שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי מוסיקת הרמבטיקו של יוון?
לכל עם יש את הבלוז שלו. אצל היוונים הבלוז הזה עני כמו אצל כולם, אבל הוא מקושט במזרחיות, כאב והמון אוזו, האלכוהול שלהם. קוראים לו רֶבֶּֿטִיקוֹ (Rebetiko), לפעמים גם רמבטיקו וברבים: רֶבֶּֿטִיקָה.
הרבטיקו הוא טרגדיה שיש לה צלילים ונשמה, או מוסיקה שלא החליטה מהי בדיוק.
מדובר במוסיקה שנולדה בקו התפר של היוונים, תושבי אסיה הקטנה שבתורכיה, שהוכרחו לעבור ליוון, בטרנספר המפורסם בין יוון וטורקיה.
זה היה הטרנספר הידוע בעידן המודרני. תורכיה ויוון, שתי יריבות קשות, סיכמו ביניהן בשנות ה-20 של המאה הקודמת, אחרי התבוסה היוונית האיומה, על חילופי אוכלוסייה. החלפת האזרחים הבטיחה לבטל אחת ולתמיד את תופעת המתנחלים שיושבים בשתיהן, יוונים השוכנים בתורכיה ותורכים שמתגוררים ביוון. המנהיגים ראו בזה פתרון מצוין, אבל מישהו שכח שמדובר בבני אדם.
בכך הפכו בבת אחת אלפי יוונים שחיו חיים טובים בתורכיה למהגרים עניים ביוון. זו הייתה לכאורה מולדתם אבל חלקם הגדול חש בה זר ומוזר. מנהגים, אופי ואפילו מראה, הכל הבחין ביניהם לבין היוונים, אבל במיוחד פגעה בהם ההתנשאות הזו, שהציבה אותם למטה. מאד נמוך למטה.
המוזרה ביותר הייתה המוסיקה שתצמח להם, מוסיקה נחותה שצמחה בטברנות האפלוליות בשכונות העוני של המהגרים שהם היו. מפיראוס ועד סלוניקי, הרבטיקו הייתה מוסיקת הגולים שלא מוצאים את מקומם, מתפרנסים בקושי, מכורים לטיפה מרה ולסמים ומבכים את גורלם בגעגוע לעבר שכבר נגמר ולא ישוב.
הלחנים של מוסיקת הרבטיקו היו גם הם מפוצלים ולא דומים לשום דבר. עם כינור ובגלמה, עוד וקאנון, ביחד עם בוזוקי וגיטרה, הם חיברו מוסיקה תורכית וערבית עם יווניות והיו מחוברים לטקסטים עמוסי כאב, עוני וייאוש. רק בשנות ה-70, עשרות שנים אחר-כך, יגלו היוונים את הקסם של השירים של אנשים שמצאו את עצמם פעם באמצע החיים, נאבקו על זכותם להיחשב ליוונים אמיתיים ולשמור על משהו מתרבותם הישנה. אז היא תהפוך לאגדה וללהיט ענקי ביוון וברחבי העולם.
אבל מי האמין אז, בשנות העשרים, במאורות רוויות האלכוהול והחשיש שבהן שרו אמני הרבטיקו, לא מעט מהם יהודים מוכשרים, שיום יבוא והם יהיו לכוכבים. מי חשב ששמות כמו צ'צ'ניס, ריטה אבדזי, מרקוס ומוואקאריס, סטלה חסקיל, והכוכבת הגדולה רוזה אשכנזי, האחרונות יהודיות, יעוררו גל הערצה שכזה. הרי כולם היו אז אנשי שוליים שהמוסיקה הייתה בשבילם פרנסה והצלה והם שרו ל"מאנגס", אנשי שכונות שנעו בין הפשע לאבטלה ועבודות קשות-יום והחוק כל הזמן חיפש.
כמו הבלוז האמריקאי שהיה לג'אז המצליח, כך הרבטיקו הפך למוסיקה שכל יווני עתה מחבק בחום ומאמין שהיא השורשים המוסיקליים שלו ושל יוון. הו, איך שתקליט רבטיקו מסתובב...
הנה שיר רבטיקו אמיתי:
https://youtu.be/YHjLgGJYDa8
מאורות הרבטיקו כפי ששוחזרו בסרט הקולנוע "רבטיקו" מ-1983:
http://youtu.be/FpYyaipU2qg?t=11s
שיר רבטיקו עם תרגום לעברית של המילים המספרות על החיכוך עם החוק:
http://youtu.be/cDdvqkx7GOM
רוזה אשכנזי, הדיווה הגדולה והיהודיה של עולם הרבטיקו:
https://youtu.be/QDzXPLX8JdQ
היו שם שירים שהיו פשוטים להפליא ובני חלק אחד בלבד:
https://youtu.be/K37zwunBFhk
עוד מהסרט המופלא ההוא:
http://youtu.be/aXJQmTSptCc
חאריס אלקסיו ממשיכת הרבטיקו:
https://youtu.be/VQ_T4WDDghU
וסרטון תיעודי מתורגם לאנגלית על מוסיקת הרבטיקו:
https://youtu.be/YHewYT_hfXg?long=yes
איך נולדה מוסיקת הרֶבֶּטִיקוֹ של יוון?
רֶבֶּֿטִיקוֹ, שנקרא גם רמבטיקו וברבים רֶבֶּֿטִיקָה, הוא סגנון מוסיקלי שלידתו החל מסוף המאה ה-19 באסיה הקטנה, חצי האי של מערב טורקיה של ימינו. אז חיים בה לא מעט יוונים שישבו שם מדורי דורות.
אבל אחרי מלחמת העולם הראשונה יוון וטורקיה נלחמות זו בזו. הקהילות היווניות באסיה הקטנה סובלות ממעשי טבח של טורקים, במה שמקבל את השם "אסון הקהילות היווניות באסיה הקטנה".
וכך, יוון וטורקיה מחליטות לבצע טרנספר הדדי - חילופי אוכלוסיות ביניהן. לטורקיה עוברים הטורקים תושבי יוון. מצד שני, ליוון מועברים כל היוונים של אסיה הקטנה כפליטים, כשמוסיקת הרמבטיקו עוברת איתם.
רבות ממשפחות הפליטים היוונים שהיגרו מאסיה הקטנה ליוון הופכות עניות וחסרות כל. בלית ברירה הן מתיישבות בשכונות העוני של ערי נמל ביוון, בעיקר בפיראוס, וולוס וסלוניקי. עוני, אבטלה ופשע הופכים לאופי החיים החדש שלהם.
אותם יוונים שעוברים מטורקיה ליוון מביאים איתם את מוסיקה הרמבטיקו. המוסיקה הזו כוללת לא מעט אלמנטים טורקיים, שהם שונים מהמוסיקה היוונית בעלת האופי הבלקני. היא הופכת למוסיקה מנחמת לאותם פליטים והם באים להאזין לה בטברנות העניות של השכונות הללו.
מהטברנות הולך ומתפתח סגנון הרמבטיקו והופך לסוג של מוסיקה עירונית יוונית, ההולך וכובש לו מעריצים במקומות רבים ביוון.
בהדרגה מופיעים שירים חדשים, עם לחנים מזרחיים מ"אסכולת איזמיר". אל המקצבים והאופי המזרחי של המלודיות הללו, מצטרפים תכנים חדשים. אלה מדברים על קשיי החיים, העוני, הפשע והכאב של המהגרים והם אותנטיים לחלוטין. לא מזויפים.
בפיראוס, עיר הנמל הסמוכה לאתונה, צמחה אז "אסכולת פיראוס". שרים בה אז גברים בלבד והם מלווים בכלי נגינה מעורבים. מצד אחד הבגלמה הטורקית והבוזוקי, כלים שבאותה תקופה ניתן למצוא ביוון רק במוסיקה זו ולצידן הגיטרה המערבית.
הכוכבים הגדולים של הרבטיקו יהיו אנשים כמו צ'צ'ניס, ריטה אבדזי, מרקוס ומוואקאריס, סטלה חסקיל והכוכבת הגדולה רוזה אשכנזי, האחרונות אגב הן יווניות יהודיות.
אותם פליטים מטורקיה הפכו באחת ל"מנגס", אנשי שוליים עניים בעיר, בני המעמד הנמוך של יוון, זה שנאבק לשרוד. צעיריו נגררים לפשע והמוסיקה היא בשבילו נחמה. הם לא יודעים שהרמבטיקו, שמתפתח כסוג של בלוז יווני עצוב ואותנטי, עתיד להפוך לפופולרי כל כך.
כי הסגנון הכואב, שצמח בטברנות העניות של ערי הנמל היווניות, יהפוך עם הזמן לציר שמניע את המוסיקה הפופולרית של יוון. לזרם המרכזי של המוסיקה היוונית יפרצו הרבטיקו ותת-הסגנונות שלו, כמו "סמירנייקה". הוא ישתלב עם שירי העם של יוון, מה שנקרא "דמוטיקה" ומהרבטיקו יוולד הסגנון הפופולרי, הפופ היווני אם תרצו, שנקרא "לאיקה".
מדגים את זה היטב הבוזוקי, אותו כלי נגינה שהוא צירוף של בגלמה טורקית עם מנדולינה אירופית. הבוזוקי, שזכה בהתחלה לדימוי של כלי שפושעים מנגנים בו, הפך בהדרגה לכלי שליט בצליל היווני.
השנים יעשו לרבטיקו רק טוב. המוסיקה היוונית הזו תכבוש מעריצים רבים גם מחוץ ליוון. במיוחד זה בולט בישראל הקטנה, בה היא מספקת צורך של עולים חדשים ממדינות ערב ללחן מזרחי שהוא לא של האויב. אמנים יוונים יזכו כאן להצלחה רבה ויהודה פוליקר, שיבצע בשנות ה-80 לחנים שחלקם רבטיקו ילמד גם אותנו לאהוב את מוסיקת הפליטים שהפכה לאגדה יוונית.
הנה מאורות הרבטיקו כפי ששוחזרו בסרט הקולנוע "רבטיקו" מ-1983:
http://youtu.be/FpYyaipU2qg?t=11s
שיר רבטיקו עם תרגום לעברית של המילים המספרות על החיכוך עם החוק:
http://youtu.be/cDdvqkx7GOM
רוזה אשכנזי, הדיווה היהודיה של עולם הרבטיקו:
http://youtu.be/zkt47_-cXhw
עוד מהסרט המופלא ההוא:
http://youtu.be/aXJQmTSptCc
איפה מנגנים בבוזוקי?
בוזוקי (Bouzouki) הוא כלי נגינה יווני שצליליו מתוקים ומעט שובבים. יש לו 5 מיתרים וויכוח שלא הסתיים מה מקורו. יש הסבורים שהוא בא מכלי פריטה יווני עתיק ואחרים קושרים אותו ל"באגלמה" התורכית, כלי מיתר שרווח בתורכיה ושמקורו ממונגוליה, ממנה הגיע עם מסעות הכיבוש המונגוליים את אגן הים התיכון, בימי הביניים.
הבוזוקי מקושט בשלל מרכיבים מקושטים, שמקנים לו יופי אסתטי ומיוחד. הנגנים בו נמדדים בווירטואוזיות שלהם, במהירות הנגינה בכלי ובשליטה בנגינה בכלי.
לבוזוקי תיבת תהודה עשויה מפסי עץ מודבקים. על הצוואר הארוך והצר שלו יש שורה של סריגי מתכת, ממש כמו בגיטרה ובמנדולינה.
במקור היו לו רק 3 מיתרים כפולים, שמכוונים באותם הטונים. זה השתנה כשנגן הבוזוקי מנוליס חיוטיס הוסיף לו ב-1955 עוד זוג מיתרים. כך הפך הבוזוקי לכלי שניתן לנגן בו בווירטואוזיות רבה ובמקביל נוספה לו היכולת להפיק אקורדים ולהיות גם כלי הרמוני ומלווה, כמו הגיטרה.
