגישת "הפנתרים השחורים" עם ראשת הממשלה גולדה מאיר:
https://youtu.be/mQrz9xwOUeE
ומצאו את ההבדלים בין הפנתרים השחורים בישראל ובאמריקה (עברית):
https://youtu.be/hZ_eijoFiU8?long=yes
מהו המרקסיזם של קרל מרקס?
היה זה הוגה הדעות קרל מרקס (Karl Marx) שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים. איחוד הפועלים, בחזונו, הוא במטרה לקרוע או לשבור את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם המפעלים בהם עבדו.
כי מרקס הוא שטבע את הסיסמה "פועלי כל העולם התאחדו!" והגדיר ועיצב בכך את הרעיון הסוציאליסטי. בהמשך הוא יפיץ אותו בכל העולם, ביחד עם שותפו וחברו אנגלס.
כך קיבלה תורתו את השם "מרקסיזם", על שמו כמובן. כתבנו עליה ערך נפלא, כמו גם על שלל יישומים שניסו את המרקסיזם בעולם. מברית המועצות או הרפובליקה של סין הקומוניסטיות ועד הסוציאליזם של הקיבוצים בישראל.
אז ליישום הרעיונות של מרקס היו כישלונות והיו הצלחות. קראו על כל אלה, על דרכו ורעיונותיו של מרקס בתגית "סוציאליזם".
הנה המרקסיזם (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
ועל קארל מרקס ומשנתו:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
מהו הקפיטליזם ומי מעוניינים להציגו כקפיטליזם חזירי?
קפיטליזם (Capitalism) היא שיטה כלכלית וחברתית שבה גורמים פרטיים ויוזמה פרטית הם שמנהלים את הכלכלה, באופן עצמאי וחופשי, ולא בניהול הממשלה.
השוק בקפיטליזם הוא חופשי, או מה שאדם סמית' קרא "כלכלת שוק חופשי". כל יזם, חברה וארגון פועלים בו כדי להרוויח כמה שיותר מההון שבידיהם. השוק הקפיטליסטי מתנהל לפי חוקים של היצע וביקוש ולא בהשפעה של חוקים ותקנות שחוקקו גורמים ממשלתיים.
דוגמה לכלכלה קפיטליסטית היתה כלכלת ארה"ב, שבה הממשלה אינה מרבה להתערב ונותנת ליוזמה העיסקית לנהל את רוב הכלכלה.
התוצאות היו עושר מופלג של מי שהשקיעו כסף ומאמצים והרוויחו הרבה כסף ועוני מחפיר של החלשים בחברה, מבלי שהמדינה הצליחה לתמוך ברובם.
#מאיפה זה בא?
הקפיטליזם נולד מהמהפכה התעשייתית, שלכל הפחות האיצה וחיזקה אותו באופן חסר תקדים. הוא גם זה שנתן סיכוי וחיזוק לשיטת משטר צעירה ודי ראשונית במאה ה-19 - השיטה הדמוקרטית.
אגב, הדמוקרטיה, כמו שאנו מכירים אותה, אמנם נולדה במהפכה הצרפתית. אבל היא נדדה די מהר ל-13 המושבות של ארצות הברית, אלו שהשתחררו משלטון האימפריה הבריטית ובחרו בה כשיטת השלטון המועדפת לברית שהם יקימו. משם הוא תתפשט כמעט לכל מדינה קפיטליסטית, האוחזת בתעשייה מתקדמת ומתנהלת בכלכלה של שוק חופשי.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לקפיטליזם היא הסוציאליזם, או הקומוניזם. זוהי שיטה הדוגלת בשוויון בין כלל הציבור, בלי עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט.
ספוילר: השיטה הסוציאליסטית היא חשובה אבל די נכשלה היסטורית. רק מדינות עשירות ומצליחות, כמו חלק ממדינות סקנדינביה, הצליחו לשלב חלקים ממנה בכלכלת שוק ולקיים את ההבטחות של הסוציאליזם לחלשים, אבל ללא השוויון שהוא הבטיח. הן עשו זאת באמצעות מס גדול על העשירים, המבטיח חיים טובים יחסית, גם לעניים. קראו עליה בתגית "סוציאליזם".
הנה השוואה בין הקפיטליזם ומה שאינו כזה, כלומר סוציאליזם (עברית):
https://youtu.be/CBat0LnsvJk
קפיטליזם או סוציאליזם - לאיזה מהסיפורים אתם מתחברים (עברית)?
https://youtu.be/QiIznGQ1JFM
כך הקפיטליזם עובד והחברה נהנית מהצמיחה שיוצרת בו היוזמה החופשית:
http://youtu.be/IDuLced3OFM
הקפיטליזם עדיין רק בתחילתו:
https://youtu.be/Yh_hRS15n_8
הסבר מדוע הוא שיטה כלכלית מוסרית (מתורגם):
https://youtu.be/fJr2RO7g7jI
הרצאת טד על הסכנה לדמוקרטיה מהקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/GB4s5b9NL3I?long=yes
וסרט על תולדות הקפיטליזם:
https://youtu.be/dIuaW9YWqEU?long=yes
מה היו אירועי מאי 1968?
יש המכנים את אירועי מאי 1968 בצרפת (הם כונו שם Les Événements) "האירוע המהפכני החשוב ביותר של המאה ה-20". כיצד יכולים כמה סטודנטים לחולל מהומה שתהפוך לאירוע היסטורי מכה גלים?
אירועי מאי 1968 היו מהומות של סטודנטים ופועלים צרפתים שהובילו לשביתה כללית בצרפת. הם מחו נגד השלטון השמרני של הנשיא שארל דה-גול וביקשו לחולל מהפכה שתשנה את החברה הצרפתית השמרנית ותהפוך אותה לחברה חופשית, מתקדמת, שוויונית וליברלית.
המהפכה, שהושפעה מהגל העולמי של ילדי הפרחים ותרבות הנגד, קראה לשיוויון, שחרור מיני וזכויות אדם בצרפת. היא החלה במרץ עם קבוצה קטנה של פעילי שמאל וסטודנטים שפלשו לבניין של הנהלת אוניברסיטת נאנטר בפאריס והציגו דרישות לשינויים בשמרנות שאפיינה את הכללים באוניברסיטה.
בראש המהפכנים הצעירים עמד "דני האדום", צעיר יהודי ובן למשפחה שנמלטה ב-1933 עם עלית הנאצים. השלטונות הצרפתיים ידאגו בתוך ימים שתיאסר עליו הכניסה לצרפת, אבל זה לא יעזור לעצירת ההתרחשויות, שהפכו לכדור שלג.
עימות עם המשטרה רדף עימות והאוניברסיטה נסגרה. בינתיים הצטרפו לאות הזדהות סטודנטים מאוניברסיטת סורבון והמהומות התפשטו לרובע הלטיני כולו. מאות עצורים ומעל מאה פצועים הביאו גם להשבתת הסורבון. בימים הבאים הסטודנטים ישתלטו על הסורבון ויחלו לקרוא לה "האוניברסיטה של העם".
דומה שרק גיליוטינה חסרה שם. שוב ושוב החלו מהומות בערים נוספות ומאות פצועים נוספו למוחים. למאבק הצטרפו גם תלמידי תיכון מרחבי צרפת. כשגם איגודי העובדים המקצועיים הגדולים הצטרפו למאבק והשביתו את צרפת כולה, הפכו העימותים למאבק לאומי. הפגנה של מיליון איש, מסטודנטים ועד פועלים הבהירה שצרפת לא תחזור להיות כשהייתה ומספר השובתים יילך ויגדל עד שיגיע ל-10 מיליון פועלים וצרפת תושבת לחלוטין. צרפת הלכה לפי הקו ששירטטה אחת הכרזות שהונפו בהפגנות ובה נכתב "האושר שלך נקנה. גנוב אותו בחזרה!"
אבל בדיוק כמו שהחלה המהפכה, כך היא דעכה. זה קרה לאחר שאיגודי העובדים קיבלו מהממשלה העלאה של 7% בשכר הפועלים ושכר המינימום הועלה ב-30%.
הנשיא המבוגר דה גול, שלא יכל למהומות, יחזיק עוד שנה נוספת בשלטון. לאחר האירועים הוא הכריז על בחירות שבהן ניצח כהרגלו. העם הצרפתי הרי תמיד זכר לו תמיד את הנהגתו האמיצה נגד הנאצים. אבל סופו הפוליטי של המנהיג העייף והשמרן כבר היה על הקיר ובעקבות משאל-עם שבו לא התקבלה דעתו, הוא עזב את תפקידו והתפטר.
הנה סיפור המחאה של פריז 1968:
https://youtu.be/yxxvMZ_KoPA
צילומים של מהומות הסטודנטים בפאריס ב-1968:
https://youtu.be/YCtcD9CfMOI
תכנית חינוכית על מהומות הסטודנטים והמהפכה של 1968 (עברית):
https://youtu.be/VEui2VM5Oag?long=yes
ומתוך הפודקסט "שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על אירועי מאי 1968 בצרפת (עברית):
https://youtu.be/fyRVI7nm4Y8?long=yes
הקומוניזם היא שיטה כלכלית שבה הכל שייך לכולם, כלומר למדינה. לפי הגישה הזו כל אמצעי הייצור במדינה הם של המדינה ואין בעלות פרטית על אמצעי ייצור. בפשטות - לאיש אין בעלות על דברים שמייצרים ערך וכסף, כמו מפעלים, שדות וכדומה.
קרל מרקס, הוגה הסוציאליזם, ראה בקומוניזם את השלב הסופי של המהפכה של העם (הוא קרא לו פרולטריון) כנגד בעלי ההון, הקפיטליסטים, או בעלי המעמד, כמו האצילים, המלוכה וכדומה. בסוציאליזם יש למדינה בעלות על אמצעי ייצור ובקומוניזם יהיו כל אמצעי הייצור הללו שייכים למדינה.
היסטורית, מספר מדינות אימצו את הקומוניזם, או שהוא נכפה עליהם על ידי בריה"מ, לאחר שכבשה אותן במלחמת העולם השנייה. בכולן הוא הביא לבעיות כלכליות קשות. זה משמש את תומכי הקפיטליזם, כלכלת השוק החופשי, ככלי ניגוח נגד הקומוניסטים. הם הציעו לבחון את התוצאות של מדינות קומוניסטיות ולאיזה שפל הגיעו מבחינה כלכלית ולהבין עד כמה הקומוניזם כושל.
גוף אחר שאימץ את הקומוניזם הוא הקיבוץ הישראלי. במשך שנים רבות הוא סיפק שפע לחבריו, אך ברבות השנים מרבית הקיבוצים בחרו לסיים את הדרך המשותפת בדרך זו, לטובת הפרטה ומעבר לבעלות פרטית מסוגים שונים.
הענין בקומוניזם, כפי שהעיד פעם הבדחן אפרים קישון, הוא ש"זו תיאוריה מצוינת שיש איתה רק בעיה אחת - היא ניתנת ליישום..."
ואכן, יישומי הקומוניזם לא ממש הצליחו לטווח ארוך. אמנם כל עוד היו מצוקה ומחסור מסביב, הקומוניזם נראה אפשרות טובה ותומכת למניעת עוני. אבל כשהשפע החל להתפשט מסביב להן, מסגרות קומוניסטיות החלו להרגיש לחצים גדולים מהחברים, להפריט את עצמן ולהפוך לכלכלות חופשיות.
כי אנשים, כמו אנשים, רוצים להתבסס על הצלחתם האישית, כשרונם ומאמציהם ושאף אחד לא יאמר להם שהם כמו כולם, כי הם הרי יודעים שהם טובים יותר...
הנה סיפורו ההיסטורי והרעיוני של הקומוניזם:
https://youtu.be/bc7EGTfVCg8
על מקורות הקומוניזם ההיסטוריים (מתורגם):
https://youtu.be/C7npztitsA0
שיר הלל קומוניסטי למנהיג המהפכה הקומוניסטית ולדימיר לנין:
http://youtu.be/kEZJXI-IQS4
סרטון תעמולה שנעשה בארה"ב נגד הקומוניזם:
http://youtu.be/KkXTd9v56LQ
וניסיון להסביר את הקומוניזם להמונים (עברית):
https://youtu.be/Irui9_7hnkE?long=yes
"אפקט מתי" הוא אפקט חברתי או אבחנה שמדברים על כך שלמי שכבר יש, יהיו הרבה יותר סיכויים לקבל עוד ולצבור עוד יותר.
העניין הוא בכך שיש יתרון בחברה למי שכבר יש לו. יהיו מי שיאמרו שהאפקט מחזק את התחושה בחברה האנושית ש"כסף הולך לכסף", כלומר שהעשירים נעשים כל הזמן עשירים יותר והעניים הולכים ועניים. במילים אחרות - המנצח זוכה בכל.
האפקט הוא אחד הגורמים לגידול העצום באי-השוויון בחברה, כולל בחברה הישראלית כיום. צעירים יכולים לראות אותו היום מתממש בתופעת ה"משפיענים", או אישיות הרשת, שככל שהם יותר מצליחים, עם יותר עוקבים או לייקים, הם זוכים להצעות כספיות נדיבות, קמפיינים שמעשירים אותם והנחות מפליגות על מוצרי יוקרה.
את השם "אפקט מתי" טבע הסוציולוג רוברט מורטון בשנת 68. מקורו הוא בפסוק מהברית החדשה, שגורס ש"מי שיש לו נתון יינתן לו ויעדיף ומי שאין לו, גם את אשר יש לו יוקח ממנו".
הנה סרטון שמסביר את "אפקט מתי":
http://youtu.be/NrDmPCL_A0w
אחת ההמצאות המעניינות של הציונות והחברה הישראלית היא ללא ספק הקיבוץ.
זוהי צורת התיישבות שיתופית שנוצרה רק ביישוב שבארץ ישראל, על ידי התנועה הציונית, ליישוב מדינת ישראל. הקיבוץ התבסס על ערכים סוציאליסטיים, שיתופיים, עם השאיפה לשוויון בין בני האדם.
מטרת הקיבוצים הייתה ליצור שיתוף כלכלי ורעיוני בין החברים.
בכל קיבוץ היו בדרך כלל כמה מאות חברים. במשך שנים רבות התפרנסו הקיבוצים מחקלאות ובהמשך גם מתעשייה.
משך זמן רב הקיבוצים היו נערצים ונחשבו לשכבה מובילה במדינת ישראל. גם בעולם הם נתפסו כפלא ישראלי ייחודי ומקסים וצעירים ממדינות רבות הגיעו להתנדב בקיבוצים בישראל.
השיתוף המלא בין החברים ברכוש הקיבוצי והשוויון ביניהם בייצורו ובצריכתו היו עקרונות שנכתב עליהם רבות עוד מימי קרל מרקס, הוגה הסוציאליזם. העקרונות הללו נחשבו לאוטופיה שקשה לממש. מדינות סוציאליסטיות השליטו אותו בכוח על רבים מאזרחיהן שלא דגלו בשיתוף, תוך לקיחת הרכוש הפרטי מהעשירים וחלוקתו לכולם.
הקיבוצים הישראליים, דווקא הם, היו ההצלחה הסוציאליסטית הגדולה ביותר בעולם, במיוחד בהשוואה לשלטון האימים שנדרש במדינות קומוניסטיות, כדי להשליט את אותו שוויון.
אך לקראת סוף המאה ה-20 השתנו מעט הדברים. עת משבר הגיעה לקיבוצים. בעיני רבים מחבריו התחייב שינוי במתכונת של "הקיבוץ המסורתי". החקלאות הלכה וירדה בהכנסותיה. שינויים פוליטיים הקטינו את כוחם של הקיבוצים בחברה הישראלית. עזיבת הדור הצעיר על העיר המחישה שמה שהתאים לעידן הקמת המדינה, כבר לא מושך את הצעירים בעידן המודרני. החברה הישראלית החדשה הדגישה את ה"אני" על חשבון ה"אנחנו" וגם חברי הקיבוצים החלו לבקש את הפיתויים שמסביב.
וכך שינה הקיבוץ המגונן אך מגביל את פניו בהדרגה לקיבוץ מופרט. ההפרטה הביאה לעידן שבו כל חבר מקבל שכר שונה ואנשים יכולים להחזיק רכב פרטי, לנסוע לחו"ל כרצונם ולהחזיק דירות בעיר. הקיבוץ שיתופי עכשיו אולי פחות, אך לרבים זה התאים.
בקיבוץ המופרט הבעלות על אמצעי הייצור, כולל השדות, המפעלים והמיזמים שהקים הקיבוץ, היא עדיין משותפת, אבל העבודה בפועל נעשית פעמים רבות על ידי שכירים ואנשי מקצוע מבחוץ.
הפרטת הקיבוצים כיום היא כמעט מלאה. הקיבוצים העיקריים שנשארו שיתופיים לגמרי הם הקיבוצים המבוססים, אלו שהקימו את המפעלים המצליחים והמכניסים, שמאפשרים את השיתוף ובו-בזמן מזכים את החברים בחיים נוחים ובשפע כלכלי. יש שיראו בהפרטה כישלון של הסוציאליזם, בעוד אחרים יטענו שזו רק הנוסחה המדויקת שלא נמצאה לשיתוף נכון.
הנה סיפורו של הקיבוץ (עברית):
https://youtu.be/g5TkJMbTfwU
קיבוץ אופייני מהאוויר:
https://youtu.be/wnwl4yxhu6k
על תחילתם של הקיבוצים (עברית):
https://youtu.be/-sfG2TpGSMo
האידאולוגיה של הקיבוץ מתחזקת:
https://youtu.be/LWMmcjh4wBw
דוד בן גוריון היה ראש הממשלה בעל החזון שהחליט להתיישב ולהפוך לחבר קיבוץ שדה בוקר שבנגב (עברית):
https://youtu.be/mqNnRKXxbhU
כך הוא עבד כמו כל החברים בקיבוץ:
https://youtu.be/A_jA8OHG7Vs
המון שנים היו הקיבוצים חממה למתנדבים מכל העולם (עברית):
https://youtu.be/osTZiFrPx-g
הרעיון והמעשה השיתופי המדהים של הקיבוץ הישראלי (מתורגם):
https://youtu.be/RIf2f77tjJ8?long=yes
יש גם קיבוצים שונים מהרגיל (עברית):
https://youtu.be/pRdWSevUH0o?long=yes
עם השנים החלו קיבוצים רבים בהפרטה שהורגשה בחדר האוכל (עברית):
https://youtu.be/12kFl6YW_Xk?long=yes
וזו התרומה של הקיבוצים לחקלאות העולמית:
https://youtu.be/oxxYmn3HpDU?long=yes
היה זה נשיא ארצות הברית של אמריקה, אברהם לינקולן, שבנאום גטיסברג (Gettysburg Address) הגדיר כל כך יפה, קצר ומדויק את המטרה, התפקיד והמשמעות של אמריקה - לעצמה ולעולם.
את הנאום, שנכלל עד היום בספרי הלימוד בהיסטוריה ובספרות ונחשב לנאום החשוב ביותר של נשיא אמריקאי, נשא לינקולן בטקס. זה היה טקס שבו הוקדש בית הקברות הלאומי לחיילים שנהרגו בקרב גטיסברג שבפנסילבניה.
התאריך הוא ה-19 בנובמבר 1863, במהלך ימי מלחמת האזרחים האמריקאית. עברו ארבעה חודשים וחצי מאז קרב גטיסברג, שהפך לחלוטין את מהלך המלחמה. אחריו ובזכותו עברו אחריו כוחות הצפון בהנהגת הנשיא לינקולן, מעמדה של נחיתות לעליונות על כוחות הדרום, על צבא המורדים בדמוקרטיה של ארצות הברית.
ברכבת לגטיסברג ועל גב מעטפה פשוטה, כתב לינקולן את הנאום שיימשך 2 דקות בלבד אבל ידייק ולא יגרע דבר ממה שהיה באמת חשוב שייאמר על דמוקרטיה, שוויון ואמריקה.
אולי לכן זהו אחד הנאומים הכי מפורסמים בתולדות ארצות הברית. כדאי להבין שכשהיסטוריונים מדברים על לינקולן, הם מדברים לא פעם על הענווה שלו. בנאום הקצר והמדויק הזה בולטת דווקא האמונה של המנהיג הדגול ביכולתו לתמצת ולומר ב-272 מילים בלבד את מה שכמעט כל פוליטיקאי אחר היה מתקשה לומר גם באלפי מילים.
בנאום גטיסברג לינקולן דיבר על עקרונות השוויון בין בני האדם, העקרונות שעוגנו בידי אבות האומה האמריקאית כל כך נכון בהכרזת העצמאות של ארצות הברית, 87 שנים קודם לכן. את מלחמת האזרחים הוא הגדיר כ"לידה חדשה של חירות". זו חירות שלינקולן אמר ש"תביא לשוויון אמיתי לכל אזרחי ארצות הברית" כי "כל בני האדם נבראו שווים".
את הטקס בגטיסברג ראה לינקולן כהזדמנות לא רק להקדיש את אדמות בית העלמין למתים, אלא גם להקדיש את החיים למאבק שמבחינתו מיועד להבטיח את קיומו של "שלטון על העם, בידי העם, למען העם"
(“Government of the people, by the people, for the people”)
צחוק הגורל הוא שאף שנאום גטיסברג נחשב כיום לאחד הנאומים הגדולים בהיסטוריה, לא לינקולן ולא המבקרים היו בטוחים בזמן אמת שהוא היה בכלל טוב. מספר עיתונים אף זיכו אותו בביקורת קשה. אחד מהם סבר שהנאום היה "מטופש, שטחי ונדוש".
מנגד אמר ללינקולן אדוארד אברט, גדול נואמי התקופה באמריקה של אותם ימים, "הלוואי שאני הייתי מצליח להביע בשעתיים שלמות את הרעיונות שהצלחת לבטא בנאום בן שתי דקות".
הדעה של אברט הייתה דעה כמעט ספונטנית, שהפכה בדיעבד לנבואה של ממש לגבי מקומו העתידי של מה שנחשב היום לנאום הקצר, האלגנטי והמוצלח ביותר שנישא באמריקה אי-פעם.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה סיפורו של נאום גטיסברג - מתוך סרט עליו (מתורגם):
https://youtu.be/U2a-S3rjDBw
כל נאום גטיסברג (בעברית):
https://youtu.be/bUtDccSSac0
הנשיא אובמה קורא את נאום גטיסברג על רקע קולנועי:
https://youtu.be/CHAyepp7ypY
הקרב ששינה את המערכה:
https://youtu.be/FcGA-JNcpRI
עוד הקראה של נאום לינקולן הזה:
https://youtu.be/9TCMHVmNc5w
והרצאת טד על סיפור הקרב (מתורגם):
https://youtu.be/f4pkzHP3qyA?long=yes
שוויון
"שיער" הוא שמו של מחזמר רוק מהפכני ושובר מוסכמות משנות ה-60, שתאר את עולמם של הצעירים ההיפים באמריקה ואת האהבות והסערות הרגשיות שהם חוו אז, לצד הביקורת החברתית הנוקבת שלהם על החברה של המבוגרים ומרד הנעורים כנגד מה שנתפס בעיניהם כרקוב.
המחזמר, שהפך פולחן, הועלה לראשונה בסוף שנות ה-60, ממש בזמן שמהפכת ה"היפים" התרחשה בארצות הברית והחלה להתפשט בעולם המערבי. העלילה התרכזה בחבורת היפים שוחרי שלום ואהבה מניו-יורק, בימים שלפני גיוסו של קלוד מנהיגם לצבא ולמלחמה בוויטנאם.
הם מוחים נגד מלחמת וייטנאם אבל הם עדיין קצת ילדים וכשהם מסתבכים הם ממהרים להורים, כדי לקבל עזרה.
כשעלה "שיער" לראשונה בשנת 1967, זה היה שיא תקופת ההיפים, שכונו "ילדי הפרחים". צעירים אלה, שהאמינו בשלום, פתיחות, שוויון, חופש ואהבה חופשית, ראו במלחמה בוייטנאם דוגמה למה שרקוב בחברה האמריקנית. אבל זה לא מנע מהם להיבלע במטוסי התובלה הצבאיים שלקחו אותם אל החזית.
המחזמר היטיב לשרטט את הלבטים שלהם בחיפוש דרך חדשה לעצמם, תוך התמודדות עם המציאות שמסביבם ועם מערכת היחסים שבין הפרט לקבוצה.
ב-1979, כ-12 שנה מאוחר יותר, הביא סרטו של הבמאי מילוש פורמן "שיער", את עלילת מחזמר הקאלט והשירים מתוכו אל האקרנים. הסרט, שהציג בדיעבד את "ילדי הפרחים", אותם היפים מורדים של שנות ה-60, הפיץ בכל העולם את הרעיונות של המחזמר ונתן ביטוי לשאיפה של צעירים לעולם טוב וצודק יותר, עולם של אהבה וללא מלחמות.
הנה סיפור המחזמר דרך ההפקה הישראלית האחרונה (עברית):
https://youtu.be/y_h22_O0uZQ?t=26s&end=3m11s
השיר "תנו לשמש יד" מתוך המחזמר "שיער":
https://youtu.be/fhNrqc6yvTU
השיר "אקווריוס":
https://youtu.be/Cb8luHdpR84
ברגר שר באנגלית "יש לי חיים" על שולחן האוכל היוקרתי:
https://youtu.be/ivyuT_VY3_E
קדימון מהמחזמר "שיער" כפי שהוצג בישראל בשנים האחרונות (עברית):
https://youtu.be/K-U1K_1UTLE
וקטעים מהביצוע של "שיער" בישראל של שנות ה-70, בין השאר עם צביקה פיק ומרגול הצעירים (עברית):
https://youtu.be/MXtSMLUGICk?t=5m42s
התרבות המהפכנית שהשתלטה לפתע בשנות ה-60 שאפה לשנות את השיטה החברתית מהיסוד. באמריקה של אותן שנים נראה היה שהכל בער. לפתע זכתה תרבות-הנגד לפופולאריות רבה ולאנרגיות טובות. מילדי הפרחים שתיעבו את מלחמת ויאטנם, דרך ההיפים ששנאו את החומרנות של המבוגרים, המון המעריצים של "הביטלס" והנדריקס שהגיטרות הרועמות החליפו בשבילם את הג'אז של ההורים ועד לשחורים שדרשו שוויון וזכויות אזרח - כולם הרימו את ראשם וצעקו את מה שהיה להם לומר.
