שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה עדיף לכתוב פשוט?
אחד הדברים המופלאים בתרבות האנושית הוא העוצמה של הפשטות. אנחנו מעריכים אותה בעיקר כשאנו נתקלים בחומר מסובך מדי, בשפה גבוהה מדי, או בכתיבה פתלתלה ומעמיסה, שאתם בטח הייתם קוראים לה "חופרת"... אז איך עדיף לכתוב? - אתם כבר יודעים, כי קראתם את הכותרת. כיתבו פשוט!
כדאי להתאים את הכתיבה לקהל היעד שלכם. אם קהל היעד הזה הוא כולם אז חשוב מאד לכתוב פשוט. אם אינכם כותבים לפרופסורים ודוקטורים, אז אל תשתמשו במילים מסובכות. ברוב המקרים הן לא מעידות שאתם חכמים, אלא שאתם הרבה פחות חכמים מכפי שאתם חושבים שאתם...
מצד שני, רבים מהפרופסורים והאנשים המשכילים, או לפחות החלק הטוב שבהם, לא מת על יותר מדי מילים גבוהות, לא מובנות, בכתיבה, שרק הם יוכלו להבין. גם הם יעריכו אתכם הרבה יותר אם תכתבו פשוט ומובן. הרבה אנשים מסתתרים מאחרי מילים גבוהות והיום פחות מתמיד. המילים הגבוהות נראות כמו משהו שאפשר להסתתר מאחוריו. אבל האמת שהן הרבה פחות יפות לכם.
ועוד דבר - אוסקר וויילד אמר פעם ש"היו עצמכם, כי כל השאר כבר תפוסים..." - אז אל תכתבו כמו מישהו אחר שאתם מכירים, אלא מצאו את הדרך והפשטות היפה שלכם. גם אם לא תהיו הכי טובים בעולם, וסביר שכך יהיה, לפחות בהתחלה, היו אתם ומשם תוכלו ללכת ולהשתפר ולהיות יותר ויותר טובים. בקיצור, נסו לפתח סגנון אישי בכתיבה שלכם ותקבלו הרבה יותר הערכה מכולם. חקיינים יש הרבה. הרבה מדי.
הנה הסברים נוספים לסיבה שטוב לכתוב פשוט:
https://youtu.be/Dz8E8UOBFJQ?t=10s
למה יש אנשים שפורשים מהמודרנה לחיים בטבע?
החיים המודרניים הם תובעניים, מהירים ומחייבים מאוד, במיוחד אם חיים בעיר הגדולה. המירוץ לכלכלה אישית, קריירה, משפחה וחיי חברה הוא כמעט בלתי פוסק ומותיר לא מעט אנשים חסרי נשימה. זו ודאי הסיבה שרבים מעדיפים בשלב מסוים לעבור לבית כפרי שליו ולחזור לאדמה, או לרוחניות המרגיעה.
אבל ישנם אנשים שמחליטים לפרוש מהחיים הללו,להתרחק מהציוויליזציה וללכת עוד יותר רחוק. רבים מעדיפים לחיות קצת כמו האדם הקדמון, האיש הפרהיסטורי שחי חיים פרימיטיביים אבל בקטע טוב.
יש מהם העושים זאת ביחידות ויש העוברים לטבע בזוג. הקבוצתיים מתקבצים בחלקם לקבוצות הפורשות לחיי טבע פשוטים ומכנות את עצמן "לָקטים" (Gatherers). הם קיבלו את ההשראה לכך מאבותינו הקדמונים, הציידים-לקטים (Hunter-gatherer) שתוכלו ללמוד עליהם משהו בתגית "ציידים-לקטים".
מי שלא מבין את הכמיהה שנוצרה בבני אדם מודרניים לשוב אל הטבע, לאכול מהאדמה, ללון תחת כיפת השמים, לאכול ממה שמוצאים ולוותר על טכנולוגיה, סבון, נייר טואלט, אסלה, כיור ואפילו אש, ודאי איננו לבד.
רובנו כה מחוברים לנוחות שבחיים המודרניים שאפילו על הטלפון הנייד מתקשה לוותר. אבל הלקטים מעדיפים כן לחתוך ולהתנתק מהמארג החברתי, תרבותי, הקולקטיבי אבל המספרים גדולים ולא פעם גם דתי, לפרוש ולהיות חלק מהטבע.
