שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד הפכה ישראל לפלא עולמי בענייני עצים?
מהו הפלא של הלימון?
לימון (Lemon) הוא פרי הדר (citrus fruit), פרי שהוא מגוון ורב תכליתי בשימושיו. מאוכל לניקיון, דרך פולחן דתי והיסטוריה מרתקת, מהלימון שלו עשה המין האנושי לימונדה, במשך אלפי שנים.
הלימון ידוע בצבעו הצהוב הבוהק, בטעמו החמצמץ ובשימושים הרבים והמגוונים שלו במטבח, מבישול ואפייה ועד לבריאות וניקיון הבית. תרבות האוכל מעדיפה אותו להכנת לימונדה טעימה וקישוט למשקאות, הוספת מיץ לימון לסלטים וסחיטת מיץ לימון על דגים ובשרים ועד לימונים כבושים.
הקארוטנואיד (carotenoid) הוא הפיגמנט שמעניק ללימון את הגוון שלו. אגב, זה אותו פיגמנט שנותן גם לגזר את צבעו, הכתום דווקא. המעניין הוא שכאשר הלימון מבשיל והכלורופיל שבו מתפרק, הקרוטנואיד מקבל גוון צהוב שממש זורח.
בזכות העובדה שלימונים מכילים המון ויטמין C, סיבים, אשלגן, מגנזיום ועוד מינרלים. הם מהווים כבר מאות שנים תרופה טבעית לחיזוק המערכת החיסונית. סחיטה של מיץ לימון אל תוך מים חמים והוספת דבש מסייעת להקלה על כאב גרון ועל גודש. הלימון גם עשיר בנוגדי חמצון ויכול להילחם בזיהומים. הלימונים יכולים גם לסייע בירידה במשקל והורדת כולסטרול.
בזכות התכונות האנטיבקטריאליות שלו ויכולתו לחסל חיידקים, הלימון משמש אצל רבים גם לניקוי וחיטוי של משטחים, כמו השיש במטבח ואפילו בשטיפת רצפות. החומץ שמכינים ממנו הוא אחד החומרים הכי יעילים ביום יום של רבים ובסיס להרבה טיפים שימושיים.
הלימון מכיל ציטרונלה, הידוע כדוחה חרקים טבעי. שימוש בתרסיס עשוי לימון או מריחת מיץ לימון יכולים לסייע בהרחקת יתושים וחרקים.
מסורות תרבותיות ודתיות שונות בעולם משתמשות בלימונים כחלק מהפולחן והטקסים שלהן. יש תרבויות שבהן מאמינים בתכונות המטהרות של הלימון ומשתמשים בהם בטקסי טיהור וניקוי הגוף והנפש.
גם ליופי לימון יכול לתרום. שפשוף של קליפת לימון בשיניים, או מריחת מיץ לימון עליהן, יכולים לסייע בניקוי ולהעניק להן מראה בהיר יותר, כמעט הלבנת שיניים.
#תולדות הלימון
מקובל לראות בצפון מערב הודו את מקורם של הלימונים באסיה. בסביבות שנת 200 לספירה הם הובאו כזרעים לדרום איטליה. בסביבות המאה ה-7 לספירה הביאו אותם סוחרים ערבים אל מצרים ובכך הלימון מתחיל לכבוש את לבבות היושבים לחופי הים התיכון.
ליבשת אמריקה היה זה קולומבוס שהביא את זרעי הלימון בשנת 1493, כשהם נשתלו באחד היישובים האירופיים הראשונים בעולם החדש - האי היספניולה.
במשך מאות שנים היו הלימונים נדירים ובעלי ערך כל כך גבוה, שמלכים נהגו להעניק אותם זה לזה, כמתנות וסמל סטטוס. נשים בתקופת הרנסנס האדימו את שפתיהן באמצעות מיץ הלימון הטבעי.
השורשים האיטלקיים עמוקים מאוד והרבה לפני שאמלפי הפכה ליעד תיירותי. בעבר היא הייתה הרפובליקה הימית הראשונה של מה שלימים תהיה איטליה המאוחדת. לפני מילניום וקצת שנים הובאו לימונים לאמאלפי שבדרום איטליה. הם נקלטו במהירות באזור ושגשגו על הטרסות החצובות בצלעות ההרים שמסביב. ההצלחה והשגשוג של הלימון באמאלפי הם אדירים ומתקיימים תוך שהלימון הופך למרכיב מרכזי בנוף הקולינרי של האזור.
באמלפי מגדלים לימונים במשך מאות שנים והם נאכלים כאן יותר כמו תפוח או פרי טעים אחר. מכינים מהלימונים כאן את הפסטות האיטלקיות הנהדרות, כולל הפסטה לימון שכוללת לימונים, שום, פטרוזיליה ולימון. עוד נמכר כאן טורט לימון, עוגה שמוגשת על מפת לימון ומלוטש עם קצת לימונצ'לו, משקה האלכוהול שנחשב הספציאליטה של האזור.
בקליפורניה של שנת 1849, בתקופת הבהלה לזהב, היו מוכנים הכורים לשלם עבור לימון בודד סכומי כסף ניכרים. לקראת סוף אותה מאה, בתקופה הוויקטוריאנית, גידלו עשירי אירופה עצי לימון בבתיהם, בתור סמל סטטוס ריחני ונדיר.
בארצות הברית התרכזה תעשיית הלימון, באותם ימים, בפלורידה. אך בסוף המאה ה-19 הרסה תקופת קיפאון משמעותית את עצי ההדרים של פלורידה. מי שניצלו את זה והפכו את מדינתם למגדלת העיקרית של לימונים בצפון אמריקה היו החקלאים של מדינת קליפורניה.
הנה הדברים החשובים ביותר על הלימון:
https://youtu.be/E9NPyF0VOyw
כך מכינים לימונדה (ללא מילים):
https://youtu.be/Lo6UCxbazTk
חופי אמלפי באיטליה ידועים בלימונים המפורסמים שלהם:
https://youtu.be/FCwL9uDAioQ
כך מכינים מלימונים את משקה הלימונצ'לו של אמלפי:
https://youtu.be/QQt5fT0RErs
לימוני יוריקה סידלס המומלצים למיץ ופרי כל השנה (עברית):
https://youtu.be/IxKl-NxEASw
כמה מכם יודעים שהלימון יכול להיות סוללה? (עברית)
https://youtu.be/y5PQMEYv0rU
חוות לימונים בסורנטו:
https://youtu.be/dzrMA6Hfevk
הכינו תרכיב לימונדה:
https://youtu.be/0KBk0tXJpjg
כך מגדלים את הלימונים המפורסמים של אמלפי:
https://youtu.be/udtMCxWrqtI?long=yes
וסרטון תיעודי על ההיסטוריה של הלימון:
https://youtu.be/TRqDrDo2DG4?long=yes
איך אש באמזונס פוגעת בכדור הארץ שהעצים תורמים לו?
שריפות הענק שמציתים איכרים ביער האמזונאס נמשכות חודשים רבים בכל שנה. האיכרים הללו מבעירים את השריפות העצומות הללו כדי לפנות שטחי עיבוד חדשים לצורכיהם החקלאיים. השריפות מתפשטות על פני אלפי קילומטרים רבועים וממשיכות לבעור במשך חודשים עד שהגשמים מגיעים ומכבים אותן.
הכי עצוב זה שאחרי כמה שנים מוצאים החקלאים שהקרקע אינה פוריה ואז הם מציתים חלקות יער חדשות וממשיכים בהרס היער. בשלושים השנה האחרונות הושמדו בכל שנה כ-20 אלף קילומטרים רבועים של יער. בתהליך מתמשך ועצוב שנקרא "דפורסטיישן" (deforestation) הושמד היער בשטח ששוה לגודלה של ספרד כולה!
