Web 2.0 (בעברית: וֵבּ 2.0) הוא מונח שמגדיר את הדור השני של אתרי האינטרנט. לעומת הדור הראשון של אתרי האינטרנט שהתכנים בו נוצרו בעיקר על ידי מנהלי האתרים והגולשים בעיקר צרכו בו תכנים, בדור השני של ה-Web 2.0 האתרים ויישומי הרשת סיפקו אפשרויות להעלות ולשתף תכנים ברשת על ידי הגולשים עצמם. היצירה ושיתוף התוכן על ידי גולשים נקרא "תוכן גולשים".

היות והאינטרנט אפשר כבר מימיו הראשונים תקשורת ושיתוף תכנים בין המשתמשים, בעיקר באמצעות הדואר האלקטרוני והפורומים, החידוש ב-Web 2.0 הוא בכך שאתרי האינטרנט עצמם הפכו לחממת שיתוף ויצירה ברשת ה-World Wide Web. אתרי תוכן גולשים בולטים בסגנון ה-Web 2.0 הם יוטיוב, ויקיפדיה, פליקר, אפליקציות כמו ווייז ואינסטגרם וכמובן הרשתות החברתיות כמו לינקדאין ופייסבוק. וזו לא רק מדיה חברתית שהתפתחה ב-Web 2.0. למעשה, יש מאפיינים נוספים לווב החדש, כמו אתרים דינמיים ואינטראקטיביים, עם טכנולוגיות כמו Ajax ו-RSS.


הנה סרטון שמסביר ללא מילים מהו WEB 2.0:

http://youtu.be/Bc0oDIEbYFc


וההתפתחות של WEB 2.0 לאור מה שכבר קרה בו:

http://youtu.be/iStkxcK6_vY

מֵם, (meme) או מים, הוא הכינוי לקליפ, ציור, סרטון, תמונה או רעיון שמתפשט במהירות ברשת האינטרנט או באמצעים אחרים. במקור זה כינוי למה שויקיפדיה קורא "יחידת מידע שמשתכפלת ממוחות ומאגרים לא-חיים של מידע (כגון ספרים ומחשבים), למוחות או מאגרים אחרים", אבל כיום רוב הממים עוברים כמובן ברשת.

הממים ברשת יכולים לבטא חלקי רעיונות, כשרונות ודברים שמועברים לאחרים כמרכיב אחד שעומד בפני עצמו. לפעמים מדובר בפספוסים, לעתים באנשים שאינם מודעים לעצמם, בבעלי כישרונות מיוחדים, בבעלי חיים משונים או מיוחדים, ברגע מיוחד שנקלט במצלמה, מעשה מרגש וכדומה.

המושג "מם" הומצא על ידי הסופר ריצ'רד דוקינס ב-1976 בספרו "הגן האנוכי". מקור המילה "מם" הוא מלועזית: Meme. המקור המוקדם של המונח הוא מהשורש היווני שמשמעותו "זיכרון".

הנה "מחרוזת שירי הרשת" - קליפ של מוזיקאים ישראלים שמופיעים בו יותר מ40 ממים מפורסמים:

https://www.youtube.com/watch?v=mghhLqu31cQ


והנה 50 Memes מהגדולים שהיו באינטרנט בשנים האחרונות:

http://youtu.be/N_6XQp08pgM

דואר זבל הוא דואר פרסומי שאנשים מקבלים ללא רצונם. דואר הזבל אמנם החל כעלונים ודואר מסחרי שנהגנו למצוא בתיבת הדואר שלנו לא פעם, אך כיום הוא מפורסם במיוחד בעולם הדואר האלקטרוני, המייל שלנו, שמופצץ בעשרות או מאות הצעות זבל בכל יום.

חלק גדול מדואר הזבל נוצר על ידי חברות שפיתחו תוכנות זבל. תוכנות כאלה היו פותחות בכוחות עצמן המוני חשבונות דואר חדשים. לאחר שהחשבונות הללו נפתחו, היו תוכנות פרסום שולחות מיליוני הודעות זבל לבעלי כתובות מייל שנכללו ברשימות תפוצה ענקיות, שגם הן נשדדו ונגנבו במקרים רבים.

במהלך השנים יצרו חברות האינטרנט והטכנולוגיה שיטות חשובות להקטנת התופעה של דואר זבל. שיטות כמו קאפצ'ה שנועדה לוודא שהנרשם לשירותי המייל אינו תוכנה, או דיווחים על דואר זבל שמקבל הספק ממי שקיבלו אותו ולאחר שהתקבלו כמה דיווחים עובר שולח הספאם לרשימה השחורה, זו שמונעים ממנה לשלוח דואר בכמויות.


מאיפה בא הספאם:

http://youtu.be/apCdjFIacfU


פרסומת שמסבירה מה לעשות איתו (עברית):

http://youtu.be/8C4WGXLe3jI


והרצאת טד מצחיקה וחכמה על מה שקורה כשעונים לספאם אידיוטי (מתורגם):

https://youtu.be/4o5hSxvN_-s?long=yes

נראה שהבכי הכי מפורסם בהיסטוריה של האינטרנט הוא ההתייפחות הפומבית של צעיר של הזמרת בריטני ספירס, כשהוא מגן במונולוג וידאו, על הכוכבת הנערצת עליו מלעג האחרים. מדובר בסלב אינטרנט, בן 19 בלבד, בשם כריס קרוקר שהעלה בזמנו מונולוגים מצולמים לאתר YouTube, שהיו כה רגשיים ולא אופייניים עד שהם פרסמו אותו בכל העולם.

הכל החל בספטמבר 2007, בסרטון אחד שזכה לפרסום רב, בזכות אופיו החריג. קרוקר פרסם סרטון עם מונולוג שבו שיבח בטון משתפך את הזמרת בריטני ספירס, מי שעד זמן לא רב לפני כן נחשבה ל"נסיכת הפופ", נעלמה מעט ואז עשתה הופעת קאמבק בטקס פרסי ה-MTV שנערך זמן מה לפני כן. מספר פרסומים על שערוריות שהזמרת הייתה לכאורה מעורבת בהן, הובילו את קרוקר למונולוג שהסתיים בקול יבבני, שבו חזר וביקש ש"עיזבו את בריטני במנוחה!"