בארצות הברית דרשו השחורים שוויון כבר שנים רבות. תנועת הפנתרים השחורים (Black Panthers) צמחה מהתסכול של השחורים באמריקה, לאחר רצח מלקולם אקס, ממנהיגי השחורים באמריקה של הסיסקטיז. לכן היא גם נקראה "מפלגת הפנתר השחור להגנה עצמית". זה היה בשנת 1966, כשהתנועה הזו עמדה לרגע בראש מי שרצו לשנות את השיטה החברתית באמריקה.
הפנתרים דרשו תיקון של העוולות ההיסטוריות שנעשו לקהילה השחורה באמריקה. הם תמצתו את משנתם הפוליטית במניפסט שנקרא "תכנית עשר הנקודות". די מהר הם הצליחו להביא להתעוררות פוליטית ותרבותית בקרב השחורים באמריקה.
זו הייתה תנועה מהפכנית שבדיעבד שינתה את ארצות הברית לתמיד. בניגוד לאחותה יריבתה, התנועה לזכויות האזרח של מרטין לותר קינג, שקראה לפיוס וההשתלבות של השחורים בארצות הברית, היה הפנתר השחור ארגון חמוש ומהפכני. הארגון הזה רצה לשנות את המבנה החברתי ולתת את השלטון לשחורים. שתיהן יביאו למודעות הגוברת לאפליית השחורים בארץ שנבנתה על עבדות הוריהם.
בשיאה היו לתנועה סניפים ב-48 מתוך המדינות שבארצות הברית. תנועות תמיכה נפתחו במדינות רבות בעולם. אבל השלטון האמריקאי חשש ממנה והתסיס את האווירה נגדה. הבולשת האמריקאית פשטה עליה שוב ושוב, רציחות של מנהיגים מקומיים שונים, הגליה של המייסד שלה, יואי, ופרובוקציות רבות שגרמו מושתלים שהושתלו והוכנסו אליה - כל אלה גרמו לה להפסיק לפעול ב-1977.
#הפנתרים השחורים של ישראל
השפעות מפלגת "הפנתר השחור" הגיעו גם לישראל, שבה הוקמה בתחילת 1971 תנועה מקומית בשכונת מוסררה שבירושלים. כמו אחותה הגדולה שבאמריקה, גם "הפנתרים השחורים" בישראל זעקה את מחאת צעירי השכונות על התעלמות הממסד מהבעיות החברתיות הקשות שהם חוו. חבריה נלחמו כדי לשנות את עתידם.
התנועה שהקימו צעירים בראשות סעדיה מרציאנו, ראובן אברג'ל וצ'ארלי ביטון, תטלטל את החברה בישראל ותהיה לתנועת מחאה משמעותית מאד, שתביא לשינויים חברתיים לטווח ארוך בישראל. כמו הפנתרים של אמריקה, גם הם הנביטו את המהפכה החברתית שתיראה כאילו היא נכשלת, אך תביא בהמשך אותו עשור את המהפך הפוליטי ואת תחילת עליתם של כוחות פוליטיים חדשים, שיונהגו ויתרכזו בבני עדות המזרח.
הנה ההגדה והאגדה של הפנתרים השחורים בישראל (עברית):
https://youtu.be/FmcJAhQXhv4
דקה על הפגנות הפנתרים השחורים בישראל (עברית):
https://youtu.be/68B64dDCOg8
סיפורם ההיסטורי של ה-Black Panthers של אמריקה:
https://youtu.be/rNBPewOfL7o
מצגת על ה-Black Panthers של אמריקה:
https://youtu.be/W9PwhmyhYLA
על מורשת הפנתרים חינכה אימו ה"פנתרית" והמנוחה את הראפר גדול טופאק, לביטוי עצמי מגיל צעיר:
https://youtu.be/Mb1ZvUDvLDY
תמונות ממאבק הפנתרים השחורים בישראל (ללא מילים):
https://youtu.be/aVRZmtt7n1I
וסאטירה על פגישת "הפנתרים השחורים" עם ראשת הממשלה גולדה מאיר:
https://youtu.be/mQrz9xwOUeE
ומצאו את ההבדלים בין הפנתרים השחורים בישראל ובאמריקה (עברית):
https://youtu.be/hZ_eijoFiU8?long=yes
היה זה הוגה הדעות קרל מרקס (Karl Marx) שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים. איחוד הפועלים, בחזונו, הוא במטרה לקרוע או לשבור את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם המפעלים בהם עבדו.
כי מרקס הוא שטבע את הסיסמה "פועלי כל העולם התאחדו!" והגדיר ועיצב בכך את הרעיון הסוציאליסטי. בהמשך הוא יפיץ אותו בכל העולם, ביחד עם שותפו וחברו אנגלס.
כך קיבלה תורתו את השם "מרקסיזם", על שמו כמובן. כתבנו עליה ערך נפלא, כמו גם על שלל יישומים שניסו את המרקסיזם בעולם. מברית המועצות או הרפובליקה של סין הקומוניסטיות ועד הסוציאליזם של הקיבוצים בישראל.
אז ליישום הרעיונות של מרקס היו כישלונות והיו הצלחות. קראו על כל אלה, על דרכו ורעיונותיו של מרקס בתגית "סוציאליזם".
הנה המרקסיזם (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
ועל קארל מרקס ומשנתו:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
קפיטליזם (Capitalism) היא שיטה כלכלית וחברתית שבה גורמים פרטיים ויוזמה פרטית הם שמנהלים את הכלכלה, באופן עצמאי וחופשי, ולא בניהול הממשלה.
השוק בקפיטליזם הוא חופשי, או מה שאדם סמית' קרא "כלכלת שוק חופשי". כל יזם, חברה וארגון פועלים בו כדי להרוויח כמה שיותר מההון שבידיהם. השוק הקפיטליסטי מתנהל לפי חוקים של היצע וביקוש ולא בהשפעה של חוקים ותקנות שחוקקו גורמים ממשלתיים.
דוגמה לכלכלה קפיטליסטית היתה כלכלת ארה"ב, שבה הממשלה אינה מרבה להתערב ונותנת ליוזמה העיסקית לנהל את רוב הכלכלה.
התוצאות היו עושר מופלג של מי שהשקיעו כסף ומאמצים והרוויחו הרבה כסף ועוני מחפיר של החלשים בחברה, מבלי שהמדינה הצליחה לתמוך ברובם.
#מאיפה זה בא?
הקפיטליזם נולד מהמהפכה התעשייתית, שלכל הפחות האיצה וחיזקה אותו באופן חסר תקדים. הוא גם זה שנתן סיכוי וחיזוק לשיטת משטר צעירה ודי ראשונית במאה ה-19 - השיטה הדמוקרטית.
אגב, הדמוקרטיה, כמו שאנו מכירים אותה, אמנם נולדה במהפכה הצרפתית. אבל היא נדדה די מהר ל-13 המושבות של ארצות הברית, אלו שהשתחררו משלטון האימפריה הבריטית ובחרו בה כשיטת השלטון המועדפת לברית שהם יקימו. משם הוא תתפשט כמעט לכל מדינה קפיטליסטית, האוחזת בתעשייה מתקדמת ומתנהלת בכלכלה של שוק חופשי.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לקפיטליזם היא הסוציאליזם, או הקומוניזם. זוהי שיטה הדוגלת בשוויון בין כלל הציבור, בלי עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט.
ספוילר: השיטה הסוציאליסטית היא חשובה אבל די נכשלה היסטורית. רק מדינות עשירות ומצליחות, כמו חלק ממדינות סקנדינביה, הצליחו לשלב חלקים ממנה בכלכלת שוק ולקיים את ההבטחות של הסוציאליזם לחלשים, אבל ללא השוויון שהוא הבטיח. הן עשו זאת באמצעות מס גדול על העשירים, המבטיח חיים טובים יחסית, גם לעניים. קראו עליה בתגית "סוציאליזם".
הנה השוואה בין הקפיטליזם ומה שאינו כזה, כלומר סוציאליזם (עברית):
https://youtu.be/CBat0LnsvJk
קפיטליזם או סוציאליזם - לאיזה מהסיפורים אתם מתחברים (עברית)?
https://youtu.be/QiIznGQ1JFM
כך הקפיטליזם עובד והחברה נהנית מהצמיחה שיוצרת בו היוזמה החופשית:
http://youtu.be/IDuLced3OFM
הקפיטליזם עדיין רק בתחילתו:
https://youtu.be/Yh_hRS15n_8
הסבר מדוע הוא שיטה כלכלית מוסרית (מתורגם):
https://youtu.be/fJr2RO7g7jI
הרצאת טד על הסכנה לדמוקרטיה מהקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/GB4s5b9NL3I?long=yes
וסרט על תולדות הקפיטליזם:
https://youtu.be/dIuaW9YWqEU?long=yes
יש המכנים את אירועי מאי 1968 בצרפת (הם כונו שם Les Événements) "האירוע המהפכני החשוב ביותר של המאה ה-20". כיצד יכולים כמה סטודנטים לחולל מהומה שתהפוך לאירוע היסטורי מכה גלים?
אירועי מאי 1968 היו מהומות של סטודנטים ופועלים צרפתים שהובילו לשביתה כללית בצרפת. הם מחו נגד השלטון השמרני של הנשיא שארל דה-גול וביקשו לחולל מהפכה שתשנה את החברה הצרפתית השמרנית ותהפוך אותה לחברה חופשית, מתקדמת, שוויונית וליברלית.
המהפכה, שהושפעה מהגל העולמי של ילדי הפרחים ותרבות הנגד, קראה לשיוויון, שחרור מיני וזכויות אדם בצרפת. היא החלה במרץ עם קבוצה קטנה של פעילי שמאל וסטודנטים שפלשו לבניין של הנהלת אוניברסיטת נאנטר בפאריס והציגו דרישות לשינויים בשמרנות שאפיינה את הכללים באוניברסיטה.
בראש המהפכנים הצעירים עמד "דני האדום", צעיר יהודי ובן למשפחה שנמלטה ב-1933 עם עלית הנאצים. השלטונות הצרפתיים ידאגו בתוך ימים שתיאסר עליו הכניסה לצרפת, אבל זה לא יעזור לעצירת ההתרחשויות, שהפכו לכדור שלג.
עימות עם המשטרה רדף עימות והאוניברסיטה נסגרה. בינתיים הצטרפו לאות הזדהות סטודנטים מאוניברסיטת סורבון והמהומות התפשטו לרובע הלטיני כולו. מאות עצורים ומעל מאה פצועים הביאו גם להשבתת הסורבון. בימים הבאים הסטודנטים ישתלטו על הסורבון ויחלו לקרוא לה "האוניברסיטה של העם".
דומה שרק גיליוטינה חסרה שם. שוב ושוב החלו מהומות בערים נוספות ומאות פצועים נוספו למוחים. למאבק הצטרפו גם תלמידי תיכון מרחבי צרפת. כשגם איגודי העובדים המקצועיים הגדולים הצטרפו למאבק והשביתו את צרפת כולה, הפכו העימותים למאבק לאומי. הפגנה של מיליון איש, מסטודנטים ועד פועלים הבהירה שצרפת לא תחזור להיות כשהייתה ומספר השובתים יילך ויגדל עד שיגיע ל-10 מיליון פועלים וצרפת תושבת לחלוטין. צרפת הלכה לפי הקו ששירטטה אחת הכרזות שהונפו בהפגנות ובה נכתב "האושר שלך נקנה. גנוב אותו בחזרה!"
אבל בדיוק כמו שהחלה המהפכה, כך היא דעכה. זה קרה לאחר שאיגודי העובדים קיבלו מהממשלה העלאה של 7% בשכר הפועלים ושכר המינימום הועלה ב-30%.
הנשיא המבוגר דה גול, שלא יכל למהומות, יחזיק עוד שנה נוספת בשלטון. לאחר האירועים הוא הכריז על בחירות שבהן ניצח כהרגלו. העם הצרפתי הרי תמיד זכר לו תמיד את הנהגתו האמיצה נגד הנאצים. אבל סופו הפוליטי של המנהיג העייף והשמרן כבר היה על הקיר ובעקבות משאל-עם שבו לא התקבלה דעתו, הוא עזב את תפקידו והתפטר.
