מהי אירלנד?
יש המכנים את אירלנד "אי האזמרגד". האי הזה הוא אכן מהיפים בעולם. אירלנד היא ארץ ירוקה שגווני הירוק שבה הם אינסופיים כמעט, גם במבחר וגם בגוון. משום כך היא מכונה לעיתים גם "האי הירוק".
חוץ מגווני הירוק המגוונים שבו, יש באירלנד אתרים פרהיסטוריים מרתקים, כפרי דייגים שלווים ונעימים, סיפורים היסטוריים דרמטיים ורבי-תהפוכות וצוקים מהמרהיבים בעולם שנופלים אל האוקיינוס.
ההיסטוריה של אירלנד השאירו בה לא מעט פצעים. במאה ה-17 פלש אליה קרומוול האנגלי והפך אותה לחלק מהאימפריה. רעב תפוחי האדמה הגדול חיסל במאה ה-19 אחוזים ניכרים מאוכלוסייתה ורבים אחרים היגרו אז לאמריקה.
אירלנד היתה מהארצות הראשונות שקיבלו על עצמן את הנצרות. משום כך, היא כונתה בימי הביניים "אי הקדושים". עד היום יש בזהות שלה שני יסודות חברתיים שפועלים במקביל - מצד אחד היסוד הקתולי ומאידך - היסוד הקלטי העתיק. על אף הקנאות הקתולית ומלחמתה בפגאניזם, בעבודת האלילים, לא נדחקו היסודות הקלטיים מפני הנצרות. לצד מבנים ושרידים קלטיים מרשימים, אירלנד והחברה האירית רוויים במיתוסים ובאמונות עממיות קדומות.
אירלנד היא לא אירלנד בלי המוסיקה, הנוכחת בכל פינה. מהמוסיקה הקלטית העתיקה ועד מוסיקת העם האירית, שהיא גם בסיס לריקודים עם הזרועות הצמודות לגוף, אלו שהניבו עם השנים גם את ריקוד הסטפס המפורסם. בל נשכח את הרוק האירי, שהביא לעולם מגוון של אמנים מפורסמים, מלהקת U2 ועד הלהקה המשפחתית "The Corrs".
והאלכוהול האירי גם הוא ראוי שיוזכר. אמנם אירלנד היא מולדת הויסקי אבל המשקה הלאומי בה הוא הבירה דווקא. ואכן - הבירה בדאבלין, בירת אירלנד, היא אכן הצלחה מסחררת. יש בדאבלין לבדה מעל 1000 פאבים, שבהם זורמת הבירה כמו מים, ערב אחרי ערב. חלק גדול מהם מרוכז ב"טמפל בר" - רחוב הפאבים וחיי הלילה התוסס של דבלין.
שכן הפאב האירי הוא לא רק מקום לשתות בו אלכוהול. הפאב הוא מקום המפגש ומוסד חברתי חשוב בחברה האירית. מעבר לבירה השחורה הפופולארית, זה המקום לשמוע מה קורה, להחליף דעות על החדשות, להאזין למוסיקה וכמובן - לשיר ולרקוד עם חברים.
יש המכנים את אירלנד "אי האזמרגד". האי הזה הוא אכן מהיפים בעולם. אירלנד היא ארץ ירוקה שגווני הירוק שבה הם אינסופיים כמעט, גם במבחר וגם בגוון. משום כך היא מכונה לעיתים גם "האי הירוק".
חוץ מגווני הירוק המגוונים שבו, יש באירלנד אתרים פרהיסטוריים מרתקים, כפרי דייגים שלווים ונעימים, סיפורים היסטוריים דרמטיים ורבי-תהפוכות וצוקים מהמרהיבים בעולם שנופלים אל האוקיינוס.
ההיסטוריה של אירלנד השאירו בה לא מעט פצעים. במאה ה-17 פלש אליה קרומוול האנגלי והפך אותה לחלק מהאימפריה. רעב תפוחי האדמה הגדול חיסל במאה ה-19 אחוזים ניכרים מאוכלוסייתה ורבים אחרים היגרו אז לאמריקה.
אירלנד היתה מהארצות הראשונות שקיבלו על עצמן את הנצרות. משום כך, היא כונתה בימי הביניים "אי הקדושים". עד היום יש בזהות שלה שני יסודות חברתיים שפועלים במקביל - מצד אחד היסוד הקתולי ומאידך - היסוד הקלטי העתיק. על אף הקנאות הקתולית ומלחמתה בפגאניזם, בעבודת האלילים, לא נדחקו היסודות הקלטיים מפני הנצרות. לצד מבנים ושרידים קלטיים מרשימים, אירלנד והחברה האירית רוויים במיתוסים ובאמונות עממיות קדומות.
אירלנד היא לא אירלנד בלי המוסיקה, הנוכחת בכל פינה. מהמוסיקה הקלטית העתיקה ועד מוסיקת העם האירית, שהיא גם בסיס לריקודים עם הזרועות הצמודות לגוף, אלו שהניבו עם השנים גם את ריקוד הסטפס המפורסם. בל נשכח את הרוק האירי, שהביא לעולם מגוון של אמנים מפורסמים, מלהקת U2 ועד הלהקה המשפחתית "The Corrs".
והאלכוהול האירי גם הוא ראוי שיוזכר. אמנם אירלנד היא מולדת הויסקי אבל המשקה הלאומי בה הוא הבירה דווקא. ואכן - הבירה בדאבלין, בירת אירלנד, היא אכן הצלחה מסחררת. יש בדאבלין לבדה מעל 1000 פאבים, שבהם זורמת הבירה כמו מים, ערב אחרי ערב. חלק גדול מהם מרוכז ב"טמפל בר" - רחוב הפאבים וחיי הלילה התוסס של דבלין.
שכן הפאב האירי הוא לא רק מקום לשתות בו אלכוהול. הפאב הוא מקום המפגש ומוסד חברתי חשוב בחברה האירית. מעבר לבירה השחורה הפופולארית, זה המקום לשמוע מה קורה, להחליף דעות על החדשות, להאזין למוסיקה וכמובן - לשיר ולרקוד עם חברים.
קישורים מצורפים: