איך מפילים אתרים?
לא פעם אנו שומעים על הפלת אתרי אינטרנט בידי האקרים, אבל איך בדיוק עושים את זה. ובכן, הטקטיקה הפשוטה והנפוצה ביותר היא של התקפת "מניעת שירות מבוזרת" (DDoS), השם הזה מסתיר פעולה מתואמת שבה "מפציצים" את האתר בכמויות עצומות של מידע שהן מעבר לקיבולת וליכולת שלו וכך מביאים להפלתו.
התקפות מסוג "מניעת שירות מבוזרת" הן התקפות פשוטות מאוד אך יעילות בהפלת אתרים. ההתבססות על הפצצת האתר או השרת בכמויות מידע אדירות, נעשית בדרך כלל באמצעות רשת מחשבים שהתוקף משתלט עליה, לעתים קרובות ללא ידיעת בעליה, ומתאם התקפה בו-זמנית מכל הכתובות האפשריות בה.
לעיתים, גם אם ההתקפה לא מפילה את האתר הנתקף או מאפשרת לפרוץ אליו, היא מחייבת את בעלי האתר לפעולות שימנעו פגיעה, כמו לסגור את האתר לתקשורת מבחוץ, או לחסום את הגישה ממדינות שמהן הופעלו התקפות קודמות. כך לדוגמה, חסמו בנקים ישראליים שנפגעו בהתקפות מתואמות כאלה, את הגישה לאתריהם, ממדינות אוייב מסוימות ומדינות שמהן התבצעו ההתקפות.
לא פעם אנו שומעים על הפלת אתרי אינטרנט בידי האקרים, אבל איך בדיוק עושים את זה. ובכן, הטקטיקה הפשוטה והנפוצה ביותר היא של התקפת "מניעת שירות מבוזרת" (DDoS), השם הזה מסתיר פעולה מתואמת שבה "מפציצים" את האתר בכמויות עצומות של מידע שהן מעבר לקיבולת וליכולת שלו וכך מביאים להפלתו.
התקפות מסוג "מניעת שירות מבוזרת" הן התקפות פשוטות מאוד אך יעילות בהפלת אתרים. ההתבססות על הפצצת האתר או השרת בכמויות מידע אדירות, נעשית בדרך כלל באמצעות רשת מחשבים שהתוקף משתלט עליה, לעתים קרובות ללא ידיעת בעליה, ומתאם התקפה בו-זמנית מכל הכתובות האפשריות בה.
לעיתים, גם אם ההתקפה לא מפילה את האתר הנתקף או מאפשרת לפרוץ אליו, היא מחייבת את בעלי האתר לפעולות שימנעו פגיעה, כמו לסגור את האתר לתקשורת מבחוץ, או לחסום את הגישה ממדינות שמהן הופעלו התקפות קודמות. כך לדוגמה, חסמו בנקים ישראליים שנפגעו בהתקפות מתואמות כאלה, את הגישה לאתריהם, ממדינות אוייב מסוימות ומדינות שמהן התבצעו ההתקפות.