הנה סיפור המחאה של פריז 1968:
https://youtu.be/yxxvMZ_KoPA
צילומים של מהומות הסטודנטים בפאריס ב-1968:
https://youtu.be/YCtcD9CfMOI
תכנית חינוכית על מהומות הסטודנטים והמהפכה של 1968 (עברית):
https://youtu.be/VEui2VM5Oag?long=yes
ומתוך הפודקסט "שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על אירועי מאי 1968 בצרפת (עברית):
https://youtu.be/fyRVI7nm4Y8?long=yes
איך שינה קרל מרקס ביחד עם אנגלס את העולם?
הפילוסוף הגרמני קרל מרקס (Karl Marx) היה אחד הפילוסופים המשפיעים בתולדות הפילוסופיה, כנראה המשפיע מכולם. ביחד עם עמיתו פרידריך אנגלס, מי שהתוודע לעוני ולעליבות שיצרה המהפכה התעשייתית וכתב ב-1842 את "מצבו של המעמד העובד באנגליה", מרקס ניסח, הגדיר ועיצב את הרעיון הסוציאליסטי.
כגיבור מעמד הפועלים שהוא עתיד להפוך, ראה מרקס עוד במאה ה-19 את הסוציאליזם כשלב שיבוא לאחר שהעם העני ישתחרר מכבליו, יעשה מהפכה ויעביר את אמצעי הייצור הקפיטליסטיים לבעלותו שלו, כלומר לבעלות העם.
רעיונות אלה ואחרים נוסחו בספרו של הוגה הדעות קרל מרקס "הקפיטל". את הספר הוא כתב בלונדון, בשנת 1867, בעת גלותו מגרמניה. אלה היו ימי התיעוש הוויקטוריאני המטורף של המהפכה התעשייתית, בתקופה שבה הקפיטליזם היה לטרנד הכלכלי המצליח והסוחף בשתי היבשות החזקות בעולם ובאי האנגלי שביניהן.
אגב, הוא עצמו חי חיי עוני נוראים. איש חולני וחסר אמצעים, מקדיש את חייו לכתיבה, לא עובד בשום עבודה אחרת ולכן ללא הכנסות. בהיותו סוג של סמרטוט אדום עבור האליטה הקפיטליסטית ומצד שני נשוי לאהבת חייו ג'ני ואב ל-7 ילדים - רק שלושה מהם הגיעו לגיל בגרות - העוני הוא סיפור חייו.
ואם היה צריך השראה, אז נקודה מעניינת היא שלא מעט מתיאוריו הקשים של מרקס לגבי מצוקת מעמד הפועלים, הגיעו מספריו של הסופר צ'ארלס דיקנס. סיפוריו היו מלאים בדוגמאות ספרותיות לתוצאות האיומות של כלכלת השוק ושל אי השיוויון שהיא יצרה.
העניים בספריו הם מובסים וחלשים והוא יודע מגוף ראשון על העוני. חוסר הסיכוי של העניים להתמודד אל מול חברה דורסנית השפיע עליו עמוקות. נראה שלא מן הנמנע שהילד אוליבר טוויסט, אותה דמות ספרותית מבית המחסה לעניים באנגליה, השפיע על ההיסטוריה לא פחות מהקיסר הצרפתי נפוליאון ומהצורר הנאצי היטלר.
כך או כך, ביחד עם שותפו אנגלס, הפיץ מרקס את רעיונותיו הסוציאליסטיים בעולם. הוא טען שאחרי המהפכה הסוציאליסטית והשתלטות הסוציאליזם עליה, על החברה להתקדם לשלב של קומוניזם, מבנה חברתי שבו ישררו חיי שיתוף ושוויון מלאים בין האזרחים כולם.
כמו שבדרך כלל מוצאים אצל אנשים מורכבים - גם בקרל מרקס יש טוב ויש רע. מצד אחד הוא רצה בעולם טוב יותר, עולם שבו אין מנוצלים ומנצלים. מצד שני, הוא חתר למהפכה וידע שבדרך להגשמת חזונו, האלימות היא בלתי נמנעת. הגותו של מרקס הדגישה את נושא המעמדות בחברה והציגה את המהפכה האלימה כיסוד משמעותי בשינוי החברתי או בוויסות של הסדר לכיוון הסדר הצודק העתידי של השליטים והנשלטים.
שנים רבות אחרי מותו, אכן חוללו רעיונותיהם של הפילוסוף מרקס וידידו אנגלס את המהפכה הסוציאליסטית. ברוסיה השתלטו הבולשביקים על הממלכה והשליטו בה קומוניזם נוקשה וקפדני. אחריהם הפכו קומוניסטיות מדינות רבות, כולל סין, וייטנאם וקובה.
היו שנים שבהם נראה היה שהקומוניזם עומד להשתלט על העולם. למדינות הקומוניסטיות ניתן להוסיף גם את מדינות ברית ורשה, כמו פולין, יוגוסלביה, בולגריה ועוד. הייתה זו ברית המועצות החזקה שהשליטה בהן את הקומוניזם באותה תקופה. בכל מדינה כזו היא דאגה להשליט שלטון קומוניסטי מקומי וצייתן.
עד היום רואים הסוציאליסטים בקרל מרקס את מי שניתץ את השלשלאות של הבורגנות, הגן על המסכנים וחשב על הפועלים ועל שחרורם מהעול של הקפיטליזם הדורסני.
רבים אחרים, במיוחד אלו שבעד כלכלה חופשית, דמוקרטית ואף קפיטליסטית, רואים בו את מי שהוביל לסבלם של מיליארד בני אדם. בתור הדגמה הם מצביעים על מדינות גברית המועצות, סין ומדינות ברית ורשה, שנשלטו ועדיין די נשלטות על ידי הקומוניזם והבולשביזם, כמו גם על משטרים שקמו על יסודות תורתו והיו לדיקטטורות אכזריות, נוקשות ובלתי דמוקרטיות.
יש גם עניין עם יהדותו של מרקס. כן, קרל "הלוי" מרקס נמנה על משפחת מומרים. נולד יהודי ומשפחתו הפכה נוצרית. מצד אביו הוא היה נכדו של הרב הראשי של עירו ומצד אמו נמנה על שושלת רבנים הולנדית. אביו, עורך הדין, המיר את דתו לאחר שהשתנו בגרמניה החוקים ונאסר על יהודים לעסוק במקצוע. על מנת שיוכל להתפרנס מעריכת דין, הוא התנצר עם משפחתו ושם המשפחה "הלוי" הפך למרקס. החלפת הדת הזו עתידה לעצב את אופיו הפילוסופי, כצופה אובייקטיבי אל לפחות שלא חושש להצביע על הדרך המתמרנת בה משמשות דתות לשליטה במעמד העובדים המנוצלים.
בימינו רבים רואים בקרל עצמו אנטישמי היסטורי, דבר לא קשה כל כך בגרמניה של אותם ימים. אומרים שבכתביו התייחס האיש ליהודים בביקורתיות כמעט ארסית. הוא גרס שהדימוי של היהודים כנוכלים ורודפי כסף היא שלאורך דורות הם נדחפו שלא מרצונם להתפרנס מהלוואות בריבית ועסקאות ממון די בזויות, מה שיצר להם דימוי של חמדנים.
להגנתו אומרים רבים מהחוקרים כי את האשמה באופי היהודי הגרוע תלה הגאון האקסצנטרי בדת היהודית ולא ביהודים עצמם. זה מסתדר כמובן גם עם תיעובו של מרקס את הדתות בכלל וראייתו את הדת ככלי המשמש את הקפיטליזם כ"אופיום להמונים", אמצעי מתוחכם שבזכותו מוכנים הפועלים לשאת את חיי העוני והסבל שלהם, בדרך לגאולה שמבטיחה הדת.
כנראה שכמו כל גיבור בסרט איכותי, או במקרה הזה בסרט של ההיסטוריה עצמה, גם מרקס היה מורכב ורב פנים - גם טוב, גם רע וגם מה שביניהם.
הנה סיפורו של קרל מרקס, מבקר הקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/fSQgCy_iIcc
כאן המרקסיזם מוסבר יפה (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
סרטון אנימציה שמתאר בביקורתיות את הסוציאליזם לפי קרל מרקס (מתורגם):
http://youtu.be/LAkyUJ5aIZY
משנתו של קארל מרקס:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
וסרט תיעודי על קארל מרקס וחייו (עברית):
https://youtu.be/Z3vVhd42Ct4?long=yes
הפילוסוף הגרמני קרל מרקס (Karl Marx) היה אחד הפילוסופים המשפיעים בתולדות הפילוסופיה, כנראה המשפיע מכולם. ביחד עם עמיתו פרידריך אנגלס, מי שהתוודע לעוני ולעליבות שיצרה המהפכה התעשייתית וכתב ב-1842 את "מצבו של המעמד העובד באנגליה", מרקס ניסח, הגדיר ועיצב את הרעיון הסוציאליסטי.
כגיבור מעמד הפועלים שהוא עתיד להפוך, ראה מרקס עוד במאה ה-19 את הסוציאליזם כשלב שיבוא לאחר שהעם העני ישתחרר מכבליו, יעשה מהפכה ויעביר את אמצעי הייצור הקפיטליסטיים לבעלותו שלו, כלומר לבעלות העם.
רעיונות אלה ואחרים נוסחו בספרו של הוגה הדעות קרל מרקס "הקפיטל". את הספר הוא כתב בלונדון, בשנת 1867, בעת גלותו מגרמניה. אלה היו ימי התיעוש הוויקטוריאני המטורף של המהפכה התעשייתית, בתקופה שבה הקפיטליזם היה לטרנד הכלכלי המצליח והסוחף בשתי היבשות החזקות בעולם ובאי האנגלי שביניהן.
אגב, הוא עצמו חי חיי עוני נוראים. איש חולני וחסר אמצעים, מקדיש את חייו לכתיבה, לא עובד בשום עבודה אחרת ולכן ללא הכנסות. בהיותו סוג של סמרטוט אדום עבור האליטה הקפיטליסטית ומצד שני נשוי לאהבת חייו ג'ני ואב ל-7 ילדים - רק שלושה מהם הגיעו לגיל בגרות - העוני הוא סיפור חייו.
ואם היה צריך השראה, אז נקודה מעניינת היא שלא מעט מתיאוריו הקשים של מרקס לגבי מצוקת מעמד הפועלים, הגיעו מספריו של הסופר צ'ארלס דיקנס. סיפוריו היו מלאים בדוגמאות ספרותיות לתוצאות האיומות של כלכלת השוק ושל אי השיוויון שהיא יצרה.
העניים בספריו הם מובסים וחלשים והוא יודע מגוף ראשון על העוני. חוסר הסיכוי של העניים להתמודד אל מול חברה דורסנית השפיע עליו עמוקות. נראה שלא מן הנמנע שהילד אוליבר טוויסט, אותה דמות ספרותית מבית המחסה לעניים באנגליה, השפיע על ההיסטוריה לא פחות מהקיסר הצרפתי נפוליאון ומהצורר הנאצי היטלר.
כך או כך, ביחד עם שותפו אנגלס, הפיץ מרקס את רעיונותיו הסוציאליסטיים בעולם. הוא טען שאחרי המהפכה הסוציאליסטית והשתלטות הסוציאליזם עליה, על החברה להתקדם לשלב של קומוניזם, מבנה חברתי שבו ישררו חיי שיתוף ושוויון מלאים בין האזרחים כולם.
כמו שבדרך כלל מוצאים אצל אנשים מורכבים - גם בקרל מרקס יש טוב ויש רע. מצד אחד הוא רצה בעולם טוב יותר, עולם שבו אין מנוצלים ומנצלים. מצד שני, הוא חתר למהפכה וידע שבדרך להגשמת חזונו, האלימות היא בלתי נמנעת. הגותו של מרקס הדגישה את נושא המעמדות בחברה והציגה את המהפכה האלימה כיסוד משמעותי בשינוי החברתי או בוויסות של הסדר לכיוון הסדר הצודק העתידי של השליטים והנשלטים.
שנים רבות אחרי מותו, אכן חוללו רעיונותיהם של הפילוסוף מרקס וידידו אנגלס את המהפכה הסוציאליסטית. ברוסיה השתלטו הבולשביקים על הממלכה והשליטו בה קומוניזם נוקשה וקפדני. אחריהם הפכו קומוניסטיות מדינות רבות, כולל סין, וייטנאם וקובה.
היו שנים שבהם נראה היה שהקומוניזם עומד להשתלט על העולם. למדינות הקומוניסטיות ניתן להוסיף גם את מדינות ברית ורשה, כמו פולין, יוגוסלביה, בולגריה ועוד. הייתה זו ברית המועצות החזקה שהשליטה בהן את הקומוניזם באותה תקופה. בכל מדינה כזו היא דאגה להשליט שלטון קומוניסטי מקומי וצייתן.
עד היום רואים הסוציאליסטים בקרל מרקס את מי שניתץ את השלשלאות של הבורגנות, הגן על המסכנים וחשב על הפועלים ועל שחרורם מהעול של הקפיטליזם הדורסני.
