עריכה גנטית (Gene editing) היא אחת הטכנולוגיות המסעירות בעולם הביוטכנולוגיה של ימינו. היא מאפשרת לערוך את הגֵנום האנושי או הגֵנום של אורגניזם כלשהו, ממש כמו שעורכים בתוכנות עריכה גרפית או במעבד תמלילים.

כמו שחיידקים גוזרים וירוס שהם איתרו, כדי שבפעם הבאה שיפגשו בו הם יצליחו לחסלו ולמנוע מעצמם מחלות, כך טכנולוגיית CRISPR שנלמדה מהם היא טכנולוגיה מהפכנית ביותר שמאפשרת עריכה גנטית בגוף האדם ועשויה כבר בקרוב לתקן פגמים גנטיים ולשנות את עולם הרפואה באופן בלתי נתפס לחיוב.

היכולת של טכנולוגיית הקריספר לשנות את שיטות העבודה של מהנדסי הגנום, יוצרת עולם של אפשרויות רפואיות מדהימות. בעזרת CRISPR ניתן לגזור רצף דנ"א קצר ומדויק, מהגֵנום השלם של בן אדם או של בעל חיים. לאחר מכן ניתן להחליף אותו בדנ"א חלופי, שיוחדר לרצף שממנו נגזר הרצף הפגום, הלא רצוי או סתם זה שנחקר. באמצעות אנזים ניתן יהיה להדביק את הדנ"א החלופי, להתקין על הגנום ולתקן את מה שרוצים בגוף.

עריכה גנטית אפשרית גם היום. אבל היא מסובכת ואיטית מאוד. שיטת הקריספר, מנגד, היא שיטה כה פשוטה, מדויקת, מהירה וזולה, שתוכל לתקן פגמים גנטיים קשים ולתת תקווה לבעלי פגמים גנטיים מולדים וחולים במחלות גנטיות ולשנות את חיי החולים ושל מי שסובבים אותם.

באמצעות CRISPR ניתן יהיה להחדיר לגוף גנים ש"יצודו" תאים סרטניים ויחסלו אותם, ניתן יהיה לרפא חולים מאיידס, למנוע מחלות כמו אלצהיימר ועוד ועוד. ניתן יהיה ליצור יתושים שלא מעבירים מחלות כמו מלריה ולהציל 700 אלף איש שמתים מהמחלה הזו בכל שנה.

אבל כדרכן של טכנולוגיות דמיוניות ועתידניות שכאלה, CRISPR גם מעוררת חשש. מצד אחד, עריכה כה פשוטה של הגנום תוכל לייצר ילדים בהזמנה. נניח שהורים יוכלו לבקש כבר בשלב העובר שבבטן, לטפל בגנים שלו ולערוך אותם כך שיוולד להם ילד עם IQ גבוה, שיער בלונדיני, עיניים כחולות, אופי נוח, או שישחק כדורגל מצוין ושיאהב בנות.

ונניח שזה בסדר שהורים יזמינו ילדים כרצונם, אבל מה יהיה אם מדען מטורף ייצר ילדים עם נטיות אלימות ומשמעת ברזל? מה יקרה אם מישהו יזמין ילדים שיהיו עבדים חסונים מאד וכנועים, רק כדי שיישרתו אותו?

כך או כך, ילד שייערך הגנום שלו כדי שיהיו לו תכונות רצויות למישהו, אינו עניין פשוט מבחינה חברתית ואבולוציונית. יש שם שאלות של אתיקה שיחייבו רגולציה, כלומר הסדרה בחוק של מה מותר ומה אסור לעשות בעזרתה. כבר היום מעל 40 מדינות אוסרות או מגבילות בחוק כל עריכה גנטית שכזו.

מילה על הטכנולוגיה וקשייה. לקריספר ייקח עוד זמן מה עד שתהפוך לטכנולוגיה שימושית. יש בעיות לא פשוטות שעדיין לא נפתרו - למשל בהעברה (delivery) של הקריספר לגנים הפגומים. בין אם הקריספר יעבור באמצעות כדור, סירופ או כל שיטה אחרת, כיצד נוכל להובילו אל הגנים הפגומים.

או איך למנוע התרבות של שגיאות מהונדסות שנוצרו בהנדסה גנטית?

למעשה, מפתחי הטכנולוגיה הזו, של דחיפת הגנים, הם שביקשו בתחילה לא להשתמש בה עדיין. לפחות עד שלא ימצאו טכנולוגיה לביטולה, למקרה של התרבות יצורים מהונדסים גנטית, המחוללים הרס או משבשים את האיזון בטבע באופן קיצוני.

מצד שני - מכירים את נגיף הקורונה? - דמיינו שבעת פיתוחו היה גם כלי לביטולו... כמה מוות והרס כלכלי היו נמנעים.

ועדיין, יש כבר הצלחות מרשימות שנרשמו לטכנולוגיה הזו, כמו זו של יצירת גנים סינתטיים והטמעתם ביתושים, כחלק מהמאבק ההולך ומושלם בהעברת המלריה, המחלה הקטלנית בהיסטוריה.

מכל מקום, ב-2024 יש כבר חולה שנרפאה באמצעות קריספר, נרפאה וה-FDA האמריקאי אישר להשתמש בקריספר לריפוי עתידי כזה.


הנה טכנולוגיית ה-CRISPR:

http://youtu.be/LrtrM_CPtQQ


היכולות הדמיוניות שלה:

http://youtu.be/2pp17E4E-O8


הסבר טכני יותר - כך היא עובדת:

http://youtu.be/2pm9u1E8k3s


וסרטון תיעודי על עריכה הגֵנטית והיכולות המדהימות של CRISPR (מתורגם):

https://youtu.be/jAhjPd4uNFY?long=yes

מלריה (Malaria), הנקראת גם קדחת הביצות, היא המחלה הקטלנית ביותר בהיסטוריה האנושית. אין מחלה שהרגה יותר אנשים.

מחלה נפוצה באזורים מסוימים בעולם ובמיוחד באפריקה. מאות מיליונים, לפחות רבע מיליארד איש, חולים בה בכל שנה בעולם.

מחלת המלריה מועברת על ידי יתושי אנופלס. דרך עקיצותיהם הם מעבירים את טפילי המלריה מאדם חולה לאדם בריא. יתושי האנופלס עוקצים בעיקר בשעות החשיכה וחיים באזורים נמוכים (מתחת לגובה של 2,000 מטרים).

התסמינים של המלריה הם חום גבוה, צמרמורת והרגשה רעה באופן כללי.

אין חיסון מלא כנגד מחלת המלריה, רק ניסויים חלקיים, שיעילותם חלקית. הדרכים העיקריות שבהן ניתן להימנע ממנה הן על ידי הימנעות מעקיצות באופן כללי. יש גם תרופות המונעות את הופעת המחלה ומקלות בתסמינים.

בשנים האחרונות התקדם המאבק במחלת המלריה ונראה שהעולם מתקרב לניצחון עליה. שיעור מקרי ההידבקות בעולם הולך וצונח ומאז שנת 2000 הוא צנח למחצית. יש אף מדענים שמעריכים שעד לשנת 2040 תודבר מחלת המלריה לחלוטין.

השינוי הגדול בהידבקות הוא באמצעות הנדסה גנטית של הגנים ביתושי אנופלס, היתושים שמעבירים את נגיף המלריה מאדם לאדם. כך, במקום לרסס ולחסל כמה שיותר יתושים, או עיקור המיני שלהם שמקטין את מספרם של נושאי המלריה, פיתחו בעריכה גנטית משהו עוד יותר טוב - גן סינתטי, שהופך את היתוש לעמיד בפני הטפיל שגורם למלריה ובכך מונע את ההידבקות במלריה גם ממי שנעקצו מהיתוש.

מעל 2 מיליון מתו עד לא מזמן ממלריה בכל שנה, כש-90% מהם באו מיבשת אפריקה. כיום המספר צנח לפחות מחצי מיליון מתים בשנה והתקווה היא שהמגמה הזו תימשך.


הנה מחלת המלריה (מתורגם):

http://youtu.be/EqGNZjzsrMg


עוד על מחלת המלריה (מתורגם):

http://youtu.be/FLEaiy3CkFE


סיפורה העצוב של אפריקה הנגועה במלריה (מתורגם):

http://youtu.be/ujax3tQs93o


כך מתפתחת מחלת המלריה באדם:

http://youtu.be/A2-XTlHBf_4


כיצד יתושה בהיריון גורמת להידבקות במלריה:

https://youtu.be/WoIO-g1hiSo


קרן גייטס שמנסה למנוע את ההידבקות במלריה באפריקה:

http://youtu.be/le3FHwfwNK0


וסרטון תיעודי על מחלת המלריה (מתורגם):

https://youtu.be/TnzcwTyr6cE?long=yes

בשנים האחרונות מותאמים אישית חלק מהטיפולים לחולי סרטן והם לא נאלצים לקבל טיפול זהה לשל כולם, טיפול שלא פעם אף מזיק להם. זו מהפיכה של ממש ברפואה, שמתקדמת לעבר השלב הבא שלה - השלב שבו הרופאים יוכלו ממש לערוך את הגֵנים שלנו, בפקודות כמו "גזור" ו"הדבק", כשהמטרה היא לתקן את הגֵנום שלנו, שפירושו מכלול הגֵנים שיש לנו בגוף. השיטה היא כמובן להוציא את הגנים הפגומים.

עריכה גנטית (Gene editing), או עריכה של תכונות באופן גנטי, היא טכנולוגיה שבאמצעותה ניתן לערוך את הגֵנים של בני-אדם ובעלי חיים. גֵנים עשויים מ-DNA ובאמצעות עריכה גנטית ניתן למשל להוציא מקטע של דנ"א מהגוף ולהכניס במקומו מקטע אחר, בעל תכונות טובות יותר, בריאות יותר וכדומה.

המדענים מעריכים שבעתיד הטכנולוגיה הזו תאפשר לרפא מחלות גנטיות ולשנות את התפקוד של תאים מסוימים בגוף, כך שירפאו תאים בעלי דנ"א פגום, יחליפו תאים סרטניים, יפרישו חומרים שהגוף צריך ושחסרים בו ועוד.

כבר היום יש הצלחות כאלה בריפוי מחלות קלות יותר, כמו אלה שנובעות מפגם בגן בודד. הן נקראות "הפרעות מנדליאניות" ונכללות בהן מחלות כמו מחלת הנטינגטון ומחלות חרמשיות.

בקצה העליון של ההבטחה הטכנולוגית הזו, יתכן אף שניתן יהיה לשנות תכונות של ילדים, על ידי עריכת גנים שונים, עוד בשלב היותם עוברים בבטן. כבר היום אנו מסוגלים לדעת על תכונות ומחלות גנטיות של העובר, מה שנקרא "ריצוף דנ"א טרום לידתי", וזה מרגיש כמו ההתחלה של העתיד...

אחת הדוגמאות המדהימות של העריכה הגנטית היא שבאמצעות תהליכים כאלה ניתן לחתוך גנים שמהווים סיכון בריאותי אפשרי בעתיד. מה שיותר חשוב הוא ליצור גן שמייצר חלבון שנקרא PD-1, למשל. חלבון זה מונע למעשה הפעלת תגובה חיסונית ששומרת על תאים סרטניים, תאים שמתחפשים לתאים בריאים וזוכים להגנת החלבון הזה מפני המערכת החיסונית של הגוף. זה פותח פתח לאפשרויות כמו הזרקת תאים מהונדסים שיילחמו בתאים סרטניים.

עם זאת, עריכת תכונות בבני אדם אינה עניין פשוט מבחינה אתית. כי ברור שרגע אחרי שעריכת תאי גזע עובריים תתבצע לצורך חיסול מחלות גנטיות, היא תפנה להזמנת תכונות מועדפות של ילדים. משיער בהיר או עיניים כחולות ועד לייצור גאונים, ספורטאים מצוינים או לוחמי-על ממושמעים בשירות האומה - כל אלה עלולים להביא אותנו להתגעגע לאנשים הלא מושלמים שאנו מגדלים כיום...

יש אמנם חשש מתופעות לוואי שיתלוו לעריכת תכונות שכזו. בעיקר מטריד החשש ששינויים גנטיים יזמינו בעיות חדשות שנובעות משינוי ההתפתחות האבולוציונית הנורמלית והמאוזנת. אחרי הכל מהנדסים אנושיים לא יוכלו כל כך מהר להתחרות במיליוני שנות אבולוציה וברירה טבעית...

רוצים עוד בנושא? - קראו על טכנולוגיה מדהימה בתחום, בתגית "CRISPR".


כך עורכים דנ"א בימינו (מתורגם):

https://youtu.be/6tw_JVz_IEc


עריכה גנטית בטכנולוגיית CRISPR החדשנית:

https://youtu.be/2pp17E4E-O8


השימושים של עריכה גנטית למאבק במחלות:

https://youtu.be/bfqLD7iTR0U


לריפוי כבר עורכים גנים, כמו במקרה של הצלת ילדה שחלתה בלוקמיה ונרפאה תודות לעריכה של הגנים שלה:

https://youtu.be/d0oI3jqvYAw


וריצוף הגנום האנושי (מתורגם):

https://youtu.be/MvuYATh7Y74