מי המציא את הסטטוסקופ של הרופאים?

הסטטוסקופ (Stethoscope), יש הכותבים סטתוסקופ, הומצא בתחילת המאה ה-19, על ידי הרופא והממציא הצרפתי רנה לאנק (Rene Laennec), הוא נראה אז כצינור עץ חלול. באמצעותו האזין הרופא לקולות הגוף באוזן אחת ולא התקרב בצורה מביכה ופולשנית לגוף החולה.

כך נולד הסטטוסקופ של הרופא. אבל השימוש בצליל למטרה זו שימש ברפואה כבר אלף שנים, כשהרופא נהג להצמיד את אוזנו לחזה החולה ולאזין היטב.

עם הזמן שופר הסטטוסקופ לכדי שני צינורות גמישים שהתחברו לעיגולים מתכתיים, שבהם היו ממברנות שקולטות את הצלילים מפנים הגוף. באמצעות המתקן החדש יכולים היו הרופאים להאזין לצלילי הגוף בשתי האוזניים.

הסטתוסקופ התגלה כמכשיר כה יעיל עד שהוא אומץ על ידי בעלי מקצוע נוספים. מכונאים השתמשו בו לאיתור מיקום של דליפות במנועי מכוניות, בנאים החלו לזהות בעזרתו חללים בתוך הקירות וכך הלאה.

כיום רואים כבר את סופו של הסטתוסקופ כמכשיר רפואי. בעקבות מכשיר הסי-טי, שכבר עשרות שנים מראה לרופאים בדיוק מה קורה בתוך הגוף, פותחו בעשורים האחרונים מכשירים רבים וזעירים, המציגים יכולות בדיקה גבוהות בהרבה מאלה של הסטתוסקופ המיושן.

כשיהפכו מכשירים כאלו לזולים וזמינים יותר, הם מאיימים להפוך אותו לפריט אספנות ולשלוח אותו למוזיאון לתולדות הרפואה.

כך נולד הסטטוסקופ של הרופאים (מתורגם):

וכך ניתן לייצר סטטוסקופ פשוט בבית: