שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה היה ציד המכשפות?
זה לא קרה בימי הביניים האפלים, אלא דווקא בתקופת הרנסאנס מלאת ההשראה והתגליות, במהלך שיא של כ-200 שנה, הלכה והתחזקה תופעה איומה וחשוכה בתולדות אירופה. זה היה ציד מכשפות (Witch hunt) אכזרי וקשה, תופעה איומה של רדיפת בני אדם, לרוב נשים, שנחשדו כעוסקים בכישוף.
אמנם האשמות בכישוף היו כבר בימי הביניים דרך ל"חיסול חשבונות" בין אנשים שרבו זה עם זה, שכנים שמאסו במישהי שמתנהגת באופן מוזר או שונה מהמקובל וכדומה. האמונה הייתה ונשארה שהמכשפות זכו לכוחות מהשטן, בזכות עסקה שעשו אתו ושהן מקיימות טקסים אכזריים ומסוכנים.
תיאורים איומים שהופיעו ב“פטיש המכשפות”, ספרו המצליח של אינקוויזיטור גרמני נלהב, הלהיטו את הציבור אז. המצאת הדפוס הפכה את הספר לאחד הלהיטים הספרותיים הראשונים וההדים שלו הגיעו אפילו למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היו בספר כל החומרים שנדרשו כדי לעורר את הדמיון. תיאורי מכשפות שחוגגות עם השטן ונשבעות לו אמונים, סיפורים על אכילת תינוקות של שכנים ועוד. כולם נחשפו אז לפחד האיום מכוחות הרוע. מי שנהג באופן שונה מהמקובל, ששכניו שנאו אותו או שסתם הריח רע, יכול היה בקלות להיות מואשם בכישוף ולעלות על המוקד. במיוחד אם היה אישה.
בין המאות 15-17, שבהן הגיע טירוף המכשפות לשיאו, הומתו מעל 100 אלף בני אדם, רובם נשים, בעוון כישוף. רדיפות, עינויים קשות והוצאות להורג אפיינו את אבחון המכשפות של העת ההיא. שומות על הגוף נחשבו למשל סימן לכישוף.
מבחני המכשפות היו נחשבים היום ציניים במיוחד ואופיינו בכך שהסתיימו תמיד במוות. אם מכשפה שהושלכה מהצוק אל הנהר טבעה ומתה, היא נמצאה זכאית. אם הצליחה להיחלץ - היא הועלתה על המוקד כמכשפה. כך גם על המוקד - מי שנשרפה חיה התגלתה כזכאית לאחר מותה, מה שממש עזר לאיכות החיים שלה.. בריחה מהמוקד לעומת זאת, סימנה אותה סופית כמכשפה והיא הייתה נתפסת ומוצאת להורג בהצלחה.
דוגמאות לא חסרות. בשני כפרים גרמניים הועלו אז על המוקד, בתוך שנה בלבד, מעל 1,500 "מכשפות". גם בשווייץ התבצע ציד מכשפות נרחב, אולי הגדול ביותר באירופה ביחס לגודל האוכלוסייה. במהלך 200 השנים הללו הוצאו שם להורג מעל 3500 "מכשפות".
היו לציד המכשפות האירופי סיבות שונות, החל ממאבקים בין זרמים בנצרות ועד לתנועת נגד שנלחמה במדע המתפתח ומאיים להפוך את העולם למשכיל יותר, חכם ומפוכח מהבטחות הדת הלא-ממומשות. האפיפיור כתב אז על "גברים ונשים שמוסרים עצמם לשדים ועושים מעשי כישוף שמזיקים לאדם, לחיות המשק ולתנובת השדות."
באמריקה כמעט ולא רדפו מכשפות, אם כי מפורסם המקרה של 1692 במשפטי המכשפות בעיירה סיילם שבמסצ'וסטס. ובכל זאת חזרו בארצות הברית, מאות שנים אחר-כך, להשתמש במושג "ציד מכשפות". זה היה כהתייחסות למקארתיזם, אותה רדיפה שניהל הסנאטור ג'וזף מקארתי אחרי אמריקאים שנחשדו כקומוניסטים.
הנה ההיסטוריה של המכשפות (מתורגם):
https://youtu.be/7x5KesH3dzM
ציד המכשפות בשווייץ, שהיה מהנרחבים באירופה:
https://youtu.be/otKUMO6nSps
הסבר על ציד המכשפות (עברית):
http://youtu.be/LmAPKEe2AnI
הנה קדימון לסרט "הנזל וגרטל" שבו הם נלחמים במכשפות:
https://youtu.be/9246msCh7x4
משפטי סאלם המפורסמים, בעיירה האמריקאית סאלם:
https://youtu.be/qbFDBrOlE9k
כך רואים ב"זהו זה" בחיוך את המכשפות שמעל לתל אביב (עברית):
http://youtu.be/40ptUaKlgSY
בחיוך מריר - כך "נזכרת" חבורת הליצנים של מונטי פייטון את ציד המכשפות של ימי הביניים:
https://youtu.be/zrzMhU_4m-g
וסרט תיעודי על ציד המכשפות המטורף באיים הבריטיים:
https://youtu.be/MBBHfZwjxYY?long=yes
מה היו משפטי סיילם?
האשמות במעשי מאגיה שחורה וכישוף היו אופייניות במשך מאות שנים באירופה של ימי הביניים ותקופת הרנסאנס. לשמחת כולם כמעט ולא נטלה איתה ההתיישבות באמריקה את המנהג המגונה של חיפוש מתמיד אחרי מכשפות וקוסמים שטניים, חורשי מזימות ומזיקים לאוכלוסיה.
היסטוריונים יודעים הרי לספר שמרבית אלה שהואשמו בכך באירופה לא היו כלל אשמים. אבל נראה שמספר נוצרים פוריטנים הביאו אל העולם החדש את המסורת הנלוזה. כי במקרים ספורים נפלה גם התרבות האמריקאית הצעירה בפח האמונות התפלות וציד המכשפות.
אין אירוע שמייצג טוב יותר את ציד המכשפות כמו המשפטים שנערכו בעיירה האמריקאית סיילם שבמסצ'וסטס, בשנת 1692. אלו היו משפטי הכישוף הכי מפורסמים ולמעשה היחידים בהיסטוריה האמריקאית של ארצות הברית. הם גבו את חייהם של 19 בני אדם, ככל הנראה חפים מפשע.
התרחשה אז שרשרת של אסונות טבע ותקיפות אכזריות משבטי האינדיאנים, שהגנו על שטחיהם שהלכו ונכבשו בידי הלבנים. תושבי סיילם של אותה תקופה היו נוצרים פוריטנים, שהאמינו בשלטון הדת על חייהם. את אסונות הטבע הללו, שכללו מוות של ילדים ואובדן חקלאי גדול, פירשו הפוריטנים כעונשים משמיים. אלוהים, כך האמינו, מעניש אותם.
באקלים כזה היה קל לחפש אשמים והכישוף היה אשמה קלה. נשים שעמדו על דעתן ולא היו ממושמעות כמו שציפו מהן, אנשים שהסתבכו בסכסוך שכנים, נשים רגזניות ואחרים - כל אלה עמדו למשפטים, שאיש בהם לא יצא זכאי.
ציד המכשפות בסיילם החל בעצם, מכמה נערות שהחלו לנבל את הפה, לסבול מעוויתות ותסמינים שנראים היום כאפילפסיה. לרופאים המקומיים לא הייתה ברירה וכנראה גם לא ידע רב ברפואה, כך יצא שהם איבחנו את הבנות כמי שסובלות מקללת השטן, או מכישוף נוראי. הבנות "הסובלות" זכו לפתע בכוח רב, שכן כל מי שהצביעו עליה הועמדה למשפט כמכשפה. גברים מעטים הואשמו אף הם בכישוף.
במשך חודשים התנהלו משפטים קשים כנגד לא מעט חשודים והתקיימו הוצאות רבות להורג. הרדיפה הקשה הסתיימה רק כשהציבור החל להעלות ספקות על הימצאות כל כך הרבה עוסקים בכישוף בסיילם דווקא.
משפטי סיילם היו לסוג של טראומה תרבותית בהיסטוריה של ארצות הברית של אמריקה. אבל היה להם קורבן מספר 20 שסיפורו מזעזע במיוחד. זה היה חקלאי קשיש שסרב לעמוד למשפט בהאשמת כישוף. הוא נקבר מתחת לאבנים גדולות "עד שיודה". לאחר יומיים של סבל שבהם סרב להודות, הוא מת בעינויים קשים מנשוא.
