כיצד נהג האדם הקדמון להצית אש?
הדלקת האש הקדומה לא נוצרה ביום אחד. בראשית סביר שגילה האדם הקדמון את האש הדולקת, לאחר שזו ניצתה ממכת ברק, מקרני השמש בחום הקיץ או מהתפרצות של הר געש.
האם האסימון שלהם נפל כשטעמו הקדמונים את בשרם של בעלי חיים החרוכים שנשארו בשטח אחרי השריפה? - זה לא היה רק טעים אלא גם בריא יותר.
לאחר שגילו שהיא גם מחממת בלילות הקרים ומרתיעה טורפים, הם החלו שומרים את האש. אש כל כך שימושית, הם הבינו, כדאי שלא תכבה. השמירה על הגחלת היא משימה חשובה, שתהפוך מאז לביטוי סמלי להמשכיות בחיים.
אבל האדם הקדמון לא הסתפק בלשמור על האש. במשך הזמן הוא למד להצית אש בעצמו, בעזרת שיטות קדומות שגילה.
יש טענה שהשיטה הראשונה שבהן התגלתה כבר לפני כ-180.000 שנה. היא הייתה שימושית רק במקומות יבשים וחמים. שם גילו הקדמונים, ככל הנראה, שהבערת האש אפשרית באמצעות חיכוך של מקל עץ יבש וקשה בתוך חריץ או נקב שעשו בפיסת עץ שטוחה. החימום שיצר החיכוך של העץ בעץ הביא להצתה של העץ.
במקומות קרים יותר ובתקופות מאוחרות יותר למדו להצית אש בשיטה אחרת, של חיכוך שתי אבני צור אחת בשנייה. סביר שהאדם הקדמון גילה את השיטה כשהכין כלי צור פשוטים ושם לב שמדי פעם נוצר בחיכוך בין אבני הצור ניצוץ. כשהבין שהניצוץ יכול להצית אש, נולדה שיטת ההצתה שתהיה הבסיס למצית שמשמש את האדם עד ימינו.
בהמשך ההיסטוריה גילו היוונים והסינים הקדמונים שניתן להשתמש בעדשת זכוכית כדי לכנס את קרני השמש לנקודה אחת, לחמם אותה מאד וכך להצית בה אש. השיטה הזו הביאה לאחד הגילויים החשובים והראשונים של האופטיקה, שתהפוך בהמשך ההיסטוריה למדע של ממש.
השליטה באש תביא את האדם הקדמון לשליטה הרבה יותר טוב בניהול חייו. האנרגיה שתיווצר מחום האש תהיה הכוח שיניע את המכונות הראשונות בעולם ומשם ימצאו עוד ועוד אמצעים ליצירתה. בתגית ביות האש תוכלו להכיר את הקידמה שאפשרה האש הזו לכל המין האנושי.
הדלקת האש הקדומה לא נוצרה ביום אחד. בראשית סביר שגילה האדם הקדמון את האש הדולקת, לאחר שזו ניצתה ממכת ברק, מקרני השמש בחום הקיץ או מהתפרצות של הר געש.
האם האסימון שלהם נפל כשטעמו הקדמונים את בשרם של בעלי חיים החרוכים שנשארו בשטח אחרי השריפה? - זה לא היה רק טעים אלא גם בריא יותר.
לאחר שגילו שהיא גם מחממת בלילות הקרים ומרתיעה טורפים, הם החלו שומרים את האש. אש כל כך שימושית, הם הבינו, כדאי שלא תכבה. השמירה על הגחלת היא משימה חשובה, שתהפוך מאז לביטוי סמלי להמשכיות בחיים.
אבל האדם הקדמון לא הסתפק בלשמור על האש. במשך הזמן הוא למד להצית אש בעצמו, בעזרת שיטות קדומות שגילה.
יש טענה שהשיטה הראשונה שבהן התגלתה כבר לפני כ-180.000 שנה. היא הייתה שימושית רק במקומות יבשים וחמים. שם גילו הקדמונים, ככל הנראה, שהבערת האש אפשרית באמצעות חיכוך של מקל עץ יבש וקשה בתוך חריץ או נקב שעשו בפיסת עץ שטוחה. החימום שיצר החיכוך של העץ בעץ הביא להצתה של העץ.
במקומות קרים יותר ובתקופות מאוחרות יותר למדו להצית אש בשיטה אחרת, של חיכוך שתי אבני צור אחת בשנייה. סביר שהאדם הקדמון גילה את השיטה כשהכין כלי צור פשוטים ושם לב שמדי פעם נוצר בחיכוך בין אבני הצור ניצוץ. כשהבין שהניצוץ יכול להצית אש, נולדה שיטת ההצתה שתהיה הבסיס למצית שמשמש את האדם עד ימינו.
בהמשך ההיסטוריה גילו היוונים והסינים הקדמונים שניתן להשתמש בעדשת זכוכית כדי לכנס את קרני השמש לנקודה אחת, לחמם אותה מאד וכך להצית בה אש. השיטה הזו הביאה לאחד הגילויים החשובים והראשונים של האופטיקה, שתהפוך בהמשך ההיסטוריה למדע של ממש.
השליטה באש תביא את האדם הקדמון לשליטה הרבה יותר טוב בניהול חייו. האנרגיה שתיווצר מחום האש תהיה הכוח שיניע את המכונות הראשונות בעולם ומשם ימצאו עוד ועוד אמצעים ליצירתה. בתגית ביות האש תוכלו להכיר את הקידמה שאפשרה האש הזו לכל המין האנושי.
