מה סופם של הביטלס של הוולקנולוגיה?
הם היו זוג אושיות אינסטגרם שקדמו לאינסטגרם עצמו, יוטיוברים בטרם היות יוטיוב, טיק טוקרים בעידן בו הטלפון החכם אפילו לא נולד.
ב-1991 נספו ביפן צמד הוולקנולוגים קטיה ומוריס קראפט, זוג מדענים צרפתים שצילמו הרי געש, בכדי לממן את מסעות המחקר החשובים שלהם להרי געש בעולם כולו.
היה זה הר הגעש אונזן (Mount Unzen) שהרג אותם בהתפרצות אימתנית וצפויה, אך לא בעוצמתה. אבל סיפורם נשאר. זה סיפור מדהים של אהבה משותפת להרי געש, קשר ללא גבול, מסוכן וקשה, תשוקה שהייתה מוכנה למוות מהיר בכל יום אבל מעולם לא נבהלה ממנו.
ואלה לא סתם קלישאות שנאמרו עליהם. שני המדענים המופלאים הללו, ג'ון ופול וולקניים או שמא נקרא להם "הביטלס של הרי הגעש", היו מסורים לתחביבם שהפך למקצוע. הם רצו וטסו ונסעו אלפי קילומטרים כדי להספיק למדוד, לנתח, לרשום, להקליט, לצלם ולתעד כל התפרצות של הר געש בעולם.
השניים גם נודעו כנועזים וכפורצי דרך בצילום, הסרטה והקלטה של הרי געש בעולם כולו.
מה הסיכוי ששני וולקנולוגים, שאהבתם הגדולה הייתה הרי געש, שהחליטו לא ללדת ילדים כדי לבלות את חייהם בנדידה מהר געש אחד למשנהו - מה הסיכוי ששניים כאלו יוולדו במרחק של כמה קילומטרים, באותו מחוז בצרפת ויגלו זאת רק בבגרותם, כשיכירו ויתאהבו?
כי האהבה הזו חיברה ביניהם מבלי שיידעו, אבל כשהם נפגשו בלימודיהם כסטודנטים וזיהו את התשוקה, שלא לומר את השריטה המשותפת, הם הפכו לזוג מדעי ורומנטי גם יחד.
וכך, מכאן ובמשך 25 השנים הבאות, פעל צמד הוולקנולוגים ועשה למחקר הרי הגעש שירות מדהים. רבים בעולם נחשפו בזכותם לעומק היופי והעניין שבהרי הגעש.
חוץ ממחקר של התפרצויות הרי געש, קטיה צילמה תמונות סטילס מדהימות לתקשורת, מוריס צילם סרטים שומטי לסתות לטלוויזיה ושניהם כתבו ופרסמו ספרים, הופיעו והתראיינו באינספור תכניות טוק שואו וראיונות וקרבו את העולם לוולקנו, אולי תופעת הטבע המרשימה, הנדירה והמפחידה ביותר שניתן לחוות אישית ומקרוב.
רבים מעמיתיהם המדענים נספו במהלך השנים בהתפרצויות הרים שונים. איכשהו ועל אף שהסתכנו יותר מכולם, הם הצליחו תמיד להיזהר. מהלכים ליד נהרות של לבה רותחת בצבע אש, על שפות אגמים וולקניים מסוכנים ועל שפת צוקים של לועות וולקניים, הם צילמו התפרצויות שהתרחשו עשרות מטרים מהם, תיעדו טיולים רגליים על מקווי לבה שאך אתמול הייתה נוזלית ומוריס אף שייט עם אחד מעוזריו על אגם וולקני ומסוכן.
אלפי ואולי עשרות אלפי בני אדם ניצלו ממוות ופציעות קשות בזכותם וגם מאז מותם. המאמצים שהם עשו והסרט שצילמו והוציאו, כדי ללמד ולעודד פינוי מוקדם מאזורי התפרצויות על ידי השלטונות, מסייעים עד היום לזיהוי מוקדם של סימני התפרצויות געשיות מסוכנות, המחייבים פינוי מוקדם.
סרט תיעודי נהדר שנעשה עליהם בשנת 2022 סקר את הזוגיות המיוחדת שלהם בצל האהבה הפנטסטית המשותפת לתופעה הוולקנית ואת הסוף המהיר והצפוי שלהם. הם מתו ממה שהם הכי אהבו וכך בדיוק הם חלמו למות.
הם היו זוג אושיות אינסטגרם שקדמו לאינסטגרם עצמו, יוטיוברים בטרם היות יוטיוב, טיק טוקרים בעידן בו הטלפון החכם אפילו לא נולד.
ב-1991 נספו ביפן צמד הוולקנולוגים קטיה ומוריס קראפט, זוג מדענים צרפתים שצילמו הרי געש, בכדי לממן את מסעות המחקר החשובים שלהם להרי געש בעולם כולו.
היה זה הר הגעש אונזן (Mount Unzen) שהרג אותם בהתפרצות אימתנית וצפויה, אך לא בעוצמתה. אבל סיפורם נשאר. זה סיפור מדהים של אהבה משותפת להרי געש, קשר ללא גבול, מסוכן וקשה, תשוקה שהייתה מוכנה למוות מהיר בכל יום אבל מעולם לא נבהלה ממנו.
ואלה לא סתם קלישאות שנאמרו עליהם. שני המדענים המופלאים הללו, ג'ון ופול וולקניים או שמא נקרא להם "הביטלס של הרי הגעש", היו מסורים לתחביבם שהפך למקצוע. הם רצו וטסו ונסעו אלפי קילומטרים כדי להספיק למדוד, לנתח, לרשום, להקליט, לצלם ולתעד כל התפרצות של הר געש בעולם.
השניים גם נודעו כנועזים וכפורצי דרך בצילום, הסרטה והקלטה של הרי געש בעולם כולו.
חייהם של זוג הוולקנולוגים האמיץ
סיפורם מתחיל במחוז אלזס בצרפת. הם היו אז שני ילדים. על אף שגדלו כ-20 קילומטרים זה מזה, הם לא הכירו אחד את השני. שניהם הוקסמו והתאהבו, כל אחד בנפרד וכבר בגיל צעיר, בתופעת הרי געש.
מה הסיכוי ששני וולקנולוגים, שאהבתם הגדולה הייתה הרי געש, שהחליטו לא ללדת ילדים כדי לבלות את חייהם בנדידה מהר געש אחד למשנהו - מה הסיכוי ששניים כאלו יוולדו במרחק של כמה קילומטרים, באותו מחוז בצרפת ויגלו זאת רק בבגרותם, כשיכירו ויתאהבו?
כי האהבה הזו חיברה ביניהם מבלי שיידעו, אבל כשהם נפגשו בלימודיהם כסטודנטים וזיהו את התשוקה, שלא לומר את השריטה המשותפת, הם הפכו לזוג מדעי ורומנטי גם יחד.
וכך, מכאן ובמשך 25 השנים הבאות, פעל צמד הוולקנולוגים ועשה למחקר הרי הגעש שירות מדהים. רבים בעולם נחשפו בזכותם לעומק היופי והעניין שבהרי הגעש.
חוץ ממחקר של התפרצויות הרי געש, קטיה צילמה תמונות סטילס מדהימות לתקשורת, מוריס צילם סרטים שומטי לסתות לטלוויזיה ושניהם כתבו ופרסמו ספרים, הופיעו והתראיינו באינספור תכניות טוק שואו וראיונות וקרבו את העולם לוולקנו, אולי תופעת הטבע המרשימה, הנדירה והמפחידה ביותר שניתן לחוות אישית ומקרוב.
רבים מעמיתיהם המדענים נספו במהלך השנים בהתפרצויות הרים שונים. איכשהו ועל אף שהסתכנו יותר מכולם, הם הצליחו תמיד להיזהר. מהלכים ליד נהרות של לבה רותחת בצבע אש, על שפות אגמים וולקניים מסוכנים ועל שפת צוקים של לועות וולקניים, הם צילמו התפרצויות שהתרחשו עשרות מטרים מהם, תיעדו טיולים רגליים על מקווי לבה שאך אתמול הייתה נוזלית ומוריס אף שייט עם אחד מעוזריו על אגם וולקני ומסוכן.
אלפי ואולי עשרות אלפי בני אדם ניצלו ממוות ופציעות קשות בזכותם וגם מאז מותם. המאמצים שהם עשו והסרט שצילמו והוציאו, כדי ללמד ולעודד פינוי מוקדם מאזורי התפרצויות על ידי השלטונות, מסייעים עד היום לזיהוי מוקדם של סימני התפרצויות געשיות מסוכנות, המחייבים פינוי מוקדם.
סרט תיעודי נהדר שנעשה עליהם בשנת 2022 סקר את הזוגיות המיוחדת שלהם בצל האהבה הפנטסטית המשותפת לתופעה הוולקנית ואת הסוף המהיר והצפוי שלהם. הם מתו ממה שהם הכי אהבו וכך בדיוק הם חלמו למות.