אבל מעבר לאובדן היערות היפים ומלאי החיים הללו יש משמעות סביבתית איומה לשריפות הענק הללו. השריפות באמזונס משנות לרעה את מאזן הגשם ביער הגשם העצום. הן פוגעות במה שמכונה בפי רבים "הריאות של העולם". אלפי טונות של פחמן-דו-חמצני נפלטים לאטמוספרה בכל יום מהשריפות הללו ופוגעות גם בהשפעתו המקררת של יער האמזונס, שמגיעה עד אירופה.
אך גם באמזונס, כמו בכל העולם, מביאה ההתחממות הגלובלית שהיא חלק ממשבר האקלים העולמי, לעליית טמפרטורת המקסימום ולגלי החום שמגדילים את כמות השריפות בעולם.
מומחים מסבירים שזוהי התוצאה של התחממות העולם בכמעלה אחת. לדבריהם, אם לא נייצב את מצב האקלים ונעצור את ההתחממות הגלובלית, יילך המצב הזה ויחריף. הסכנה היא אובדן שליטה עד כדי מעבר של נקודת האל חזור, שממנה גם אם נשנה את המצב, זה כבר לא יעצור את משבר שינוי האקלים החמור שהעולם עובר.
הנה תפקיד העצים באקלים כדור הארץ (מתורגם):
https://youtu.be/3hxE7Af98AI
על הפגיעה ביערות הגשם באמזונס (מתורגם):
http://youtu.be/13ClKVhGggs
תוצאות משבר האקלים נכון לשנת 2021 (עברית):
https://youtu.be/UJQ8Wk5p1p4
דמיינו עולם ללא עצים - זה הרבה יותר גרוע:
https://youtu.be/wxy5k88IZiI
תופעת הדפורסטיישן:
https://youtu.be/nUstYj4o2VQ
הנזק שהיא גורמת לכדור הארץ:
https://youtu.be/Nc7f5563azs
התוצאות הסביבתיות הקשות:
https://youtu.be/c8Frtk6hfYo
והסליחה שאנו צריכים לבקש מכדור הארץ ומהדורות הבאים שלנו:
https://youtu.be/eRLJscAlk1M
צמחים ואקלים
#
ישראל נחשבת מהמדינות היחידות שיש בהן היום, בתחילת המאה ה-21, יותר עצים מאשר היו בה לפני 100 שנה. קשה להאמין שמדינה מדברית, שעד לפני מאה שנה עצים לא היו דבר רווח בה, הפכה כה ירוקה ומיוערת.
לפלא הזה אחראים גורמים שונים. אך מעבר למעשה האקולוגי והידידותי כל כך לסביבה, נעשה כאן בישראל מעשה חינוכי מבריק ששולב באינטרס לאומי והקדים בעשרות שנים, אפילו את הכרזת המדינה.
המתכונת של ימינו, בה נחשב ט"ו בשבט, למשל, ל"ראש השנה לאילנות" היא חדשה יחסית. המנהג של נטיעת שתילים נולד בסביבות שנת 1908. הוגה הרעיון הוא סופר, היסטוריון וגם מחנך ושמו זאב יעבץ.
מחנכי ישראל באותה תקופה ראו חשיבות בנטיעת עצים, כחלק מהתחדשות היישוב היהודי בארץ ישראל. יעבץ, כחמש שנים לאחר שהגיע לארץ ב-1887, הוא מנהל בית הספר בזכרון יעקב. לראשונה הוא יוצא עם תלמידיו לנטוע עצים בזכרון יעקב ומבלי משים הוא מוליד מסורת חדשה של נטיעות ביום זה.
בשנת 1907, כ-15 שנה אחר כך, יחלו הנטיעות בבן שמן, על אדמת הקרן הקיימת לישראל. הראשון שניטע כך הוא היער שמוכר עד היום בשם 'יער הרצל'.
שנה אחר כך תרמה הסתדרות המורים של א"י את חלקה, בהכרזה על ט"ו בשבט כחג נטיעות בכל בתי הספר ברחבי הארץ. לצד נטיעה של שתילים, נוספה גם מחויבות המחנכים להקנייה של המודעות לחשיבות של נטיעת עצים וטיפוחם.
כך מיסדו הקרן הקיימת לישראל והסתדרות המורים ב-1908 את המנהג שייתן מימד חינוכי למעשה הנטיעה וישתף את האזרחים, כבר מגיל ילדות, בפיתוח הארץ ונופיה.
החיבור הזה שבין חינוך ומעשה הוא אחד הגורמים המרכזיים שהפכו את ישראל לירוקה וכה שונה ממדינות המדבר שסובבות אותה. הנטיעות ההמוניות שנערכות בכל רחבי ישראל, מדי שנה ומאז תחילת המאה ה-20 ועד היום, לצד חג ט"ו בשבט ופעילותה המבורכת של קק"ל - כל אלה הפכו את ישראל לאחת המדינות הירוקות והמוצלחות במניעת מדבור בעולם.
בהמשך הגיעו המחקר המדעי והחקלאי הרב שנעשה בישראל בתחומים אלו והוסיפו גם הם את המומחיות והיכולת לייצר גידולי מדבר והתיישבות ירוקה בשטחים קשים לחקלאות, לצד ייעוץ וסיוע למדינות אחרות בתהליכים דומים. ישראל, גם בתחום הזה, זכתה למצוינות בינלאומית ולחדשנות שלא תאומן.
הנה סרטון המבטא את הקשר בין ישראל לעציה:
https://youtu.be/PWFm3yMo81I
תולדות הנטיעות בט"ו בשבט (עברית):
https://youtu.be/whDPPRynDw8
וחג הט"ו בשבט בימיה הראשונים של רחובות, בשנת 1928 (עברית):
https://youtu.be/CC_TlFfCfKc?t=15s
ישראל נחשבת מהמדינות היחידות שיש בהן היום, בתחילת המאה ה-21, יותר עצים מאשר היו בה לפני 100 שנה. קשה להאמין שמדינה מדברית, שעד לפני מאה שנה עצים לא היו דבר רווח בה, הפכה כה ירוקה ומיוערת.
לפלא הזה אחראים גורמים שונים. אך מעבר למעשה האקולוגי והידידותי כל כך לסביבה, נעשה כאן בישראל מעשה חינוכי מבריק ששולב באינטרס לאומי והקדים בעשרות שנים, אפילו את הכרזת המדינה.
המתכונת של ימינו, בה נחשב ט"ו בשבט, למשל, ל"ראש השנה לאילנות" היא חדשה יחסית. המנהג של נטיעת שתילים נולד בסביבות שנת 1908. הוגה הרעיון הוא סופר, היסטוריון וגם מחנך ושמו זאב יעבץ.
מחנכי ישראל באותה תקופה ראו חשיבות בנטיעת עצים, כחלק מהתחדשות היישוב היהודי בארץ ישראל. יעבץ, כחמש שנים לאחר שהגיע לארץ ב-1887, הוא מנהל בית הספר בזכרון יעקב. לראשונה הוא יוצא עם תלמידיו לנטוע עצים בזכרון יעקב ומבלי משים הוא מוליד מסורת חדשה של נטיעות ביום זה.
בשנת 1907, כ-15 שנה אחר כך, יחלו הנטיעות בבן שמן, על אדמת הקרן הקיימת לישראל. הראשון שניטע כך הוא היער שמוכר עד היום בשם 'יער הרצל'.