להפוך אותו לבית. הם חוזרים ליצור קשר ותלות מרצון לקיום שלהם, ודאי החומרי, בטבע. לא פעם ולא במפתיע יש המתחברים לטבע גם באופן רוחני.
הלקטים מחליפים טקסים מודרניים שכולנו מכירים, כמו צפייה בחדשות, הפגנה, הליכה לקניון וכדומה, בטקסים שהם חלק ממערכת קשרים מחודשת בינם לבין הטבע. תפילה לגשם שיירד, בקשה למרפא טבעי לכאבים ומיחושים וכדומה.
הם אוכלים מפרי העץ והאדמה, לועסים שורשים של צמחים מסוימים (בארץ זה למשל צמח שנקרא "שוש קירח") ושותים מים ממאגרים טבעיים. חלקם אפילו לא מבעירים אש. אלה רק הם, האדמה ומה שיש בה. גם השירותים לא מתנהלים בישיבה אלא בכריעה על הארץ. הניגוב? - עם עלים או אבנים.
הם שואפים להרחיק מהם את הטכנולוגיה המודרנית שלכאורה מאפשרת לנו שליטה אבל למעשה מעבידה אותנו אצלה. תיקונים, אלגוריתמים, תשלומים חודשיים לשירותים שונים - הם מעדיפים להתקרב מחדש לטבע, זה שאין לו שום דרישות מהם.
מקלחת גם היא בטבע וכמובן בעירום. כמו אבותינו הפרהיסטוריים, במקורות המים הטבעיים ובלי חשבון. "טבעי הוא הכי, אחי!" הם ודאי יאמרו למי שישאל...
לערוך
בחברתנו המודרנית - הקפיטליסטית והאינדיבידואליסטית. האדם חי בתוך תפיסה קולקטיבית על-פיה הוא חלק ממארג חברתי – תרבותי – דתי וסביבתי שלם. על פי תפיסה זו היחיד הינו חלק ממשפחה, שהיא חלק מהשבט, שהוא חלק מהטבע שהוא חלק מהיקום, כך שהכול קשור בכל, מושפע ומשפיע (
בימים ההם, טרם המהפכה התעשייתית והמדעית היתה הדרך העיקרית של האדם להסביר תופעות קיומיות כשגשוג ופריחה, אי-ודאות, מחלות ומוות ולבסס תחושת משמעות ושליטה בחיים דרך אותה תפיסה קולקטיבית שהתבטאה באמונה הדתית – רוחנית בעלת ביטוי חברתי, מוסרי ואקולוגי. תפיסת חיים זו התאפיינה באורך חיים השומר על קשר מתמיד בין האדם והטבע, הגשמי והרוחני בה להתנהגות הטקסית מקום מרכזי ומכריע
שבימים ההם היה האדם קשור ותלוי בטבע לקיום חייו החומריים והרוחניים עסקו חלק ניכר מהטקסים שהתקיימו בשבט במערכת הקשרים שבין האדם והטבע – מבקשים שירד גשם מספק לקבלת יבול שופע אך במידה כזאת שלא יהיה שיטפון...
לא ראיתי אסלה, כיור, סבון או איזשהו פריט היגיינה מעשה ידי אדם
בשטח, כולל נייר טואלט.
תרגלו כריעה, כמו במזרח, ולא ישיבה. אפשר גם לנגב עם עלים, קליפות עץ, ובדרך הרשמית בטיול: אבנים".
בלי אוכל או ציוד מהעולם המודרני,לועס בבקרים שורש של שוש קירח.
אוכלי העלים
קוראים לעצמם "לָקטים", במחווה ל"ציידים־לקטים", כינוי לחברה האנושית כפי שהתקיימה במאות אלפי השנים שקדמו למהפכה החקלאית. קבוצת הלקטים המטיילים מתרפקים על הפרהיסטוריה הזאת, ומתארים אותה, זה לזה ולמי ששואל אותם, כתור הזהב הנשכח של בני האדם.
