מי עיצב את הדגל הלאומי של מדינת ישראל?
את דגל ישראל עיצבו ותפרו לראשונה ככל הנראה ישראל בלקינד, מנהיג אנשי ביל"ו במושבה ראשון לציון ומי שיהיה למחנך חשוב, ביחד עם תושבת ראשון נוספת, פאני מאירוביץ'. הם הניפו לראשונה את הדגל בשנת 1885, במלאת 3 שנים למושבה הצעירה ראשון לציון.
בלקינד כתב על הדגל שיצרו השניים שהוא כלל "יריעת אריג לבנה, שתיים-שתיים רצועות של תכלת משני קצותיה, דוגמת הטלית שלנו, ומגן דוד של תכלת באמצע."
ככל הידוע, את הדגל המוכר לנו כדגל המדינה של היום, דגל עם פס אחד בכל צד, יצר כמה שנים לאחר מכן תושב נס ציונה ששמו מיכאל הלפרין. זה היה בחודש ינואר 1891. שש שנים לאחר מכן, בשנת 1897, הונף הדגל בקונגרס הציוני הראשון בבאזל הדגל של הלפרין, עם הפסים הבודדים בכל צד, בתור דגל התנועה הציונית.
אגב, דוד וולפסון שעליו הטיל הרצל להכין את הקונגרס הציוני הראשון, בבאזל של שנת 1897, עיצב גם הוא דגל דומה, ייתכן ששמע על הדגל של בלקינד או שעלה על עיצוב דומה בעצמו. הוא כתב אז "... ומחשבה נצנצה במוחי: והרי יש לנו דגל וצבע כחול ולבן. כמו הטלית בה אנו מתעטפים לתפילה יום יום בחול ובשבת, בימי המעשה ובימי המועד. לבנה היא ופסי תכלת עוטרים אותה. יהי נא דגלנו לבן עם פסי תכלת. לעיני כל ישראל ולעיני כל העמים ציוויתי לעשות דגל לבן ותכלת ולצייר בו מגן דוד."
לא רבים יודעים שהרצל הציע גם הוא דגל למדינה שחזה. הדגל של הרצל היה דגל לבן ובו שבעה כוכבי- זהב. הצבע הלבן מסמל את החיים החדשים והטהורים שנכונו ליהודים בארצם, בעוד שהכוכבים סמלו את שבע השעות שיעבדו בכל יום, כי בשם העבודה הלכו היהודים אל הארץ החדשה".
לבסוף, בשנת 1948, עם הקמת מדינת ישראל, התלבטו בין שני הדגלים ואפילו חשבו על פשרה של 7 מגני דוד קטנים. אבל לבסוף העדיפו מייסדי המדינה לבחור את דגל הפסים ומגן הדוד.
את דגל ישראל עיצבו ותפרו לראשונה ככל הנראה ישראל בלקינד, מנהיג אנשי ביל"ו במושבה ראשון לציון ומי שיהיה למחנך חשוב, ביחד עם תושבת ראשון נוספת, פאני מאירוביץ'. הם הניפו לראשונה את הדגל בשנת 1885, במלאת 3 שנים למושבה הצעירה ראשון לציון.
בלקינד כתב על הדגל שיצרו השניים שהוא כלל "יריעת אריג לבנה, שתיים-שתיים רצועות של תכלת משני קצותיה, דוגמת הטלית שלנו, ומגן דוד של תכלת באמצע."
ככל הידוע, את הדגל המוכר לנו כדגל המדינה של היום, דגל עם פס אחד בכל צד, יצר כמה שנים לאחר מכן תושב נס ציונה ששמו מיכאל הלפרין. זה היה בחודש ינואר 1891. שש שנים לאחר מכן, בשנת 1897, הונף הדגל בקונגרס הציוני הראשון בבאזל הדגל של הלפרין, עם הפסים הבודדים בכל צד, בתור דגל התנועה הציונית.
אגב, דוד וולפסון שעליו הטיל הרצל להכין את הקונגרס הציוני הראשון, בבאזל של שנת 1897, עיצב גם הוא דגל דומה, ייתכן ששמע על הדגל של בלקינד או שעלה על עיצוב דומה בעצמו. הוא כתב אז "... ומחשבה נצנצה במוחי: והרי יש לנו דגל וצבע כחול ולבן. כמו הטלית בה אנו מתעטפים לתפילה יום יום בחול ובשבת, בימי המעשה ובימי המועד. לבנה היא ופסי תכלת עוטרים אותה. יהי נא דגלנו לבן עם פסי תכלת. לעיני כל ישראל ולעיני כל העמים ציוויתי לעשות דגל לבן ותכלת ולצייר בו מגן דוד."
לא רבים יודעים שהרצל הציע גם הוא דגל למדינה שחזה. הדגל של הרצל היה דגל לבן ובו שבעה כוכבי- זהב. הצבע הלבן מסמל את החיים החדשים והטהורים שנכונו ליהודים בארצם, בעוד שהכוכבים סמלו את שבע השעות שיעבדו בכל יום, כי בשם העבודה הלכו היהודים אל הארץ החדשה".
לבסוף, בשנת 1948, עם הקמת מדינת ישראל, התלבטו בין שני הדגלים ואפילו חשבו על פשרה של 7 מגני דוד קטנים. אבל לבסוף העדיפו מייסדי המדינה לבחור את דגל הפסים ומגן הדוד.