שנה אחר כך תרמה הסתדרות המורים של א"י את חלקה, בהכרזה על ט"ו בשבט כחג נטיעות בכל בתי הספר ברחבי הארץ. לצד נטיעה של שתילים, נוספה גם מחויבות המחנכים להקנייה של המודעות לחשיבות של נטיעת עצים וטיפוחם.
כך מיסדו הקרן הקיימת לישראל והסתדרות המורים ב-1908 את המנהג שייתן מימד חינוכי למעשה הנטיעה וישתף את האזרחים, כבר מגיל ילדות, בפיתוח הארץ ונופיה.
החיבור הזה שבין חינוך ומעשה הוא אחד הגורמים המרכזיים שהפכו את ישראל לירוקה וכה שונה ממדינות המדבר שסובבות אותה. הנטיעות ההמוניות שנערכות בכל רחבי ישראל, מדי שנה ומאז תחילת המאה ה-20 ועד היום, לצד חג ט"ו בשבט ופעילותה המבורכת של קק"ל - כל אלה הפכו את ישראל לאחת המדינות הירוקות והמוצלחות במניעת מדבור בעולם.
בהמשך הגיעו המחקר המדעי והחקלאי הרב שנעשה בישראל בתחומים אלו והוסיפו גם הם את המומחיות והיכולת לייצר גידולי מדבר והתיישבות ירוקה בשטחים קשים לחקלאות, לצד ייעוץ וסיוע למדינות אחרות בתהליכים דומים. ישראל, גם בתחום הזה, זכתה למצוינות בינלאומית ולחדשנות שלא תאומן.
הנה סרטון המבטא את הקשר בין ישראל לעציה:
https://youtu.be/PWFm3yMo81I
תולדות הנטיעות בט"ו בשבט (עברית):
https://youtu.be/whDPPRynDw8
וחג הט"ו בשבט בימיה הראשונים של רחובות, בשנת 1928 (עברית):
https://youtu.be/CC_TlFfCfKc?t=15s
לימון (Lemon) הוא פרי הדר (citrus fruit), פרי שהוא מגוון ורב תכליתי בשימושיו. מאוכל לניקיון, דרך פולחן דתי והיסטוריה מרתקת, מהלימון שלו עשה המין האנושי לימונדה, במשך אלפי שנים.
הלימון ידוע בצבעו הצהוב הבוהק, בטעמו החמצמץ ובשימושים הרבים והמגוונים שלו במטבח, מבישול ואפייה ועד לבריאות וניקיון הבית. תרבות האוכל מעדיפה אותו להכנת לימונדה טעימה וקישוט למשקאות, הוספת מיץ לימון לסלטים וסחיטת מיץ לימון על דגים ובשרים ועד לימונים כבושים.
הקארוטנואיד (carotenoid) הוא הפיגמנט שמעניק ללימון את הגוון שלו. אגב, זה אותו פיגמנט שנותן גם לגזר את צבעו, הכתום דווקא. המעניין הוא שכאשר הלימון מבשיל והכלורופיל שבו מתפרק, הקרוטנואיד מקבל גוון צהוב שממש זורח.
בזכות העובדה שלימונים מכילים המון ויטמין C, סיבים, אשלגן, מגנזיום ועוד מינרלים. הם מהווים כבר מאות שנים תרופה טבעית לחיזוק המערכת החיסונית. סחיטה של מיץ לימון אל תוך מים חמים והוספת דבש מסייעת להקלה על כאב גרון ועל גודש. הלימון גם עשיר בנוגדי חמצון ויכול להילחם בזיהומים. הלימונים יכולים גם לסייע בירידה במשקל והורדת כולסטרול.
בזכות התכונות האנטיבקטריאליות שלו ויכולתו לחסל חיידקים, הלימון משמש אצל רבים גם לניקוי וחיטוי של משטחים, כמו השיש במטבח ואפילו בשטיפת רצפות. החומץ שמכינים ממנו הוא אחד החומרים הכי יעילים ביום יום של רבים ובסיס להרבה טיפים שימושיים.