בטבע, שבו ניסו להתקיים בלי אוכל, בלי ציוד הישרדות, בלי גאדג'טים, טלפונים, גזיות - בלי שום פריט מהעולם המודרני,רחצה בעירוםבלי בגדי יםבמקורות המים ש
ו
בלי להבעיר אש, אפילו לא גפרור. רק הם, האדמה, ומה שהיא מציעה בחינם
לסלק את הטכנולוגיה המודרנית שמרחיקה אותנו מהטבע ונותנת לנו אשליית שליטה.
הנה החיים בטבע:
הנה הלקטים המודרניים (עברית):
https://youtu.be/ZhC75nSo_zM?t=53s
גברת שחיה בטבע כבר 10 שנים:
https://youtu.be/zmMZVUFKzDo
איטלקי שפרש לבדו לאי בודד הן הוא חי 30 שנה:
https://youtu.be/iLWTXgC9BKI
וההשראה (עברית):
https://youtu.be/75Zvc-sZcKQ
איך שמועות מתפשטות?
שמועות (Rumors) נוטות להתפשט במהירות רבה וזה לא חדש. אבל בימינו, עם האינטרנט, הווטסאפ והרשתות החברתיות, הן עפות במהירות אדירה לכל עבר.
אפילו יותר גרועה היא ההתפשטות המהירה של שקרים, דרך שמועות שהן בעצם חדשות כזב, פייק ניוז מכוון שיוצרים גופים או אנשים המעוניינים בהן ומופץ בהתלהבות ברשת.
ההתפשטות המהירה כל כך של שמועות יכולה להיות והיא לא פעם בעייתית מאוד, כי היא יכולה להוביל להתפשטות מידע שגוי או מטעה ואף לגרום לתופעות חברתיות הרסניות. לדוגמה, שמועות על פיגוע טרור שגוי, או חיכוכים חברתיים נפיצים יכולות לגרום לפאניקה ולפרצי אלימות קשים בחברה.
#אבל מהם הגורמים להתפשטות המהירה כל כך של שמועות?
אז ישנם כמה גורמים לכך:
#עניין
אנשים אוהבים לדבר על דברים מעניינים, במיוחד אם הם מעוררים אצלם רגשות. כך לדוגמה, תתפשט שמועה על אסון טבע או על מתקפת טרור במהירות רבה, מפני שהיא מעוררת עניין ורגש, במקרה הזה חרדה.
#אמינות
אנשים נוטים להאמין למה שהם שומעים, במיוחד אם השמועה מגיעה ממקור אמין. כך לדוגמה, שמועה שתופיע באתר חדשות מוכר, או ממשפיען או מוביל דעה ברשת, תתפשט הרבה יותר מהר משמועה שתופיע באתר או על ידי אדם לא מוכר.
#זמינות
בימינו ועם הטכנולוגיה החברתית, הפצת שמועות היא זמינה וקלה במיוחד. אנשים יכולים כיום להפיץ שמועות במהירות עצומה - דרך אמצעי תקשורת כמו ווטסאפ או טלגרם, או הרשתות החברתיות דוגמת בטוויטר ופייסבוק וכמובן בקבוצות ופורומים מקוונים.
#רגשות
שמועות שמעוררות רגשות חזקים, כמו פחד, שמחה או כעס יופצו הרבה יותר מהר. שמועה על תרמית פיננסית, למשל, תתפשט מהר יותר משמועה על שינוי קטן בחוק לא מאוד חשוב.
#אי-ודאות
אנשים נוטים להפיץ שמועות כשהם לא יודעים מהי האמת. במצבים של חוסר ודאות, אנשים נוטים לחפש מידע מכל מקור אפשרי, גם אם המידע אינו אמין. לדוגמה, שמועה על התפרצות מגפה תתפשט הרבה יותר מהר כשאין ודאות וידע מספיק לגביה.
כך נפוצות שמועות וחדשות מזויפות או שגויות (מתורגם):
https://youtu.be/cSKGa_7XJkg
ואפילו המדע נופל קורבן להתפשטות של שמועות מדעיות לא מבוססות או מסולפות (מתורגם):
https://youtu.be/hz6GULbowAk
מה תרם לעולם בית הספר באוהאוס?
הבאוהאוס (Bauhaus) הוא סגנון באדריכלות, שנולד בשנת 1919, עם לידתו של בית הספר בשם זה בגרמניה.