רבים אחרים, במיוחד אלו שבעד כלכלה חופשית, דמוקרטית ואף קפיטליסטית, רואים בו את מי שהוביל לסבלם של מיליארד בני אדם. בתור הדגמה הם מצביעים על מדינות גברית המועצות, סין ומדינות ברית ורשה, שנשלטו ועדיין די נשלטות על ידי הקומוניזם והבולשביזם, כמו גם על משטרים שקמו על יסודות תורתו והיו לדיקטטורות אכזריות, נוקשות ובלתי דמוקרטיות.
יש גם עניין עם יהדותו של מרקס. כן, קרל "הלוי" מרקס נמנה על משפחת מומרים. נולד יהודי ומשפחתו הפכה נוצרית. מצד אביו הוא היה נכדו של הרב הראשי של עירו ומצד אמו נמנה על שושלת רבנים הולנדית. אביו, עורך הדין, המיר את דתו לאחר שהשתנו בגרמניה החוקים ונאסר על יהודים לעסוק במקצוע. על מנת שיוכל להתפרנס מעריכת דין, הוא התנצר עם משפחתו ושם המשפחה "הלוי" הפך למרקס. החלפת הדת הזו עתידה לעצב את אופיו הפילוסופי, כצופה אובייקטיבי אל לפחות שלא חושש להצביע על הדרך המתמרנת בה משמשות דתות לשליטה במעמד העובדים המנוצלים.
בימינו רבים רואים בקרל עצמו אנטישמי היסטורי, דבר לא קשה כל כך בגרמניה של אותם ימים. אומרים שבכתביו התייחס האיש ליהודים בביקורתיות כמעט ארסית. הוא גרס שהדימוי של היהודים כנוכלים ורודפי כסף היא שלאורך דורות הם נדחפו שלא מרצונם להתפרנס מהלוואות בריבית ועסקאות ממון די בזויות, מה שיצר להם דימוי של חמדנים.
להגנתו אומרים רבים מהחוקרים כי את האשמה באופי היהודי הגרוע תלה הגאון האקסצנטרי בדת היהודית ולא ביהודים עצמם. זה מסתדר כמובן גם עם תיעובו של מרקס את הדתות בכלל וראייתו את הדת ככלי המשמש את הקפיטליזם כ"אופיום להמונים", אמצעי מתוחכם שבזכותו מוכנים הפועלים לשאת את חיי העוני והסבל שלהם, בדרך לגאולה שמבטיחה הדת.
כנראה שכמו כל גיבור בסרט איכותי, או במקרה הזה בסרט של ההיסטוריה עצמה, גם מרקס היה מורכב ורב פנים - גם טוב, גם רע וגם מה שביניהם.
הנה סיפורו של קרל מרקס, מבקר הקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/fSQgCy_iIcc
כאן המרקסיזם מוסבר יפה (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
סרטון אנימציה שמתאר בביקורתיות את הסוציאליזם לפי קרל מרקס (מתורגם):
http://youtu.be/LAkyUJ5aIZY
משנתו של קארל מרקס:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
וסרט תיעודי על קארל מרקס וחייו (עברית):
https://youtu.be/Z3vVhd42Ct4?long=yes
מהו הסוציאליזם השוויוני שהגה קרל מרקס ב"מרקסיזם"?
היה זה הוגה הדעות קרל מרקס שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים כדי לשבור ולקרוע את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם היו המפעלים בהם עבדו.
מרקס הוא שהגדיר ועיצב את הרעיון הסוציאליסטי וביחד עם שותפו אנגלס הוא הפיץ אותו בעולם. על שמו הוא קיבל גם את השם "מרקסיזם".
מבחינת השניים, הסוציאליזם הוא השלב שיבוא לאחר שהעם יעשה מהפכה ואמצעי הייצור יועברו לבעלות של העם. מרקס גרס שאחרי הסוציאליזם החברה תתקדם לשלב של קומוניזם - חיי שיתוף ושוויון מלא בין האזרחים.
כלומר, הסוציאליזם (Socialism) היא שיטה כלכלית שמטרתה להביא לחברה שוויונית. לפי השיטה הסוציאליסטית לממשלה יש אמצעי ייצור (מפעלים, חוות חקלאיות וכדומה) והיא מאפשרת פעולות של סחר חליפין בין חלקי החברה.
כיום ישנן שיטות סוציאליסטיות שונות, עם דגשים ורעיונות משתנים, אבל זהו העקרון הבסיסי של הסוציאליזם. הוא תמיד נוגד את הקפיטליזם שבוחר ביוזמה הפרטית במקור לצמיחה וטוען שאם הממשלה לא מתערבת בכלכלה, רבים מדי בחברה נפגעים!
כשיטה כלכלית, יושם הסוציאליזם במדינות רבות, כולל בברית המועצות, במדינות ברית ורשה, ונצואלה וקובה. רבים רואים ביישום הזה כישלון חרוץ ומצביעים בדיוק על אותן מדינות, בבחינת "תראו לאיפה הן הגיעו...". אפילו סין המצליחה, מציינים רבים מהם, הצליחה רק אחרי שזנחה חלק ניכר מהעקרונות של המרקסיזם ואף הסוציאליזם ולא מעט בזכות שכר העבודה הנמוך בה.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לסוציאליזם היא הקפיטליזם וכלכלת השוק החופשי, שעוררו את זעמו של מרקס. אם הסוציאליזם דוגל בשוויון בין כלל הציבור, ללא עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט, הקפיטליזם נותן לשוק, להעזה, המאמץ והכישרון של היחידים בו לקבוע מי יהיו עשירים ומי פחות.
קראו עליה בתגית "קפיטליזם".
הנה הסבר המרקסיזם (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
הרצאה נאה על הסוציאליזם, רעיונותיו ומקורותיו ההיסטוריים (עברית):
https://youtu.be/7E29OjfOu4M
על קארל מרקס, מבקר הקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/fSQgCy_iIcc
תיאור ביקורתי של הסוציאליזם של מרקס (מתורגם):
http://youtu.be/LAkyUJ5aIZY
וקארל מרקס ומשנתו:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
היה זה הוגה הדעות קרל מרקס שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים כדי לשבור ולקרוע את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם היו המפעלים בהם עבדו.
מרקס הוא שהגדיר ועיצב את הרעיון הסוציאליסטי וביחד עם שותפו אנגלס הוא הפיץ אותו בעולם. על שמו הוא קיבל גם את השם "מרקסיזם".
מבחינת השניים, הסוציאליזם הוא השלב שיבוא לאחר שהעם יעשה מהפכה ואמצעי הייצור יועברו לבעלות של העם. מרקס גרס שאחרי הסוציאליזם החברה תתקדם לשלב של קומוניזם - חיי שיתוף ושוויון מלא בין האזרחים.
כלומר, הסוציאליזם (Socialism) היא שיטה כלכלית שמטרתה להביא לחברה שוויונית. לפי השיטה הסוציאליסטית לממשלה יש אמצעי ייצור (מפעלים, חוות חקלאיות וכדומה) והיא מאפשרת פעולות של סחר חליפין בין חלקי החברה.
כיום ישנן שיטות סוציאליסטיות שונות, עם דגשים ורעיונות משתנים, אבל זהו העקרון הבסיסי של הסוציאליזם. הוא תמיד נוגד את הקפיטליזם שבוחר ביוזמה הפרטית במקור לצמיחה וטוען שאם הממשלה לא מתערבת בכלכלה, רבים מדי בחברה נפגעים!
כשיטה כלכלית, יושם הסוציאליזם במדינות רבות, כולל בברית המועצות, במדינות ברית ורשה, ונצואלה וקובה. רבים רואים ביישום הזה כישלון חרוץ ומצביעים בדיוק על אותן מדינות, בבחינת "תראו לאיפה הן הגיעו...". אפילו סין המצליחה, מציינים רבים מהם, הצליחה רק אחרי שזנחה חלק ניכר מהעקרונות של המרקסיזם ואף הסוציאליזם ולא מעט בזכות שכר העבודה הנמוך בה.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לסוציאליזם היא הקפיטליזם וכלכלת השוק החופשי, שעוררו את זעמו של מרקס. אם הסוציאליזם דוגל בשוויון בין כלל הציבור, ללא עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט, הקפיטליזם נותן לשוק, להעזה, המאמץ והכישרון של היחידים בו לקבוע מי יהיו עשירים ומי פחות.
קראו עליה בתגית "קפיטליזם".
הנה הסבר המרקסיזם (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
הרצאה נאה על הסוציאליזם, רעיונותיו ומקורותיו ההיסטוריים (עברית):
https://youtu.be/7E29OjfOu4M
על קארל מרקס, מבקר הקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/fSQgCy_iIcc
תיאור ביקורתי של הסוציאליזם של מרקס (מתורגם):
http://youtu.be/LAkyUJ5aIZY
וקארל מרקס ומשנתו:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
מיהי הילדה שזכתה בפרס נובל לשלום?
מלאלאה יוסופזאי (Malala Yousafzai), או מלאלה יוספזאי, היא בתו בת ה-17 של משורר ומחנך, שהפכה לגיבורה עולמית. היא התפרסמה במאבק שניהלה בארצה פקיסטן, כדי שילדות יוכלו לזכות להשכלה כמו של הבנים.
המאבק היה קשה, כיוון שבמדינה מוסלמית דתית ושמרנית, לא מאפשרים לבנות ללמוד בבית ספר ולרכוש השכלה. מצבה הפך עוד יותר קשה, לאחר שקיצוני מארגון הטליבאן ירה בראשה, כשהייתה בת 15, ופצע אותה קשה.
כדי להציל את חייה, הוטסה מלאלאה לבריטניה, גרמניה ולבסוף לארצות הברית. בכל המקומות הללו נאבקו הרופאים על חייה והצליחו להצילה.
לאחר שניצלה ממוות, הפכה הילדה האמיצה, הנחושה והחכמה, שדורשת שוויון והזדמנות לחיים הוגנים, לסמל בעולם החופשי. מלאלה הייתה לדוברת לא רשמית של הנשים המדוכאות בעולם והחלה לדרוש שכל בנות העולם יזכו ללמוד בבית-ספר ולרכוש השכלה.
בשנת 2015 היא זכתה לפרס נובל לשלום - הזוכה הצעירה ביותר בהיסטוריה בפרס. היא נוהגת לומר שאין הבדל בין גברים לנשים ושטרוריסטים חוששים מהשכלה, כי השכלה היא כוח ולכן הם גם מתנגדים להשכלת נשים.
הנה קדימון מתורגם של סרט מרגש על מלאלאה:
https://youtu.be/DWoZsG3Heeo
סיפורה בעברית:
https://youtu.be/bdH5DwC62eg?t=34s
מלאלה מסבירה את עמדותיה:
http://youtu.be/NIqOhxQ0-H8
דרכה בקצרה (מתורגם):
https://youtu.be/_na4S35-WUE
מצגת וידאו על מאבקה:
http://youtu.be/AgjN0h-N7WM
סיפור ניסיון ההתנקשות בחייה:
https://youtu.be/CXvs1vwiD0M
והחזרה לבית הספר אחרי ההבראה:
https://youtu.be/KFKpcyDKLX4
מלאלאה יוסופזאי (Malala Yousafzai), או מלאלה יוספזאי, היא בתו בת ה-17 של משורר ומחנך, שהפכה לגיבורה עולמית. היא התפרסמה במאבק שניהלה בארצה פקיסטן, כדי שילדות יוכלו לזכות להשכלה כמו של הבנים.
המאבק היה קשה, כיוון שבמדינה מוסלמית דתית ושמרנית, לא מאפשרים לבנות ללמוד בבית ספר ולרכוש השכלה. מצבה הפך עוד יותר קשה, לאחר שקיצוני מארגון הטליבאן ירה בראשה, כשהייתה בת 15, ופצע אותה קשה.
כדי להציל את חייה, הוטסה מלאלאה לבריטניה, גרמניה ולבסוף לארצות הברית. בכל המקומות הללו נאבקו הרופאים על חייה והצליחו להצילה.
לאחר שניצלה ממוות, הפכה הילדה האמיצה, הנחושה והחכמה, שדורשת שוויון והזדמנות לחיים הוגנים, לסמל בעולם החופשי. מלאלה הייתה לדוברת לא רשמית של הנשים המדוכאות בעולם והחלה לדרוש שכל בנות העולם יזכו ללמוד בבית-ספר ולרכוש השכלה.
בשנת 2015 היא זכתה לפרס נובל לשלום - הזוכה הצעירה ביותר בהיסטוריה בפרס. היא נוהגת לומר שאין הבדל בין גברים לנשים ושטרוריסטים חוששים מהשכלה, כי השכלה היא כוח ולכן הם גם מתנגדים להשכלת נשים.
הנה קדימון מתורגם של סרט מרגש על מלאלאה:
https://youtu.be/DWoZsG3Heeo
סיפורה בעברית:
https://youtu.be/bdH5DwC62eg?t=34s
מלאלה מסבירה את עמדותיה:
http://youtu.be/NIqOhxQ0-H8
דרכה בקצרה (מתורגם):
https://youtu.be/_na4S35-WUE
מצגת וידאו על מאבקה:
http://youtu.be/AgjN0h-N7WM
סיפור ניסיון ההתנקשות בחייה:
https://youtu.be/CXvs1vwiD0M
והחזרה לבית הספר אחרי ההבראה:
https://youtu.be/KFKpcyDKLX4
מהן זכויות האדם?
זכויות האדם (Human rights) הוא רעיון הקובע שיש זכויות שכל אדם, מעצם היותו אדם, זכאי להן.
הרעיון הזה הוא ממאפייני המשטר הדמוקרטי ואחד המרכיבים המשמעותיים בחברה חופשית ומודרנית. מרכיבים בזכויות הללו הם חופש הביטוי, חופש ההפגנה, העיתונות וכדומה.
כל משטר במדינה דמוקרטית אמיתית שומר על זכויות האדם, זכויות האזרח וזכויות הפרט. למעשה, השמירה על המאפיינים הללו היא מהסימנים של המשטר הדמוקרטי האמיתי.
שני ענפים בולטים בזכויות האדם: ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות וענף הזכויות הכלכליות-חברתיות. הראשון כולל בין השאר את הזכות לחיים, לחופש מצפון, לחופש ביטוי, לפרטיות ולקניין והשני - זכויות כמו זכות לתנאי עבודה הוגנים, הזכות לביטחון סוציאלי, הזכות לרמת חיים מינימלית, לבריאות, למנוחה, לחופשה, לחינוך והזכות לתרבות.
גם אם כולנו יודעים שיש ממשלות רודניות, שאינן מתחשבות בזכויות כאלה, כולנו צריכים לדעת שכל שלטון צריך גם להימנע מלהגביל את אזרחיו בשימוש בזכויות הללו ואף להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מהן.
#תולדות זכויות האדם
רעיון "זכויות האדם" נולד בהגות הליברלית וההומניסטית. את המושג עצמו טבע הפילוסוף ג'ון לוק, שעסק ב"אדם הטבעי", מי שקדם ל"אדם החברתי". לוק גרס שלכל אדם "זכויות טבעיות" שבטבע, עוד בטרם הוא השתלב בחברה, הוא יכול להגן עליהן. כשהוא חלק מהחברה האנושית, אין לחברה זכות, לפי לוק, לפגוע בזכויות הללו.
את הביסוס הראשוני והעיקרי לזכויות האדם יצרו המהפכנים במהפכה האמריקאית. שם אימץ ב-1776 את מושג הזכויות, כמו עוד רעיונות של ג'ון לוק, המדינאי האמריקאי ולימים הנשיא תומאס ג'פרסון, כשהכניס להצהרת העצמאות של ארצות הברית ולעשרת התיקונים הראשונים לחוקה האמריקאית, כ"מגילת הזכויות".
בהצהרה נכתב אז ש"מקובלות עלינו אמיתות אלו המוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאין לשלול מהם, בתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".
3 שנים אחר כך, בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז אימצו גם הצרפתים את הרעיון וכתבו ש"מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם, שאינן ניתנות לביטול... החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".
ב-1948 אימצה עצרת האו"ם את המושג והעיקרון ההומניסטי, שלכל אדם באשר הוא אדם יש זכויות מסוימות, שכל בן תרבות יסכים עליהן.
הנה כמה מזכויות האדם החשובות (עברית):
http://youtu.be/-ce_WiIxeh0
המגבלות והקושי לאכוף על ממשלות המפרות אותו הם חלק מנושא זכויות האדם (מתורגם):
https://youtu.be/nDgIVseTkuE
ההתחלה - שוויון וחופש (מתורגם):
http://youtu.be/nlQ1QlacQ1M
ונראה ששורשי הזכויות הטבעיות וזכויות האדם הן קדומות משחשבנו (עברית):
https://youtu.be/qJYQccHNNvY?long=yes
זכויות האדם (Human rights) הוא רעיון הקובע שיש זכויות שכל אדם, מעצם היותו אדם, זכאי להן.
הרעיון הזה הוא ממאפייני המשטר הדמוקרטי ואחד המרכיבים המשמעותיים בחברה חופשית ומודרנית. מרכיבים בזכויות הללו הם חופש הביטוי, חופש ההפגנה, העיתונות וכדומה.
כל משטר במדינה דמוקרטית אמיתית שומר על זכויות האדם, זכויות האזרח וזכויות הפרט. למעשה, השמירה על המאפיינים הללו היא מהסימנים של המשטר הדמוקרטי האמיתי.
שני ענפים בולטים בזכויות האדם: ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות וענף הזכויות הכלכליות-חברתיות. הראשון כולל בין השאר את הזכות לחיים, לחופש מצפון, לחופש ביטוי, לפרטיות ולקניין והשני - זכויות כמו זכות לתנאי עבודה הוגנים, הזכות לביטחון סוציאלי, הזכות לרמת חיים מינימלית, לבריאות, למנוחה, לחופשה, לחינוך והזכות לתרבות.
גם אם כולנו יודעים שיש ממשלות רודניות, שאינן מתחשבות בזכויות כאלה, כולנו צריכים לדעת שכל שלטון צריך גם להימנע מלהגביל את אזרחיו בשימוש בזכויות הללו ואף להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מהן.
#תולדות זכויות האדם
רעיון "זכויות האדם" נולד בהגות הליברלית וההומניסטית. את המושג עצמו טבע הפילוסוף ג'ון לוק, שעסק ב"אדם הטבעי", מי שקדם ל"אדם החברתי". לוק גרס שלכל אדם "זכויות טבעיות" שבטבע, עוד בטרם הוא השתלב בחברה, הוא יכול להגן עליהן. כשהוא חלק מהחברה האנושית, אין לחברה זכות, לפי לוק, לפגוע בזכויות הללו.
את הביסוס הראשוני והעיקרי לזכויות האדם יצרו המהפכנים במהפכה האמריקאית. שם אימץ ב-1776 את מושג הזכויות, כמו עוד רעיונות של ג'ון לוק, המדינאי האמריקאי ולימים הנשיא תומאס ג'פרסון, כשהכניס להצהרת העצמאות של ארצות הברית ולעשרת התיקונים הראשונים לחוקה האמריקאית, כ"מגילת הזכויות".
בהצהרה נכתב אז ש"מקובלות עלינו אמיתות אלו המוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאין לשלול מהם, בתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".
3 שנים אחר כך, בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז אימצו גם הצרפתים את הרעיון וכתבו ש"מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם, שאינן ניתנות לביטול... החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".
ב-1948 אימצה עצרת האו"ם את המושג והעיקרון ההומניסטי, שלכל אדם באשר הוא אדם יש זכויות מסוימות, שכל בן תרבות יסכים עליהן.
הנה כמה מזכויות האדם החשובות (עברית):
http://youtu.be/-ce_WiIxeh0
המגבלות והקושי לאכוף על ממשלות המפרות אותו הם חלק מנושא זכויות האדם (מתורגם):
https://youtu.be/nDgIVseTkuE
ההתחלה - שוויון וחופש (מתורגם):
http://youtu.be/nlQ1QlacQ1M
ונראה ששורשי הזכויות הטבעיות וזכויות האדם הן קדומות משחשבנו (עברית):
https://youtu.be/qJYQccHNNvY?long=yes
ממתי השתתפו נשים באולימפיאדה?
האולימפיאדה לא הייתה ברבות השנים המקום הידידותי ביותר לנשים. המשחקים בעת העתיקה היו בעירום ופתוחים לגברים בלבד. על נשים נשואות נאסר אפילו לצפות במשחקים, מחמת צניעות. מי שנתפסו עושות זאת הוצאו להורג בהשלכה מההר הסמוך. במקומם הם נאלצו להשתתף במשחקים שהוקדשו לאלה הרה, אשתו של זאוס, אבי האלים היוונים ומי שמשחקי הגברים הוקדשו לו.
אבל אם שימש אז העירום תירוץ לשיתוף גברים בלבד, הרי שהתירוץ הזה לא התקיים בעת חידוש המשחקים בסוף המאה ה-19. היה זה פייר דה קוברטן, מחדש המשחקים האולימפיים ב-1896, שדחף למשחקים על טהרת המין הגברי בלבד. האולימפיאדה הייתה בעיניו "שיר הלל לספורט הגברי". תפקיד הנשים היה להריע ולהכתיר את המנצחים ולא להשתתף בתחרויות.
היה גם עניין בריאותי. במאות הקודמות האמינו שהרחם הוא האיבר הרגיש בגוף האישה. פעילות ספורטיבית עלולה לפגוע בו, בהתפתחות האגן וביכולת העתידית של האישה ללדת...
אבל היו נשים שהוכיחו שהאישה לא פחות טובה. באולימפיאדה הראשונה ב-1896 נעלבה רצת המרתון סטמטה רבית'י היווניה, על שלא נתנו לה לרוץ מרתון. היא רצה למחרת את כל המסלול לבדה.
4 שנים אחר-כך, במשחקי פאריס ב-1900, הורשו נשים להשתתף. שרלוט קופר הבריטית הייתה האישה הראשונה שזכתה במדליית זהב באולימפיאדה זו. אבל נשים לא משכו קהל וכמעט ואיש לא בא למשחקים שלהן, מה עוד שהותר להן להתחרות רק בגולף וטניס - אותם ענפי ספורט שלא יווצר בהם מגע פיזי בין המתחרים. המקרה של מרגרט אבוט מדגים עד כמה זה היה מוזר - היא שיחקה וניצחה בטורניר גולף ב-1900, מבלי לדעת שמדובר במשחק אולימפי. עד מותה ב-1955 היא לא ידעה שזכתה במדליית זהב אולימפית...
רשמית רק באולימפיאדת 1912 בשטוקהולם הורשו נשים להשתתף במשחקים. לקח המון שנים עד שהנשים סללו את דרכן לספורט העולמי. במשחקי פאריס 1924 היו כ-100 משתתפות, לעומת כ-3,000 גברים, במינכן 1972 השתתפו כבר מעל 1,000 נשים. היחס היה עדיין שישה גברים לכל אשה. רק ב-1976 חצו הנשים את רף 20% מסך המשתתפים באולימפיאדה.
במשחקים האולימפיים בלונדון 2012 היו 44% מהמשתתפים נשים. נבחרות ארה"ב וקנדה כללו יותר נשים מגברים! - בלונדון היו לראשונה כל ענפי הספורט פתוחים לנשים. באולימפיאדה זו השתתפו ספורטאיות בכל הנבחרות הלאומיות, כולל אלו של ארצות שמרניות כמו קטאר, סולטנות ברוניי וערב הסעודית.
הנה תולדות הנשים במשחקים האולימפיים ואף בספורט בכלל:
https://youtu.be/tA2-WOQOFM4
וסרט תיעודי קצר על הנשים בתולדות האולימפיאדה:
https://youtu.be/4eJVuwC6e0Q?long=yes
האולימפיאדה לא הייתה ברבות השנים המקום הידידותי ביותר לנשים. המשחקים בעת העתיקה היו בעירום ופתוחים לגברים בלבד. על נשים נשואות נאסר אפילו לצפות במשחקים, מחמת צניעות. מי שנתפסו עושות זאת הוצאו להורג בהשלכה מההר הסמוך. במקומם הם נאלצו להשתתף במשחקים שהוקדשו לאלה הרה, אשתו של זאוס, אבי האלים היוונים ומי שמשחקי הגברים הוקדשו לו.
אבל אם שימש אז העירום תירוץ לשיתוף גברים בלבד, הרי שהתירוץ הזה לא התקיים בעת חידוש המשחקים בסוף המאה ה-19. היה זה פייר דה קוברטן, מחדש המשחקים האולימפיים ב-1896, שדחף למשחקים על טהרת המין הגברי בלבד. האולימפיאדה הייתה בעיניו "שיר הלל לספורט הגברי". תפקיד הנשים היה להריע ולהכתיר את המנצחים ולא להשתתף בתחרויות.
היה גם עניין בריאותי. במאות הקודמות האמינו שהרחם הוא האיבר הרגיש בגוף האישה. פעילות ספורטיבית עלולה לפגוע בו, בהתפתחות האגן וביכולת העתידית של האישה ללדת...
אבל היו נשים שהוכיחו שהאישה לא פחות טובה. באולימפיאדה הראשונה ב-1896 נעלבה רצת המרתון סטמטה רבית'י היווניה, על שלא נתנו לה לרוץ מרתון. היא רצה למחרת את כל המסלול לבדה.
4 שנים אחר-כך, במשחקי פאריס ב-1900, הורשו נשים להשתתף. שרלוט קופר הבריטית הייתה האישה הראשונה שזכתה במדליית זהב באולימפיאדה זו. אבל נשים לא משכו קהל וכמעט ואיש לא בא למשחקים שלהן, מה עוד שהותר להן להתחרות רק בגולף וטניס - אותם ענפי ספורט שלא יווצר בהם מגע פיזי בין המתחרים. המקרה של מרגרט אבוט מדגים עד כמה זה היה מוזר - היא שיחקה וניצחה בטורניר גולף ב-1900, מבלי לדעת שמדובר במשחק אולימפי. עד מותה ב-1955 היא לא ידעה שזכתה במדליית זהב אולימפית...
