מה זו מכונית השמש?
היא הבטיחה אבל לא הצליחה. מכונית השמש המרהיבה של חברת "סטלה" (Stella Lux Sun car), שם שהוא עצמו היה סוג של טייק אוף על שמה של ה"טסלה" החשמלית, הייתה מכונית השמש מהראשונות הבשלות בעולם המוטורי ומהטובות שבהן בתקופתה.
אמנם כבר בשנת 1978 הופיעה מכונית השמש הבכורה, הרכב הסולארי הראשון, אבל בהמשך הלך והסתבר שהבעיות בפיתוח הזה משמעותיות במיוחד.
מהבעיה המיידית של מה עושה רכב סולארית בימים מעוננים שבהם אין שמש ועד לסוגיות כמו טווח הנסיעה של אנרגיית השמש שיכול לאגור רכב כזה לנסיעות ארוכות.
את שתי הבעיות פתרו בכך שבהווה מדובר כמעט תמיד על רכב היברידי, המתבסס גם על טעינה חשמלית וגם על אגירת אנרגיה מקרני השמש.
כך הצליחה לדוגמה מכונית השמש ההיברידית "סטלה", לנסוע 800 ק"מ בין טעינות, במהירות של רכב רגיל ובזכות קרני השמש שאפשרו את ההגדלה הנאה של הטווח הרגיל שמאפשר רכב חשמלי.
מכל מקום, בשנים האחרונות מצליחות מתחרות חזקות יותר לנצח בזירה הזו. למשל הלייט ייר - מכונית סולארית מרשימה, שהצליחה לנצח את המתחרות שלה ולהפוך ממכונית קונספט למוצר שממש נמכר, גם אם ביוקר רב.
או ה"סונו סיון" שהפכה את הלוחות הסולריים לחלק מגוף הרכב ומבטיחה להימכר בגרושים ביחס למתחרותיה היקרות כל כך.
אז תמיד היו גם כלי רכב סולאריים משעממים, שניסו לעשות את העבודה גם בלי לרגש וגם כאלו שנראו כאילו באו מהעתיד. כמו רכב האפטרה (Aptera) האמריקאי, שכמו נלקח מהעתיד ומבטיח להציע שינוי נהדר. הוא מביא איתו גם בשורה עיצובית וגם יכולת מוטורית לא קטנה.
בכך מקווה האפטרה העכשווית והעתידנית לשלב את כל מה שאמריקה חולמת - גם רכב מרגש, מעוצב כמו מהחלל וכזה שאין לשכנים וגם אחד שמבטיח שביום יום הוא לא יצטרך תחנת הדלק.
היא הבטיחה אבל לא הצליחה. מכונית השמש המרהיבה של חברת "סטלה" (Stella Lux Sun car), שם שהוא עצמו היה סוג של טייק אוף על שמה של ה"טסלה" החשמלית, הייתה מכונית השמש מהראשונות הבשלות בעולם המוטורי ומהטובות שבהן בתקופתה.
אמנם כבר בשנת 1978 הופיעה מכונית השמש הבכורה, הרכב הסולארי הראשון, אבל בהמשך הלך והסתבר שהבעיות בפיתוח הזה משמעותיות במיוחד.
מהבעיה המיידית של מה עושה רכב סולארית בימים מעוננים שבהם אין שמש ועד לסוגיות כמו טווח הנסיעה של אנרגיית השמש שיכול לאגור רכב כזה לנסיעות ארוכות.
את שתי הבעיות פתרו בכך שבהווה מדובר כמעט תמיד על רכב היברידי, המתבסס גם על טעינה חשמלית וגם על אגירת אנרגיה מקרני השמש.
כך הצליחה לדוגמה מכונית השמש ההיברידית "סטלה", לנסוע 800 ק"מ בין טעינות, במהירות של רכב רגיל ובזכות קרני השמש שאפשרו את ההגדלה הנאה של הטווח הרגיל שמאפשר רכב חשמלי.
מכל מקום, בשנים האחרונות מצליחות מתחרות חזקות יותר לנצח בזירה הזו. למשל הלייט ייר - מכונית סולארית מרשימה, שהצליחה לנצח את המתחרות שלה ולהפוך ממכונית קונספט למוצר שממש נמכר, גם אם ביוקר רב.
או ה"סונו סיון" שהפכה את הלוחות הסולריים לחלק מגוף הרכב ומבטיחה להימכר בגרושים ביחס למתחרותיה היקרות כל כך.
אז תמיד היו גם כלי רכב סולאריים משעממים, שניסו לעשות את העבודה גם בלי לרגש וגם כאלו שנראו כאילו באו מהעתיד. כמו רכב האפטרה (Aptera) האמריקאי, שכמו נלקח מהעתיד ומבטיח להציע שינוי נהדר. הוא מביא איתו גם בשורה עיצובית וגם יכולת מוטורית לא קטנה.
בכך מקווה האפטרה העכשווית והעתידנית לשלב את כל מה שאמריקה חולמת - גם רכב מרגש, מעוצב כמו מהחלל וכזה שאין לשכנים וגם אחד שמבטיח שביום יום הוא לא יצטרך תחנת הדלק.