הלימון מכיל ציטרונלה, הידוע כדוחה חרקים טבעי. שימוש בתרסיס עשוי לימון או מריחת מיץ לימון יכולים לסייע בהרחקת יתושים וחרקים.
מסורות תרבותיות ודתיות שונות בעולם משתמשות בלימונים כחלק מהפולחן והטקסים שלהן. יש תרבויות שבהן מאמינים בתכונות המטהרות של הלימון ומשתמשים בהם בטקסי טיהור וניקוי הגוף והנפש.
גם ליופי לימון יכול לתרום. שפשוף של קליפת לימון בשיניים, או מריחת מיץ לימון עליהן, יכולים לסייע בניקוי ולהעניק להן מראה בהיר יותר, כמעט הלבנת שיניים.
#תולדות הלימון
מקובל לראות בצפון מערב הודו את מקורם של הלימונים באסיה. בסביבות שנת 200 לספירה הם הובאו כזרעים לדרום איטליה. בסביבות המאה ה-7 לספירה הביאו אותם סוחרים ערבים אל מצרים ובכך הלימון מתחיל לכבוש את לבבות היושבים לחופי הים התיכון.
ליבשת אמריקה היה זה קולומבוס שהביא את זרעי הלימון בשנת 1493, כשהם נשתלו באחד היישובים האירופיים הראשונים בעולם החדש - האי היספניולה.
במשך מאות שנים היו הלימונים נדירים ובעלי ערך כל כך גבוה, שמלכים נהגו להעניק אותם זה לזה, כמתנות וסמל סטטוס. נשים בתקופת הרנסנס האדימו את שפתיהן באמצעות מיץ הלימון הטבעי.
השורשים האיטלקיים עמוקים מאוד והרבה לפני שאמלפי הפכה ליעד תיירותי. בעבר היא הייתה הרפובליקה הימית הראשונה של מה שלימים תהיה איטליה המאוחדת. לפני מילניום וקצת שנים הובאו לימונים לאמאלפי שבדרום איטליה. הם נקלטו במהירות באזור ושגשגו על הטרסות החצובות בצלעות ההרים שמסביב. ההצלחה והשגשוג של הלימון באמאלפי הם אדירים ומתקיימים תוך שהלימון הופך למרכיב מרכזי בנוף הקולינרי של האזור.
באמלפי מגדלים לימונים במשך מאות שנים והם נאכלים כאן יותר כמו תפוח או פרי טעים אחר. מכינים מהלימונים כאן את הפסטות האיטלקיות הנהדרות, כולל הפסטה לימון שכוללת לימונים, שום, פטרוזיליה ולימון. עוד נמכר כאן טורט לימון, עוגה שמוגשת על מפת לימון ומלוטש עם קצת לימונצ'לו, משקה האלכוהול שנחשב הספציאליטה של האזור.
בקליפורניה של שנת 1849, בתקופת הבהלה לזהב, היו מוכנים הכורים לשלם עבור לימון בודד סכומי כסף ניכרים. לקראת סוף אותה מאה, בתקופה הוויקטוריאנית, גידלו עשירי אירופה עצי לימון בבתיהם, בתור סמל סטטוס ריחני ונדיר.
בארצות הברית התרכזה תעשיית הלימון, באותם ימים, בפלורידה. אך בסוף המאה ה-19 הרסה תקופת קיפאון משמעותית את עצי ההדרים של פלורידה. מי שניצלו את זה והפכו את מדינתם למגדלת העיקרית של לימונים בצפון אמריקה היו החקלאים של מדינת קליפורניה.