גם בימינו יש ביוון עדיין נגני בוזוקי המנגנים בבוזוקי עם 3 מיתרים ומשמרים את המסורת של המוזיקה השורשית, זו של פעם, מהימים האפלים והעניים שלו.
כי היסטורית הבוזוקי היה כלי מרכזי במוסיקת הרֵמְבֶטיקוֹ היוונית, "הבלוז היווני" אם תרצו. זו הייתה המוסיקה של שכונות העוני והמעמדות הנמוכים ביוון, בעיקר של אלו שהיגרו מתורכיה במסגרת הטרנספר ההדדי שערכו יוון ותורכיה בתחילת המאה העשרים.
משום כך הבוזוקי גם זוהה ביוון במשך שנים רבות עם עבריינים ואנשים מפוקפקים. שמעו אותו אז בעיקר מי שבילו במועדוני השכונות העניות של אתונה וסלוניקי וואפילו בבתי הכלא של יוון.
רק במחצית השנייה של המאה ה-20 זכה הכלי להכרה, לא מעט בזכות המלחין היווני האגדי מיקיס תאודורקיס, שהשתמש בו למוסיקה שכתב לסרט המצליח "זורבה היווני".
מקור שמו גם הוא מעניין. האגדה מספרת שטורקי זקן ראה פעם את הבוזוקי וחשב שזוהי בגלמה שבורה וזהו מקור שמו של הכלי. אבל משמעות השם "בוזוקי" ביוונית הוא "צוואר", מהמילה "בוזוק" ועל שם צווארו הארוך.
הנה נגן בוזוקי מהיר ומוכשר להפליא:
https://youtu.be/3gf5r3R-p9o
נעימת הסרט "זורבה היווני" בנגינת בוזוקי:
https://youtu.be/e_WEjAnslGc
ילד יווני מנגן ושר יפה:
https://youtu.be/_TMGARku0iA?t=4s
גם בישראל יודעים לנגן נפלא בבוזוקי:
https://youtu.be/zSrxP6s7HVU
ונגן ישראלי מדגים מהירות:
https://youtu.be/4y9ohdZlr_I
רמבטיקו
לכל עם יש את הבלוז שלו. אצל היוונים הבלוז הזה עני כמו אצל כולם, אבל הוא מקושט במזרחיות, כאב והמון אוזו, האלכוהול שלהם. קוראים לו רֶבֶּֿטִיקוֹ (Rebetiko), לפעמים גם רמבטיקו וברבים: רֶבֶּֿטִיקָה.
הרבטיקו הוא טרגדיה שיש לה צלילים ונשמה, או מוסיקה שלא החליטה מהי בדיוק.
מדובר במוסיקה שנולדה בקו התפר של היוונים, תושבי אסיה הקטנה שבתורכיה, שהוכרחו לעבור ליוון, בטרנספר המפורסם בין יוון וטורקיה.
זה היה הטרנספר הידוע בעידן המודרני. תורכיה ויוון, שתי יריבות קשות, סיכמו ביניהן בשנות ה-20 של המאה הקודמת, אחרי התבוסה היוונית האיומה, על חילופי אוכלוסייה. החלפת האזרחים הבטיחה לבטל אחת ולתמיד את תופעת המתנחלים שיושבים בשתיהן, יוונים השוכנים בתורכיה ותורכים שמתגוררים ביוון. המנהיגים ראו בזה פתרון מצוין, אבל מישהו שכח שמדובר בבני אדם.
בכך הפכו בבת אחת אלפי יוונים שחיו חיים טובים בתורכיה למהגרים עניים ביוון. זו הייתה לכאורה מולדתם אבל חלקם הגדול חש בה זר ומוזר. מנהגים, אופי ואפילו מראה, הכל הבחין ביניהם לבין היוונים, אבל במיוחד פגעה בהם ההתנשאות הזו, שהציבה אותם למטה. מאד נמוך למטה.
