מהי המוסיקה של רצח רבין?
הרצח המזעזע של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, לאחר הפגנה למען השלום, בשנת 1995, היה אירוע מזעזע וקשה, שמדינת ישראל והציבור הישראלי לא הכירו כמוהו קודם לכן. ההתמודדות הציבורית עם הרצח וההלם שבא בעקבותיו היו עצומים.
ערוץ 2, אז ערוץ טלוויזיה חדש ובתחילת דרכו, הפך את האירוע לטקס אשכבה ארוך, בן שבוע ויותר. הוא עשה זאת בעזרת מוסיקה. מוסיקה קלאסית, דתית, נוצרית.
לא סתם מוסיקה הייתה שם. לזכר רבין חיפשו שם את התותחים הכי כבדים שאפשר היה. היה זה באך שהתגייס לבכות את מות המנהיג היהודי, בחלק האחרון של יצירה נוצרית דתית שלו, המיסה בסי מינור.
הקטע שליווה את הימים הללו בערוץ 2, היה פרק מתוך המיסה בסי מינור של יוהן סבסטיאן באך. המיסה היא התפילה הקתולית והקטע שנבחר נקרא בלטינית אַגנוּס דֶאִי (Agnus Dei). פירוש שמו בעברית "שֶׂה הָאֱלוֹהִים".
אגנוס דאי הוא הכינוי לו זכה ישו בברית החדשה והדימוי היה מושלם. שניהם, ישו ורבין, היו כמו שֶׂה האלוהים, שהוקרב על מזבח המטרה העליונה.
האם גאון מי שחשב על זה בערוץ 2. או שזה היה צירוף מקרים?
יש רגעים בהיסטוריה שבהם פוגשת האמנות את האירועים. מלינקולן שנרצח בתאטרון ועד רבין שנרצח רגע לאחר שירת "שיר לשלום", עובר קו דק אבל ברור, של רגע בו האמנות מהווה במה או פסקול לדרמות היסטוריות ואירועים משמעותיים במיוחד בחייה של אומה.
אחרי הרצח נכתבו שירים רבים לזכר הרצח והמנהיג. נעמי שמר שלפה את מילותיו של וולט וויטמן ותרגמה ל"הו קפיטן". חבריו של רבין נזכרו שאת "שיר הָרֵעוּת" של חיים גורי וסשה ארגוב הוא הכי אהב בעולם.
אבל דומה שאיש לא התקרב ביכולתו לבטא את הכאב כמו באך, מלחין שחי 200 שנה לפני כן ועשה עבודה מושלמת, חוצה תקופות ותרבויות, כדי לקונן על מותו של ראש ממשלת ישראל המת, מבלי שזכה להכירו כמובן.
אז כשבאך כתב את המיסה בסי מינור, הוא חשב על ישו. אנחנו, מאות שנים אחר כך, בכינו על רבין.
הרצח המזעזע של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, לאחר הפגנה למען השלום, בשנת 1995, היה אירוע מזעזע וקשה, שמדינת ישראל והציבור הישראלי לא הכירו כמוהו קודם לכן. ההתמודדות הציבורית עם הרצח וההלם שבא בעקבותיו היו עצומים.
ערוץ 2, אז ערוץ טלוויזיה חדש ובתחילת דרכו, הפך את האירוע לטקס אשכבה ארוך, בן שבוע ויותר. הוא עשה זאת בעזרת מוסיקה. מוסיקה קלאסית, דתית, נוצרית.
לא סתם מוסיקה הייתה שם. לזכר רבין חיפשו שם את התותחים הכי כבדים שאפשר היה. היה זה באך שהתגייס לבכות את מות המנהיג היהודי, בחלק האחרון של יצירה נוצרית דתית שלו, המיסה בסי מינור.
הקטע שליווה את הימים הללו בערוץ 2, היה פרק מתוך המיסה בסי מינור של יוהן סבסטיאן באך. המיסה היא התפילה הקתולית והקטע שנבחר נקרא בלטינית אַגנוּס דֶאִי (Agnus Dei). פירוש שמו בעברית "שֶׂה הָאֱלוֹהִים".
אגנוס דאי הוא הכינוי לו זכה ישו בברית החדשה והדימוי היה מושלם. שניהם, ישו ורבין, היו כמו שֶׂה האלוהים, שהוקרב על מזבח המטרה העליונה.
האם גאון מי שחשב על זה בערוץ 2. או שזה היה צירוף מקרים?
יש רגעים בהיסטוריה שבהם פוגשת האמנות את האירועים. מלינקולן שנרצח בתאטרון ועד רבין שנרצח רגע לאחר שירת "שיר לשלום", עובר קו דק אבל ברור, של רגע בו האמנות מהווה במה או פסקול לדרמות היסטוריות ואירועים משמעותיים במיוחד בחייה של אומה.
אחרי הרצח נכתבו שירים רבים לזכר הרצח והמנהיג. נעמי שמר שלפה את מילותיו של וולט וויטמן ותרגמה ל"הו קפיטן". חבריו של רבין נזכרו שאת "שיר הָרֵעוּת" של חיים גורי וסשה ארגוב הוא הכי אהב בעולם.
אבל דומה שאיש לא התקרב ביכולתו לבטא את הכאב כמו באך, מלחין שחי 200 שנה לפני כן ועשה עבודה מושלמת, חוצה תקופות ותרבויות, כדי לקונן על מותו של ראש ממשלת ישראל המת, מבלי שזכה להכירו כמובן.
אז כשבאך כתב את המיסה בסי מינור, הוא חשב על ישו. אנחנו, מאות שנים אחר כך, בכינו על רבין.