פירוש המילה "באוהאוס" הוא בגרמנית "בית הבנייה", שמו של הצריף הזמני שמוקם באתר בנייה ומפגיש את אנשי המקצוע המעורבים בבנייתו.
הרעיון שעמד בבסיסו הוא של התחדשות מתמדת ושינוי ללא הפסקה, סגנון שמתאים את עצמו לרוח השינוי האנושי. מוטיב נוסף היה הדאגה לשיפור חייו של האדם הפשוט, באמצעות התכנון הנכון וללא אפקטים שהוגה האדריכל או המעצב ונועדו בדרך כלל להוסיף ליוקרתו, בלי קשר לשימושיות שלהם.
באוהאוס היה שמו של בית ספר גרמני לעיצוב, בנייה ואדריכלות, שבוגריו היו מהבולטים במפתחי הסגנון הבינלאומי. בית הספר התקיים רק 14 שנים, כשהנאצים סגרו אותו.
בין השנים 1919-1933 למדו ולימדו בו אדריכלים מפורסמים רבים, שפיתחו את הסגנון הבינלאומי. הסגנון הבינלאומי הוא אחת האסכולות החשובות ביותר באדריכלות המודרנית, אם כי עסק גם בתחומים שנלמדו בבאוהאוס עוד קודם לאדריכלות - עיצוב פנים, עיצוב כלי בית ועיצוב רהיטים.
האדריכל ולטר גרופיוס הקים את מוסד הבאוהוס, ששינה במהירות הבזק את פני העיצוב והאדריכלות במאה ה-20. הבאוהאוס הוקם במטרה להכשיר את מעצבי העתיד ובעיקר לשלב בין אמנות ואומנות, בין אסתטיקה לשימושיות.
במוסד רצו לתת לטכנולוגיה והתעשייה את הרוח וההשראה של עולם האמנות והעיצוב.
המטרה של סגנון הבאוהאוס היתה לדאוג שהאדם לא יאבד בעולם התעשייתי, המנוכר והקר שהלך והתפתח אז באירופה. את הניכור המאיים הזה ניתן לראות בסרטים מאותה תקופה, כמו "מטרופוליס" של פריץ לאנג ו"זמנים מודרניים" של צ'ארלי צ'פלין.
בשנת 1933, לאחר התנכלויות וקשיים רבים, נסגר בית הספר בהוראת השלטון הנאצי בגרמניה. הגזרות של היטלר ושלטונו הפיצו את בוגרי ביה"ס, חלקם יהודים, בכל רחבי העולם ולמעשה סייעו לתפוצת הרעיונות של הבאוהאוס ואלו יזכו לשם "הסגנון הבינלאומי".
"סגנון הבאוהאוס" הוא סגנון שימושי פשוט, מואר, נקי מקישוטים ומאופיין בקווים ישרים ונקיים או מעוגלים. הוא השתמש בטיח לבן, במתכת וזכוכית.
את סגנון הבאוהאוס ניתן לראות היטב בבניין הבאוהאוס שבעיר דסאו ובהתגלמות הבינלאומית שלו בעיר תל אביב, שהתפתחה באותם הימים והפכה לעיר הבולטת ביותר בעולם בבנייה בסגנון הבינלאומי, תת-סגנון של הבאוהאוס, שהתאים אותו לצרכים של הסביבה הים-תיכונית, שאינה גרמניה של הבאוהאוס. ראו אותו בתגית "הסגנון הבינלאומי".
הנה הסיפור של הבאוהאוס:
https://youtu.be/XrH-YOWQqTg
בסרטון אנימציה:
http://youtu.be/ZQa0BajKB4Q
מבית ספר לאמנות לזרם בה - תולדות הבאוהאוס:
https://youtu.be/64UkLqat7Yw
אוסף דוגמאות לעיצובי באוהאוס מכל הסוגים:
http://youtu.be/yv-OwS67OHM
על הסגנון הבינלאומי בתל אביב (עברית):
http://youtu.be/O38n6Y_x7ZA
בבאוהאוס נולד גם הריהוט המודרני, המאופיין במינימליזם, שימושיות והיעדרם של פרטים וקישוטים:
https://youtu.be/A0HgpHjeZ84
וסקירה חינוכית על הבאוהאוס (עברית):
https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s&end=14m30s
פשטות
אחד הדברים המופלאים בתרבות האנושית הוא העוצמה של הפשטות. אנחנו מעריכים אותה בעיקר כשאנו נתקלים בחומר מסובך מדי, בשפה גבוהה מדי, או בכתיבה פתלתלה ומעמיסה, שאתם בטח הייתם קוראים לה "חופרת"... אז איך עדיף לכתוב? - אתם כבר יודעים, כי קראתם את הכותרת. כיתבו פשוט!