המוזרה ביותר הייתה המוסיקה שתצמח להם, מוסיקה נחותה שצמחה בטברנות האפלוליות בשכונות העוני של המהגרים שהם היו. מפיראוס ועד סלוניקי, הרבטיקו הייתה מוסיקת הגולים שלא מוצאים את מקומם, מתפרנסים בקושי, מכורים לטיפה מרה ולסמים ומבכים את גורלם בגעגוע לעבר שכבר נגמר ולא ישוב.
הלחנים של מוסיקת הרבטיקו היו גם הם מפוצלים ולא דומים לשום דבר. עם כינור ובגלמה, עוד וקאנון, ביחד עם בוזוקי וגיטרה, הם חיברו מוסיקה תורכית וערבית עם יווניות והיו מחוברים לטקסטים עמוסי כאב, עוני וייאוש. רק בשנות ה-70, עשרות שנים אחר-כך, יגלו היוונים את הקסם של השירים של אנשים שמצאו את עצמם פעם באמצע החיים, נאבקו על זכותם להיחשב ליוונים אמיתיים ולשמור על משהו מתרבותם הישנה. אז היא תהפוך לאגדה וללהיט ענקי ביוון וברחבי העולם.
אבל מי האמין אז, בשנות העשרים, במאורות רוויות האלכוהול והחשיש שבהן שרו אמני הרבטיקו, לא מעט מהם יהודים מוכשרים, שיום יבוא והם יהיו לכוכבים. מי חשב ששמות כמו צ'צ'ניס, ריטה אבדזי, מרקוס ומוואקאריס, סטלה חסקיל, והכוכבת הגדולה רוזה אשכנזי, האחרונות יהודיות, יעוררו גל הערצה שכזה. הרי כולם היו אז אנשי שוליים שהמוסיקה הייתה בשבילם פרנסה והצלה והם שרו ל"מאנגס", אנשי שכונות שנעו בין הפשע לאבטלה ועבודות קשות-יום והחוק כל הזמן חיפש.
כמו הבלוז האמריקאי שהיה לג'אז המצליח, כך הרבטיקו הפך למוסיקה שכל יווני עתה מחבק בחום ומאמין שהיא השורשים המוסיקליים שלו ושל יוון. הו, איך שתקליט רבטיקו מסתובב...
הנה שיר רבטיקו אמיתי:
https://youtu.be/YHjLgGJYDa8
מאורות הרבטיקו כפי ששוחזרו בסרט הקולנוע "רבטיקו" מ-1983:
http://youtu.be/FpYyaipU2qg?t=11s
שיר רבטיקו עם תרגום לעברית של המילים המספרות על החיכוך עם החוק:
http://youtu.be/cDdvqkx7GOM
רוזה אשכנזי, הדיווה הגדולה והיהודיה של עולם הרבטיקו:
https://youtu.be/QDzXPLX8JdQ
היו שם שירים שהיו פשוטים להפליא ובני חלק אחד בלבד:
https://youtu.be/K37zwunBFhk
עוד מהסרט המופלא ההוא:
http://youtu.be/aXJQmTSptCc
חאריס אלקסיו ממשיכת הרבטיקו:
https://youtu.be/VQ_T4WDDghU
וסרטון תיעודי מתורגם לאנגלית על מוסיקת הרבטיקו:
https://youtu.be/YHewYT_hfXg?long=yes
רֶבֶּֿטִיקוֹ, שנקרא גם רמבטיקו וברבים רֶבֶּֿטִיקָה, הוא סגנון מוסיקלי שלידתו החל מסוף המאה ה-19 באסיה הקטנה, חצי האי של מערב טורקיה של ימינו. אז חיים בה לא מעט יוונים שישבו שם מדורי דורות.
אבל אחרי מלחמת העולם הראשונה יוון וטורקיה נלחמות זו בזו. הקהילות היווניות באסיה הקטנה סובלות ממעשי טבח של טורקים, במה שמקבל את השם "אסון הקהילות היווניות באסיה הקטנה".
וכך, יוון וטורקיה מחליטות לבצע טרנספר הדדי - חילופי אוכלוסיות ביניהן. לטורקיה עוברים הטורקים תושבי יוון. מצד שני, ליוון מועברים כל היוונים של אסיה הקטנה כפליטים, כשמוסיקת הרמבטיקו עוברת איתם.
