שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך לשמור על השיניים?
כדאי לילדים להקפיד על כללים בסיסיים בשמירה על השיניים:
צחצוח פעמיים ביום - כל יום בבוקר ובערב לפני השינה. צחצוח נכון ולמשך 3 דקות (ראו בסרטון).
ארוחות מסודרות - מינימום נשנושים וממתקים לאורך היום.
ממתק אחד ביום - בלי ממתקים נדבקים כמו סוכריות טופי ולא לאכול הרבה ממתקים.
בלי שתייה ממותקת - שתו מים!
הנה סרטון הדרכה מפורט לילדים, לשמירה על השיניים:
http://youtu.be/e7Zc8FdstkE
והמלצה משעשעת של "מומחה":
https://youtu.be/a-4lBkHe17I
למה חשוב לצחצח שיניים בבוקר ובערב?
השיניים משמשות אותנו לאכילה ולדיבור. חשוב מאד לשמור עליהן בריאות. צחצוח השיניים שומר אותן נקיות משאריות מזון. אם יישארו שאריות מזון כאלה על השיניים אחרי האוכל ולפני השינה, יתיישבו חיידקים על השיניים ויעשו בהן חורים.
לכן אנו מצחצחים את השיניים, כל בוקר כשקמים ובכל ערב לפני השינה. כדאי להקפיד על צחצוח שיניים של 3 דקות לפחות.
לילדים - למה חשוב לצחצח שיניים:
https://youtu.be/ybyC2DJ4TuI
סרטון הדרכה לצחצוח שיניים לילדים:
http://youtu.be/rUkRF7N6etk
כך לצחצח שיניים כמבוגרים:
https://youtu.be/fuF6mvQK6DQ
על חשיבות צחצוח השיניים והמלצות לצחצוח נכון:
http://youtu.be/Ysnnj-Xy9Ks
וזה מה שיקרה אם נפסיק לצחצח שיניים:
https://youtu.be/4kXrUXDZKuM
הבה נציץ אל תוך הפה:
https://youtu.be/12otR342ijc?qr=yes
באיזה עץ מצחצחים שיניים בשבטים שונים?
צמח יחודי ומעניין במיוחד הוא הסלבדורה הפרסית. הצמח ידוע בעולם כ"עץ מברשות השיניים", בשל השימוש שעושים בו האפריקנים, הבדואים ואף תושבי הודו לצחצוח שיניהם.
אנשי השבטים הללו קוצצים ענף מהעץ הזה, מחדדים אותו בסכין, כדי שייכנס לרווחים שבין השיניים, שם נפרדים הסיבים ויוצרים מעין מברשת. בשפשוף מופרש מהעץ נוזל הידוע כמחטא בפה.
עוד שימוש רפואי יש לסלבדורה הפרסית - משורשי העץ מגרדים את הקליפה ומשרים במים, ואלה משמשים לריפוי ממלריה. פירותיו, המתגלים בעיקר באביב, הם כדוריים ומושלמים כגולות צהובות.
הסלבדורה הפרסית גדלה בארץ בכמה נאות מדבר, כמו גם בפארק הולנד באילת. הצמח הזה גדל לרוחב והשיחים שלו מתפשטים ומכסים שטח נרחב.
הנה הסלבדורה הפרסית, עץ צחצוח השיניים:
http://youtu.be/IsoW_GqE7eg
מהו יישור שיניים?
יישור שיניים (Orthodontics) הוא תהליך טיפולי אסתטי שבו מלבישים מתקנים מיוחדים על השיניים, כדי ליישר אותן ולהפוך אותן ליפות. התהליך של יישור השיניים הוא לרוב סוג של התערבות מוקדמת לצורך ריווח המקום בפה, כדי ליצור כבר בגיל צעיר קשת שיניים יפה ומאוזנת.
יישור שיניים מתבצע בדרך כלל בגיל ההתבגרות, אך מומלץ על ידי רופאי השיניים להגיע לבדיקה הראשונה עם הילד, עוד בטרם החליף את כל שיני החלב שלו. זאת בכדי לוודא שנותר מספיק מקום לשיניים הקבועות, בין השיניים השונות. כך הם מונעים שיניים בולטות בסגנון "שיני ערפד" או "שיני שפן".
בין המתקנים המשמשים ליישור שיניים ניתן למצוא את הגשר, ה"פלטה" והרסן החיצוני, שלובשים אותו לרוב בשעות הלילה ואחר-הצהריים, כדי לפנות מקום לניבים. כל אלו משמשים למטרות שונות ולתהליכים מגוונים, בהתמקדות אחרת בשיניים שיש ליישר.
הנה יישור שיניים ושיטות חדשניות (עברית):
https://youtu.be/Jj7xaTBLg-M
כך פועל הגשר ביישור שיניים:
https://youtu.be/vhWnOLD0BGY
כך השיניים מתיישרות - חצי דקה של קפיצות זמן משנה וחצי של טיפול:
https://youtu.be/hr-MyGGtI-E?t=13s
מצגת וידאו של בחורה שעברה יישור שיניים מרהיב:
https://youtu.be/_E-SF4UwIpk
כיום יש גם יישור שיניים שקוף, שאינו נראה החוצה (עברית):
https://youtu.be/Ny55lHyCEPo
והנה טיפים לבני-נוער עם גשר (עברית):
https://youtu.be/GgDRc9P1jgA?long=yes
מהן שיני חלב?
שיניים נשירות, או שיני חלב כפי שהן מכונות בציבור, הן השיניים הראשונות שגדלות אצל התינוק. כמו כל היונקים, גם אנו בני האדם נולדים עם שיני החלב והן מלוות אותנו עד שבהדרגה הן נושרות ומוחלפות על ידי השיניים הקבועות שבוקעות ועתידות ללוות אותנו כל חיינו.
השיניים הקבועות, אגב, נמצאות שם כל הזמן, מתחת לשיני החלב שבוקעות בפה בהיותנו תינוקות. ויעניין אתכם ודאי לדעת שגם לכלבים ולחתולים לנו מתחלפות השיניים, גם אם איננו מבחינים בכך.
אבל למה שיני חלב נקראות כך? - ככל הנראה הן קיבלו את הכינוי מכיוון שהן שיניים שבוקעות אצל התינוק, עוד בשלב שבו הוא יונק חלב.
שיניים חלביות הן שיניים שאנו מצמיחים כתינוקות, החל מגיל 6 חודשים. בערך בגיל 7 מתחילות שיני החלב לנשור, כדי לאפשר לשיניים בוגרות לצמוח במקומן. עד גיל 12-13 נושרות בהדרגה שיני החלב.
הנה שיני החלב:
https://youtu.be/oCiwgBUNvzQ
האם חייבים לעקור אותן:
https://youtu.be/IIjFH7eCOp0
וקטע מתכנית חינוכית המספרת על שיני החלב (עברית):
https://youtu.be/k-2mMc3cAjY?t=13m34s&end=50m39s
למה שיניים מתנדנדות לילדים?
שיני חלב הן השיניים הראשוניות אצל ילדים. שיני החלב אמורות לנשור בסביבות גיל שש. למה הן מתחילות להתנדנד? - זה קורה מכיוון שהשיניים הקבועות שנמצאות מתחת להן מתחילות לצמוח והן מחלישות את האחיזה של שיני החלב בפה.
שיני החלב של ילדים הן בעצם סוג של עצמות חיתוך קטנטנות. בדרך כלל השיניים הקדמיות התחתונות מתנדנדות ראשונות ונופלות.
הנה ילד עם שן מתנדנדת:
https://youtu.be/8KuI8ebzSjQ
השיניים הקבועות יושבות מתחת לשיני החלב שלנו:
https://youtu.be/d_CUKWZ1r94
למה לא כדאי לאכול הרבה מתוק?
הסוכר שנמצא במאכלים מתוקים ובממתקים אינו בריא לגופנו בכמויות גדולות. הסוכר יכול להזיק מאד לשיניים ולכן חשוב לאכול ממתקים בכמות קטנה. אבל חשוב לדעת שב-3/4 ממוצרי המזון שנמכרים בחנויות, יש סוכר. ביניהם גם כאלו שלא הייתם מאמינים שהם מכילים סוכר, כמו נקניק, קטשופ ועוד.
בעוד הסוכר הטוב, הגלוקוז, ממלא את גופנו באנרגיה, מתרכז הסוכר הרע, הפרוקטוז, בכבד שלנו והופך לשומן ומזיק לו מאד.
כדאי לזכור שהסוכר הופך לחומצה, שגורמת לחורים אפילו באמאיל של השיניים - חומר קשה מאד! חורים כאלה גורמים לכאבי שיניים חזקים ומכאיבים מאד ולכן כדאי לשמור על השיניים ולדאוג לצחצח אותן היטב בכל בוקר ובערב לפני השינה.
הנה סרטון הדרכה שמסביר כמה ממתקים ומיצים ממותקים מותר לצרוך (עברית):
http://youtu.be/e7Zc8FdstkE?t=1m30s
הסבר על הסוכר הטוב והסוכר הרע כיצד ניתן לצרוך מזון ללא סוכר (מתורגם):
https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw
ובניגוד לפרוקטוז תעשייתי, פרוקטוז מפירות אינו מזיק לכבד:
https://youtu.be/sHEJE6I-Yl4
מהן שיני בינה?
שיני בינה (Wisdom teeth) הן שיניים שצומחות לכולנו בסוף גיל ההתבגרות, בין גיל 18 לגיל 21. הן קיבלו את השם "שיני בינה" מכיוון שהן צומחות בגיל שבו אנו הופכים מילדים למבוגרים ואמורים להיות יותר שקולים ובעלי בינה.
חוקרים משערים ששיניים אלה שמשו את האדם הקדמון בעבר, לאכילה של מזון קשה, כמו שורשים ומזון גולמי ולא מבושל. כיום, הלסת שלנו קטנה והאבולוציה הפכה את שיני הבינה למיותרות.
גם האנתרופולוגים מחזקים זאת בטענה שמאז נפרדנו מהקופים, נעלם הצורך בשיניים חותכות שמיועדות לנגיסות גדולות ובניבים להגנה ולאכילת הציד. השימוש של האדם בכלים לביתור המזון, לטחינתו ובישולו הביא לכך שהשיניים והשרירים שלנו בפה הלכו ונחלשו. משהתמעט הצורך בהם הלך מבנה הלסת וקטן. בכך, אגב, הוא הותיר מקום למוח האנושי, שהלך וגדל עם האבולוציה.
אך בעוד שגודל הלסתות של האדם המודרני הלך וקטן, גודל השיניים כמעט ולא השתנה. שינינו הפכו גדולות ביחס לגודל הלסת, מה שגורם לצפיפות השיניים בלסת המודרנית. בתור השיניים האחרונות שבוקעות, אין לשיני הבינה מספיק מקום בלסת והן נשארות כלואות, מתקשות לבקוע ובוקעות חלקית, או בוקעות מחוץ לקשת השיניים. הדבר גורם לא פעם לבעיות ולכאבים, מה שמביא לא מעט רופאים להמליץ. על עקירת שיני הבינה מראש. אחרים מעדיפים לעקור רק שיני בינה שמכאיבות וגורמות לבעיות.
מבחינת מיקומן - השיניים הטוחנות השלישיות הן שיני הבינה שלנו. מעניין לדעת ששיני הבינה הן כיום גם במוקד המחקר של תאי הגזע. המחקר בתחום זה התפתח מאז שנת 2008 כשמדענים יפנים הוכיחו שאפשר לייצר תאי גזע משן בינה.
הנה שיני הבינה (עברית):
http://youtu.be/HF1uoLkRg8Q
גדילתן של שיני הבינה יוצרת לא פעם בעיות:
https://youtu.be/CpHLra8PJnc
היום, שאין להן מקום והן אינן נחוצות, נוהגים לעקור את שיני הבינה:
https://youtu.be/brW4tsxxJEQ
ודיון על השימוש בשיני בינה לתאי גזע:
https://youtu.be/L27jnvxiGwA
איך יש בהודו מי שמצחצחים שיניים בגללי פרות?
בהודו עושים הרבה דברים מגללי הפרות הנפוצים כאן מאד. הרי הפרה קדושה בהודו ולכן היא חיה ללא פגיעה לאורך כל חייה. לכן מוצאים ההודים, העניים ברובם מבני הקאסטות הנמוכות, המון שימושים לגללי הפרות האינסופיים שהן משאירות בכל פינה. למשל טיהור אנשים בעזרת אבקת גללי פרות, או ייצור בלוקים לבניית בתים מגללים.
את גללי הפרות אוספות נשים הודיות בדרך כלל. הן משטחות אותם למעין עוגות שטוחות, על ידי הטחתם אל הקיר. את "עוגות הגללים" הם עורמים בעמודים ומעבירים אותם, למכירה ליצרנים.
אחד השימושים המפתיעים מעוגות גללי הפרות היבשים הוא... צחצוח שיניים. קשה להאמין ודאי שצואה יכולה לנקות את השיניים, אבל מסתבר שזה עובד.
ההכנה אינה מסובכת. ההודים מבשלים את גללי הפרות, מרסקים לאפר דק ואז מוסיפים לו תבלינים וחומרים לחיטוי. הוא הופך לאבקת צחצוח שיניים, שתימכר להמונים. ערבוב טוב של האבקה, תוך הוספת מים, על ידי הלקוחות, בעיקר בני הקאסטות הנמוכות, ונוצרת משחת שיניים, שאיתה הם יצחצחו שיניים.
כך גם הייצור ההמוני של משחת שיניים זולה לעניים. כמובן שלא משתמשים בגללים שלמים, כי הם גדולים מדי - כאן מייצרים את משחת השיניים מאבקה שנוצרת לאחר שהם טוחנים את הגללים היבשים.
המדהים הוא שזה עובד. זה לא שאבקת גללי הפרות בריאה או יעילה יותר בשמירה על השיניים ממשחת השיניים הרגילה. אבל היא זולה, קדושה באופן מסוים וההודים העניים מצליחים לשמור בעזרתה על השיניים בריאות. באופן סביר.
הנה אבקת השיניים ההודית מגללי פרות:
https://youtu.be/Q22eFxZupBE
סבון מגללי פרות:
https://youtu.be/s8CuDI__lgA
ובנייה מגללי פרות:
https://youtu.be/CtDSUA0qQ1I
כדאי לילדים להקפיד על כללים בסיסיים בשמירה על השיניים:
צחצוח פעמיים ביום - כל יום בבוקר ובערב לפני השינה. צחצוח נכון ולמשך 3 דקות (ראו בסרטון).
ארוחות מסודרות - מינימום נשנושים וממתקים לאורך היום.
ממתק אחד ביום - בלי ממתקים נדבקים כמו סוכריות טופי ולא לאכול הרבה ממתקים.
בלי שתייה ממותקת - שתו מים!
הנה סרטון הדרכה מפורט לילדים, לשמירה על השיניים:
http://youtu.be/e7Zc8FdstkE
והמלצה משעשעת של "מומחה":
https://youtu.be/a-4lBkHe17I
השיניים משמשות אותנו לאכילה ולדיבור. חשוב מאד לשמור עליהן בריאות. צחצוח השיניים שומר אותן נקיות משאריות מזון. אם יישארו שאריות מזון כאלה על השיניים אחרי האוכל ולפני השינה, יתיישבו חיידקים על השיניים ויעשו בהן חורים.
לכן אנו מצחצחים את השיניים, כל בוקר כשקמים ובכל ערב לפני השינה. כדאי להקפיד על צחצוח שיניים של 3 דקות לפחות.
לילדים - למה חשוב לצחצח שיניים:
https://youtu.be/ybyC2DJ4TuI
סרטון הדרכה לצחצוח שיניים לילדים:
http://youtu.be/rUkRF7N6etk
כך לצחצח שיניים כמבוגרים:
https://youtu.be/fuF6mvQK6DQ
על חשיבות צחצוח השיניים והמלצות לצחצוח נכון:
http://youtu.be/Ysnnj-Xy9Ks
וזה מה שיקרה אם נפסיק לצחצח שיניים:
https://youtu.be/4kXrUXDZKuM
הבה נציץ אל תוך הפה:
https://youtu.be/12otR342ijc?qr=yes
צמח יחודי ומעניין במיוחד הוא הסלבדורה הפרסית. הצמח ידוע בעולם כ"עץ מברשות השיניים", בשל השימוש שעושים בו האפריקנים, הבדואים ואף תושבי הודו לצחצוח שיניהם.
אנשי השבטים הללו קוצצים ענף מהעץ הזה, מחדדים אותו בסכין, כדי שייכנס לרווחים שבין השיניים, שם נפרדים הסיבים ויוצרים מעין מברשת. בשפשוף מופרש מהעץ נוזל הידוע כמחטא בפה.
עוד שימוש רפואי יש לסלבדורה הפרסית - משורשי העץ מגרדים את הקליפה ומשרים במים, ואלה משמשים לריפוי ממלריה. פירותיו, המתגלים בעיקר באביב, הם כדוריים ומושלמים כגולות צהובות.
הסלבדורה הפרסית גדלה בארץ בכמה נאות מדבר, כמו גם בפארק הולנד באילת. הצמח הזה גדל לרוחב והשיחים שלו מתפשטים ומכסים שטח נרחב.
הנה הסלבדורה הפרסית, עץ צחצוח השיניים:
http://youtu.be/IsoW_GqE7eg
יישור שיניים (Orthodontics) הוא תהליך טיפולי אסתטי שבו מלבישים מתקנים מיוחדים על השיניים, כדי ליישר אותן ולהפוך אותן ליפות. התהליך של יישור השיניים הוא לרוב סוג של התערבות מוקדמת לצורך ריווח המקום בפה, כדי ליצור כבר בגיל צעיר קשת שיניים יפה ומאוזנת.
יישור שיניים מתבצע בדרך כלל בגיל ההתבגרות, אך מומלץ על ידי רופאי השיניים להגיע לבדיקה הראשונה עם הילד, עוד בטרם החליף את כל שיני החלב שלו. זאת בכדי לוודא שנותר מספיק מקום לשיניים הקבועות, בין השיניים השונות. כך הם מונעים שיניים בולטות בסגנון "שיני ערפד" או "שיני שפן".
בין המתקנים המשמשים ליישור שיניים ניתן למצוא את הגשר, ה"פלטה" והרסן החיצוני, שלובשים אותו לרוב בשעות הלילה ואחר-הצהריים, כדי לפנות מקום לניבים. כל אלו משמשים למטרות שונות ולתהליכים מגוונים, בהתמקדות אחרת בשיניים שיש ליישר.
הנה יישור שיניים ושיטות חדשניות (עברית):
https://youtu.be/Jj7xaTBLg-M
כך פועל הגשר ביישור שיניים:
https://youtu.be/vhWnOLD0BGY
כך השיניים מתיישרות - חצי דקה של קפיצות זמן משנה וחצי של טיפול:
https://youtu.be/hr-MyGGtI-E?t=13s
מצגת וידאו של בחורה שעברה יישור שיניים מרהיב:
https://youtu.be/_E-SF4UwIpk
כיום יש גם יישור שיניים שקוף, שאינו נראה החוצה (עברית):
https://youtu.be/Ny55lHyCEPo
והנה טיפים לבני-נוער עם גשר (עברית):
https://youtu.be/GgDRc9P1jgA?long=yes
שיניים
שיניים נשירות, או שיני חלב כפי שהן מכונות בציבור, הן השיניים הראשונות שגדלות אצל התינוק. כמו כל היונקים, גם אנו בני האדם נולדים עם שיני החלב והן מלוות אותנו עד שבהדרגה הן נושרות ומוחלפות על ידי השיניים הקבועות שבוקעות ועתידות ללוות אותנו כל חיינו.
השיניים הקבועות, אגב, נמצאות שם כל הזמן, מתחת לשיני החלב שבוקעות בפה בהיותנו תינוקות. ויעניין אתכם ודאי לדעת שגם לכלבים ולחתולים לנו מתחלפות השיניים, גם אם איננו מבחינים בכך.
אבל למה שיני חלב נקראות כך? - ככל הנראה הן קיבלו את הכינוי מכיוון שהן שיניים שבוקעות אצל התינוק, עוד בשלב שבו הוא יונק חלב.
שיניים חלביות הן שיניים שאנו מצמיחים כתינוקות, החל מגיל 6 חודשים. בערך בגיל 7 מתחילות שיני החלב לנשור, כדי לאפשר לשיניים בוגרות לצמוח במקומן. עד גיל 12-13 נושרות בהדרגה שיני החלב.
הנה שיני החלב:
https://youtu.be/oCiwgBUNvzQ
האם חייבים לעקור אותן:
https://youtu.be/IIjFH7eCOp0
וקטע מתכנית חינוכית המספרת על שיני החלב (עברית):
https://youtu.be/k-2mMc3cAjY?t=13m34s&end=50m39s
שיני חלב הן השיניים הראשוניות אצל ילדים. שיני החלב אמורות לנשור בסביבות גיל שש. למה הן מתחילות להתנדנד? - זה קורה מכיוון שהשיניים הקבועות שנמצאות מתחת להן מתחילות לצמוח והן מחלישות את האחיזה של שיני החלב בפה.
שיני החלב של ילדים הן בעצם סוג של עצמות חיתוך קטנטנות. בדרך כלל השיניים הקדמיות התחתונות מתנדנדות ראשונות ונופלות.
הנה ילד עם שן מתנדנדת:
https://youtu.be/8KuI8ebzSjQ
השיניים הקבועות יושבות מתחת לשיני החלב שלנו:
https://youtu.be/d_CUKWZ1r94
הסוכר שנמצא במאכלים מתוקים ובממתקים אינו בריא לגופנו בכמויות גדולות. הסוכר יכול להזיק מאד לשיניים ולכן חשוב לאכול ממתקים בכמות קטנה. אבל חשוב לדעת שב-3/4 ממוצרי המזון שנמכרים בחנויות, יש סוכר. ביניהם גם כאלו שלא הייתם מאמינים שהם מכילים סוכר, כמו נקניק, קטשופ ועוד.
בעוד הסוכר הטוב, הגלוקוז, ממלא את גופנו באנרגיה, מתרכז הסוכר הרע, הפרוקטוז, בכבד שלנו והופך לשומן ומזיק לו מאד.
כדאי לזכור שהסוכר הופך לחומצה, שגורמת לחורים אפילו באמאיל של השיניים - חומר קשה מאד! חורים כאלה גורמים לכאבי שיניים חזקים ומכאיבים מאד ולכן כדאי לשמור על השיניים ולדאוג לצחצח אותן היטב בכל בוקר ובערב לפני השינה.
הנה סרטון הדרכה שמסביר כמה ממתקים ומיצים ממותקים מותר לצרוך (עברית):
http://youtu.be/e7Zc8FdstkE?t=1m30s
הסבר על הסוכר הטוב והסוכר הרע כיצד ניתן לצרוך מזון ללא סוכר (מתורגם):
https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw
ובניגוד לפרוקטוז תעשייתי, פרוקטוז מפירות אינו מזיק לכבד:
https://youtu.be/sHEJE6I-Yl4
שיני בינה (Wisdom teeth) הן שיניים שצומחות לכולנו בסוף גיל ההתבגרות, בין גיל 18 לגיל 21. הן קיבלו את השם "שיני בינה" מכיוון שהן צומחות בגיל שבו אנו הופכים מילדים למבוגרים ואמורים להיות יותר שקולים ובעלי בינה.
חוקרים משערים ששיניים אלה שמשו את האדם הקדמון בעבר, לאכילה של מזון קשה, כמו שורשים ומזון גולמי ולא מבושל. כיום, הלסת שלנו קטנה והאבולוציה הפכה את שיני הבינה למיותרות.
גם האנתרופולוגים מחזקים זאת בטענה שמאז נפרדנו מהקופים, נעלם הצורך בשיניים חותכות שמיועדות לנגיסות גדולות ובניבים להגנה ולאכילת הציד. השימוש של האדם בכלים לביתור המזון, לטחינתו ובישולו הביא לכך שהשיניים והשרירים שלנו בפה הלכו ונחלשו. משהתמעט הצורך בהם הלך מבנה הלסת וקטן. בכך, אגב, הוא הותיר מקום למוח האנושי, שהלך וגדל עם האבולוציה.
אך בעוד שגודל הלסתות של האדם המודרני הלך וקטן, גודל השיניים כמעט ולא השתנה. שינינו הפכו גדולות ביחס לגודל הלסת, מה שגורם לצפיפות השיניים בלסת המודרנית. בתור השיניים האחרונות שבוקעות, אין לשיני הבינה מספיק מקום בלסת והן נשארות כלואות, מתקשות לבקוע ובוקעות חלקית, או בוקעות מחוץ לקשת השיניים. הדבר גורם לא פעם לבעיות ולכאבים, מה שמביא לא מעט רופאים להמליץ. על עקירת שיני הבינה מראש. אחרים מעדיפים לעקור רק שיני בינה שמכאיבות וגורמות לבעיות.
מבחינת מיקומן - השיניים הטוחנות השלישיות הן שיני הבינה שלנו. מעניין לדעת ששיני הבינה הן כיום גם במוקד המחקר של תאי הגזע. המחקר בתחום זה התפתח מאז שנת 2008 כשמדענים יפנים הוכיחו שאפשר לייצר תאי גזע משן בינה.
הנה שיני הבינה (עברית):
http://youtu.be/HF1uoLkRg8Q
גדילתן של שיני הבינה יוצרת לא פעם בעיות:
https://youtu.be/CpHLra8PJnc
היום, שאין להן מקום והן אינן נחוצות, נוהגים לעקור את שיני הבינה:
https://youtu.be/brW4tsxxJEQ
ודיון על השימוש בשיני בינה לתאי גזע:
https://youtu.be/L27jnvxiGwA
בהודו עושים הרבה דברים מגללי הפרות הנפוצים כאן מאד. הרי הפרה קדושה בהודו ולכן היא חיה ללא פגיעה לאורך כל חייה. לכן מוצאים ההודים, העניים ברובם מבני הקאסטות הנמוכות, המון שימושים לגללי הפרות האינסופיים שהן משאירות בכל פינה. למשל טיהור אנשים בעזרת אבקת גללי פרות, או ייצור בלוקים לבניית בתים מגללים.
את גללי הפרות אוספות נשים הודיות בדרך כלל. הן משטחות אותם למעין עוגות שטוחות, על ידי הטחתם אל הקיר. את "עוגות הגללים" הם עורמים בעמודים ומעבירים אותם, למכירה ליצרנים.
אחד השימושים המפתיעים מעוגות גללי הפרות היבשים הוא... צחצוח שיניים. קשה להאמין ודאי שצואה יכולה לנקות את השיניים, אבל מסתבר שזה עובד.
ההכנה אינה מסובכת. ההודים מבשלים את גללי הפרות, מרסקים לאפר דק ואז מוסיפים לו תבלינים וחומרים לחיטוי. הוא הופך לאבקת צחצוח שיניים, שתימכר להמונים. ערבוב טוב של האבקה, תוך הוספת מים, על ידי הלקוחות, בעיקר בני הקאסטות הנמוכות, ונוצרת משחת שיניים, שאיתה הם יצחצחו שיניים.
כך גם הייצור ההמוני של משחת שיניים זולה לעניים. כמובן שלא משתמשים בגללים שלמים, כי הם גדולים מדי - כאן מייצרים את משחת השיניים מאבקה שנוצרת לאחר שהם טוחנים את הגללים היבשים.
המדהים הוא שזה עובד. זה לא שאבקת גללי הפרות בריאה או יעילה יותר בשמירה על השיניים ממשחת השיניים הרגילה. אבל היא זולה, קדושה באופן מסוים וההודים העניים מצליחים לשמור בעזרתה על השיניים בריאות. באופן סביר.
הנה אבקת השיניים ההודית מגללי פרות:
https://youtu.be/Q22eFxZupBE
סבון מגללי פרות:
https://youtu.be/s8CuDI__lgA
ובנייה מגללי פרות:
https://youtu.be/CtDSUA0qQ1I
למה נהגו פעם ביפן להשחיר את השיניים?
יפתיע אולי לגלות שבעוד נשות וגברי המערב עושים מאמצי על ומוציאים ממון כדי לזכות בשיניים צחורות ומבהיקות מלובן, ביפאן נהגו בעבר להיות יפים על ידי צביעת השיניים בשחור דווקא.
כן, ביפן של המאות ה-16 עד ה-19 נחשב מנהג השחרת השיניים (Teeth Blackening) למודל היופי המקובל אצל הנשים. זה היה נוהג נפוץ ונשים שלא נהגו על פיו נחשבו פחות מעניינות ומושכות עבור הגברים.
את הנוהג הזה, אגב, הן ירשו מהסמוראים. אצלם נולד המנהג להכהות את השיניים, בתור הפגנה של נאמנות לאדון.
את הגוון השחור לשיניים נהגו אז ליצור מסוג של דיו שחור, שהופק בדרך כלשהי מקליפות בוטנים. הגוון האפל של השן התקבל על ידי מריחת שכבות רבות של הדיו הזה על השיניים.
גם בימינו יש תרבויות מסוימות ברחבי אסיה ובמיוחד מזרח אסיה, שבהן נוהגים לצבוע כך את השיניים. שבט אחד במיאנמר, למשל, ממשיך גם היום לדבוק במודל היופי הכהה הזה. כדי להיחשב יפות ומושכות עבור הגברים שלהן, נוהגות נשות השבט, שמתגורר כולו באחד הכפרים במדינה, לצבוע את שיניהן בדיו השחור.
עם זאת ומבחינה רפואית, החומר השחור הזה די שנוי במחלוקת. אמנם יש בו תכונות המונעות עששת, אך מנגד הוא נוטה ליצור בעיות מעיים שיכולות להתגלות כחמורות למדי.
כך השחירו שיניים ביפאן של פעם:
https://youtu.be/DnSZ0TPxA8I
בלוגרים מתפעלים ממנהג השחרת השיניים:
https://youtu.be/oer9neSIAec
והיפנים לא לבד - שבטים מסוימים במיאנמר נוהגים בדיוק כך:
https://youtu.be/UF-Zag5jorE
יפתיע אולי לגלות שבעוד נשות וגברי המערב עושים מאמצי על ומוציאים ממון כדי לזכות בשיניים צחורות ומבהיקות מלובן, ביפאן נהגו בעבר להיות יפים על ידי צביעת השיניים בשחור דווקא.
כן, ביפן של המאות ה-16 עד ה-19 נחשב מנהג השחרת השיניים (Teeth Blackening) למודל היופי המקובל אצל הנשים. זה היה נוהג נפוץ ונשים שלא נהגו על פיו נחשבו פחות מעניינות ומושכות עבור הגברים.
את הנוהג הזה, אגב, הן ירשו מהסמוראים. אצלם נולד המנהג להכהות את השיניים, בתור הפגנה של נאמנות לאדון.
את הגוון השחור לשיניים נהגו אז ליצור מסוג של דיו שחור, שהופק בדרך כלשהי מקליפות בוטנים. הגוון האפל של השן התקבל על ידי מריחת שכבות רבות של הדיו הזה על השיניים.
גם בימינו יש תרבויות מסוימות ברחבי אסיה ובמיוחד מזרח אסיה, שבהן נוהגים לצבוע כך את השיניים. שבט אחד במיאנמר, למשל, ממשיך גם היום לדבוק במודל היופי הכהה הזה. כדי להיחשב יפות ומושכות עבור הגברים שלהן, נוהגות נשות השבט, שמתגורר כולו באחד הכפרים במדינה, לצבוע את שיניהן בדיו השחור.
עם זאת ומבחינה רפואית, החומר השחור הזה די שנוי במחלוקת. אמנם יש בו תכונות המונעות עששת, אך מנגד הוא נוטה ליצור בעיות מעיים שיכולות להתגלות כחמורות למדי.
כך השחירו שיניים ביפאן של פעם:
https://youtu.be/DnSZ0TPxA8I
בלוגרים מתפעלים ממנהג השחרת השיניים:
https://youtu.be/oer9neSIAec
והיפנים לא לבד - שבטים מסוימים במיאנמר נוהגים בדיוק כך:
https://youtu.be/UF-Zag5jorE
מי מחדדים או משייפים את שיניהם ומדוע?
שיוף שיניים (Teeth grinding) או חידוד השיניים (Teeth Sharpening) הם מהמנהגים המשונים והמיוחדים של שבטים שונים בעולם. מהשבטים באינדונזיה, האבוריג'ינים באוסטרליה, דרך בני השבטים בבאלי והילידים באפריקה - דומה שהמנהגים המוזרים של שינוי צורת השיניים הם נפוצים למדי.
בטקס ההתבגרות של מתבגרי השבטים בבאלי שבאינדונזיה, למשל, משייף הכוהן את השיניים הקדמיות שלהם. בני באלי מאמינים ש-6 השיניים המשויפות שלהם יבדילו אותם מהשדים, שלהם יש שיניים חדות. ביום מותם, לכשיגיעו לעולם הרוחות, ישמשו השיניים אמצעי הזיהוי שלהם בשער הכניסה, לעומת השדים, שכניסתם אסורה.
בשבטים אחרים באינדונזיה רואים בנשים בעלות שיניים מחודדות, נשים יפות ומושכות יותר. זה מודל יופי נדיר וכואב, אבל מבחינתם הוא זה שקובע אם אישה היא יפה או לא.
לעומתם, בתרבות של בני השבטים הבאלינזיים יצגו השיניים רגשות בעלי אופי שלילי, כמו קנאה וכעס. לפיכך, דווקא שיוף השיניים היא פעולה שנועדה לזכך את הנפש ולהרחיקה מרגשות לא רצויים שכאלה. שיניים מחודדות? - לא אצלם...
ארכיאולוגים ואנתרופולוגים מצאו שכבר בעת העתיקה התקיים המנהג של עיצוב השיניים. היו תרבויות שחידוד השיניים בהן נעשה כדי לחקות חיות. בתרבות המאיה, לעומת זאת, גילפו ועיצבו את השיניים כדי להבחין בין המעמדות.
עד ימינו שרד טקס השיוף של שיני האבוריג'ינים של אוסטרליה כטקס בעל אופי רוחני יותר. שימוש בשיוף וגילוף שיניים לצרכים רוחניים נפוץ גם בקרב בני חלק מהשבטים בסודאן ואפילו בווייטנאם.
גם באפריקה יש שבטים שאצלם שיניים מחודדות ומגולפות הן הצהרה אסתטית. אבל בשבטים אלה נוהגים לחדד את שיני המתבגרים דווקא ועושים זאת באמצעות אבן וסכין. בשיניים מחודדות נראים בני הנוער בשבטים הללו יפים במיוחד בעיני עצמם. זה מודל יופי נדיר שיש סיכוי שיש מבני המערב שיתחברו אליו. בקנדה זה כבר קורה (ראו בסרטונים שלמטה), כשאנשים משלמים לרופא שיניים חדד שיניים לכל דורש.
כך מחדדים שיניים באפריקה:
https://youtu.be/sDrvj3tkNFs
שיוף שיניים של בנות השבטים באינדונזיה:
https://youtu.be/314KpEm88LU
בקנדה יש רופא שיניים די מבוקש, שמחדד גם הוא את השיניים לצורת שיני ערפד:
https://youtu.be/hMiH1PnGoGM
ובבאלי שבאינדונזיה דווקא משטחים שיניים, כדי להרחיק יצרים חייתיים מהצעירים:
https://youtu.be/JCAmzQelO9E
שיוף שיניים (Teeth grinding) או חידוד השיניים (Teeth Sharpening) הם מהמנהגים המשונים והמיוחדים של שבטים שונים בעולם. מהשבטים באינדונזיה, האבוריג'ינים באוסטרליה, דרך בני השבטים בבאלי והילידים באפריקה - דומה שהמנהגים המוזרים של שינוי צורת השיניים הם נפוצים למדי.
בטקס ההתבגרות של מתבגרי השבטים בבאלי שבאינדונזיה, למשל, משייף הכוהן את השיניים הקדמיות שלהם. בני באלי מאמינים ש-6 השיניים המשויפות שלהם יבדילו אותם מהשדים, שלהם יש שיניים חדות. ביום מותם, לכשיגיעו לעולם הרוחות, ישמשו השיניים אמצעי הזיהוי שלהם בשער הכניסה, לעומת השדים, שכניסתם אסורה.
בשבטים אחרים באינדונזיה רואים בנשים בעלות שיניים מחודדות, נשים יפות ומושכות יותר. זה מודל יופי נדיר וכואב, אבל מבחינתם הוא זה שקובע אם אישה היא יפה או לא.
לעומתם, בתרבות של בני השבטים הבאלינזיים יצגו השיניים רגשות בעלי אופי שלילי, כמו קנאה וכעס. לפיכך, דווקא שיוף השיניים היא פעולה שנועדה לזכך את הנפש ולהרחיקה מרגשות לא רצויים שכאלה. שיניים מחודדות? - לא אצלם...
ארכיאולוגים ואנתרופולוגים מצאו שכבר בעת העתיקה התקיים המנהג של עיצוב השיניים. היו תרבויות שחידוד השיניים בהן נעשה כדי לחקות חיות. בתרבות המאיה, לעומת זאת, גילפו ועיצבו את השיניים כדי להבחין בין המעמדות.
עד ימינו שרד טקס השיוף של שיני האבוריג'ינים של אוסטרליה כטקס בעל אופי רוחני יותר. שימוש בשיוף וגילוף שיניים לצרכים רוחניים נפוץ גם בקרב בני חלק מהשבטים בסודאן ואפילו בווייטנאם.
גם באפריקה יש שבטים שאצלם שיניים מחודדות ומגולפות הן הצהרה אסתטית. אבל בשבטים אלה נוהגים לחדד את שיני המתבגרים דווקא ועושים זאת באמצעות אבן וסכין. בשיניים מחודדות נראים בני הנוער בשבטים הללו יפים במיוחד בעיני עצמם. זה מודל יופי נדיר שיש סיכוי שיש מבני המערב שיתחברו אליו. בקנדה זה כבר קורה (ראו בסרטונים שלמטה), כשאנשים משלמים לרופא שיניים חדד שיניים לכל דורש.
כך מחדדים שיניים באפריקה:
https://youtu.be/sDrvj3tkNFs
שיוף שיניים של בנות השבטים באינדונזיה:
https://youtu.be/314KpEm88LU
בקנדה יש רופא שיניים די מבוקש, שמחדד גם הוא את השיניים לצורת שיני ערפד:
https://youtu.be/hMiH1PnGoGM
ובבאלי שבאינדונזיה דווקא משטחים שיניים, כדי להרחיק יצרים חייתיים מהצעירים:
https://youtu.be/JCAmzQelO9E
למה השיניים נופלות לילדים?
שיני החלב, או בשמן המדויק שיניים נשירות (primary teeth), אינן השיניים הקבועות שלנו. הן בוקעות כמה חודשים אחרי שאנו נולדים ומשמשות אותנו בתקופת היניקה. שיני החלב שומרות מקום לשיניים הקבועות ולאחר שסיימו את תפקידן, הן מוחלפות בידי השיניים הקבועות ונושרות.
למה זה קורה? - כשמתחילות להתפתח מתחת לשיני החלב השיניים הקבועות, שיניים אלה מכילות מעין שקית קטנה עם אנזימים. האנזימים האלה הם חומרים הממיסים וסופגים את שורשי שן החלב. כך, לאחר שספגו את השורשים שלהן והותירו את שיני החלב ללא אחיזה, עד שנפלו, תופסות בהדרגה השיניים הקבועות את מקומן של שיני החלב.
הנה סיפורן של שיני החלב ולמה הן נופלות:
https://youtu.be/d_CUKWZ1r94
והסבר על שיני החלב:
https://youtu.be/OdYdSbK8Yf0
שיני החלב, או בשמן המדויק שיניים נשירות (primary teeth), אינן השיניים הקבועות שלנו. הן בוקעות כמה חודשים אחרי שאנו נולדים ומשמשות אותנו בתקופת היניקה. שיני החלב שומרות מקום לשיניים הקבועות ולאחר שסיימו את תפקידן, הן מוחלפות בידי השיניים הקבועות ונושרות.
למה זה קורה? - כשמתחילות להתפתח מתחת לשיני החלב השיניים הקבועות, שיניים אלה מכילות מעין שקית קטנה עם אנזימים. האנזימים האלה הם חומרים הממיסים וסופגים את שורשי שן החלב. כך, לאחר שספגו את השורשים שלהן והותירו את שיני החלב ללא אחיזה, עד שנפלו, תופסות בהדרגה השיניים הקבועות את מקומן של שיני החלב.
הנה סיפורן של שיני החלב ולמה הן נופלות:
https://youtu.be/d_CUKWZ1r94
והסבר על שיני החלב:
https://youtu.be/OdYdSbK8Yf0
מה עושה רופא השיניים?
רופא השיניים מרפא כאבי שיניים ובעיות בשיניים שיש לאנשים. המטופלים מגיעים למרפאת שיניים ומקבלים טיפול. אם הרופא צריך לעשות טיפול שעלול להכאיב להם, הוא מזריק להם חומר הרדמה מקומי. חומר הרדמה כזה מרדים את הפה ואת השיניים ואז לא מרגישים כאב.
עוד טיפול שעושה רופא השיניים הוא יישור שיניים. אם השיניים גדלות והן לא ישרות, רופא השיניים יכול להתקין עליהן גשר לשיניים ובהדרגה הן יתיישרו ויהיו יפות ובריאות יותר.
הנה סרטון על רופא שיניים שלא יודע כלום על שיניים (עברית):
http://youtu.be/Wfg8nyhxngg
וסרטון משעשע וישן של השמן והרזה אצל רופא שיניים:
http://youtu.be/WylnZzXEax8
רופא השיניים מרפא כאבי שיניים ובעיות בשיניים שיש לאנשים. המטופלים מגיעים למרפאת שיניים ומקבלים טיפול. אם הרופא צריך לעשות טיפול שעלול להכאיב להם, הוא מזריק להם חומר הרדמה מקומי. חומר הרדמה כזה מרדים את הפה ואת השיניים ואז לא מרגישים כאב.
עוד טיפול שעושה רופא השיניים הוא יישור שיניים. אם השיניים גדלות והן לא ישרות, רופא השיניים יכול להתקין עליהן גשר לשיניים ובהדרגה הן יתיישרו ויהיו יפות ובריאות יותר.
הנה סרטון על רופא שיניים שלא יודע כלום על שיניים (עברית):
http://youtu.be/Wfg8nyhxngg
וסרטון משעשע וישן של השמן והרזה אצל רופא שיניים:
http://youtu.be/WylnZzXEax8
מה מפרק אבנית?
כששואבים מים ממי התהום, נספג אליהם מעט סידן מהקרקע. בהרתחה של המים בקומקום, נצמד לעיתים קרובות הסידן אל חלקי המתכת שבקומקום והופך לאבנית הלבנה שאנו רואים לעיתים בתחתיתו.
גם על השיניים שלנו נוטה להצטבר מעט אבנית ורק צחצוח שיניים יעיל או טיפול אצל שיננית יוכלו להסירה.
כך שרלוק הולמס "מפורר אבנית" באמצעות תכשיר "מיוחד" מפרסומת ישנה:
https://youtu.be/JHQ5YKbLTBs
כיום יש מכשיר אלקטרוני שיכול לפרק את האבנית המצטברת בצינורות:
http://youtu.be/_MHzudZjZd4
אבל אתם יודעים שכל חומר חומצי מספיק ואפילו החומץ הכי פשוט יכול לפרק אבנית לגמרי:
https://youtu.be/aOudR7RiDJc
כששואבים מים ממי התהום, נספג אליהם מעט סידן מהקרקע. בהרתחה של המים בקומקום, נצמד לעיתים קרובות הסידן אל חלקי המתכת שבקומקום והופך לאבנית הלבנה שאנו רואים לעיתים בתחתיתו.
גם על השיניים שלנו נוטה להצטבר מעט אבנית ורק צחצוח שיניים יעיל או טיפול אצל שיננית יוכלו להסירה.
כך שרלוק הולמס "מפורר אבנית" באמצעות תכשיר "מיוחד" מפרסומת ישנה:
https://youtu.be/JHQ5YKbLTBs
כיום יש מכשיר אלקטרוני שיכול לפרק את האבנית המצטברת בצינורות:
http://youtu.be/_MHzudZjZd4
אבל אתם יודעים שכל חומר חומצי מספיק ואפילו החומץ הכי פשוט יכול לפרק אבנית לגמרי:
https://youtu.be/aOudR7RiDJc
מהו גז צחוק ואיך הוא עוזר לילדים?
"גז הצחוק" (Laughing gas) הוא השם החביב שנבחר לגז המשמש בעולם הרפואה להרדמה, גז שהכימאים קוראים לו "חמצן דו-חנקני" (Nitrous oxide). לפני 300 שנה גילה מדען אנגלי שאם שואפים אותו, גורם הגז הזה לתחושה משונה של שיכרון ורבים מתחילים גם לצחוק בצורה מוגזמת. מכאן הגיע שמו העממי של גז הצחוק.
כבר משנת 1868 משתמשים בו כגז הרדמה בתחום הרפואה. מי שמצאו את "גז הצחוק" שימושי במיוחד הם רופאי השיניים. הם שמו לב שאנשים שחוששים מטיפולי שיניים כואבים כמו סתימה או טיפול שורש, נרגעים מאד אחרי שהם שואפים מעט מהגז הזה.
אז בפעם הבאה שאתם אצל רופא השיניים והטיפול מפחיד אתכם, בקשו ממנו (ברצינות) לתת לכם קצת גז צחוק.
הנה סרטון על המצאת גז הצחוק:
https://youtu.be/bD8w-nYltKI
על תולדות ההמצאה:
https://youtu.be/2dLyeEVJr70
על הפחד של ילדים לפני טיפול שיניים ואיך גז צחוק יכול לעזור:
http://youtu.be/Qxhq98Ay-dU
מצגת וידאו על גז צחוק ושימושיו ברפואת השיניים:
http://youtu.be/U9WTtjCuNXM
ובצחוק - על התוצאות של גז צחוק:
https://youtu.be/THXS96p9Slw
"גז הצחוק" (Laughing gas) הוא השם החביב שנבחר לגז המשמש בעולם הרפואה להרדמה, גז שהכימאים קוראים לו "חמצן דו-חנקני" (Nitrous oxide). לפני 300 שנה גילה מדען אנגלי שאם שואפים אותו, גורם הגז הזה לתחושה משונה של שיכרון ורבים מתחילים גם לצחוק בצורה מוגזמת. מכאן הגיע שמו העממי של גז הצחוק.
כבר משנת 1868 משתמשים בו כגז הרדמה בתחום הרפואה. מי שמצאו את "גז הצחוק" שימושי במיוחד הם רופאי השיניים. הם שמו לב שאנשים שחוששים מטיפולי שיניים כואבים כמו סתימה או טיפול שורש, נרגעים מאד אחרי שהם שואפים מעט מהגז הזה.
אז בפעם הבאה שאתם אצל רופא השיניים והטיפול מפחיד אתכם, בקשו ממנו (ברצינות) לתת לכם קצת גז צחוק.
הנה סרטון על המצאת גז הצחוק:
https://youtu.be/bD8w-nYltKI
על תולדות ההמצאה:
https://youtu.be/2dLyeEVJr70
על הפחד של ילדים לפני טיפול שיניים ואיך גז צחוק יכול לעזור:
http://youtu.be/Qxhq98Ay-dU
מצגת וידאו על גז צחוק ושימושיו ברפואת השיניים:
http://youtu.be/U9WTtjCuNXM
ובצחוק - על התוצאות של גז צחוק:
https://youtu.be/THXS96p9Slw
איך מוצץ צמד הים דם בשיניו הרבות?
צמד ים (Sea Lamprey) הוא יצור ימי חסר קשקשים, הדומה במראהו לצלופח ונוהג כערפד. אורכו יכול להגיע עד מטר והוא חי בדרך כלל לאורך החופים ובאגמי מים מתוקים.
לצמד פה מלא בשיניים ובעל צורה של משפך. באמצעותו הוא יונק דם מדגים ומיונקים ימיים שונים, שאליהם הוא נדבק. בני אדם הוא תוקף רק לעתים רחוקות, בנסיבות של רעב קיצוני.
צורת ראשו של הצמד משונה למדי. בכל צד שלו יש 7 סדקי זימים ולידם עיניים גדולות, כשהנחיר שלו נמצא מעל הראש.
מאז ימי הרומאים נהגו לאכול את הצמדים ובימי הביניים הם הפכו למזון של אצילים ובני המעמד הגבוה ברחבי אירופה, שבה נחשב עד היום הצמד למזון טעים ומבוקש.
בטבע חיים הצמדים כשנה, שלאחריה הם חוזרים אל הנהר שבו נולדו כדי להשריץ ולמות.
הנה צמד הים:
https://www.youtube.com/watch?v=9JQ6oHjpeqU
וכך הוא מתחת למים:
http://youtu.be/aNKT6CUiBHI
צמד ים (Sea Lamprey) הוא יצור ימי חסר קשקשים, הדומה במראהו לצלופח ונוהג כערפד. אורכו יכול להגיע עד מטר והוא חי בדרך כלל לאורך החופים ובאגמי מים מתוקים.