כדאי להתאים את הכתיבה לקהל היעד שלכם. אם קהל היעד הזה הוא כולם אז חשוב מאד לכתוב פשוט. אם אינכם כותבים לפרופסורים ודוקטורים, אז אל תשתמשו במילים מסובכות. ברוב המקרים הן לא מעידות שאתם חכמים, אלא שאתם הרבה פחות חכמים מכפי שאתם חושבים שאתם...
מצד שני, רבים מהפרופסורים והאנשים המשכילים, או לפחות החלק הטוב שבהם, לא מת על יותר מדי מילים גבוהות, לא מובנות, בכתיבה, שרק הם יוכלו להבין. גם הם יעריכו אתכם הרבה יותר אם תכתבו פשוט ומובן. הרבה אנשים מסתתרים מאחרי מילים גבוהות והיום פחות מתמיד. המילים הגבוהות נראות כמו משהו שאפשר להסתתר מאחוריו. אבל האמת שהן הרבה פחות יפות לכם.
ועוד דבר - אוסקר וויילד אמר פעם ש"היו עצמכם, כי כל השאר כבר תפוסים..." - אז אל תכתבו כמו מישהו אחר שאתם מכירים, אלא מצאו את הדרך והפשטות היפה שלכם. גם אם לא תהיו הכי טובים בעולם, וסביר שכך יהיה, לפחות בהתחלה, היו אתם ומשם תוכלו ללכת ולהשתפר ולהיות יותר ויותר טובים. בקיצור, נסו לפתח סגנון אישי בכתיבה שלכם ותקבלו הרבה יותר הערכה מכולם. חקיינים יש הרבה. הרבה מדי.
הנה הסברים נוספים לסיבה שטוב לכתוב פשוט:
https://youtu.be/Dz8E8UOBFJQ?t=10s
החיים המודרניים הם תובעניים, מהירים ומחייבים מאוד, במיוחד אם חיים בעיר הגדולה. המירוץ לכלכלה אישית, קריירה, משפחה וחיי חברה הוא כמעט בלתי פוסק ומותיר לא מעט אנשים חסרי נשימה. זו ודאי הסיבה שרבים מעדיפים בשלב מסוים לעבור לבית כפרי שליו ולחזור לאדמה, או לרוחניות המרגיעה.
אבל ישנם אנשים שמחליטים לפרוש מהחיים הללו,להתרחק מהציוויליזציה וללכת עוד יותר רחוק. רבים מעדיפים לחיות קצת כמו האדם הקדמון, האיש הפרהיסטורי שחי חיים פרימיטיביים אבל בקטע טוב.
יש מהם העושים זאת ביחידות ויש העוברים לטבע בזוג. הקבוצתיים מתקבצים בחלקם לקבוצות הפורשות לחיי טבע פשוטים ומכנות את עצמן "לָקטים" (Gatherers). הם קיבלו את ההשראה לכך מאבותינו הקדמונים, הציידים-לקטים (Hunter-gatherer) שתוכלו ללמוד עליהם משהו בתגית "ציידים-לקטים".
מי שלא מבין את הכמיהה שנוצרה בבני אדם מודרניים לשוב אל הטבע, לאכול מהאדמה, ללון תחת כיפת השמים, לאכול ממה שמוצאים ולוותר על טכנולוגיה, סבון, נייר טואלט, אסלה, כיור ואפילו אש, ודאי איננו לבד.
רובנו כה מחוברים לנוחות שבחיים המודרניים שאפילו על הטלפון הנייד מתקשה לוותר. אבל הלקטים מעדיפים כן לחתוך ולהתנתק מהמארג החברתי, תרבותי, הקולקטיבי אבל המספרים גדולים ולא פעם גם דתי, לפרוש ולהיות חלק מהטבע.