רשמית רק באולימפיאדת 1912 בשטוקהולם הורשו נשים להשתתף במשחקים. לקח המון שנים עד שהנשים סללו את דרכן לספורט העולמי. במשחקי פאריס 1924 היו כ-100 משתתפות, לעומת כ-3,000 גברים, במינכן 1972 השתתפו כבר מעל 1,000 נשים. היחס היה עדיין שישה גברים לכל אשה. רק ב-1976 חצו הנשים את רף 20% מסך המשתתפים באולימפיאדה.
במשחקים האולימפיים בלונדון 2012 היו 44% מהמשתתפים נשים. נבחרות ארה"ב וקנדה כללו יותר נשים מגברים! - בלונדון היו לראשונה כל ענפי הספורט פתוחים לנשים. באולימפיאדה זו השתתפו ספורטאיות בכל הנבחרות הלאומיות, כולל אלו של ארצות שמרניות כמו קטאר, סולטנות ברוניי וערב הסעודית.
הנה תולדות הנשים במשחקים האולימפיים ואף בספורט בכלל:
https://youtu.be/tA2-WOQOFM4
וסרט תיעודי קצר על הנשים בתולדות האולימפיאדה:
https://youtu.be/4eJVuwC6e0Q?long=yes
מי הפמיניסטית שרצה לנשיאות ארצות הברית במאה ה-19?
דמיינו אישה עצמאית, המעזה להתגרש בחברה שבה אישה לא מתגרשת ועוד בגלל שבעלה בגד בה, מצהירה שאישה יכולה לבחור עם מי להתחתן, להתגרש כשהיא לא אוהבת יותר. בהמשך עושה ים של כסף בתור אשת בורסה בחברה שבה סטוקברוקרים הם רק גברים, אישה שהיא הראשונה להוציא עיתון שבועי ובסוף עוד מגישה מועמדות לנשיאות ארצות הברית, כשהיא יודעת שבמדינה אין לנשים זכות בחירה.
אז זהו, שאין מה לדמיין. תסריט דמיוני שכזה לא יכול להיות אלא אמיתי. קראו לה ויקטוריה וודהול (Victoria Woodhull) והיא פרצה כל כך הרבה גבולות, שלא לדבר על מגבלות חברתיים, שייתכן שהיא בכלל הייתה בולדוזרית...
אז אם דמיינתם אישה שרצה לנשיאות בחברה בה נשים אינן רשאיות אפילו להצביע. דמיינתם את וודהול. היא הייתה אישה אמיצה, פרועה וכנראה לא טיפוס קל במיוחד, לפחות לגברים בתקופתה.
ייתכן שבמאה ה-19 מי שיכולה להחליט שהיא רוצה להיות האישה הנשיאה הראשונה חייבת להיות ממשפחה לא אופיינית. אביה היה סוג של נוכל ובגיל 15 היא כבר נישאת לגבר. לא עבר הרבה זמן והיא נפטרת ממנו. בצעד שהקדים את תקופתו. היא לא מחלה על בגידת בעלה והתגרשה ממנו. בהמשך היא תודיע שאישה יכולה לעשות בחיי האהבה שלה פחות או יותר מה שהיא רוצה.
הרבה לפני שרצה לנשיאות ארצות הברית, היא התעשרה מריפוי בעזרת מגנטים, מגנטותרפיה. בהמשך מקימה ויקטוריה וודהול, לראשונה בהיסטוריה השמרנית של אמריקה, בית השקעות בוול סטריט. היא לא לבד כי היא עושה את זה ביחד עם אחותה טנסי קלאפלין. השתיים עושות כסף בלי בושה ודי משאירות אבק לגברים הנדהמים שמסביב.
זה לא מסתיים. כי בהמשך מתחילות השתיים להוציא שבועון פורץ דרך בשם Woodhull & Claflin's Weekly. כאן הן שוב הנשים הראשונות שעוסקות באהדה בנושאים כמו מעמד האישה הרצוי, שינויים צודקים בחלוקת ההון, התנגדות לגזענות, מיסוד הזנות בפיקוח הממשלה, בעד זכויות האזרח, נגד עונש מוות, תמיכה באהבה חופשית ובעד זכות בחירה של נשים בגברים שלהן ושינוים בתפיסת המין באמריקה.
תוך כדי העיסוק בחלוקת ההון השוויונית הן גם הראשונות לפרסם במדינה את המניפסט הקומוניסטי.
די. לא הגיוני שאישה אחת תהיה גם עצמאית, גם פמיניסטית, גם משוחררת וגם קומוניסטית, או לפחות נותנת ביטוי לקומוניזם במדינה הכי קפיטליסטית בעולם.
אבל היא לא עוצרת באדום. או בלבן. כי אז מגיעות הבחירות לנשיאות ארצות הברית של שנת 1872. וודהול, אישה דעתנית, מבריקה ועצמאית, שעמדה ברשות עצמה ושפעמיים בחייה הפכה מענייה לעשירה, מחליטה להיות גם האישה הראשונה שרוצה לשבת בבית הלבן. היא מתמודדת על נשיאות ארצות הברית.
ההכרזה כמועמדת לא באה סתם ולא רק על רקע הצלחותיה הכלכליות או היותה אושיית רשת, 150 שנה לפני שיוולדו רשתות חברתיות. מי שעתידה להיות מנהיגה אמריקאית פורצת דרך הייתה בשלב הזה כבר פעילה רוחנית ומתוחכמת בתנועת הסופרג'יזם (Suffrage) האמריקנית.
סופרג'יזם, או ליתר פירוט התנועה הסופרג'יסטית (Women's suffrage movement), הייתה תנועה שנאבקה בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 על זכות הבחירה לנשים. התנועה פעלה במדינות הדמוקרטיות של העולם המערבי. במדינות רבות הצליחה התנועה לחולל שינוי הדרגתי אבל אמיתי ורב משמעות בהתייחסות לנשים ובשינוי של מעמדן המשפטי. הפרי המשמעותי שנשא המאבק הגיע רק במאה ה-20, כשעוברים במדינות רבות חוקים המעניקים זכות בחירה לנשים.
נתחיל לסגור עניין. מי שדי הגדירה את הפמיניזם הרדיקלי מדגישה את דעותיה הפמיניסטיות במהלך קמפיין הבחירות שלה. בשל כתבה שערורייתית על פרשיית מין בשבועון היא מוצאת את עצמה במהלך הבחירות בבית הסוהר. ממש לפני הבחירות מסירים את שמה מהמועמדים, כי בשלטונות גילו שחסרים לה כמה ימים כדי להיות מועמדת. הבחירות נערכו מספר ימים לפני שוודהול הגיעה לגיל 35.
בבחירות עצמן נעצרו כמה סופרג'יסטיות מהתומכות שלה, שניסו להצביע ונקנסו. וודהול עצמה בילתה כאמור את היום החגיגי בכלא. רעיונותיה פורצי הדרך ומעוררי המחלוקת המתינו עשורים עד שיהיו מיושמים וחלקם לא מקובלים עדיין גם היום. אבל נשים רבות באמריקה ובבמדינות העולם המתקדמות חבות לה חוב גדול. גם הגברים יכולים לומר כל הכבוד. וההיסטוריה? - היא יכולה למחוא כפיים לאישה הראשונה שממש, אבל ממש עשתה מה שבראש שלה.
הנה סיפורה של ויקטוריה וודהול:
https://youtu.be/3cWUErqa8Z8
על הקריירה העסקית של הברוקרית הראשונה בתולדות ארצות הברית:
https://youtu.be/k4Hzwk4YkBE
וסיפורה המפורט של הפמיניסטית החצופה שתהפוך למועמדת האישה הראשונה בתולדות ארה"ב:
https://youtu.be/aqWnQz3vuN4?long=yes
דמיינו אישה עצמאית, המעזה להתגרש בחברה שבה אישה לא מתגרשת ועוד בגלל שבעלה בגד בה, מצהירה שאישה יכולה לבחור עם מי להתחתן, להתגרש כשהיא לא אוהבת יותר. בהמשך עושה ים של כסף בתור אשת בורסה בחברה שבה סטוקברוקרים הם רק גברים, אישה שהיא הראשונה להוציא עיתון שבועי ובסוף עוד מגישה מועמדות לנשיאות ארצות הברית, כשהיא יודעת שבמדינה אין לנשים זכות בחירה.
אז זהו, שאין מה לדמיין. תסריט דמיוני שכזה לא יכול להיות אלא אמיתי. קראו לה ויקטוריה וודהול (Victoria Woodhull) והיא פרצה כל כך הרבה גבולות, שלא לדבר על מגבלות חברתיים, שייתכן שהיא בכלל הייתה בולדוזרית...
אז אם דמיינתם אישה שרצה לנשיאות בחברה בה נשים אינן רשאיות אפילו להצביע. דמיינתם את וודהול. היא הייתה אישה אמיצה, פרועה וכנראה לא טיפוס קל במיוחד, לפחות לגברים בתקופתה.
ייתכן שבמאה ה-19 מי שיכולה להחליט שהיא רוצה להיות האישה הנשיאה הראשונה חייבת להיות ממשפחה לא אופיינית. אביה היה סוג של נוכל ובגיל 15 היא כבר נישאת לגבר. לא עבר הרבה זמן והיא נפטרת ממנו. בצעד שהקדים את תקופתו. היא לא מחלה על בגידת בעלה והתגרשה ממנו. בהמשך היא תודיע שאישה יכולה לעשות בחיי האהבה שלה פחות או יותר מה שהיא רוצה.
הרבה לפני שרצה לנשיאות ארצות הברית, היא התעשרה מריפוי בעזרת מגנטים, מגנטותרפיה. בהמשך מקימה ויקטוריה וודהול, לראשונה בהיסטוריה השמרנית של אמריקה, בית השקעות בוול סטריט. היא לא לבד כי היא עושה את זה ביחד עם אחותה טנסי קלאפלין. השתיים עושות כסף בלי בושה ודי משאירות אבק לגברים הנדהמים שמסביב.
זה לא מסתיים. כי בהמשך מתחילות השתיים להוציא שבועון פורץ דרך בשם Woodhull & Claflin's Weekly. כאן הן שוב הנשים הראשונות שעוסקות באהדה בנושאים כמו מעמד האישה הרצוי, שינויים צודקים בחלוקת ההון, התנגדות לגזענות, מיסוד הזנות בפיקוח הממשלה, בעד זכויות האזרח, נגד עונש מוות, תמיכה באהבה חופשית ובעד זכות בחירה של נשים בגברים שלהן ושינוים בתפיסת המין באמריקה.
תוך כדי העיסוק בחלוקת ההון השוויונית הן גם הראשונות לפרסם במדינה את המניפסט הקומוניסטי.
די. לא הגיוני שאישה אחת תהיה גם עצמאית, גם פמיניסטית, גם משוחררת וגם קומוניסטית, או לפחות נותנת ביטוי לקומוניזם במדינה הכי קפיטליסטית בעולם.
אבל היא לא עוצרת באדום. או בלבן. כי אז מגיעות הבחירות לנשיאות ארצות הברית של שנת 1872. וודהול, אישה דעתנית, מבריקה ועצמאית, שעמדה ברשות עצמה ושפעמיים בחייה הפכה מענייה לעשירה, מחליטה להיות גם האישה הראשונה שרוצה לשבת בבית הלבן. היא מתמודדת על נשיאות ארצות הברית.
ההכרזה כמועמדת לא באה סתם ולא רק על רקע הצלחותיה הכלכליות או היותה אושיית רשת, 150 שנה לפני שיוולדו רשתות חברתיות. מי שעתידה להיות מנהיגה אמריקאית פורצת דרך הייתה בשלב הזה כבר פעילה רוחנית ומתוחכמת בתנועת הסופרג'יזם (Suffrage) האמריקנית.
סופרג'יזם, או ליתר פירוט התנועה הסופרג'יסטית (Women's suffrage movement), הייתה תנועה שנאבקה בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 על זכות הבחירה לנשים. התנועה פעלה במדינות הדמוקרטיות של העולם המערבי. במדינות רבות הצליחה התנועה לחולל שינוי הדרגתי אבל אמיתי ורב משמעות בהתייחסות לנשים ובשינוי של מעמדן המשפטי. הפרי המשמעותי שנשא המאבק הגיע רק במאה ה-20, כשעוברים במדינות רבות חוקים המעניקים זכות בחירה לנשים.
נתחיל לסגור עניין. מי שדי הגדירה את הפמיניזם הרדיקלי מדגישה את דעותיה הפמיניסטיות במהלך קמפיין הבחירות שלה. בשל כתבה שערורייתית על פרשיית מין בשבועון היא מוצאת את עצמה במהלך הבחירות בבית הסוהר. ממש לפני הבחירות מסירים את שמה מהמועמדים, כי בשלטונות גילו שחסרים לה כמה ימים כדי להיות מועמדת. הבחירות נערכו מספר ימים לפני שוודהול הגיעה לגיל 35.