לצמד פה מלא בשיניים ובעל צורה של משפך. באמצעותו הוא יונק דם מדגים ומיונקים ימיים שונים, שאליהם הוא נדבק. בני אדם הוא תוקף רק לעתים רחוקות, בנסיבות של רעב קיצוני.
צורת ראשו של הצמד משונה למדי. בכל צד שלו יש 7 סדקי זימים ולידם עיניים גדולות, כשהנחיר שלו נמצא מעל הראש.
מאז ימי הרומאים נהגו לאכול את הצמדים ובימי הביניים הם הפכו למזון של אצילים ובני המעמד הגבוה ברחבי אירופה, שבה נחשב עד היום הצמד למזון טעים ומבוקש.
בטבע חיים הצמדים כשנה, שלאחריה הם חוזרים אל הנהר שבו נולדו כדי להשריץ ולמות.
הנה צמד הים:
https://www.youtube.com/watch?v=9JQ6oHjpeqU
וכך הוא מתחת למים:
http://youtu.be/aNKT6CUiBHI
למה אנשים לא חייכו בתמונות ישנות?
אם בימינו לחייך בזמן צילום, זו כמעט פעולה אוטומטית, הרי שבתמונות ישנות מהמאה ה-19 לא תראו חיוכים. גם בדיוקנאות וגם בתמונות קבוצתיות מהתקופה ההיא, תראו תמיד פרצופים רציניים וחמורי סבר.
הסיבה הטכנולוגית למחסור בחיוכים באותם ימים, היא שהצילום אז חייב חשיפה ארוכה. המצולמים נדרשו שלא לזוז למשך זמן ארוך יחסית, עד שהתמונה הוטבעה על לוחות הצילום. קשה מאד להחזיק חיוך למשך זמן ארוך, כששרירי הפנים לא נעים וזזים. קשה עוד יותר שלא להיראות מטופש בצילום כזה. מי שניסו אז לחייך גילו לא פעם שהחיוך שלהם גם נראה מטושטש, וגם תרם להבעה שנראית קצת מרושעת...
אבל מעניינת לא פחות הסיבה התרבותית להיעדר החיוכים בתצלומים הללו. בעת ההיא, קובע במאמר מרתק פרופסור ניקולס ג'יוויס, חוקר מבית הספר לאמנות קיימברידג', חשבו על חיוכים בתמונות כדבר טיפשי. מרק טוויין, הסופר המפורסם, הרי אמר אז שתצלום הוא מסמך חשוב מאד ולעבור בו לדורות הבאים כשאתה מחייך חיוך מטופש, זה עונש...
פרופסור ג'יוויס אף מציין שאת הנוהג הזה ירשו המצטלמים מעידן הדיוקנאות המצוירים. באלו לא נראו אנשים בעלי מעמד כשהם מחייכים וזה היה הרבה לפני עידן לוחות הצילום. בציורים מאירופה של המאה ה-17, למשל, היחידים שחייכו חיוך רחב היו שוטים, סוטים, עניים או מוקיונים. הדיוקן אז לא היה "לכידה של הרגע", כמו שהוא היום, אלא העברה של מסר מוסרי לדורות הבאים. חיוך, לפי הגישה ה"נכונה" של אותם ימים, היה עבירה וטמטום של ממש.
ויש, אגב, גם סיבה אסתטית להיעדר החיוכים אז. בעידן שבו אין עדיין מודעות להגיינת הפה ודברים כמו צחצוח, שתלים או יישור שיניים, לאנשים היו בדרך כלל שיניים מכוערות. בני המעמד הגבוה נהגו אז לחייך מעט מאד בפני זרים ולעולם לא חייכו בציורים או בצילומים. כשהצטלמת או צויירת באותה תקופה, רצית להיות מונצח במיטבך. כמו בימינו, שיניים מוזנחות לא היו אז משהו לחשוף בצילום, לכן מרגע שהצלם התייצב ממול, קפצת את הפה היטב והסתרת את השיניים.
הנה הסבר להיעדר החיוכים בתמונות מהמאה ה-19 למשל:
http://youtu.be/ocUNn6KUN6k
אם בימינו לחייך בזמן צילום, זו כמעט פעולה אוטומטית, הרי שבתמונות ישנות מהמאה ה-19 לא תראו חיוכים. גם בדיוקנאות וגם בתמונות קבוצתיות מהתקופה ההיא, תראו תמיד פרצופים רציניים וחמורי סבר.
הסיבה הטכנולוגית למחסור בחיוכים באותם ימים, היא שהצילום אז חייב חשיפה ארוכה. המצולמים נדרשו שלא לזוז למשך זמן ארוך יחסית, עד שהתמונה הוטבעה על לוחות הצילום. קשה מאד להחזיק חיוך למשך זמן ארוך, כששרירי הפנים לא נעים וזזים. קשה עוד יותר שלא להיראות מטופש בצילום כזה. מי שניסו אז לחייך גילו לא פעם שהחיוך שלהם גם נראה מטושטש, וגם תרם להבעה שנראית קצת מרושעת...
אבל מעניינת לא פחות הסיבה התרבותית להיעדר החיוכים בתצלומים הללו. בעת ההיא, קובע במאמר מרתק פרופסור ניקולס ג'יוויס, חוקר מבית הספר לאמנות קיימברידג', חשבו על חיוכים בתמונות כדבר טיפשי. מרק טוויין, הסופר המפורסם, הרי אמר אז שתצלום הוא מסמך חשוב מאד ולעבור בו לדורות הבאים כשאתה מחייך חיוך מטופש, זה עונש...
פרופסור ג'יוויס אף מציין שאת הנוהג הזה ירשו המצטלמים מעידן הדיוקנאות המצוירים. באלו לא נראו אנשים בעלי מעמד כשהם מחייכים וזה היה הרבה לפני עידן לוחות הצילום. בציורים מאירופה של המאה ה-17, למשל, היחידים שחייכו חיוך רחב היו שוטים, סוטים, עניים או מוקיונים. הדיוקן אז לא היה "לכידה של הרגע", כמו שהוא היום, אלא העברה של מסר מוסרי לדורות הבאים. חיוך, לפי הגישה ה"נכונה" של אותם ימים, היה עבירה וטמטום של ממש.
ויש, אגב, גם סיבה אסתטית להיעדר החיוכים אז. בעידן שבו אין עדיין מודעות להגיינת הפה ודברים כמו צחצוח, שתלים או יישור שיניים, לאנשים היו בדרך כלל שיניים מכוערות. בני המעמד הגבוה נהגו אז לחייך מעט מאד בפני זרים ולעולם לא חייכו בציורים או בצילומים. כשהצטלמת או צויירת באותה תקופה, רצית להיות מונצח במיטבך. כמו בימינו, שיניים מוזנחות לא היו אז משהו לחשוף בצילום, לכן מרגע שהצלם התייצב ממול, קפצת את הפה היטב והסתרת את השיניים.
הנה הסבר להיעדר החיוכים בתמונות מהמאה ה-19 למשל:
http://youtu.be/ocUNn6KUN6k