להפוך אותו לבית. הם חוזרים ליצור קשר ותלות מרצון לקיום שלהם, ודאי החומרי, בטבע. לא פעם ולא במפתיע יש המתחברים לטבע גם באופן רוחני.
הלקטים מחליפים טקסים מודרניים שכולנו מכירים, כמו צפייה בחדשות, הפגנה, הליכה לקניון וכדומה, בטקסים שהם חלק ממערכת קשרים מחודשת בינם לבין הטבע. תפילה לגשם שיירד, בקשה למרפא טבעי לכאבים ומיחושים וכדומה.
הם אוכלים מפרי העץ והאדמה, לועסים שורשים של צמחים מסוימים (בארץ זה למשל צמח שנקרא "שוש קירח") ושותים מים ממאגרים טבעיים. חלקם אפילו לא מבעירים אש. אלה רק הם, האדמה ומה שיש בה. גם השירותים לא מתנהלים בישיבה אלא בכריעה על הארץ. הניגוב? - עם עלים או אבנים.
הם שואפים להרחיק מהם את הטכנולוגיה המודרנית שלכאורה מאפשרת לנו שליטה אבל למעשה מעבידה אותנו אצלה. תיקונים, אלגוריתמים, תשלומים חודשיים לשירותים שונים - הם מעדיפים להתקרב מחדש לטבע, זה שאין לו שום דרישות מהם.
מקלחת גם היא בטבע וכמובן בעירום. כמו אבותינו הפרהיסטוריים, במקורות המים הטבעיים ובלי חשבון. "טבעי הוא הכי, אחי!" הם ודאי יאמרו למי שישאל...
לערוך
בחברתנו המודרנית - הקפיטליסטית והאינדיבידואליסטית. האדם חי בתוך תפיסה קולקטיבית על-פיה הוא חלק ממארג חברתי – תרבותי – דתי וסביבתי שלם. על פי תפיסה זו היחיד הינו חלק ממשפחה, שהיא חלק מהשבט, שהוא חלק מהטבע שהוא חלק מהיקום, כך שהכול קשור בכל, מושפע ומשפיע (
בימים ההם, טרם המהפכה התעשייתית והמדעית היתה הדרך העיקרית של האדם להסביר תופעות קיומיות כשגשוג ופריחה, אי-ודאות, מחלות ומוות ולבסס תחושת משמעות ושליטה בחיים דרך אותה תפיסה קולקטיבית שהתבטאה באמונה הדתית – רוחנית בעלת ביטוי חברתי, מוסרי ואקולוגי. תפיסת חיים זו התאפיינה באורך חיים השומר על קשר מתמיד בין האדם והטבע, הגשמי והרוחני בה להתנהגות הטקסית מקום מרכזי ומכריע
שבימים ההם היה האדם קשור ותלוי בטבע לקיום חייו החומריים והרוחניים עסקו חלק ניכר מהטקסים שהתקיימו בשבט במערכת הקשרים שבין האדם והטבע – מבקשים שירד גשם מספק לקבלת יבול שופע אך במידה כזאת שלא יהיה שיטפון...
לא ראיתי אסלה, כיור, סבון או איזשהו פריט היגיינה מעשה ידי אדם
בשטח, כולל נייר טואלט.
תרגלו כריעה, כמו במזרח, ולא ישיבה. אפשר גם לנגב עם עלים, קליפות עץ, ובדרך הרשמית בטיול: אבנים".
בלי אוכל או ציוד מהעולם המודרני,לועס בבקרים שורש של שוש קירח.
אוכלי העלים
קוראים לעצמם "לָקטים", במחווה ל"ציידים־לקטים", כינוי לחברה האנושית כפי שהתקיימה במאות אלפי השנים שקדמו למהפכה החקלאית. קבוצת הלקטים המטיילים מתרפקים על הפרהיסטוריה הזאת, ומתארים אותה, זה לזה ולמי ששואל אותם, כתור הזהב הנשכח של בני האדם.
