מי המציא את הסביבונים?
על אף שהמשחק בסביבון (dreidel) בחג החנוכה כל כך אהוב אצלנו היהודים, מסתבר שהוא בכלל לא נולד ביהדות.
מדובר במשחק עתיק, משחק מזל שכבר ברומא העתיקה נהגו לשחק בו. בחפירות ארכאולוגיות שנעשו באי סרדינה שליד איטליה, נמצאו סביבוני משחק רומיים מן העת העתיקה.
מאז העת העתיקה המשיך הסביבון להיות משחק פופולארי באירופה. משהגיע עד גרמניה "גילו" אותו יהודי אשכנז ושם הוא ככל הנראה נוסף למשחקי החנוכה האחרים - קלפים, שחמט ודמקה.
הסביבון היה אז כאמור סוג של משחק מזל, שעל כל אחד מארבעת צדדיו צוינה אות של הפסד או זכייה, כל משתתף היה מסובב אז את הסביבון, שעליו היו חרותות האותיות N,G, H, S. הן היו קיצור של המילים הגרמניות שאמרו במה זוכה המסובב. ניכסט (כלום), גאנץ (הכול), האלב (חצי) ושטאל (שים), שבו גם מפסידים וגם שמים כסף נוסף אל הקופה.
היהודים נהגו לשחק בו על אגוזים וסוכריות ומדי פעם גם על דמי החנוכה שקיבלו הילדים. האותיות הלטיניות הומרו באותיות עבריות מקבילות ונמצא להן פירוש יהודי שהתאים היטב לחנוכה. כך הפכו האותיות N,G, H, S לאותיות המקבילות: נ, ג, ה, ש - קיצור של "נס גדול היה שם". כמובן שה"שם" התייחס לארץ ישראל ולנס פך השמן.
כך הפך משחק ההימורים האירופי, אם תרצו מעין סוג של רוֹלֶטָה עתיקה, לסמל בחג החנוכה המאזכר את... ניצחון המכבים היהודים על היוונים.
עם השנים נולדה הציונות וצעירים רבים החלו לעלות בעליות לארץ ישראל. לא ברור מי ומתי בדיוק, אבל בשלב כלשהו הוחלט לשנות את האות האחרונה בסביבון לאות פ'. כך הובהר גם על גבי הסביבון המעבר ההיסטורי, מ"שם" ל"פה" והודגש שהנס הגדול של חנוכה התרחש בארץ ישראל, ממש פה.
על שם התנועה הסיבובית שלו זכה הסביבון אז ביידיש לשם "דריידל". זה יהפוך גם לשמו באנגלית. גם שמו הערבי "פוֹרְפֶרָה" מציין את תנועתו הסיבובית של הסביבון.
על אף שהמשחק בסביבון (dreidel) בחג החנוכה כל כך אהוב אצלנו היהודים, מסתבר שהוא בכלל לא נולד ביהדות.
מדובר במשחק עתיק, משחק מזל שכבר ברומא העתיקה נהגו לשחק בו. בחפירות ארכאולוגיות שנעשו באי סרדינה שליד איטליה, נמצאו סביבוני משחק רומיים מן העת העתיקה.
מאז העת העתיקה המשיך הסביבון להיות משחק פופולארי באירופה. משהגיע עד גרמניה "גילו" אותו יהודי אשכנז ושם הוא ככל הנראה נוסף למשחקי החנוכה האחרים - קלפים, שחמט ודמקה.
הסביבון היה אז כאמור סוג של משחק מזל, שעל כל אחד מארבעת צדדיו צוינה אות של הפסד או זכייה, כל משתתף היה מסובב אז את הסביבון, שעליו היו חרותות האותיות N,G, H, S. הן היו קיצור של המילים הגרמניות שאמרו במה זוכה המסובב. ניכסט (כלום), גאנץ (הכול), האלב (חצי) ושטאל (שים), שבו גם מפסידים וגם שמים כסף נוסף אל הקופה.
היהודים נהגו לשחק בו על אגוזים וסוכריות ומדי פעם גם על דמי החנוכה שקיבלו הילדים. האותיות הלטיניות הומרו באותיות עבריות מקבילות ונמצא להן פירוש יהודי שהתאים היטב לחנוכה. כך הפכו האותיות N,G, H, S לאותיות המקבילות: נ, ג, ה, ש - קיצור של "נס גדול היה שם". כמובן שה"שם" התייחס לארץ ישראל ולנס פך השמן.
כך הפך משחק ההימורים האירופי, אם תרצו מעין סוג של רוֹלֶטָה עתיקה, לסמל בחג החנוכה המאזכר את... ניצחון המכבים היהודים על היוונים.
עם השנים נולדה הציונות וצעירים רבים החלו לעלות בעליות לארץ ישראל. לא ברור מי ומתי בדיוק, אבל בשלב כלשהו הוחלט לשנות את האות האחרונה בסביבון לאות פ'. כך הובהר גם על גבי הסביבון המעבר ההיסטורי, מ"שם" ל"פה" והודגש שהנס הגדול של חנוכה התרחש בארץ ישראל, ממש פה.
על שם התנועה הסיבובית שלו זכה הסביבון אז ביידיש לשם "דריידל". זה יהפוך גם לשמו באנגלית. גם שמו הערבי "פוֹרְפֶרָה" מציין את תנועתו הסיבובית של הסביבון.
