מהן חגיגות הצבע בעולם?
כנראה שפסטיבל ההולי (Holi Festival), בחג תחילת האביב ההודי, היה הראשון מבין חגיגות הצבעים (Color celebrations) בעולם. הוא נולד מפולחן הינדואיסטי ועם הזמן הדביק את העולם בהתלהבות.
בחגיגה השנתית הזו מפזרים על החוגגים אבקות בצבעים שונים, אוכלים סוכריות מתוקות בצבעים ורוקדים לצלילי מוזיקה עממית. לחיזוק החוויה "משקים" את הרוקדים במים, שמדביקים את האבקות לגופם. יופי של בלגן.
את החגיגה הזו חוגגים בליל הירח המלא האחרון של החורף. חגיגת ההולי מנציחה את סיפורו האגדי של הוליקה ופרחלד, הוא הנסיך פאראלאדה, שהתמסר לפי המיתולוגיה ההינדואיסטית לפולחן של וישנו, האל שאחראי על הסדר של היקום.
תיירים ואורחים מצטרפים גם הם לחגיגה. קשה שלא להתלהב ולרצות להצטרף למקומיים שנסחפים להתפרעות הצבעים המלהיבה. כך כולם עם כולם, מקומיים וזרים, חוגגים את הצבע והופכים את רחובות הערים לזירת קרב מדומה, מפוצצת בצבעים של אושר ושמחה.
פסטיבל ההולי כבר מזמן אינו היחיד שבו כולם צובעים את כולם. מסיבות הצבע וחגיגות הצביעה ההמונית התפשטו למקומות רבים בעולם. תרבות מסיבות הריקודים העצומות הללו מוסיפה לא פעם שלל צבעים למדורת המוסיקה שנותנת בראש, בחסות הדי ג'ייז הגדולים.
אבל במקומות אחרים אין מסורת או סיבה תרבותית לצביעת האנשים, אלא יותר אימוץ של חוויה מהממת ופסיכדלית, עת המוני אדם רוקדים בטירוף, לצלילי מוסיקה קצבית, כשהם צבועים בשלל גווני הקשת. זוהי פסיכדליה עכשווית והמשך טבעי וססגוני, אם תרצו, למסיבות הרייב בטבע, רק עם פחות סמים...
כנראה שפסטיבל ההולי (Holi Festival), בחג תחילת האביב ההודי, היה הראשון מבין חגיגות הצבעים (Color celebrations) בעולם. הוא נולד מפולחן הינדואיסטי ועם הזמן הדביק את העולם בהתלהבות.
בחגיגה השנתית הזו מפזרים על החוגגים אבקות בצבעים שונים, אוכלים סוכריות מתוקות בצבעים ורוקדים לצלילי מוזיקה עממית. לחיזוק החוויה "משקים" את הרוקדים במים, שמדביקים את האבקות לגופם. יופי של בלגן.
את החגיגה הזו חוגגים בליל הירח המלא האחרון של החורף. חגיגת ההולי מנציחה את סיפורו האגדי של הוליקה ופרחלד, הוא הנסיך פאראלאדה, שהתמסר לפי המיתולוגיה ההינדואיסטית לפולחן של וישנו, האל שאחראי על הסדר של היקום.
תיירים ואורחים מצטרפים גם הם לחגיגה. קשה שלא להתלהב ולרצות להצטרף למקומיים שנסחפים להתפרעות הצבעים המלהיבה. כך כולם עם כולם, מקומיים וזרים, חוגגים את הצבע והופכים את רחובות הערים לזירת קרב מדומה, מפוצצת בצבעים של אושר ושמחה.
פסטיבל ההולי כבר מזמן אינו היחיד שבו כולם צובעים את כולם. מסיבות הצבע וחגיגות הצביעה ההמונית התפשטו למקומות רבים בעולם. תרבות מסיבות הריקודים העצומות הללו מוסיפה לא פעם שלל צבעים למדורת המוסיקה שנותנת בראש, בחסות הדי ג'ייז הגדולים.
אבל במקומות אחרים אין מסורת או סיבה תרבותית לצביעת האנשים, אלא יותר אימוץ של חוויה מהממת ופסיכדלית, עת המוני אדם רוקדים בטירוף, לצלילי מוסיקה קצבית, כשהם צבועים בשלל גווני הקשת. זוהי פסיכדליה עכשווית והמשך טבעי וססגוני, אם תרצו, למסיבות הרייב בטבע, רק עם פחות סמים...