שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הובס נפוליאון במפרץ אבוקיר שבמצרים?
קרב הנילוס (Battle of the Nile), או קרב מפרץ אבוקיר החל כשגילה האדמירל נלסון את צי הפלישה הצרפתי עוגן במפרץ אבוקיר שליד אלכסנדריה. זה היה לאחר מרדף וחיפוש שנמשך כחודשיים. נלסון היה נחוש לעצור בשם בריטניה, את מסע הכיבושים של נפוליאון.
האדמירל הצרפתי ברויאס ניסה לאתגר את טקטיקת המלחמה שניהל נלסון בקרב כף סנט וינסנט. הוא למד את פרטי הקרב ההוא והבין ששם ניצח נלסון על ידי הפרדת כוח האויב לקבוצות קטנות של ספינות והבסתן בזו אחר זו, מבלי להיחשף לעוצמת כוח האויב שניצב מולו.
לכן הידק ברויאס באבוקיר את טור הספינות שבפיקודו ועשה הכל בכדי למנוע את הפרדתן על ידי הבריטים. מנגד, נלסון דווקא רצה בטקטיקת ההפרדה. הוא גם תכנן להשתמש בחסות החשיכה, בכדי להביס חלק מהשייטת הצרפתית בפעולה לילית. הטעות של ברויאס הייתה שהוא העריך שהבריטים לא יסתכנו בניהול קרב לילי, באזור הלא-מוכר ובמים הרדודים. הוא הרשה לעצמו להכין את כוחותיו בנחת, מתוך הערכה שהקרב יתחיל למחרת בבוקר.
אך הערכתו של המפקד הצרפתי שנלסון יתחיל במתקפה למחרת בבוקר הסתברה כשגיאה טקטית קשה. נלסון המתוחכם גילה שמבחינת מיקומו ביחס לצרפתים הוא יוכל לנצל את כיוון הרוח, שתסייע לירי התחמושת שלו על ספינותיו עמוסות התחמושת הנפוליאוניות. לאחר שווידא את עומק הים ליד החוף, נלסון שלח את הספינה הבריטית "גוליית", להיכנס ברווח שנוצר בין הספינה הצרפתית הראשונה ובין החוף. לאחר שהגוליית תפסה את מקומה, הצטרפו אליה ספינות בריטיות נוספות ונלסון היה מוכן ל"מתקפת מספריים", משני הצדדים, על הצי הצרפתי.
כך פתח נלסון בקרב בזק לילי נועז במיוחד. בתחילה תקפו ספינותיו את ספינת הדגל הצרפתית בת 120 התותחים ומחסני הפגזים הענקיים, "האוריינט". בשעה 9 בערב, אחרי התקפה מצד 3 ספינות בריטיות, היא כבר בערה לחלוטין. שעה אחר-כך התפוצצה הספינה עמוסת התחמושת ושרידיה התעופפו באוויר למרחק של מאות מטרים.
זה היה סימן לחידוש הקרב על ידי הספינות שהתרחקו עד אז מהספינה הבוערת מחשש לפיצוץ הגדול. הקרב נמשך בהפסקות עד השעה שתיים בצהריים שלמחרת. שוב ושוב הצליחו הבריטים להטביע את ספינות הקרב הצרפתיות או לשבות אותן על הלוחמים שבהן. בסיכום הקרב הוטבעו או נשבו מרבית הספינות הצרפתיות על ידי הבריטים ורק 4 מהן הצליחו לנוס מהמפרץ.
נפל דבר. בקרב הנילוס הזה, שהתחולל ב־1 באוגוסט 1798, השמיד נלסון את הצי הצרפתי והותיר את מסע הכיבוש של נפוליאון במזרח התיכון בקשיים גדולים. אבדות הצבא הצרפתי בקרב אבוקיר היו ענקיות. חוץ מהספינות הרבות שאיבדו, בסביבות 1700 הרוגים צרפתים וכ-3000 שבויים שלהם נמנו בקרב. זאת לעומת 280 הרוגים מקרב החיילים הבריטים.
גם נפוליאון מצא את עצמו לאחר הקרב במצב קשה מאד. התבוסה הזו, שבאה על רקע הישגיו בקרבות אחרים במזרח התיכון, תקעה אותו לאחר קרב אבוקיר במצרים. המצביא הצרפתי עמד עתה בראש חיל כיבוש שנוא וזר, מנותק מצרפת וללא אפשרות לחזור אליה או לקבל ממנה אספקה. נפוליאון הלכוד במזרח התיכון ולא יכול להשיב את חייליו הביתה, גם לא הצליח ליצור קשר טוב עם האוכלוסייה המקומית. יותר ויותר הוא נדמה לדיקטטור אכזרי והשנאה אליו גברה.
לבסוף נטש נפוליאון עצמו את צבאו במצרים וחזר לפאריס. הוא נאלץ להכיר בכישלונו המוחלט של המסע הצבאי שניהל לכיבוש המזרח התיכון.
בצד השני, הוכיח נלסון בקרב אבוקיר את גדולתו כמפקד ימי, שמסוגל לנצח כל אויב ואף להשמידו. התואר "ברון הנילוס" שבו זכה בעקבות הקרב בנילוס, הפך אותו לעטור תהילה. הוא יצר במו ידיו את העליונות הימית הבריטית, שתימשך לאורך תקופת מלחמות המהפכה הצרפתית ותהפוך בעתיד את בריטניה לאימפריה הגדולה בעולם.
הנה הקרב במפרץ אבוקיר:
http://youtu.be/PzJcDmj5ghQ
החשיבות של קרב הנילוס באבוקיר:
http://youtu.be/PFyH7_khtZk
שחזור הקרב באמצעות משחק מחשב:
https://youtu.be/-9Lekli6wps
וספינתו של נלסון שהובילה אותו אל הקרבות המפורסמים שלו, כולל קרב אבוקיר:
https://youtu.be/r2JqDFaH6vo?long=yes
מי היה המצביא הימי המזהיר נלסון?
זה היה אמור להיות הקרב של חייו. הוא עומד להציל את מולדתו בריטניה, מפלישת המצביא המאיים בהיסטוריה של אירופה, לפחות מאז המונגולים והרומים, נפוליאון בונפרטה. אבל הורשיו נלסון (Horatio Nelson) מת בקרב שבו ניצח.
ואכן, מי שיהיה האדמירל הורשיו נלסון, נולד כבן של כומר אנגלי בכפר הקטן בורנהאם שבסמוך לנורפולק. הוא היה הילד האמצעי מבין 12 ילדיהם של כומר הכפר ואשתו קתרין. לאחר שאמו מתה כשהוא בגיל 12, לקח אותו דודו, מי שהיה קפטן בצי וגיבור נודע של מלחמת 7 השנים, תחת חסותו. הדוד הפך אותו לנער סיפון בספינתו וכשהתבגר, הוא דאג לגייסו לצי הבריטי.
במהרה התגלה הצעיר המוכשר כעילוי ימי ובגיל 20 הוא כבר מונה לקפטן של אנייה קרבית. הוא יצא להפלגות ברחבי העולם והפגין מיומנות קרבית שרק אומץ לבו היה גדול ממנה. בהתמדה ואומץ הוא עלה בסולם הפיקוד של הצי הבריטי.
נלסון נלחם עם חייליו בקרבות ימיים, מאלו של מלחמת העצמאות שניהלו המושבות באמריקה בשלטון הבריטי ועד לקרבות שהיו בין צרפת לבריטניה בפרוץ המהפכה הצרפתית. באחד הקרבות הוא איבד את אחת מעיניו. בקרב אחר, כשניסה לכבוש את איי טנריף עם ספינתו, הוא איבד את ידו.
הקרבות שניהל הצי הבריטי נגד מנהיגי המהפכה הצרפתית היו רק הכנה לעימות הצבאי הגדול שינהלו נגד נפוליאון בונפארטה. כבר בספינה הראשונה שעליה פיקד "אגאממנון", סייע נלסון בכיבוש האי קורסיקה ונפגע בעינו הימנית. לאחר מכן הוא היה מהאחראים לניצחון הגדול בקרב הגדול ליד כף סנט וינסנט שבפורטוגל. את ידו הוא איבד כשניסה לכבוש האי טנריף שבאיים הקאנאריים.
אבל נפוליאון שניצח שוב ושוב באירופה, הביא את בריטניה לאחד מרגעיה הקשים בהיסטוריה. וכאן בא אחד מרגעיו היפים של נלסון. הוא נשלח בראש יחידת ספינות לעקוב אחרי הצי הצרפתי וכשספינתו נפגעה בסערה הוא נאלץ לתקנה בסרדיניה. הצי הצרפתי הפליג למצרים ונלסון שהגיע לחפשם, הפתיע אותם במפרץ אבוקיר שליד אלכסנדריה.
וכך, בעוד נפוליאון עצמו עסוק בקרבות בטורקים ובמצרים על היבשה, הוכה הצי הצרפתי מכה קשה. הקרב במפרץ אבוקיר, שזכה לשם המיתולוגי "הקרב על הנילוס", הפך את נלסון לגיבור לאומי.
נלסון הפליג לנאפולי, ושם החל אחד מסיפורי האהבה הגדולים של ההיסטוריה. האדמירל המהולל התאהב בליידי המילטון, אשתו של שגריר בריטניה באיטליה. קשר האהבה המיוחד הזה נמשך עד סוף חייו הלא-ארוכים מכאן.
נצחונו של נלסון על הצי הדני, שהיה חלק מברית אנטי-בריטית שכללה גם את רוסיה, שבדיה ופרוסיה, הפך את שמו לאגדה. בקרב הזה נלסון היה סגן המפקד של ההתקפה הבריטית. האש הדנית הכבדה וההגנה הטובה של הצי של דנמרק במפרץ, הביאו את מפקד המתקפה הבריטית להפסיקה. אבל נלסון היה נחוש לנצח. בשל עינו העיוורת, נלסון טען שלא ראה את האיתות של המפקד להפסיק את ההתקפה. הוא הסתער עם יחידתו על הדנים וניצח ניצחון הרואי.
"קרב טרפלגר", הקרב הגדול של חייו, נערך ב-1805, כשהחליט נפוליאון לכבוש סופית את בריטניה. הצרפתים אספו צי של ספינות פלישה שטוחות ותכננו להעביר בהן את הצבא אל האי הבריטי. נלסון תפס את הצי הצרפתי ליד קאדיז שבספרד. פקודת הקרב שלו לחייליו הייתה "אנגליה מצפה שכל אדם ימלא את חובתו". בנצחון מדהים ומכריע הוא ניצח, ביחד עם אדמירל קולינגווד, את הצי של נפוליאון.
אך בעיצומו של אותו קרב נפצע נלסון על סיפון ספינתו "ויקטורי". במשך כמה שעות הוא נאבק על חייו וכשניצחונו היה מובטח, הוא מת.
מאז נחשב נלסון לאחד הגיבורים הנערצים בתולדות בריטניה ולמפקד ימי דגול. בכיכר טרפלגר בלונדון ניצבת האנדרטה שלו על עמוד גבוה וכל בריטי יודע לומר את שמו כאחד מגדולי המלחמה אי-פעם.
הנה מצגת וידאו על חייו של הוראשיו נלסון:
https://youtu.be/9aY4oKnwI5A
וקרב הנילוס של האדמירל נלסון:
https://youtu.be/PzJcDmj5ghQ
קרב אבוקיר
קרב הנילוס (Battle of the Nile), או קרב מפרץ אבוקיר החל כשגילה האדמירל נלסון את צי הפלישה הצרפתי עוגן במפרץ אבוקיר שליד אלכסנדריה. זה היה לאחר מרדף וחיפוש שנמשך כחודשיים. נלסון היה נחוש לעצור בשם בריטניה, את מסע הכיבושים של נפוליאון.
האדמירל הצרפתי ברויאס ניסה לאתגר את טקטיקת המלחמה שניהל נלסון בקרב כף סנט וינסנט. הוא למד את פרטי הקרב ההוא והבין ששם ניצח נלסון על ידי הפרדת כוח האויב לקבוצות קטנות של ספינות והבסתן בזו אחר זו, מבלי להיחשף לעוצמת כוח האויב שניצב מולו.
לכן הידק ברויאס באבוקיר את טור הספינות שבפיקודו ועשה הכל בכדי למנוע את הפרדתן על ידי הבריטים. מנגד, נלסון דווקא רצה בטקטיקת ההפרדה. הוא גם תכנן להשתמש בחסות החשיכה, בכדי להביס חלק מהשייטת הצרפתית בפעולה לילית. הטעות של ברויאס הייתה שהוא העריך שהבריטים לא יסתכנו בניהול קרב לילי, באזור הלא-מוכר ובמים הרדודים. הוא הרשה לעצמו להכין את כוחותיו בנחת, מתוך הערכה שהקרב יתחיל למחרת בבוקר.
אך הערכתו של המפקד הצרפתי שנלסון יתחיל במתקפה למחרת בבוקר הסתברה כשגיאה טקטית קשה. נלסון המתוחכם גילה שמבחינת מיקומו ביחס לצרפתים הוא יוכל לנצל את כיוון הרוח, שתסייע לירי התחמושת שלו על ספינותיו עמוסות התחמושת הנפוליאוניות. לאחר שווידא את עומק הים ליד החוף, נלסון שלח את הספינה הבריטית "גוליית", להיכנס ברווח שנוצר בין הספינה הצרפתית הראשונה ובין החוף. לאחר שהגוליית תפסה את מקומה, הצטרפו אליה ספינות בריטיות נוספות ונלסון היה מוכן ל"מתקפת מספריים", משני הצדדים, על הצי הצרפתי.
כך פתח נלסון בקרב בזק לילי נועז במיוחד. בתחילה תקפו ספינותיו את ספינת הדגל הצרפתית בת 120 התותחים ומחסני הפגזים הענקיים, "האוריינט". בשעה 9 בערב, אחרי התקפה מצד 3 ספינות בריטיות, היא כבר בערה לחלוטין. שעה אחר-כך התפוצצה הספינה עמוסת התחמושת ושרידיה התעופפו באוויר למרחק של מאות מטרים.
זה היה סימן לחידוש הקרב על ידי הספינות שהתרחקו עד אז מהספינה הבוערת מחשש לפיצוץ הגדול. הקרב נמשך בהפסקות עד השעה שתיים בצהריים שלמחרת. שוב ושוב הצליחו הבריטים להטביע את ספינות הקרב הצרפתיות או לשבות אותן על הלוחמים שבהן. בסיכום הקרב הוטבעו או נשבו מרבית הספינות הצרפתיות על ידי הבריטים ורק 4 מהן הצליחו לנוס מהמפרץ.
נפל דבר. בקרב הנילוס הזה, שהתחולל ב־1 באוגוסט 1798, השמיד נלסון את הצי הצרפתי והותיר את מסע הכיבוש של נפוליאון במזרח התיכון בקשיים גדולים. אבדות הצבא הצרפתי בקרב אבוקיר היו ענקיות. חוץ מהספינות הרבות שאיבדו, בסביבות 1700 הרוגים צרפתים וכ-3000 שבויים שלהם נמנו בקרב. זאת לעומת 280 הרוגים מקרב החיילים הבריטים.
גם נפוליאון מצא את עצמו לאחר הקרב במצב קשה מאד. התבוסה הזו, שבאה על רקע הישגיו בקרבות אחרים במזרח התיכון, תקעה אותו לאחר קרב אבוקיר במצרים. המצביא הצרפתי עמד עתה בראש חיל כיבוש שנוא וזר, מנותק מצרפת וללא אפשרות לחזור אליה או לקבל ממנה אספקה. נפוליאון הלכוד במזרח התיכון ולא יכול להשיב את חייליו הביתה, גם לא הצליח ליצור קשר טוב עם האוכלוסייה המקומית. יותר ויותר הוא נדמה לדיקטטור אכזרי והשנאה אליו גברה.
לבסוף נטש נפוליאון עצמו את צבאו במצרים וחזר לפאריס. הוא נאלץ להכיר בכישלונו המוחלט של המסע הצבאי שניהל לכיבוש המזרח התיכון.
בצד השני, הוכיח נלסון בקרב אבוקיר את גדולתו כמפקד ימי, שמסוגל לנצח כל אויב ואף להשמידו. התואר "ברון הנילוס" שבו זכה בעקבות הקרב בנילוס, הפך אותו לעטור תהילה. הוא יצר במו ידיו את העליונות הימית הבריטית, שתימשך לאורך תקופת מלחמות המהפכה הצרפתית ותהפוך בעתיד את בריטניה לאימפריה הגדולה בעולם.
הנה הקרב במפרץ אבוקיר:
http://youtu.be/PzJcDmj5ghQ
החשיבות של קרב הנילוס באבוקיר:
http://youtu.be/PFyH7_khtZk
שחזור הקרב באמצעות משחק מחשב:
https://youtu.be/-9Lekli6wps
וספינתו של נלסון שהובילה אותו אל הקרבות המפורסמים שלו, כולל קרב אבוקיר:
https://youtu.be/r2JqDFaH6vo?long=yes
זה היה אמור להיות הקרב של חייו. הוא עומד להציל את מולדתו בריטניה, מפלישת המצביא המאיים בהיסטוריה של אירופה, לפחות מאז המונגולים והרומים, נפוליאון בונפרטה. אבל הורשיו נלסון (Horatio Nelson) מת בקרב שבו ניצח.
ואכן, מי שיהיה האדמירל הורשיו נלסון, נולד כבן של כומר אנגלי בכפר הקטן בורנהאם שבסמוך לנורפולק. הוא היה הילד האמצעי מבין 12 ילדיהם של כומר הכפר ואשתו קתרין. לאחר שאמו מתה כשהוא בגיל 12, לקח אותו דודו, מי שהיה קפטן בצי וגיבור נודע של מלחמת 7 השנים, תחת חסותו. הדוד הפך אותו לנער סיפון בספינתו וכשהתבגר, הוא דאג לגייסו לצי הבריטי.
במהרה התגלה הצעיר המוכשר כעילוי ימי ובגיל 20 הוא כבר מונה לקפטן של אנייה קרבית. הוא יצא להפלגות ברחבי העולם והפגין מיומנות קרבית שרק אומץ לבו היה גדול ממנה. בהתמדה ואומץ הוא עלה בסולם הפיקוד של הצי הבריטי.
נלסון נלחם עם חייליו בקרבות ימיים, מאלו של מלחמת העצמאות שניהלו המושבות באמריקה בשלטון הבריטי ועד לקרבות שהיו בין צרפת לבריטניה בפרוץ המהפכה הצרפתית. באחד הקרבות הוא איבד את אחת מעיניו. בקרב אחר, כשניסה לכבוש את איי טנריף עם ספינתו, הוא איבד את ידו.
הקרבות שניהל הצי הבריטי נגד מנהיגי המהפכה הצרפתית היו רק הכנה לעימות הצבאי הגדול שינהלו נגד נפוליאון בונפארטה. כבר בספינה הראשונה שעליה פיקד "אגאממנון", סייע נלסון בכיבוש האי קורסיקה ונפגע בעינו הימנית. לאחר מכן הוא היה מהאחראים לניצחון הגדול בקרב הגדול ליד כף סנט וינסנט שבפורטוגל. את ידו הוא איבד כשניסה לכבוש האי טנריף שבאיים הקאנאריים.
אבל נפוליאון שניצח שוב ושוב באירופה, הביא את בריטניה לאחד מרגעיה הקשים בהיסטוריה. וכאן בא אחד מרגעיו היפים של נלסון. הוא נשלח בראש יחידת ספינות לעקוב אחרי הצי הצרפתי וכשספינתו נפגעה בסערה הוא נאלץ לתקנה בסרדיניה. הצי הצרפתי הפליג למצרים ונלסון שהגיע לחפשם, הפתיע אותם במפרץ אבוקיר שליד אלכסנדריה.
וכך, בעוד נפוליאון עצמו עסוק בקרבות בטורקים ובמצרים על היבשה, הוכה הצי הצרפתי מכה קשה. הקרב במפרץ אבוקיר, שזכה לשם המיתולוגי "הקרב על הנילוס", הפך את נלסון לגיבור לאומי.
נלסון הפליג לנאפולי, ושם החל אחד מסיפורי האהבה הגדולים של ההיסטוריה. האדמירל המהולל התאהב בליידי המילטון, אשתו של שגריר בריטניה באיטליה. קשר האהבה המיוחד הזה נמשך עד סוף חייו הלא-ארוכים מכאן.
נצחונו של נלסון על הצי הדני, שהיה חלק מברית אנטי-בריטית שכללה גם את רוסיה, שבדיה ופרוסיה, הפך את שמו לאגדה. בקרב הזה נלסון היה סגן המפקד של ההתקפה הבריטית. האש הדנית הכבדה וההגנה הטובה של הצי של דנמרק במפרץ, הביאו את מפקד המתקפה הבריטית להפסיקה. אבל נלסון היה נחוש לנצח. בשל עינו העיוורת, נלסון טען שלא ראה את האיתות של המפקד להפסיק את ההתקפה. הוא הסתער עם יחידתו על הדנים וניצח ניצחון הרואי.
"קרב טרפלגר", הקרב הגדול של חייו, נערך ב-1805, כשהחליט נפוליאון לכבוש סופית את בריטניה. הצרפתים אספו צי של ספינות פלישה שטוחות ותכננו להעביר בהן את הצבא אל האי הבריטי. נלסון תפס את הצי הצרפתי ליד קאדיז שבספרד. פקודת הקרב שלו לחייליו הייתה "אנגליה מצפה שכל אדם ימלא את חובתו". בנצחון מדהים ומכריע הוא ניצח, ביחד עם אדמירל קולינגווד, את הצי של נפוליאון.
אך בעיצומו של אותו קרב נפצע נלסון על סיפון ספינתו "ויקטורי". במשך כמה שעות הוא נאבק על חייו וכשניצחונו היה מובטח, הוא מת.
מאז נחשב נלסון לאחד הגיבורים הנערצים בתולדות בריטניה ולמפקד ימי דגול. בכיכר טרפלגר בלונדון ניצבת האנדרטה שלו על עמוד גבוה וכל בריטי יודע לומר את שמו כאחד מגדולי המלחמה אי-פעם.
הנה מצגת וידאו על חייו של הוראשיו נלסון:
https://youtu.be/9aY4oKnwI5A
וקרב הנילוס של האדמירל נלסון:
https://youtu.be/PzJcDmj5ghQ