בבחירות עצמן נעצרו כמה סופרג'יסטיות מהתומכות שלה, שניסו להצביע ונקנסו. וודהול עצמה בילתה כאמור את היום החגיגי בכלא. רעיונותיה פורצי הדרך ומעוררי המחלוקת המתינו עשורים עד שיהיו מיושמים וחלקם לא מקובלים עדיין גם היום. אבל נשים רבות באמריקה ובבמדינות העולם המתקדמות חבות לה חוב גדול. גם הגברים יכולים לומר כל הכבוד. וההיסטוריה? - היא יכולה למחוא כפיים לאישה הראשונה שממש, אבל ממש עשתה מה שבראש שלה.
הנה סיפורה של ויקטוריה וודהול:
https://youtu.be/3cWUErqa8Z8
על הקריירה העסקית של הברוקרית הראשונה בתולדות ארצות הברית:
https://youtu.be/k4Hzwk4YkBE
וסיפורה המפורט של הפמיניסטית החצופה שתהפוך למועמדת האישה הראשונה בתולדות ארה"ב:
https://youtu.be/aqWnQz3vuN4?long=yes
מהם תולדות זכויות האדם?
תולדות זכויות האדם מתחילים ברעיון "זכויות האדם", שנולד בהגות הליברלית וההומניסטית.
אבל שורשיו הרבה יותר קדומים. זה מתחיל לפני 2,500 שנה, כשכורש מלך פרס הראשון מצהיר בשנת 539 לפנה"ס ומבטיח לאזרחיו חופש ושיוויון. זו הצהרת זכויות האדם הראשונה בהיסטוריה והיא מופיעה על הצהרת כורש, גליל חימר ששרד עד ימינו.
בשנת 1215 כפו על המלך האנגלי את ה"מגנא קרטא", הצהרת זכויות אדם שלראשונה הפכה את המלך לכפוף לחוק.
אחרי המהפכה הצרפתית מצהירה צרפת ב-1789 על זכויות האדם והאזרחים בצרפת וקבעה שכל האזרחים בצרפת שווים בפני החוק.
את המושג עצמו טבע הפילוסוף ג'ון לוק, שעסק ב"אדם הטבעי", מי שקדם ל"אדם החברתי". לוק גרס שלכל אדם "זכויות טבעיות" שבטבע, עוד בטרם הוא השתלב בחברה, הוא יכול להגן עליהן. כשהוא חלק מהחברה האנושית, אין לחברה זכות, לפי לוק, לפגוע בזכויות הללו.
את הביסוס הראשוני והעיקרי לזכויות האדם יצרו המהפכנים במהפכה האמריקאית. שם אימץ ב-1776 המדינאי האמריקאי ולימים הנשיא תומאס ג'פרסון, את מושג הזכויות, כמו עוד רעיונות של ג'ון לוק, שהכניס להצהרת העצמאות של ארצות הברית ולעשרת התיקונים הראשונים לחוקה האמריקאית, כ"מגילת הזכויות".
בהצהרה נכתב אז ש"מקובלות עלינו אמיתות אלו המוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאין לשלול מהם, בתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".
כמה שנים אחר כך, בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז אימצו גם הצרפתים את הרעיון וכתבו ש"מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם, שאינן ניתנות לביטול... החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".
בתום מלחמת העולם השנייה, הלכו והתבררו ממדי ההרג, שהגיע ל-70 מיליון איש, כמו גם ההרס של ערים רבות ברחבי אירופה ואסיה.
באפריל 1945 נפגשו בסן-פרנסיסקו נציגי 50 מדינות, בכדי להקים את האו"ם, גוף בינלאומי שיקדם את השלום וימנע מלחמות עתידיות. הם ניסחו זאת בפתיח של מגילת ארגון האו"ם החדש, האומות המאוחדות, במילים: "אנו אנשי האו"ם נחושים להציל את הדורות הבאים מפגעי המלחמה שפעמיים בחיינו הביאו לאנושות צער שקשה לתאר".
בשנת 1948 הייתה זו יושבת הראש של הנציבות החדשה לזכויות האדם של האו"ם, אלמנתו של הנשיא פרנקלין רוזוולט ובעצמה לוחמת למען זכויות האדם, אלינור רוזוולט. כנציגת ארצות-הברית באו"ם היא הובילה לניסוח של ההצהרה האוניברסלית של זכויות האדם. הייתה זו מעין מגנה כרטא בינלאומית שיועדה לכל המין האנושי. לצד המושג "זכויות האדם" אימצה בה עצרת האו"ם את העיקרון ההומניסטי, שלכל אדם, באשר הוא אדם, יש 30 זכויות שכל בן תרבות יסכים עליהן.
לראשונה בהיסטוריה, קיבצו אז וארגנו חברי הנציבות מסמך שבו התחייבו המדינות החברות באומות המאוחדות לעבוד יחד ולקדם את 30 סעיפי זכויות האדם. בזכות מסמך זה הפכו רבות מהזכויות הללו לחלק מחוקי היסוד של המדינות הדמוקרטיות בעולם.
הנה קיצור תולדות זכויות האדם:
https://youtu.be/88GlNlyy-l4
הצהרת זכויות האדם אחרי מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/ew993Wdc0zo
וסרטון מדהים על תולדות ורעיונות זכויות האדם (מתורגם):
https://youtu.be/1enq3SeuTLc?long=yes
תולדות זכויות האדם מתחילים ברעיון "זכויות האדם", שנולד בהגות הליברלית וההומניסטית.
אבל שורשיו הרבה יותר קדומים. זה מתחיל לפני 2,500 שנה, כשכורש מלך פרס הראשון מצהיר בשנת 539 לפנה"ס ומבטיח לאזרחיו חופש ושיוויון. זו הצהרת זכויות האדם הראשונה בהיסטוריה והיא מופיעה על הצהרת כורש, גליל חימר ששרד עד ימינו.
בשנת 1215 כפו על המלך האנגלי את ה"מגנא קרטא", הצהרת זכויות אדם שלראשונה הפכה את המלך לכפוף לחוק.
אחרי המהפכה הצרפתית מצהירה צרפת ב-1789 על זכויות האדם והאזרחים בצרפת וקבעה שכל האזרחים בצרפת שווים בפני החוק.
את המושג עצמו טבע הפילוסוף ג'ון לוק, שעסק ב"אדם הטבעי", מי שקדם ל"אדם החברתי". לוק גרס שלכל אדם "זכויות טבעיות" שבטבע, עוד בטרם הוא השתלב בחברה, הוא יכול להגן עליהן. כשהוא חלק מהחברה האנושית, אין לחברה זכות, לפי לוק, לפגוע בזכויות הללו.
את הביסוס הראשוני והעיקרי לזכויות האדם יצרו המהפכנים במהפכה האמריקאית. שם אימץ ב-1776 המדינאי האמריקאי ולימים הנשיא תומאס ג'פרסון, את מושג הזכויות, כמו עוד רעיונות של ג'ון לוק, שהכניס להצהרת העצמאות של ארצות הברית ולעשרת התיקונים הראשונים לחוקה האמריקאית, כ"מגילת הזכויות".
בהצהרה נכתב אז ש"מקובלות עלינו אמיתות אלו המוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאין לשלול מהם, בתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".
כמה שנים אחר כך, בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז אימצו גם הצרפתים את הרעיון וכתבו ש"מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם, שאינן ניתנות לביטול... החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".
בתום מלחמת העולם השנייה, הלכו והתבררו ממדי ההרג, שהגיע ל-70 מיליון איש, כמו גם ההרס של ערים רבות ברחבי אירופה ואסיה.
באפריל 1945 נפגשו בסן-פרנסיסקו נציגי 50 מדינות, בכדי להקים את האו"ם, גוף בינלאומי שיקדם את השלום וימנע מלחמות עתידיות. הם ניסחו זאת בפתיח של מגילת ארגון האו"ם החדש, האומות המאוחדות, במילים: "אנו אנשי האו"ם נחושים להציל את הדורות הבאים מפגעי המלחמה שפעמיים בחיינו הביאו לאנושות צער שקשה לתאר".
בשנת 1948 הייתה זו יושבת הראש של הנציבות החדשה לזכויות האדם של האו"ם, אלמנתו של הנשיא פרנקלין רוזוולט ובעצמה לוחמת למען זכויות האדם, אלינור רוזוולט. כנציגת ארצות-הברית באו"ם היא הובילה לניסוח של ההצהרה האוניברסלית של זכויות האדם. הייתה זו מעין מגנה כרטא בינלאומית שיועדה לכל המין האנושי. לצד המושג "זכויות האדם" אימצה בה עצרת האו"ם את העיקרון ההומניסטי, שלכל אדם, באשר הוא אדם, יש 30 זכויות שכל בן תרבות יסכים עליהן.
לראשונה בהיסטוריה, קיבצו אז וארגנו חברי הנציבות מסמך שבו התחייבו המדינות החברות באומות המאוחדות לעבוד יחד ולקדם את 30 סעיפי זכויות האדם. בזכות מסמך זה הפכו רבות מהזכויות הללו לחלק מחוקי היסוד של המדינות הדמוקרטיות בעולם.
הנה קיצור תולדות זכויות האדם:
https://youtu.be/88GlNlyy-l4
הצהרת זכויות האדם אחרי מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/ew993Wdc0zo
וסרטון מדהים על תולדות ורעיונות זכויות האדם (מתורגם):
https://youtu.be/1enq3SeuTLc?long=yes
מי הפסיק את העבדות באמריקה ונרצח?
אברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארצות הברית הוא מי שביטל את העבדות בה. לינקולן ראה הכרח לרפא את הפגם המוסרי של העבדות שרווחה עד אז בארצו.
את העבדות באמריקה לינקולן ביטל. זה היה מיד עם ניצחונו במלחמת האזרחים האמריקנית, ניצחון שהושג לא מעט בזכות לחימתם של העבדים השחורים ששילב בכוחות הצפון שהוא הנהיג במלחמת האזרחים.
לינקולן שילם בחייו על המעשה החשוב, האצילי והחכם של ביטול העבדות. שנאתם של המובסים במלחמת האזרחים, בשל התבוסה שנחלו ועוד יותר על שום ביטול העבדות שעליו הורה הנשיא, הובילה לרצח.
הרצח התרחש ב-14 באפריל 1865, בעת שהנשיא צפה בהצגת תיאטרון בוושינגטון. קראו על כך בתגית "לינקולן".
הנה הנשיא הדגול אברהם לינקולן (עברית):
http://youtu.be/srE95EZF9uY
התהליכים ההיסטוריים של שחרור העבדים באמריקה:
https://youtu.be/rvGCcfvdhdE
סרטון נדיר מהמאה ה-19 בו נואם לינקולן:
https://youtu.be/46pMyzUFTJ8
שיר תודה על הברית של לינקולן עם החופש:
https://youtu.be/OIbMbLvbXNY
ציטטות חכמות משלו:
https://youtu.be/r3nwBmWVIw8
הקדימון לסרט "לינקולן" שעוסק בחודשים האחרונים של המנהיג שבחר בביטול העבדות בכל מחיר (מתורגם):
http://youtu.be/Jm3JCrfrMts
והתודה שרוחשים לו אזרחי ארצות הברית:
https://youtu.be/jiOwc419Vl8
אברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארצות הברית הוא מי שביטל את העבדות בה. לינקולן ראה הכרח לרפא את הפגם המוסרי של העבדות שרווחה עד אז בארצו.
את העבדות באמריקה לינקולן ביטל. זה היה מיד עם ניצחונו במלחמת האזרחים האמריקנית, ניצחון שהושג לא מעט בזכות לחימתם של העבדים השחורים ששילב בכוחות הצפון שהוא הנהיג במלחמת האזרחים.
לינקולן שילם בחייו על המעשה החשוב, האצילי והחכם של ביטול העבדות. שנאתם של המובסים במלחמת האזרחים, בשל התבוסה שנחלו ועוד יותר על שום ביטול העבדות שעליו הורה הנשיא, הובילה לרצח.
הרצח התרחש ב-14 באפריל 1865, בעת שהנשיא צפה בהצגת תיאטרון בוושינגטון. קראו על כך בתגית "לינקולן".
הנה הנשיא הדגול אברהם לינקולן (עברית):
http://youtu.be/srE95EZF9uY
התהליכים ההיסטוריים של שחרור העבדים באמריקה:
https://youtu.be/rvGCcfvdhdE
סרטון נדיר מהמאה ה-19 בו נואם לינקולן:
https://youtu.be/46pMyzUFTJ8
שיר תודה על הברית של לינקולן עם החופש:
https://youtu.be/OIbMbLvbXNY
ציטטות חכמות משלו:
https://youtu.be/r3nwBmWVIw8
הקדימון לסרט "לינקולן" שעוסק בחודשים האחרונים של המנהיג שבחר בביטול העבדות בכל מחיר (מתורגם):
http://youtu.be/Jm3JCrfrMts
והתודה שרוחשים לו אזרחי ארצות הברית:
https://youtu.be/jiOwc419Vl8
