מהו הארכאופטריקס שהיה החוליה החסרה?
ארכאופטריקס (Archaeopteryx) היה ראשון העופות בהיסטוריה. הוא התפתח מהדינוזאורים וממנו נולדו העופות.
המושג "החוליה החסרה" שגור בהקשרים שונים במדע ובהקשר לתיאוריות שונות שמנסים למצוא להן הוכחות במציאות. בהקשר למחקר הדינוזאורים הייתה חולייה שחסרה לחוקרים במשך זמן רב. היא קשורה לתיאוריה שלפיה מוצאן של הציפורים הוא מהדינוזאורים.
במשך שנים רבות זכתה התיאוריה הזו לתמיכה רבה בקרב החוקרים, אבל על אף ההגיון שבה, בדמיון שבין עצמות הציפורים לתכונות של דינוזאורים מעופפים ואחרים, חסרו ממצאים מסוימים בשטח, שיוכיחו מעל לכל ספק את ממשות הקשר הזה.
הכל השתנה כשנמצא בגרמניה מאובן של בעל חיים שקיבל את השם ארכאופטריקס. זה היה מאובן של ציפור בת כ-150 מיליון שנים. עד שהחלו החוקרים לבחון אותו לעומק הוא נראה כמו כל ציפור נכחדת. אבל כשבחנו החוקרים את המאובן הזה הם הבינו שנמצאה ה"חוליה החסרה", זו שמחברת בין הדינוזאורים לציפורים.
קראו לה הארכאופטריקס והיא הייתה ציפור עם תכונות נדירות של דינוזאור. החוקרים נוטים לראות בארכאופטריקס את הציפור הקדומה ביותר שהתקיימה על פני כדור הארץ. הוא היה מעין זוחל מעופף, בגודל של עורב, שהיו לו נוצות של ציפור. המדהים היה שעל שתי כנפיו היו שתי רגליים קטנות ומנוונות. הן היו בנוסף לרגלי הציפור הרגילות שלו - כלומר הוא היה ציפור עם 4 רגליים!
זה לא היה הכל. בפיו של הארכאופטריקס היו שיניים. לשום ציפור בימינו אין שיניים. לדינוזאורים ולזוחלים, לעומת זאת, יש גם יש. לפי כל הסימנים עיקר מזונות היו זוחלים קטנים וחרקים.
כך נמצאה החוליה שמקשרת בין הזוחלים הגדולים שנקראים דינוזאורים לבין הציפורים של ימינו. בהמשך נמצאו סימנים נוספים שחיברו בין בעלי החיים הללו. אחד מהם, למשל, הוא דינוזאור שקיבל את השם "ארוסטיאון". היו לו זרועות ארוכות, שהחוקרים משערים שהן שהפכו במהלך האבולוציה לכנפיים. גם העצמות החלולות שלו, שנמצאו במאובנים בפטגוניה שבארגנטינה, מזכירות את עצמותיהן החלולות של הציפורים, עצמות שמאפשרות להן להיות קלות יותר ולעוף באוויר, כמו גם לנשום טוב יותר.
ארכאופטריקס (Archaeopteryx) היה ראשון העופות בהיסטוריה. הוא התפתח מהדינוזאורים וממנו נולדו העופות.
המושג "החוליה החסרה" שגור בהקשרים שונים במדע ובהקשר לתיאוריות שונות שמנסים למצוא להן הוכחות במציאות. בהקשר למחקר הדינוזאורים הייתה חולייה שחסרה לחוקרים במשך זמן רב. היא קשורה לתיאוריה שלפיה מוצאן של הציפורים הוא מהדינוזאורים.
במשך שנים רבות זכתה התיאוריה הזו לתמיכה רבה בקרב החוקרים, אבל על אף ההגיון שבה, בדמיון שבין עצמות הציפורים לתכונות של דינוזאורים מעופפים ואחרים, חסרו ממצאים מסוימים בשטח, שיוכיחו מעל לכל ספק את ממשות הקשר הזה.
הכל השתנה כשנמצא בגרמניה מאובן של בעל חיים שקיבל את השם ארכאופטריקס. זה היה מאובן של ציפור בת כ-150 מיליון שנים. עד שהחלו החוקרים לבחון אותו לעומק הוא נראה כמו כל ציפור נכחדת. אבל כשבחנו החוקרים את המאובן הזה הם הבינו שנמצאה ה"חוליה החסרה", זו שמחברת בין הדינוזאורים לציפורים.
קראו לה הארכאופטריקס והיא הייתה ציפור עם תכונות נדירות של דינוזאור. החוקרים נוטים לראות בארכאופטריקס את הציפור הקדומה ביותר שהתקיימה על פני כדור הארץ. הוא היה מעין זוחל מעופף, בגודל של עורב, שהיו לו נוצות של ציפור. המדהים היה שעל שתי כנפיו היו שתי רגליים קטנות ומנוונות. הן היו בנוסף לרגלי הציפור הרגילות שלו - כלומר הוא היה ציפור עם 4 רגליים!
זה לא היה הכל. בפיו של הארכאופטריקס היו שיניים. לשום ציפור בימינו אין שיניים. לדינוזאורים ולזוחלים, לעומת זאת, יש גם יש. לפי כל הסימנים עיקר מזונות היו זוחלים קטנים וחרקים.
כך נמצאה החוליה שמקשרת בין הזוחלים הגדולים שנקראים דינוזאורים לבין הציפורים של ימינו. בהמשך נמצאו סימנים נוספים שחיברו בין בעלי החיים הללו. אחד מהם, למשל, הוא דינוזאור שקיבל את השם "ארוסטיאון". היו לו זרועות ארוכות, שהחוקרים משערים שהן שהפכו במהלך האבולוציה לכנפיים. גם העצמות החלולות שלו, שנמצאו במאובנים בפטגוניה שבארגנטינה, מזכירות את עצמותיהן החלולות של הציפורים, עצמות שמאפשרות להן להיות קלות יותר ולעוף באוויר, כמו גם לנשום טוב יותר.
