שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו ארכיטיפ? מהם ארכיטיפים?
ארכיטיפים (Archetypes) הם תבניות סימליות משותפות לעולם כולו. הארכיטיפים נמצאים בכל העולם ובכל התרבויות האנושיות כולן. הארכיטיפים הם תבניות של תפקידים שונים בחיים.
בין הארכיטיפים הידועים ניתן למצוא את הגיבור, האנדרדוג, הלוחם, הנבל, המורד, המורה, הרמאי, הקוסם, האם, הילד, המשרת וכדומה.
הארכיטיפים מופיעים לאורך כל ההיסטוריה במגוון של צורות, כולל דמויות מיתולוגיות, דמויות באמנות ובדתות השונות. ניתן למצוא אותם בסיפורים, סמלים, טקסים ומיתוסים שונים.
הראשון שבכתביו מופיעים ארכיטיפים הוא אפלטון, שכתב על התבניות הנצחיות שנמצאות בכל מקום ושיש להן היבטים שונים. הוא מזכיר למשל את תבנית היופי כתבנית נצחית, שהיא אמנם מופשטת אך ניתן למצוא אותה בעולם הרגיל, בצורות של אנשים, פרחים ויצירות יפות.
הפסיכולוג הנודע קרל גוסטב יונג חקר בתחילת המאה ה-20 את הדתות וחידש בתיאוריית הארכיטיפים שלו. הוא ראה בארכיטיפ תבנית מנטלית עולמית שבאה לידי ביטוי בכל התחומים.
רובנו נוהגים לספר סיפורים. חדשות, רכילות, אגדות, סרטים, סדרות וספרים הם רק חלק מעולם זה. אם מביטים היטב, ניתן לראות שמאחורי כל התנהגות מסתתר ארכיטיפ כלשהו, גיבור או נבל ובטוח שיש שם סיפור שממתין שיספרו אותו.
הנה דוגמאות של ארכיטיפים בתרבות המודרנית:
https://youtu.be/cZ0i5sayf20
על ארכיטיפים בתרבות, החל מהגיבור, הנבל, הרמאי והאנדרדוג:
http://youtu.be/TnSHTEn-gLA
ארכיטיפ הקוסם:
https://youtu.be/4unDD4OUUNQ
והסבר של הארכיטיפים, עם דוגמאות:
https://youtu.be/-9qVhIclcbI
למה אנשים יצירתיים גונבים ומעתיקים?
פיקאסו, מהאמנים המהפכניים במאה ה-20, אמר פעם ש"אמנים טובים מעתיקים, אמנים דגולים גונבים". סטיב ג'ובס, המקביל הטכנולוגי ואחד המוחות המבריקים בתחום המחשבים ומוצרי האלקטרוניקה, הצהיר לא פעם ש“גאונים אמיתיים גונבים".
אפילו אלברט איינשטיין הדגול אמר פעם ש"סוד היצירתיות הוא לדעת להסתיר את מקורותיך."
איך זה מסתדר עם התפיסה שגניבה ויצירתיות הם בעצם דבר והיפוכו? - הרי נאמר לא פעם ואפילו בתורה "לא תגנוב". מצד שני, רבים רואים ביצירה ובגניבה משהו שהולך, מה לעשות, ביחד.
נראה שכל הגאונים הללו ניסו לומר בשפה פשוטה שכשנוצרת יצירה אמיתית, כל המקורות והגניבות שבה מתמזגים אליה ונמסים אל תוכה כך שהמרכיבים הללו לא נראים יותר כפרטים נפרדים ולא נתפסים עוד כהעתקה או כגניבה.
הקלישאה מחוזקת במשפט עממי, שגם הוא נראה גנוב מפיקאסו או ממישהו דומה ואומר "חובבים מעתיקים, גאונים - גונבים!"
אז האם באמת "אמנות היא גניבה" כמו שפסק פיקאסו באמירה אחרת שלו?
קודם כל, התשובה היא כן. בעבודות טובות בלתי אפשרי שלא יהיו דברים שלקוחים ממקומות אחרים. כל אדם יצירתי הוא אדם שמוחו מכיל כל כך הרבה השפעות, רעיונות, מראות, צלילים, חיבורים אסוציאטיביים, מחוות ומה לא, עד שגם אם ירצה, לא יוכל שלא להשתמש, לעיתים קרובות שלא מדעת, בדברים של אחרים.
כל אדם יצירתי באמת משתמש בדברים שמתכתבים, עושים מחווה, או בקיצור ובשם כולל "גונבים" לאחרים. אבל זה טוב ומותר כל הזמן שהיוצר עושה בהם שימוש אישי חכם, מחבר אותם לאמנות שלו, לפרויקט הספציפי, באופן שהופך אותם רלוונטיים ומחוברים היטב ובצורה עדינה והרמונית לנושא.
כך, אגב, פועל המדע, שב-500 השנה האחרונות הביא את האנושות להישגים בלתי נתפסים. שם בהגדרה, כל מדען וחוקר מפרסם את ממצאיו לעיון הקהילה המדעית כולה, תוך שהוא כולל בעבודתו שלל ממצאים של קודמיו. הבאים בתור אחריו ייקחו את עבודתו, ממצאיו ומסקנותיו ויצרפו אותם כרצונם לתזה שהם יחקרו וייבחנו והם ישמשו אז כר לממצאים שיפרסמו בתורם.
כך, כל מדען שמצליח יעשה זאת "על כתפי נפילים", כמו שהטעים פעם אייזיק ניוטון, מי שבעיני רבים נחשב כגדול המדענים בהיסטוריה.
אבל גם המדע וגם התרבות מראים שיש תנאי נוסף ליצירתיות שגונבת - גם אם אתם אוספים ומשתמשים ברעיונות של אחרים, הם צריכים להיות רק חלק ורצוי קטן מהדבר שלכם. קחו כרצונכם השפעות ורעיונות ממקורות אחרים, אבל דאגו שמה שאתם עושים לא יהיה בעצמו כמו של האחרים.
שיהיה רמיקס, שיהיה מושפע, מתבסס, משתמש. שיהיה מצטט, אבל שלא יהיה גנוב. או במילים אחרות, אם ציירתם ציור וגנבתם רעיונות של פיקאסו או מלביץ' - שימו לב שהציור עצמו הוא לא כמו שלהם. הרעיונות או המרכיבים? - אוקיי. אבל הציור - אסור!
אם כתבתם שיר, אין בעיה אם מרכיבים מסוימים מזכירים למאזין שירים מוכרים, כל זמן שהשיר עצמו יהיה מקורי ולא יישמע כמו משהו שעשה מישהו אחר, או סתם מועתק ממישהו... אגב, במקרים רבים זה אפילו עניין משפטי. במוסיקה למשל, אם תעברו מספר מסוים של צלילים, הם כבר לא רק "מזכירים מנגינה של אחר" אלא ממש המנגינה - במקרה כזה, הפרתם זכויות יוצרים ותשלמו על זה ביוקר. קראו דוגמאות לכך באאוריקה, בתגית "זכויות יוצרים".
הנה פיקאסו בעבודה:
https://youtu.be/Nxes8pyHkJc
מקורות ההשפעה על טרנטינו, מגדולי הבמאים בקולנוע ומ יצירתיים שבהם:
https://youtu.be/1czSxBi-O9g
וכך גונבים באופן יצירתי, כמו שעשו הגאונים:
https://youtu.be/i7LBHe5-01Y?long=yes
מהו לוח השראה?
לוח השראה (Inspiration Board או Mood board) משמש בעולם העיצוב. דמיינו שעל לוח שתלוי על הקיר, הדבקתם אוסף של תמונות, רישומים, שרטוטים, גזירי עיתונים, צבעים וחומרים שונים שיכולים לתת לכם או למישהו שאתם עובדים אתו כיוון ומושג על האופי של העיצוב המתוכנן.
הרי אם אומרים שתמונה שווה לאלף מילים, אז מדוע שלוח שמציג בצורה חזותית את הדברים שנותנים לנו השראה למימוש של רעיון, לא יהיה טוב יותר מתיאור מילולי של הרעיון. הרי לספר למישהו על פרויקט או עיצוב שיהיה באווירה רומנטית עם הרבה ורוד, לא יובן על ידי כולם בצורה זהה. לכל אחד מאיתנו יש מושגים שונים לגבי רומנטיקה ואיך היא מתקשרת עם הצבע הוורוד. אבל לוח השראה שמציג רעיונות חזותיים של הפרויקט או העיצוב, ייתן ממד הרבה יותר ברור וחד-משמעי של התכנית שמתרוצצת בראשכם.
לוח כזה יוכל גם להיות לוח חזון, להגשמת רעיון או מיזם שאדם או קבוצת אנשים מתכננים. הוא יעודד רעיונות ושילוב של מרכיבים להגשמת התכנית הרחבה יותר.
בבתי ספר יש מורים המזמינים את התלמידים להכין לוחות השראה, כדי לתכנן פרויקטים לימודיים או מיזמים בכיתה. שילוב של פריטים שונים, עם רשימות, תמונות וכדומה, יכולים להוות מעין תכנית ויזואלית של פרויקט חינוכי שלם.
לוחות השראה הם חלק מהרעיון שעומד מאחורי הרשת החברתית Pinterest. באתר ובאפליקציה שלהם יכול כל משתמש ליצור לוחות השראה משלו, בנושאים שמעניינים אותו או אותה. כך ניתן לאסוף רעיונות, פריטים, תמונות, איורים ומרכיבים שונים שמאפשרים לדמיין, להתאים, לתכנן ולעצב את השלם (חדר, משרד וכדומה).
הנה לוח ההשראה:
https://youtu.be/_k9qTFVpT6c
כך יוצרים לוח השראה (עברית):
https://youtu.be/-q8T-iFU_v8
לוח השראה עם תמונות שמביעות רעיון:
https://youtu.be/Oekt12z9nq8
כך מסייע לוח השראה למעצבי פנים (עברית):
https://youtu.be/9ERWud13mh8
רבים משתמשים בהדפסות מאתר לוחות ההשראה המקוונים "פינטרסט" להכנת לוח השראה:
https://youtu.be/7kXbFgpHrgc
והדרכת לוח השראה לכל המשפחה (עברית):
https://youtu.be/KN9-MMfmdFg
מהו קודקס ההמצאות של לאונרדו דה וינצ'י?
את המוניטין של ליאונרדו, כחלוץ טכנולוגי שהמציא כל כך הרבה המצאות שהקדימו את זמנן, הוא חייב בעיקר לאוסף כתבים שמזה מאות שנים מרגש את עולם המדע, הטכנולוגיה והאמנות. זהו האוסף הגדול ביותר של השרטוטים והרשימות המקוריים של לאונרדו דה וינצ'י והוא מכונה "קודקס אטלנטיקוס" (Codex Atlanticus).
ב"קודקס אטלנטיקוס", מחברת הרעיונות הגדולה ביותר הידועה שלו, רשם לאונרדו דה וינצ'י אלפי רישומים ורעיונות שנגעו לכל תחומי העניין שלו. היו בו גם רישומים מהמחקר האנטומי, רישומי תעופה, ועוד עשרות רעיונות שעלו בראשו הפורה. יש אמנם חוקרים שטוענים שהאוסף מציג המצאות שאינן דווקא שלו ולמעשה הוא תעד בו גם המצאות ורעיונות של אחרים, למטרות לימוד והשראה, אך חוקרים רבים רואים קווי זהות כה ברורים בהמצאות, שהם עומדים על דעתם שההמצאות הן של ממציא אחד.
ואכן, כל השרטוטים שבאוסף הגדול, של כתבים ותכניות מאת האמן הרב-תחומי, הם מתקופת הרנסאנס. הללו מציגים רעיונות מהפכניים לתקופתו של לאונרדו. עיון בו מדגים עד כמה מגוון היה האיש וכמה מסעירות היו דרכי החשיבה והיצירה שלו. מרובוטים אנושיים, דרך עיר עתידנית, מקלעונים שונים, כלי רכב, כלי טיס, מכונות וכלי נגינה שהמציא. לצידם מגוון אדיר של כלי נשק שתכנן עבור פטרונו ה"ביטחוניסט" - כל אלה מאוחסנים באוסף גדול ויקר ערך זה.
את כתבי היד שבקודקס אסף וכרך לפני כ-400 שנה הפסל פומפיאו ליאוני. למעשה, הוא יצר את הקודקס המיוחד, אוסף הכתבים המרוכז הזה, מאוסף דפים מצהיבים ונפרדים. מאז שנת 1637 ועד היום נמצא ושייך הקודקס לספריית אמברוזיאנה שבמילנו.
הנה דפי הקודקס אטלנטיקוס, האסופה הגדולה ביותר של כתבי ליאונרדו דה וינצ'י ורישומיו:
https://youtu.be/rOx4K2Iy4o0
כך הם נסרקו לדיגיטציה שתאפשר להנגיש אותם לחוקרים ולציבור:
https://youtu.be/zNdrHlCeWwU
בזכות הדיגיטציה ניתן היום לעיין בקלות ב"קודקס אטלנטיקוס" בעזרת מסכי מגע:
https://youtu.be/hg8TMSc5fZ0
וסרט תיעודי על הקודקס שבו רשם דה וינצ'י את רעיונותיו, או שמא רעיונות של אחרים:
https://youtu.be/XMX8gL4ITmI?long=yes
למה טוב להיות יצירתי?
היצירתיות (Creativity) היא יכולתו של אדם להפיק תוצרים מקוריים ולא שגרתיים. חשיבה יצירתית קשורה בגמישות מחשבתית. יש חוקרים רבים הרואים ביצירתיות את היכולת לפתור בעיות על ידי רעיונות חדשים ודרכים חדשות. אדם יצירתי חושב בדרך כלל בצורה הבזקית, לכיוונים רבים, אסוציאטיביים ולאו דווקא מסודרים, בצורת חשיבה רב-ממדית, כזו המערבת תחומים ונושאים שונים כדי ליצור.
אנשים יצירתיים לא יבחרו לחשוב ולהרהר בפתרון בעיה, בדרך המקובלת והמסודרת. אנשים יצירתיים גדלו להבין שאין תשובה אחת נכונה לדברים והבינו שהתשובות ה"נכונות" שהמורים מבקשים מאיתנו בבית הספר הן לא בהכרח התשובות שפותרות בעיות לא ידועות. לא פעם אלה התשובות הידועות שממש לא יפתרו בעיות חדשות, אלא יתמודדו עם בעיות מוכרות, שמטבען הן קלות יותר לפתרון.
היצירתיות היא פריצה ויציאה מתבניות, או במילים שמקובל לומר בהקשר הזה - "חשיבה מחוץ לקופסה". אם כולם שטים בסירות מתנפחות ליד החוף, הטיפוס היצירתי לא יחשוש לבנות רפסודה ולהתמודד עם גלי הים הסוערים שרחוקים מהחוף.
טיפוח יצירתיות וחשיבה יצירתית הם חשובים מאד בגיל הילדות. אדם יצירתי הוא יצירתי בכל התחומים שבהם יעסוק. לימוד נגינה בגיל הילדות, למשל, יקנה לאדם המבוגר תכונות רבות וחשובות. היצירתיות שירכוש בלימוד מוסיקה, אמנות וכדומה, תהפוך אותו ליצירתי, תכונה שתשמש אותו בכל תחום שיבחר בהמשך חייו. זו הסיבה שלימודי אמנות ומוסיקה היו כה חשובים לתרבויות הגדולות ואימפריות שואפות לטפח אותם בהשקעה גדולה של משאבים ותשומת לב.
נהוג לומר שהיצירתיות נפגעת כשאנו מתבגרים. בגיל הרך ילדים נוטים להיות יצירתיים מאד. בחלוף השנים וכנראה גם בשל החינוך והלימודים שרוכש הילד, שהופכים אותו ליותר ויותר "מסודר", "מאורגן", "לא יוצא מהקווים" או בקיצור כמו-כולם, הוא נעשה פחות יצירתי. רק מעטים נשארים בעלי יצירתיות רבה. חלקם הופכים לאמנים, חלק אחר לקופירייטרים, רעיונאים בעולם הפרסום, רבים מהם הופכים ליזמים ואנשי הייטק לא-שגרתיים וממציאים טכנולוגיים פורצי-דרך.
אחד הצדדים החשובים ביצירתיות היא היכולת לפתור בעיות. מורים המעודדים בתלמידיהם את האפשרות ליצור ולהגיע לפתרון בעיות, מפתחים את יכולותיהם של התלמידים הרבה יותר משקידה על היכולת לעמוד בבחינות ולרכוש את הידע הנלמד בשיעור פרונטלי.
לכן, כדאי ללמוד וללמד תוך ניצול היצירתיות שבנו ובמיוחד בילדים שבינינו. אגב, מחקרים קושרים בבירור אנשים עם חוש הומור ליצירתיות, מה שאומר שזה גם כיף ושזה בסדר גמור לראות מופעי סטנד-אפ וקומדיות ולצחוק הרבה. הרי אתם עובדים בכך על שיפור היצירתיות שלכם...
הנה סרטון שמדגים יצירתיות (ללא מילים):
https://youtu.be/PX3A7GLtFqM
למה כדאי להשקיע בלימודים יצירתיים וכמה שזה טוב לחברה:
http://youtu.be/S0UgTe2xml4
ודוגמה לחשיבה יצירתית - מישהו לקח צילום של ציפורים על חוטי חשמל ובדק מה המוסיקה שנוצרת מהתווים שהם יוצרים והפך אותה לקטע מוסיקלי מושלם:
http://youtu.be/LoM4ZZJ2UrM
האם מחשב יכול להיות ממציא?
המצאה, או יצירה ממוחשבת (Computer creation), על ידי מכונות יוצרות, או ליתר דיוק תוכנות שיוצרות, היא פנטזיה של רבים מהמפתחים.
אם מחשבים יוכלו להמציא וליצור דברים חדשים לחלוטין, יתכן שתהיה כאן מכפלה מטורפת, אם כל המהפכות, משהו שלידו ייראו המהפכה המדעית של 500 השנים האחרונות, המהפכה התעשייתית, המהפכה הטכנולוגית ומהפכת המידע והאינטרנט - כמו שלל משחקי ילדים משעשעים.
דמיינו מאות ואלפי מחשבים משוכללים במיוחד ש"יישבו" לפתור את הבעיות שעומדות בפני המין האנושי ויתמקדו במה שהממציאים והמדענים ניסו לעשות במשך מאות או אלפי שנים, מאז החלה התרבות האנושית וגם לפניה, בעידן הפרהיסטורי.
אז כן. מחשבים יכולים תאורטית להמציא וליצור. וזו תהיה אחת המהפכות הבאות בעולם המחשוב. היא תתרחש כשהמחשב יוכל ממש לחשוב וממש להמציא דבר מה חדש, פתרון לבעיה, משהו שלא קיבל הוראות כיצד לבצע, אלא שנבע מתהליך חשיבה שהוא הוביל, אולי אפילו יזם.
הרי כל ההתפתחות האנושית החלה כשאנו, בני האדם, התחלנו להשתחרר מאותן מגבלות ביולוגיות שמגבילות אותנו. כל המצאה שחררה אותנו ממגבלה אחרת, מעיקה ומקשה על חיים נוחים יותר, בריאים ומהנים יותר.
דוגמאות? - לא חסר. השימוש באש אפשר לנו להפוך את המזון לקל יותר לעיכול וטעים יותר. הקירור איפשר לו לשרוד זמן רב יותר ולשמש אותנו כשאנו צריכים אותו ולא רק כשהוא זמין לנו. הבגדים שחררו אותנו מהקור, החיות המבויתות היו מכפלת כוח לחקלאות, ייצור ותחבורה. החקלאות שימשה לייצור של מזון בכמויות שאפשרו את צמיחת האנושות ושחרור ממגבלות הליקוט, הבתים שימשו למגורים במקומות הפוריים ולא רק במקומות שבהם יש מערות וכך הלאה.
עוד? - הגלגל שימש לייצור של מכונות רבות כוח ובעלות יכולת מכנית מדהימה, הערים יצרו לנו בטחון רב יותר והגנה מפני השבט השכן או משודדי דרכים שישדדו את מזוננו. כתב שימש אותנו לתקשורת והעברת הידע האנושי לאחרים, או לשימורו ולהעברתו מדור לדור. הדפוס הפיץ את הידע ויצר את ההשכלה, כך שהיא יצאה משליטתם של בעלי הממון והכוח בלבד. האנרגיה החשמלית, התעשייה והקיטור הניעו את המהפכה התעשייתית, בעוד מכשירי החשמל משרתים אותנו, המטוסים נושאים אותנו לכל פינה על פני כדור הארץ, החלליות אל החלל, חיסונים, תרופות, ניתוחים והשתלות שומרים את בריאותנו ומשמרים את גופנו לשנים רבות יותר...
ואלה רק דוגמאות בולטות.
אז כן. דמיינו מה ימציאו ואילו בעיות יוכלו לפתור מחשבים, שיהיו בעלי ידע בכל התחומים, ידע בפיזיקה, כימיה, רובוטיקה, ננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה וכמובן מתמטיקה. דמיינו אילו בעיות בחיינו הם יוכלו לפתור עם הידע שיוזרם אליהם מכל קצוות המדע, הטכנולוגיה והפטנטים - ידע שבניגוד למדענים אנושיים, הם לא יוכלו לשכוח או להשמיט בהיסח הדעת, ידע שפרטיו יתחברו וייבדקו במיליארדי אפשרויות, איטרציות וקומבינציות ויוצלבו בביליוני דרכים, כך שחלק גדול ממה שהיום קורה בהברקה של רגע, או אפילו בזכות טעות שמביאה להמצאה - כל אלה יוכלו לקרות באמצעות חישוביות מאורגנת, שיטתיות ומסודרת וכמובן, מיחשוב מתוכנת היטב.
כל זה יקרה באמצעות אינטליגנציה מלאכותית, ודאי גם הבזקית, שחושבת פחות או יותר כמו ממציא, אבל בראש ובראשונה, בינה מלאכותית בעלת יכולות שיטתיות, סדרתיות, כמותיות בטירוף, שלא מאבדות או מפספסות דבר.
הרעיון של מחשב כזה, או תוכנה כזו, שימציאו או ישתמשו ביצירתיות מלאכותית, הוא ליצור מודל של המצאה, של קומפוזיציה ושל יצירה כמו אנושית. מודל כזה שניתן יהיה למחשב, או להזין כאלגוריתם לתוכנה, שתשחזר את התהליך. זה אפשרי ולכן אפשרית גם תוכנה שתמציא ותפתור בעיות קשות ברמה של מדענים וממציאים.
השאלה היא רק מתי זה יקרה.
הנה סיפורו של מבחן לאבלייס והאפשרות שמכונה יוצרת תוכל להמציא רעיונות אמנותיים בעצמה (מתורגם):
https://youtu.be/Rh9vBczqMk0
דיון על האפשרות שמחשבים יצרו בעצמם:
https://youtu.be/Sbd4NX95Ysc?long=yes
הרצאה על איך גורמים למחשבים להיות יצירתיים:
https://youtu.be/uSUOdu_5MPc?long=yes
והרצאת טד נהדרת על התקופה המרובדת שבפיתחה אנו ניצבים (מתורגם):
https://youtu.be/aR5N2Jl8k14?long=yes
למה עדיף לכתוב פשוט?
אחד הדברים המופלאים בתרבות האנושית הוא העוצמה של הפשטות. אנחנו מעריכים אותה בעיקר כשאנו נתקלים בחומר מסובך מדי, בשפה גבוהה מדי, או בכתיבה פתלתלה ומעמיסה, שאתם בטח הייתם קוראים לה "חופרת"... אז איך עדיף לכתוב? - אתם כבר יודעים, כי קראתם את הכותרת. כיתבו פשוט!
כדאי להתאים את הכתיבה לקהל היעד שלכם. אם קהל היעד הזה הוא כולם אז חשוב מאד לכתוב פשוט. אם אינכם כותבים לפרופסורים ודוקטורים, אז אל תשתמשו במילים מסובכות. ברוב המקרים הן לא מעידות שאתם חכמים, אלא שאתם הרבה פחות חכמים מכפי שאתם חושבים שאתם...
מצד שני, רבים מהפרופסורים והאנשים המשכילים, או לפחות החלק הטוב שבהם, לא מת על יותר מדי מילים גבוהות, לא מובנות, בכתיבה, שרק הם יוכלו להבין. גם הם יעריכו אתכם הרבה יותר אם תכתבו פשוט ומובן. הרבה אנשים מסתתרים מאחרי מילים גבוהות והיום פחות מתמיד. המילים הגבוהות נראות כמו משהו שאפשר להסתתר מאחוריו. אבל האמת שהן הרבה פחות יפות לכם.
ועוד דבר - אוסקר וויילד אמר פעם ש"היו עצמכם, כי כל השאר כבר תפוסים..." - אז אל תכתבו כמו מישהו אחר שאתם מכירים, אלא מצאו את הדרך והפשטות היפה שלכם. גם אם לא תהיו הכי טובים בעולם, וסביר שכך יהיה, לפחות בהתחלה, היו אתם ומשם תוכלו ללכת ולהשתפר ולהיות יותר ויותר טובים. בקיצור, נסו לפתח סגנון אישי בכתיבה שלכם ותקבלו הרבה יותר הערכה מכולם. חקיינים יש הרבה. הרבה מדי.