הנה הסיפור של משפטי סאלם המפורסמים (מתורגם):
https://youtu.be/NVd8kuufBhM
עוד על המשפטים הללו שבעיירה האמריקאית סאלם:
https://youtu.be/qbFDBrOlE9k
וסיפור העלילות כנגד הצעירות בסיילם:
https://youtu.be/jJJLy5_DlqY
וסרטון תיעודי על ציד המכשפות של משפטי סאלם:
https://youtu.be/-icBLSQZzcA?long=yes
מה היה המקרתיזם של הסנטור מקארתי?
אחת התופעות החברתיות של המלחמה הקרה בשנות החמישים של המאה הקודמת היו הרדיפות של ג'וזף מקארתי (Joseph McCarthy), סנטור אמריקאי נלהב וימני, אחרי קומוניסטים בארה"ב, או אזרחי ארה"ב שאחזו בדעות ועמדות קומוניסטיות.
הרדיפה הזו, שהתרחשה משנת 1948 ועד אמצע שנות ה-50, הייתה מסע אנטי-קומוניסטי מתוחכם ומיומן, שצבר "הצלחות" בלתי נתפסות. הסנטור הפעיל שיטה שזכתה לשם "מקארתיזם" והייתה "ציד מכשפות" של ממש.
האיש היא בנאומים חוצבי להבות בנושא, אך. גם בחקירות ושימועים שערכה "ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית" (House Un-American Activities Committee) שבראשה הוא עמד.
במהלך אותה תקופה, הואשמו על ידי מקארתי אלפים מאזרחי ארצות הברית, או בחברות במפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית או בתמיכה ואהדה בה וברעיון הקומוניסטי. נחשדו בכך, בין השאר, מאות אמנים, מורים, אנשי קולנוע ודמויות מובילות בהוליווד, פעילים של איגודי עובדים, עיתונאים ואנשי תקשורת, אנשי צבא ועובדי ואף בכירים יחסית בממשל האמריקאי.
הדבר הביא רבים מהם למצב בו אותם נאשמים פוטרו ואיבדו את הקריירה שלהם, רבים נכלאו ובודדו חברתית. אנשי קולנוע שנכללו ב"רשימה השחורה של הוליווד" לא זכו להיכלל בהפקות כלשהן וחייהם נהרסו.
טענת הסנטור הייתה שאותם אנשים הסתננו לממשל האמריקאי ופוגעים באומה מבפנים. הוא גרם לציבור להאמין שיש סיכוי לכך, מה שהביא לחשש עצום מהשפעה קומוניסטית וממרגלים סובייטיים בכל פינה. אפילו ה-FBI וראשו המיתולוגי ג'ון אדגר הובר פצחו בשורה של פעולות אנטי-קומוניסטיות, שרק חיזקו את אמינותם של ג'וזף מקארתי ומסע ההפחדה והרדיפה שלו.
גם מתנגדיו הודו אז שמקארתי היה מוכשר בתקשורת ותמיד הקדים אותם. לא פעם הוא נקט בשיטות מפוקפקות, שלקח זמן רב עד שהתגלו במלא היקפם.
אז נולד הסדק הראשון במקרתיזם. הסדק הזה נולד כשבאחד מנאומיו הידועים הוא זכה לאמון המאזינים לו, כשנפנף בדף נייר והכריז: "בידי 205 שמות של קומוניסטים שחדרו למשרד החוץ שלנו". עיתונאי חרוץ חיטט לאחר הנאום הזה בדוכן הנואמים וחיפש את שמותיהם של הקומוניסטים הללו. להפתעתו הוא גילה שהנייר שבו נפנף הסנטור היה ריק לחלוטין. לא היה כתוב בו דבר.
בהמשך לכך, חשפה ב-1954 סדרה של אד מורו בטלוויזיה, תגלית מרעישה. הסתבר שאת מרבית, אם לא את כל העובדות שהציג הסנטור, הוא בדה לחלוטין וללא כל בסיס עובדתי.
בכך החל סופם של הסנטור והמקרתיזם. עוד ועוד נתונים התגלו וחיזקו את הסברה שהאיש היה נוכל עם אג'נדה. עם הזמן ולאחר שהוכרזו כמנוגדים לחוקת ארצות הברית, בוטלו החוקים שהכניסו בתקופתו אנשים לכלא והביאו לפיטוריהם.
