שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה רדיו אינטרנט?
זה היה בשבעה בחודש נובמבר 1994, כשתחנת רדיו מסורתית בשם WXYC הייתה הראשונה להודיע שהיא מתחילה לשדר את שידוריה הרגילים גם אונליין באינטרנט. זה היה לרגע הפריצה של רדיו האינטרנט (Internet Radio) לחיינו והרגע, מעין הדהוד של האינטרנט כולו, שבו הרדיו המקוון החל את מסעו לקשר את הכפר הגלובלי כולו, בצורה חסרת תקדים.
הרי גם פעם יכולת לשמוע תחנות מקצוות עולם דרך שידורי הגלים הקצרים, אבל איכות השידור בגלים אלו הייתה נמוכה מאד. שידורי רדיו נקלטו ממרחק של אלפי קילומטרים והגיעו לאזני המאזינים, אך הצליל היה כה בעייתי שהייתה לשידורים כאלו משמעות בעיקר בשידורי חדשות ואקטואליה.
רדיו האינטרנט, לעומת זאת, מציע יתרונות כמו היכולת להאזין לשידורים בכל מקום ומכל מקום על-פני כדור הארץ, ללא מגבלת מרחק ובאיכות מעולה. הקמת תחנת רדיו אינטרנט היא גם זולה וקלה הרבה יותר מתחנת רדיו רגילה, הזקוקה לתדרי רדיו שכמותם מוגבלת, לקבל רישיון ואז היא מחוייבת להקים ולתחזק משדרים, אנטנות ועוד.
התוצאה היא שעשרות אלפי תחנות רדיו אינטרנט משדרות כיום שידורים חיים ומוקלטים אונליין. אלה כוללים מוסיקה ערוכה ודיבורים. מכאן נבע שאלפי תחנות אינטרנט רדיו מתרכזות כל אחת בנושא ספציפי, כמו סגנון מוסיקלי, תחום עניין או אפילו אמן או להקה ספציפית, נושא שמעניין מעטים יחסית. בכל תחנה כזו משדרים לרוב מעט עובדים, או אפילו אדם יחיד, אל קהל מאזינים הפרוש ברחבי העולם ומתעניין במה שיש להם לומר או להשמיע.
זה כמובן עוד לפני שמזכירים את מהפכות הפודקאסטים האישיים והסטרימינג מבוססי האלגוריתמים, שבהן הפלייליסט והתכנים שמאזין להם כל אחד, מותאמים לו או לה, לפי הטעם הייחודי והאישי, לפי העדפות קודמות או אפילו לפי המלצות של חברים שלהם.
רבים חוששים שהאינטרנט מאיים היום על גם על תעשיית הרדיו המסורתי. שהתחנות האישיות, אתרי אינטרנט שמתאימים מוסיקה לטעם האישי של המאזין ושירותי הסטרימינג הפופולאריים, עלולים להרוס את תחנות הרדיו הרגילות, אלה שפונות להמונים.
מצד שני, ההרגשה בינתיים היא הפוכה. בכל הכאוס של שפע האפשרויות, בערוצי הטלוויזיה האינסופיים שבכבלים, ב-VOD, הסטרימינג והנטפליקס, על שלל הפיתויים שהם מציעים ובאינסוף הפודקסטים שמוצעים להאזנה חינם - נראה שההמונים מחפשים בלב כל אלה משהו יציב. עורכים מקצועיים, פרשנים ידועים, מובילי דיעה ותכניות שמובנות לציבור גדול - כל אלה לא ייעלמו.
ואם לאשר את זה איכשהו, הרי שחברת אפל בשירות הסטרימינג שלה, Apple Music, מציעה להאזנה הרבה מתחנות רדיו האינטרנט הללו, כבר שנים.
ייתכן בהחלט שמדובר בשלב מעבר, עד שיתחלפו הדורות סופית. אך מנגד יתכן שמדובר בצורך אנושי - אולי אנו כבני אדם נרצה גם בעתיד להתכנס סביב "מדורת שבט", סביב שיחה שבה כולם מקשיבים לראש השבט, למנהיג, לפרשן, לעורך המוסיקלי וכדומה. יתכן שהאדם, כמו כל בעל חיים חברתי, זקוק ל"ביחדנס" שהרדיו עושה כל כך טוב, לקולו של הידע, לנאום הבוטח של המנהיג וכדומה. אולי לא כל אחד יכול ורוצה לבחור את פסקול הרדיו שהוא יוצר, את הפלייליסט שהוא חיבר או את רשימת החדשות שתוגש לו.
במובן הזה, נראה שיותר ויותר תחנות רדיו פופולריות, המשדרות כיום בגלי רדיו, יעברו בעתיד, אולי אף בלעדית, לשידור זול ואיכותי ברשת. במקביל, ימשיכו יותר ויותר אנשים להקים תחנות רדיו אינטרנט אישיות וירבו את הדמוקרטיזציה של השיח הרדיופוני, ממש כמו אתרי האינטרנט האישיים, הבלוגים והפוסטים ברשתות החברתיות, שמאפשרים כיום לבעלי כישרון, נחישות ויכולת אישית, להפוך למשפיענים.
לקישורי תחנות רדיו מעולות בסגנונות שונים ראו תגית "רדיו אינטרנט לייב".
הנה עולם הפודקסטים:
https://youtu.be/yJKp-C1kwJ8
מכשיר רדיו אינטרנט:
https://youtu.be/sJAOVDS9qZQ
כך נבנה אולפן רדיו אינטרנט מתקדם:
https://youtu.be/hE6e6Brqb-4
כך לומדים להפיק תכנית רדיו:
https://youtu.be/RgBPVHhapyk
וכך תאזינו באתר עם תחנות רדיו אינטרנט מכל העולם:
https://youtu.be/lkyMwAo8Yto
מהו סגנון הדאבסטפ?
דאבסטפ (Dubstep) הוא סגנון מוסיקלי חדיש שהפך בשנים האחרונות לסגנון האלקטרוני הפופולארי בעולם. הוא הפך לסגנון מרכזי בסצנת הריקודים והמועדונים העולמית.
מבחינה מוסיקלית הדאבסטפ מתבסס על מקצב ייחודי בן שתי פעימות וסינקופות, בניגוד למוסיקה הפופולארית בעולם, שרובה מתבססת על 4 פעימות. המקצב הזה בא לצד תבניות תופים מקובלות, שמתבססות במיוחד על מקצב אופייני של תופי סנייר, כשלמטה, בצלילים הנמוכים, מבעבעים צלילי באס עמוקים, שמעניקים לדאבסטפ סאונד אפל. בולט בדאבסטפ גם השילוב שבין דגימות צליל (Sample) לשירה נונשלנטית, לא מוקפדת. הטמפו של מוסיקת דאבסטפ הוא בדרך כלל בתחום 138-142 פעימות לדקה.
הדאבסטפ נולד בלונדון. קטע הדאבסטפ הראשון יצא בשנת 1999 ומשם התפתח הסגנון בתחילת שנות ה-2000, עד שבהדרגה הפך להצלחה גדולה. זו הייתה מוסיקת ריקודים בעלת גוון ייחודי באנגליה, שנבטה במועדונים בעלי אופי מחתרתי משהו. משם הלך הדאבספט ותפס את הזרם המרכזי של מוסיקת הפופ. במיוחד תרמו לכך כוכבי-על כמו ליידי גאגא, ג'יי זי, דיוויד גואטה וקניה ווסט, ששילבו באלבומיהם מקצבים וסימפולים של דאבסטפ. בתחילת העשור השני של המאה ה-21 החלו סגנונות מוסיקליים רבים לאמץ מרכיבי דאבסטפ אל תוכם, מסגנונות ריקודים כמו טראנס ודאנס ועד למוסיקת פופ ורוק. גם העולם המסחרי הסתער על הסאונד החדש ופרסומות רבות החלו להשתמש בדאבסטפ כדי לקדם מוצרים לצעירים, כמו מכוניות ומשקאות אנרגיה.
בין אמני הדאבסטפ המובילים בעולם נמצאים מפיקים ודי ג'ייז מוכשרים כמו בורגור הישראלי, כריסטינה סוטו, טריטונל, דאונלינק, קיל דה נויז וסקרילקס, מי שנחשב לאמן הדאבסטפ המצליח ביותר ובתיקו פרסי גראמי רבים ופרסי VMA שמעניק MTV לווידאו-קליפים.
הנה מוסיקת הדאבסטפ שמקדימה את זמנה:
http://youtu.be/3l_hy33-1Yw
עוד על סגנון הדאבסטפ:
https://youtu.be/Ssu9PE20RvE
אחד הדי ג'ייז המצליחים בעולם הדאבסטפ הוא בורגור הישראלי (מתורגם):
http://youtu.be/y_lhcNlyHOI?t=06
מהו סגנון הטכנו?
טכנו (Techno) הוא סגנון של מוסיקה אלקטרונית שהתפתח בתחילת שנות ה-80 בעיר האמריקאית דטרויט שבמישיגן. הטכנו מנוגן בדרך כלל במקצב של 4/4 ולרוב במהירות של 130 BPM ומעלה. קטעי טכנו התבססו בדרך כלל על סינטיסייזרים, תופים ואפקטים קוליים. לא פעם מובלטים בקטעי טכנו מנגינות וקווי באס, שתופסים את האוזן.
כשנולד סגנון הטכנו הוא היה סוג של היתוך בין המוסיקה האלקטרונית האירופאית והגל החדש לבין סגנונות אמריקאיים ובמיוחד מוסיקה שחורה כמו פאנק, אלקטרו, האוס בסגנון שיקאגו והג'אז האלקטרוני. הוא גם הושפע מסגנונות פוטוריסטים (עתידניים), שהתפתחו בארצות הברית המתועשת, בשנים שלאחר סיום המלחמה הקרה.
מי שנחשב לחלוץ סגנון הטכנו הוא האמן חואן אטקינס והרכבו Cybotron. בקטע פורץ הדרך Clear מתוך מה שנחשב לאלבום הבכיר של הטכנו המוקדם Enter.
בשנות ה-90 הגיע הטכנו להצלחה עולמית כשבמשך העשור כולו הגיעה הפופולריות שלו באירופה לשיא. כיום הוא פופולארי בעיקר במזרח אירופה, במיוחד ברוסיה ופולין, בעוד שבשאר העולם דעכה הפופולאריות של הטכנו לחלוטין.
הנה הלהיט הגדול של מוסיקת הטכנו "מהי אהבה?":
https://youtu.be/HEXWRTEbj1I
חואן אטקינס, חלוץ הטכנו:
https://youtu.be/N7Ufsk-lx48
אלה השיטות שבהן יצרו טכנו ב-1994:
https://youtu.be/QfhVbHj4mPs
רמיקס של די ג'יי טד סטיבנס:
https://youtu.be/EtOoQFa5ug8
כך תעשו קטע טכנו עם סימפולים?
https://youtu.be/rlicX-Ao7u8
והטכנו של דטרויט בסרט תיעודי:
https://youtu.be/a2gr73FQ9-s?long=yes
מהו סגנון ההאוס שפרץ משיקגו לכל העולם?
האוס (House) הוא סגנון אלקטרוני שמקורו בשיקגו, בתחילת שנות ה-80. ההאוס של שיקגו הוא המקור לכל מוסיקת ההאוס ומשיקאגו הוא התפשט הסגנון לכל רחבי ארצות הברית ומשם לאירופה, שגם בה הפך פופולארי מאוד.
המקצב של סגנון ההאוס הוא בן ארבעה רבעים, בקצב שמזכיר את הדיסקו. המוסיקה של ההאוס מתאפיינת בתוף באס דומיננטי, פעמים רבות במנגינת באס מסונתז, תופים אלקטרוניים, סאמפלים (דגימות) של קטעי פאנק ופופ, הרבה אפקטים, במיוחד בשירה עם הרבה הדהוד, בשימוש רב באפקטים כמו דיליי (Delay) וריוורב (Reverb).
בתוך עשור אחד הפכה המוסיקה הזו את המילה "האוס" מהמקום שממנו אתה בא (בית) לריקוד שאותו אתה רוקד והמוסיקה שלה האזינו רבים. הישג לא קטן למוסיקה שהחלה בתור מוסיקה ניסיונית במרתפים של שיקגו.
עם השנים התפתחו סגנונות משנה בהאוס, כמו הצ'יל האוס הנינוח, דיפ האוס המשלב האוס, ג'אז-פאנק ומוזיקת נשמה, דיסקו האוס שבו דגמו שירי דיסקו והלבישו עליהם תופים אלקטרוניים של האוס, ניו-דיסקו שהוא האוס צרפתי עם סאונד עתידני, ניו יורק האוס עם ההרמוניה הג'אזית והשירה המסונתזת, טרייבל האוס שהוא האוס מינימליסטי בסגנון שבטי, עתיר כלי הקשה עממיים מאפריקה ודרום אמריקה ומכיל שירה פראית ופרוגרסיב האוס האירופי, שהציע יצירות מוסיקליות במקום שירים.
הנה הדרך שעשתה מוסיקת ההאוס מהמרתפים בשיקגו אל פסגת המוסיקה האלקטרונית - דרך שנאת הדיסקו:
https://youtu.be/FrqIA0PpAv8
מצגת וידאו של תולדות ההאוס:
https://youtu.be/wFtJ3PPz2K4
התפתחו גם צעדי ריקוד מתאימים:
https://youtu.be/uGwzoJ7LFMs
ודי ג'יי באבו דאבי מרקיד נופשים בהאוס:
https://youtu.be/GQxLMinuyJw
מהי מוסיקת הג'אנגל או הדראם נ' בייס?
דראם אנד בייס (Drum and Bass), או דראם נ' בייס, הוא סגנון של מוסיקה אלקטרונית, שנולד והתפתח בשנות ה-90 בבריטניה.
רבים מכירים את הדראם נ' בייס גם בשמו הנוסף "ג'אנגל" (Jungle). הוא מתבסס על מקצבי תופים אופייניים ומהירים למדי (בין 160 ל-180 BPM). בנוסף למקצבי התופים הדומיננטיים יש בסגנון גם קו בייס עמוק ולעתים כבד.
הדראם נ' בייס, הידוע גם בראשי התיבות DnB, משלב בתוכו רעיונות והשפעות מסגנונות מגוונים. על אף אופיו המחתרתי, הוא זכה לפופולארית בתקופה מסוימת והגיע לקהלים רחבים בציבור. עם זאת המון ממוסיקת הדנ"ב לא מגיעה אל אוזני ההמונים ואינה קלה להאזנה.
הנה מוסיקת הדראם נ' בייס:
http://youtu.be/n3vLI6HDYTI
משתלבת יפה עם מדע בדיוני:
http://youtu.be/nEG_V-aw5VE
אולי להקת הג'אנגל הכי חשובות - הפרודיג'י:
http://youtu.be/wmin5WkOuPw
אלבום דראם אנ בייס ארוך ומצוין:
https://youtu.be/ZzoY_eEnnac
סרט ארוך יותר שמסביר מה זה דראם נ בייס:
http://youtu.be/EAV8L7wae_I?long=yes
מהי מוסיקת האווירה הנקראת אמביינט?
אמביינט (Ambient) הוא סגנון אלקטרוני של מוסיקה שיוצר אווירה. לרוב רגועה, האמביינט היא מוסיקה שלא כופה את עצמה ומכריחה להאזין לה, אלא יוצרת מעין נוף מוסיקלי רגוע וממזג ואווירה שעוטפת את המאזין.
מוסיקת אבמיינט מתמקדת במאפייני גוון הצליל. במקום לחייב את המאזין להקשיב לה הקשבה מלאה, היא מתפקדת כמוסיקת רקע המרגיעה ומחברת אל הטבע.
האמביינט נוצר לראשונה על ידי המלחין הבריטי בריאן אינו בשנות ה-70. אינו סיפר שהרעיון צץ בראשו בעת שהחלים מתאונת דרכים בבית החולים. בחדר שמה לו ידידה תקליט בעוצמה חלשה והלכה לדרכה. המוסיקה החלשה מאד התמזגה עם רעש הגשם שבחוץ והוא הבין שניתן לייצר מוסיקה כזו שתתמזג באווירה ותהיה עדינה מספיק כדי להיות נוכחת, אך לא תכפה את עצמה עליו כמאזין.
אינו כינה את המוסיקה הזו "אמביינט". גם אם חשב שהוא הגדיר אותה באופן מדויק, השתנתה מוסיקת האמביינט במהלך השנים וקיבלה אופי מגוון ומפותח יותר מההגדרה המקורית של בריאן אינו, האיש שהמציא אותה.
הנה מוסיקת אמביינט שכתב אינו לחללים ציבוריים כמו שדה תעופה:
https://youtu.be/ykJg-vE3k-E
ממציא הסגנון בריאן אינו מספר איך נולד:
https://youtu.be/oMNBnakSd2Q
מוסיקת חלל של בריאן אנו:
https://youtu.be/IlFw91eLYfQ
צליל הפתיחה של Windows 95 שכתב אינו:
https://youtu.be/I3Ak5VgyEoc
וקטע מוסיקלי מורחב שכתב על צליל זה:
https://youtu.be/fNIfbdi41ho
מהי מוסיקת הפאדו הפורטוגלית?
הפאדו (Fado) הוא הבלוז של פורטוגל, מוסיקה נהדרת וייחודית לארץ הזו, שפעם הייתה אימפריה ובהמשך עברה תהפוכות קשות לעיכול.
יש שיאמרו שהפאדו הנהדר הוא מדכא ועצוב, אבל הוא לא שיר עצוב אלא מלנכולי. למעשה, הפאדו הזה הוא הילד המלנכולי של משולש האהבים שבין פורטוגל, ברזיל ואפריקה.
פאדו, שמשמעותו "גורל", הוא סגנון של מוסיקת נשמה, שמדביק את החברה, מתקשר בין הדורות, השבטים והמשפחות. הוא הצליל שהזקנים משאירים לצעירים כדי שיזכרו שהחיים יכולים להיות מורכבים הרבה יותר ממה שנדמה.
הפאדו, גם אם מזוהה עם פורטוגל וייחודי לה, הוא מוסיקה מקבילה לסגנונות דומים בכל העולם. כמו הבלוז האמריקאי, הרֶבֶּֿטִיקוֹ היווני, הטנגו של ארגנטינה, הפלמנקו בספרד והסמבה בברזיל, גם הפאדו הפורטוגלי הוא סגנון ששר את הכאב, הסבל, הגעגוע או המצוקה של האדם הפשוט וקשה היום.
פאדו בפורטוגל הוא לא סתם מוסיקה או אטרקציה לתיירים, אלא מרכיב תרבותי משמעותי במרקם החיים של ליסבון.
#תכנים
אין הרבה סגנונות כמו מוסיקת הפאדו, שמחברים בין גורל, תקווה, חיים ומוות.
ואכן, גם אם כיום יש פה ושם גם שירי פאדו פחות עצובים, לא פעם אפילו שמחים ומשעשעים, המלנכוליה בשירים הללו שולטת.
שירת הפאדו תתרכז בדרך כלל בחיי היום יום הלא פשוטים, בקשיי החיים בעיר, חלומות שלא התגשמו, אהבות טרגיות, באובדן של אנשים אהובים ובשאר סממני הגורל הקשה.
התכנים האופייניים לשירת הפאדו קשורים כמעט תמיד ב“סאודד” (Saudade), הכמיהה לדבר שכבר לא יקרה, תחושת הנוסטלגיה והרגשת הגעגוע העמוק של הפורטוגלים, לעבר שלא ישוב.
#המוסיקה
מוסיקת פאדו היא סגנון מוסיקה פורטוגלי ונוגה, המחבר מלודיות פורטוגליות מלנכוליות, למקצבים אפריקאיים איטיים, שעברו דרך ברזיל והגיעו לפורטוגל, ששלטה בברזיל שנים רבות.
בביצוע המסורתי שלה, שירת הפאדו מבוצעת על ידי זמרת אחת, המלווה בשני נגני גיטרה. אחד משני הנגנים מנגן בגיטרה פורטוגלית בעלת 12 מיתרים, הידועה בשירת הפאדו, בעוד השני מנגן בגיטרה קלאסית רגילה.
את מהות הגורל בשירת הפאדו אפשר להרגיש בהשפעה הדרמטית שיוצרת ההשתהות הקלה שמכניסים זמרי ובעיקר זמרות הפאדו בסופי המשפטים. כך מקובל אצלם לשיר וההשתהות האופיינית הזו היא סוף המשפט הכמעט מתחייב בשירה הזו.
בדרך כלל סגנון סגנון הפאדו מזוהה עם נשים מבצעות. בפורטוגל רואים בזמרת אמליה רודריגז את מלכת הפאדו. היא גם זמרת הפאדו הראשונה שזכתה לפרסום עולמי.
זמרת הפאדו היא חלק בלתי נפרד מהעיר ליסבון:
https://youtu.be/z0Xr6nP_agU
במועדונים כמו זה:
https://youtu.be/f4-GdUomwzE
הנה זמרת הפאדו המצליחה מאריצה:
https://youtu.be/xOnRrQVfWjs
שיר פאדו בהרכב הקלאסי:
https://youtu.be/lh9YHtZzHfk
זמרת הפאדו קטיה גוריירו:
https://youtu.be/CZp7_KwX7R4
מלכת הפאדו האגדית אמליה רודריגז:
https://youtu.be/199Kz_NXvuo
ותולדות מוסיקת הפאדו מפי מאריצה:
https://youtu.be/lnemFZgPAOw?long=yes
איך הפך הדיסקו לסמל של הסוונטיז?
נוף המוסיקה הפופולרית ב-100 השנים האחרונות השתנה במהירות אדירה. השינויים והז'אנרים המצליחים בכל עשור היו אחרים. אם הרוקנ'רול היה הסגנון הכי לוהט בשנות ה-50 וההיפ הופ שלט במאה ה-21, המוסיקה הכי לוהטת באמצע הייתה מוסיקת הריקודים של הדיסקו.
דיסקו (Disco) הוא סגנון מוסיקלי שכולו ריקוד ופרח וזכה להצלחה מסחרית עצומה במהלך שנות ה-70. זה היה מהסגנונות שבלטו במוסיקת הריקודים וברדיו של אותה תקופה והיה המקביל לסווינג של המחצית הראשונה של המאה ה-20 ולרוקנ'רול של אחרי מלחמת העולם השנייה.
אבל הוא ספח השפעות מגוונות נוספות. כי הדיסקו התפתח מסגנונות מוסיקליים שהצליחו בעשור שלפניו, כמו פאנק (Funk), ריתם נ' בלוז (R&B) ומוסיקת נשמה (Soul).
אם במשך עשור שלם היה הדיסקו סגנון המוסיקה המצליח ביותר בעולם ועם הזמן אימץ יותר ויותר מרכיבים של מוסיקת פופ, בתחילת שנות ה-80 הוא הלך ונמוג, אם כי לא נעלם לגמרי.
מוסיקת הדאנס ספחה לתוכה מאפיינים שונים של דיסקו ומיקסים רבים שנוגנו בהצלחה רבה במועדוני ולהיטי דאנס, האוס, טכנו והיפ הופ, כללו סימפולים ומרכיבים מעידן הדיסקו. באופן זה הוא זכה לתחייה קטנה בשנות ה-90, אבל זו הייתה יותר תופעת רטרו מאשר תחייה אמיתית.
אמנם הדיסקו היה ז'אנר של מפיקים וכותבים, יותר מאשר של זמרים-כוכבים, אבל בכל זאת בלטו בו כוכבים ושמות מסוימים, שגם די נעלמו כשהסגנון ירד.
הבולטים ביניהם היו אמנים כמו דונה סאמר, גלוריה גיינור ובארי ווייט, בצד להקות דיסקו מצליחות כמו "חמישיית הג'קסונים" (עם הסולן הילד מייקל ג'קסון), "אנשי הכפר", "בוני אם" ו"קיי סי והסאנשיין באנד".
גם אמני רוק ופופ רבים שלא היו מהתחום, נסחפו בשנות ה-70 למוסיקת הדיסקו ויצרו שירים במקצב האופייני והפופולארי. ביניהם היו להקות מוכרות כמו הבי-ג'יז (Bee Gees), בלונדי, להקת אבבא השוודית ואפילו הרולינג סטונס האגדיים. היו גם אמנים מוערכים כמו אלטון ג'ון שהצטרפו לחגיגה המסחרית והמוסיקלית החזקה ביותר של הסוונטיז ועשו בה חיל והרבה כסף.
כמובן שגם הקולנוע התקשה להתעלם מהדיסקו. הסרט "שגעון המוסיקה" ("Saturday Night Fever") בכיכובו של ג'ון טרבולטה, כלל להיטי דיסקו רבים של להקת הבי-ג'יז והדגים ריקודי דיסקו ברמה גבוהה, שהפכו למושא החיקוי של בני נוער במועדונים ובמסיבות בסוונטיז.
מקור השם "דיסקו" הוא מהמילה הצרפתית "דיסקוטק", שם של מועדון לילה לריקודים שהמוסיקה לריקודים בו הושמעה מתקליטים. הדיסקוטק הראשון היה La Discothèque שנמצא בפאריס וממנו נולד המושג ובעקבותיו הסגנון המוסיקלי דיסקו.
באה מנשמה - הדיסקו של "הקומודורס" כגרסה סופר פופולרית של מוסיקת סול מתוקתקת:
https://youtu.be/vVoMJSMgsUM
הולך נהדר עם אפרו - להיט הדיסקו של גלוריה גיינור:
http://youtu.be/-67I3Aqaj7Y
דיסקו ישראלי של יגאל בשן (עברית):
https://youtu.be/ZRPGVONyAck
הדיסקו החל להיוולד כבר בסוף שנות ה-60:
http://youtu.be/xxrVjBKPSHw
ההופעה הסוחפת של "מלכת הדיסקו" דונה סאמר:
http://youtu.be/wPlV2dzXWCw
להקת הרוק הבריטית בלונדי הצטרפה גם היא לדיסקו:
http://youtu.be/WGU_4-5RaxU
להקת הפופ המצליחה בעולם, להקת אבבא השוודית, הפכה בעצמה לספקית להיטי דיסקו בכמויות:
http://youtu.be/xFrGuyw1V8s
להיטי דיסקו מגוונים משנות ה-70:
http://youtu.be/JlzlNpttvVM
ו"אני מרגישה אהבה" - הלהיט שסימן את המעבר מדיסקו לדאנס אלקטרוני:
https://youtu.be/o3epEnJAyu4?long=yes
מה הייתה מוסיקת הגל החדש?
הגל החדש של המוסיקה (New wave music) היה סגנון של רוק אלקטרוני, שנולד בתחילת שנות ה-80 והפך כמעט מזוהה עם העשור הזה.
העשור הזה של האייטיז הוא סוף תנופת הדיסקו של שנות ה-70. אף שעדיין הופיעו כמה להיטי דיסקו במצעדי המכירות ב-1980 ובשנה שאחריה, ברור היה ששיאו של הדיסקו חלף.
זה היה השלב בו עלו צלילים חדשים - צלילי הגל החדש. מוסיקת הריקודים מתחילה להכניס יותר ויותר סינתיסייזרים ואלקטרוניקה.
כי "הגל החדש" הייתה אמנם מוסיקה שהמשיכה את סגנון הפאנק רוק, אך נטתה לכיוון ניסויי יותר, עם לחנים מתוחכמים, צליל מעט אלקטרוני וחדשני, מילים חדות ויותר מתוחכמות יחסית, סגנון פחות בועט וחצוף מהפאנק והפקה מלוטשת יותר וצליל ידידותי יותר לרדיו.
שנת 1981 סימנה את הזינוק להצלחה של סגנון "הגל החדש", בין השאר משום שהקליפים שלהם שודרו המון בתחנה הצעירה והמצליחה שזה עתה נוסדה, MTV. זו הייתה תחנה ששידרה רק וידאו קליפים והצד הויזואלי והאופנתי של אמני הגל החדש התאים לה מאד, בדרך להפוך לערוץ הטלוויזיה של הצעירים.
עם להקות כמו פט שופ בויז (Pet Shop Boys), דוראן דוראן (Duran Duran) ואמנים כמו אדם אנט (Adam Ant), הגל החדש פרח. בהמשך יצרפו אליו גם אמנים לא ממש קשורים, כמו להקת "פוליס". הוא יחזור גם בהמשך עם הרכבים כמו הסמית'ס (The Smiths), הקיור (The Cure) ודפש מוד (Depeche Mode) אבל בחצי השני של שנות השמונים הוא ילך וידעך, עד שייעלם.
מודרן אנגליש בעשור של הגל החדש:
https://youtu.be/LuN6gs0AJls
וגם:
https://youtu.be/E8hSLYqPyEU
יאזו ב-Don't go:
https://youtu.be/VML1u8KJjEo
זה היה בשבעה בחודש נובמבר 1994, כשתחנת רדיו מסורתית בשם WXYC הייתה הראשונה להודיע שהיא מתחילה לשדר את שידוריה הרגילים גם אונליין באינטרנט. זה היה לרגע הפריצה של רדיו האינטרנט (Internet Radio) לחיינו והרגע, מעין הדהוד של האינטרנט כולו, שבו הרדיו המקוון החל את מסעו לקשר את הכפר הגלובלי כולו, בצורה חסרת תקדים.
הרי גם פעם יכולת לשמוע תחנות מקצוות עולם דרך שידורי הגלים הקצרים, אבל איכות השידור בגלים אלו הייתה נמוכה מאד. שידורי רדיו נקלטו ממרחק של אלפי קילומטרים והגיעו לאזני המאזינים, אך הצליל היה כה בעייתי שהייתה לשידורים כאלו משמעות בעיקר בשידורי חדשות ואקטואליה.
רדיו האינטרנט, לעומת זאת, מציע יתרונות כמו היכולת להאזין לשידורים בכל מקום ומכל מקום על-פני כדור הארץ, ללא מגבלת מרחק ובאיכות מעולה. הקמת תחנת רדיו אינטרנט היא גם זולה וקלה הרבה יותר מתחנת רדיו רגילה, הזקוקה לתדרי רדיו שכמותם מוגבלת, לקבל רישיון ואז היא מחוייבת להקים ולתחזק משדרים, אנטנות ועוד.
התוצאה היא שעשרות אלפי תחנות רדיו אינטרנט משדרות כיום שידורים חיים ומוקלטים אונליין. אלה כוללים מוסיקה ערוכה ודיבורים. מכאן נבע שאלפי תחנות אינטרנט רדיו מתרכזות כל אחת בנושא ספציפי, כמו סגנון מוסיקלי, תחום עניין או אפילו אמן או להקה ספציפית, נושא שמעניין מעטים יחסית. בכל תחנה כזו משדרים לרוב מעט עובדים, או אפילו אדם יחיד, אל קהל מאזינים הפרוש ברחבי העולם ומתעניין במה שיש להם לומר או להשמיע.
זה כמובן עוד לפני שמזכירים את מהפכות הפודקאסטים האישיים והסטרימינג מבוססי האלגוריתמים, שבהן הפלייליסט והתכנים שמאזין להם כל אחד, מותאמים לו או לה, לפי הטעם הייחודי והאישי, לפי העדפות קודמות או אפילו לפי המלצות של חברים שלהם.
רבים חוששים שהאינטרנט מאיים היום על גם על תעשיית הרדיו המסורתי. שהתחנות האישיות, אתרי אינטרנט שמתאימים מוסיקה לטעם האישי של המאזין ושירותי הסטרימינג הפופולאריים, עלולים להרוס את תחנות הרדיו הרגילות, אלה שפונות להמונים.
מצד שני, ההרגשה בינתיים היא הפוכה. בכל הכאוס של שפע האפשרויות, בערוצי הטלוויזיה האינסופיים שבכבלים, ב-VOD, הסטרימינג והנטפליקס, על שלל הפיתויים שהם מציעים ובאינסוף הפודקסטים שמוצעים להאזנה חינם - נראה שההמונים מחפשים בלב כל אלה משהו יציב. עורכים מקצועיים, פרשנים ידועים, מובילי דיעה ותכניות שמובנות לציבור גדול - כל אלה לא ייעלמו.
ואם לאשר את זה איכשהו, הרי שחברת אפל בשירות הסטרימינג שלה, Apple Music, מציעה להאזנה הרבה מתחנות רדיו האינטרנט הללו, כבר שנים.
ייתכן בהחלט שמדובר בשלב מעבר, עד שיתחלפו הדורות סופית. אך מנגד יתכן שמדובר בצורך אנושי - אולי אנו כבני אדם נרצה גם בעתיד להתכנס סביב "מדורת שבט", סביב שיחה שבה כולם מקשיבים לראש השבט, למנהיג, לפרשן, לעורך המוסיקלי וכדומה. יתכן שהאדם, כמו כל בעל חיים חברתי, זקוק ל"ביחדנס" שהרדיו עושה כל כך טוב, לקולו של הידע, לנאום הבוטח של המנהיג וכדומה. אולי לא כל אחד יכול ורוצה לבחור את פסקול הרדיו שהוא יוצר, את הפלייליסט שהוא חיבר או את רשימת החדשות שתוגש לו.
במובן הזה, נראה שיותר ויותר תחנות רדיו פופולריות, המשדרות כיום בגלי רדיו, יעברו בעתיד, אולי אף בלעדית, לשידור זול ואיכותי ברשת. במקביל, ימשיכו יותר ויותר אנשים להקים תחנות רדיו אינטרנט אישיות וירבו את הדמוקרטיזציה של השיח הרדיופוני, ממש כמו אתרי האינטרנט האישיים, הבלוגים והפוסטים ברשתות החברתיות, שמאפשרים כיום לבעלי כישרון, נחישות ויכולת אישית, להפוך למשפיענים.
לקישורי תחנות רדיו מעולות בסגנונות שונים ראו תגית "רדיו אינטרנט לייב".
הנה עולם הפודקסטים:
https://youtu.be/yJKp-C1kwJ8
מכשיר רדיו אינטרנט:
https://youtu.be/sJAOVDS9qZQ
כך נבנה אולפן רדיו אינטרנט מתקדם:
https://youtu.be/hE6e6Brqb-4
כך לומדים להפיק תכנית רדיו:
https://youtu.be/RgBPVHhapyk
וכך תאזינו באתר עם תחנות רדיו אינטרנט מכל העולם:
https://youtu.be/lkyMwAo8Yto
דאבסטפ (Dubstep) הוא סגנון מוסיקלי חדיש שהפך בשנים האחרונות לסגנון האלקטרוני הפופולארי בעולם. הוא הפך לסגנון מרכזי בסצנת הריקודים והמועדונים העולמית.
מבחינה מוסיקלית הדאבסטפ מתבסס על מקצב ייחודי בן שתי פעימות וסינקופות, בניגוד למוסיקה הפופולארית בעולם, שרובה מתבססת על 4 פעימות. המקצב הזה בא לצד תבניות תופים מקובלות, שמתבססות במיוחד על מקצב אופייני של תופי סנייר, כשלמטה, בצלילים הנמוכים, מבעבעים צלילי באס עמוקים, שמעניקים לדאבסטפ סאונד אפל. בולט בדאבסטפ גם השילוב שבין דגימות צליל (Sample) לשירה נונשלנטית, לא מוקפדת. הטמפו של מוסיקת דאבסטפ הוא בדרך כלל בתחום 138-142 פעימות לדקה.
הדאבסטפ נולד בלונדון. קטע הדאבסטפ הראשון יצא בשנת 1999 ומשם התפתח הסגנון בתחילת שנות ה-2000, עד שבהדרגה הפך להצלחה גדולה. זו הייתה מוסיקת ריקודים בעלת גוון ייחודי באנגליה, שנבטה במועדונים בעלי אופי מחתרתי משהו. משם הלך הדאבספט ותפס את הזרם המרכזי של מוסיקת הפופ. במיוחד תרמו לכך כוכבי-על כמו ליידי גאגא, ג'יי זי, דיוויד גואטה וקניה ווסט, ששילבו באלבומיהם מקצבים וסימפולים של דאבסטפ. בתחילת העשור השני של המאה ה-21 החלו סגנונות מוסיקליים רבים לאמץ מרכיבי דאבסטפ אל תוכם, מסגנונות ריקודים כמו טראנס ודאנס ועד למוסיקת פופ ורוק. גם העולם המסחרי הסתער על הסאונד החדש ופרסומות רבות החלו להשתמש בדאבסטפ כדי לקדם מוצרים לצעירים, כמו מכוניות ומשקאות אנרגיה.
בין אמני הדאבסטפ המובילים בעולם נמצאים מפיקים ודי ג'ייז מוכשרים כמו בורגור הישראלי, כריסטינה סוטו, טריטונל, דאונלינק, קיל דה נויז וסקרילקס, מי שנחשב לאמן הדאבסטפ המצליח ביותר ובתיקו פרסי גראמי רבים ופרסי VMA שמעניק MTV לווידאו-קליפים.
הנה מוסיקת הדאבסטפ שמקדימה את זמנה:
http://youtu.be/3l_hy33-1Yw
עוד על סגנון הדאבסטפ:
https://youtu.be/Ssu9PE20RvE
אחד הדי ג'ייז המצליחים בעולם הדאבסטפ הוא בורגור הישראלי (מתורגם):
http://youtu.be/y_lhcNlyHOI?t=06
טכנו (Techno) הוא סגנון של מוסיקה אלקטרונית שהתפתח בתחילת שנות ה-80 בעיר האמריקאית דטרויט שבמישיגן. הטכנו מנוגן בדרך כלל במקצב של 4/4 ולרוב במהירות של 130 BPM ומעלה. קטעי טכנו התבססו בדרך כלל על סינטיסייזרים, תופים ואפקטים קוליים. לא פעם מובלטים בקטעי טכנו מנגינות וקווי באס, שתופסים את האוזן.
כשנולד סגנון הטכנו הוא היה סוג של היתוך בין המוסיקה האלקטרונית האירופאית והגל החדש לבין סגנונות אמריקאיים ובמיוחד מוסיקה שחורה כמו פאנק, אלקטרו, האוס בסגנון שיקאגו והג'אז האלקטרוני. הוא גם הושפע מסגנונות פוטוריסטים (עתידניים), שהתפתחו בארצות הברית המתועשת, בשנים שלאחר סיום המלחמה הקרה.
מי שנחשב לחלוץ סגנון הטכנו הוא האמן חואן אטקינס והרכבו Cybotron. בקטע פורץ הדרך Clear מתוך מה שנחשב לאלבום הבכיר של הטכנו המוקדם Enter.
בשנות ה-90 הגיע הטכנו להצלחה עולמית כשבמשך העשור כולו הגיעה הפופולריות שלו באירופה לשיא. כיום הוא פופולארי בעיקר במזרח אירופה, במיוחד ברוסיה ופולין, בעוד שבשאר העולם דעכה הפופולאריות של הטכנו לחלוטין.
הנה הלהיט הגדול של מוסיקת הטכנו "מהי אהבה?":
https://youtu.be/HEXWRTEbj1I
חואן אטקינס, חלוץ הטכנו:
https://youtu.be/N7Ufsk-lx48
אלה השיטות שבהן יצרו טכנו ב-1994:
https://youtu.be/QfhVbHj4mPs
רמיקס של די ג'יי טד סטיבנס:
https://youtu.be/EtOoQFa5ug8
כך תעשו קטע טכנו עם סימפולים?
https://youtu.be/rlicX-Ao7u8
והטכנו של דטרויט בסרט תיעודי:
https://youtu.be/a2gr73FQ9-s?long=yes
האוס (House) הוא סגנון אלקטרוני שמקורו בשיקגו, בתחילת שנות ה-80. ההאוס של שיקגו הוא המקור לכל מוסיקת ההאוס ומשיקאגו הוא התפשט הסגנון לכל רחבי ארצות הברית ומשם לאירופה, שגם בה הפך פופולארי מאוד.
המקצב של סגנון ההאוס הוא בן ארבעה רבעים, בקצב שמזכיר את הדיסקו. המוסיקה של ההאוס מתאפיינת בתוף באס דומיננטי, פעמים רבות במנגינת באס מסונתז, תופים אלקטרוניים, סאמפלים (דגימות) של קטעי פאנק ופופ, הרבה אפקטים, במיוחד בשירה עם הרבה הדהוד, בשימוש רב באפקטים כמו דיליי (Delay) וריוורב (Reverb).
בתוך עשור אחד הפכה המוסיקה הזו את המילה "האוס" מהמקום שממנו אתה בא (בית) לריקוד שאותו אתה רוקד והמוסיקה שלה האזינו רבים. הישג לא קטן למוסיקה שהחלה בתור מוסיקה ניסיונית במרתפים של שיקגו.
עם השנים התפתחו סגנונות משנה בהאוס, כמו הצ'יל האוס הנינוח, דיפ האוס המשלב האוס, ג'אז-פאנק ומוזיקת נשמה, דיסקו האוס שבו דגמו שירי דיסקו והלבישו עליהם תופים אלקטרוניים של האוס, ניו-דיסקו שהוא האוס צרפתי עם סאונד עתידני, ניו יורק האוס עם ההרמוניה הג'אזית והשירה המסונתזת, טרייבל האוס שהוא האוס מינימליסטי בסגנון שבטי, עתיר כלי הקשה עממיים מאפריקה ודרום אמריקה ומכיל שירה פראית ופרוגרסיב האוס האירופי, שהציע יצירות מוסיקליות במקום שירים.
הנה הדרך שעשתה מוסיקת ההאוס מהמרתפים בשיקגו אל פסגת המוסיקה האלקטרונית - דרך שנאת הדיסקו:
https://youtu.be/FrqIA0PpAv8
מצגת וידאו של תולדות ההאוס:
https://youtu.be/wFtJ3PPz2K4
התפתחו גם צעדי ריקוד מתאימים:
https://youtu.be/uGwzoJ7LFMs
ודי ג'יי באבו דאבי מרקיד נופשים בהאוס:
https://youtu.be/GQxLMinuyJw
רדיו אינטרנט לייב
דראם אנד בייס (Drum and Bass), או דראם נ' בייס, הוא סגנון של מוסיקה אלקטרונית, שנולד והתפתח בשנות ה-90 בבריטניה.
רבים מכירים את הדראם נ' בייס גם בשמו הנוסף "ג'אנגל" (Jungle). הוא מתבסס על מקצבי תופים אופייניים ומהירים למדי (בין 160 ל-180 BPM). בנוסף למקצבי התופים הדומיננטיים יש בסגנון גם קו בייס עמוק ולעתים כבד.
הדראם נ' בייס, הידוע גם בראשי התיבות DnB, משלב בתוכו רעיונות והשפעות מסגנונות מגוונים. על אף אופיו המחתרתי, הוא זכה לפופולארית בתקופה מסוימת והגיע לקהלים רחבים בציבור. עם זאת המון ממוסיקת הדנ"ב לא מגיעה אל אוזני ההמונים ואינה קלה להאזנה.
הנה מוסיקת הדראם נ' בייס:
http://youtu.be/n3vLI6HDYTI
משתלבת יפה עם מדע בדיוני:
http://youtu.be/nEG_V-aw5VE
אולי להקת הג'אנגל הכי חשובות - הפרודיג'י:
http://youtu.be/wmin5WkOuPw
אלבום דראם אנ בייס ארוך ומצוין:
https://youtu.be/ZzoY_eEnnac
סרט ארוך יותר שמסביר מה זה דראם נ בייס:
http://youtu.be/EAV8L7wae_I?long=yes
אמביינט (Ambient) הוא סגנון אלקטרוני של מוסיקה שיוצר אווירה. לרוב רגועה, האמביינט היא מוסיקה שלא כופה את עצמה ומכריחה להאזין לה, אלא יוצרת מעין נוף מוסיקלי רגוע וממזג ואווירה שעוטפת את המאזין.
מוסיקת אבמיינט מתמקדת במאפייני גוון הצליל. במקום לחייב את המאזין להקשיב לה הקשבה מלאה, היא מתפקדת כמוסיקת רקע המרגיעה ומחברת אל הטבע.
האמביינט נוצר לראשונה על ידי המלחין הבריטי בריאן אינו בשנות ה-70. אינו סיפר שהרעיון צץ בראשו בעת שהחלים מתאונת דרכים בבית החולים. בחדר שמה לו ידידה תקליט בעוצמה חלשה והלכה לדרכה. המוסיקה החלשה מאד התמזגה עם רעש הגשם שבחוץ והוא הבין שניתן לייצר מוסיקה כזו שתתמזג באווירה ותהיה עדינה מספיק כדי להיות נוכחת, אך לא תכפה את עצמה עליו כמאזין.
אינו כינה את המוסיקה הזו "אמביינט". גם אם חשב שהוא הגדיר אותה באופן מדויק, השתנתה מוסיקת האמביינט במהלך השנים וקיבלה אופי מגוון ומפותח יותר מההגדרה המקורית של בריאן אינו, האיש שהמציא אותה.
הנה מוסיקת אמביינט שכתב אינו לחללים ציבוריים כמו שדה תעופה:
https://youtu.be/ykJg-vE3k-E
ממציא הסגנון בריאן אינו מספר איך נולד:
https://youtu.be/oMNBnakSd2Q
מוסיקת חלל של בריאן אנו:
https://youtu.be/IlFw91eLYfQ
צליל הפתיחה של Windows 95 שכתב אינו:
https://youtu.be/I3Ak5VgyEoc
וקטע מוסיקלי מורחב שכתב על צליל זה:
https://youtu.be/fNIfbdi41ho
הפאדו (Fado) הוא הבלוז של פורטוגל, מוסיקה נהדרת וייחודית לארץ הזו, שפעם הייתה אימפריה ובהמשך עברה תהפוכות קשות לעיכול.
יש שיאמרו שהפאדו הנהדר הוא מדכא ועצוב, אבל הוא לא שיר עצוב אלא מלנכולי. למעשה, הפאדו הזה הוא הילד המלנכולי של משולש האהבים שבין פורטוגל, ברזיל ואפריקה.
פאדו, שמשמעותו "גורל", הוא סגנון של מוסיקת נשמה, שמדביק את החברה, מתקשר בין הדורות, השבטים והמשפחות. הוא הצליל שהזקנים משאירים לצעירים כדי שיזכרו שהחיים יכולים להיות מורכבים הרבה יותר ממה שנדמה.
הפאדו, גם אם מזוהה עם פורטוגל וייחודי לה, הוא מוסיקה מקבילה לסגנונות דומים בכל העולם. כמו הבלוז האמריקאי, הרֶבֶּֿטִיקוֹ היווני, הטנגו של ארגנטינה, הפלמנקו בספרד והסמבה בברזיל, גם הפאדו הפורטוגלי הוא סגנון ששר את הכאב, הסבל, הגעגוע או המצוקה של האדם הפשוט וקשה היום.
פאדו בפורטוגל הוא לא סתם מוסיקה או אטרקציה לתיירים, אלא מרכיב תרבותי משמעותי במרקם החיים של ליסבון.
#תכנים
אין הרבה סגנונות כמו מוסיקת הפאדו, שמחברים בין גורל, תקווה, חיים ומוות.
ואכן, גם אם כיום יש פה ושם גם שירי פאדו פחות עצובים, לא פעם אפילו שמחים ומשעשעים, המלנכוליה בשירים הללו שולטת.
שירת הפאדו תתרכז בדרך כלל בחיי היום יום הלא פשוטים, בקשיי החיים בעיר, חלומות שלא התגשמו, אהבות טרגיות, באובדן של אנשים אהובים ובשאר סממני הגורל הקשה.
התכנים האופייניים לשירת הפאדו קשורים כמעט תמיד ב“סאודד” (Saudade), הכמיהה לדבר שכבר לא יקרה, תחושת הנוסטלגיה והרגשת הגעגוע העמוק של הפורטוגלים, לעבר שלא ישוב.
#המוסיקה
מוסיקת פאדו היא סגנון מוסיקה פורטוגלי ונוגה, המחבר מלודיות פורטוגליות מלנכוליות, למקצבים אפריקאיים איטיים, שעברו דרך ברזיל והגיעו לפורטוגל, ששלטה בברזיל שנים רבות.
בביצוע המסורתי שלה, שירת הפאדו מבוצעת על ידי זמרת אחת, המלווה בשני נגני גיטרה. אחד משני הנגנים מנגן בגיטרה פורטוגלית בעלת 12 מיתרים, הידועה בשירת הפאדו, בעוד השני מנגן בגיטרה קלאסית רגילה.
את מהות הגורל בשירת הפאדו אפשר להרגיש בהשפעה הדרמטית שיוצרת ההשתהות הקלה שמכניסים זמרי ובעיקר זמרות הפאדו בסופי המשפטים. כך מקובל אצלם לשיר וההשתהות האופיינית הזו היא סוף המשפט הכמעט מתחייב בשירה הזו.
בדרך כלל סגנון סגנון הפאדו מזוהה עם נשים מבצעות. בפורטוגל רואים בזמרת אמליה רודריגז את מלכת הפאדו. היא גם זמרת הפאדו הראשונה שזכתה לפרסום עולמי.
זמרת הפאדו היא חלק בלתי נפרד מהעיר ליסבון:
https://youtu.be/z0Xr6nP_agU
במועדונים כמו זה:
https://youtu.be/f4-GdUomwzE
הנה זמרת הפאדו המצליחה מאריצה:
https://youtu.be/xOnRrQVfWjs
שיר פאדו בהרכב הקלאסי:
https://youtu.be/lh9YHtZzHfk
זמרת הפאדו קטיה גוריירו:
https://youtu.be/CZp7_KwX7R4
מלכת הפאדו האגדית אמליה רודריגז:
https://youtu.be/199Kz_NXvuo
ותולדות מוסיקת הפאדו מפי מאריצה:
https://youtu.be/lnemFZgPAOw?long=yes
נוף המוסיקה הפופולרית ב-100 השנים האחרונות השתנה במהירות אדירה. השינויים והז'אנרים המצליחים בכל עשור היו אחרים. אם הרוקנ'רול היה הסגנון הכי לוהט בשנות ה-50 וההיפ הופ שלט במאה ה-21, המוסיקה הכי לוהטת באמצע הייתה מוסיקת הריקודים של הדיסקו.
דיסקו (Disco) הוא סגנון מוסיקלי שכולו ריקוד ופרח וזכה להצלחה מסחרית עצומה במהלך שנות ה-70. זה היה מהסגנונות שבלטו במוסיקת הריקודים וברדיו של אותה תקופה והיה המקביל לסווינג של המחצית הראשונה של המאה ה-20 ולרוקנ'רול של אחרי מלחמת העולם השנייה.
אבל הוא ספח השפעות מגוונות נוספות. כי הדיסקו התפתח מסגנונות מוסיקליים שהצליחו בעשור שלפניו, כמו פאנק (Funk), ריתם נ' בלוז (R&B) ומוסיקת נשמה (Soul).
אם במשך עשור שלם היה הדיסקו סגנון המוסיקה המצליח ביותר בעולם ועם הזמן אימץ יותר ויותר מרכיבים של מוסיקת פופ, בתחילת שנות ה-80 הוא הלך ונמוג, אם כי לא נעלם לגמרי.
מוסיקת הדאנס ספחה לתוכה מאפיינים שונים של דיסקו ומיקסים רבים שנוגנו בהצלחה רבה במועדוני ולהיטי דאנס, האוס, טכנו והיפ הופ, כללו סימפולים ומרכיבים מעידן הדיסקו. באופן זה הוא זכה לתחייה קטנה בשנות ה-90, אבל זו הייתה יותר תופעת רטרו מאשר תחייה אמיתית.
אמנם הדיסקו היה ז'אנר של מפיקים וכותבים, יותר מאשר של זמרים-כוכבים, אבל בכל זאת בלטו בו כוכבים ושמות מסוימים, שגם די נעלמו כשהסגנון ירד.
הבולטים ביניהם היו אמנים כמו דונה סאמר, גלוריה גיינור ובארי ווייט, בצד להקות דיסקו מצליחות כמו "חמישיית הג'קסונים" (עם הסולן הילד מייקל ג'קסון), "אנשי הכפר", "בוני אם" ו"קיי סי והסאנשיין באנד".
גם אמני רוק ופופ רבים שלא היו מהתחום, נסחפו בשנות ה-70 למוסיקת הדיסקו ויצרו שירים במקצב האופייני והפופולארי. ביניהם היו להקות מוכרות כמו הבי-ג'יז (Bee Gees), בלונדי, להקת אבבא השוודית ואפילו הרולינג סטונס האגדיים. היו גם אמנים מוערכים כמו אלטון ג'ון שהצטרפו לחגיגה המסחרית והמוסיקלית החזקה ביותר של הסוונטיז ועשו בה חיל והרבה כסף.
כמובן שגם הקולנוע התקשה להתעלם מהדיסקו. הסרט "שגעון המוסיקה" ("Saturday Night Fever") בכיכובו של ג'ון טרבולטה, כלל להיטי דיסקו רבים של להקת הבי-ג'יז והדגים ריקודי דיסקו ברמה גבוהה, שהפכו למושא החיקוי של בני נוער במועדונים ובמסיבות בסוונטיז.
מקור השם "דיסקו" הוא מהמילה הצרפתית "דיסקוטק", שם של מועדון לילה לריקודים שהמוסיקה לריקודים בו הושמעה מתקליטים. הדיסקוטק הראשון היה La Discothèque שנמצא בפאריס וממנו נולד המושג ובעקבותיו הסגנון המוסיקלי דיסקו.
באה מנשמה - הדיסקו של "הקומודורס" כגרסה סופר פופולרית של מוסיקת סול מתוקתקת:
https://youtu.be/vVoMJSMgsUM
הולך נהדר עם אפרו - להיט הדיסקו של גלוריה גיינור:
http://youtu.be/-67I3Aqaj7Y
דיסקו ישראלי של יגאל בשן (עברית):
https://youtu.be/ZRPGVONyAck
הדיסקו החל להיוולד כבר בסוף שנות ה-60:
http://youtu.be/xxrVjBKPSHw
ההופעה הסוחפת של "מלכת הדיסקו" דונה סאמר:
http://youtu.be/wPlV2dzXWCw
להקת הרוק הבריטית בלונדי הצטרפה גם היא לדיסקו:
http://youtu.be/WGU_4-5RaxU
להקת הפופ המצליחה בעולם, להקת אבבא השוודית, הפכה בעצמה לספקית להיטי דיסקו בכמויות:
http://youtu.be/xFrGuyw1V8s
להיטי דיסקו מגוונים משנות ה-70:
http://youtu.be/JlzlNpttvVM
ו"אני מרגישה אהבה" - הלהיט שסימן את המעבר מדיסקו לדאנס אלקטרוני:
https://youtu.be/o3epEnJAyu4?long=yes
הגל החדש של המוסיקה (New wave music) היה סגנון של רוק אלקטרוני, שנולד בתחילת שנות ה-80 והפך כמעט מזוהה עם העשור הזה.
העשור הזה של האייטיז הוא סוף תנופת הדיסקו של שנות ה-70. אף שעדיין הופיעו כמה להיטי דיסקו במצעדי המכירות ב-1980 ובשנה שאחריה, ברור היה ששיאו של הדיסקו חלף.
זה היה השלב בו עלו צלילים חדשים - צלילי הגל החדש. מוסיקת הריקודים מתחילה להכניס יותר ויותר סינתיסייזרים ואלקטרוניקה.
כי "הגל החדש" הייתה אמנם מוסיקה שהמשיכה את סגנון הפאנק רוק, אך נטתה לכיוון ניסויי יותר, עם לחנים מתוחכמים, צליל מעט אלקטרוני וחדשני, מילים חדות ויותר מתוחכמות יחסית, סגנון פחות בועט וחצוף מהפאנק והפקה מלוטשת יותר וצליל ידידותי יותר לרדיו.
שנת 1981 סימנה את הזינוק להצלחה של סגנון "הגל החדש", בין השאר משום שהקליפים שלהם שודרו המון בתחנה הצעירה והמצליחה שזה עתה נוסדה, MTV. זו הייתה תחנה ששידרה רק וידאו קליפים והצד הויזואלי והאופנתי של אמני הגל החדש התאים לה מאד, בדרך להפוך לערוץ הטלוויזיה של הצעירים.
עם להקות כמו פט שופ בויז (Pet Shop Boys), דוראן דוראן (Duran Duran) ואמנים כמו אדם אנט (Adam Ant), הגל החדש פרח. בהמשך יצרפו אליו גם אמנים לא ממש קשורים, כמו להקת "פוליס". הוא יחזור גם בהמשך עם הרכבים כמו הסמית'ס (The Smiths), הקיור (The Cure) ודפש מוד (Depeche Mode) אבל בחצי השני של שנות השמונים הוא ילך וידעך, עד שייעלם.
מודרן אנגליש בעשור של הגל החדש:
https://youtu.be/LuN6gs0AJls
וגם:
https://youtu.be/E8hSLYqPyEU
יאזו ב-Don't go:
https://youtu.be/VML1u8KJjEo
מה מיוחד במוסיקת הרוק או הרוק אנד רול?
מוסיקת רוק (Rock) היא מוסיקה קצבית, לעיתים קרובות רועשת, שיש בה שימוש בגיטרות חשמליות ובתופים. זמרי רוק שרים בקול מחוספס ולא עדין ובדרך כלל לבושים ומופיעים בצורה פשוטה וללא ניסיון למצוא חן.
כחלק מתדמית צעירה ולא ממוסדת, רבים מהם נהגו בצורה לועגת וחסרת אחריות. ואכן, המוסיקה הזו ואוהבי הרוק בכלל נחשבו תמיד מורדים ולא הולכים בזרם,
הדתות השונות ובמיוחד הכנסייה הנוצרית ראו ברוקנ'רול את "המוסיקה של השטן". הציבור הרחב, לעומתם, אהב את זמרי הרוק והמצליחים שבהם הפכו לעשירים ומצליחים מאד.
הנה תקציר היסטורי של מוסיקת הרוק:
https://youtu.be/fXyRxZTuOYU
סגנונות הרוק לאורך השנים:
https://youtu.be/Mvy7b698YPw
10 להקות הרוק הגדולות ביותר:
https://youtu.be/v3BCYSTsyTg
מונטאז' ארוך, מקורי ומרתק של תולדות הרוק:
https://youtu.be/_zflDkNJ99o
והאבולוציה של הרוק:
https://youtu.be/QkQ7q4yEmh0
מוסיקת רוק (Rock) היא מוסיקה קצבית, לעיתים קרובות רועשת, שיש בה שימוש בגיטרות חשמליות ובתופים. זמרי רוק שרים בקול מחוספס ולא עדין ובדרך כלל לבושים ומופיעים בצורה פשוטה וללא ניסיון למצוא חן.
כחלק מתדמית צעירה ולא ממוסדת, רבים מהם נהגו בצורה לועגת וחסרת אחריות. ואכן, המוסיקה הזו ואוהבי הרוק בכלל נחשבו תמיד מורדים ולא הולכים בזרם,
הדתות השונות ובמיוחד הכנסייה הנוצרית ראו ברוקנ'רול את "המוסיקה של השטן". הציבור הרחב, לעומתם, אהב את זמרי הרוק והמצליחים שבהם הפכו לעשירים ומצליחים מאד.
הנה תקציר היסטורי של מוסיקת הרוק:
https://youtu.be/fXyRxZTuOYU
סגנונות הרוק לאורך השנים:
https://youtu.be/Mvy7b698YPw
10 להקות הרוק הגדולות ביותר:
https://youtu.be/v3BCYSTsyTg
מונטאז' ארוך, מקורי ומרתק של תולדות הרוק:
https://youtu.be/_zflDkNJ99o
והאבולוציה של הרוק:
https://youtu.be/QkQ7q4yEmh0
מהי מוסיקת הרמבטיקו של יוון?
לכל עם יש את הבלוז שלו. אצל היוונים הבלוז הזה עני כמו אצל כולם, אבל הוא מקושט במזרחיות, כאב והמון אוזו, האלכוהול שלהם. קוראים לו רֶבֶּֿטִיקוֹ (Rebetiko), לפעמים גם רמבטיקו וברבים: רֶבֶּֿטִיקָה.
הרבטיקו הוא טרגדיה שיש לה צלילים ונשמה, או מוסיקה שלא החליטה מהי בדיוק.
מדובר במוסיקה שנולדה בקו התפר של היוונים, תושבי אסיה הקטנה שבתורכיה, שהוכרחו לעבור ליוון, בטרנספר המפורסם בין יוון וטורקיה.
זה היה הטרנספר הידוע בעידן המודרני. תורכיה ויוון, שתי יריבות קשות, סיכמו ביניהן בשנות ה-20 של המאה הקודמת, אחרי התבוסה היוונית האיומה, על חילופי אוכלוסייה. החלפת האזרחים הבטיחה לבטל אחת ולתמיד את תופעת המתנחלים שיושבים בשתיהן, יוונים השוכנים בתורכיה ותורכים שמתגוררים ביוון. המנהיגים ראו בזה פתרון מצוין, אבל מישהו שכח שמדובר בבני אדם.
בכך הפכו בבת אחת אלפי יוונים שחיו חיים טובים בתורכיה למהגרים עניים ביוון. זו הייתה לכאורה מולדתם אבל חלקם הגדול חש בה זר ומוזר. מנהגים, אופי ואפילו מראה, הכל הבחין ביניהם לבין היוונים, אבל במיוחד פגעה בהם ההתנשאות הזו, שהציבה אותם למטה. מאד נמוך למטה.
המוזרה ביותר הייתה המוסיקה שתצמח להם, מוסיקה נחותה שצמחה בטברנות האפלוליות בשכונות העוני של המהגרים שהם היו. מפיראוס ועד סלוניקי, הרבטיקו הייתה מוסיקת הגולים שלא מוצאים את מקומם, מתפרנסים בקושי, מכורים לטיפה מרה ולסמים ומבכים את גורלם בגעגוע לעבר שכבר נגמר ולא ישוב.
הלחנים של מוסיקת הרבטיקו היו גם הם מפוצלים ולא דומים לשום דבר. עם כינור ובגלמה, עוד וקאנון, ביחד עם בוזוקי וגיטרה, הם חיברו מוסיקה תורכית וערבית עם יווניות והיו מחוברים לטקסטים עמוסי כאב, עוני וייאוש. רק בשנות ה-70, עשרות שנים אחר-כך, יגלו היוונים את הקסם של השירים של אנשים שמצאו את עצמם פעם באמצע החיים, נאבקו על זכותם להיחשב ליוונים אמיתיים ולשמור על משהו מתרבותם הישנה. אז היא תהפוך לאגדה וללהיט ענקי ביוון וברחבי העולם.
אבל מי האמין אז, בשנות העשרים, במאורות רוויות האלכוהול והחשיש שבהן שרו אמני הרבטיקו, לא מעט מהם יהודים מוכשרים, שיום יבוא והם יהיו לכוכבים. מי חשב ששמות כמו צ'צ'ניס, ריטה אבדזי, מרקוס ומוואקאריס, סטלה חסקיל, והכוכבת הגדולה רוזה אשכנזי, האחרונות יהודיות, יעוררו גל הערצה שכזה. הרי כולם היו אז אנשי שוליים שהמוסיקה הייתה בשבילם פרנסה והצלה והם שרו ל"מאנגס", אנשי שכונות שנעו בין הפשע לאבטלה ועבודות קשות-יום והחוק כל הזמן חיפש.
כמו הבלוז האמריקאי שהיה לג'אז המצליח, כך הרבטיקו הפך למוסיקה שכל יווני עתה מחבק בחום ומאמין שהיא השורשים המוסיקליים שלו ושל יוון. הו, איך שתקליט רבטיקו מסתובב...
הנה שיר רבטיקו אמיתי:
https://youtu.be/YHjLgGJYDa8
מאורות הרבטיקו כפי ששוחזרו בסרט הקולנוע "רבטיקו" מ-1983:
http://youtu.be/FpYyaipU2qg?t=11s
שיר רבטיקו עם תרגום לעברית של המילים המספרות על החיכוך עם החוק:
http://youtu.be/cDdvqkx7GOM
רוזה אשכנזי, הדיווה הגדולה והיהודיה של עולם הרבטיקו:
https://youtu.be/QDzXPLX8JdQ
היו שם שירים שהיו פשוטים להפליא ובני חלק אחד בלבד:
https://youtu.be/K37zwunBFhk
עוד מהסרט המופלא ההוא:
http://youtu.be/aXJQmTSptCc
חאריס אלקסיו ממשיכת הרבטיקו:
https://youtu.be/VQ_T4WDDghU
וסרטון תיעודי מתורגם לאנגלית על מוסיקת הרבטיקו:
https://youtu.be/YHewYT_hfXg?long=yes
לכל עם יש את הבלוז שלו. אצל היוונים הבלוז הזה עני כמו אצל כולם, אבל הוא מקושט במזרחיות, כאב והמון אוזו, האלכוהול שלהם. קוראים לו רֶבֶּֿטִיקוֹ (Rebetiko), לפעמים גם רמבטיקו וברבים: רֶבֶּֿטִיקָה.
הרבטיקו הוא טרגדיה שיש לה צלילים ונשמה, או מוסיקה שלא החליטה מהי בדיוק.
מדובר במוסיקה שנולדה בקו התפר של היוונים, תושבי אסיה הקטנה שבתורכיה, שהוכרחו לעבור ליוון, בטרנספר המפורסם בין יוון וטורקיה.
זה היה הטרנספר הידוע בעידן המודרני. תורכיה ויוון, שתי יריבות קשות, סיכמו ביניהן בשנות ה-20 של המאה הקודמת, אחרי התבוסה היוונית האיומה, על חילופי אוכלוסייה. החלפת האזרחים הבטיחה לבטל אחת ולתמיד את תופעת המתנחלים שיושבים בשתיהן, יוונים השוכנים בתורכיה ותורכים שמתגוררים ביוון. המנהיגים ראו בזה פתרון מצוין, אבל מישהו שכח שמדובר בבני אדם.
בכך הפכו בבת אחת אלפי יוונים שחיו חיים טובים בתורכיה למהגרים עניים ביוון. זו הייתה לכאורה מולדתם אבל חלקם הגדול חש בה זר ומוזר. מנהגים, אופי ואפילו מראה, הכל הבחין ביניהם לבין היוונים, אבל במיוחד פגעה בהם ההתנשאות הזו, שהציבה אותם למטה. מאד נמוך למטה.
המוזרה ביותר הייתה המוסיקה שתצמח להם, מוסיקה נחותה שצמחה בטברנות האפלוליות בשכונות העוני של המהגרים שהם היו. מפיראוס ועד סלוניקי, הרבטיקו הייתה מוסיקת הגולים שלא מוצאים את מקומם, מתפרנסים בקושי, מכורים לטיפה מרה ולסמים ומבכים את גורלם בגעגוע לעבר שכבר נגמר ולא ישוב.
הלחנים של מוסיקת הרבטיקו היו גם הם מפוצלים ולא דומים לשום דבר. עם כינור ובגלמה, עוד וקאנון, ביחד עם בוזוקי וגיטרה, הם חיברו מוסיקה תורכית וערבית עם יווניות והיו מחוברים לטקסטים עמוסי כאב, עוני וייאוש. רק בשנות ה-70, עשרות שנים אחר-כך, יגלו היוונים את הקסם של השירים של אנשים שמצאו את עצמם פעם באמצע החיים, נאבקו על זכותם להיחשב ליוונים אמיתיים ולשמור על משהו מתרבותם הישנה. אז היא תהפוך לאגדה וללהיט ענקי ביוון וברחבי העולם.
אבל מי האמין אז, בשנות העשרים, במאורות רוויות האלכוהול והחשיש שבהן שרו אמני הרבטיקו, לא מעט מהם יהודים מוכשרים, שיום יבוא והם יהיו לכוכבים. מי חשב ששמות כמו צ'צ'ניס, ריטה אבדזי, מרקוס ומוואקאריס, סטלה חסקיל, והכוכבת הגדולה רוזה אשכנזי, האחרונות יהודיות, יעוררו גל הערצה שכזה. הרי כולם היו אז אנשי שוליים שהמוסיקה הייתה בשבילם פרנסה והצלה והם שרו ל"מאנגס", אנשי שכונות שנעו בין הפשע לאבטלה ועבודות קשות-יום והחוק כל הזמן חיפש.
כמו הבלוז האמריקאי שהיה לג'אז המצליח, כך הרבטיקו הפך למוסיקה שכל יווני עתה מחבק בחום ומאמין שהיא השורשים המוסיקליים שלו ושל יוון. הו, איך שתקליט רבטיקו מסתובב...
הנה שיר רבטיקו אמיתי:
https://youtu.be/YHjLgGJYDa8
מאורות הרבטיקו כפי ששוחזרו בסרט הקולנוע "רבטיקו" מ-1983:
http://youtu.be/FpYyaipU2qg?t=11s
שיר רבטיקו עם תרגום לעברית של המילים המספרות על החיכוך עם החוק:
http://youtu.be/cDdvqkx7GOM
רוזה אשכנזי, הדיווה הגדולה והיהודיה של עולם הרבטיקו:
https://youtu.be/QDzXPLX8JdQ
היו שם שירים שהיו פשוטים להפליא ובני חלק אחד בלבד:
https://youtu.be/K37zwunBFhk
עוד מהסרט המופלא ההוא:
http://youtu.be/aXJQmTSptCc
חאריס אלקסיו ממשיכת הרבטיקו:
https://youtu.be/VQ_T4WDDghU
וסרטון תיעודי מתורגם לאנגלית על מוסיקת הרבטיקו:
https://youtu.be/YHewYT_hfXg?long=yes
מהו סגנון הדיקסילנד בג'אז ואיך נגנו תזמורות הדיקסילנד?
דיקסילנד (Dixieland) הוא אחד הסגנונות הראשונים בג'אז. בתור ז'אנר שנולד מתזמורות הצעידה של דרום ארצות הברית, זה סגנון שהמקצב שלו הוא של מארש.
המאפיין הבולט של הדיקסילנד הוא אלתור של כמה כלי נגינה ביחד, כלומר כמה נגנים המאלתרים בו זמנית וכמו משוחחים ביניהם.
הכלים השונים המאלתרים בו זמנית יוצרים מוסיקה רב-קולית, פוליפונית וייחודית במוסיקה של המאה ה-20.
מקורו של הדיקסילנד בעיר האמריקאית ניו אורלינס. בעיר זו נפגשו התרבויות האפריקאית והאירופאית, זו של העבדים מאפריקה, על המוסיקה והקצב שלה, לבין הכלים של התרבות המערבית.
המפגש המוסיקלי הזה בתחילת המאה ה-20, של קצב אפריקאי וכלים מערביים, הוליד את הדיקסילנד. הוא נקרא אז לעיתים "הג'אז של ניו אורלינס" והיה הסגנון הראשון בג'אז שהוקלט על גבי תקליטים.
השיר הכי מוכר בסגנון הדיקסילנד הוא "כשהמלאכים צועדים בסך" ("When the Saints Go Marching In") שהתפרסם בביצועו של גדול מוסיקאי הג'אז ומי שהעביר אותו מסגנון מגזרי של שחורים למוסיקה פופולרית כל אמריקאית, החצוצרן וזמר הג'אז לואי ארמסטרונג.
תזמורות דיקסילנד מסורתיות התחלקו לשתי קבוצות נגנים. הראשונה היא יחידת הקצב, שכללה תופים, באס (קונטרבס או טובה) וכלי הרמוני (פסנתר או בנג'ו). השנייה היא מחלקת הנשיפה שכללה חצוצרות שניגנו את המנגינה, טרומבונים שניגנו קונטרפונקט וקלרינט (או סקסופון) שקישט את המנגינה.
באילתור בו-זמני של החצוצרה, הקלרינט והטרומבון הייתה נוצרת הפוליפוניה המופלאה של הדיקסילנד.
מקור השם דיקסילנד מהכינוי "דיקסי" שהוצמד לאזור הדרום-מזרחי של ארצות הברית עוד בתקופת מלחמת האזרחים.
הנה הרכב בסגנון הדיקסילנד על הדשא:
https://youtu.be/NpSR0oI5zy8
דיקסילנד אותנטי מפעם בשם "Lasses Candy":
https://youtu.be/n2Wa_gsUM6Q?t=5s
לואי ארמסטרונג מנגן עם להקתו את "כשהמלאכים צועדים בסך" בסגנון דיקסילנד:
https://youtu.be/wyLjbMBpGDA?t=9s
הרכב של מוסיקת דיקסילנד מאירופה:
https://youtu.be/pnPVExzm0DY
הרכב רחוב שמנגן דיקסילנד:
https://youtu.be/bvXQ6MBh_2s?t=4s
ובניו-אורלינס גם לווייה יכולה לכלול תזמורת דיקסילנד:
https://youtu.be/yt_pOf1QHDY
דיקסילנד (Dixieland) הוא אחד הסגנונות הראשונים בג'אז. בתור ז'אנר שנולד מתזמורות הצעידה של דרום ארצות הברית, זה סגנון שהמקצב שלו הוא של מארש.
המאפיין הבולט של הדיקסילנד הוא אלתור של כמה כלי נגינה ביחד, כלומר כמה נגנים המאלתרים בו זמנית וכמו משוחחים ביניהם.
הכלים השונים המאלתרים בו זמנית יוצרים מוסיקה רב-קולית, פוליפונית וייחודית במוסיקה של המאה ה-20.
מקורו של הדיקסילנד בעיר האמריקאית ניו אורלינס. בעיר זו נפגשו התרבויות האפריקאית והאירופאית, זו של העבדים מאפריקה, על המוסיקה והקצב שלה, לבין הכלים של התרבות המערבית.
המפגש המוסיקלי הזה בתחילת המאה ה-20, של קצב אפריקאי וכלים מערביים, הוליד את הדיקסילנד. הוא נקרא אז לעיתים "הג'אז של ניו אורלינס" והיה הסגנון הראשון בג'אז שהוקלט על גבי תקליטים.
השיר הכי מוכר בסגנון הדיקסילנד הוא "כשהמלאכים צועדים בסך" ("When the Saints Go Marching In") שהתפרסם בביצועו של גדול מוסיקאי הג'אז ומי שהעביר אותו מסגנון מגזרי של שחורים למוסיקה פופולרית כל אמריקאית, החצוצרן וזמר הג'אז לואי ארמסטרונג.
תזמורות דיקסילנד מסורתיות התחלקו לשתי קבוצות נגנים. הראשונה היא יחידת הקצב, שכללה תופים, באס (קונטרבס או טובה) וכלי הרמוני (פסנתר או בנג'ו). השנייה היא מחלקת הנשיפה שכללה חצוצרות שניגנו את המנגינה, טרומבונים שניגנו קונטרפונקט וקלרינט (או סקסופון) שקישט את המנגינה.
באילתור בו-זמני של החצוצרה, הקלרינט והטרומבון הייתה נוצרת הפוליפוניה המופלאה של הדיקסילנד.
מקור השם דיקסילנד מהכינוי "דיקסי" שהוצמד לאזור הדרום-מזרחי של ארצות הברית עוד בתקופת מלחמת האזרחים.
הנה הרכב בסגנון הדיקסילנד על הדשא:
https://youtu.be/NpSR0oI5zy8
דיקסילנד אותנטי מפעם בשם "Lasses Candy":
https://youtu.be/n2Wa_gsUM6Q?t=5s
לואי ארמסטרונג מנגן עם להקתו את "כשהמלאכים צועדים בסך" בסגנון דיקסילנד:
https://youtu.be/wyLjbMBpGDA?t=9s
הרכב של מוסיקת דיקסילנד מאירופה:
https://youtu.be/pnPVExzm0DY
הרכב רחוב שמנגן דיקסילנד:
https://youtu.be/bvXQ6MBh_2s?t=4s
ובניו-אורלינס גם לווייה יכולה לכלול תזמורת דיקסילנד:
https://youtu.be/yt_pOf1QHDY
מהי מוסיקת טראנס?
במוסיקה האלקטרונית יש ז'אנר אחד שהסתבך. סמים, משטרה ומעצרים לא זרים לסגנון הזה, שכבר משמו, טראנס, ניתן להבין שהוא מהפנט אנשים ומכניס אותם למצב תודעתי שונה. הוא נתפס כאנטי-ממסדי, מרדן ושובר גבולות. צעירים אהבו אותו, אך ההורים שלהם פחות. הוא כיכב במסיבות "רייב", אותן מסיבות טבע שבהן רקדו, לעתים מעל 10 שעות ברציפות ואף ימים שלמים, באווירה של חופש, מוסיקה, טבע, אווירה ואוויר צח. עד כדי כך זוהה הטראנס עם המסיבות הללו שהן כונו לא פעם "מסיבות טראנס".
טראנס (Trance) הוא סגנון במוסיקה האלקטרונית, שהתפתח באנגליה ובמערב אירופה במהלך שנות ה-90 והתפשט ברחבי העולם. זהו זרם במוזיקת הדאנס האלקטרונית שמתאפיין בקצב מהיר של 125-150 פעימות לדקה, עם הרבה לופים (חזרה על משפט מוסיקלי שוב ושוב) מהפנטים ומשפטי סינטסייזר מלודיים שיוצרים מתח הולך וגובר ושוברים אותו בשיא.
הטראנס קיבל את שמו מהחזרה המרובה במוסיקה, שמשפיעה באופן היפנוטי ומכניסה למצב המזכיר טראנס. השימוש הרב בצלילים אלקטרוניים שמופקים מסינטסייזרים, סמפלרים ומכונות תופים מעניק לו צליל שמוגדר על ידי רבים כפסיכדלי, שמיימי, חייזרי ומכניס את השומעים והרוקדים למצב זה. במקור הטראנס לא הכיל שירה אנושית ורק כשהתפתח הז'אנר התפתח, החלו המוסיקאים להוסיף פה ושם גם שירה.
הנה מוסיקת טראנס:
http://youtu.be/at50X0bIbBw
הצמד הישראלי אסטרל פורג'קשן מככב בסצנה כבר הרבה שנים:
https://youtu.be/RFjCoIN0j6A
סקאזי, עוד יוצר ודי ג'יי ישראלי שהוא מהמובילים במסיבות המוניות בעולם:
http://youtu.be/PIL2ttBqTsM
Infected Mushroom, גם הם צמד ישראלי מצליח, בטראנס הפסיכדלי:
https://youtu.be/FxiXYxOvQMw
ומסיבת טראנס:
http://youtu.be/l6Wj1RyELQA
במוסיקה האלקטרונית יש ז'אנר אחד שהסתבך. סמים, משטרה ומעצרים לא זרים לסגנון הזה, שכבר משמו, טראנס, ניתן להבין שהוא מהפנט אנשים ומכניס אותם למצב תודעתי שונה. הוא נתפס כאנטי-ממסדי, מרדן ושובר גבולות. צעירים אהבו אותו, אך ההורים שלהם פחות. הוא כיכב במסיבות "רייב", אותן מסיבות טבע שבהן רקדו, לעתים מעל 10 שעות ברציפות ואף ימים שלמים, באווירה של חופש, מוסיקה, טבע, אווירה ואוויר צח. עד כדי כך זוהה הטראנס עם המסיבות הללו שהן כונו לא פעם "מסיבות טראנס".
טראנס (Trance) הוא סגנון במוסיקה האלקטרונית, שהתפתח באנגליה ובמערב אירופה במהלך שנות ה-90 והתפשט ברחבי העולם. זהו זרם במוזיקת הדאנס האלקטרונית שמתאפיין בקצב מהיר של 125-150 פעימות לדקה, עם הרבה לופים (חזרה על משפט מוסיקלי שוב ושוב) מהפנטים ומשפטי סינטסייזר מלודיים שיוצרים מתח הולך וגובר ושוברים אותו בשיא.
הטראנס קיבל את שמו מהחזרה המרובה במוסיקה, שמשפיעה באופן היפנוטי ומכניסה למצב המזכיר טראנס. השימוש הרב בצלילים אלקטרוניים שמופקים מסינטסייזרים, סמפלרים ומכונות תופים מעניק לו צליל שמוגדר על ידי רבים כפסיכדלי, שמיימי, חייזרי ומכניס את השומעים והרוקדים למצב זה. במקור הטראנס לא הכיל שירה אנושית ורק כשהתפתח הז'אנר התפתח, החלו המוסיקאים להוסיף פה ושם גם שירה.
הנה מוסיקת טראנס:
http://youtu.be/at50X0bIbBw
הצמד הישראלי אסטרל פורג'קשן מככב בסצנה כבר הרבה שנים:
https://youtu.be/RFjCoIN0j6A
סקאזי, עוד יוצר ודי ג'יי ישראלי שהוא מהמובילים במסיבות המוניות בעולם:
http://youtu.be/PIL2ttBqTsM
Infected Mushroom, גם הם צמד ישראלי מצליח, בטראנס הפסיכדלי:
https://youtu.be/FxiXYxOvQMw
ומסיבת טראנס:
http://youtu.be/l6Wj1RyELQA
מהו סגנון הביבופ בג'אז?
זה קרה במועדון מינטונ'ז שבמנהטן, בתחילת שנות ה-40. כאן נפגשו מספר נגני ג'אז מצוינים, כמו הסקסופוניסט צ'ארלי פארקר והחצוצרן דיזי גילספי, שביחד עם אמנים כמו ארט טייטום, תלוניוס מונק וצ'ארלי כריסטיאן, עמדו ליצור סגנון ג'אז חדש.
זה היה סגנון ה"בִּיבּוֹפּ" (BeBop), ז'אנר חדשני, מסעיר והרפתקני, משהו אחר מכל מה שחובבי הג'אז הכירו עד אז.
איש מהם לא חשב אז שזו תהיה תחילת המהפכה שתשנה את עולם הג'אז לחלוטין. שבמקום הג'אז ה"מסורתי", שעסק עד אז ב"לבדר" את הקהל, עתיד הבי בופ להפוך לז'אנר מרכזי בג'אז ולקחת את הג'אז לעולם של אמנות ויצירה.
הביבופ התבסס על הרכבים הקטנים שכונו "קומבו" וכללו מ-2 ועד 5 נגנים, בדגש על ארבעה. הוא הציג שפה מלודית והרמונית חדשה בג'אז.
אמנם מייסדיו המשיכו לאלתר על אותם סטנדרטים, שירי הג'אז והקטעים שכל ג'אזיסט מנגן ושהם עצמם ניגנו בתזמורות הביג-בנד שבהן היו חברים, אבל הם הירבו לכתוב גם קטעים מקוריים ואילתרו בצורה חופשית, מהירה ומתקדמת הרבה יותר מקודמיהם.
האילתור התבסס בביבופ על ההרמוניות ולא על המנגינה כבעבר. בביבופ נולדו אקורדים עשירים מאי-פעם, עם דרגות זרות לסולם, פיתוחים של הדרגות הבסיסיות (שנייה ורביעית) והרכבי אקורדים חדשים, כמו 9, 11 ו-13.
גם באילתורים וגם במנגינות שחיברו, פרצו אמני הביבופ את הסולמות לטובת הרבה צלילים זרים לסולם, עם מוסיקה מופשטת יותר, כרומטית ומפותלת מאד. המקצבים אופיינו בסווינג מהיר, כשתוף הבאס מנגן בסינקופות ופחות "מסודר" מתוף הבאס של הסווינג והביג בנד. המתופף גם מרבה להקיש בתוף הסנייר בחופשיות. חוץ מהתופים והבאס, שנשארו יחידים ב"החזקת הקצב", מלווים הכלים האחרים את הסולן בהדגשות ותגובות חופשיות וסינקופטיות ביותר.
סגנון "הביבופ" היה גם מוסיקלי וגם חברתי. שכן הייתה בו גם התרסה וגאווה. נוצרה שם מעין תת-תרבות שחורה, כשבצד המוסיקה החדשה של פארקר, גילספי וחבריהם, הם החלו גם לבדל את עצמם מבחינה חברתית מהנגנים הלבנים ומסגנון הנגינה שלהם. היה להם סגנון חברתי חדש, עם לבוש אופייני שכלל כובעי ברט, משקפי קרן וסלנג מיוחד. אפילו שמות היצירות שלהם נשמעו שונים מהרגיל.
מלכתחילה נתקל סגנון הביבופ בהתנגדות רבה. רבים ראו בו איום על הסדר שנוצר בג'אז, שכן בביבופ ניגנו והופיעו השחורים על הבמות ובהרכבים, ממש כמו הלבנים. זאת בניגוד לעשורים הקודמים שבהם הם הופלו לרעה לעומת נגני הג'אז הלבנים. אבל בהדרגה הלכה ההתנגדות וירדה. עד תחילת שנות ה-50, היה הביבופ לסגנון מצליח ואהוד על המוסיקאים. בהדרגה הפך מה שנולד כתנועת ג'אז מחתרתית בניו-יורק, לסגנון הג'אז המועדף על מרבית אמני הג'אז הצעירים. הוא הפך את הג'אז מעולם של בידור להמונים ומוסיקה לריקודים, לאמנות של ממש. בעשורים הבאים עתיד הביבופ להפוך לבסיס שממנו יצמחו מרבית סגנונות הג'אז המודרני.
כיום נחשב הביבופ ל"מיינסטרים" של הג'אז, הסגנון שאותו מנגנים רוב נגני הג'אז. הוא גם היווה השראה לתרבות נגד נוספת, כשגיבורי הביבופ, דוגמת צ'ארלי פרקר, מיילס דיוויס ותלוניוס מונק, הפכו בעשורים הבאים לגיבוריהם של משוררי הביט והשפיעו בכך על ה"ביטניקים" של דור הביט.
כך שינה הביבופ את הג'אז והפך אותו מורכב ואינטלקטואלי מבעבר (עברית):
https://youtu.be/Os9XkxybCrs
הנה הביבופ:
https://youtu.be/NlfLBdKtemY?t=16s
אבות הביבופ, הסקסופוניסט צ'ארלי פארקר והחצוצרן האגדי דיזי גילספי:
https://youtu.be/4PiKHAEcEvM
צ'ארלי פארקר בסקסופון אלט עם אורניתולוג'י:
https://youtu.be/H00oDcOs4kM?t=6s
דיזי גילספי מספר על הולדת הביבופ:
https://youtu.be/30LDSn5uioA
ורשימה של כמה קטעים מומלצים להאזנה מהטובים של זרם הביבופ:
https://youtu.be/DPRoGqITZZw?t=3s
זה קרה במועדון מינטונ'ז שבמנהטן, בתחילת שנות ה-40. כאן נפגשו מספר נגני ג'אז מצוינים, כמו הסקסופוניסט צ'ארלי פארקר והחצוצרן דיזי גילספי, שביחד עם אמנים כמו ארט טייטום, תלוניוס מונק וצ'ארלי כריסטיאן, עמדו ליצור סגנון ג'אז חדש.
זה היה סגנון ה"בִּיבּוֹפּ" (BeBop), ז'אנר חדשני, מסעיר והרפתקני, משהו אחר מכל מה שחובבי הג'אז הכירו עד אז.
איש מהם לא חשב אז שזו תהיה תחילת המהפכה שתשנה את עולם הג'אז לחלוטין. שבמקום הג'אז ה"מסורתי", שעסק עד אז ב"לבדר" את הקהל, עתיד הבי בופ להפוך לז'אנר מרכזי בג'אז ולקחת את הג'אז לעולם של אמנות ויצירה.
הביבופ התבסס על הרכבים הקטנים שכונו "קומבו" וכללו מ-2 ועד 5 נגנים, בדגש על ארבעה. הוא הציג שפה מלודית והרמונית חדשה בג'אז.
אמנם מייסדיו המשיכו לאלתר על אותם סטנדרטים, שירי הג'אז והקטעים שכל ג'אזיסט מנגן ושהם עצמם ניגנו בתזמורות הביג-בנד שבהן היו חברים, אבל הם הירבו לכתוב גם קטעים מקוריים ואילתרו בצורה חופשית, מהירה ומתקדמת הרבה יותר מקודמיהם.
האילתור התבסס בביבופ על ההרמוניות ולא על המנגינה כבעבר. בביבופ נולדו אקורדים עשירים מאי-פעם, עם דרגות זרות לסולם, פיתוחים של הדרגות הבסיסיות (שנייה ורביעית) והרכבי אקורדים חדשים, כמו 9, 11 ו-13.
גם באילתורים וגם במנגינות שחיברו, פרצו אמני הביבופ את הסולמות לטובת הרבה צלילים זרים לסולם, עם מוסיקה מופשטת יותר, כרומטית ומפותלת מאד. המקצבים אופיינו בסווינג מהיר, כשתוף הבאס מנגן בסינקופות ופחות "מסודר" מתוף הבאס של הסווינג והביג בנד. המתופף גם מרבה להקיש בתוף הסנייר בחופשיות. חוץ מהתופים והבאס, שנשארו יחידים ב"החזקת הקצב", מלווים הכלים האחרים את הסולן בהדגשות ותגובות חופשיות וסינקופטיות ביותר.
סגנון "הביבופ" היה גם מוסיקלי וגם חברתי. שכן הייתה בו גם התרסה וגאווה. נוצרה שם מעין תת-תרבות שחורה, כשבצד המוסיקה החדשה של פארקר, גילספי וחבריהם, הם החלו גם לבדל את עצמם מבחינה חברתית מהנגנים הלבנים ומסגנון הנגינה שלהם. היה להם סגנון חברתי חדש, עם לבוש אופייני שכלל כובעי ברט, משקפי קרן וסלנג מיוחד. אפילו שמות היצירות שלהם נשמעו שונים מהרגיל.
מלכתחילה נתקל סגנון הביבופ בהתנגדות רבה. רבים ראו בו איום על הסדר שנוצר בג'אז, שכן בביבופ ניגנו והופיעו השחורים על הבמות ובהרכבים, ממש כמו הלבנים. זאת בניגוד לעשורים הקודמים שבהם הם הופלו לרעה לעומת נגני הג'אז הלבנים. אבל בהדרגה הלכה ההתנגדות וירדה. עד תחילת שנות ה-50, היה הביבופ לסגנון מצליח ואהוד על המוסיקאים. בהדרגה הפך מה שנולד כתנועת ג'אז מחתרתית בניו-יורק, לסגנון הג'אז המועדף על מרבית אמני הג'אז הצעירים. הוא הפך את הג'אז מעולם של בידור להמונים ומוסיקה לריקודים, לאמנות של ממש. בעשורים הבאים עתיד הביבופ להפוך לבסיס שממנו יצמחו מרבית סגנונות הג'אז המודרני.
כיום נחשב הביבופ ל"מיינסטרים" של הג'אז, הסגנון שאותו מנגנים רוב נגני הג'אז. הוא גם היווה השראה לתרבות נגד נוספת, כשגיבורי הביבופ, דוגמת צ'ארלי פרקר, מיילס דיוויס ותלוניוס מונק, הפכו בעשורים הבאים לגיבוריהם של משוררי הביט והשפיעו בכך על ה"ביטניקים" של דור הביט.
כך שינה הביבופ את הג'אז והפך אותו מורכב ואינטלקטואלי מבעבר (עברית):
https://youtu.be/Os9XkxybCrs
הנה הביבופ:
https://youtu.be/NlfLBdKtemY?t=16s
אבות הביבופ, הסקסופוניסט צ'ארלי פארקר והחצוצרן האגדי דיזי גילספי:
https://youtu.be/4PiKHAEcEvM
צ'ארלי פארקר בסקסופון אלט עם אורניתולוג'י:
https://youtu.be/H00oDcOs4kM?t=6s
דיזי גילספי מספר על הולדת הביבופ:
https://youtu.be/30LDSn5uioA
ורשימה של כמה קטעים מומלצים להאזנה מהטובים של זרם הביבופ:
https://youtu.be/DPRoGqITZZw?t=3s
מהי מוסיקת הפלמנקו?
פְלַמֶנְקוֹ (Flamenco) הוא סגנון מוסיקלי ספרדי-צועני, שבמרכזו גיטרה בדרך כלל, ביחד עם שירה וריקוד.
הסגנון, המתאפיין במחיאות-כף וברקיעות רגליים, התפתח והפך לסמל ספרדי אהוב ומוכר בעולם כולו. רקדני הפלמנקו שואבים השראה ומתאימים את עצמם אל הגיטריסט וה-Cantador, זמר או זמרת הפלמנקו.
סגנונות שונים יש לפלמנקו, כשכמעט כל סגנון מקושר לאחד האזורים בחבל אנדלוסיה שבדרום ספרד, האזור בו הפלמנקו התפתח. כך לדוגמה ה"אלגרייס" מאזור קדיס, או ה"בולריאס" שבא מאזור חרס-דה-לה-פרונטרה.
מקורו ההיסטורי של השם "פלמנקו" לא ידוע. יש הקושרים את המילה ל"פלאח", איכר בערבית. חוקרים אחרים דווקא סבורים שהאנרגיות והרגש שמבוטאים בריקוד שבו קושרים אותו למילה הלטינית "פלמה", שפירושה אש, או להבה.
#תולדות הפלמנקו
מקור הפלמנקו בשירת הרועים מהרי אנדלוסיה. לצד ה"פאלמאס", מחיאות הכפיים הקצובות ולצד רקיעות הרגליים האנרגטיות, החל עם הזמן ללוות את השירה הזו כלי הנגינה הפופולרי של אותם ימים - הגיטרה.
מקור הפְלַמֶנְקוֹ בחבל אנדלוסיה שבדרום ספרד, בו המוסיקה הושפעה ושאבה מהתרבויות המוסיקליות של צוענים נודדים, של מתיישבים יהודים ספרדים, סוחרים מרחבי אגן הים התיכון, ואפילו מהערבים והבֶּרְבֵּרִים של צפון אפריקה, הידועים בשם "מוּרים" ושלטו פעם בדרום ספרד.
בתחילת המאה ה-19, הפלמנקו בוצע בעיקר על ידי צוענים עניים. עם הזמן החלו יותר ויותר מוסיקאים לא-צוענים לבצע את המוסיקה הזו לפרנסתם.
במהלך המאה ה-19 הפך הפלמנקו לאמנות מוכרת ופופולרית בספרד. הנגינה והשירה הצטרף ריקוד הפלמנקו ונוצר השילוש המפורסם, עם שירה, גיטרה וריקוד (Cante, Guitarra y Baile).
בשנות השבעים של המאה ה-20, מצורף תוף הפלמנקו, הנקרא "קחון".
התפתחות ז'אנר מוזיקת העולם הביאה ברבע האחרון של המאה ה-20 להיווצרות הפלמנקו המודרני. זה היה כשהגיטריסט המוביל בפלמנקו פאקו דה לוסיה וחבריו הכניסו לסגנון כלים מוזיקליים מודרניים, כולל הבאס החשמלי, גיטרה חשמלית, חליל צד ואפילו סקסופון.
ביחד עם השינויים הללו נכנסו לפלמנקו מרכיבים והשפעות של מוסיקת הג'אז, מה שיצר דיונים ואף מתח, בין המעוניינים לשמר את הסגנון המקורי של הפלמנקו, לבין אלה הדוגלים ב"פיוז'ן", תמהיל עם סגנונות אחרים.
#הפלמנקו כמוסיקה
כסגנון מוזיקלי, הפלמנקו הוא סגנון מורכב, בעל מעל 50 סוגי מקצב, חלק מהמקצבים הם מורכבים ביותר, ממקצבים המורכבים מ-12 פעימות ולעתים כאלה המבוססים על 6,4,2 או 5.
לכל אחד מסגנונות הפלמנקו קצב משלו והרמוניות אופייניות. הסולמות הנהוגים בהם בדרך כלל הם מז'ור, מינורי ומודוס פריגי.
בין המוסיקאים המפורסמים בעולם הפלמנקו ידועים היו במיוחד הגיטריסט פאקו דֶה לוּצ'יה, ראמון מונטויה וטומטיטו.
הנה נגני פלמנקו עם רקדנית פלמנקו:
https://youtu.be/AwcOCgBRZZ4
המקור של הפלמנקו:
https://youtu.be/dndGALvKTyk
פאקו דה לוסיה:
https://youtu.be/jxodluTaz4g
"אני אוהב אותך כרמן" - הסרט שהביא את הפלמנקו לקולנוע:
https://youtu.be/siz4Cjp6nmk
פלמנקו פוגש ג'אז:
https://youtu.be/v35YhhzCrYk
מתמודד בריאליטי מנגן פרשנות משלו:
https://youtu.be/pfAw7IwUq3E
ובאזורים המסקרנים הללו צמח הפלמנקו (מתורגם):
https://youtu.be/_J2-mTbItwM?long=yes
פְלַמֶנְקוֹ (Flamenco) הוא סגנון מוסיקלי ספרדי-צועני, שבמרכזו גיטרה בדרך כלל, ביחד עם שירה וריקוד.
הסגנון, המתאפיין במחיאות-כף וברקיעות רגליים, התפתח והפך לסמל ספרדי אהוב ומוכר בעולם כולו. רקדני הפלמנקו שואבים השראה ומתאימים את עצמם אל הגיטריסט וה-Cantador, זמר או זמרת הפלמנקו.
סגנונות שונים יש לפלמנקו, כשכמעט כל סגנון מקושר לאחד האזורים בחבל אנדלוסיה שבדרום ספרד, האזור בו הפלמנקו התפתח. כך לדוגמה ה"אלגרייס" מאזור קדיס, או ה"בולריאס" שבא מאזור חרס-דה-לה-פרונטרה.
מקורו ההיסטורי של השם "פלמנקו" לא ידוע. יש הקושרים את המילה ל"פלאח", איכר בערבית. חוקרים אחרים דווקא סבורים שהאנרגיות והרגש שמבוטאים בריקוד שבו קושרים אותו למילה הלטינית "פלמה", שפירושה אש, או להבה.
#תולדות הפלמנקו
מקור הפלמנקו בשירת הרועים מהרי אנדלוסיה. לצד ה"פאלמאס", מחיאות הכפיים הקצובות ולצד רקיעות הרגליים האנרגטיות, החל עם הזמן ללוות את השירה הזו כלי הנגינה הפופולרי של אותם ימים - הגיטרה.
מקור הפְלַמֶנְקוֹ בחבל אנדלוסיה שבדרום ספרד, בו המוסיקה הושפעה ושאבה מהתרבויות המוסיקליות של צוענים נודדים, של מתיישבים יהודים ספרדים, סוחרים מרחבי אגן הים התיכון, ואפילו מהערבים והבֶּרְבֵּרִים של צפון אפריקה, הידועים בשם "מוּרים" ושלטו פעם בדרום ספרד.
בתחילת המאה ה-19, הפלמנקו בוצע בעיקר על ידי צוענים עניים. עם הזמן החלו יותר ויותר מוסיקאים לא-צוענים לבצע את המוסיקה הזו לפרנסתם.
במהלך המאה ה-19 הפך הפלמנקו לאמנות מוכרת ופופולרית בספרד. הנגינה והשירה הצטרף ריקוד הפלמנקו ונוצר השילוש המפורסם, עם שירה, גיטרה וריקוד (Cante, Guitarra y Baile).
בשנות השבעים של המאה ה-20, מצורף תוף הפלמנקו, הנקרא "קחון".
התפתחות ז'אנר מוזיקת העולם הביאה ברבע האחרון של המאה ה-20 להיווצרות הפלמנקו המודרני. זה היה כשהגיטריסט המוביל בפלמנקו פאקו דה לוסיה וחבריו הכניסו לסגנון כלים מוזיקליים מודרניים, כולל הבאס החשמלי, גיטרה חשמלית, חליל צד ואפילו סקסופון.
ביחד עם השינויים הללו נכנסו לפלמנקו מרכיבים והשפעות של מוסיקת הג'אז, מה שיצר דיונים ואף מתח, בין המעוניינים לשמר את הסגנון המקורי של הפלמנקו, לבין אלה הדוגלים ב"פיוז'ן", תמהיל עם סגנונות אחרים.
#הפלמנקו כמוסיקה
כסגנון מוזיקלי, הפלמנקו הוא סגנון מורכב, בעל מעל 50 סוגי מקצב, חלק מהמקצבים הם מורכבים ביותר, ממקצבים המורכבים מ-12 פעימות ולעתים כאלה המבוססים על 6,4,2 או 5.
לכל אחד מסגנונות הפלמנקו קצב משלו והרמוניות אופייניות. הסולמות הנהוגים בהם בדרך כלל הם מז'ור, מינורי ומודוס פריגי.
בין המוסיקאים המפורסמים בעולם הפלמנקו ידועים היו במיוחד הגיטריסט פאקו דֶה לוּצ'יה, ראמון מונטויה וטומטיטו.
הנה נגני פלמנקו עם רקדנית פלמנקו:
https://youtu.be/AwcOCgBRZZ4
המקור של הפלמנקו:
https://youtu.be/dndGALvKTyk
פאקו דה לוסיה:
https://youtu.be/jxodluTaz4g
"אני אוהב אותך כרמן" - הסרט שהביא את הפלמנקו לקולנוע:
https://youtu.be/siz4Cjp6nmk
פלמנקו פוגש ג'אז:
https://youtu.be/v35YhhzCrYk
מתמודד בריאליטי מנגן פרשנות משלו:
https://youtu.be/pfAw7IwUq3E
ובאזורים המסקרנים הללו צמח הפלמנקו (מתורגם):
https://youtu.be/_J2-mTbItwM?long=yes
מהי מוסיקת הקאנטרי?
מוסיקת קאנטרי (Country music) היא התפתחות מסחרית של השילוב בין מוסיקת העם האמריקנית-בריטית, מוסיקת העם האמריקנית-אפריקנית וצורות של מוסיקה מסחרית שהתפתחו בארצות הברית של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. זוהי מוסיקת פולק אמריקאית, שכמו סגנון ה"בלוגראס", גם היא מתבססת על סגנונות של מוסיקה אירית, סקוטית ואנגלית, שהגיעו לאמריקה עם המהגרים משם.
למעשה מוסיקת הקאנטרי היא אחד ממספר סגנונות של מוסיקה שורשית פופולרית שצמחו בתרבות של דרום ארה"ב. המוסיקה הזו בנויה אמנם על מסורת אמריקנית דרומית מקומית אבל היא התפרסמה בכל העולם ולא פעם מייצרת כוכבי ענק, שזוכים לפרסום בעולם כולו.
בירת מוסיקת הקאונטרי היא נאשוויל שבמדינת טנסי. את העיר הזו מכנים עד היום "עיר המוסיקה של ארצות הברית" (City music USA), משום שבה נולד הסגנון, בתכנית רדיו בשנות ה-20, על ידי שדרן רדיו שהחל לשדר אותה.
האנק ויליאמס היה ראשון הכוכבים הגדולים של מוסיקת הקאנטרי המודרנית. זמר, גיטריסט ויוצר שהפך לסמל של מוסיקת הקאנטרי והיה גם לאחת ההשפעות על סגנון הרוקנ'רול. הוא פעל בעיקר בשנות ה-40 עד למותו בגיל 29, מהתקף לב פתאומי. הוא אחד הזמרים שהשפיעו בצורה הברורה ביותר על בוב דילן.
הנה סגנון מוסיקת הקאנטרי האמריקאית בעברית ובכלל:
https://youtu.be/7Ysaj8S9igE?t=1m3s
האנק ויליאמס בשיר עם שם אירוני בשבילו "לב קר קר":
https://youtu.be/Wn2e4Dhod7M
מוסיקת קאונטרי בסרטים:
https://youtu.be/BuVJEn9wk9Y
יש גם בלדות קאנטרי רומנטיות להפליא, כמו "שירה של אנני" של ג'ון דנבר:
https://youtu.be/TyJRsp5t9mA
אין מקום שהקשר למוסיקה האירית יותר בולט בו מהופעות הריקוד-שירה של הלהקות הנשיות:
https://youtu.be/IZvpHwoQfqk
מלכת הקאנטרי דולי פארטון, בלבוש של נאשוויל, שיש בו השפעה מקסיקנית:
https://youtu.be/L0eeSoU35wM
הלהיט העולמי "ריינסטון קאובוי", משהו כמו "קאובוי צעצוע":
https://youtu.be/8kAU3B9Pi_U
ילדים גדלים לסגנון הזה, כמו ריקי סקאגס, שגדל להיות מוסיקאי קאנטרי מדהים:
https://youtu.be/Oh0Py4fNRqc
ואגדת הקאנטרי כריס כריסטופרסון עם חברים:
https://youtu.be/D8NsoN4S7IE
מוסיקת קאנטרי (Country music) היא התפתחות מסחרית של השילוב בין מוסיקת העם האמריקנית-בריטית, מוסיקת העם האמריקנית-אפריקנית וצורות של מוסיקה מסחרית שהתפתחו בארצות הברית של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. זוהי מוסיקת פולק אמריקאית, שכמו סגנון ה"בלוגראס", גם היא מתבססת על סגנונות של מוסיקה אירית, סקוטית ואנגלית, שהגיעו לאמריקה עם המהגרים משם.
למעשה מוסיקת הקאנטרי היא אחד ממספר סגנונות של מוסיקה שורשית פופולרית שצמחו בתרבות של דרום ארה"ב. המוסיקה הזו בנויה אמנם על מסורת אמריקנית דרומית מקומית אבל היא התפרסמה בכל העולם ולא פעם מייצרת כוכבי ענק, שזוכים לפרסום בעולם כולו.
בירת מוסיקת הקאונטרי היא נאשוויל שבמדינת טנסי. את העיר הזו מכנים עד היום "עיר המוסיקה של ארצות הברית" (City music USA), משום שבה נולד הסגנון, בתכנית רדיו בשנות ה-20, על ידי שדרן רדיו שהחל לשדר אותה.
האנק ויליאמס היה ראשון הכוכבים הגדולים של מוסיקת הקאנטרי המודרנית. זמר, גיטריסט ויוצר שהפך לסמל של מוסיקת הקאנטרי והיה גם לאחת ההשפעות על סגנון הרוקנ'רול. הוא פעל בעיקר בשנות ה-40 עד למותו בגיל 29, מהתקף לב פתאומי. הוא אחד הזמרים שהשפיעו בצורה הברורה ביותר על בוב דילן.
הנה סגנון מוסיקת הקאנטרי האמריקאית בעברית ובכלל:
https://youtu.be/7Ysaj8S9igE?t=1m3s
האנק ויליאמס בשיר עם שם אירוני בשבילו "לב קר קר":
https://youtu.be/Wn2e4Dhod7M
מוסיקת קאונטרי בסרטים:
https://youtu.be/BuVJEn9wk9Y
יש גם בלדות קאנטרי רומנטיות להפליא, כמו "שירה של אנני" של ג'ון דנבר:
https://youtu.be/TyJRsp5t9mA
אין מקום שהקשר למוסיקה האירית יותר בולט בו מהופעות הריקוד-שירה של הלהקות הנשיות:
https://youtu.be/IZvpHwoQfqk
מלכת הקאנטרי דולי פארטון, בלבוש של נאשוויל, שיש בו השפעה מקסיקנית:
https://youtu.be/L0eeSoU35wM
הלהיט העולמי "ריינסטון קאובוי", משהו כמו "קאובוי צעצוע":
https://youtu.be/8kAU3B9Pi_U
ילדים גדלים לסגנון הזה, כמו ריקי סקאגס, שגדל להיות מוסיקאי קאנטרי מדהים:
https://youtu.be/Oh0Py4fNRqc
ואגדת הקאנטרי כריס כריסטופרסון עם חברים:
https://youtu.be/D8NsoN4S7IE
איך מוסיקת המטאל שלטה בשנות ה-80?
במוסיקת רוק בשנות ה-80 הפך סגנון המטאל רוק (Metal Rock), סוד של רוק כבד, לסגנון המוסיקלי המצליח והשולט ביותר. הוא נולד מסגנון ה"הבי מטאל" של שנות ה-60 וה-70, שהוא עצמו היה חלק מהרוק הכבד.
מוסיקת הבי מטאל (heavy metal), בעברית "מתכת כבדה" ולא פעם מטאל, הוא זרם מוסיקלי, שהתפתח בסוף שנות ה-60 באנגליה. הוא התאפיין במקצב אגרסיבי, נגינה רועשת ומהירה מאוד, נגינת גיטרה חשמלית עתירת דיסטורשן ואפקטים ובנגינת סולו גיטרות חשמליות ארוכים ווירטואוזיים.
תכני השירים בהבי מטאל הם בדרך כלל אפלים.
מקורותיו של ההבי מטאל הם מוסיקת הרוק, הבלוז והפרוגרסיב - הרוק המתקדם. הוא נולד עם להקות רוק אנגליות שהידועות בהן היו לד זפלין, דיפ פרפל ובלאק סבאת'.
בשנות ה-70 פרץ סגנון המטאל גם לארצות הברית ולגרמניה, והפך לזרם מרכזי ומצליח ברוק. סביבו התפתחה תרבות מעריצים וההצלחה הייתה אז גדולה מאד. בשנות ה-80 התרכזה הפעילות באזור שנקרא "סאנסט סטריפ". במהלך שנות התשעים נדחק המטאל לשוליים ואת מירב המקום תפסו סגנונות קיצוניים יותר מהסגנונות המקוריים, כמו בלאק מטאל ודת' מטאל.
הנה מוסיקת המטאל ששלטה ברוק של שנות השמונים:
https://youtu.be/AUrHVWa3s2Y
הגיטרה והדיסטורשן בהבי-מטאל היו מדויקים וחדים להפליא:
https://youtu.be/vY2l3KV7zsU
להקות המטאל הטובות ביותר:
https://youtu.be/shv-BIDfr98
כך נשמעים ההבדלים בין הגיטרות של המטאל לעומת הפאנק:
https://youtu.be/U3LgSMFkAi0
במוסיקת רוק בשנות ה-80 הפך סגנון המטאל רוק (Metal Rock), סוד של רוק כבד, לסגנון המוסיקלי המצליח והשולט ביותר. הוא נולד מסגנון ה"הבי מטאל" של שנות ה-60 וה-70, שהוא עצמו היה חלק מהרוק הכבד.
מוסיקת הבי מטאל (heavy metal), בעברית "מתכת כבדה" ולא פעם מטאל, הוא זרם מוסיקלי, שהתפתח בסוף שנות ה-60 באנגליה. הוא התאפיין במקצב אגרסיבי, נגינה רועשת ומהירה מאוד, נגינת גיטרה חשמלית עתירת דיסטורשן ואפקטים ובנגינת סולו גיטרות חשמליות ארוכים ווירטואוזיים.
תכני השירים בהבי מטאל הם בדרך כלל אפלים.
מקורותיו של ההבי מטאל הם מוסיקת הרוק, הבלוז והפרוגרסיב - הרוק המתקדם. הוא נולד עם להקות רוק אנגליות שהידועות בהן היו לד זפלין, דיפ פרפל ובלאק סבאת'.
בשנות ה-70 פרץ סגנון המטאל גם לארצות הברית ולגרמניה, והפך לזרם מרכזי ומצליח ברוק. סביבו התפתחה תרבות מעריצים וההצלחה הייתה אז גדולה מאד. בשנות ה-80 התרכזה הפעילות באזור שנקרא "סאנסט סטריפ". במהלך שנות התשעים נדחק המטאל לשוליים ואת מירב המקום תפסו סגנונות קיצוניים יותר מהסגנונות המקוריים, כמו בלאק מטאל ודת' מטאל.
הנה מוסיקת המטאל ששלטה ברוק של שנות השמונים:
https://youtu.be/AUrHVWa3s2Y
הגיטרה והדיסטורשן בהבי-מטאל היו מדויקים וחדים להפליא:
https://youtu.be/vY2l3KV7zsU
להקות המטאל הטובות ביותר:
https://youtu.be/shv-BIDfr98
כך נשמעים ההבדלים בין הגיטרות של המטאל לעומת הפאנק:
https://youtu.be/U3LgSMFkAi0
