מהו סיעור מוחין?
סיעור מוחות (Brainstorming) הוא תהליך חשיבה קבוצתי, העלאת רעיונות בקבוצה. בסיעור המוחות יושבים חברי הקבוצה ו"זורקים רעיונות". הללו שנרשמים ומעובדים בקבוצה, בכדי להגיע להחלטות משותפות.
בשנות ה-50 אימצו ארגונים את סיעור המוחות בהתלהבות רבה, שכן הרעיון החדשני סייע לייצר רעיונות ופתרונות בפיתוח מוצרים ושירותים חדשים. היתרונות בו היו העושר הרעיוני, היצירתיות, העיבוד המשותף והמהירות היחסית של ההגעה לתוצרים. בסיעור מוחות מגוייסות יכולות היצירה של הקבוצה כולה, כדי לפתור בעיות ולפתח רעיונות, במהירות יחסית.
המושג " סיעור מוחות" נולד בשנות ה-50 בספרו של אלכס פ. אוסבורן "Applied Imagination". אוסבורן הסביר שכדי שסיעור המוחות יצליח, חשוב מאד לאפשר לאנשים להשמיע רעיונות מבלי שיוגדרו כמגוחכים. היצירתיות היא תהליך עדין שחשוב לעודד בו ולהרגיע ולאסור על לעג ושיפוט. כדאי אף לשכוח בשלב הראשון מאיכות ולשאוף לכמות של רעיונות. חשוב להמשיך גם אם וכשהדף יתמלא בשטויות, כי כך מאפשרים לדימיון להשתחרר והמוח מספק את הסחורה.
סיעור מוצלח לא יהיה בזריקת רעיונות מיידית לאוויר, אלא בכך שנותנים זמן למשתתפים להעלות קודם את רעיונותיהם על הכתב, בפרטיות. לאחר מכן רושמים את כל הרעיונות לעיני כולם, מבלי לשפוט אותם. מקדישים עוד מעט זמן כדי להעלות רעיונות חדשים שנבטו מהרעיונות שנרשמו על הלוח. בשלב הבא עורכים סינון ראשוני של הרעיונות, אם הקבוצה גדולה אז רצוי בצוות מצומצם. לבסוף עורכים דיון משותף ברעיונות שנשארו ובוחרים את הטובים מביניהם.
אלכס אוסבורן כתב בספר על השיטה. הוא תאר את הכללים לקיום של סיעור מוחות יעיל וביניהם הרעיונות הבאים:
פתיחות - יש להימנע משיפוטיות.
אל חשש - חשוב לומר כל רעיון שעולה בראשכם.
ריבוי - ככל שיירבו הרעיונות זה טוב.
פיתוח - מומלץ לייצר רעיונות מתוך רעיונות של אחרים.
סיעור מוחות (Brainstorming) הוא תהליך חשיבה קבוצתי, העלאת רעיונות בקבוצה. בסיעור המוחות יושבים חברי הקבוצה ו"זורקים רעיונות". הללו שנרשמים ומעובדים בקבוצה, בכדי להגיע להחלטות משותפות.
בשנות ה-50 אימצו ארגונים את סיעור המוחות בהתלהבות רבה, שכן הרעיון החדשני סייע לייצר רעיונות ופתרונות בפיתוח מוצרים ושירותים חדשים. היתרונות בו היו העושר הרעיוני, היצירתיות, העיבוד המשותף והמהירות היחסית של ההגעה לתוצרים. בסיעור מוחות מגוייסות יכולות היצירה של הקבוצה כולה, כדי לפתור בעיות ולפתח רעיונות, במהירות יחסית.
המושג " סיעור מוחות" נולד בשנות ה-50 בספרו של אלכס פ. אוסבורן "Applied Imagination". אוסבורן הסביר שכדי שסיעור המוחות יצליח, חשוב מאד לאפשר לאנשים להשמיע רעיונות מבלי שיוגדרו כמגוחכים. היצירתיות היא תהליך עדין שחשוב לעודד בו ולהרגיע ולאסור על לעג ושיפוט. כדאי אף לשכוח בשלב הראשון מאיכות ולשאוף לכמות של רעיונות. חשוב להמשיך גם אם וכשהדף יתמלא בשטויות, כי כך מאפשרים לדימיון להשתחרר והמוח מספק את הסחורה.
סיעור מוצלח לא יהיה בזריקת רעיונות מיידית לאוויר, אלא בכך שנותנים זמן למשתתפים להעלות קודם את רעיונותיהם על הכתב, בפרטיות. לאחר מכן רושמים את כל הרעיונות לעיני כולם, מבלי לשפוט אותם. מקדישים עוד מעט זמן כדי להעלות רעיונות חדשים שנבטו מהרעיונות שנרשמו על הלוח. בשלב הבא עורכים סינון ראשוני של הרעיונות, אם הקבוצה גדולה אז רצוי בצוות מצומצם. לבסוף עורכים דיון משותף ברעיונות שנשארו ובוחרים את הטובים מביניהם.
אלכס אוסבורן כתב בספר על השיטה. הוא תאר את הכללים לקיום של סיעור מוחות יעיל וביניהם הרעיונות הבאים:
פתיחות - יש להימנע משיפוטיות.
אל חשש - חשוב לומר כל רעיון שעולה בראשכם.
ריבוי - ככל שיירבו הרעיונות זה טוב.
פיתוח - מומלץ לייצר רעיונות מתוך רעיונות של אחרים.
