מיהם הקריוקש של ריו דה ז'ניירו?
"קריוקש" הוא הכינוי של תושבי ריו. את המקום שבו שוכנת ריו דה ז'ניירו גילה בשנת 1502 ספן פורטוגלי בשם גשפר דה למוש. מגלה הארצות שט אז במפרץ גואנברה וכשראה את המפרץ הקסום הוא סבר בטעות שזהו שפך של נהר גדול. מכיוון שזה קרה בתחילת חודש ינואר, הוא העניק לו את השם "ריו דה ז'ניירו" (Rio de Janeiro), שפירושו בפורטוגזית "הנהר של ינואר". בהמשך המאה ה-16, כ-60 שנה מאוחר יותר, נוסדה העיר ריו.
הכינוי שנתנו תושבי ריו דה ז'נרו לעירם הוא "סודדי מָרָביליוזה" (Cidade maravilhosa), בעברית "העיר המופלאה". ואכן, ריו היא אחת הפנינים של דרום אמריקה ומהערים היפות בעולם. יופיה הטבעי מהמם וכולל מפרצים רחבים, חופים לבנים, צוקי ענק, תלולים ומיוערים, איים טרופיים, מישורים נהדרים ונופים מהמרהיבים בעולם.
אבל יש בריו גם את האנשים, שמייצרים את הקרנבל מהגדולים בעולם, מבלים וכל כך יפים ויפות בחופי העיר הנהדרים, משחקים את הכדורגל הנפלא בכדורגל העולמי ושותים מיצי פרי או קונים בשווקים צבעוניים. יש בהם אמני קפוארה ורקדני סמבה ויוצרים ונגנים, עם שירים נפלאים שהופכים את אנשי ריו דה ז'ניירו לאחד הציבורים המלהיבים, הססגוניים ומלאי החיים שיש.
הקריוקש גם נוהגים לומר על עירם שהיא “יפה כמו אישה” ושאלוהים, שברא את העולם בששה ימים, התמסר ביום השביעי לברוא את ריו שלהם.
בחופי העיר המקומיים לא תמיד שוחים. אבל הם ומהלכים על הטיילת, גולשים, משחקים כדורעף חופים ומשתזפים בשמש מול נשיהם היפהפיות ולבושות בגדי הים בסגנון חוטיני.
המוסיקה בריו שולטת. עם ריקודי סמבה סוערת או מוסיקת בוסה נובה מרגיעה - המוסיקה כמו עוברת לקריוקש בגנים. הכדורגל הוא הספורט הכי פופולרי ובריו בכלל אומרים שהוא דת. ואם הם דתיי הכדור העגול אז היכל הקודש הוא ללא ספק אצטדיון המרקנה, האצטדיון הכי מפורסם בעולם, שהאוהדים בכלל עולים אליו לרגל.
עד כמה שהיא יפהפייה ומלהיבה, ריו היא גם עיר של ניגודים לא קלים. ליד העושר והאושר, גם העוני בה שובר את הלב. יש בה שכונות עוני שנקראות פאבלות, המטפסות על ההרים בצבעוניות נהדרת, אך הן מלאות בעוני, פשע, סמים והמוני ילדים ללא בית או הורים.
"קריוקש" הוא הכינוי של תושבי ריו. את המקום שבו שוכנת ריו דה ז'ניירו גילה בשנת 1502 ספן פורטוגלי בשם גשפר דה למוש. מגלה הארצות שט אז במפרץ גואנברה וכשראה את המפרץ הקסום הוא סבר בטעות שזהו שפך של נהר גדול. מכיוון שזה קרה בתחילת חודש ינואר, הוא העניק לו את השם "ריו דה ז'ניירו" (Rio de Janeiro), שפירושו בפורטוגזית "הנהר של ינואר". בהמשך המאה ה-16, כ-60 שנה מאוחר יותר, נוסדה העיר ריו.
הכינוי שנתנו תושבי ריו דה ז'נרו לעירם הוא "סודדי מָרָביליוזה" (Cidade maravilhosa), בעברית "העיר המופלאה". ואכן, ריו היא אחת הפנינים של דרום אמריקה ומהערים היפות בעולם. יופיה הטבעי מהמם וכולל מפרצים רחבים, חופים לבנים, צוקי ענק, תלולים ומיוערים, איים טרופיים, מישורים נהדרים ונופים מהמרהיבים בעולם.
אבל יש בריו גם את האנשים, שמייצרים את הקרנבל מהגדולים בעולם, מבלים וכל כך יפים ויפות בחופי העיר הנהדרים, משחקים את הכדורגל הנפלא בכדורגל העולמי ושותים מיצי פרי או קונים בשווקים צבעוניים. יש בהם אמני קפוארה ורקדני סמבה ויוצרים ונגנים, עם שירים נפלאים שהופכים את אנשי ריו דה ז'ניירו לאחד הציבורים המלהיבים, הססגוניים ומלאי החיים שיש.
הקריוקש גם נוהגים לומר על עירם שהיא “יפה כמו אישה” ושאלוהים, שברא את העולם בששה ימים, התמסר ביום השביעי לברוא את ריו שלהם.
בחופי העיר המקומיים לא תמיד שוחים. אבל הם ומהלכים על הטיילת, גולשים, משחקים כדורעף חופים ומשתזפים בשמש מול נשיהם היפהפיות ולבושות בגדי הים בסגנון חוטיני.
המוסיקה בריו שולטת. עם ריקודי סמבה סוערת או מוסיקת בוסה נובה מרגיעה - המוסיקה כמו עוברת לקריוקש בגנים. הכדורגל הוא הספורט הכי פופולרי ובריו בכלל אומרים שהוא דת. ואם הם דתיי הכדור העגול אז היכל הקודש הוא ללא ספק אצטדיון המרקנה, האצטדיון הכי מפורסם בעולם, שהאוהדים בכלל עולים אליו לרגל.
עד כמה שהיא יפהפייה ומלהיבה, ריו היא גם עיר של ניגודים לא קלים. ליד העושר והאושר, גם העוני בה שובר את הלב. יש בה שכונות עוני שנקראות פאבלות, המטפסות על ההרים בצבעוניות נהדרת, אך הן מלאות בעוני, פשע, סמים והמוני ילדים ללא בית או הורים.
קישורים מצורפים:
