מי האיש שהתעשר מפלוצים?
רולנד הפלצן (Roland the Farter), קראתם נכון, הוא דמות היסטורית אמיתית לגמרי מימי הביניים. האיש היה ליצן חצר שכיכב במאה ה-12 בחצרו של המלך האנגלי הנרי השני.
למה פלצן אתם שואלים?
רולנד הפרטר, הידוע גם בשם Roland le Fartere באנגלית עתיקה, נהג להופיע במופעים משעשעים עבור המלך ומכובדי החצר בפליטת פלוצים ששיעשעו אותם מאוד.
הוא אף קיבל לשם כך תלבושת עור שהוכנה בשבילו, שחוברו אליה פעמונים. כדי להעצים את האפקט הקומי של הפלוצים המשעשעים שלו, הוא נהג ללבוש את החליפה המצלצלת בהופעותיו.
מי שהתפרסם בכישרונו הייחודי לפלוט גזים אמנותיים קיבל את התואר "פלטוליסט" או "פרטור" בצרפתית. פלצן, אבל מצטיין ובעל יכולות אמנותיות.
על עלילותיו הריחניות של רולנד למדו ההיסטוריונים דרך מסמכים שונים, כרוניקות וכתבי יד מתקופתו.
רולנד היה כל כך מוצלח בפלוצים שלו, עד שכפרס על ההופעה המפורסמת ביותר שלו, הוא קיבל מהמלך הנרי אחוזה במחוז סאפוק. היא עצמה הייתה ידועה במשך מאות שנים כ"אחוזת רולנד".
ההופעה שזיכתה אותו בפרס כה מכובד, שרק אצילים זכו לו באותה תקופה, התקיימה במהלך חגיגות חג המולד של 1178. הכרוניקן המלכותי רוג'ר מהובן דיווח שבמהלך המופע הוא ביצע, אל מול המלך וכל הקהל, תרגיל מופלא שהמציא ואותו כינה "קפיצה אחת, שריקה אחת ופלוץ לסיום" (בלטינית "Unum saltum et siffeltum et unum bumbulum").
התרגיל היה כל כך מצחיק שכל הנוכחים התפקעו מצחוק ואולי גם מהגזים... בעוד המלך מגזים (...) במתנה שלו לרולנד.
אגב, אם הכשרון המיוחד של רולנד נתפס בתקופתנו כגס מדי, שווה לדעת שגזים נחשבו בימי הביניים כבידור לכל דבר. לא פעם ליצנים נהגו לפלוט נפיחות, כמו שליצנים בימינו מגהקים לא פעם, או משהקים לצחוק הקהל. המקצועיים שביניהם הפליאו בשליטה שלהם על תנועת המעיים והגז שלהם.
תהילתו של רולנד כ"פלטוליסט", פלצן מקצועי, שרדה לאורך מאות שנים. עד ימינו הוא זכור כאחד מהליצנים המפורסמים של תקופת ימי הביניים ובעצם גם בהיסטוריה.
ואגב, העניין עם פלצנים וירטואוזים הוא עתיק מאוד. כבר במאה ה-4 לספירה כתב הפילוסוף והוגה הדעות המפורסם אוגיסטינוס הקדוש על אמן רחוב אנגלי בו נתקל. "האיש שולט שליטה מוחלטת על פעילות המעיים שלו, מוציא אוויר על פי רצונו הוראה ומייצר מעין זימרה באחוריו".
רולנד הפלצן (Roland the Farter), קראתם נכון, הוא דמות היסטורית אמיתית לגמרי מימי הביניים. האיש היה ליצן חצר שכיכב במאה ה-12 בחצרו של המלך האנגלי הנרי השני.
למה פלצן אתם שואלים?
רולנד הפרטר, הידוע גם בשם Roland le Fartere באנגלית עתיקה, נהג להופיע במופעים משעשעים עבור המלך ומכובדי החצר בפליטת פלוצים ששיעשעו אותם מאוד.
הוא אף קיבל לשם כך תלבושת עור שהוכנה בשבילו, שחוברו אליה פעמונים. כדי להעצים את האפקט הקומי של הפלוצים המשעשעים שלו, הוא נהג ללבוש את החליפה המצלצלת בהופעותיו.
מי שהתפרסם בכישרונו הייחודי לפלוט גזים אמנותיים קיבל את התואר "פלטוליסט" או "פרטור" בצרפתית. פלצן, אבל מצטיין ובעל יכולות אמנותיות.
על עלילותיו הריחניות של רולנד למדו ההיסטוריונים דרך מסמכים שונים, כרוניקות וכתבי יד מתקופתו.
רולנד היה כל כך מוצלח בפלוצים שלו, עד שכפרס על ההופעה המפורסמת ביותר שלו, הוא קיבל מהמלך הנרי אחוזה במחוז סאפוק. היא עצמה הייתה ידועה במשך מאות שנים כ"אחוזת רולנד".
ההופעה שזיכתה אותו בפרס כה מכובד, שרק אצילים זכו לו באותה תקופה, התקיימה במהלך חגיגות חג המולד של 1178. הכרוניקן המלכותי רוג'ר מהובן דיווח שבמהלך המופע הוא ביצע, אל מול המלך וכל הקהל, תרגיל מופלא שהמציא ואותו כינה "קפיצה אחת, שריקה אחת ופלוץ לסיום" (בלטינית "Unum saltum et siffeltum et unum bumbulum").
התרגיל היה כל כך מצחיק שכל הנוכחים התפקעו מצחוק ואולי גם מהגזים... בעוד המלך מגזים (...) במתנה שלו לרולנד.
אגב, אם הכשרון המיוחד של רולנד נתפס בתקופתנו כגס מדי, שווה לדעת שגזים נחשבו בימי הביניים כבידור לכל דבר. לא פעם ליצנים נהגו לפלוט נפיחות, כמו שליצנים בימינו מגהקים לא פעם, או משהקים לצחוק הקהל. המקצועיים שביניהם הפליאו בשליטה שלהם על תנועת המעיים והגז שלהם.
תהילתו של רולנד כ"פלטוליסט", פלצן מקצועי, שרדה לאורך מאות שנים. עד ימינו הוא זכור כאחד מהליצנים המפורסמים של תקופת ימי הביניים ובעצם גם בהיסטוריה.
ואגב, העניין עם פלצנים וירטואוזים הוא עתיק מאוד. כבר במאה ה-4 לספירה כתב הפילוסוף והוגה הדעות המפורסם אוגיסטינוס הקדוש על אמן רחוב אנגלי בו נתקל. "האיש שולט שליטה מוחלטת על פעילות המעיים שלו, מוציא אוויר על פי רצונו הוראה ומייצר מעין זימרה באחוריו".
