יוגה (Yoga) היא איחוד עם האל או הישות העליונה. זוהי פילוסופיה של מהרישי פאטאנז'אלי, שעיקרה איחוד הנפש של היחיד עם הנפש האוניברסלית וכל דרך שמאפשרת איחוד כזה. למעשה, האמונה היא שהיוגה תבטיח למתרגל לא רק איחוד עם ההווייה הפנימית העמוקה ביותר שלו, אלא גם שלום והרמוניה כללית בעולם.

למעשה, המושג 'יוגה' הוא כיום שם כולל למגוון שיטות, שמטרת כולן היא להגיע לאותו איחוד והכרה עצמית מושלמת. התפיסה המשותפת של כל מגוון הפעולות הנעשות בהתרכזות מלאה, יהיו אשר יהיו - חומריות או רוחניות, מובילה למצב שנקרא יוגה.

במשך אלפי שנים עיצבו היוגים, מתרגלי היוגה המומחים, מגוון שיטות שנועדו לרומם את התודעה האנושית לאותו איחוד. מטרתם הייתה לעשות זאת על ידי זיכוך הנפש והבאתה למישורים הרוחניים העליונים, שמעבר לתפיסה החושית.

מטרה זו מושגת בשיטות היוגה השונות באמצעות סדרות תרגילים המפתחים את כישורי מתרגלי היוגה, הן הכישורים הפיזיים והן הכישורים הנפשיים והרוחניים שלהם.

משמעות המילה 'יוגה' היא להתאחד. מקור המילה הוא מהפועל 'לאחד' בשפת הסנסקריט העתיקה של הודו.


הנה היוגה וסוגי יוגה נפוצים:

https://youtu.be/gNcx8H7pcMg


סיבות טובות לעשות יוגה:

https://youtu.be/CU3HuPNsyG4


הודי עושה יוגה בטבע:

https://youtu.be/fs-UwU3e9uA


ילדים שעושים יוגה ומסבירים איך היא תורמת להם:

https://youtu.be/ZMcZOuyD2vo


ובחורה מדהימה שעושה יוגה בכל העולם ומציגה אותו ברצף מרהיב:

https://youtu.be/4pSd_SMQzyg?long=yes

מנטרה (Mantra) בדתות של הודו, היא הברה, צליל, מילה קדושה, או אפילו קובץ מילים, שחזרה עליהן או מחשבה והגות בהן מאפשרת למאמין להשיג הכרה עצמית או שלמות.

מטרת המנטרה היא לנקות ולהשקיט את התודעה מהרעשים הפנימיים ולהביא את האדם המתרגל למרחב של חופש ושחרור מאותם רעשים פנימיים. רק כך, במצב השליו והנקי הזה, יכול האדם לשקוע להיות קרוב לעצמו ולאלוהיו.

המילה מנטרה מורכבת משתי הברות: "מאן" היא קיצור של מאנאס, שבסנסקריט משמעותה מיינד, כלומר תודעה ו"טרה", שהמשמעות שלה היא שחרור. כלומר השם של המנטרה מצביע על יכולתה לשנות את התודעה.

את המנטרה אפשר לומר במלמול חרישי, או בקול רם ששומע האדם שמתרגל לבדו. את המנטרה ניתן לשיר במשך שעות ארוכות או להגות לזמן קצר.

לא חסרים סוגי מנטרות והן משתנות גם באורכן. יש מנטרות שיש בהם כמה הברות, בעוד אחרות הן קצרות יותר. הידועה והמפורסמת ביותר היא מנטרה בת הברה אחת, מטרת ה"אום". זוהי מנטרה אוניברסלית, המסמלת את מה שמתואר כצליל הבריאה, או הצליל הראשוני ביקום.

מקור המנטרה הוא מהדתות ההודיות, כמו הינדואיזם, ובודהיזם, סיקהיזם וג'ייניזם. מאז שנות ה-60, אותן שנים שבהן נוצרו תנועות רוחניות רבות שהושפעו מתורות המזרח, נפוץ השימוש במנטרות במקומות רבים בעולם.

החיבור של להקת הביטלס למהרישי בהודו הפך את הגישות הללו לטרנד עולמי ולעניין שסיקרן והלהיב דור שלם. רבים פנו אז לתורות אלו, החלו לעשות מדיטציות שונות, לשנן מנטרות ולהתחבר ליקום.


הנה הסבר של המושג מנטרה:

https://youtu.be/xLGU_Xv573w


ג'ורג' האריסון מסביר את הכוח של המנטרה בשבילו:

https://youtu.be/IAxHYSUy-js


על הגיית המנטרה ביוגה סנסקריט:

https://youtu.be/dgvN7e6cT_E


תיעוד של טקס טנטרה של נזירים בטיבט:

https://youtu.be/qUmU-AL2GMI?long=yes

המוח האנושי עסוק לאורך כל היום במחשבות, תוכניות, סידורים ובעיות שעליו לפתור. כל אלו יוצרים עומס לא קטן וגם לא מעט לחץ, או באנגלית סטרס, שפוגע בתפקוד שלנו.

מחקר שפורסם בזמנו בכתב העת Nature הראה שבראשו של אדם ממוצע חולפות בסביבות 6,200 מחשבות ביום. רצף המחשבות הזה אחראי ללא מעט מהסערות הנפשיות שלנו ולתופעות כמו אי שקט, עצבות, ריקנות וחוסר עניין.

מדיטציה (Meditation) היא טכניקה המאפשרת להשקיט את רעש המחשבות והטרדות שמתרוצצות בראש. זוהי שיטת פעולה עצמית ואישית שעושה אדם בגופו ובנפשו. הוכח מדעית שהיא מצליחה להקל גם על הסטרס.

לא מעט מחקרים שנעשו על תרגולי מדיטציה הראו בבירור שלמדיטציה יתרונות רבים לגוף ולנפש. המדיטציה עוזרת למתרגלים אותה להיות מרוכזים ומאושרים יותר, מסייעת לייצר שלווה ולפתח שליטה רגשית וחוסן פנימי. לא חסרים חוקרים שטוענים שהמדיטציה מסייעת לגוף להתגבר על מחלות.

יש טכניקות שונות שמאפשרות זאת וכולן נועדו לשנות את מצב התודעה של האדם, ביחס למצבי התודעה השכיחים ביומיום שלו.

יש המכנים את המדיטציה "מודעות קשובה". אחרים רואים בה חיבור רוחני, או דרך להיפטר מהמטען הרוחני העודף שלנו.

מטרתה של המדיטציה היא להגיע להארה על ידי תרגול שלה, ביחד עם דרך חיים נכונה ותואמת.

בתרבויות שונות בעולם, פותחו מאות טכניקות שונות של מדיטציה, באופן עצמאי וללא קשר זו לזו.

המשותף לכל טכניקות המדיטציה הללו הוא הביצוע העצמאי, בו התרגול של אדם נעשה אל מול עצמו, גם אם תרגול המדיטציה נעשה בקבוצה - החשוב הוא שכל אחד בה מתרגל לבדו ובלי קשר לאחרים. זאת בניגוד לטכניקות שבהן פועלים ביחד עם אנשים נוספים ושאינן שיטות מדיטציה.

דוגמה? - בתורת הזן, למשל, שמים דגש מיוחד על המדיטציה בישיבה, שהם מכנים "זאזן".

אבל זו לא דוגמה יחידה. למעשה, בכל הדתות המוכרות ישנם תרגולי מדיטציה. ידועים במיוחד התרגולים הבודהיסטים, המדמים את בודהה בתנוחת הלוטוס, הריקודים המדיטטיביים של הסופים המוסלמים, המבוססים על סחרור עצמי, ריקודי החסידים האקסטטיים ביהדות, הנזירים השתקנים בנצרות וההינדואיסטים החוזרים על מנטרה בסנסקריט ושואפים להתאחד עם האל, או עם היש.

אבל חוץ מתרגול הזאזן, הסחרור של הסופים ודומיהם, ישנם עוד סוגים רבים של תרגולי מדיטציה, כמו מדיטציה טרנסצנדנטלית, ויפאסאנה, טאי צ'י, דמיון מודרך, מדיטציה דינמית, צ'י קונג, סאג'ה יוגה ופאלון דאפא.

ישנה חלוקה בין תרגול סביל ופעיל במדיטציה:

בתרגולי מדיטציה סבילים אין המתרגל מבצע פעולה, אלא מניח לתהליך הטבעי לקרות מעצמו ולמודעותו להתפוגג, תוך עירנות לתחושותיו. כזו היא למשל הוויפאסאנה, המתבססת על שתיקה והתנזרות מדיבור.

תרגולי המדיטציה הפעילים, לעומת זאת, מתבססים על פעולה שמשפיעה על הכרתו של המתרגל, כמו הסיחרור שעושה הרקדן הסופי סביב עצמו או החזרה המתמדת על מנטרה, שעושה המתרגל בהינדואיזם.


#כמה זמן לתרגל ביום?
לא קל לאנשים שחיים בקצב מהיר להתחיל לתרגל מדיטציה. מתחילים רבים רואים בה פעילות משעממת. המלצה טובה היא להתחיל לתרגל מדיטציה במשך 5 דקות בכל יום. עם הזמן, כשהאפקט שלה יתבהר והחיים ייעשו טובים, רגועים ונכונים יותר, אז נוטים רבים להגדיל בעצמם את משך התרגול ולהגיע לפרקי הזמן המומלצים בכל טכניקה ושיטה שתבחרו.


הנה הסבר של המדיטציה (עברית):

https://youtu.be/sj9V78sIhQs?t=13s


קבלו מדיטציה קצרה:

https://youtu.be/Z4rRjGhN-gs


הנחיות למתחילים במדיטציה:

https://youtu.be/JslvBcIVtDg


מדעי המוח מגלים שמדיטציה, יוגה ודומיהם ממש משנים את מוחנו ואותנו (מתורגם):

https://youtu.be/m8rRzTtP7Tc?long=yes


ומדיטציה בדמיון מודרך בת 45 דקות (עברית):

https://youtu.be/2Yrp6N-Mi0M?long=yes

רבים מבחוץ מזהים אותה עם שתיקות מתמשכות ופרישה זמנית מהחיים הרגילים, אבל וִיפַּאסַּאנָה (Vipassana) היא פשוט סוג של מדיטציה בודהיסטית.

הוויפאסאנה, שמקורה בהודו, אינה כת ואין לה את המאפיינים של כת, מה שהופך אותה נגישה ושימושית לכל אדם. בכל מקום ורקע מעידים רבים ממתרגלי הויפאסאנה שהמדיטציה הזו שינתה את חייהם.

כמו כל מדיטציה, הויפאסאנה נועדה להשיג למתרגל שלוות נפש ולהקנות לו את היכולת לנהל חיים מועילים ובעיקר מאושרים. מטרתה להוביל את המתרגלים לאושר אמיתי ולשחרור מלא. היא עושה זאת על ידי שימת לב שיטתית לתחושות הגוף, המחוברות כידוע לחיי הנפש שלנו. מטרה נוספת של הויפאסאנה היא הבנה של האופי המוחלט של מציאות החיים וטיהור ההכרה שלנו מהסבל שבו היא מצויה.

כלומר הדרך לשחרור ולאושר אמיתיים עוברת בשינוי אישי ואת השינוי הזה מייצרת ההתבוננות העצמית וההעלמה המוחלטת של המשקעים הנפשיים השליליים.

אבל אחרי כל הרעיונות הכלליים, לטכניקה הזו אופי מעשי מאוד, מה שמושך אליה לא מעט אנשים. במסע אל השורשים המשותפים של הגוף והנפש, המבוסס בויפאסאנה על חקירה עצמית, המתרגלים ממיסים משקעים נפשיים שליליים ובמשך הזמן והתרגול בונים נפש מאוזנת, אוהבת ומלאת חמלה.

מתרגלי מדיטציית הויפאסאנה חווים את המציאות בחוויה ישירה ואובייקטיבית יותר, של הבנת הדברים כפי שהם ולא כפי שהם מצטיירים בראשנו ובפרשנות הסובייקטיבית שלנו.

במילים פשוטות, ויפאסאנה מאפשרת למתרגלים “לראות את הדברים כפי שהם”. ואכן, לא תתפלאו ודאי לדעת שפירוש המונח הבודהיסטי "ויפאסאנה" בשפת פאלי העתיקה מהודו, הוא "ראיה חודרת" או "התבוננות".

אם נחזור לשתיקות הארוכות של מתרגלי ויפאסאנה, אלה נתפסות לא פעם על ידי הסובבים כסוג של רגיעה או חוסר פעילות. מתרגלי הטכניקה הזו מציינים שאין טעות גדולה מזו. הריכוז המחשבתי והכוונון המודע והעיקבי של התהליכים הנפשיים לדרך הרצויה בוויפאסאנה מחייבים חריצות והשקעה רבה.


#מסורות ויפאסאנה בולטות
היא אמנם נולדה בהודו, אך לוויפאסאנה כמה סוגי או מסורות מדיטציה, שהתפתחו במקומות אחרים במזרח אסיה, דוגמת בורמה. כל מסורת כזו מלמדת תרגול ויפאסאנה מעט שונה ובדגש על דברים שונים. השתיים הבולטות הן:

ויפאסנה על פי אושו - מציעה תרגולי ויפאסנה עליהם המליץ בכתביו אושו, מי שהיה פילוסוף ומיסטיקן הודי ידוע, גם אם שנוי במחלוקת. התרגולים הללו מכוונים ליצירת מודעות רציפה לכל הפעולות שעושה המתרגל במהלך סדר היום הרגיל. את התרגול לפי אושו מבצעים פעמיים ביום למשך לפחות 40 דקות בכל פעם, בדממה מוחלטת ובישיבה. אושו גם המליץ על הליכת ויפאסנה, בה הולכים בדממה ובהליכה מדודה למשך 20 דקות.

ויפאסנה על פי מסורתו של ס.נ. גואנקה - זו מסורת שנולדה לפני 2500 שנים, בימי גוטהמה הבודהה. מדובר בטכניקה שבמרכזה התבוננות בתחושות הגוף. היא השתמרה במשך תקופה ארוכה בקהילה הבודהיסטית של בורמה והיה זה ס.נ. גואנקה שלמד את הטכניקה הזו והפיץ אותה למערב. ואכן, בעולם המערבי היא נפוצה במקומות רבים.


מהי ואיך עושים ויפאסנה (מתורגם):

https://youtu.be/WUU7EjhzbdA


אפילו בבתי סוהר משתמשים בשיטה (מתורגם):

https://youtu.be/bFcMhYIc-IY


ההסבר של פרופ' יובל נוח הררי (עברית):

https://youtu.be/sOJxpW61rFY


רגע חיוך - ויפאסאנה של יהלי שרון (עברית):

https://youtu.be/hebuNRSYLIs


חלק מסרט תיעודי על אסירים קשים שעושים ויפאסאנה (מתורגם):

https://youtu.be/H4VCFkGtX6g?long=yes


וסרט תיעודי על ויפאסנה בכלא (מתורגם):

https://youtu.be/eAJQA8N_MqY?long=yes

ודאי יצא לכם לראות בפארק או על שפת הים אנשים שמתרגלים את התנועות העגולות והעדינות של הטָאי צִ'י (Tai chi).

מתרגלי הטאי צ'י נוהגים לבצע את התנועות באיטיות רבה ובתנועה יפה להפליא.

קשה ודאי להאמין אבל מדובר במה שהייתה בעבר אמנות לחימה עתיקה מהמזרח הרחוק - אמנות לחימה שבמקום כוח וזריזות, כמו למשל בקראטה, מתבססת על תנועה איטית.

ואכן, תרגילי הטָאי צִ'י הם תרגילי ההתעמלות הבריאים שרבים מהסינים עושים בכל בוקר. הם נועדו לאפשר למתרגל כוח ומהירות ולאפשר לו להגיע להרמוניה עם הטבע.

אז הטאי צ'י היא אמנות לחימה סינית שבמאה ה-20 קיבלה תפנית מהלחימה. במקום על הגנה עצמית, היא שמה דגש על השמירה על בריאות הנפש והאיזון. המתרגלים שומרים באמצעותה על הבריאות.

באמצעות התנועה, שנעשית בטאי צ'י כמו בהילוך איטי, מביאים את עצמם המתרגלים לסוג או מעין מדיטציה.

התנועות של הטאי צ'י הן בעצם חיקוי של תנועות בעלי חיים. כאמנות לחימה היה בסיס הטאי צ'י הגנתי. לכן יקבל היריב את הזכות להתחיל בקרב. הלחימה באמנות לחימה זו מיועדת לטווח קרוב, מרחק של יד פרושה אל היריב.

טאי צ'י, או בשמה המלא טאי צ'י צ'וּאָן, פירושה "אגרוף חסר גבולות". כי "טאי" בסינית פירושו גדול, "צ'י" פירושו ללא גבול ו"צ'ואן" הוא אגרוף.

הביטוי לא מתייחס דווקא לקרב, אלא לעובדה שהטאי צ'י חוצה את כל תחומי החיים של האדם.

כיום, אימצו לא מעט מאנשי המערב את תרגילי הטאי צ'י והם מקפידים עליהם בכל יום. למעשה, מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם מתרגלים טאי צ'י באופן קבוע.

ואגב, ב-2021 פורסם מחקר שעשו חוקרים מאוניברסיטת הונג-קונג, מהאקדמיה הסינית למדעים ומאוניברסיטת UCLA. נמצא בו שאימוני טאי-צ'י נמצאו עדיפים על תרגילים אירוביים ותרגילי כוח, בהפחתת שומן בטני, מה שנקרא "כרס".


הנה תרגול טאי צ'י של נזיר ממנזר השאולין:

https://youtu.be/skj69i5usgI


סודות הטאי צ'י:

https://youtu.be/trFU9pOJCOY


קבוצת סינים שבכל בוקר עושים טאי צ'י בגן הסמוך לביתם:

http://youtu.be/x9nv8kubfGI


רוצים ללמוד טאי צ'י? - הנה סרטון הדרכה ראשון:

https://youtu.be/4VNw8tM7MYE

מַנְדָּלָה היא ציור מעגל שנובע ממרכזו. המנדלה מורכבת מעיגול שבו מוצג ציור, או סימן גרפי דומה. אמונות שונות ותרבויות שונות, במיוחד הבודהיזם וההינדואיזם, קידשו את המנדלה וראו בה סמל מרכזי.

בדתות של הודו ראו בה סמל ליקום ולצורה שלו.

יש למנדלה שימוש חשוב בטיפולים באמנות, בעבודה טיפולית והיא משמשת ככלי להתפתחות רוחנית בהינדואיזם ובבודהיזם.

מקור המילה מנדלה הוא משפת הסנסקריט ההודית, שבה פירושה הוא "מרכז", או "מעגל", רמז למעגל המקודש של ההודים.


הנה הסבר על המנדלה (עברית):

http://youtu.be/dezE3_aCGHQ?t=42s


על המנדלה באנגלית:

https://youtu.be/gYBBsxrsJOw


הכהן הגדול של המנדלות בישראל, מסביר על המנדלה (עברית):

http://youtu.be/eZWKJf4JxDE


ומדריך ראשוני לציור מנדלות (עברית):

http://youtu.be/cCyBqOBCSeE

זן בודהיזם (Zen Buddhism) היא מסורת רוחנית שמקורה במזרח הרחוק ומטרתה ליצור נקודת מבט נכונה באמצעות מדיטציה ותרגול מדיטטיבי ולא מלימוד אינטלקטואלי.

הזן מבוסס על תורה בודהיסטית שנולדה בעיקר בסין וביפן וכמו תורות אחרות המזרח הרחוק היא בין דת לפילוסופיה או דרך חיים.

הזן מעמיד במרכז את המדיטציה, שעיסוק יומיומי בה מבטיח להוביל את המתרגל להארה ולגילוי האמת. תרגול המדיטציה הוא העיקר בזן ולא הלימוד השכלתני, האינטלקטואלי, זה שבמרבית התורות, האמונות והדתות בעולם הוא המרכזי בפולחן.

המילה זן מכוונת ל"כאן ועכשיו". לפי הזן הכל בחיינו הוא בר שינוי, לא נח לרגע ומשתנה ללא הרף. השינוי את הדבר הקבוע היחידי בעולם. הזן ממקד בהווה, כי העבר מאחורינו והעתיד שעליו אנו חושבים אינו ידוע.

לפי הזן, רק חיפוש של הבודהה בתוכנו, בנפש האדם ובטבעו האמיתי - הוא שיביא אותנו להארה. לא מילים, השכלה או לימודים יביאו אדם להארה. קשה לגלותה על אף שהיא זמינה ונגישה לכל אדם ובכל מקום.

במאה ה-18 הטעים הצייר ונזיר הזן האקואין במשפט "מבלי שיודעים כמה קרובה היא האמת, אנו מחפשים אותה במרחקים. הדבר דומה לאדם הגווע בצמא ומבקש מים, כשהוא בתוך אגם מלא בהם".

גם אם ישנם נזירי זן ששתיית אלכוהול ונישואין אינם זרים להם, משמעת קפדנית, התנזרות, עבודת כפיים והסתפקות בשינה קצרה, כל אלה הם חלק מאורח חייהם של מרבית נזירי הזן. בכדי להגיע אל ההארה הם מקדישים שעות ארוכות של מדיטציה בכל יום.

היסטורית, זן הוא שמו היפאני של ענף של הבודהיזם הנקרא מהיינה. בעבר הוא הונהג בסין ונקרא צ'אן. ממנה הוא התפשט אל ארצות קרובות כמו יפאן, וייטנאם וקוריאה.

במחצית השנייה של המאה ה-20 התפשטה תורת הזן גם אל העולם המערבי וברבות ממדינות העולם יש מרכזי זן ואנשים המקפידים על מדיטציה יומיומית.

השפעת הזן על התרבות בארצות שבהן הוא נהוג היא עצומה. בארצות שבהן הוא נפוץ השפיע הזן מאוד על האסתטיקה והאמנות. במיוחד בא הדבר לידי ביטוי בתחומים כמו אדריכלות, גינון, שירה, קליגרפיה, פיסול ותיאטרון.


הנה תורת הזן:

https://youtu.be/XK_4Z5DZcNM


מדריך זן מסביר את העניין (עברית):

https://youtu.be/Y5EyALX9O6A


הסבר נוסף על זן ומדיטציה:

https://youtu.be/dmc9yG_2Dqg


יום בחיי נזיר בודהיסטי:

https://youtu.be/6pllQ_-ZxEA


והרצאה על תרבות הבודהיזם וההינדואיזם (עברית):

https://youtu.be/6lRANyDCPrQ?long=yes

דמיינו צמח שגדל בביצה מעופשת אבל שומר על המראה האצילי והמושלם שלו. זהו פרח הלוטוס (Lotus), שהוא סמל מבשר מזל ורב-משמעות בדתות שונות במזרח הרחוק. הלוטוס גדל בביצות כהות מזוהמה אבל מגיח מעל פני המים בפריחה מרהיבה ומיוחדת.

בדתות שונות במזרח הרחוק הפך הלוטוס לסמל להתפתחות אישית ורוחנית והתגברות על קשיי היום-יום. בבודהיזם הוא נחשב כפרח הנותן השראה לאנשים שרוצים להגיע ממעמקי החיים, מהמקומות הפחות טובים והקשים בחייהם - אל שיאים של מודעות, רוחניות, ידע, אמונה וחשיבה, שיובילו אותם אל חיים טובים מאי-פעם. ההינדואיזם רואה בו סמל ליכולת של המאמין להתעלם מהנאות ארציות וכך להגיע לתודעה טהורה ושלמות הרוחנית.

ואכן, פרח הלוטוס צומח משורשים הנמצאים עמוק בבוץ, דרך מי הביצות, עם גבעולים ארוכים, כך שפרחיו הריחניים יצוצו בשלווה אל מעל פני המים, אל מול אור השמש. לעיתים הוא גדל עם גבעולים באורך של רבע מטר מעל המים.

דרך זו של צמיחת הלוטוס היא אולי הסמל המיוחד ביותר שרואים המיסטיקנים והמאמינים, דרך שבה צומחת הנשמה האנושית של המאמין, הישר מהבוץ של החומרנות, אל הרוחניות הגבוהה ביותר, או ההארה.

אבל לא רק למאמינים מסייע הלוטוס. למעשה יכול כל אדם לקבל השראה מהצמח המופלא הזה. בהשראתו הוא יצליח לשלוט על גורלו ולבנות את עתידו במו-ידיו ואמונתו. גם כשהסביבה מעיקה ומקשה, נוכל גם אנחנו לצאת משם, וממש כמו הלוטוס נצליח להתגבר על הקשיים ולהגיע למקום בו נרצה. ממעמקי החיים נטפס אל מקום שבו נממש את החלומות והמשמעות של חיינו, מרום שבו נראה לעולם את החלק הכי טוב ויפה שיש בנו.

