מיהו כורש שהכריז על החזרת הגולים לארצותיהם?
"הכרזת כורש", המוכרת גם בתור "הצהרת כורש", היא הכרזה בה התיר הכובש הפרסי המפורסם לכל העמים שבהם שלטה האימפריה הפרסית תחת מלכותו לחזור לפולחן האלילים שלהם.
ליהודים שהוגלו לבבל עם חורבן בית ראשון, התיר בהכרזה זו כורש, שזה עתה כבש את האימפריה הבבלית, לשוב ולנהל אוטונומיה יהודית בארץ ישראל, לקיים שלטון עברי תחת שליטה פרסית.
בהצהרתו הכריז אז כורש מלך פרס: "כל ממלכות הארץ נתן לי אלוהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלים. מי בכם מכל עמו יהי ה' אלוהיו עמו ויעל לירושלים" (עזרא א', ב-ג).
זו הייתה הפתעה אדירה ליהודים. לאחר עשורים שלמים של חיים בממלכת בבל הקשוחה כלפיהם, הם מקבלים את ההצהרה הנדירה והמפתיעה של מלך פרס, שמרשה להם לחזור לירושלים ולשקם את בית המקדש החרב.
זה גם היה מעשה נדיר חדשני במונחים של התקופה והיחסים הבינלאומיים בה. באותם זמנים נהגו כובשים ושליטים לא רק להגלות אלא גם להתייחס באכזריות או לפחות במעט מאוד חמלה לעמים שנכבשו על ידם.
הכרזת כורש הייתה יוצאת דופן ולעם היהודי הוא יצר עידן חדש. ההכרזה הייתה הסימן, לפחות עבור חלק מבני העם היהודי, לשוב לארצם. הם עלו בכמה גלים של שיבה לארץ, שממנה הוגלו אבותיהם 70 שנה לפני כן. במהלך כמה עליות שונות הם גם מינפו את רוח ההכרזה והסובלנות הפרסית של כורש והקימו את בית המקדש השני.
אגב, כורש לא היה רק סובלני אלא גם חכם. גם עבור האימפריה הפרסית עצמה ההכרזה עשתה שירות מצוין. בזכותה רכש המנהיג הפרסי את אהדתם של העמים שכבש והצליח לשפר בכך את הכלכלה והיחסים המדיניים של האימפריה הפרסית. זה היה צעד בעל משמעות אסטרטגית עמוקה להמשך בנייתה של האימפריה האזורית הטובה והנאורה של התקופה, אימפריית פרס של אותם ימים.
אם הוא זכה בתואר "כורש הגדול" (Cyrus the Great), הרי שההצהרה הזו שלו היא אחת ההצדקות לכך. הוא חשב קדימה - הרבה יותר קדימה ממרבית המנהיגים באותה תקופה והאמת שגם בתקופות רבות אחרות, כולל בימינו.
"הכרזת כורש", המוכרת גם בתור "הצהרת כורש", היא הכרזה בה התיר הכובש הפרסי המפורסם לכל העמים שבהם שלטה האימפריה הפרסית תחת מלכותו לחזור לפולחן האלילים שלהם.
ליהודים שהוגלו לבבל עם חורבן בית ראשון, התיר בהכרזה זו כורש, שזה עתה כבש את האימפריה הבבלית, לשוב ולנהל אוטונומיה יהודית בארץ ישראל, לקיים שלטון עברי תחת שליטה פרסית.
בהצהרתו הכריז אז כורש מלך פרס: "כל ממלכות הארץ נתן לי אלוהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלים. מי בכם מכל עמו יהי ה' אלוהיו עמו ויעל לירושלים" (עזרא א', ב-ג).
זו הייתה הפתעה אדירה ליהודים. לאחר עשורים שלמים של חיים בממלכת בבל הקשוחה כלפיהם, הם מקבלים את ההצהרה הנדירה והמפתיעה של מלך פרס, שמרשה להם לחזור לירושלים ולשקם את בית המקדש החרב.
זה גם היה מעשה נדיר חדשני במונחים של התקופה והיחסים הבינלאומיים בה. באותם זמנים נהגו כובשים ושליטים לא רק להגלות אלא גם להתייחס באכזריות או לפחות במעט מאוד חמלה לעמים שנכבשו על ידם.
הכרזת כורש הייתה יוצאת דופן ולעם היהודי הוא יצר עידן חדש. ההכרזה הייתה הסימן, לפחות עבור חלק מבני העם היהודי, לשוב לארצם. הם עלו בכמה גלים של שיבה לארץ, שממנה הוגלו אבותיהם 70 שנה לפני כן. במהלך כמה עליות שונות הם גם מינפו את רוח ההכרזה והסובלנות הפרסית של כורש והקימו את בית המקדש השני.
אגב, כורש לא היה רק סובלני אלא גם חכם. גם עבור האימפריה הפרסית עצמה ההכרזה עשתה שירות מצוין. בזכותה רכש המנהיג הפרסי את אהדתם של העמים שכבש והצליח לשפר בכך את הכלכלה והיחסים המדיניים של האימפריה הפרסית. זה היה צעד בעל משמעות אסטרטגית עמוקה להמשך בנייתה של האימפריה האזורית הטובה והנאורה של התקופה, אימפריית פרס של אותם ימים.
אם הוא זכה בתואר "כורש הגדול" (Cyrus the Great), הרי שההצהרה הזו שלו היא אחת ההצדקות לכך. הוא חשב קדימה - הרבה יותר קדימה ממרבית המנהיגים באותה תקופה והאמת שגם בתקופות רבות אחרות, כולל בימינו.