הנה הדברים החשובים ביותר על הלימון:
https://youtu.be/E9NPyF0VOyw
כך מכינים לימונדה (ללא מילים):
https://youtu.be/Lo6UCxbazTk
חופי אמלפי באיטליה ידועים בלימונים המפורסמים שלהם:
https://youtu.be/FCwL9uDAioQ
כך מכינים מלימונים את משקה הלימונצ'לו של אמלפי:
https://youtu.be/QQt5fT0RErs
לימוני יוריקה סידלס המומלצים למיץ ופרי כל השנה (עברית):
https://youtu.be/IxKl-NxEASw
כמה מכם יודעים שהלימון יכול להיות סוללה? (עברית)
https://youtu.be/y5PQMEYv0rU
חוות לימונים בסורנטו:
https://youtu.be/dzrMA6Hfevk
הכינו תרכיב לימונדה:
https://youtu.be/0KBk0tXJpjg
כך מגדלים את הלימונים המפורסמים של אמלפי:
https://youtu.be/udtMCxWrqtI?long=yes
וסרטון תיעודי על ההיסטוריה של הלימון:
https://youtu.be/TRqDrDo2DG4?long=yes
שריפות הענק שמציתים איכרים ביער האמזונאס נמשכות חודשים רבים בכל שנה. האיכרים הללו מבעירים את השריפות העצומות הללו כדי לפנות שטחי עיבוד חדשים לצורכיהם החקלאיים. השריפות מתפשטות על פני אלפי קילומטרים רבועים וממשיכות לבעור במשך חודשים עד שהגשמים מגיעים ומכבים אותן.
הכי עצוב זה שאחרי כמה שנים מוצאים החקלאים שהקרקע אינה פוריה ואז הם מציתים חלקות יער חדשות וממשיכים בהרס היער. בשלושים השנה האחרונות הושמדו בכל שנה כ-20 אלף קילומטרים רבועים של יער. בתהליך מתמשך ועצוב שנקרא "דפורסטיישן" (deforestation) הושמד היער בשטח ששוה לגודלה של ספרד כולה!
אבל מעבר לאובדן היערות היפים ומלאי החיים הללו יש משמעות סביבתית איומה לשריפות הענק הללו. השריפות באמזונס משנות לרעה את מאזן הגשם ביער הגשם העצום. הן פוגעות במה שמכונה בפי רבים "הריאות של העולם". אלפי טונות של פחמן-דו-חמצני נפלטים לאטמוספרה בכל יום מהשריפות הללו ופוגעות גם בהשפעתו המקררת של יער האמזונס, שמגיעה עד אירופה.
אך גם באמזונס, כמו בכל העולם, מביאה ההתחממות הגלובלית שהיא חלק ממשבר האקלים העולמי, לעליית טמפרטורת המקסימום ולגלי החום שמגדילים את כמות השריפות בעולם.
מומחים מסבירים שזוהי התוצאה של התחממות העולם בכמעלה אחת. לדבריהם, אם לא נייצב את מצב האקלים ונעצור את ההתחממות הגלובלית, יילך המצב הזה ויחריף. הסכנה היא אובדן שליטה עד כדי מעבר של נקודת האל חזור, שממנה גם אם נשנה את המצב, זה כבר לא יעצור את משבר שינוי האקלים החמור שהעולם עובר.
הנה תפקיד העצים באקלים כדור הארץ (מתורגם):
https://youtu.be/3hxE7Af98AI
על הפגיעה ביערות הגשם באמזונס (מתורגם):
http://youtu.be/13ClKVhGggs
תוצאות משבר האקלים נכון לשנת 2021 (עברית):
https://youtu.be/UJQ8Wk5p1p4
דמיינו עולם ללא עצים - זה הרבה יותר גרוע:
https://youtu.be/wxy5k88IZiI
תופעת הדפורסטיישן:
https://youtu.be/nUstYj4o2VQ
הנזק שהיא גורמת לכדור הארץ:
https://youtu.be/Nc7f5563azs
התוצאות הסביבתיות הקשות:
https://youtu.be/c8Frtk6hfYo
והסליחה שאנו צריכים לבקש מכדור הארץ ומהדורות הבאים שלנו:
https://youtu.be/eRLJscAlk1M