בטבע, שבו ניסו להתקיים בלי אוכל, בלי ציוד הישרדות, בלי גאדג'טים, טלפונים, גזיות - בלי שום פריט מהעולם המודרני,רחצה בעירוםבלי בגדי יםבמקורות המים ש
ו
בלי להבעיר אש, אפילו לא גפרור. רק הם, האדמה, ומה שהיא מציעה בחינם
לסלק את הטכנולוגיה המודרנית שמרחיקה אותנו מהטבע ונותנת לנו אשליית שליטה.
הנה החיים בטבע:
הנה הלקטים המודרניים (עברית):
https://youtu.be/ZhC75nSo_zM?t=53s
גברת שחיה בטבע כבר 10 שנים:
https://youtu.be/zmMZVUFKzDo
איטלקי שפרש לבדו לאי בודד הן הוא חי 30 שנה:
https://youtu.be/iLWTXgC9BKI
וההשראה (עברית):
https://youtu.be/75Zvc-sZcKQ
שמועות (Rumors) נוטות להתפשט במהירות רבה וזה לא חדש. אבל בימינו, עם האינטרנט, הווטסאפ והרשתות החברתיות, הן עפות במהירות אדירה לכל עבר.
אפילו יותר גרועה היא ההתפשטות המהירה של שקרים, דרך שמועות שהן בעצם חדשות כזב, פייק ניוז מכוון שיוצרים גופים או אנשים המעוניינים בהן ומופץ בהתלהבות ברשת.
ההתפשטות המהירה כל כך של שמועות יכולה להיות והיא לא פעם בעייתית מאוד, כי היא יכולה להוביל להתפשטות מידע שגוי או מטעה ואף לגרום לתופעות חברתיות הרסניות. לדוגמה, שמועות על פיגוע טרור שגוי, או חיכוכים חברתיים נפיצים יכולות לגרום לפאניקה ולפרצי אלימות קשים בחברה.
#אבל מהם הגורמים להתפשטות המהירה כל כך של שמועות?
אז ישנם כמה גורמים לכך:
#עניין
אנשים אוהבים לדבר על דברים מעניינים, במיוחד אם הם מעוררים אצלם רגשות. כך לדוגמה, תתפשט שמועה על אסון טבע או על מתקפת טרור במהירות רבה, מפני שהיא מעוררת עניין ורגש, במקרה הזה חרדה.
#אמינות
אנשים נוטים להאמין למה שהם שומעים, במיוחד אם השמועה מגיעה ממקור אמין. כך לדוגמה, שמועה שתופיע באתר חדשות מוכר, או ממשפיען או מוביל דעה ברשת, תתפשט הרבה יותר מהר משמועה שתופיע באתר או על ידי אדם לא מוכר.
#זמינות
בימינו ועם הטכנולוגיה החברתית, הפצת שמועות היא זמינה וקלה במיוחד. אנשים יכולים כיום להפיץ שמועות במהירות עצומה - דרך אמצעי תקשורת כמו ווטסאפ או טלגרם, או הרשתות החברתיות דוגמת בטוויטר ופייסבוק וכמובן בקבוצות ופורומים מקוונים.
#רגשות
שמועות שמעוררות רגשות חזקים, כמו פחד, שמחה או כעס יופצו הרבה יותר מהר. שמועה על תרמית פיננסית, למשל, תתפשט מהר יותר משמועה על שינוי קטן בחוק לא מאוד חשוב.
#אי-ודאות
אנשים נוטים להפיץ שמועות כשהם לא יודעים מהי האמת. במצבים של חוסר ודאות, אנשים נוטים לחפש מידע מכל מקור אפשרי, גם אם המידע אינו אמין. לדוגמה, שמועה על התפרצות מגפה תתפשט הרבה יותר מהר כשאין ודאות וידע מספיק לגביה.
כך נפוצות שמועות וחדשות מזויפות או שגויות (מתורגם):
https://youtu.be/cSKGa_7XJkg
ואפילו המדע נופל קורבן להתפשטות של שמועות מדעיות לא מבוססות או מסולפות (מתורגם):
https://youtu.be/hz6GULbowAk
הבאוהאוס (Bauhaus) הוא סגנון באדריכלות, שנולד בשנת 1919, עם לידתו של בית הספר בשם זה בגרמניה.
