מיחזור הוא דרך שבה משתמשים בחומרי פסולת כדי ליצור מוצר חדש. כשאנו לוקחים חפץ או חומר שאין בו צורך יותר ובמקום להשליכו לאשפה אנו משתמשים בו שוב, אנו ממחזרים.

רוצים דוגמה? - כשאנו מייצרים עיתונים וספרים מנייר ממוחזר למשל, אנו ממחזרים נייר. אם לא נמחזר אותו, ייאלצו יצרני הנייר לכרות עצים נוספים שמהם מייצרים את הנייר והמון פסולת נייר תיטמן באדמה או שייאלצו לשרוף אותה, כדי להשמידה.


הנה דוגמה לחברה שממחזרת פסולת לחומרי ייצור ממוחזרים (עברית):

https://youtu.be/IRkxRFXVwiM


פחי המחזור תופסים מקום ברחוב הישראלי, אם כי לא מספיק (עברית):

https://youtu.be/fR5laRDgNko


הפרדת פסולת הכרחית כדי למחזר אותה (עברית):

https://youtu.be/6K1tFoy8ek8


יש גם מיחזור של מים (עברית):

https://youtu.be/N6URWPrOL1Y


גם במיחזור הסינים הם אימפריה (עברית):

https://youtu.be/AkOF4Gw4oZg


האמן חנוך פיבן שמשתמש במיכלי פלסטיק ליצירת אמנות:

http://youtu.be/2MLYpbGxUF8


ותכנית חינוכית לילדים על העולם והמיחזור (עברית):

https://youtu.be/dVNSfeIextM?long=yes

בהחלט. מחירי המתכות בשנים האחרונות גבוהים מאד והמיחזור שווה הרבה כסף. לכן קונים בעלי עסקים בתחום כל גרוטאה העשוייה מתכת ושולחים אותה למיחזור. בין השאר הם קונים גם אניות ענק, שיצאו מכלל שימוש.

מצורף סרטון של אוניה בפקיסטן שנקנתה על ידי חברה שעוסקת במתכות ומיועדת למיחזור.


הנה אוניה המיועדת למיחזור מובאת אל החוף בפקיסטן:

http://youtu.be/Ein5dj-Dc-w

כשאנו מקפידים להשליך את בקבוקי פלסטיק ואריזות מפלסטיק לסלי המיחזור הגדולים שמוצבים בשכונה, אנו עושים טובה גדולה לכדור הארץ. התפרקות של פלסטיק לוקחת מאות שנים ומאד מזיקה בינתיים לסביבה.

תהליך המיחזור של פסטיק הוא כזה: מכלובי המיחזור הללו נאספים הבקבוקים אחת לכמה ימים ומועברים במשאית למפעל הפלסטיק או למפעל המיחזור. שם הם ימויינו לסוגי וצבעי הפלסטיק, ינוקו מהנוזלים שנשארו בהם, יעובדו ויותכו לפלסטיק גולמי. מהחומר הפלסטי הזה יוכלו מפעלים בתעשייה לייצר מוצרי פלסטיק חדשים.


הנה איסוף האריזות ובקבוקי הפלסטיק למפעל (עברית):

http://youtu.be/52rqhEnkqgs?t=17s


כך ממחזרים בקבוקי פלסטיק:

https://youtu.be/zyF9MxlcItw


גם על מיחזור הפלסטיק יש דעות לכאן ולכאן (עברית):

https://youtu.be/752HjGLfDCg


וגם אתם יכולים למחזר פלסטיק בבית - קחו פקקים והתחילו:

https://youtu.be/n3XvtZWPvUA

הסיבה שיש פחים בצבעים שונים היא שכל פח מיועד לסוג אחר של זבל. פחים אלה מאפשרים למחזר כל מיני חומרים בתעשייה.

אחת לכמה ימים מגיעה משאית שאוספת את החומר המיועד למפעל. החומר נלקח למפעל המיחזור ושם הוא מעובד כדי שניתן יהיה לייצר ממנו מוצרים חדשים.

כך, בעזרת פחי המיחזור או מיכלי המיחזור אנו מקטינים את כמות הפסולת שנזרקת ושומרים על כדור הארץ והסביבה שלנו.


הנה סרטון על צבעי פחי המיחזור השונים (עברית):

http://youtu.be/1FQF-lGSmlk

כשהמכונית שלנו מתיישנת אנחנו מחליפים אותה בחדשה יותר. אבל מה קורה למכונית הישנה שלנו? - שם המשחק הוא מיחזור מתכת (Metal Recycle) מהמכוניות. מסתבר שמפעלי המיחזור לוקחים לא רק פחיות משקה וקופסאות שימורים למחזור, אלא גם שלדי מכוניות וכלי רכב ותחבורה מסוגים שונים. בחשיבה כלכלית פשוטה, הם אפילו מעדיפים למחזר מכוניות וכלי רכב, שמסת המתכת שיוציאו מהם היא גדולה ביחס לנפח שלהם ולכמות העבודה שישקיעו. פחיות משקה וקופסאות שימורים תופסות המון נפח והמיחזור מפיק מהן מעט מתכת.

מגרש המיחזור מקבל את כלי הרכב שיצאו מכלל שימוש. אז מתבצע תהליך ראשוני של ניקוי, שבו מורחקים פריטים גדולים שאינם ממתכת. לאחר מכן נמעכות המכוניות הישנות לגושי מתכת קטנים. קוביות המתכת הללו יועברו למפעלי המתכת לשימוש תעשייתי חוזר. בארץ למשל, מפנות בדרך כלל חברות המיחזור את המתכת הממוחזרת למפעלים שמייצרים ממנה מוצרי מתכת לענף הבניין.


כך ממחזרים מכוניות:

https://youtu.be/PDjt03_ka2E?t=11m27s&end=17m35s


זה מה שקורה לרכב הישן שלכם, אחרי שהוא כבר לא נוסע:

https://youtu.be/bJGkNEGQJE4


סרט תיעודי על מיחזור מכוניות:

https://youtu.be/NQHKUpwMboY?long=yes?t=50s

מיחזור מתכת (Metal recycling) הוא אחת מהפעולות החשובות שהעולם עושה כדי לחסוך באנרגיה ובכסף. במקום להפיק מתכות מעופרות ברזל, ממחזרים את פסולת המתכת שאנו זורקים. בכך אנו חוסכים במשאב טבע יקר ומתכלה, שהוא גם מבוקש מאד בעולם המודרני.

בתהליך המחזור מתיכים את המתכת הישנה, בתנורים מיוחדים. בתנורים הללו מגיעה המתכת לטמפרטורות גבוהות במיוחד והיא עוברת למצב נוזלי. אז שופכים אותה לתבניות יציקה. כך הופכת המתכת שמוחזרה לחומרי גלם, המועברים למפעלים, לטובת שימוש חוזר. מהמתכת הזו ייצרו שלל מוצרים מגוון, כמוטות ברזל ומסגרות לבנייה, רדיאטורים לחימום, תרמילים לתחמושת, מוצרי ריהוט יחודיים ועוד.

מעבר לחסכון בהפקתה, מחזור המתכת תורם גם לניקיון כדור הארץ. בזכות המיחזור נעלמו מהשטחים הפתוחים ברחבי העולם מיליוני שלדים של מכוניות, פסולת מכשירי חשמל, גרוטאות מתכת שאיש לא צריך ועוד. המיחזור גם מונע הרס סביבתי שנגרם בשל מתכות רעילות שלא זו בלבד שאינן מתכלות - הן גם מגיעות ומזהמות את מי התהום ואת אדמת כדור הארץ.

כמעט בכל תעשייה בעולם משתמשים במתכת הממוחזרת. ברזל, פלדה, אלומיניום ועוד מגוון של חומרי גלם ומתכות שונות, משמשים למגוון תעשיות, ביניהן בתחום התעשייה, הבנייה, היי טק, מזון, ציוד רפואי וכדומה. ממתכת מייצרים כלי רכב, מוצרי אלקטרוניקה, כלים, רהיטים, ציוד חקלאי ומה לא.


כך ממחזרים מתכת:

https://youtu.be/-r1UisuNtHc


יש חברות שאוספות את פסולת המתכת הזו:

https://youtu.be/p8B679Hfwcw


הנה מיחזור המתכת של קופסאות שימורים למשל:

https://youtu.be/lKGCZY4BXmM


ומיחזור של מחשבים ישנים:

https://youtu.be/zU62hh3DBfg

אחד העניינים הבוערים כיום בעולם הוא ההשחתה המהירה שעובר כדור הארץ. המין האנושי פיתח לעצמו תעשייה מדהימה, שמעניקה ומפנקת אותנו בנוחות והנאה, אך בצידה התפתח גם תהליך הרסני במיוחד של זיהום והרס הכוכב שעליו אנו חיים.

קחו למשל את הפלסטיק, שהומצא רק במאה הקודמת, אבל כבר הפך למקור זיהום בלתי נתפס. רבים מאיתנו לא מודעים לכמות הפלסטיק העצומה שמשרתת את האדם, אך בהמשך הורסת את הסביבה. נתון מעניין שכדאי לדעת - מחצית מכול הפלסטיק המיוצר בעולם הופך לזבל - אחרי פחות מארבע שנות שימוש.

הפלסטיק, חשוב להבין, הוא חומר מזהם מאוד. כשמשליכים כמויות בלתי נתפסות של בקבוקים ואריזות מפלסטיק לטבע אנו מזמינים השפעות ובעיות בריאות קשות במיוחד. זאת מפני שהפלסטיק הוא חומר עיקש, שלוקח לו מאות שנים להתפרק.

וכשפלסטיק מתפרק זה לחלקיקים זעירים שנקראים מיקרו פלסטיק וקצת מזכירים מזון דגים. כשזה קורה בים, למשל, אוכלים הדגים את פיסות המיקרו פלסטיק הללו ובתוך כך בולעים את אותם חלקיקי פלסטיק שמפוזרים במים. כשאנו דגים בהמשך את אותם דגים, מגיעים איתם חלקיקי הפלסטיק הללו לצלחת שלנו.

ולכן, זו לא רק בעיה אסתטית של ערימות הזבל שאנו יוצרים בכל שנה. זו גם העובדה שחומרים מזהמים מפסולת הפלסטיק האינסופית שלנו חוזרים אלינו בצלחת, תוך כדי אכילת הדגים ומעדני פירות הים.

אז זה לא רק שזבל פלסטיק מזהם את צידי הכבישים ואת רחובות הערים ומתעופף בתור שקיות ניילון ברוח. הוא גם מושלך אל השטחים הפתוחים והחופים בכמויות גדולות, ויוצר שם כמויות ענק של זבל פלסטי.

הפלסטיק הזה נדחס בין שכבות של זבל, כשמי גשמים זורמים דרך הפסולת הזו וסופגים את התרכובות המסיסות, כולל את הרעילות שבו, מה שיוצר את הליצ'ייט, מעין רוטב מזיק שמגיע אל מי-התהום, פוגע בחיות בר, חודר לאדמה ולנחלים ופשוט מרעיל את הסביבה.


זה מה שיקרה לאריזות הפלסטיק ובקבוקי הפלסטיק בטבע (מתורגם):

https://youtu.be/_6xlNyWPpB8


הפלסטיק שמצטבר בים ובאוקיינוס:

https://youtu.be/YFZS3Vh4lfI


כך זה נראה:

https://youtu.be/ju_2NuK5O-E


מי שסובל מזה הן בעיקר מדינות עם כלכלה חלשה שמתקשות להתמודד עם כמויות הזבל והזיהום:

https://youtu.be/HQTUWK7CM-Y


כך ממחזרים בקבוקי פלסטיק:

https://youtu.be/nRU-pCQ5Qak


חברות כמו אדידס מייצרות ממנו מוצרים מפתיעים, כמו נעליים:

https://youtu.be/pJBRqespiOA


והפלסטיק שאמור להתכלות ממש לא עושה זאת (עברית):

https://youtu.be/uTJ5TN8eWBw?long=yes

ייצור הנייר הוא תהליך תעשייתי שבו כורתים עצים על מנת לספק נייר לשוק. כדי להקטין את הנזק הסביבתי שכרוך בכריתת עצים מתבצע תהליך של מיחזור נייר משומש. כל אחד מאיתנו משליך את פסולת הנייר שלו, כולל עיתונים ישנים, אריזות קרטון וכדומה, אל סל המיחזור. חברת המיחזור אוספת ממיכלי המיחזור את הפסולת ומעבירה אותה במשאיות אל המפעל. במקביל נאספת פסולת כזו גם ממקומות שמייצרים פסולת בכמות גדולה, כמו בתי דפוס, משרדים ומפעלי תעשייה.

במפעל מתבצע מיון קפדני שבמהלכו מופרדת מהנייר פסולת שמעורבת בנייר, דבוקה אליו ואף נוזלים שנשארו באריזות הקרטון. לאחר מכן עוברים הנייר והקרטונים שטיפה בחומרים כימיים, כדי לנקות את שרידי הדפוס שהיה עליהם.

עתה דוחסים את פסולת הנייר לתוך מכבש ענק ומוציאים אותה כקוביות ענק במשקל של חצי טון ויותר. אלה יועברו אל מפעלי ייצור הנייר ויומסו במכלי מים, כדי שיהפכו לסיבי נייר. לאחר החדרה של מים רבים תיווצר מהם עיסה דביקה שאליה יוסיפו תוספות מחזקות ליצירת נייר חדש וצבע לבן, שיאפשר לנייר להיראות חדש ונקי לחלוטין.

לאחר סחיטת המים העודפים מהעיסה, באמצעות רשת שעליה מותזת העיסה, מחממים את הסיבים בקיטור ומייבשים אותם לחלוטין. כך מקבלים נייר ממוחזר - כחדש.


כך נראה תהליך מיחזור הנייר:

https://youtu.be/jODl07akVHM


פרסומת למיחזור של נייר (עברית):

https://youtu.be/luOX3ZIISbc


כך הופכים עיתונים ישנים לנייר חדש:




נסו למחזר נייר בבית (עברית):

https://youtu.be/wCA62-a89lk


וכך ממחזרים נייר במפעל:

https://youtu.be/isEV-mCFPiY

בעיר רוזוול שבארצות הברית ממוקם אחד ממפעלי הפירוק הגדולים בעולם למטוסים. כאן מפרקים ושוברים את גופי המטוסים הגדולים למתכת.

אבל מדוע מפרקים מטוסים שנראים בסדר גמור? - התשובה פשוטה. לכל מטוס יש את מספר הפעמים שמותר לטוס בו, עד שייכנס לאזור הסכנה, שלב בו יש חשש סביר שגוף המטוס לא יעמוד בלחץ האוויר האדיר, בגבהים בהם הוא טס. זאת מכיוון שהמטוס התבלה והתיישן מדי ולעיקר הבלאי אחראים בדיוק אותם לחצים עצומים שכבר חווה בטיסותיו הרבות.

אז המראות קשים, במיוחד לחובבי תעופה. כמו טורף גדול, שובר ומנתץ הטרקטור עם הזרוע האימתנית את מה שהיה פעם מטוס גדול.

בקצה המסלול ברוזוול ניצב לו בגאון המטוס האדום של אגדת הרוק אלביס פרסלי. הוא נותר שלם, שנים רבות לאחר שאלביס עצמו מת. איש לא מסוגל לפרק כאן את המטוס של האגדה האמריקאית הגדולה והוא ממשיך לחנות כאן ולהמתין למוזיאון או מיליונר שיחליט לקנותו.