כדרכם של דברים קיצוניים ברשת, הסרטון הפך ויראלי וזכה לעשרות מיליוני צפיות. נוצרו לו פרודיות רבות, שגם הוצגו בתוכניות בידור בטלוויזיה והפכו לתופעה חברתית של ממש.

הסרטון ההוא הפך כבר מזמן לאגדה אינטרנטית של ממש. קרוקר, שבזמן אמת הפך לבדיחת רשת בעקבות המונולוג חוצב הלהבות ההוא, הפך לאושיית רשת, מוזמן לראיונות וזוכה למיליוני עוקבים.

קשה להבין כיצד בוז ולעג מכל עבר הופכים להצלחה כה גדולה, אבל לאינטרנט יש חוקים משלו וקרוקר עצמו הגדיר את זה יפה כשאמר "חייך לשונאייך ותראה להם כמה יפות השיניים שלך..."


הנה קרוקר מבקש מהעולם לעזוב את בריטני במנוחה:

https://www.youtube.com/watch?v=WqSTXuJeTks


בשנת 2010:

https://youtu.be/w0_2bYgpfFE


ובשנת 2016 נראה שהוא התבגר:

https://youtu.be/b8hmM2kHFoM

תוכן גולשים (User Generated Content) הוא תוכן עצמאי ברשת, שנוצר על ידי הגולשים באתרי אינטרנט ואפליקציות, ללא עריכה של אנשי מקצוע או תוכן מטעם מערכות האתרים ואנשי מקצוע.

תוכן גולשים מתפרסם בבלוגים אישיים, בפוסטים, תמונות וסרטונים ברשתות החברתיות כפייסבוק ואינסטגרם, באתרים כמו יוטיוב ופליקר, ציוצים בטוויטר, כתיבה באתרי "ויקי" שונים כויקיפדיה, אתרים פרטיים ואפילו תגובות לכתבות עיתונאיות שהתפרסמו ברשת. הוא אחת הדוגמאות המובהקות לתופעת "מיקור ההמונים".

תוכן הגולשים הוא אולי המאפיין הבולט ביותר של ה-web 2.0, הדור השני של האינטרנט. תוכן זה הוא רק כזה שנוצר על ידי גולשים לא מקצועיים ופורסם לציבור, כך שדואר אלקטרוני או מסרים מידיים אינם תוכן גולשים.

תופעת תוכן הגולשים הייתה המאיץ העיקרי להתפחות הרשתות החברתיות החדשות, בנוסח פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ופינטרסט. כאן משתף המשתמש בתוכן של מחשבות, רעיונות, דעות, תמונות וחוויות שונות.

ומכיוון שתוכן הגולשים הכניס בבת-אחת המוני יוצרי תוכן חדשים, הוא הלך והחליש את גופי התוכן המסורתיים. גופי תקשורת כמו עיתונים, ערוצי טלוויזיה, חברות כבלים ולוויין ועוד - כולם הלכו ואיבדו את כוחם לטובת האינטרנט, שמזרים כמויות ידע עצומות ומאפשר לבעלי הכישרון להחליף יותר ויותר מועסקים של תאגידי תוכן. אבל לא רק מספר הצרכנים ההולך וקטן שלהם, הוא שהחליש את תאגידי התוכן הללו - הכנסותיהם המתכווצות במהירות, בשל השינויים שהכניס האינטרנט לשוק הפרסום העולמי, הן שהקטינו את פעילות מעצמות התוכן לשעבר והולכות ומחלישות אותם, לטובת פרסום מקוון ורלוונטי, שיודע על המשתמש הרבה יותר מבעבר ולכן הוא יעיל מהפרסום המסורתי והכללי, של הדור הקודם.


הנה הסיפור המופלא של תוכן הגולשים והשינויים העצומים שחולל:

https://youtu.be/pkBqp6X2rKw


כך ניתן לראות את תוכן הגולשים בהשוואה לתוכן מערכתי:

https://youtu.be/Bc0oDIEbYFc


סרטון שממליץ להקפיד על שימוש חכם וזהיר בתוכן גולשים:

https://youtu.be/PJ_2sPqAkPk


כך ניצח תוכן הגולשים של ויקיפדיה את האנציקלופדיה בריטניקה של המומחים:

https://youtu.be/aOiLRxPj6aU?t=48s

סרטוני "people are awesome" הם סדרת סרטונים של אנשים שעושים דברים מדהימים. זו סדרת סרטונים שעולים לרשת האינטרנט וזוכים למיליוני צפיות. הסדרה גדלה כל הזמן וחוגגת את החיים הצעירים, עם הספורט האתגרי ואהבת החיים, הנעורים והיופי. מדובר בסרטוני אוסף שעשויים באיכות מרשימה ביותר, שנאספים מהמבחר העצום שעולה לרשת כל הזמן והופכים ללקטים של יופי וקצב.

הסרטונים לוו בעבר במוסיקה של להקת "Mecha Love" (אהבת מכה), אך כיום נבחרת מוסיקה צעירה וקצבית מגוונת מכל הסוגים כדי ללוותם. עם הזמן נולדו גם התמקדויות, כגון סרטוני 'נשים הן נפלאות' וכדומה. הסרטונים הללו הפכו לתופעה ויראלית שמיליונים צופים בהם ורבים מעלים סרטוני לקט כאלו שגם הם הופכים להצלחות ויראליות גדולות ברשת.


הנה סרטון של האוסף של 'האנשים הם נפלאים' משנת 2017:

http://youtu.be/JZGl0rCEUEc


ואוסף 'האנשים הנפלאים' של קיץ 2015:

http://youtu.be/hXr_R9wLU-E

מהי מערכת קאפצ'ה?


מערכת קאפצ'ה היא שיטה לאבטחה באינטרנט. רובנו פוגשים את הקאפצ'ה כשאנו נדרשים להקלדה של אותיות מעוותות בזמן ההרשמה לאתרי אינטרנט. היא נועדה למניעת דואר זבל, קניות ספסריות, פריצה לאתרי בנקים והצפה של מסרים ופניות חסרי משמעות למערכות האתרים. מאות מיליוני קאפצ'ות מופעלות ביום ברחבי העולם.

שיטת הקאפצ'ה נועדה לוודא שהשולח או המקליד הוא בן אדם ולא מערכת מחשב שנועדה לפרוץ או להשתמש באופן לא רצוי במערכות אינטרנטיות. בזכותה אנחנו מקבלים הרבה פחות דואר זבל ויכולים לוודא שאנו מתקשרים ברשת עם אנשים אמיתיים ולא תוכנות מחשב שמופעלות על ידי גורמים שרוצים להרע לנו.

הנהלות של אתרי אינטרנט נחשפות לא פעם לפורצי מחשב, האקרים, שמנסים להלביש תוכנות פריצה לאתרים או לתוכנות מקוונות. התוכנות הללו, בוטים בשפת אנשי הטכנולוגיה, מבצעות פעולות של התחזות לבני אדם, כדי ליצור משתמשים רבים בשירותי מייל, לנסות לפרוץ לאתרים סגורים ועוד. הקאפצ'ה מקשה על הרשמות כאלה. את הטקסט המעוות קשה יהיה לתוכנה לפענח ולעומת זאת בן-אדם יכול להבין. כשאנו מצליחים להקליד את מה שנראה בתמונה, אנו מוכיחים למערכת שאנו בני-אדם ולא בוטים המנסים להשתמש במערכת בצורה לא-אנושית.

במסגרת מה שנקרא "חוכמת ההמונים" משמשות מערכות כאלה גם לצרכים מדעיים וטכנולוגיים, כמו תרגום מילים לטובת מערכות תרגום מקוונות ופיענוח מילים מספרים ותעודות היסטוריות שבהם חלק מהמילים דהויות או קשות לקריאה. ראו באאוריקה בתגית "רה-קאפצ'ה".


הנה הקאפצ'ה וההתפתחות שלה (עברית):

https://youtu.be/cJpd9VAIC3M?t=1m22s&end=4m2s


מה קורה למי שלא מצליח בקאפצ'ה:

http://youtu.be/kNdDROtrPcQ


וסרטון תעודי קצר עם הרחבה על הקפצ'ה והרה-קאפצ'ה:

http://youtu.be/ITrNU5fpiSo?long=yes

תופעת ההארלם שייק התפשטה באינטרנט בתחילת שנת 2013. בתופעה המוזרה (כמו תופעות רשת אחרות) מועלים לאתר יוטיוב סרטונים שבהם רוקדים אנשים בקבוצה עם השיר "הארלם שייק" של באואר ברקע ומתפשטים בצורה ויראלית למליוני אנשים. הראשון שעשה זאת היה מישהו שהעלה את הסרטון הראשון ליוטיוב ובעקבותיו עלו סרטונים דומים רבים.

העיקרון אחיד בסרטוני ההארלם שייק: זה ריקוד של 30-‏32 שניות. ב- 14 או 15 שניות הראשונות אדם אחד רוקד לבדו ואז המוסיקה נקטעת לרגע ואחרי ההפסקה הרגעית מצטרפים אליו כל חבריו, לעוד 15 שניות של ריקוד פרוע, כולם רוקדים. בסוף, ב-2 השניות האחרונות של הסרטון, כולם רוקדים לאט..


הנה הסרטון המקורי של הארלם שייק, שעלה ראשון ליוטיוב:

http://youtu.be/8vJiSSAMNWw


הנה הארלם שייק בצבא:

http://youtu.be/70N_MmgUQd0


הנה הארלם שייק שצולם בכותל המערבי:

http://youtu.be/TK8S6-FJXxE


הנה הארלם שייק צבעוני במיוחד בסגנון עדות הגרפיטי:

http://youtu.be/CusEqTYeA4k


הנה פרודיה "חרדית" על הארלם שייק:

http://youtu.be/IfwfAIGKT8c

הסיפור המדהים של חתולת הרחוב (Stray Cat) סקרלט הוא אולי מבצע הגבורה הגדול ביותר שהאדם נחשף אליו בעולם הטבע.

המקום הוא ברוקלין, ניו יורק. הזמן הוא שנות ה-90 של המאה הקודמת. 30 במרץ 1996 ודיווח על שריפה שסיבותיה לא ברורות מגיע למכבי האש של השכונה.

יש לציין שההגעה של הכבאים לכיבוי השריפה הייתה די מהירה. הם השיגו שליטה וכבר ראו את הסוף שלה, כשאחד הכבאים, דיוויד ג'יאנלי שמו, הבחין בחתולה, כנראה האם, כשהיא נושאת אחד אחד את הגורים שלה מהמוסך הבוער החוצה.

סקרלט היא חתולת רחוב בת תשעה חודשים, אחרי ההמלטה הראשונה שלה. חמשת החתלתולים הם צאצאיה הראשונים. ג'יאנלי מבחין שבמהלך הוצאת גוריה מהאש היא הולכת ונכווית קשות. אבל היא לא מוותרת והכבאי משתאה מהתנהגות הורית כה אמיצה.

היא הצליחה להוציא כך את כל הגורים שלה.

כשגברים מצליחים להתגבר על השריפה והאש הולכת ונחלשת מביט ג'יאנלי באם החתולים. עיניה היו עצומות ומלאות שלפוחיות שמנעו ממנה את הראייה. אוזניה וכפותיה נראו צרובות לחלוטין, אבל היא רק עוברת בין הגורים, נוגעת באפה בכל אחד מהחתלתולים ומנסה לוודא שכולם ניצלו ונמצאים מחוץ לאש.

הוא הבין שהיא לא רואה אותם. אבל בשלב הזה היא התמוטטה מחוסרת הכרה.

כשהתגברו לחלוטין על השריפה אסף ג'יאנלי הנרגש את החתולים כולם ולקח אותם לווטרינר. לא קשה היה להבחין שעיניה של סקרלט האם היו עצומות והשלפוחיות כיסו אותן. אוזניה וכפותיה נכוו ופרוותה הייתה צרובה לחלוטין.

הסיפור על החתולה האמיצה רץ במהירות בתקשורת האמריקאית ובהמשך גם לתקשורת העולמית. איש לא נותר אדיש. מאמציה להציל את גוריה מהשריפה משכו תשומת לב אדירה ואנשים כתבו והתפייטו על ההשראה ההורית האדירה שהסיפור העניק להם.

תודות לטיפול המסור של הווטרינרים טופלו ושוקמו סקרלט והגורים כולם. החתלתול הלבן מת כחודש לאחר השריפה בשל וירוס. אבל כל השאר וגם סקרלט עצמה התאוששו והבריאו לאחר 3 חודשים של טיפול. מתנדבים רבים ביקשו לאמץ אותם והם אכן הועברו לאנשים ומשפחות שהעניקו להם בית חם אבל לא יותר מדי...


הנה סיפורה של החתולה סקרלט:

https://youtu.be/uJKrafxYH5A


חודש אחרי הגבורה והכוויות:

https://youtu.be/Oz9xdz1dDuk


וסיפורה המלא של סקרלט:

https://youtu.be/Icyf6fbLkZE

וירוס מחשבים הוא תוכנה שמוחדרת למחשב ללא ידיעת המשתמש ומטרתה לרוב לגרום לשיבושים ולתקלות שונות בהפעלה של המחשב. התוכנה עוברת דרך אתרים זדוניים באינטרנט, בהעתקת קבצים ממחשב נגוע, מזיכרון פלאש (דיסק און קי), דרך דואר אלקטרוני וכדומה. את הנזק גורם לרוב וירוס המחשב על ידי הפעלת פקודות מחשב זדוניות.

את השם "וירוס" קיבלו התוכנות הללו בגלל הדמיון לווירוסים הביולוגיים, שפועלים בדרך דומה (על ידי חדירה לתאי הגוף והפעלת הוראות מהקוד הגנטי שלהם).

וירוסי המחשבים הולכים ומתפתחים והם הופכים לכלי נשק יעילים בעולם הסייבר. לוחמת הסייבר משתמשת בווירוסים מורכבים מאד, כדי לפגוע במערכות מחשבים של האוייב, או להשבית מערכות רגישות בשם הטרור הקיברנטי.


הנה סרטון שממחיש את מה שעושה וירוס מחשבים למחשב:

http://youtu.be/bRdMpVH7bIg


והנה סרטון שמסביר באנימציה מה זה וירוס מחשבים על ידי הדגמת המחשב כמו בית:

http://youtu.be/c34QwtYI40g

פלאש מוב הוא תופעה תרבותית חדשה יחסית, שבה קבוצה גדולה של אנשים מתאספים בהפתעה במקום ציבורי, רוקדים או עושים פעולה שונה מהרגיל במשך זמן קצוב ואז מסיימים ונעלמים כפי שבאו.

הייחוד והקסם שבהופעות הפלאש-מוב הם בזכות גורם ההפתעה והכוח שיש בביצוע המשותף והיצירה ביחד.


הנה פלאש מוב היסטורי בתחנת רכבת ליברפול, הפלאש מוב הראשון בהיסטוריה או לפחות אחד הראשונים אי-פעם:

https://youtu.be/VQ3d3KigPQM


פלאש מוב מיומן וחברתי בכיכר:

https://youtu.be/a-hSDyy0o-E


פלאש מוב בסופרמרקט על שיר של ביונסה:

http://youtu.be/9q7R9qFcrbI


פלאש מוב של אסירים מהפיליפינים:

http://youtu.be/9OawiTae0bA


הצעת נישואין בפלאש מוב:

https://youtu.be/5uCP1bkpe9o


ופלאש מוב מתוכנן להפליא בנמל התעופה בן גוריון (עברית):

https://youtu.be/mZ_nbinWkvE

"גנגנם סטייל" הוקלט כשיר קצבי של זמר דרום-קוריאני ודי ג'יי לא-מוכר בעולם, אבל מוכר בארצו בכינוי Psy. הקצב המדליק שלו ותנועות הריקוד הייחודיות הסתירו תוכן מילולי לעגני נגד הסנוביות הנשית של העיר סיאול. מצד שני הקצב וההומור הפכו את השיר להצלחת הפופ הגדולה בכל הזמנים! - עובדה: מרגע שהועלה לאתר יוטיוב הוא זכה בתוך 5 חודשים למיליארד צפיות - שיא גינס ומספר צפיות יותר גדול מכל שיר אי-פעם! כיום הוא כבר בסביבות ה-2 מיליארד צפיות - בזמנו זה היה כפול מכל שיר או קליפ אחר באתר!

אבל זו לא הייתה רק הצלחה פופולרית אלא גם תופעה תרבותית. "גנגנם סטייל" זכה למגוון עצום של חיקויים, מחוות ופרודיות באינטרנט. מושר בשפה לא מובנת ועם זמר שאינו בעל קול מדהים או כריזמה בלתי נתפסת, בכל זאת השיר שהביס כל שיר במצעדי ההורדות ומצעדי הפזמונים בכל מקום בעולם, המשיך ושבר את שיא הלייקים של כל הזמנים של יוטיוב ונכנס לספר השיאים של גינס גם בשיא עולמי זה.


הנה הקליפ המקורי של גנגנם סטייל:

http://youtu.be/9bZkp7q19f0


והצילומים של מה שיהפוך לקליפ ההיסטורי הזה:

http://youtu.be/9HPiBJBCOq8

נחש אותי נחש הוא טרנד רשת שנולד מהודעת וואטסאפ של עובד, כנראה ערבי (ואולי רק חיקוי מלעיג של כזה), שמודיע למעסיק שלו ש"נחש אותו נחש". המעסיק, בעל חוש הומור סטנדרטי, אוהב את ההודעה ומשתף את העולם. כולם מחייכים עד מגחכים כמו שקורה לא פעם באונליין.

אבל אז מחליט ברנש אחר, שבדיוק משתמש בבינה מלאכותית שאפשר לשנות בה גבהים מוסיקליים של מילים והברות כדי לגרום להודעה להיות מושרת. הוא מושיב אותה על המלודיה של "The Sound of Silence", להיט הסיקסטיז האלמותי של הצמד "סיימון וגרפונקל".

המם החדש היה משעשע אפילו יותר והתפוצץ ברשת, בדגש על אפליקציית טיקטוק (TikTok). מכאן החלו כל מיני מוסיקאים וחובבי AI להעלות גרסאות, רמיקסים ומחוות נוספות לשיר של העובד והתוצאה הייתה להיט רשת חדש. לא פעם הוסיפו שימושים אפשריים ומשעשעים לשיר הזה, כמו "כשמחפשת תירוץ להבריז מהדייט" או "כשאיש הייטק מקבל הצעה מהמתחרים".

ובשיאו יצר מישהו תרגום של הטקסט לאנגלית ושתל אותו ב-AI בקליפ הופעה של סיימון וגרפונקל, כולל הליפ סינק - תנועות השפתיים שיתאימו למילים החדשות.


לשון ההודעה:
"אלעד ערב טוב מה נשמע?
אני הייתי אתמול מתחת לעץ של הטין
אולי נחש אותי נחש
אולי קרס אותי קרץ
ואני נבוח."


#תרגום?
"נחש אותי נחש" - הכיש או נשך אותי נחש.

"קרס אותי קרץ" - לא ברור אם קרצייה או עקרב, אבל הוא עקץ.

"מתחת לעץ של התין" - תחת עץ התאנה.

"ואני נבוח" - המקום שנעקצתי נפוח.


ההודעה שהחלה את הכל:

https://youtu.be/_MlW8ZUNaWY


הנה הנחש:

https://youtu.be/lEpyShe6OCk


רמיקס מזרחי:

https://youtu.be/-v6UX3HmyGY


גם זקני הכפר של זהו זה התחברו:

https://youtu.be/wn6LvM3hX58


דודו פארוק חיבר ללחן, עיבוד וביצוע מהמם:

https://youtu.be/nl1e5v0W5gY


ובחזרה למקור אבל עם המם מתורגם לאנגלית:

https://youtu.be/VMiIdNJy7tk

אין ספק שצפייה בחתולים היא מההנאות המשעשעות באינטרנט. סרטוני חתולים קצרים וקליטים ברשת הם ויראליים ומופצים בהתלהבות, במיוחד אם החומר המצולם משעשע או שהם מבצעים תעלולים המוגדרים "פספוסים".

כל גולש יודע שפוטנציאל הוויראליות הגבוה של חתולים מקוונים הוא אינסופי, גם אם באופן מפתיע, הכלבים עוברים אותם בשנים האחרונות.

אם מנסים להבין את הפופולריות של חתולים ברשת ברור שהיותם חיות מחמד מתוקות, אהובות ומצחיקות, יכול להביא בקלות להזדהות עימם. אנשים מתים על חתולים מתוקים שנופלים, מתנגשים, עושים מחוות משונות או תופסים בעלות על בעליהם.

כי עם העזה, נפילות משעשעות, סלידה מהמים, הבעות פנים שלא פעם הן ממש אנושיות - סרטוני חתולים הם מאותם חומרים שהם א-פוליטיים ולא מפלגים בשום צורה, מה שמאפשר לגולשים ליהנות ולשתפם בלי מגבלות ומחלוקת.

עם פה קטנטן, מצח גדול, אף כפתורי ועיניים גדולות, יש חוקרים הטוענים שצורת פניו של החתול מזכירה לנו תינוק אנושי או דמויות אהובות של דיסני, מה שהופך אותו נוח מאוד להאנשה ומעורר אצלנו המון הזדהות.

הם גם מעט מסתוריים. כי אם כלבים נוטים להחצין רגשות ולהתחבר רגשית לבעליהם, החתולים נדמים לנו תמיד כמסתירים דבר מה ואינם גלויים לגמרי.

יש עוד הסבר מעניין והוא תרבותי ברמת הרשת. שווה לדעת שחיפושים של סרטוני כלבים עקפו כבר בשנת 2014 את חיפוש סרטוני החתולים ומאז המצב הזה קבוע.

במקביל, נמצא במחקרים שחתולים הם בעל החיים המועדף על אנשים המוגדרים "אִינְטְרוֹבֶרְטִים", אנשים מבוגרים ומופנמים. אלו האנשים שבתחילת עידן האינטרנט השתמשו בו יותר, מה שחיזק את הטרנד לטובת החתולים והביא להתלהבות דווקא מסרטונים שלהם.


מה הסוד של חמידות החתול? (עברית)

https://youtu.be/oNEHnIHdkuI


נפילות מצחיקות:

https://youtu.be/Yd3E18ocyUA


מחוות מפילות:

https://youtu.be/zVQp_Tyruik


והיחסים המצחיקים של החתולים:

https://youtu.be/hY7m5jjJ9mM?long=yes

מימון המונים הוא תהליך שבו יוצרים ומפתחי הייטק מגייסים כסף לפרויקט או מיזם שהם רוצים לעשות ממספר גדול של אנשים פרטיים, דרך האינטרנט.

ממש כמו שאתרי "חוכמת המונים", מתבססים על התרומה בידע או במומחיות של הגולשים, כאן מתבססים על תרומות כספיות - בדרך למימוש של רעיונות טכנולוגיים וחברתיים. במימון המונים נותן כל אחד מהמשקיעים סכום קטן וביחד משתדלים המגייסים לקבל את המימון שביקשו ולהרים את המיזם. את המימון יקבלו היזמים רק אם הצליחו לגייס מספיק משקיעים כדי לקבל את כל הסכום שאותו ביקשו מראש לגייס.

ניתן לומר שמימון המונים הוא חלק ממגמת מיקור ההמונים, שכה הצליחה בעידן הווב 2.0 של העשור הראשון במאה ה-21. בעזרת מימון המונים הצליחו פרויקטים רבים לגייס כסף מספיק כדי לצאת לדרך ולייצר מוצרים ומיזמים מצליחים.


הנה תיאור של מימון ההמונים שמאפשר אחד האתרים בתחום:

http://youtu.be/4GaGPrpCVBs


עצות לגיוס במימון המונים:

https://youtu.be/QT2KggFBMbs


וראיון שבו מספרים יוצרים על מימון ההמונים לדיסק וספר:

http://youtu.be/tTATQ2MUMW8

הידעתם שהחתולים הם הדבר הכי נצפה באינטרנט והכי מבוקש בתמונות? - רובנו מכנים אותן בדרך כלל "איזה מאמי!" ומחפשים עוד כאלה, באיזו שהיא וריאציה...

היום חתול הבית הוא חיית מחמד ביתית ומפונקת, אבל החתול (Cat) הוא לא הפך כזה ביום אחד. ההיסטוריה שלו לא הייתה פשוטה ונעימה כל כך.

מחקרים עדכניים מראים שככל הנראה חתולי הבית בויתו ונוצרו מחתולי הבר, במקום אחד במזרח התיכון ולא במקומות שונים ובזמנים שונים.

האבות הקדמונים של חתולי הבית הם אחד מתת-המינים של חתולי הבר. ב-2004 דיווחו ז'אן-דני ויניה, איש המוזיאון לטבע בפריס, ועמיתיו על מציאת קבר בן 9,500 שנה בחפירות בקפריסין, של אדם וחתולו. האם זה הביות הראשון בהיסטוריה?

החתולים אינם ילידיים באיים אלו. הבאת חתולים אל האי וקבורת של אדם עם חתול, מעידים על יחסים מיוחדים בין הקדמונים לחתולים. זה מחזק את ההשערה שביות החתול התרחש בסמוך להקמת היישובים הראשונים באזור הסהר הפורה שבמזרח התיכון.

לפני כ-6,000 שנה, מעידים הממצאים, כבר טיפחו אנשי המזרח התיכון את החתולים כציידי עכברים מעולים.

המחקר מראה שבמצריים גידלו חתולים כבר לפני כ-5,000 שנה. כך החזיקו המצרים הקדמונים חתולים כחיות מחמד. בשלב מסוים נכנס החתול גם לרשימת בעלי החיים הקדושים של התרבות המצרית ולרשימת האלים.

אמנם במצרים אסור היה בחוק לייצא את החתולים הנערצים, אך לפני 2,500 שנה כבר היו לפי הממצאים חתולים ביוון.

החתולים הופצו ברחבי האימפריה הרומית, לאחר שהוצבו על ספינות, בכדי שיטרפו את העכברים שעליהן. כך נפוצו החתולים ברחבי אירופה.

ככל שהרחיבו הרומאים את גבולות האימפריה, לפני 2,000 שנה, הלכו והתרחבו גם אזורי המחיה של החתולים והם נפוצו בכל אירופה.

כיום יש מקומות בעולם, כמו איי הוואי למשל, שבהם חתולי הבית נחשבים מין פולש, כזה שהפר את האיזון האקולוגי. בהיותם טורפים, הם מאיימים על מינים מקומיים, שעלולים להיכחד מכיוון שלא פיתחו מנגנוני הגנה כנגד החתול.

אך בימי הביניים עתידים החתולים להפוך מוקצים. חיסולם המסיבי הביא לכך שהמגיפה השחורה תתפשט במהירות, דרך עכברים ועכברושים נושאי מחלות והיעדר הטורפים הטבעיים שלהם - החתולים.

בהמשך השנים ועם רדת הפחד מחתולים, חזרו ובייתו החתולים המודרניים את עצמם בבתינו. חלקם חתולים גזעיים שנמכרים בכסף, בעוד שאת חתולי הרחוב אנו פוגשים לרוב ליד פחי האשפה, כשהם נלחמים על שאריות המזון. מרבית חתולי הרחוב נוצר מהכלאות טבעיות של גזעים שונים שנתערבבו במשך דורות.

כך או כך, כמו אבותיהם חתולי הבר, גם חתולי הבית הם בעלי חיים ליליים באופיים. לאורך מרבית שעות היום הם מעדיפים לנמנם ולהיות פעילים בלילה.

אמנם הם הפכו לחיות המחמד של בני האדם, אך הם עדיין טורפים רצחניים של מכרסמים ונחשבים לאדישים ביותר מבין החיות המבויתות. נחמדים הם אולי לא, אבל נערצים - מסתבר שעדיין כן.


הנה ההיסטוריה של החתולים והאדם (עברית):

https://youtu.be/oNEHnIHdkuI


על תולדות ביות החתולים:

https://youtu.be/LWB0-tGwb_E


הסגידה לחתולים במצרים העתיקה וההיסטוריה שאחריה:

https://youtu.be/slKKvm_vu9g


על החתול ששרד ספינות טרופות (מתורגם):

https://youtu.be/Jsj-hDW9bS8


וחתולים הם היום כוכבי רשת של ממש, בסרטונים כמו זה:

https://youtu.be/a6s0IpbBLlM

כוסות וספלים משמשים לשתייה, כבר מאות שנים. אבל בסוף העשור הראשון של שנות ה-2000 נוצר להם לרגע שימוש אחר. מוסיקלי. לזמן מה הם הפכו לאחד מכלי ההקשה הפופולריים בעולם הצעירים.

מה הסיפור אתם שואלים?

מעל 70 שנה המתין שיר הכוסות (Cup Song) כדי לזכות בפופולריות שלא תאומן. אחרי שהוקלט לראשונה בשנת 1937, על ידי להקה בשם ה"מיינרז מאונטנירז", הוא חזר לפתע בשנת 2009, כ-Cup Song שביצעה ה-Landshapes, להקה עצמאית בריטית שהשתמשה בליווי של כוסות.

אבל אז הופיע שיר הכוסות, הידוע גם כ-“When I’m Gone”, בסרט "Pitch Perfect". היה זה בקליפ שבו שרה ומקישה אותו השחקנית אנה קנדריק, כשבהדרגה מצטרפים אליה כל הסועדים במסעדה שבה היא עובדת. משם פרסו השיר והמקצב כנפיים ועם הכוסות הם הפכו להצלחה מסחררת כמעט בין לילה. השירה הקצבית הזו, מיותר להזכיר, הפכה לאחד הטרנדים הפופולריים אצל בני נוער בכל העולם.

אבל השיגעון לא התפשט בעולם סתם. בני נוער וצעירים בכל העולם עשו אותו באופן אקטיבי. התיאום והקואורדינציה שבביצוע גרמו לכולם להתמכר אליהם. מכל כיוון הועלו לרשת אינספור גרסאות כיסוי ברמות שונות של יצירתיות והציפו את הרשת, תוך שמיליונים צופים בהם ומעבירים הלאה. הנוער היה פשוט בשיגעון של שירה והקשה בכוסות וכולם עשו זאת, בכל פינה ובכל זמן, בכל צורה ועם כל כוס שבנמצא...

עד שהכול, כדרכו של כל טרנד, הסתיים. היה טוב ונשמע מצוין. יחי השירים הישנים שהתחדשו להם!