אגב, פרח הלוטוס הוא דוגמה מצוינת לביומימיקרי, למידה מהטבע. חברות מסחריות בתחום האופנה למדו מפרח הלוטוס כיצד לשפר את הבגדים שהם מייצרים, בכדי שיהיו עמידים במים. הלמידה הזו מהטבע, שנקראת ביומימטיקה, או ביומימיקרי, החלה כשהמדענים הבחינו שצמח הלוטוס נשאר תמיד נקי, על אף שהוא חי וגדל בסביבה בוצית. הם כינו את זה "אפקט הלוטוס" וחקרו את האופן שבו הצמח שומר על נקיונו בסביבה כה מזוהמת.

הנה עלי הכותרת של פרח הלוטוס נפתחים לאט:

https://youtu.be/JbeRRAvaEOw


פרחי לוטוס בקיוטו שביפאן:

https://youtu.be/qVRuOZwWUYE


סיפורו של פרח הלוטוס, שמוסר השכל יש בצידו:

https://youtu.be/vOk4hvpfDzM


מקדש בניו דלהי שבנוי בצורת הלוטוס:

https://youtu.be/ThrIh9OVKaU


ומצגת וידאו של פרח הלוטוס:

https://youtu.be/z9CJ6mkRb0I

מנדלה היא סוג של ציור פולחני רוחני, בצורת מעגל שמתחיל או נובע מהמרכז שלו. הפירוש של מַנְדָּלָה בסנסקריט הוא "מרכז" או "מעגל" והוא מסמל את העולם המתקיים.

אחד הטקסים המרתקים בתבל הוא זה של מנדלת החול הטיבטית (Sand Mandala). בטקס יוצרים מנדלה ענקית במשך זמן רב ואז מחריבים אותה.

מנדלות החול הללו הן חלק מפולחן דתי שבו הנזירים יוצרים מנדלה זמנית, אמנות שנולדת כל פעם מחדש ולא מתקיימת יותר. מדובר בחלק ממסורת טיבטית בודהיסטית שבמרכזה יצירה ולאחר מכן הרס של מנדלות שקושטו בחול צבעוני.

הטקס נפתח בשרטוט של הצורות הגיאומטריות, על ידי הנזירים. הצורות הללו הן שיוצרות את תבנית המנדלה וישמשו לאחר מכן להנחת החול.

בהמשך מתבצע החלק הכולל את עבודת הנזירים הבודהיסטים בטיבט, שעמלים במשך שבועות על יצירת המנדלה המרהיבה שעשויה מגרגרי חול. באמצעות צינורות דקיקים, שופכים הנזירים את גרגרי החול הצבעוניים, לפי התבנית של המנדלה.

במקור, אגב, נהגו הנזירים להשתמש בגרגרים כתושים של אבן צבעונית. כיום הם משתמשים בחול צבוע בצבעים עזים, מה שהופך את המנדלה לססגונית אף יותר.

שיא התהליך הוא טקס בו הנזירים מתפללים, לאחר סיום יצירת המנדלה, במלמולים מסקרנים, חלקם בקול נמוך מאוד, תוך ליווי של עצמם בפעמוני יד עדינים.

אחרי שהם מסיימים להתפלל, הורסים הנזירים, ברגע אחד, את המנדלה שיצרו בעמל כה רב ומתמשך.

ההשתתפות בטקס המסקרן והמרתק היא חוויה של ממש. כל התהליך נועד מבחינה רוחנית לסמל את ארעיות הטבע החומרי, לעומת נצחיות הרוח.


הנה סיפורה של מנדלת החול בטיבט (עברית):

https://youtu.be/WBrYUlOYK0U


הסבר על המנדלה הקדושה הזו באנגלית:

https://youtu.be/G58Pujijsqc


כך מייצרים הנזירים את מנדלות החול עם סימונים גיאומטריים מדויקים:

https://youtu.be/IYVcjFhpsHc


אמן ישראלי מתאר את מנדלות החול שהוא עושה ומטרתן (עברית):

https://youtu.be/eZWKJf4JxDE


מנדלת חול בטיבט נוצרת בהילוך מהיר:

https://youtu.be/BOQHk24GDL0


והטקס בסיום העבודה על מנדלת החול הטיבטית:

https://youtu.be/GA3su0ECdPc