הנה הסיבות שמפרקים וממחזרים מטוסים:

https://youtu.be/g8Uu_8lVT00


פירוק של מטוסים למיחזור המתכת והמטוס האדום של אלביס פרסלי שנותר שלם:

http://youtu.be/K21WZK3Zck0


לפעמים יש מי שבאים לרכוש אותם לשימוש:

https://youtu.be/2sXoNwnxfhY


אחרים מוסבים לכל מיני שימושים, כמו בית:

https://youtu.be/0H2Wvvd69L0


תהליך הפירוק באריזונה:

http://youtu.be/UEPDgSUCVbw

רוב אוניות המשא מחזיקות מעמד ובטוחות לשייט והובלה במשך תקופה של 20 עד 30 שנה. כשהשנים עוברות, גוף האונייה הולך ונחלש. האונייה מתיישנת ומתמלאת בקורוזיה וריקבון או סתם החלשות של החומר שממנו היא עשויה.

כשההפלגה בכלי שיט כאלה הופכת מסוכנת מדי, מפסיקים להשתמש בה. חלק קטן מבעלי האוניות מטביעים אותן בים והופכים אותן לשוניות אלמוגים מלאכותיות. במקרים אחרים האוניות הטבועות משמשות כשובר גלים. אוניות חזקות יותר ושמורות יחסית יוסבו פעמים רבות למוזיאונים צפים.

אך את רוב כלי השיט הישנים מעבירים בעליהן לפירוק ולמיחזור. לעיתים האוניות ממתינות לתורן לפירוק במשך זמן רב ואתרי העגינה שלהן מוכרים כ"בתי קברות לאוניות" (ראו באאוריקה בתגית "בתי קברות").

כשיגיעו למיחזור, יפורקו הספינות והאוניות בצורה די מהירה. חלקי המתכת שיוצאו מהן יותכו לשימוש חוזר, בעוד שחומרים ומתקנים אחרים שיוסרו מהן ישמשו לשימושים שונים, לא פעם במדינות עולם שלישי ומדינות בעלות כלכלה חלשה.


הנה המיחזור של אוניות ישנות:

http://youtu.be/WOmtFN1bfZ8

הפרדת מתכת במגרשי גרוטאות (Scrap yards) מתבצעת באמצעות אלקטרומגנטים ענקיים. כל מגנט מושך מתכת מסוג מסוים, מה שמאפשר בכל פעם למשוך מבין ערימות של פסולת מתכת, רק את מה שרוצים.

בצורה כזו מאפשרים האלקטרומגנטים להפריד בין ברזל לפלדה למשל. העוצמה האדירה שלהם מאפשרת להם לשלוף מהערימות ולשאת גם קורות פלדה וגרוטאות ברזל במשקל אדיר של טונות.

כשרוצים להשליך את המתכת שנשלה, אל הערימה הייעודית שלה, כל מה שנדרש מהמפעילים הוא להפסיק את זרם החשמל והמגנט מופסק ומשחרר את המטען הכבד שלו.


הנה אלקטרומגנט מרים חלקי מתכת בקלות:

https://youtu.be/2nY2i_L68jA


שלושה מגנטים בבת אחת:

https://youtu.be/F3mY44POVEo


מנוף ממוגנט מרים מנועים כבדים:

https://youtu.be/BQA5VDXE7ts

מיחזור פחיות (Metal cans recycling) מתחיל בשלב איסוף הפחיות. התמריץ הוא דמי הפיקדון שמוטל על פחיות המשקה ולכן נאספות כיום מרבית פחיות המשקה ומועברות למיחזור.

מעבר לחיסכון הרב שעתיד המיחזור לייצר, בכך שהוא מקטין את הצורך לכרות, לעבד ולשנע עוד ועוד חומרי גלם יקרים, הוא מקטין באופן דרסטי את כמות הפסולת שיש להטמין ולשמור במטמנות ופסולת, על פני כדור הארץ, פסולת שיש בה מזהמים קשים ולטווח ארוך לא בריאים.

לאחר האיסוף, מועברות הפחיות הארוזות אל מפעלי המיחזור, שם ממיינים אותן לסוגי פסולת שונים. במפעל המיחזור נגרסות הפחיות לחתיכות קטנות. מפירורים אלה מפרידים ומפיקים אז חומרי גלם חשובים, כמו מתכות ואלומיניום.

לאחר מכן מעבירים את חומרי הגלם הללו אל מפעלים "רגילים", שםמשתמשים בהם לייצור של מוצרים חדשים שונים, כשאחד המוצרים הפופולריים שמייצרים ממתכות אלה הוא... פחיות משקה חדשות!


כך ממחזרים פחיות מתכת:

https://youtu.be/zmz2HgNyHRo


כך ניסו למכור לנו פעם את התהליך החשוב הזה:

https://youtu.be/80itCsl8G_Q


היום כיף שהמיחזור הופך טרנדי לגמרי:

https://youtu.be/byP8KJ-DUVA


הנה מפעל המיחזור של פחיות האלומיניום הללו:

https://youtu.be/KmMP67eC2tg


ויש גם מי שממחזרים ליצירת אמנות:

https://youtu.be/lBbGJv8s6KA

מיחזור מכשירי אלקטרוניקה (Electronics recycling) הוא תהליך חשוב, שמעבר לצד הכלכלי שבו, שומר על הסביבה מכמויות ענק של פסולת אלקטרונית מזהמת שנוצרת בכל שנה ברחבי העולם.

רבים יופתע לדעת עד כמה שוקקת תעשיית המיחזור העולמית בכלל. תחום המיחזור מעסיק יותר אנשים מכל תעשייה אחרת, למעט החקלאות, כשהתעשייה הזו שווה 500 מיליארד דולר בכל שנה.

בעולם כולו מתנהל סחר עצום של פסולת מעולם המחשבים והאלקטרוניקה, כשבצידם עוברים כמובן גם החומרים המוכרים בעולם המיחזור, כמו הפלסטיק והנייר.

כמויות ענק של מחשבים ניידים, מקלדות, מסכים ושלל מכשירים ניידים, מוזרמות למדינות שונות שעוסקות במיחזור החומרים הללו. בראשן, איך לא, ניצבת סין ולצידה יבשת אפריקה, בה עוסקים המוני אנשים עניים בפירוק הפסולת הזו.

פירוק לגורמים של רכיבי אלקטרוניקה נעשה בעיקר בסין, הודו, גאנה וניגריה. מרבית העוסקים בכך הם פועלים עניים, כשלא מעט הם ילדים וצעירים. הרכיבים השמישים נמכרים במשקל לחברות שמייצרות מהם מוצרים שונים, הכהלים ושאר רכיבי החיווט החשמלי נשרפים, בכדי לחשוף את הנחושת או האלומיניום שבהם ולמכור אותם בנפרד.

בתהליך זה שורפים הפועלים העניים חומרים כמו נחושת, פליז ואלומיניום, מה שמביא לפליטת גזים רעילים לאוויר. שריפת הכבלים שם היא גורם משמעותי שמאיים על בריאות הציבור בכלל ופוגעת ישירות בפועלים הללו.

התהליך הכואב כאן הוא שלמעשה זורקות מדינות מערביות עשירות את האשפה שלהן על מדינות מתפתחות ועניות מאד, כשאנשים עניים מאד, לא פעם עם תזונה בעייתית וחוסר ברירה, מנוצלים בעבודתם בתחום הזה. מצד אחד, הם משלמים בבריאותם ובחייהם על הפרנסה שהם זוכים לה ומצד שני הם אינם מבינים את הערך האמיתי של האשפה שאותה הם ממחזרים.


כך ממחזרים מוצרי אלקטרוניקה:

https://youtu.be/RaKLgovVkJQ


הנה מפעל למיחזור מוצרים חשמליים והפרדתם לחומרים שמישים לתעשייה:

https://youtu.be/Iw4g6H7alvo


בעולם השלישי מפרידים עניים את הזהב ממכשירים ישנים תוך פגיעה בבריאותם:

https://youtu.be/UyIpG7UJKyI

מה קורה לבקבוקים שאנו מכניסים למיכל המיחזור? - מסתבר שממיכל המיחזור השכונתי עושים מיכלי הפלסטיק והבקבוקים הפלסטיים דרך ארוכה, עד שיהפכו למוצרי פלסטיק חדשים שייוצרו מהם, כולל רהיטי פלסטיק, בגדים עשויים מסיבים פלסטיים ואפילו בקבוקים חדשים...

לא רק בקבוקי פלסטיק ממוחזרים. גם בקבוקי זכוכית, פסולת נייר ועוד - כולם מופנים למיחזור והופכים למוצרים חדשים ובד בבד מאפשרים לשמור על הסביבה מזיהום ופגיעה בבריאות ובאיכות החיים.

ואגב, אם שאלתם את עצמכם להיכן נעלמו בקבוקי המים המינרליים התכולים שמילאו את הארץ בזמנו, הרי שהתשובה היא מיחזור. השימוש בבקבוקי פלסטיק בצבע תכלת היה פופולרי בעבר, כי הוא אפשר לחברות המים המינרלים לשוות למים הללו מראה מפתה הרבה יותר. התשלום עבור מים שנראים כמו מים נשמע לקונים פחות מוצדק...

אבל משהסתבר שמיחזור של פלסטיק בגוון תכלת הוא מורכב יותר ממיחזור של פלסטיק חסר צבע, הסכימו החברות הללו להחליף למען איכות הסביבה את כל הבקבוקים הכחולים שלהן לבקבוקים שקופים לגמרי.


הנה מיחזור הפלסטיק מבקבוקים (עברית):

https://youtu.be/nRU-pCQ5Qak


מיחזור הבקבוקים לפלסטיק פוליאסטר:

http://youtu.be/PPu4wYak3Dw


מיחזור של הבקבוקים לצורך הפיכתם לבגדים מפלסטיק ממוחזר:

http://youtu.be/zyF9MxlcItw


חוקי מיחזור הפלסטיק בישראל, שמתקשים להדביק את המציאות (עברית):

https://youtu.be/jjmp02esxY8


ובחיוך - מה קורה כשהפלסטיק הממוחזר מתמרד? (עברית):

https://youtu.be/_cZpYkP5Ccg

המיחזור בעולם הפך אופנתי בשנים האחרונות. הצטברות הזבל בעולם היא עצומה ומנגד, יש בזבוז אדיר של משאבים על בנייה ויצירה של בתי מגורים יקרים מדי ולא מספיקים למי שאין בידיו את הכסף. גם המלט המתייקר בעולם, בשל עודף בנייה לא מסייע לאנשים לבנות בקלות, בזול ובמהירות.

בנסיבות כאלה החליטו רבים בחברה המודרנית שכדאיי לבחון בנייה מחומרים ממוחזרים, או במילים אחרות - מזבל. בנייה מבקבוקים ובמיוחד מבקבוקי פלסטיק שנזרקים בעולם בכמויות בלתי נתפסות הופכת לדבר שכדאי לבדוק. לפלסטיק לקוח מאות שנים להתפרק וכל החוקרים מאוחדים בתפיסה שהוא מזיק ובעייתי לכדור הארץ. לפיכך הנה פיתרון לשלוש בעיותבו-זמנית: מחיר הדיור, איכות הסביבה וזמינות חומרי הבניין בעולם.


הנה בית לתצוגה בארגנטינה שנבנה כולו מבקבוקים:

http://youtu.be/qlpPs2nGg2E


בית חוף שנבנה בשנת 1982 מבקבוקי זכוכית ומחזיק עד היום:

http://youtu.be/WDVkoxI66ug


ובית ספר בהודו, שנבנה כולו מבקבוקי פלסטיק שמולאו בחול:

http://youtu.be/LPxXH7rCSHQ

קרוב ל-1,000 מטוסי נוסעים יוצאים משימוש בעולם בכל שנה. רובם הולכים לפירוק והופכים למתכת ממוחזרת ושאר חומרים לתעשייה. אבל יש מי שמוצאים שימושים יצירתיים וברי-קיימא למטוסים הללו, שאולי להטיס נוסעים כבר לא מומלצים, אבל לחיות בהם כבית בהחלט אפשר.

מהנדס אמריקאי מתגורר כבר שנים בתוך מטוס בואינג 727 שרכש בסוף האלף הקודם והפך לביתו. בנוסף למאה אלף דולר ששילם עבורו במכירה פומבית, ברוס קמפבל ממדינת אורגון השקיע עשרות אלפי דולרים בשיפוץ הבואינג שלו והפך אותו לביתו הפרטי והחמים. למעט תא הטייס ומערכת הנחיתה המקורית של המטוס, הוא שיפץ את רובו והסב אותו למגורים. המטוס הוצב בשטח של 10 דונם שרכש המהנדס קמפבל במערב האוקיינוס השקט והוא חי בו במהלך מחצית כל שנה.

פנים המטוס מהווה מעין לופט ענקי ומכיל את כל מה שצריך בבית מודרני, כולל מטבח מאובזר היטב, שירותים מעוצבים וחדר כביסה רגיל. מיטת פוטון הממוקמת ליד תא הטייס היא חדר השינה של הדייר החרוץ.

מעבר לחיים המיוחדים שלו בבואינג שהפך לבית, קמפבל כללית רואה הגיון רב בהסבת מטוסים ישנים שסיימו את תפקידם למבני מגורים שכאלה. מטוסים, הוא אומר, הם מהמבנים היפים שהאנושות יוצרת וחבל להפוך אותם בסוף לגרוטאות. בניגוד לבתי עץ, המתוכננים לא נכון, מוותרים על חוזק לטובת הנדסה מרובעת ובנויים מחומר מתכלה שטרמיטים ומזיקים חיים בו טוב מבני אדם, המהנדס מוצא שמטוסים הם חזקים, בנויים היטב ומתוכננים היטב. הם יוכלו לשרוד מאות שנים כמגורים. מטוס יכול לעמוד ברוחות ובלחצים עצומים, שכן כך הוא תוכנן לטיסה. עמידותו של גוף המטוס בפני סופות ואש והביטחון שהוא מספק לדייריו עולים בהרבה על אלו של הבתים הרגילים שאנשים בונים. הריסת מבנים מצוינים כמו מטוסים ובמקביל בניית בתים מחומרים נחותים ומיושנים בתכנונם ובשיטות הבנייה שלהם, משוללת מבחינתו כל היגיון.


הנה האיש שגר במטוס ישן:

https://youtu.be/rKm5oF2p-II


אורחים בבית המטוס:

https://youtu.be/poU1fqzTxCI


הוא לא לבד - מצגת וידאו על בית מטוס נוסף:

https://youtu.be/QdkrITb0pEQ


וסרטון תיעודי על בית הבואינג שביער:

https://youtu.be/WrTY5peaMwo?long=yes

בתי הקברות למטוסים הם מקומות שבהם חונים מטוסים ישנים, שיצאו מכלל שימוש. מקומות כאלה נועדו פעמים רבות לאיחסון של שלדי המטוסים הללו, עד להחלטה לגבי עתידם. לעיתים קרובות ינצלו חלקים מהם לצרכים שונים של הצבא, כמו פירוק ומכירה של חלפים, אספקת חומרים למיחזור או אפילו מכירה לצבאות זרים.

חלק מהמטוסים עשויים לשמש בנסיבות של מלחמה, ככלי טיס פעילים. הם נשמרים למקרה שהצבא יצטרך ואז יוכנו במהירות למלחמה וייכנסו לפעילות. העובדה שבית הקברות למטוסים יהיה לרוב במדבר היבש, היא כדי למנוע חלודה ונזקים שגורמת הלחות למטוסים.