מאז הפך המושג "מקארתיזם" כינוי לשיטה שבה מאשימים אנשים על סמך עדויות מפוקפקות, או ללא סיבה כלל, בהשתייכות לקבוצות שנדחו והפכו מגונות בחברה.
הרדיפה שניהל הסנאטור ג'וזף מקארתי אחרי אמריקאים שנחשדו כקומוניסטים, ניצלה את הפחד הגדול של אזרחי אמריקה מהאויב הסובייטי, עם פצצות האטום, הסוכנים והמרגלים שלו. כך יכול היה האיש, עם לא מעט שקרים והמצאות, שהיום היו ודאי מתויגים כ"פייק ניוז", לתדלק את השנאה והפחד מהקומוניזם. הוא כל כך הצליח במלאכתו האיומה, עד שאיש לא יכול היה לעצור אותו מההרס שחולל בזכויות הביטוי של האמריקאים הפשוטים, שחשבו אחרת על הקפיטליזם ורמיסתו את החלשים והעניים בחברה.
המקארתיזם תייג נאשמים כקומוניסטים ופגע לא רק בהם אלא גם במקורביהם ובמשפחותיהם. דוגמה לכך הוא הקומיקאי הטוב בעולם, צ'ארלי צ'פלין, שנאלץ לעזוב את ארה"ב בשל האשמות הסנטור ועבר להתגורר עד סוף חייו בשווייץ.
הנה סיפורו של המקרתיזם של ג'וזף מקארתי (מתורגם):
https://youtu.be/N35IugBYH04
על ציד המכשפות של מקארתי (מתורגם):
https://youtu.be/L9rkQJ91VOE
אפילו ציורי קומיקס נרדפו בידיו במה שהיה "ציד המכשפות הגדול בהיסטוריה" (מתורגם):
https://youtu.be/L7Yhbn8I97o
סרטון הדרכה לזיהוי קומוניסטים, מאותה תקופה:
https://youtu.be/SkYl_AH-qyk
והמקארתיזם שבשנות ה-50 היה מהתופעות הבולטות באמריקה:
https://youtu.be/1wAa3V1EVQI
ציד מכשפות
זה לא קרה בימי הביניים האפלים, אלא דווקא בתקופת הרנסאנס מלאת ההשראה והתגליות, במהלך שיא של כ-200 שנה, הלכה והתחזקה תופעה איומה וחשוכה בתולדות אירופה. זה היה ציד מכשפות (Witch hunt) אכזרי וקשה, תופעה איומה של רדיפת בני אדם, לרוב נשים, שנחשדו כעוסקים בכישוף.
אמנם האשמות בכישוף היו כבר בימי הביניים דרך ל"חיסול חשבונות" בין אנשים שרבו זה עם זה, שכנים שמאסו במישהי שמתנהגת באופן מוזר או שונה מהמקובל וכדומה. האמונה הייתה ונשארה שהמכשפות זכו לכוחות מהשטן, בזכות עסקה שעשו אתו ושהן מקיימות טקסים אכזריים ומסוכנים.
תיאורים איומים שהופיעו ב“פטיש המכשפות”, ספרו המצליח של אינקוויזיטור גרמני נלהב, הלהיטו את הציבור אז. המצאת הדפוס הפכה את הספר לאחד הלהיטים הספרותיים הראשונים וההדים שלו הגיעו אפילו למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היו בספר כל החומרים שנדרשו כדי לעורר את הדמיון. תיאורי מכשפות שחוגגות עם השטן ונשבעות לו אמונים, סיפורים על אכילת תינוקות של שכנים ועוד. כולם נחשפו אז לפחד האיום מכוחות הרוע. מי שנהג באופן שונה מהמקובל, ששכניו שנאו אותו או שסתם הריח רע, יכול היה בקלות להיות מואשם בכישוף ולעלות על המוקד. במיוחד אם היה אישה.
בין המאות 15-17, שבהן הגיע טירוף המכשפות לשיאו, הומתו מעל 100 אלף בני אדם, רובם נשים, בעוון כישוף. רדיפות, עינויים קשות והוצאות להורג אפיינו את אבחון המכשפות של העת ההיא. שומות על הגוף נחשבו למשל סימן לכישוף.
מבחני המכשפות היו נחשבים היום ציניים במיוחד ואופיינו בכך שהסתיימו תמיד במוות. אם מכשפה שהושלכה מהצוק אל הנהר טבעה ומתה, היא נמצאה זכאית. אם הצליחה להיחלץ - היא הועלתה על המוקד כמכשפה. כך גם על המוקד - מי שנשרפה חיה התגלתה כזכאית לאחר מותה, מה שממש עזר לאיכות החיים שלה.. בריחה מהמוקד לעומת זאת, סימנה אותה סופית כמכשפה והיא הייתה נתפסת ומוצאת להורג בהצלחה.
דוגמאות לא חסרות. בשני כפרים גרמניים הועלו אז על המוקד, בתוך שנה בלבד, מעל 1,500 "מכשפות". גם בשווייץ התבצע ציד מכשפות נרחב, אולי הגדול ביותר באירופה ביחס לגודל האוכלוסייה. במהלך 200 השנים הללו הוצאו שם להורג מעל 3500 "מכשפות".
היו לציד המכשפות האירופי סיבות שונות, החל ממאבקים בין זרמים בנצרות ועד לתנועת נגד שנלחמה במדע המתפתח ומאיים להפוך את העולם למשכיל יותר, חכם ומפוכח מהבטחות הדת הלא-ממומשות. האפיפיור כתב אז על "גברים ונשים שמוסרים עצמם לשדים ועושים מעשי כישוף שמזיקים לאדם, לחיות המשק ולתנובת השדות."
באמריקה כמעט ולא רדפו מכשפות, אם כי מפורסם המקרה של 1692 במשפטי המכשפות בעיירה סיילם שבמסצ'וסטס. ובכל זאת חזרו בארצות הברית, מאות שנים אחר-כך, להשתמש במושג "ציד מכשפות". זה היה כהתייחסות למקארתיזם, אותה רדיפה שניהל הסנאטור ג'וזף מקארתי אחרי אמריקאים שנחשדו כקומוניסטים.
הנה ההיסטוריה של המכשפות (מתורגם):
https://youtu.be/7x5KesH3dzM
ציד המכשפות בשווייץ, שהיה מהנרחבים באירופה:
https://youtu.be/otKUMO6nSps
הסבר על ציד המכשפות (עברית):
http://youtu.be/LmAPKEe2AnI
הנה קדימון לסרט "הנזל וגרטל" שבו הם נלחמים במכשפות:
https://youtu.be/9246msCh7x4
משפטי סאלם המפורסמים, בעיירה האמריקאית סאלם:
https://youtu.be/qbFDBrOlE9k
כך רואים ב"זהו זה" בחיוך את המכשפות שמעל לתל אביב (עברית):
http://youtu.be/40ptUaKlgSY
בחיוך מריר - כך "נזכרת" חבורת הליצנים של מונטי פייטון את ציד המכשפות של ימי הביניים:
https://youtu.be/zrzMhU_4m-g
וסרט תיעודי על ציד המכשפות המטורף באיים הבריטיים:
https://youtu.be/MBBHfZwjxYY?long=yes
האשמות במעשי מאגיה שחורה וכישוף היו אופייניות במשך מאות שנים באירופה של ימי הביניים ותקופת הרנסאנס. לשמחת כולם כמעט ולא נטלה איתה ההתיישבות באמריקה את המנהג המגונה של חיפוש מתמיד אחרי מכשפות וקוסמים שטניים, חורשי מזימות ומזיקים לאוכלוסיה.
היסטוריונים יודעים הרי לספר שמרבית אלה שהואשמו בכך באירופה לא היו כלל אשמים. אבל נראה שמספר נוצרים פוריטנים הביאו אל העולם החדש את המסורת הנלוזה. כי במקרים ספורים נפלה גם התרבות האמריקאית הצעירה בפח האמונות התפלות וציד המכשפות.
אין אירוע שמייצג טוב יותר את ציד המכשפות כמו המשפטים שנערכו בעיירה האמריקאית סיילם שבמסצ'וסטס, בשנת 1692. אלו היו משפטי הכישוף הכי מפורסמים ולמעשה היחידים בהיסטוריה האמריקאית של ארצות הברית. הם גבו את חייהם של 19 בני אדם, ככל הנראה חפים מפשע.
התרחשה אז שרשרת של אסונות טבע ותקיפות אכזריות משבטי האינדיאנים, שהגנו על שטחיהם שהלכו ונכבשו בידי הלבנים. תושבי סיילם של אותה תקופה היו נוצרים פוריטנים, שהאמינו בשלטון הדת על חייהם. את אסונות הטבע הללו, שכללו מוות של ילדים ואובדן חקלאי גדול, פירשו הפוריטנים כעונשים משמיים. אלוהים, כך האמינו, מעניש אותם.
באקלים כזה היה קל לחפש אשמים והכישוף היה אשמה קלה. נשים שעמדו על דעתן ולא היו ממושמעות כמו שציפו מהן, אנשים שהסתבכו בסכסוך שכנים, נשים רגזניות ואחרים - כל אלה עמדו למשפטים, שאיש בהם לא יצא זכאי.
ציד המכשפות בסיילם החל בעצם, מכמה נערות שהחלו לנבל את הפה, לסבול מעוויתות ותסמינים שנראים היום כאפילפסיה. לרופאים המקומיים לא הייתה ברירה וכנראה גם לא ידע רב ברפואה, כך יצא שהם איבחנו את הבנות כמי שסובלות מקללת השטן, או מכישוף נוראי. הבנות "הסובלות" זכו לפתע בכוח רב, שכן כל מי שהצביעו עליה הועמדה למשפט כמכשפה. גברים מעטים הואשמו אף הם בכישוף.
במשך חודשים התנהלו משפטים קשים כנגד לא מעט חשודים והתקיימו הוצאות רבות להורג. הרדיפה הקשה הסתיימה רק כשהציבור החל להעלות ספקות על הימצאות כל כך הרבה עוסקים בכישוף בסיילם דווקא.
משפטי סיילם היו לסוג של טראומה תרבותית בהיסטוריה של ארצות הברית של אמריקה. אבל היה להם קורבן מספר 20 שסיפורו מזעזע במיוחד. זה היה חקלאי קשיש שסרב לעמוד למשפט בהאשמת כישוף. הוא נקבר מתחת לאבנים גדולות "עד שיודה". לאחר יומיים של סבל שבהם סרב להודות, הוא מת בעינויים קשים מנשוא.
הנה הסיפור של משפטי סאלם המפורסמים (מתורגם):
https://youtu.be/NVd8kuufBhM
עוד על המשפטים הללו שבעיירה האמריקאית סאלם:
https://youtu.be/qbFDBrOlE9k
וסיפור העלילות כנגד הצעירות בסיילם:
https://youtu.be/jJJLy5_DlqY
וסרטון תיעודי על ציד המכשפות של משפטי סאלם:
https://youtu.be/-icBLSQZzcA?long=yes
אחת התופעות החברתיות של המלחמה הקרה בשנות החמישים של המאה הקודמת היו הרדיפות של ג'וזף מקארתי (Joseph McCarthy), סנטור אמריקאי נלהב וימני, אחרי קומוניסטים בארה"ב, או אזרחי ארה"ב שאחזו בדעות ועמדות קומוניסטיות.
הרדיפה הזו, שהתרחשה משנת 1948 ועד אמצע שנות ה-50, הייתה מסע אנטי-קומוניסטי מתוחכם ומיומן, שצבר "הצלחות" בלתי נתפסות. הסנטור הפעיל שיטה שזכתה לשם "מקארתיזם" והייתה "ציד מכשפות" של ממש.
האיש היא בנאומים חוצבי להבות בנושא, אך. גם בחקירות ושימועים שערכה "ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית" (House Un-American Activities Committee) שבראשה הוא עמד.
במהלך אותה תקופה, הואשמו על ידי מקארתי אלפים מאזרחי ארצות הברית, או בחברות במפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית או בתמיכה ואהדה בה וברעיון הקומוניסטי. נחשדו בכך, בין השאר, מאות אמנים, מורים, אנשי קולנוע ודמויות מובילות בהוליווד, פעילים של איגודי עובדים, עיתונאים ואנשי תקשורת, אנשי צבא ועובדי ואף בכירים יחסית בממשל האמריקאי.
הדבר הביא רבים מהם למצב בו אותם נאשמים פוטרו ואיבדו את הקריירה שלהם, רבים נכלאו ובודדו חברתית. אנשי קולנוע שנכללו ב"רשימה השחורה של הוליווד" לא זכו להיכלל בהפקות כלשהן וחייהם נהרסו.