הנה הסברים נוספים לסיבה שטוב לכתוב פשוט:
https://youtu.be/Dz8E8UOBFJQ?t=10s
מהו סיעור מוחות?
סיעור מוחות (Brainstorming) הוא תהליך חשיבה קבוצתי, העלאת רעיונות בקבוצה. בסיעור המוחות יושבים חברי הקבוצה ו"זורקים רעיונות". הללו שנרשמים ומעובדים בקבוצה, בכדי להגיע להחלטות משותפות.
בשנות ה-50 אימצו ארגונים את סיעור המוחות בהתלהבות רבה, שכן הרעיון החדשני סייע לייצר רעיונות ופתרונות בפיתוח מוצרים ושירותים חדשים. היתרונות בו היו העושר הרעיוני, היצירתיות, העיבוד המשותף והמהירות היחסית של ההגעה לתוצרים. בסיעור מוחות מגוייסות יכולות היצירה של הקבוצה כולה, כדי לפתור בעיות ולפתח רעיונות, במהירות יחסית.
המושג " סיעור מוחות" נולד בשנות ה-50 בספרו של אלכס פ. אוסבורן "Applied Imagination". אוסבורן הסביר שכדי שסיעור המוחות יצליח, חשוב מאד לאפשר לאנשים להשמיע רעיונות מבלי שיוגדרו כמגוחכים. היצירתיות היא תהליך עדין שחשוב לעודד בו ולהרגיע ולאסור על לעג ושיפוט. כדאי אף לשכוח בשלב הראשון מאיכות ולשאוף לכמות של רעיונות. חשוב להמשיך גם אם וכשהדף יתמלא בשטויות, כי כך מאפשרים לדימיון להשתחרר והמוח מספק את הסחורה.
סיעור מוצלח לא יהיה בזריקת רעיונות מיידית לאוויר, אלא בכך שנותנים זמן למשתתפים להעלות קודם את רעיונותיהם על הכתב, בפרטיות. לאחר מכן רושמים את כל הרעיונות לעיני כולם, מבלי לשפוט אותם. מקדישים עוד מעט זמן כדי להעלות רעיונות חדשים שנבטו מהרעיונות שנרשמו על הלוח. בשלב הבא עורכים סינון ראשוני של הרעיונות, אם הקבוצה גדולה אז רצוי בצוות מצומצם. לבסוף עורכים דיון משותף ברעיונות שנשארו ובוחרים את הטובים מביניהם.
אלכס אוסבורן כתב בספר על השיטה. הוא תאר את הכללים לקיום של סיעור מוחות יעיל וביניהם הרעיונות הבאים:
פתיחות - יש להימנע משיפוטיות.
אל חשש - חשוב לומר כל רעיון שעולה בראשכם.
ריבוי - ככל שיירבו הרעיונות זה טוב.
פיתוח - מומלץ לייצר רעיונות מתוך רעיונות של אחרים.
כך נראה סיעור מוחות:
http://youtu.be/W1h5L_0rFz8
בסרט "אפולו 13" רואים תהליך כזה כשיש לפתור בעיה רצינית:
http://youtu.be/5tS9aZhB9cs
דוגמה לשיפור סיעור המוחות (עברית):
http://youtu.be/B8EAYSqinn0
כך משפרים את סיעור המוחות:
http://youtu.be/yAidvTKX6xM
קליפ מוסיקלי שניתן לדמות לסיעור מוחין:
http://youtu.be/0VqTwnAuHws
וסיעור מוחות משונה שמייצר פתרון מבריק לבעיה. אם זה לא היה עצוב היינו צוחקים (מתורגם):
http://youtu.be/E60gj878mGE
מהם סודות הצילום הבסיסי בסמארטפון?
הסמארטפון שלכם הוא חתיכת מצלמה משוכללת, מצלמה דיגיטלית מהסוג שבעבר היה עולה המון כסף. מדובר ביכולות טכנולוגיות ורזולוציה, יכולת הפרדה, גבוהים ביותר, בהשוואה למצלמות דיגיטליות של לפני מספר שנים. כמובן שיש להקפיד על עדשה נקייה, בניקוי עם מטלית מתאימה ולא להסתיר אותה כשמצלמים.
ועדיין יש כמה דברים שכדאי להקפיד עליהם בצילום:
היו יציבים - פשוט לא לזוז תוך כדי צילום, גם שנייה אחרי הלחיצה. כך תצלמו בצורה יציבה ותקבלו תמונה חדה יותר. אם צריך, הישענו על הקיר או על משטח וצלמו.
תאורה לא בפריים - האור צריך להיות על מה שרוצים לצלם ולא מאחוריו, כי זה יקלקל את התמונה, אלא אם תרצו לקבל צללית של המצולם. אם צריך לקבל יותר אור, זוזו לזווית אחרת, הזיזו את המצולם, או הפעילו פלאש, גם ביום.
בפוקוס - הדבר הבא שאתם רוצים להצליח זה לצלם בפוקוס (Focus), כלומר שנושא הצילום לא יהיה מטושטש. כל מה שצריך זה לגעת במסך, על העיניים של המצולם, או על המקום שהכי חשוב שיהיה בפוקוס.
בפריים יפה - עכשיו ניצור את הצורה הנכונה של התמונה, כלומר נכניס את הכל ל"פריים" יפה (Frame). קודם כל נצלם כמו צלמים, כשהטלפון לרוחב ולא עומד. נמקם את נושא הצילום מעט בצד ולא במרכז. דמיינו שיש שני פסים שמפצלים את התמונה ל-3 חלקים. מקמו את נושא הצילום על הפס הימני או השמאלי אבל לא באמצע. כך התמונה תיראה מקצועית ולא בינונית ומשעממת, כמו כל כך הרבה תמונות חובבים.
רק אחרי שדאגתם לכל אלה, יציבות, תאורה, פוקוס ופריים, תוכלו ללחוץ על כפתור הצילום ולצלם (Shoot). קיבלתם תמונה יפה, לא?
Focus, Frame & Shoot - כך עושים זאת במצלמה מקצועית:
https://youtu.be/xA5zfuF_oJg
וכך ניתן לצלם דברים לא שגרתיים בסמארטפון:
https://youtu.be/fTz4Nhgm_SQ
ארכיטיפים (Archetypes) הם תבניות סימליות משותפות לעולם כולו. הארכיטיפים נמצאים בכל העולם ובכל התרבויות האנושיות כולן. הארכיטיפים הם תבניות של תפקידים שונים בחיים.
בין הארכיטיפים הידועים ניתן למצוא את הגיבור, האנדרדוג, הלוחם, הנבל, המורד, המורה, הרמאי, הקוסם, האם, הילד, המשרת וכדומה.
הארכיטיפים מופיעים לאורך כל ההיסטוריה במגוון של צורות, כולל דמויות מיתולוגיות, דמויות באמנות ובדתות השונות. ניתן למצוא אותם בסיפורים, סמלים, טקסים ומיתוסים שונים.
הראשון שבכתביו מופיעים ארכיטיפים הוא אפלטון, שכתב על התבניות הנצחיות שנמצאות בכל מקום ושיש להן היבטים שונים. הוא מזכיר למשל את תבנית היופי כתבנית נצחית, שהיא אמנם מופשטת אך ניתן למצוא אותה בעולם הרגיל, בצורות של אנשים, פרחים ויצירות יפות.
הפסיכולוג הנודע קרל גוסטב יונג חקר בתחילת המאה ה-20 את הדתות וחידש בתיאוריית הארכיטיפים שלו. הוא ראה בארכיטיפ תבנית מנטלית עולמית שבאה לידי ביטוי בכל התחומים.
רובנו נוהגים לספר סיפורים. חדשות, רכילות, אגדות, סרטים, סדרות וספרים הם רק חלק מעולם זה. אם מביטים היטב, ניתן לראות שמאחורי כל התנהגות מסתתר ארכיטיפ כלשהו, גיבור או נבל ובטוח שיש שם סיפור שממתין שיספרו אותו.
הנה דוגמאות של ארכיטיפים בתרבות המודרנית:
https://youtu.be/cZ0i5sayf20
על ארכיטיפים בתרבות, החל מהגיבור, הנבל, הרמאי והאנדרדוג:
http://youtu.be/TnSHTEn-gLA
ארכיטיפ הקוסם:
https://youtu.be/4unDD4OUUNQ
והסבר של הארכיטיפים, עם דוגמאות:
https://youtu.be/-9qVhIclcbI
פיקאסו, מהאמנים המהפכניים במאה ה-20, אמר פעם ש"אמנים טובים מעתיקים, אמנים דגולים גונבים". סטיב ג'ובס, המקביל הטכנולוגי ואחד המוחות המבריקים בתחום המחשבים ומוצרי האלקטרוניקה, הצהיר לא פעם ש“גאונים אמיתיים גונבים".
אפילו אלברט איינשטיין הדגול אמר פעם ש"סוד היצירתיות הוא לדעת להסתיר את מקורותיך."
איך זה מסתדר עם התפיסה שגניבה ויצירתיות הם בעצם דבר והיפוכו? - הרי נאמר לא פעם ואפילו בתורה "לא תגנוב". מצד שני, רבים רואים ביצירה ובגניבה משהו שהולך, מה לעשות, ביחד.
נראה שכל הגאונים הללו ניסו לומר בשפה פשוטה שכשנוצרת יצירה אמיתית, כל המקורות והגניבות שבה מתמזגים אליה ונמסים אל תוכה כך שהמרכיבים הללו לא נראים יותר כפרטים נפרדים ולא נתפסים עוד כהעתקה או כגניבה.
הקלישאה מחוזקת במשפט עממי, שגם הוא נראה גנוב מפיקאסו או ממישהו דומה ואומר "חובבים מעתיקים, גאונים - גונבים!"
אז האם באמת "אמנות היא גניבה" כמו שפסק פיקאסו באמירה אחרת שלו?
קודם כל, התשובה היא כן. בעבודות טובות בלתי אפשרי שלא יהיו דברים שלקוחים ממקומות אחרים. כל אדם יצירתי הוא אדם שמוחו מכיל כל כך הרבה השפעות, רעיונות, מראות, צלילים, חיבורים אסוציאטיביים, מחוות ומה לא, עד שגם אם ירצה, לא יוכל שלא להשתמש, לעיתים קרובות שלא מדעת, בדברים של אחרים.
כל אדם יצירתי באמת משתמש בדברים שמתכתבים, עושים מחווה, או בקיצור ובשם כולל "גונבים" לאחרים. אבל זה טוב ומותר כל הזמן שהיוצר עושה בהם שימוש אישי חכם, מחבר אותם לאמנות שלו, לפרויקט הספציפי, באופן שהופך אותם רלוונטיים ומחוברים היטב ובצורה עדינה והרמונית לנושא.
כך, אגב, פועל המדע, שב-500 השנה האחרונות הביא את האנושות להישגים בלתי נתפסים. שם בהגדרה, כל מדען וחוקר מפרסם את ממצאיו לעיון הקהילה המדעית כולה, תוך שהוא כולל בעבודתו שלל ממצאים של קודמיו. הבאים בתור אחריו ייקחו את עבודתו, ממצאיו ומסקנותיו ויצרפו אותם כרצונם לתזה שהם יחקרו וייבחנו והם ישמשו אז כר לממצאים שיפרסמו בתורם.
כך, כל מדען שמצליח יעשה זאת "על כתפי נפילים", כמו שהטעים פעם אייזיק ניוטון, מי שבעיני רבים נחשב כגדול המדענים בהיסטוריה.
אבל גם המדע וגם התרבות מראים שיש תנאי נוסף ליצירתיות שגונבת - גם אם אתם אוספים ומשתמשים ברעיונות של אחרים, הם צריכים להיות רק חלק ורצוי קטן מהדבר שלכם. קחו כרצונכם השפעות ורעיונות ממקורות אחרים, אבל דאגו שמה שאתם עושים לא יהיה בעצמו כמו של האחרים.
שיהיה רמיקס, שיהיה מושפע, מתבסס, משתמש. שיהיה מצטט, אבל שלא יהיה גנוב. או במילים אחרות, אם ציירתם ציור וגנבתם רעיונות של פיקאסו או מלביץ' - שימו לב שהציור עצמו הוא לא כמו שלהם. הרעיונות או המרכיבים? - אוקיי. אבל הציור - אסור!
אם כתבתם שיר, אין בעיה אם מרכיבים מסוימים מזכירים למאזין שירים מוכרים, כל זמן שהשיר עצמו יהיה מקורי ולא יישמע כמו משהו שעשה מישהו אחר, או סתם מועתק ממישהו... אגב, במקרים רבים זה אפילו עניין משפטי. במוסיקה למשל, אם תעברו מספר מסוים של צלילים, הם כבר לא רק "מזכירים מנגינה של אחר" אלא ממש המנגינה - במקרה כזה, הפרתם זכויות יוצרים ותשלמו על זה ביוקר. קראו דוגמאות לכך באאוריקה, בתגית "זכויות יוצרים".
הנה פיקאסו בעבודה:
https://youtu.be/Nxes8pyHkJc
מקורות ההשפעה על טרנטינו, מגדולי הבמאים בקולנוע ומ יצירתיים שבהם:
https://youtu.be/1czSxBi-O9g
וכך גונבים באופן יצירתי, כמו שעשו הגאונים:
https://youtu.be/i7LBHe5-01Y?long=yes
לוח השראה (Inspiration Board או Mood board) משמש בעולם העיצוב. דמיינו שעל לוח שתלוי על הקיר, הדבקתם אוסף של תמונות, רישומים, שרטוטים, גזירי עיתונים, צבעים וחומרים שונים שיכולים לתת לכם או למישהו שאתם עובדים אתו כיוון ומושג על האופי של העיצוב המתוכנן.
הרי אם אומרים שתמונה שווה לאלף מילים, אז מדוע שלוח שמציג בצורה חזותית את הדברים שנותנים לנו השראה למימוש של רעיון, לא יהיה טוב יותר מתיאור מילולי של הרעיון. הרי לספר למישהו על פרויקט או עיצוב שיהיה באווירה רומנטית עם הרבה ורוד, לא יובן על ידי כולם בצורה זהה. לכל אחד מאיתנו יש מושגים שונים לגבי רומנטיקה ואיך היא מתקשרת עם הצבע הוורוד. אבל לוח השראה שמציג רעיונות חזותיים של הפרויקט או העיצוב, ייתן ממד הרבה יותר ברור וחד-משמעי של התכנית שמתרוצצת בראשכם.
לוח כזה יוכל גם להיות לוח חזון, להגשמת רעיון או מיזם שאדם או קבוצת אנשים מתכננים. הוא יעודד רעיונות ושילוב של מרכיבים להגשמת התכנית הרחבה יותר.
בבתי ספר יש מורים המזמינים את התלמידים להכין לוחות השראה, כדי לתכנן פרויקטים לימודיים או מיזמים בכיתה. שילוב של פריטים שונים, עם רשימות, תמונות וכדומה, יכולים להוות מעין תכנית ויזואלית של פרויקט חינוכי שלם.
לוחות השראה הם חלק מהרעיון שעומד מאחורי הרשת החברתית Pinterest. באתר ובאפליקציה שלהם יכול כל משתמש ליצור לוחות השראה משלו, בנושאים שמעניינים אותו או אותה. כך ניתן לאסוף רעיונות, פריטים, תמונות, איורים ומרכיבים שונים שמאפשרים לדמיין, להתאים, לתכנן ולעצב את השלם (חדר, משרד וכדומה).
הנה לוח ההשראה:
https://youtu.be/_k9qTFVpT6c
כך יוצרים לוח השראה (עברית):
https://youtu.be/-q8T-iFU_v8
לוח השראה עם תמונות שמביעות רעיון:
https://youtu.be/Oekt12z9nq8
כך מסייע לוח השראה למעצבי פנים (עברית):
https://youtu.be/9ERWud13mh8
רבים משתמשים בהדפסות מאתר לוחות ההשראה המקוונים "פינטרסט" להכנת לוח השראה:
https://youtu.be/7kXbFgpHrgc
והדרכת לוח השראה לכל המשפחה (עברית):
https://youtu.be/KN9-MMfmdFg
את המוניטין של ליאונרדו, כחלוץ טכנולוגי שהמציא כל כך הרבה המצאות שהקדימו את זמנן, הוא חייב בעיקר לאוסף כתבים שמזה מאות שנים מרגש את עולם המדע, הטכנולוגיה והאמנות. זהו האוסף הגדול ביותר של השרטוטים והרשימות המקוריים של לאונרדו דה וינצ'י והוא מכונה "קודקס אטלנטיקוס" (Codex Atlanticus).
ב"קודקס אטלנטיקוס", מחברת הרעיונות הגדולה ביותר הידועה שלו, רשם לאונרדו דה וינצ'י אלפי רישומים ורעיונות שנגעו לכל תחומי העניין שלו. היו בו גם רישומים מהמחקר האנטומי, רישומי תעופה, ועוד עשרות רעיונות שעלו בראשו הפורה. יש אמנם חוקרים שטוענים שהאוסף מציג המצאות שאינן דווקא שלו ולמעשה הוא תעד בו גם המצאות ורעיונות של אחרים, למטרות לימוד והשראה, אך חוקרים רבים רואים קווי זהות כה ברורים בהמצאות, שהם עומדים על דעתם שההמצאות הן של ממציא אחד.
ואכן, כל השרטוטים שבאוסף הגדול, של כתבים ותכניות מאת האמן הרב-תחומי, הם מתקופת הרנסאנס. הללו מציגים רעיונות מהפכניים לתקופתו של לאונרדו. עיון בו מדגים עד כמה מגוון היה האיש וכמה מסעירות היו דרכי החשיבה והיצירה שלו. מרובוטים אנושיים, דרך עיר עתידנית, מקלעונים שונים, כלי רכב, כלי טיס, מכונות וכלי נגינה שהמציא. לצידם מגוון אדיר של כלי נשק שתכנן עבור פטרונו ה"ביטחוניסט" - כל אלה מאוחסנים באוסף גדול ויקר ערך זה.
את כתבי היד שבקודקס אסף וכרך לפני כ-400 שנה הפסל פומפיאו ליאוני. למעשה, הוא יצר את הקודקס המיוחד, אוסף הכתבים המרוכז הזה, מאוסף דפים מצהיבים ונפרדים. מאז שנת 1637 ועד היום נמצא ושייך הקודקס לספריית אמברוזיאנה שבמילנו.
הנה דפי הקודקס אטלנטיקוס, האסופה הגדולה ביותר של כתבי ליאונרדו דה וינצ'י ורישומיו:
https://youtu.be/rOx4K2Iy4o0
כך הם נסרקו לדיגיטציה שתאפשר להנגיש אותם לחוקרים ולציבור:
https://youtu.be/zNdrHlCeWwU
בזכות הדיגיטציה ניתן היום לעיין בקלות ב"קודקס אטלנטיקוס" בעזרת מסכי מגע:
https://youtu.be/hg8TMSc5fZ0
וסרט תיעודי על הקודקס שבו רשם דה וינצ'י את רעיונותיו, או שמא רעיונות של אחרים:
https://youtu.be/XMX8gL4ITmI?long=yes
רעיונות
היצירתיות (Creativity) היא יכולתו של אדם להפיק תוצרים מקוריים ולא שגרתיים. חשיבה יצירתית קשורה בגמישות מחשבתית. יש חוקרים רבים הרואים ביצירתיות את היכולת לפתור בעיות על ידי רעיונות חדשים ודרכים חדשות. אדם יצירתי חושב בדרך כלל בצורה הבזקית, לכיוונים רבים, אסוציאטיביים ולאו דווקא מסודרים, בצורת חשיבה רב-ממדית, כזו המערבת תחומים ונושאים שונים כדי ליצור.
אנשים יצירתיים לא יבחרו לחשוב ולהרהר בפתרון בעיה, בדרך המקובלת והמסודרת. אנשים יצירתיים גדלו להבין שאין תשובה אחת נכונה לדברים והבינו שהתשובות ה"נכונות" שהמורים מבקשים מאיתנו בבית הספר הן לא בהכרח התשובות שפותרות בעיות לא ידועות. לא פעם אלה התשובות הידועות שממש לא יפתרו בעיות חדשות, אלא יתמודדו עם בעיות מוכרות, שמטבען הן קלות יותר לפתרון.
היצירתיות היא פריצה ויציאה מתבניות, או במילים שמקובל לומר בהקשר הזה - "חשיבה מחוץ לקופסה". אם כולם שטים בסירות מתנפחות ליד החוף, הטיפוס היצירתי לא יחשוש לבנות רפסודה ולהתמודד עם גלי הים הסוערים שרחוקים מהחוף.
טיפוח יצירתיות וחשיבה יצירתית הם חשובים מאד בגיל הילדות. אדם יצירתי הוא יצירתי בכל התחומים שבהם יעסוק. לימוד נגינה בגיל הילדות, למשל, יקנה לאדם המבוגר תכונות רבות וחשובות. היצירתיות שירכוש בלימוד מוסיקה, אמנות וכדומה, תהפוך אותו ליצירתי, תכונה שתשמש אותו בכל תחום שיבחר בהמשך חייו. זו הסיבה שלימודי אמנות ומוסיקה היו כה חשובים לתרבויות הגדולות ואימפריות שואפות לטפח אותם בהשקעה גדולה של משאבים ותשומת לב.
נהוג לומר שהיצירתיות נפגעת כשאנו מתבגרים. בגיל הרך ילדים נוטים להיות יצירתיים מאד. בחלוף השנים וכנראה גם בשל החינוך והלימודים שרוכש הילד, שהופכים אותו ליותר ויותר "מסודר", "מאורגן", "לא יוצא מהקווים" או בקיצור כמו-כולם, הוא נעשה פחות יצירתי. רק מעטים נשארים בעלי יצירתיות רבה. חלקם הופכים לאמנים, חלק אחר לקופירייטרים, רעיונאים בעולם הפרסום, רבים מהם הופכים ליזמים ואנשי הייטק לא-שגרתיים וממציאים טכנולוגיים פורצי-דרך.
אחד הצדדים החשובים ביצירתיות היא היכולת לפתור בעיות. מורים המעודדים בתלמידיהם את האפשרות ליצור ולהגיע לפתרון בעיות, מפתחים את יכולותיהם של התלמידים הרבה יותר משקידה על היכולת לעמוד בבחינות ולרכוש את הידע הנלמד בשיעור פרונטלי.
לכן, כדאי ללמוד וללמד תוך ניצול היצירתיות שבנו ובמיוחד בילדים שבינינו. אגב, מחקרים קושרים בבירור אנשים עם חוש הומור ליצירתיות, מה שאומר שזה גם כיף ושזה בסדר גמור לראות מופעי סטנד-אפ וקומדיות ולצחוק הרבה. הרי אתם עובדים בכך על שיפור היצירתיות שלכם...
הנה סרטון שמדגים יצירתיות (ללא מילים):
https://youtu.be/PX3A7GLtFqM
למה כדאי להשקיע בלימודים יצירתיים וכמה שזה טוב לחברה:
http://youtu.be/S0UgTe2xml4
ודוגמה לחשיבה יצירתית - מישהו לקח צילום של ציפורים על חוטי חשמל ובדק מה המוסיקה שנוצרת מהתווים שהם יוצרים והפך אותה לקטע מוסיקלי מושלם:
http://youtu.be/LoM4ZZJ2UrM
המצאה, או יצירה ממוחשבת (Computer creation), על ידי מכונות יוצרות, או ליתר דיוק תוכנות שיוצרות, היא פנטזיה של רבים מהמפתחים.
אם מחשבים יוכלו להמציא וליצור דברים חדשים לחלוטין, יתכן שתהיה כאן מכפלה מטורפת, אם כל המהפכות, משהו שלידו ייראו המהפכה המדעית של 500 השנים האחרונות, המהפכה התעשייתית, המהפכה הטכנולוגית ומהפכת המידע והאינטרנט - כמו שלל משחקי ילדים משעשעים.
דמיינו מאות ואלפי מחשבים משוכללים במיוחד ש"יישבו" לפתור את הבעיות שעומדות בפני המין האנושי ויתמקדו במה שהממציאים והמדענים ניסו לעשות במשך מאות או אלפי שנים, מאז החלה התרבות האנושית וגם לפניה, בעידן הפרהיסטורי.
אז כן. מחשבים יכולים תאורטית להמציא וליצור. וזו תהיה אחת המהפכות הבאות בעולם המחשוב. היא תתרחש כשהמחשב יוכל ממש לחשוב וממש להמציא דבר מה חדש, פתרון לבעיה, משהו שלא קיבל הוראות כיצד לבצע, אלא שנבע מתהליך חשיבה שהוא הוביל, אולי אפילו יזם.
הרי כל ההתפתחות האנושית החלה כשאנו, בני האדם, התחלנו להשתחרר מאותן מגבלות ביולוגיות שמגבילות אותנו. כל המצאה שחררה אותנו ממגבלה אחרת, מעיקה ומקשה על חיים נוחים יותר, בריאים ומהנים יותר.
דוגמאות? - לא חסר. השימוש באש אפשר לנו להפוך את המזון לקל יותר לעיכול וטעים יותר. הקירור איפשר לו לשרוד זמן רב יותר ולשמש אותנו כשאנו צריכים אותו ולא רק כשהוא זמין לנו. הבגדים שחררו אותנו מהקור, החיות המבויתות היו מכפלת כוח לחקלאות, ייצור ותחבורה. החקלאות שימשה לייצור של מזון בכמויות שאפשרו את צמיחת האנושות ושחרור ממגבלות הליקוט, הבתים שימשו למגורים במקומות הפוריים ולא רק במקומות שבהם יש מערות וכך הלאה.
עוד? - הגלגל שימש לייצור של מכונות רבות כוח ובעלות יכולת מכנית מדהימה, הערים יצרו לנו בטחון רב יותר והגנה מפני השבט השכן או משודדי דרכים שישדדו את מזוננו. כתב שימש אותנו לתקשורת והעברת הידע האנושי לאחרים, או לשימורו ולהעברתו מדור לדור. הדפוס הפיץ את הידע ויצר את ההשכלה, כך שהיא יצאה משליטתם של בעלי הממון והכוח בלבד. האנרגיה החשמלית, התעשייה והקיטור הניעו את המהפכה התעשייתית, בעוד מכשירי החשמל משרתים אותנו, המטוסים נושאים אותנו לכל פינה על פני כדור הארץ, החלליות אל החלל, חיסונים, תרופות, ניתוחים והשתלות שומרים את בריאותנו ומשמרים את גופנו לשנים רבות יותר...
ואלה רק דוגמאות בולטות.
אז כן. דמיינו מה ימציאו ואילו בעיות יוכלו לפתור מחשבים, שיהיו בעלי ידע בכל התחומים, ידע בפיזיקה, כימיה, רובוטיקה, ננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה וכמובן מתמטיקה. דמיינו אילו בעיות בחיינו הם יוכלו לפתור עם הידע שיוזרם אליהם מכל קצוות המדע, הטכנולוגיה והפטנטים - ידע שבניגוד למדענים אנושיים, הם לא יוכלו לשכוח או להשמיט בהיסח הדעת, ידע שפרטיו יתחברו וייבדקו במיליארדי אפשרויות, איטרציות וקומבינציות ויוצלבו בביליוני דרכים, כך שחלק גדול ממה שהיום קורה בהברקה של רגע, או אפילו בזכות טעות שמביאה להמצאה - כל אלה יוכלו לקרות באמצעות חישוביות מאורגנת, שיטתיות ומסודרת וכמובן, מיחשוב מתוכנת היטב.
כל זה יקרה באמצעות אינטליגנציה מלאכותית, ודאי גם הבזקית, שחושבת פחות או יותר כמו ממציא, אבל בראש ובראשונה, בינה מלאכותית בעלת יכולות שיטתיות, סדרתיות, כמותיות בטירוף, שלא מאבדות או מפספסות דבר.
הרעיון של מחשב כזה, או תוכנה כזו, שימציאו או ישתמשו ביצירתיות מלאכותית, הוא ליצור מודל של המצאה, של קומפוזיציה ושל יצירה כמו אנושית. מודל כזה שניתן יהיה למחשב, או להזין כאלגוריתם לתוכנה, שתשחזר את התהליך. זה אפשרי ולכן אפשרית גם תוכנה שתמציא ותפתור בעיות קשות ברמה של מדענים וממציאים.
השאלה היא רק מתי זה יקרה.
הנה סיפורו של מבחן לאבלייס והאפשרות שמכונה יוצרת תוכל להמציא רעיונות אמנותיים בעצמה (מתורגם):
https://youtu.be/Rh9vBczqMk0
דיון על האפשרות שמחשבים יצרו בעצמם:
https://youtu.be/Sbd4NX95Ysc?long=yes
הרצאה על איך גורמים למחשבים להיות יצירתיים:
https://youtu.be/uSUOdu_5MPc?long=yes
והרצאת טד נהדרת על התקופה המרובדת שבפיתחה אנו ניצבים (מתורגם):
https://youtu.be/aR5N2Jl8k14?long=yes
אחד הדברים המופלאים בתרבות האנושית הוא העוצמה של הפשטות. אנחנו מעריכים אותה בעיקר כשאנו נתקלים בחומר מסובך מדי, בשפה גבוהה מדי, או בכתיבה פתלתלה ומעמיסה, שאתם בטח הייתם קוראים לה "חופרת"... אז איך עדיף לכתוב? - אתם כבר יודעים, כי קראתם את הכותרת. כיתבו פשוט!
כדאי להתאים את הכתיבה לקהל היעד שלכם. אם קהל היעד הזה הוא כולם אז חשוב מאד לכתוב פשוט. אם אינכם כותבים לפרופסורים ודוקטורים, אז אל תשתמשו במילים מסובכות. ברוב המקרים הן לא מעידות שאתם חכמים, אלא שאתם הרבה פחות חכמים מכפי שאתם חושבים שאתם...
מצד שני, רבים מהפרופסורים והאנשים המשכילים, או לפחות החלק הטוב שבהם, לא מת על יותר מדי מילים גבוהות, לא מובנות, בכתיבה, שרק הם יוכלו להבין. גם הם יעריכו אתכם הרבה יותר אם תכתבו פשוט ומובן. הרבה אנשים מסתתרים מאחרי מילים גבוהות והיום פחות מתמיד. המילים הגבוהות נראות כמו משהו שאפשר להסתתר מאחוריו. אבל האמת שהן הרבה פחות יפות לכם.
ועוד דבר - אוסקר וויילד אמר פעם ש"היו עצמכם, כי כל השאר כבר תפוסים..." - אז אל תכתבו כמו מישהו אחר שאתם מכירים, אלא מצאו את הדרך והפשטות היפה שלכם. גם אם לא תהיו הכי טובים בעולם, וסביר שכך יהיה, לפחות בהתחלה, היו אתם ומשם תוכלו ללכת ולהשתפר ולהיות יותר ויותר טובים. בקיצור, נסו לפתח סגנון אישי בכתיבה שלכם ותקבלו הרבה יותר הערכה מכולם. חקיינים יש הרבה. הרבה מדי.
הנה הסברים נוספים לסיבה שטוב לכתוב פשוט:
https://youtu.be/Dz8E8UOBFJQ?t=10s
סיעור מוחות (Brainstorming) הוא תהליך חשיבה קבוצתי, העלאת רעיונות בקבוצה. בסיעור המוחות יושבים חברי הקבוצה ו"זורקים רעיונות". הללו שנרשמים ומעובדים בקבוצה, בכדי להגיע להחלטות משותפות.
בשנות ה-50 אימצו ארגונים את סיעור המוחות בהתלהבות רבה, שכן הרעיון החדשני סייע לייצר רעיונות ופתרונות בפיתוח מוצרים ושירותים חדשים. היתרונות בו היו העושר הרעיוני, היצירתיות, העיבוד המשותף והמהירות היחסית של ההגעה לתוצרים. בסיעור מוחות מגוייסות יכולות היצירה של הקבוצה כולה, כדי לפתור בעיות ולפתח רעיונות, במהירות יחסית.
המושג " סיעור מוחות" נולד בשנות ה-50 בספרו של אלכס פ. אוסבורן "Applied Imagination". אוסבורן הסביר שכדי שסיעור המוחות יצליח, חשוב מאד לאפשר לאנשים להשמיע רעיונות מבלי שיוגדרו כמגוחכים. היצירתיות היא תהליך עדין שחשוב לעודד בו ולהרגיע ולאסור על לעג ושיפוט. כדאי אף לשכוח בשלב הראשון מאיכות ולשאוף לכמות של רעיונות. חשוב להמשיך גם אם וכשהדף יתמלא בשטויות, כי כך מאפשרים לדימיון להשתחרר והמוח מספק את הסחורה.
סיעור מוצלח לא יהיה בזריקת רעיונות מיידית לאוויר, אלא בכך שנותנים זמן למשתתפים להעלות קודם את רעיונותיהם על הכתב, בפרטיות. לאחר מכן רושמים את כל הרעיונות לעיני כולם, מבלי לשפוט אותם. מקדישים עוד מעט זמן כדי להעלות רעיונות חדשים שנבטו מהרעיונות שנרשמו על הלוח. בשלב הבא עורכים סינון ראשוני של הרעיונות, אם הקבוצה גדולה אז רצוי בצוות מצומצם. לבסוף עורכים דיון משותף ברעיונות שנשארו ובוחרים את הטובים מביניהם.
אלכס אוסבורן כתב בספר על השיטה. הוא תאר את הכללים לקיום של סיעור מוחות יעיל וביניהם הרעיונות הבאים:
פתיחות - יש להימנע משיפוטיות.
אל חשש - חשוב לומר כל רעיון שעולה בראשכם.
ריבוי - ככל שיירבו הרעיונות זה טוב.
פיתוח - מומלץ לייצר רעיונות מתוך רעיונות של אחרים.
כך נראה סיעור מוחות:
http://youtu.be/W1h5L_0rFz8
בסרט "אפולו 13" רואים תהליך כזה כשיש לפתור בעיה רצינית:
http://youtu.be/5tS9aZhB9cs
דוגמה לשיפור סיעור המוחות (עברית):
http://youtu.be/B8EAYSqinn0
כך משפרים את סיעור המוחות:
http://youtu.be/yAidvTKX6xM
קליפ מוסיקלי שניתן לדמות לסיעור מוחין:
http://youtu.be/0VqTwnAuHws
וסיעור מוחות משונה שמייצר פתרון מבריק לבעיה. אם זה לא היה עצוב היינו צוחקים (מתורגם):
http://youtu.be/E60gj878mGE
הסמארטפון שלכם הוא חתיכת מצלמה משוכללת, מצלמה דיגיטלית מהסוג שבעבר היה עולה המון כסף. מדובר ביכולות טכנולוגיות ורזולוציה, יכולת הפרדה, גבוהים ביותר, בהשוואה למצלמות דיגיטליות של לפני מספר שנים. כמובן שיש להקפיד על עדשה נקייה, בניקוי עם מטלית מתאימה ולא להסתיר אותה כשמצלמים.
ועדיין יש כמה דברים שכדאי להקפיד עליהם בצילום:
היו יציבים - פשוט לא לזוז תוך כדי צילום, גם שנייה אחרי הלחיצה. כך תצלמו בצורה יציבה ותקבלו תמונה חדה יותר. אם צריך, הישענו על הקיר או על משטח וצלמו.
תאורה לא בפריים - האור צריך להיות על מה שרוצים לצלם ולא מאחוריו, כי זה יקלקל את התמונה, אלא אם תרצו לקבל צללית של המצולם. אם צריך לקבל יותר אור, זוזו לזווית אחרת, הזיזו את המצולם, או הפעילו פלאש, גם ביום.
בפוקוס - הדבר הבא שאתם רוצים להצליח זה לצלם בפוקוס (Focus), כלומר שנושא הצילום לא יהיה מטושטש. כל מה שצריך זה לגעת במסך, על העיניים של המצולם, או על המקום שהכי חשוב שיהיה בפוקוס.
בפריים יפה - עכשיו ניצור את הצורה הנכונה של התמונה, כלומר נכניס את הכל ל"פריים" יפה (Frame). קודם כל נצלם כמו צלמים, כשהטלפון לרוחב ולא עומד. נמקם את נושא הצילום מעט בצד ולא במרכז. דמיינו שיש שני פסים שמפצלים את התמונה ל-3 חלקים. מקמו את נושא הצילום על הפס הימני או השמאלי אבל לא באמצע. כך התמונה תיראה מקצועית ולא בינונית ומשעממת, כמו כל כך הרבה תמונות חובבים.
רק אחרי שדאגתם לכל אלה, יציבות, תאורה, פוקוס ופריים, תוכלו ללחוץ על כפתור הצילום ולצלם (Shoot). קיבלתם תמונה יפה, לא?
Focus, Frame & Shoot - כך עושים זאת במצלמה מקצועית:
https://youtu.be/xA5zfuF_oJg
וכך ניתן לצלם דברים לא שגרתיים בסמארטפון:
https://youtu.be/fTz4Nhgm_SQ
איך לשחק את משחק "אמת ושקר"?
כך משחקים את משחק "אמת ושקר", שמטרתו לגלות מהי האמת מבין הסיפורים והוא מצויין למפגשי הכרות של קבוצות:
כל משתתף מספר בתורו שני סיפורים שקרו לו (רצוי שיהיו מאד משעשעים או מפחידים), כאשר אחד מהסיפורים אמיתי ואילו השני שקרי.
על כל שאר המשתתפים לנחש איזה מהסיפורים הוא אמת ואיזה השקר.
כך משחקים את משחק "אמת ושקר", שמטרתו לגלות מהי האמת מבין הסיפורים והוא מצויין למפגשי הכרות של קבוצות:
כל משתתף מספר בתורו שני סיפורים שקרו לו (רצוי שיהיו מאד משעשעים או מפחידים), כאשר אחד מהסיפורים אמיתי ואילו השני שקרי.
על כל שאר המשתתפים לנחש איזה מהסיפורים הוא אמת ואיזה השקר.
מהי חשיבה מחוץ לקופסה?
רבים חושבים שחשיבה מחוץ לקופסה (Thinking outside the box), אותה קלישאה משומשת לעייפה, היא חשיבה יצירתית (Creativity). אבל למעשה, במרבית המקרים מדובר במשהו אחר לגמרי - ביציאה מהנורמות וממה שמקובל, ממה ש"נכון לעשות", או "כדאי לעשות".
חשבו על זה רגע. איזו סיבה טובה יש ליזם שהשקיע המון מכספו, ואנחנו מדברים על אחוז ניכר ממנו, בלהפוך את האנציקלופדיה שפיתח בהמון כסף לחינמית לגמרי, רק כי היא לא מצליחה עדיין. את זה עשה ג'ימי וויילס עם ויקיפדיה. נראה שהוא די הצליח...
מתחיל לנצנץ לכם משהו? - הוא חשב מחוץ לקופסה. זו יצירתיות, אבל במובן של פתרון בעיות. של לא להיות מוטרד מזה שאף מנטור או בית ספר למינהל עסקים לא ייתן לך הצעה כל כך לא מקובלת.
כי לחשוב מחוץ לקופסא זה לא לפחד לנהוג אחרת מכל מי שמסביבכם. כי אם כולם היו נוהגים כמו שכולם נוהגים, אז התוצאות של כולם היו אותן תוצאות. מי שמחפש תוצאות יוצאות דופן, חייב לנקוט פעולות שונות מאלה שכולם היו נוקטים.
וחשוב לזכור שמחוץ לקופסה הרבה יותר קשה. איש הרי לא יעמוד בתור כדי לפרגן לכם ולתת יד למעשה שחורג מהמקובל. יותר סביר שתקבלו טלפון מאבא שמודאג כי "מתי כבר תעשה משהו נכון?!" או מהבוס שאומר לך ש"אתה עוד תתחרט שעזבת שנייה לפני הקידום".
להיפך. נראה שהרבה יותר, גם אם לא יאמרו את זה, ימתינו עוד שתיכשל ואז יאמרו או רק יחשבו על משהו בסגנון "אמרנו לך!"
כי זה נורא מעליב כשמישהו מרשה לעצמו לחשוב שכולם טועים והוא, דווקא הוא, הקטן, המושתן, צודק. מין קולומבוס כזה, קופרניקוס כזה, או אילון מאסק, יזם עם השראה והרבה כסף, שהחליף את סוכנות החלל של המעצמה החזקה בעולם בלבנות ולשלוח חלליות אל החלל. כי ברור היה לו שאם אימפריה לא מצליחה להחזיק פרויקט שכזה, הוא לבדו גם יקים וגם יקיים חברה שתצליח במקומה.
הוא הצליח אגב. או במילים פשוטות, הוא הכיר את המשפט "הפוך גוטה, הפוך!" והבין שזה לא ביטוי מסרט, אלא צורת מחשבה הגיונית ואפילו מתבקשת למי שרוצים ויכולים לעשות דברים נכון או אחרת, או שניהם.
קבלו סיפור קצר ונהדר על חשיבה מחוץ לקופסה שמנפיקה פתרון מבריק לבעיה (עברית):
https://youtu.be/oNWSXMzRsAI
צאו מברירת המחדל, מצאו זמן פנוי לחוויות שהן לא עבודה ומצאו קשרים בין עולמות ותחומים - כמה טיפים נחמדים לחשיבה מחוץ לקופסה (עברית):
https://youtu.be/vFVPR7YQhh4
והנה היציאה מהקופסה ולמה זו האופציה ליציאה מהכלל (מתורגם):
https://youtu.be/VNGFep6rncY?long=yes
רבים חושבים שחשיבה מחוץ לקופסה (Thinking outside the box), אותה קלישאה משומשת לעייפה, היא חשיבה יצירתית (Creativity). אבל למעשה, במרבית המקרים מדובר במשהו אחר לגמרי - ביציאה מהנורמות וממה שמקובל, ממה ש"נכון לעשות", או "כדאי לעשות".
חשבו על זה רגע. איזו סיבה טובה יש ליזם שהשקיע המון מכספו, ואנחנו מדברים על אחוז ניכר ממנו, בלהפוך את האנציקלופדיה שפיתח בהמון כסף לחינמית לגמרי, רק כי היא לא מצליחה עדיין. את זה עשה ג'ימי וויילס עם ויקיפדיה. נראה שהוא די הצליח...
מתחיל לנצנץ לכם משהו? - הוא חשב מחוץ לקופסה. זו יצירתיות, אבל במובן של פתרון בעיות. של לא להיות מוטרד מזה שאף מנטור או בית ספר למינהל עסקים לא ייתן לך הצעה כל כך לא מקובלת.
כי לחשוב מחוץ לקופסא זה לא לפחד לנהוג אחרת מכל מי שמסביבכם. כי אם כולם היו נוהגים כמו שכולם נוהגים, אז התוצאות של כולם היו אותן תוצאות. מי שמחפש תוצאות יוצאות דופן, חייב לנקוט פעולות שונות מאלה שכולם היו נוקטים.
וחשוב לזכור שמחוץ לקופסה הרבה יותר קשה. איש הרי לא יעמוד בתור כדי לפרגן לכם ולתת יד למעשה שחורג מהמקובל. יותר סביר שתקבלו טלפון מאבא שמודאג כי "מתי כבר תעשה משהו נכון?!" או מהבוס שאומר לך ש"אתה עוד תתחרט שעזבת שנייה לפני הקידום".
להיפך. נראה שהרבה יותר, גם אם לא יאמרו את זה, ימתינו עוד שתיכשל ואז יאמרו או רק יחשבו על משהו בסגנון "אמרנו לך!"
כי זה נורא מעליב כשמישהו מרשה לעצמו לחשוב שכולם טועים והוא, דווקא הוא, הקטן, המושתן, צודק. מין קולומבוס כזה, קופרניקוס כזה, או אילון מאסק, יזם עם השראה והרבה כסף, שהחליף את סוכנות החלל של המעצמה החזקה בעולם בלבנות ולשלוח חלליות אל החלל. כי ברור היה לו שאם אימפריה לא מצליחה להחזיק פרויקט שכזה, הוא לבדו גם יקים וגם יקיים חברה שתצליח במקומה.
הוא הצליח אגב. או במילים פשוטות, הוא הכיר את המשפט "הפוך גוטה, הפוך!" והבין שזה לא ביטוי מסרט, אלא צורת מחשבה הגיונית ואפילו מתבקשת למי שרוצים ויכולים לעשות דברים נכון או אחרת, או שניהם.
קבלו סיפור קצר ונהדר על חשיבה מחוץ לקופסה שמנפיקה פתרון מבריק לבעיה (עברית):
https://youtu.be/oNWSXMzRsAI
צאו מברירת המחדל, מצאו זמן פנוי לחוויות שהן לא עבודה ומצאו קשרים בין עולמות ותחומים - כמה טיפים נחמדים לחשיבה מחוץ לקופסה (עברית):
https://youtu.be/vFVPR7YQhh4
והנה היציאה מהקופסה ולמה זו האופציה ליציאה מהכלל (מתורגם):
https://youtu.be/VNGFep6rncY?long=yes
מה ניתן ליצור מבקבוקי פלסטיק ישנים?
סיימתם לשתות את המשקאות הקלים והלא-בריאים שלכם? - יופי. עכשיו יש לכם בקבוקים מיותרים. אם אתם רוצים לעשות קצת עבודות יצירה ורוצים רעיונות לפעילות יצירתית עם בקבוקי פלסטיק, הבאנו לכם לא מעט תמונות של מה שאנשים יוצרים מבקבוקי פלסטיק, במקום להשליך אותם לאשפה או למיחזור. שווה לנסות!
הנה דוגמאות רבות ליצירות אפשריות מבקבוקי פלסטיק:
https://youtu.be/GwCU0rW--S0
ממחזרים פלסטיק למוצרים:
https://youtu.be/76AFNIxYjUE
מנורות נר מיוחדות:
https://youtu.be/Xs2hAWuPmSg
ועוד רעיונות ליצירה מבקבוקי הפלסטיק:
https://youtu.be/OK_hHoGOQcM
סיימתם לשתות את המשקאות הקלים והלא-בריאים שלכם? - יופי. עכשיו יש לכם בקבוקים מיותרים. אם אתם רוצים לעשות קצת עבודות יצירה ורוצים רעיונות לפעילות יצירתית עם בקבוקי פלסטיק, הבאנו לכם לא מעט תמונות של מה שאנשים יוצרים מבקבוקי פלסטיק, במקום להשליך אותם לאשפה או למיחזור. שווה לנסות!
הנה דוגמאות רבות ליצירות אפשריות מבקבוקי פלסטיק:
https://youtu.be/GwCU0rW--S0
ממחזרים פלסטיק למוצרים:
https://youtu.be/76AFNIxYjUE
מנורות נר מיוחדות:
https://youtu.be/Xs2hAWuPmSg
ועוד רעיונות ליצירה מבקבוקי הפלסטיק:
https://youtu.be/OK_hHoGOQcM
מהם הסיפורים ב-6 מילים?
מספרים שהסופר ארנסט המינגוויי המציא סגנון כתיבה של סיפורים ב-6 מילים. הסיפור הראשון שכתב היה "למכירה: נעלי תינוק, מעולם לא ננעלו". לא ברור אם הוא זה שאכן כתב את הסיפור הקצרצר כל-כך ולא ברור אם הוא שהמציא את סגנון הכתיבה הזה, אבל הרעיון מצוין בכל מקרה. המינגוויי, לפי הסיפור הזה, טען שזו עבודתו הטובה ביותר..
הסוגה הספרותית המקצרת כל כך אינה חדשה. סיפורת בזק (flash fiction) כבר קיימת זמן רב. לפי ויקיפדיה, אורך של סיפור בזק כזה נע בין 300 ל-1000 מילים. לא קל לקרוא לסיפור בזק סיפור ויש המכנים אותו פשוט "קטע". ממשלי איזופוס ועד צ'כוב וקפקא, הסיפורים הללו נכתבו גם בעבר. אבל רק בעידן הפוסט-מודרני הם הפכו למבוקשים, בעיקר בשל הצורך בפוסטים קצרים באינטרנט. בשנת 2007 אף הומצא פרס המיקרו לסיפורת בזק.
אבל הסיפורים ב-6 מילים הם התמצית של התמצית של הקיצור, שיאו של סיפור הבזק. בארצות הברית יצא אפילו ספר ששמו "זה לא יצא בדיוק כמו שתכננתי: זיכרונות בשש מילים של סופרים מפורסמים ועלומים". בספר שירים וסיפורים קצרצרים, שנבחרו מתוך 25 אלף קטעים שאסף מגזין אינטרנט מקוראיו. כמו ש"ציוץ" הוא בעברית מסר קצר בטוויטר, יש נסיונות למתג את זה אצלנו כ"צרצר".
נסו לחשוב על הסיפור הקצרצר ועל כמה דמיון הוא מפעיל אצל הקורא. קחו למשל את סיפור האהבה והאכזבה הבא:
"כאב שהיא עזבה אחרי שעה בלבד."
יש כאן דרמה עצומה, שרובה יכול להיכתב בראשו של הקורא: אהבה קצרה מאד, באופן קיצוני. אכזבה. כאב שעתיד מכאן ואילך להיות קשור בשמה ובזכרון השעה המאושרת היחידה בחייו ועוד.
ונסו לדמיין איזו דרמה של בדידות קיצונית, תקווה וייחול שכנראה לא התממש יש בסיפור הזה:
"למכירה: מזרון זוגי משומש בצד אחד."
הוא או היא קנו מזרון זוגי. קיוו שיבוא מישהו לאייש אותו לידם, אבל זה מעולם לא קרה. סיפור חיים קצרצר שמאחסן בתוכו מאות לילות של בדידות, עם תקווה תמידית שהיא תסתיים. ואז יקיצה מאכזבת, בכל בוקר שוב לבד..
הנה עוד כמה דרמות קצרצרות:
"כשקרו לי החיים, תמיד ראיתי אושר."
"פעם, במלחמה, המוות לא פעם ניצח."
#משימה יצירתית
==============
כתבו סיפור משלכם בן 6 מילים. הקפידו שיהיה אישי, שפרו אותו בהתמדה, מצאו את שש המילים הטובות ביותר ושיעבדו ביחד טוב. בהצלחה!
הנה סרטון בתמונות שמתאר את הרקע לסיפור המקורי של המינגוויי:
https://youtu.be/szL7xoUxB38
מה שניתן ללמוד מהסיפור האישי הזה של המינגוויי כדי לכתוב סיפורים כאלה:
https://youtu.be/nCJyUMHaL_g
סיפורים ב-6 מילים - אוסף קצר ומרגש:
https://youtu.be/16sY1iLc2d4
עוד סיפורי 6 מילים באנגלית:
https://youtu.be/v1uD-dEl3Hs
ויוזמה לספר את כל התנ"ך ב-6 מילים, לאו דווקא רצופות:
https://youtu.be/Ymfh6RJezQ4
מספרים שהסופר ארנסט המינגוויי המציא סגנון כתיבה של סיפורים ב-6 מילים. הסיפור הראשון שכתב היה "למכירה: נעלי תינוק, מעולם לא ננעלו". לא ברור אם הוא זה שאכן כתב את הסיפור הקצרצר כל-כך ולא ברור אם הוא שהמציא את סגנון הכתיבה הזה, אבל הרעיון מצוין בכל מקרה. המינגוויי, לפי הסיפור הזה, טען שזו עבודתו הטובה ביותר..
הסוגה הספרותית המקצרת כל כך אינה חדשה. סיפורת בזק (flash fiction) כבר קיימת זמן רב. לפי ויקיפדיה, אורך של סיפור בזק כזה נע בין 300 ל-1000 מילים. לא קל לקרוא לסיפור בזק סיפור ויש המכנים אותו פשוט "קטע". ממשלי איזופוס ועד צ'כוב וקפקא, הסיפורים הללו נכתבו גם בעבר. אבל רק בעידן הפוסט-מודרני הם הפכו למבוקשים, בעיקר בשל הצורך בפוסטים קצרים באינטרנט. בשנת 2007 אף הומצא פרס המיקרו לסיפורת בזק.
אבל הסיפורים ב-6 מילים הם התמצית של התמצית של הקיצור, שיאו של סיפור הבזק. בארצות הברית יצא אפילו ספר ששמו "זה לא יצא בדיוק כמו שתכננתי: זיכרונות בשש מילים של סופרים מפורסמים ועלומים". בספר שירים וסיפורים קצרצרים, שנבחרו מתוך 25 אלף קטעים שאסף מגזין אינטרנט מקוראיו. כמו ש"ציוץ" הוא בעברית מסר קצר בטוויטר, יש נסיונות למתג את זה אצלנו כ"צרצר".
נסו לחשוב על הסיפור הקצרצר ועל כמה דמיון הוא מפעיל אצל הקורא. קחו למשל את סיפור האהבה והאכזבה הבא:
"כאב שהיא עזבה אחרי שעה בלבד."
יש כאן דרמה עצומה, שרובה יכול להיכתב בראשו של הקורא: אהבה קצרה מאד, באופן קיצוני. אכזבה. כאב שעתיד מכאן ואילך להיות קשור בשמה ובזכרון השעה המאושרת היחידה בחייו ועוד.
ונסו לדמיין איזו דרמה של בדידות קיצונית, תקווה וייחול שכנראה לא התממש יש בסיפור הזה:
"למכירה: מזרון זוגי משומש בצד אחד."
הוא או היא קנו מזרון זוגי. קיוו שיבוא מישהו לאייש אותו לידם, אבל זה מעולם לא קרה. סיפור חיים קצרצר שמאחסן בתוכו מאות לילות של בדידות, עם תקווה תמידית שהיא תסתיים. ואז יקיצה מאכזבת, בכל בוקר שוב לבד..
הנה עוד כמה דרמות קצרצרות:
"כשקרו לי החיים, תמיד ראיתי אושר."
"פעם, במלחמה, המוות לא פעם ניצח."
#משימה יצירתית
==============
כתבו סיפור משלכם בן 6 מילים. הקפידו שיהיה אישי, שפרו אותו בהתמדה, מצאו את שש המילים הטובות ביותר ושיעבדו ביחד טוב. בהצלחה!
הנה סרטון בתמונות שמתאר את הרקע לסיפור המקורי של המינגוויי:
https://youtu.be/szL7xoUxB38
מה שניתן ללמוד מהסיפור האישי הזה של המינגוויי כדי לכתוב סיפורים כאלה:
https://youtu.be/nCJyUMHaL_g
סיפורים ב-6 מילים - אוסף קצר ומרגש:
https://youtu.be/16sY1iLc2d4
עוד סיפורי 6 מילים באנגלית:
https://youtu.be/v1uD-dEl3Hs
ויוזמה לספר את כל התנ"ך ב-6 מילים, לאו דווקא רצופות:
https://youtu.be/Ymfh6RJezQ4
מהו פרויקט ה-20 אחוז?
חברת גוגל מאפשרת כבר שנים רבות לעובדיה, להקדיש חלק מזמנם לפרויקטים אישיים שהם חולמים לעשות. זה נקרא "פרויקט 20%" ובמסגרתו החברה, שמבינה שהיא מחזיקה אנשים עם מוחות מהטובים בעולם ורוצה להמשיך ולהעסיק אותם, מאפשרת להם יצירתיות והמצאה עצמית, לצד העבודה "הרגילה" שלהם. את הרעיון לקחו שני מייסדי גוגל מאוניברסיטת סטנפורד שבה למדו, לפני שפיתחו את מנוע החיפוש שלהם והקימו את החברה.
במסגרת הפרויקט מאפשרת חברת גוגל לעובדים להקדיש יום בשבוע, 20% מזמנם, לפרויקטים מיוחדים וחדשניים שהם ממציאים לעצמם. כך מאפשרת גוגל לעובדים להקים מעין סטארטאפים בתוך חברת הענק ולחלום וליישם פיתוחים מעניינים, יצירתיים וחדשנים, שחברות גדולות לא היו מפתחות לעולם. ההמצאות והפיתוחים הטובים מפותחים לאחר מכן בתקציבי גוגל ומקנים לממציאים ולמפתחים שלהם, מקרב העובדים, תמלוגים והכנסות יפות.
אגב, כיום גוגל ביטלה את העניין, אבל בינתיים היו שדווקא אימצו אותו. אפילו בחינוך יש בתי ספר שהעתיקו את הרעיון ונותנים את הזמן החופשי לילדים, כדי לפתח רעיונות ופרויקטים לימודיים שהם יוזמים, מחוץ. למסגרת של תכנית הלימודים הרגילה.
הנה פרויקט ה-20% של גוגל:
https://youtu.be/wsnSBhWEyK4?t=2m22s&end=3m18s
כך הפך פרויקט ה-20 אחוז לרעיון שמופץ הלאה:
https://youtu.be/UuyIWjbJ_IE
מה ילדים עשו ב-20% שלהם:
https://youtu.be/xupHuEk8p7g
וכך מתנהל היום יום של חברת גוגל:
https://youtu.be/pl9AhMWoMIg?long=yes
חברת גוגל מאפשרת כבר שנים רבות לעובדיה, להקדיש חלק מזמנם לפרויקטים אישיים שהם חולמים לעשות. זה נקרא "פרויקט 20%" ובמסגרתו החברה, שמבינה שהיא מחזיקה אנשים עם מוחות מהטובים בעולם ורוצה להמשיך ולהעסיק אותם, מאפשרת להם יצירתיות והמצאה עצמית, לצד העבודה "הרגילה" שלהם. את הרעיון לקחו שני מייסדי גוגל מאוניברסיטת סטנפורד שבה למדו, לפני שפיתחו את מנוע החיפוש שלהם והקימו את החברה.
במסגרת הפרויקט מאפשרת חברת גוגל לעובדים להקדיש יום בשבוע, 20% מזמנם, לפרויקטים מיוחדים וחדשניים שהם ממציאים לעצמם. כך מאפשרת גוגל לעובדים להקים מעין סטארטאפים בתוך חברת הענק ולחלום וליישם פיתוחים מעניינים, יצירתיים וחדשנים, שחברות גדולות לא היו מפתחות לעולם. ההמצאות והפיתוחים הטובים מפותחים לאחר מכן בתקציבי גוגל ומקנים לממציאים ולמפתחים שלהם, מקרב העובדים, תמלוגים והכנסות יפות.
אגב, כיום גוגל ביטלה את העניין, אבל בינתיים היו שדווקא אימצו אותו. אפילו בחינוך יש בתי ספר שהעתיקו את הרעיון ונותנים את הזמן החופשי לילדים, כדי לפתח רעיונות ופרויקטים לימודיים שהם יוזמים, מחוץ. למסגרת של תכנית הלימודים הרגילה.
הנה פרויקט ה-20% של גוגל:
https://youtu.be/wsnSBhWEyK4?t=2m22s&end=3m18s
כך הפך פרויקט ה-20 אחוז לרעיון שמופץ הלאה:
https://youtu.be/UuyIWjbJ_IE
מה ילדים עשו ב-20% שלהם:
https://youtu.be/xupHuEk8p7g
וכך מתנהל היום יום של חברת גוגל:
https://youtu.be/pl9AhMWoMIg?long=yes
מהי יצירתיות?
יצירתיות (Creativity) היא יכולתו של אדם לפתור בעיות באופן חדשני ולהפיק תוצרים מקוריים ולא שגרתיים. חשיבה יצירתית קשורה בגמישות מחשבתית. היא מסייעת לאדם לחדש ולייצר את העתיד שלנו, את החדשני, המשפר את יכולותינו.
אלברט איינשטיין אמר פעם ש"יצירתיות היא בסך הכל אינטליגנציה שמשתעשעת". ואכן, יצירתיות היא תכונה שיש רק לבני אדם ומשמעותה העיקרית היא היכולת להמציא רעיונות ולהבין אותם.
מרבית הקידמה האנושית נזקפת לטובת היצירתיות שלנו. במיוחד זו של בני האדם היצירתיים בשלל תחומים - מהמדע, דרך הטכנולוגיה, האמנות ועד לעסקים, החברה והתפתחות החברה האנושית והיחסים בין בני אדם.
המחקר, אגב, נוטה לדבר במושג של "חשיבה יצירתית", כלומר חשיבה שאינה רגילה, סדרתית, לינארית. חשיבה יצירתית היא חשיבה עם הבזקים ולאו דווקא נכונה, מקובלת, מוסכמת. אלו הבזקי חשיבה שמייצרים את החדש, המחדש, את ההמצאה, היצירה, ההבנה והתגלית.
היצירתיות היא מה שמסייע לכל אדם מאיתנו, בני האדם, לייצר רעיונות שהם לא בהכרח "הגיוניים" או "נכונים", לפחות לא על פי הידוע לפניו, ולייצר מהם שינוי שתורם ומחדש למין האנושי כולו, או סתם משעשע אותו וגורם לו לחשוב על דברים אחרת.
בכל אחד מאיתנו יש ממציא ויוצר, שממתין שניתן לו לפרוץ החוצה ולשנות את העולם ואת חיינו בו. אם אתם מבוגרים, חשוב שתפתחו אותו אצל ילדיכם או בקרב התלמידים שלכם. אם אתם צעירים - אל תתנו שיהפכו אתכם ל"רגילים", לאנשים של תשובה אחת, אותה תשובה "נכונה", שהמורים אוהבים כי היא התשובה שהם מכירים ועליה הם יאמרו לכם "כן!" ושהעולם יאהב כי היא ה"מקובלת" וה"נכונה".
להיפך... לכו עם הממציא, היוצר והמגלה שבכם, כדי שתוכלו לגלות את ה"אמריקות", שתמיד ממתינות למי שמעז לחשוב אחרת. רק זה יהפוך אתכם למי שמסייעים לשנות את העולם לטובה, במקום אלה שחותרים בסירות מתנפחות ובטוחות אל מול עיניה המגוננות של אמא.
היו נועזים, יצירתיים ולא כמו כולם. העולם יאמר לכם תודה ותקחו חלק בשרשרת הטוב שבו!
הנה היצירתיות:
http://youtu.be/n2DlOb7AfWk
יצירתיות של מישהו שהבין שצלילי המחשבונים יכולים לאפשר נגינה של ממש:
https://youtu.be/ZLr8ntnL__A
אמנות רחוב יצירתית:
https://youtu.be/1P47i09QC-Q
דוגמאות שאנשים ומצליחנים מכל העולם נותנים ליצירתיות:
https://youtu.be/VYqHGIR7a_k
והרצאת טד הגאונית על יצירתיות, שהיא גם הנצפית ביותר בכל הזמנים ועל הדרך גם מהמשעשעות שבהן (מתורגם):
https://youtu.be/iG9CE55wbtY?long=yes
יצירתיות (Creativity) היא יכולתו של אדם לפתור בעיות באופן חדשני ולהפיק תוצרים מקוריים ולא שגרתיים. חשיבה יצירתית קשורה בגמישות מחשבתית. היא מסייעת לאדם לחדש ולייצר את העתיד שלנו, את החדשני, המשפר את יכולותינו.