הנה בית קברות למטוסים של חיל האויר האמריקאי, רבים מהמטוסים ישופצו ויחזרו לשירות:

https://youtu.be/mYsOFXnfsCU


תמונות מהאוויר:

http://youtu.be/VK-HB95ZP3I


בית קברות למטוסים באנגליה:

https://youtu.be/ZN5VgxgAuO4


רוכב האופנוע רובי מדיסון, שמשתמש במטוסים הישנים שבבית הקברות הזה לצרכי ספורט:

http://youtu.be/_VHaQeY88po?t=1m32s


מיחזור של מטוסים כאלה:

http://youtu.be/UEPDgSUCVbw


איך יודעים מתי מטוסים צריכים לפרוש לבתי קברות למטוסים? (עברית)

https://youtu.be/Lw-Unl0OVOw


וכתבת טלוויזיה על ההמראה האחרונה של מטוס אל בית הקברות למטוסים:

https://youtu.be/AKzM9R21LZc?long=yes

קיימות (Sustainability) היא רעיון חברתי או אפילו אידאולוגיה, הנאבקת על היכולת להמשיך לחיות בכדור הארץ בהווה, מבלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם ולחיות עליו גם הם.

חיים ברי קיימא מתבססים על דברים שניתן לעשות עוד ועוד, ללא הפסקה, מבלי להרוס את העולם.

דו"ח ברונטלנד של האו"ם מ-1987 הגדיר את הקיימות כ"פיתוח שמספק את צורכי ההווה מבלי לסכן את יכולותיהם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם".

מטרת הקיימות היא להבין את השפעות האדם על סביבתו ולפתח תפישת עולם שתשלב סביבה חברה וכלכלה, ותפעל לכינון של עולם טוב יותר.

אך לפני הכל מתייחסת הקיימות לאחריות המוטלת על המין האנושי כלפי העולם הקיים, אחריות שתוקפה הוא ארוך טווח. מזכ"ל האו"ם באן קי-מון ניסח זאת יפה במשפט המצמרר "We have no Plan B" - אין לנו תכנית חליפית (עבור כדור הארץ).

תומכי הקיימות מבינים שעל אף שלא נוכל להחזיר את הגלגל לאחור וגם לטכנולוגיה הכי מתקדמת בעולם אין סיכוי להעלים את הנזק הסביבתי של השנים ההרסניות, אך הם עדיין מתעקשים על הקיימות כאופק חדש וסיכוי לתקווה ולתיקון, שישמרו על העולם בשבילנו ובשביל הדורות הבאים ובכך להוריש להם ירושה הוגנת.

במטרה להביא לעולם שיש בו יש איזון בין צרכי האדם לסביבה ולטבע, יש לעשות שינויים. הפחתת השימוש בפלסטיק ובמזהמים דומים, מעבר לאנרגיות מתחדשות שיחליפו את התלות בדלקים, פחם, נפט וגז טבעי וכדומה.

בכך מציגה הקיימות תפישת עולם וגישה תרבותית, המעמידה לפני הכל את רווחתם של דורות העתיד ודורשת לשמור על העולם שלהם ובשבילם.


#הקיימות בהיסטוריה
תפיסת הקיימות אינה חדשה והיא מחוברת למסורות עתיקות שניתן למצוא אפילו אצל שבטים אינדיאניים. אלה ראו במשאבי הטבע שברשותנו סוג של פיקדון שיש לשמור ולהעביר בבוא היום אל הדורות הבאים.

ואכן, הקיימות מנסה לרכך ואף להתנתק מתרבות הצריכה החומרנית, השלטת בעולם המערבי בחצי המאה האחרונה. שאיפתה היא לאמץ תרבות שונה, המקדמת ערכים סביבתיים וחברתיים חדשים, תרבות שתחזק רעיונות אחרים שכסף לא משחק בהם תפקיד והם לא נמדדים בו, כמו קהילתיות, סולידריות חברתית וערכי משפחה.

גם בישראל, כמו במדינות אחרות, אימצה הממשלה את התפישה הזו ומינתה את "נציב הדורות הבאים". היא מנסה להטמיע אותה במערכת החינוך הלאומית ובתחומים שונים בתעשייה, בחקלאות וכדומה. ועדיין, באותה נשימה, מוזנחים ומטופלים ברשלנות נושאים כמו המעבר לאנרגיה ירוקה כמו אנרגיית השמש במקום כזו המבוססת על דלקים, או מיחזור של אריזות והקטנת השימוש בפלסטיק.

ניתן לראות שהעשורים הראשונים של המאה ה-21 מאופיינים בעיור עצום, כלומר מעבר המוני במדינות רבות אל הערים הגדולות, גידול מואץ באוכלוסייה, תוך ניצול פרוע של משאבי הטבע והרס סביבתי עולמי חסר תקדים.

נראה שהאנושות חושפת את כדור-הארץ באופן מודע ואפילו פושע, לשינוי אקלימי הרסני ובלתי הפיך. השינוי הזה מתבטא לפני הכל בהתחממות עולמית חסרת תקדים, בשינויי אקלים עצומים בכל פינה בעולם ובשלל אסונות טבע הרסניים שהעולם לא הכיר כמוהם.

רוצים להבין עד כמה המצב דורש מעשה? - בתגית "הרס כדור הארץ".


הקיימות מבוססת על חיים בהווה שאינם הרסניים לעתיד (מתורגם):

https://youtu.be/zfnrB3QZD7E


למה הקיימות נחוצה? (ללא מילים)

https://youtu.be/lri7MiGQnoQ


זה בידיים שלנו - ראו כמה יצירתיות ומעשה יכולים לשנות את המצב (מתורגם):

https://youtu.be/DbXLoNHWWmI


הקיימות ואתגרי העתיד (עברית):

https://youtu.be/KWs-18k4M0U


ניתן לשפר את הפגיעה בכדור הארץ והנה רק דוגמה (עברית):

https://youtu.be/SkOOoAPWD4Y


ותכנית תיעודית על הקיימות (עברית):

https://youtu.be/AOHFvNk2mHY?long=yes

סיימתם לשתות את המשקאות הקלים והלא-בריאים שלכם? - יופי. עכשיו יש לכם בקבוקים מיותרים. אם אתם רוצים לעשות קצת עבודות יצירה ורוצים רעיונות לפעילות יצירתית עם בקבוקי פלסטיק, הבאנו לכם לא מעט תמונות של מה שאנשים יוצרים מבקבוקי פלסטיק, במקום להשליך אותם לאשפה או למיחזור. שווה לנסות!


הנה דוגמאות רבות ליצירות אפשריות מבקבוקי פלסטיק:

http://youtu.be/wU94rL6M-Cs


ממחזרים פלסטיק למוצרים:

https://youtu.be/76AFNIxYjUE


מה אפשר לעשות עם בקבוקים פלסטיים:

https://youtu.be/GwCU0rW--S0


מנורות נר מיוחדות:

https://youtu.be/Xs2hAWuPmSg


ועוד רעיונות ליצירה מבקבוקי הפלסטיק:

https://youtu.be/OK_hHoGOQcM

מים אפורים או מים דלוחים הם שפכים שלא כוללים הפרשות של בני אדם. במים אפורים ניתן לעשות שימוש חוזר. מרבית המים הדלוחים נוצרים על ידי מי המקלחת, מכונת הכביסה, מדיח הכלים, מי הכיורים שבבית ומי המזגן.

מים אפורים אינם מיועדים לשתייה ואין לעשות בהם שימוש הכרוך במגע עם הגוף. אך יתרונם הגדול של המים האפורים הוא שניתן לעשות בהם שימוש לצורכי השקיית הגינה, להזרמה למיכלי ההדחה של האסלות, לשטיפת הרצפה וכדומה. כך ניתן לחסוך במים נקיים (שפירים) למשק המים וכמובן לחסוך כסף רב שעלינו לשלם בעבורם.


הנה מערכת מסחרית למחזור מים אפורים (עברית):

http://youtu.be/N6URWPrOL1Y


והנה סרטון על מיחזור של מים אפורים שעשה אדם בביתו (עברית):

http://youtu.be/Pp-4mDoOY9Y

אחד המקומות המרתקים בקהיר בירת מצרים הוא "זבאלין" (Zabbaleen). זוהי שכונת עוני בפרברי קהיר, הממוקמת על מורדות גבעת אלמקטם (Mokattam) שבעיר. כאן חיים האנשים שממחזרים את הזבל של קהיר.

זאבלין, או בשמה הערבי מנשיית נאצר (Manshiyat Naser), היא עיר הזבל של מצרים. זוהי שכונת מצוקה מאובקת ובה חיים נוצרים קופטים, המכונים במצרים "זבאלין".

אנשי הזבאלין הם מלקטי הזבל של העיר. היא נקראת כך כי משפחות רבות בשכונה עוסקות במיחזור של זכוכית, מתכות ונייר, שאותם הם מוכרים הלאה. יש גרסה הטוענת שמעל 80% מהזבל של קהיר ממחזרים האנשים כאן.

תושביה הם אנשים שאולצו לעזוב את הכפרים שלהם על ידי הממשלה. בהיעדר השדות, הם המציאו את חקלאות הזבל העירונית והייחודית שלהם. הם אוספים את כל מה שנזרק בעיר וממחזרים אותו וכך יוצרים להם פרנסה, במעין חקלאות באחת הערים הצפופות ומרובות האוכלוסייה בתבל.

השכונה מתאפיינת בערימות הזבל הענקיות שבה, זבל שנאסף מהרחובות ובין השאר כולל מכשירים ישנים, ציוד נטוש וכלי רכב מתפרקים, שאותם הם מוכרים כדי להתפרנס.

את מרבית הזבל שהם אוספים, מרכזים "הזבאלין" על גגות הבתים והמרפסות של בתיהם.

בשכונה בניינים וחנויות רבות, אך רק עשירית מתושביה מחוברים באופן מוסדר לרשתות החשמל, המים והביוב.


הנה סיפורה של שכונת ה"זבאלין" הממחזרת:

https://youtu.be/osxBLVwX6FQ


החיים בזאבאלין:

https://youtu.be/phpDOvkEZZk


ליד השכונה נמצאת כנסיית המערה העתיקה והמדהימה:

https://youtu.be/FUH-vpR81M4


בקורונה ננטשים האנשים כאן לגורלם הקשה:

https://youtu.be/lcYTfaaxwFc


וסרט תיעודי על שכונת זבאלין שבקהיר (מתורגם):

https://youtu.be/17-i0LLVFAY?long=yes