מהם טורפי לילה?
טורפי לילה (Night predators) הם בעלי חיים שטורפים בשעות הלילה. אם במהלך היום הם נחים במערות, מאורות, או בין העצים, במהלך הלילה מתעוררים פעילי הלילה הללו, שנמנים על קבוצת בעלי החיים שאוכלים בחשיכה, ויוצאים לצוד.
הקרפדה, למשל, מסתובבת בחשיכה וטורפת שלשולים וחרקי לילה כמו צרצרים וחרגולים. להגנה על עצמה היא מפרישה ריר ארסי וריחני, עם ריח רע שמרתיע טורפים שמבקשים לטרוף אותה.
עטלפים מגינים על עצמם מטורפים שמתמקדים בטרף בשעות היום. הם עושים זאת על ידי יציאה לחפש מזון דווקא בשעות החשיכה. יש מיני עטלפים שאוכלים פירות, אבל הטורפים שביניהם פוערים בחושך את הפה ובפיהם הפעור לרווחה הם טורפים חרקים מעופפים.
גם עכביש הצלב, הנוהג לישון בשעות היום, טווה את קורי העכביש שלו דווקא בלילה. בקורים הללו מסתבכים חרקים קטנים, נלכדים והופכים למזון עבור העכבישים.
בעלי חיים רבים במדבר יוצאים לצוד בלילה בגלל החום של שעות היום. ביניהם אפשר למצוא את הקיפודים, שועלי פנק, חולדות ודו-חיים מדבריים.
גם בערבה ניתן למצוא טורפי לילה, ביניהם חתול בר, שועל מצוי, זאב, צבוע, קרקל, שועל חולות, תן זהוב, שועל צוקים, כמו גם דורסי לילה דוגמת כוס החורבות ואוח מדברי.
גם נחשים ליליים זוחלים בחושך ומגששים בלשונם הדקה, כמחפשים טרף. על ידי יכולתם להרגיש את חום גופו, הם מאתרים את קורבנם גם בחשיכה מוחלטת. כשהם לוכדים לטאה או בעל חיים קטן, הם פוערים פה גדול ובולעים אותם בבת אחת. מכאן הם יעכלו את הטרף ויחושו שבעים למשך הימים או השבועות הקרובים. כשיהיו שוב רעבים, נמצא אותם מחדש בליל ציד.
אבל מרבית טורפי הלילה נאלצים להתבסס על החושים האחרים שלהם, חושים יעילים ומפותחים מהרגיל, שמחליפים את חוש הראיה.
יש מהם שמסתמכים על חוש הריח המפותח שלהם ואחרים על חוש מישוש מצוין. בעלי חיים כמו הארנב, הפנק והירבוענים מתבססים על חוש השמיעה דווקא. הם מזהים את הטרף באמצעות אוזניהם הענקיות. השמיעה החדה בלילה עוזרת להם לאתר קולות של חרקים בחשיכה. כך הם מצליחים לצוד בלילות החשוכים, מבלי להזדקק לראיה לילית.
העטלף, לעומתם, משתמש בשיטה מדהימה שהטבע נתן לו ונקראת "אקולוקציה", בתרגום חופשי "איתור מיקום באמצעות הדים". בזמן במעופו הוא משמיע קריאות ללא הרף וכך שולח גלי קול חזקים שמתנגשים בעצמים בסביבתו וחוזרים אליו. כך הוא מצליח לאתר וללכוד את טרפו, מחרקים ליליים ועד עשים.
גם בעולם העופות יש טורפי לילה. חלק מהטורפים בלילה הם דורסי הלילה (Strigiformes). זוהי סדרת עופות דורסים שבניגוד לדורסי היום שבקבוצת העופות הדורסים, היא מוצאת את הטרף בשעות הלילה. ינשוף, לילית, כוס, תנשמת ואוח, למשל, נמנים על דורסי הלילה שטורפים בעיקר חרקים, עכברים ועקרבים.
אגב, יש גם בעלי חיים שצדים גם ביום וגם בלילה. בין הפעילים גם בשעות היום וגם בלילה תמצאו את האריה. כמו כל החתולים, האריות נמים לאורך כל שעות היממה ומדי פעם קמים לחוד ואחרי האוכל הם חוזרים לישון.
יש אפילו כאלו, כמו החדף, שאינם ישנים כלל.
טורפי לילה (Night predators) הם בעלי חיים שטורפים בשעות הלילה. אם במהלך היום הם נחים במערות, מאורות, או בין העצים, במהלך הלילה מתעוררים פעילי הלילה הללו, שנמנים על קבוצת בעלי החיים שאוכלים בחשיכה, ויוצאים לצוד.
הקרפדה, למשל, מסתובבת בחשיכה וטורפת שלשולים וחרקי לילה כמו צרצרים וחרגולים. להגנה על עצמה היא מפרישה ריר ארסי וריחני, עם ריח רע שמרתיע טורפים שמבקשים לטרוף אותה.
עטלפים מגינים על עצמם מטורפים שמתמקדים בטרף בשעות היום. הם עושים זאת על ידי יציאה לחפש מזון דווקא בשעות החשיכה. יש מיני עטלפים שאוכלים פירות, אבל הטורפים שביניהם פוערים בחושך את הפה ובפיהם הפעור לרווחה הם טורפים חרקים מעופפים.
גם עכביש הצלב, הנוהג לישון בשעות היום, טווה את קורי העכביש שלו דווקא בלילה. בקורים הללו מסתבכים חרקים קטנים, נלכדים והופכים למזון עבור העכבישים.
בעלי חיים רבים במדבר יוצאים לצוד בלילה בגלל החום של שעות היום. ביניהם אפשר למצוא את הקיפודים, שועלי פנק, חולדות ודו-חיים מדבריים.
גם בערבה ניתן למצוא טורפי לילה, ביניהם חתול בר, שועל מצוי, זאב, צבוע, קרקל, שועל חולות, תן זהוב, שועל צוקים, כמו גם דורסי לילה דוגמת כוס החורבות ואוח מדברי.
גם נחשים ליליים זוחלים בחושך ומגששים בלשונם הדקה, כמחפשים טרף. על ידי יכולתם להרגיש את חום גופו, הם מאתרים את קורבנם גם בחשיכה מוחלטת. כשהם לוכדים לטאה או בעל חיים קטן, הם פוערים פה גדול ובולעים אותם בבת אחת. מכאן הם יעכלו את הטרף ויחושו שבעים למשך הימים או השבועות הקרובים. כשיהיו שוב רעבים, נמצא אותם מחדש בליל ציד.
איך טורפי לילה מאתרים את הטרף בחשיכה?
לבעלי חיים יש כמובן שיטות שונות לזהות את הטרף בלילה. יש מהם שהראיה שלהם כוללת שכבה בעיניים שמחזירה אור וכך מאפשרת להם לראות גם בחשיכה. אצל אחרים העיניים מאירות מעט את הסביבה, כמו פנסים קטנים.
אבל מרבית טורפי הלילה נאלצים להתבסס על החושים האחרים שלהם, חושים יעילים ומפותחים מהרגיל, שמחליפים את חוש הראיה.
יש מהם שמסתמכים על חוש הריח המפותח שלהם ואחרים על חוש מישוש מצוין. בעלי חיים כמו הארנב, הפנק והירבוענים מתבססים על חוש השמיעה דווקא. הם מזהים את הטרף באמצעות אוזניהם הענקיות. השמיעה החדה בלילה עוזרת להם לאתר קולות של חרקים בחשיכה. כך הם מצליחים לצוד בלילות החשוכים, מבלי להזדקק לראיה לילית.
העטלף, לעומתם, משתמש בשיטה מדהימה שהטבע נתן לו ונקראת "אקולוקציה", בתרגום חופשי "איתור מיקום באמצעות הדים". בזמן במעופו הוא משמיע קריאות ללא הרף וכך שולח גלי קול חזקים שמתנגשים בעצמים בסביבתו וחוזרים אליו. כך הוא מצליח לאתר וללכוד את טרפו, מחרקים ליליים ועד עשים.
גם בעולם העופות יש טורפי לילה. חלק מהטורפים בלילה הם דורסי הלילה (Strigiformes). זוהי סדרת עופות דורסים שבניגוד לדורסי היום שבקבוצת העופות הדורסים, היא מוצאת את הטרף בשעות הלילה. ינשוף, לילית, כוס, תנשמת ואוח, למשל, נמנים על דורסי הלילה שטורפים בעיקר חרקים, עכברים ועקרבים.
אגב, יש גם בעלי חיים שצדים גם ביום וגם בלילה. בין הפעילים גם בשעות היום וגם בלילה תמצאו את האריה. כמו כל החתולים, האריות נמים לאורך כל שעות היממה ומדי פעם קמים לחוד ואחרי האוכל הם חוזרים לישון.
יש אפילו כאלו, כמו החדף, שאינם ישנים כלל.