אלברט איינשטיין אמר פעם ש"יצירתיות היא בסך הכל אינטליגנציה שמשתעשעת". ואכן, יצירתיות היא תכונה שיש רק לבני אדם ומשמעותה העיקרית היא היכולת להמציא רעיונות ולהבין אותם.
מרבית הקידמה האנושית נזקפת לטובת היצירתיות שלנו. במיוחד זו של בני האדם היצירתיים בשלל תחומים - מהמדע, דרך הטכנולוגיה, האמנות ועד לעסקים, החברה והתפתחות החברה האנושית והיחסים בין בני אדם.
המחקר, אגב, נוטה לדבר במושג של "חשיבה יצירתית", כלומר חשיבה שאינה רגילה, סדרתית, לינארית. חשיבה יצירתית היא חשיבה עם הבזקים ולאו דווקא נכונה, מקובלת, מוסכמת. אלו הבזקי חשיבה שמייצרים את החדש, המחדש, את ההמצאה, היצירה, ההבנה והתגלית.
היצירתיות היא מה שמסייע לכל אדם מאיתנו, בני האדם, לייצר רעיונות שהם לא בהכרח "הגיוניים" או "נכונים", לפחות לא על פי הידוע לפניו, ולייצר מהם שינוי שתורם ומחדש למין האנושי כולו, או סתם משעשע אותו וגורם לו לחשוב על דברים אחרת.
בכל אחד מאיתנו יש ממציא ויוצר, שממתין שניתן לו לפרוץ החוצה ולשנות את העולם ואת חיינו בו. אם אתם מבוגרים, חשוב שתפתחו אותו אצל ילדיכם או בקרב התלמידים שלכם. אם אתם צעירים - אל תתנו שיהפכו אתכם ל"רגילים", לאנשים של תשובה אחת, אותה תשובה "נכונה", שהמורים אוהבים כי היא התשובה שהם מכירים ועליה הם יאמרו לכם "כן!" ושהעולם יאהב כי היא ה"מקובלת" וה"נכונה".
להיפך... לכו עם הממציא, היוצר והמגלה שבכם, כדי שתוכלו לגלות את ה"אמריקות", שתמיד ממתינות למי שמעז לחשוב אחרת. רק זה יהפוך אתכם למי שמסייעים לשנות את העולם לטובה, במקום אלה שחותרים בסירות מתנפחות ובטוחות אל מול עיניה המגוננות של אמא.
היו נועזים, יצירתיים ולא כמו כולם. העולם יאמר לכם תודה ותקחו חלק בשרשרת הטוב שבו!
הנה היצירתיות:
http://youtu.be/n2DlOb7AfWk
יצירתיות של מישהו שהבין שצלילי המחשבונים יכולים לאפשר נגינה של ממש:
https://youtu.be/ZLr8ntnL__A
אמנות רחוב יצירתית:
https://youtu.be/1P47i09QC-Q
דוגמאות שאנשים ומצליחנים מכל העולם נותנים ליצירתיות:
https://youtu.be/VYqHGIR7a_k
והרצאת טד הגאונית על יצירתיות, שהיא גם הנצפית ביותר בכל הזמנים ועל הדרך גם מהמשעשעות שבהן (מתורגם):
https://youtu.be/iG9CE55wbtY?long=yes
מהי רשת סמנטית?
הרשת הסמנטית (Semantic network) היא שיטה להכנת מפות מידע, שבה מסומנים ומוגדרים הקשרים בין המושגים השונים. רשת כזו מיועדת למיפוי לפי משמעות ועל פי הקשרים בין מרכיבים שונים בה (מיפוי סמנטי). שימוש ברשת מושגית מתקדמת שכזו יכול לסייע בתהליכי חשיבה, למידה, סיעור מוחין וקבלת החלטות.
המידע ברשת סמנטית מאורגן לפי צמתים, מושגים שמיוצגים במילה או במשפט. בין כל צומת לאחרות יש קשרים למושגים הקרובים אליה משמעותית. דוגמה לרשת כזו ניתן לראות במושג תחבורה, שיקושר לכלי רכב, כלי שיט, כלי טיס וכדומה. כל אחד מהם יקושר לסוגים. חכך הלאה. - ים הרשת הסמנטית תתחיל ממכונית, שמקושרת אל כלי רכב, 4 גלגלים, מנוע, דלק, רכב מנועי, רכב חשמלי, בנזין, סולר וכך הלאה.
למידה על ידי שרטוט רשת סמנטית היא שיטת למידה מצוינת. היא מתחילה ממה שידוע לנו על הנושא לפני הלמידה, בשילוב הדברים שנלמד, אותו ידע חדש שנגלה באמצעות התהליך. מושגים שישארו ללא קשרים, או כל מקום שבו נתקשה להסביר את טיב הקשר בין מושגים, הם מקומות שמחייבים למידה נוספת.
ברשת כזו יש להחליט במה להתרכז ומתי לעצור, כי אחרת התהליך יכול להיות אינסופי.
בשנים האחרונות הפך נושא הרשת הסמנטית לתחום חם. זאת לאחר שהסתבר שרשת כזו יכולה להוות בסיס למערכות בינה מלאכותית. המחקר המדעי בעולם עוסק כיום לא מעט במיפוי סמנטי לצורכי המיחשוב והווב הסמנטי - רשת אינטרנט מבוססת משמעות, עם יכולות מתקדמות (ניתן לקרוא עליה באאוריקה בתגית "ווב סמנטי").
תרגיל רשתות סמנטיות
==============
בחרו אחד מהנושאים הבאים ובנו עליו רשת סמנטית. החליטו מתי כדאי להפסיק את השרטוט.
קיץ
ים
בית ספר
מורה
הנה הרשת הסמנטית:
https://youtu.be/3wMfKTkYemY
ומסתבר שזה קשור לבסיס החשיבה האנושית (מתורגם):
https://youtu.be/GIF2tssedLI
הרשת הסמנטית (Semantic network) היא שיטה להכנת מפות מידע, שבה מסומנים ומוגדרים הקשרים בין המושגים השונים. רשת כזו מיועדת למיפוי לפי משמעות ועל פי הקשרים בין מרכיבים שונים בה (מיפוי סמנטי). שימוש ברשת מושגית מתקדמת שכזו יכול לסייע בתהליכי חשיבה, למידה, סיעור מוחין וקבלת החלטות.
המידע ברשת סמנטית מאורגן לפי צמתים, מושגים שמיוצגים במילה או במשפט. בין כל צומת לאחרות יש קשרים למושגים הקרובים אליה משמעותית. דוגמה לרשת כזו ניתן לראות במושג תחבורה, שיקושר לכלי רכב, כלי שיט, כלי טיס וכדומה. כל אחד מהם יקושר לסוגים. חכך הלאה. - ים הרשת הסמנטית תתחיל ממכונית, שמקושרת אל כלי רכב, 4 גלגלים, מנוע, דלק, רכב מנועי, רכב חשמלי, בנזין, סולר וכך הלאה.
למידה על ידי שרטוט רשת סמנטית היא שיטת למידה מצוינת. היא מתחילה ממה שידוע לנו על הנושא לפני הלמידה, בשילוב הדברים שנלמד, אותו ידע חדש שנגלה באמצעות התהליך. מושגים שישארו ללא קשרים, או כל מקום שבו נתקשה להסביר את טיב הקשר בין מושגים, הם מקומות שמחייבים למידה נוספת.
ברשת כזו יש להחליט במה להתרכז ומתי לעצור, כי אחרת התהליך יכול להיות אינסופי.
בשנים האחרונות הפך נושא הרשת הסמנטית לתחום חם. זאת לאחר שהסתבר שרשת כזו יכולה להוות בסיס למערכות בינה מלאכותית. המחקר המדעי בעולם עוסק כיום לא מעט במיפוי סמנטי לצורכי המיחשוב והווב הסמנטי - רשת אינטרנט מבוססת משמעות, עם יכולות מתקדמות (ניתן לקרוא עליה באאוריקה בתגית "ווב סמנטי").
תרגיל רשתות סמנטיות
==============
בחרו אחד מהנושאים הבאים ובנו עליו רשת סמנטית. החליטו מתי כדאי להפסיק את השרטוט.
קיץ
ים
בית ספר
מורה
הנה הרשת הסמנטית:
https://youtu.be/3wMfKTkYemY
ומסתבר שזה קשור לבסיס החשיבה האנושית (מתורגם):
https://youtu.be/GIF2tssedLI
מיהו פרקליט השטן ומה תפקידו?
פרקליט השטן (Devil's advocate) הוא כינוי למי שמייצג בזמן דיון עמדה נגדית לעמדה המרכזית והמקובלת יותר. מדובר בהצגת עמדה הפוכה משל הרוב כדי לפתוח דיון פורה וכדי למנוע היווצרות של תמימות דעים שפוגעת ביעילות של הדיון ובבחינת כל צדדי ההחלטה ומניעת התייחסות רק לחלק מהאפשרויות שמוצגות בה.
לא פעם ואולי אף בדרך כלל, לא מייצגת ולא משקפת העמדה הנגדית שמציג "פרקליט השטן" לזו את דעתו האמיתית. יש לו תפקיד בדיון והצגת העמדה הזו תורמת לדיון טוב, שמסייע לשאר המשתתפים לנמק ולמצוא את הפתרונות לבעיות שמציג 'פרקליט השטן', תוך שיפור קבלת ההחלטות בסופו של דבר.
הכינוי "פרקליט השטן" הגיע מלטינית: Advocatus Diaboli. הוא נולד מתפקיד שכונה כך בדיונים על הענקת תארי קדושה בנצרות הקתולית. בדיונים אלה שימש פקיד שייצג את השטן ב"התנגדותו" למועמד והסביר מדוע אינו ראוי להיחשב קדוש. כך עמד הפקיד וייצג דעה הפוכה לזו של "פרקליט האל" (Advocatus Dei), שתמך בהקדשה וטען מדוע על המועמד להפוך לקדוש.
הנה פרקליט השטן:
http://youtu.be/zV4pNy_tCcs
יש כללים כיצד להפוך לפרקליט השטן בארגון:
http://youtu.be/Ah0FYyFaJs0
פרקליט שטן לא צריך להתנצל וצריך לדבר בהתלהבות ובאופן שיחזק את העמדה הדווקנית שלו:
http://youtu.be/lTVfeprNoH4
אפשר להיות פרקליט שטן גם לעצמך:
http://youtu.be/KKObyrd71no
אבל זו לא הדרך להיות פרקליט השטן:
http://youtu.be/MNuj59kURYo
פרקליט השטן (Devil's advocate) הוא כינוי למי שמייצג בזמן דיון עמדה נגדית לעמדה המרכזית והמקובלת יותר. מדובר בהצגת עמדה הפוכה משל הרוב כדי לפתוח דיון פורה וכדי למנוע היווצרות של תמימות דעים שפוגעת ביעילות של הדיון ובבחינת כל צדדי ההחלטה ומניעת התייחסות רק לחלק מהאפשרויות שמוצגות בה.
לא פעם ואולי אף בדרך כלל, לא מייצגת ולא משקפת העמדה הנגדית שמציג "פרקליט השטן" לזו את דעתו האמיתית. יש לו תפקיד בדיון והצגת העמדה הזו תורמת לדיון טוב, שמסייע לשאר המשתתפים לנמק ולמצוא את הפתרונות לבעיות שמציג 'פרקליט השטן', תוך שיפור קבלת ההחלטות בסופו של דבר.
הכינוי "פרקליט השטן" הגיע מלטינית: Advocatus Diaboli. הוא נולד מתפקיד שכונה כך בדיונים על הענקת תארי קדושה בנצרות הקתולית. בדיונים אלה שימש פקיד שייצג את השטן ב"התנגדותו" למועמד והסביר מדוע אינו ראוי להיחשב קדוש. כך עמד הפקיד וייצג דעה הפוכה לזו של "פרקליט האל" (Advocatus Dei), שתמך בהקדשה וטען מדוע על המועמד להפוך לקדוש.
הנה פרקליט השטן:
http://youtu.be/zV4pNy_tCcs
יש כללים כיצד להפוך לפרקליט השטן בארגון:
http://youtu.be/Ah0FYyFaJs0
פרקליט שטן לא צריך להתנצל וצריך לדבר בהתלהבות ובאופן שיחזק את העמדה הדווקנית שלו:
http://youtu.be/lTVfeprNoH4
אפשר להיות פרקליט שטן גם לעצמך:
http://youtu.be/KKObyrd71no
אבל זו לא הדרך להיות פרקליט השטן:
http://youtu.be/MNuj59kURYo