פירוש המילה "באוהאוס" הוא בגרמנית "בית הבנייה", שמו של הצריף הזמני שמוקם באתר בנייה ומפגיש את אנשי המקצוע המעורבים בבנייתו.
הרעיון שעמד בבסיסו הוא של התחדשות מתמדת ושינוי ללא הפסקה, סגנון שמתאים את עצמו לרוח השינוי האנושי. מוטיב נוסף היה הדאגה לשיפור חייו של האדם הפשוט, באמצעות התכנון הנכון וללא אפקטים שהוגה האדריכל או המעצב ונועדו בדרך כלל להוסיף ליוקרתו, בלי קשר לשימושיות שלהם.
באוהאוס היה שמו של בית ספר גרמני לעיצוב, בנייה ואדריכלות, שבוגריו היו מהבולטים במפתחי הסגנון הבינלאומי. בית הספר התקיים רק 14 שנים, כשהנאצים סגרו אותו.
בין השנים 1919-1933 למדו ולימדו בו אדריכלים מפורסמים רבים, שפיתחו את הסגנון הבינלאומי. הסגנון הבינלאומי הוא אחת האסכולות החשובות ביותר באדריכלות המודרנית, אם כי עסק גם בתחומים שנלמדו בבאוהאוס עוד קודם לאדריכלות - עיצוב פנים, עיצוב כלי בית ועיצוב רהיטים.
האדריכל ולטר גרופיוס הקים את מוסד הבאוהוס, ששינה במהירות הבזק את פני העיצוב והאדריכלות במאה ה-20. הבאוהאוס הוקם במטרה להכשיר את מעצבי העתיד ובעיקר לשלב בין אמנות ואומנות, בין אסתטיקה לשימושיות.
במוסד רצו לתת לטכנולוגיה והתעשייה את הרוח וההשראה של עולם האמנות והעיצוב.
המטרה של סגנון הבאוהאוס היתה לדאוג שהאדם לא יאבד בעולם התעשייתי, המנוכר והקר שהלך והתפתח אז באירופה. את הניכור המאיים הזה ניתן לראות בסרטים מאותה תקופה, כמו "מטרופוליס" של פריץ לאנג ו"זמנים מודרניים" של צ'ארלי צ'פלין.
בשנת 1933, לאחר התנכלויות וקשיים רבים, נסגר בית הספר בהוראת השלטון הנאצי בגרמניה. הגזרות של היטלר ושלטונו הפיצו את בוגרי ביה"ס, חלקם יהודים, בכל רחבי העולם ולמעשה סייעו לתפוצת הרעיונות של הבאוהאוס ואלו יזכו לשם "הסגנון הבינלאומי".
"סגנון הבאוהאוס" הוא סגנון שימושי פשוט, מואר, נקי מקישוטים ומאופיין בקווים ישרים ונקיים או מעוגלים. הוא השתמש בטיח לבן, במתכת וזכוכית.
את סגנון הבאוהאוס ניתן לראות היטב בבניין הבאוהאוס שבעיר דסאו ובהתגלמות הבינלאומית שלו בעיר תל אביב, שהתפתחה באותם הימים והפכה לעיר הבולטת ביותר בעולם בבנייה בסגנון הבינלאומי, תת-סגנון של הבאוהאוס, שהתאים אותו לצרכים של הסביבה הים-תיכונית, שאינה גרמניה של הבאוהאוס. ראו אותו בתגית "הסגנון הבינלאומי".
הנה הסיפור של הבאוהאוס:
https://youtu.be/XrH-YOWQqTg
בסרטון אנימציה:
http://youtu.be/ZQa0BajKB4Q
מבית ספר לאמנות לזרם בה - תולדות הבאוהאוס:
https://youtu.be/64UkLqat7Yw
אוסף דוגמאות לעיצובי באוהאוס מכל הסוגים:
http://youtu.be/yv-OwS67OHM
על הסגנון הבינלאומי בתל אביב (עברית):
http://youtu.be/O38n6Y_x7ZA
בבאוהאוס נולד גם הריהוט המודרני, המאופיין במינימליזם, שימושיות והיעדרם של פרטים וקישוטים:
https://youtu.be/A0HgpHjeZ84
וסקירה חינוכית על הבאוהאוס (עברית):
https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s&end=14m30s