טענת הסנטור הייתה שאותם אנשים הסתננו לממשל האמריקאי ופוגעים באומה מבפנים. הוא גרם לציבור להאמין שיש סיכוי לכך, מה שהביא לחשש עצום מהשפעה קומוניסטית וממרגלים סובייטיים בכל פינה. אפילו ה-FBI וראשו המיתולוגי ג'ון אדגר הובר פצחו בשורה של פעולות אנטי-קומוניסטיות, שרק חיזקו את אמינותם של ג'וזף מקארתי ומסע ההפחדה והרדיפה שלו.
גם מתנגדיו הודו אז שמקארתי היה מוכשר בתקשורת ותמיד הקדים אותם. לא פעם הוא נקט בשיטות מפוקפקות, שלקח זמן רב עד שהתגלו במלא היקפם.
אז נולד הסדק הראשון במקרתיזם. הסדק הזה נולד כשבאחד מנאומיו הידועים הוא זכה לאמון המאזינים לו, כשנפנף בדף נייר והכריז: "בידי 205 שמות של קומוניסטים שחדרו למשרד החוץ שלנו". עיתונאי חרוץ חיטט לאחר הנאום הזה בדוכן הנואמים וחיפש את שמותיהם של הקומוניסטים הללו. להפתעתו הוא גילה שהנייר שבו נפנף הסנטור היה ריק לחלוטין. לא היה כתוב בו דבר.
בהמשך לכך, חשפה ב-1954 סדרה של אד מורו בטלוויזיה, תגלית מרעישה. הסתבר שאת מרבית, אם לא את כל העובדות שהציג הסנטור, הוא בדה לחלוטין וללא כל בסיס עובדתי.
בכך החל סופם של הסנטור והמקרתיזם. עוד ועוד נתונים התגלו וחיזקו את הסברה שהאיש היה נוכל עם אג'נדה. עם הזמן ולאחר שהוכרזו כמנוגדים לחוקת ארצות הברית, בוטלו החוקים שהכניסו בתקופתו אנשים לכלא והביאו לפיטוריהם.
מאז הפך המושג "מקארתיזם" כינוי לשיטה שבה מאשימים אנשים על סמך עדויות מפוקפקות, או ללא סיבה כלל, בהשתייכות לקבוצות שנדחו והפכו מגונות בחברה.
הרדיפה שניהל הסנאטור ג'וזף מקארתי אחרי אמריקאים שנחשדו כקומוניסטים, ניצלה את הפחד הגדול של אזרחי אמריקה מהאויב הסובייטי, עם פצצות האטום, הסוכנים והמרגלים שלו. כך יכול היה האיש, עם לא מעט שקרים והמצאות, שהיום היו ודאי מתויגים כ"פייק ניוז", לתדלק את השנאה והפחד מהקומוניזם. הוא כל כך הצליח במלאכתו האיומה, עד שאיש לא יכול היה לעצור אותו מההרס שחולל בזכויות הביטוי של האמריקאים הפשוטים, שחשבו אחרת על הקפיטליזם ורמיסתו את החלשים והעניים בחברה.
המקארתיזם תייג נאשמים כקומוניסטים ופגע לא רק בהם אלא גם במקורביהם ובמשפחותיהם. דוגמה לכך הוא הקומיקאי הטוב בעולם, צ'ארלי צ'פלין, שנאלץ לעזוב את ארה"ב בשל האשמות הסנטור ועבר להתגורר עד סוף חייו בשווייץ.
הנה סיפורו של המקרתיזם של ג'וזף מקארתי (מתורגם):
https://youtu.be/N35IugBYH04
על ציד המכשפות של מקארתי (מתורגם):
https://youtu.be/L9rkQJ91VOE
אפילו ציורי קומיקס נרדפו בידיו במה שהיה "ציד המכשפות הגדול בהיסטוריה" (מתורגם):
https://youtu.be/L7Yhbn8I97o
סרטון הדרכה לזיהוי קומוניסטים, מאותה תקופה:
https://youtu.be/SkYl_AH-qyk
והמקארתיזם שבשנות ה-50 היה מהתופעות הבולטות באמריקה:
https://youtu.be/1wAa3V1EVQI