הנה הביצוע המקורי:

https://youtu.be/UmXSOPDe5-Y


הלמפשיידס:

https://youtu.be/DWCOYJg9ps4


של אנה קנדריק לשיר “When I’m Gone” שהתחיל את הכל - מהסרט:

https://youtu.be/cmSbXsFE3l8


קבוצה גדולה של "מפעילי כוסות":

https://youtu.be/DDfRPtDsedA


כיתה שלמה בצרפת:

https://youtu.be/kAHU4oGYC24


600 תלמידי בית ספר באירלנד החליט לשיר בשפה הגאלית והבריק:

https://youtu.be/Hz63M3v11nE


חבורת צעירים מדויקת ושרה יפה ומתוחכם עוד יותר:

https://youtu.be/6y1aOg_UO_A


ואז באו הריקודים:

https://youtu.be/Q4FYNF02yEM


הפרודיות עם האקדחים:

https://youtu.be/0QtM7X0xYN8


ועם הרעל:

https://youtu.be/rUlznF5We3U

חוכמת ההמונים היא תפיסה חדשנית של יצירת מוצרי מידע איכותיים, שבהם תורמים האנשים הרגילים לכתיבה, איסוף ויצירה של מוצר איכותי לכל. זה קרה במהלך שנות ה-2000 כשהפכה חוכמת ההמונים אופנתית מאד. היא באה לידי ביטוי במיזמי רשת שקמו באינטרנט והתבססו על חוכמת הגולשים. מאתרי שאלות ותשובות, דרך אתרי חיזוי מגמות, אתרים למימון המונים ואפילו אלגוריתמי חיפוש שהתבססו על פופולאריות בקרב המשתמשים.

ואכן, האינטרנט היה הזירה הטבעית לחוכמת ההמונים. ברשת קמו לא מעט יוזמות של חוכמת המונים שהצליחו והפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. הבולטת מבין מיזמי חוכמת ההמונים היא האנציקלופדיה ויקיפדיה. אנציקלופדיה זו יצרה במשך שנים מועטות יותר ידע מאשר זה שנוצר במשך 200 שנה על ידי האנציקלופדיה "בריטניקה" ובמחקרים נמצא שידע זה לא היה פחות איכותי או מדויק משל האנציקלופדיה הטובה הזו.

בישראל מהווה סטיפס את אחד האתרים המובהקים בגישת חוכמת ההמון ומסתייע בידע של המשתמשים כדי לסייע במענה לשואלים. הנהלת סטיפס אף נועצת במשתמשים לצורך פיתוח האתר ולומדת מתשובותיהם והדירוג שתשובות מקבלות על הדברים הנכונים להמשך הפיתוח של אתר השאלות והתשובות הגדול בישראל.

חוכמת המונים מתבססת על ההנחה שקבוצת אנשים גדולה תניב רעיונות, פתרונות וידע, טובים יותר מאלה של מומחה יחיד או קבוצה קטנה של מומחים. למכרינו וחברינו אנו יכולים לפנות בהתייעצות, מהסוג שקיבל את הכינוי "מוחכוורת" (כמו חשיבה של דבורים רבות בכוורת, שמביאה לתוצאה טובה). מוח-כוורת כזה בא לידי ביטוי לעיתים קרובות בהתייעצות עם חברים ברשתות חברתיות.

באינטרנט לרוב מתחיל מיזם איכותי של חוכמת ההמון ממספר מומחים, המציעים איכות גבוהה של מידע. בהדרגה מצטרפים תורמים נוספים מהקהל הרחב ומקבלים על עצמם תפקידים. כך מעניקים המומחים למוצר את היוקרה והאמינות, בעוד שההמון המצטרף יכול להציע תרומה אישית קטנה, של ידע או הבנה ולסייע בהגדלת מעגל התורמים למיזם ולידע הכולל.


הנה סרטון שמדגים את חוכמת ההמונים וכיצד "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם":

http://youtu.be/iOucwX7Z1HU


תחרות שהתקיימה לפני המון שנים ובה נראתה בפעם הראשונה חוכמתו של ההמון:

https://youtu.be/L1ElLCPMWm4


התנהלות נחיל של בעלי חיים שמזכירה את השיטה של חוכמת המונים אצל בני האדם (עברית):

http://youtu.be/LU5gyp0HQWM


וכתבת טלוויזיה על חוכמת ההמונים וביטוייה בעולם המודרני כולל בדיקה אם היא אכן עובדת (עברית):

https://youtu.be/qIgym9kWlnQ?t=43s?long=yes

סילק רוד (באנגלית: Silk Road Anonynous Marketplace) היה אתר אינטרנט ששימש מעין "שוק שחור דיגיטלי", זירה אינטרנטית שבה אנשים יכולים היו לרכוש פשוט הכל.

באמצעות האתר הזה אפשר היה לקנות ולמכור את כל הדברים שאסור לסחור בהם בעולם האמיתי. ממסחר בסמים, בכלי נשק ואפילו הזמנת פשעים - הכל מכרו וקנו שם בהתלהבות. זה היה באופן מסוים ה-eBay של "הרשת האפלה".

האתר נקרא על שם "דרך המשי" שהובילה שיירות מסחר מסין אל אירופה בימי קדם.

הסוד שלו היה שזה היה אתר אינטרנט מוצפן, שלא ניתן היה להגיע אליו בדפדפן הרגיל. בשביל להשתמש בו הפעילו המעוניינים תוכנה מיוחדת שמסווה את זהות הגולש. כך יכולים היו אנשים לקנות ולמכור באנונימיות מוחלטת.

את התשלום היו מעבירים באמצעות מטבע הביטקוין, מטבע דיגיטלי, אנונימי לחלוטין (ראו באאוריקה בתגית "ביטקוין") וזהו.

סופו של האתר הבעייתי הזה היה שהבולשת הפדרלית האמריקאית הצליחה לגלות את פרטי בעליו ולא זו בלבד שסגרה אותו, היא גם הצליחה לשים יד על פושעים וסוחרים רבים שפעלו בו.

בעל האתר, רוס אולבריכט, מי שכונה באתר "Dread Pirate Roberts", הואשם בעבירות של סחר בסמים, פריצה למחשבים ועוד.

זמן מה אחרי כן חזר האתר בבעלות אחרת והמשחק נמשך.