רבות ממשפחות הפליטים היוונים שהיגרו מאסיה הקטנה ליוון הופכות עניות וחסרות כל. בלית ברירה הן מתיישבות בשכונות העוני של ערי נמל ביוון, בעיקר בפיראוס, וולוס וסלוניקי. עוני, אבטלה ופשע הופכים לאופי החיים החדש שלהם.
אותם יוונים שעוברים מטורקיה ליוון מביאים איתם את מוסיקה הרמבטיקו. המוסיקה הזו כוללת לא מעט אלמנטים טורקיים, שהם שונים מהמוסיקה היוונית בעלת האופי הבלקני. היא הופכת למוסיקה מנחמת לאותם פליטים והם באים להאזין לה בטברנות העניות של השכונות הללו.
מהטברנות הולך ומתפתח סגנון הרמבטיקו והופך לסוג של מוסיקה עירונית יוונית, ההולך וכובש לו מעריצים במקומות רבים ביוון.
בהדרגה מופיעים שירים חדשים, עם לחנים מזרחיים מ"אסכולת איזמיר". אל המקצבים והאופי המזרחי של המלודיות הללו, מצטרפים תכנים חדשים. אלה מדברים על קשיי החיים, העוני, הפשע והכאב של המהגרים והם אותנטיים לחלוטין. לא מזויפים.
בפיראוס, עיר הנמל הסמוכה לאתונה, צמחה אז "אסכולת פיראוס". שרים בה אז גברים בלבד והם מלווים בכלי נגינה מעורבים. מצד אחד הבגלמה הטורקית והבוזוקי, כלים שבאותה תקופה ניתן למצוא ביוון רק במוסיקה זו ולצידן הגיטרה המערבית.
הכוכבים הגדולים של הרבטיקו יהיו אנשים כמו צ'צ'ניס, ריטה אבדזי, מרקוס ומוואקאריס, סטלה חסקיל והכוכבת הגדולה רוזה אשכנזי, האחרונות אגב הן יווניות יהודיות.
אותם פליטים מטורקיה הפכו באחת ל"מנגס", אנשי שוליים עניים בעיר, בני המעמד הנמוך של יוון, זה שנאבק לשרוד. צעיריו נגררים לפשע והמוסיקה היא בשבילו נחמה. הם לא יודעים שהרמבטיקו, שמתפתח כסוג של בלוז יווני עצוב ואותנטי, עתיד להפוך לפופולרי כל כך.
כי הסגנון הכואב, שצמח בטברנות העניות של ערי הנמל היווניות, יהפוך עם הזמן לציר שמניע את המוסיקה הפופולרית של יוון. לזרם המרכזי של המוסיקה היוונית יפרצו הרבטיקו ותת-הסגנונות שלו, כמו "סמירנייקה". הוא ישתלב עם שירי העם של יוון, מה שנקרא "דמוטיקה" ומהרבטיקו יוולד הסגנון הפופולרי, הפופ היווני אם תרצו, שנקרא "לאיקה".
מדגים את זה היטב הבוזוקי, אותו כלי נגינה שהוא צירוף של בגלמה טורקית עם מנדולינה אירופית. הבוזוקי, שזכה בהתחלה לדימוי של כלי שפושעים מנגנים בו, הפך בהדרגה לכלי שליט בצליל היווני.
השנים יעשו לרבטיקו רק טוב. המוסיקה היוונית הזו תכבוש מעריצים רבים גם מחוץ ליוון. במיוחד זה בולט בישראל הקטנה, בה היא מספקת צורך של עולים חדשים ממדינות ערב ללחן מזרחי שהוא לא של האויב. אמנים יוונים יזכו כאן להצלחה רבה ויהודה פוליקר, שיבצע בשנות ה-80 לחנים שחלקם רבטיקו ילמד גם אותנו לאהוב את מוסיקת הפליטים שהפכה לאגדה יוונית.