הנה אתר הסילק רוד:

https://youtu.be/Hr4vzDWVyik


הסבר על האתר:

https://youtu.be/WEBvVOPesyE


על עלייתו ונפילתו של האתר:

https://youtu.be/LkRhBOZSw38


והאתר כפי שנולד מחדש:

https://youtu.be/4VDbNn84zBs

ליפ סינק או "ליפסינק" היא התאמה של תנועות השפתיים עם קול של שיר או דיבור וכדומה. כיום, משתמשים בליפ סינק רבים, כדי להעלות לאתרי וידאו כמו יוטיוב סרטונים שבהם הם "כאילו שרים" להיטי פופ מצליחים.

בהופעה חיה ובטלוויזיה משתמשים לעיתים בליפ סינק כדי להציג כאילו שרים, כשברקע מושמע פלייבק מלא, כולל השירה וה"זמרים" רק עושים תנועות שפתיים.

בהפקה של סרטים, ליפ סינק משמש לא פעם כדי להקליט באיכות טובה דיבורים שהוקלטו באיכות לא מספקת, או לדבב סרטים משפה זרה. גם דיבוב של דמויות בסרטי אנימציה דורש ליפ סינק.

בשנים האחרונות מצליחה בצורה מטורפת הרשת החברתית "טיקטוק" (TikTok), למעשה אפליקציית טיקטוק שהיא אבולוציה של אפליקציית "מיוזיקלי".

אם מיוזיקלי הביאה לסמארטפון את תופעת הליפ סינק, טיקטוק כבר מזמן אינה רק בעניין של ליפסינק. היא הפכה לתופעה חברתית של ילדים, בהמשך בני נוער ובשנות ה-20 של המאה החדשה גם פוליטיקאים והמון חברות מסחריות מתחזקים טיקטוק פעיל ומופרך, אבל יעיל בשיווק ותעמולה.

ואלה כבר מזמן לא רק סרטוני שטות וסטוריז שעולים לטיק טוק. אנשים רבים יוצרים בה תוכן בידורי ואינפורמטיבי. אפילו גוגל מרגיש את הזליגה ממנה אל טיקטוק. כי בזמן שכל חיפוש במאגר מפוצץ הפרסומות של גוגל מנפיק לא מעט אתרים שלא מנסים לעזור אלא לשווק ולמכור מוצרים, חיפוש בטיקטוק מוביל היום את המשתמשים לידע שנוצר על ידי בני אדם אמיתיים ובווידאו.


הנה שתי הראשונות בתולדות הליפסינק - פרימרמן ומייזל הישראליות שהצליחו בליפ סינק ל"היי" של ה"פיקסיז" ויצרו שיגעון עולמי:

http://youtu.be/-_CSo1gOd48


מופע שכולו ליפ סינק לשיר הודי ישן ויפה להפליא:

https://youtu.be/dGZb1kv5zW0


הרשת החברתית טיקטוק הפכה את הליפ סינק לטרנד עולמי מטורף (עברית):

https://youtu.be/ju-yW51YbsU


סרטון של כיתה שעושה ליפ סינק לשיר פופ, בצורה חיננית משהו:

https://youtu.be/UM0gO83sPqI?t=1m42s


וגם הפוך - יש תופעה שבה מלבישים דווקא שירה על קליפ קיים:

https://youtu.be/YjaZNYSt7o0?t=5s

ידוע שלא מעט גולשים נועצים ומתייעצים, בפורומים וברשתות חברתיות כמו פייסבוק או טוויטר, במכרים, ידידים, או חברים לגבי דברים שהם צריכים להחליט או לפתור. זוהי דוגמה לפנייה ל"מוחכוורת" (Hive Mind).

"מוח-כוורת" הוא כינוי ל"חוכמת המונים". מדובר במעין דימוי של מוח משותף שיוצר החיבור של מוחותיהם של אנשים רבים. ממש כמו פעולה קבוצתית של דבורים בכוורת, שמביאה לתוצאות מדהימות בזכות שיתוף פעולה, מצליח לא פעם מוח הכוורת להסביר את סוד הקואורדינציה בין נבחרות ספורט, להקות רקדנים וכדומה.

מוח-הכוורת הוא גם זה שמסוגל לתת תשובות מצוינות ומסייעות למי ששואלים או או נועצים בו.

ביטויים נרדפים למוח-כוורת הם "ויקימוח", או "מוחבר" (מוח של חבר). בתכניות טלוויזיה כמו "אחד נגד מאה" יש מאבק של מוח יחיד ולרוב מוצלח, במוח-הכוורת של מאה המשתתפים שנגדו. לא מעט שעשועונים כאלו מאפשרים פנייה לחבר טלפוני, או עובר אורח ברחוב, כצירוף בסגנון "מוח הכוורת".

רבים משתמשים ברשתות החברתיות בפנייה אל ה"מוחכוורת", כשהם רוצים להזמין את חבריהם לסיעור מוחות ולהתייעץ עימם. החברים ברשת עונים, מייעצים ומביעים את דעתם בסוגיה. חוכמת ההמונים הזו מנצחת בדרך כלל, כי מתוך רבים שנותנים תשובות או עצות, מתקבלים לא פעם רעיונות ופתרונות טובים.

זה נכון גם לגבי דעות של ה"מוחכוורת" לגבי מה לבחור מבין אפשרויות, או כיצד לנהוג במקרה של התלבטות - דעות כאלו מסייעות לקבלת החלטות טובה של המתייעץ.

מול הרשתות החברתיות ניסו כבר ליצור טיפוסים של אפליקציה, שמשתמשת במוחכוורת של המשתמשים שלה, כדי לאפשר התייעצות ביניהם. הן לא הצליחו. כנראה שהרשת החברתית ניצחה גם בנושא הזה. אבל ללא ספק, יש יתרון בהיוועצות המונים שמתאפשרת תודות למוח-הכוורת.

או במילים אחרות - "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם"!


מוחכוורת הוא המפתח לתיאום מושלם וקואורדינציה קבוצתית גם אצל בני אדם:

https://youtu.be/YHe_ToK80Y4


ומכאן לומדים לפתח אלגוריתמים לרחפנים למשל:

https://youtu.be/MlFtHuXPbv4


המחשה ויזואלית למוחכוורת בקליפ נהדר:

https://youtu.be/DXfqLhoqtm4


ושיר משעשע על אחת שלא מתייעצת במוחכוורת:

https://youtu.be/7XzH6V3hzMM