הנה מאורות הרבטיקו כפי ששוחזרו בסרט הקולנוע "רבטיקו" מ-1983:
http://youtu.be/FpYyaipU2qg?t=11s
שיר רבטיקו עם תרגום לעברית של המילים המספרות על החיכוך עם החוק:
http://youtu.be/cDdvqkx7GOM
רוזה אשכנזי, הדיווה היהודיה של עולם הרבטיקו:
http://youtu.be/zkt47_-cXhw
עוד מהסרט המופלא ההוא:
http://youtu.be/aXJQmTSptCc
בוזוקי (Bouzouki) הוא כלי נגינה יווני שצליליו מתוקים ומעט שובבים. יש לו 5 מיתרים וויכוח שלא הסתיים מה מקורו. יש הסבורים שהוא בא מכלי פריטה יווני עתיק ואחרים קושרים אותו ל"באגלמה" התורכית, כלי מיתר שרווח בתורכיה ושמקורו ממונגוליה, ממנה הגיע עם מסעות הכיבוש המונגוליים את אגן הים התיכון, בימי הביניים.
הבוזוקי מקושט בשלל מרכיבים מקושטים, שמקנים לו יופי אסתטי ומיוחד. הנגנים בו נמדדים בווירטואוזיות שלהם, במהירות הנגינה בכלי ובשליטה בנגינה בכלי.
לבוזוקי תיבת תהודה עשויה מפסי עץ מודבקים. על הצוואר הארוך והצר שלו יש שורה של סריגי מתכת, ממש כמו בגיטרה ובמנדולינה.
במקור היו לו רק 3 מיתרים כפולים, שמכוונים באותם הטונים. זה השתנה כשנגן הבוזוקי מנוליס חיוטיס הוסיף לו ב-1955 עוד זוג מיתרים. כך הפך הבוזוקי לכלי שניתן לנגן בו בווירטואוזיות רבה ובמקביל נוספה לו היכולת להפיק אקורדים ולהיות גם כלי הרמוני ומלווה, כמו הגיטרה.
גם בימינו יש ביוון עדיין נגני בוזוקי המנגנים בבוזוקי עם 3 מיתרים ומשמרים את המסורת של המוזיקה השורשית, זו של פעם, מהימים האפלים והעניים שלו.
כי היסטורית הבוזוקי היה כלי מרכזי במוסיקת הרֵמְבֶטיקוֹ היוונית, "הבלוז היווני" אם תרצו. זו הייתה המוסיקה של שכונות העוני והמעמדות הנמוכים ביוון, בעיקר של אלו שהיגרו מתורכיה במסגרת הטרנספר ההדדי שערכו יוון ותורכיה בתחילת המאה העשרים.
משום כך הבוזוקי גם זוהה ביוון במשך שנים רבות עם עבריינים ואנשים מפוקפקים. שמעו אותו אז בעיקר מי שבילו במועדוני השכונות העניות של אתונה וסלוניקי וואפילו בבתי הכלא של יוון.
רק במחצית השנייה של המאה ה-20 זכה הכלי להכרה, לא מעט בזכות המלחין היווני האגדי מיקיס תאודורקיס, שהשתמש בו למוסיקה שכתב לסרט המצליח "זורבה היווני".
מקור שמו גם הוא מעניין. האגדה מספרת שטורקי זקן ראה פעם את הבוזוקי וחשב שזוהי בגלמה שבורה וזהו מקור שמו של הכלי. אבל משמעות השם "בוזוקי" ביוונית הוא "צוואר", מהמילה "בוזוק" ועל שם צווארו הארוך.
הנה נגן בוזוקי מהיר ומוכשר להפליא:
https://youtu.be/3gf5r3R-p9o
נעימת הסרט "זורבה היווני" בנגינת בוזוקי:
https://youtu.be/e_WEjAnslGc
ילד יווני מנגן ושר יפה:
https://youtu.be/_TMGARku0iA?t=4s
גם בישראל יודעים לנגן נפלא בבוזוקי:
https://youtu.be/zSrxP6s7HVU
ונגן ישראלי מדגים מהירות:
https://youtu.be/4y9ohdZlr_I
